תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק הארכת מועדים (תיקון מס'...)(פעולה כלפי רשות ציבורית), התשע"ט-2019. 3

הוספת סעיף 1א.. 3

החלפת סעיף 12. 5

הוספת תוספת.. 5

"תוספת ראשונה. 5

(סעיף 1א(ד) 5

תחילה. 6

דברי הסבר. 6

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הארכת מועדים (תיקון – פעולה כלפי רשות ציבורית), התשע"ט-2019

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

חוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974, (להלן – החוק) קובע מנגנון לדחיית מועדים לעשיית פעולות או ביצוע חיובים שונים, שנקבעו בחוזה, בחיקוק או בהחלטה שיפוטית, לגבי חייל ששירת בשירות חירום. ההכרזה על שירות כשירות חירום מבוצעת על ידי שר הביטחון, ומאושרת על ידי ועדת חוץ וביטחון. ככלל, הארכת המועד היא לגבי מועדים כאמור שנכללו בזמן שירות החירום או תוך 30 ימים לפניו, ונמשכת עד תום שלושים יום לאחר ששוחרר האדם משירות החירום.

בהחלטת הממשלה מס' 2607 מתאריך 14.4.2017 בענין הטבות למשרתים בשירות המילואים 2017 – אישור המלצות ועדת השרים לענין מערך המילואים, נקבע בין היתר כי החוק יתוקן כך שבכל הנוגע לתשלומים לרשות ציבורית או עשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, תחולתו של החוק לגבי מי שנקרא לשירות מילואים בהתאם לסעיפים 8 ו-9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 תהיה אוטומטית, גם ללא הכרזה של שר הביטחון בצו כי זהו שירות חירום.

מטרת התיקון היא יישום אפקטיבי של החוק שעניינו הקלה על חיילי המילואים שנקראו לשירות חירום פתאומי, אשר יכולתם לטפל בענייניהם מוגבלת, מפאת אופיה של הקריאה ובעיקר מפאת אופיו של שירות זה. התפרסותו הפוטנציאלית של החוק על כלל מישורי החיים, כמו גם על היחסים בין כל פרט ופרט, והשלכותיו האפשריות על המשק כולו, מהווה חסם בפני הפעלתו, בפועל. מטרת התיקון להפוך את תחולת החוק בשל קריאה לשירות לפי סעיפים 8 או 9 בחוק שירות המילואים התשס"ח-2008 לאוטומטית, ללא צורך בהחלטה יזומה של שר הביטחון, ובמקביל, צמצום תחולתו לפעולה כלפי רשויות ציבוריות בלבד. בכך באה לידי ביטוי החובה המוסרית של הציבור להקל על אלה שנקראו להשתתף במאמץ ההגנה על המדינה, תוך הטלת השפעות הקלה זו על רשויות ציבוריות בלבד באופן המונע פגיעה באזרחים ופרטים אחרים.

במסגרת התיקון, הוגדרה "רשות ציבורית" בהתאם להגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998; נקבעו הסדרים לענין העברת המידע בדבר חיילי המילואים הנכללים בחוק מהצבא לרשויות הרלוונטיות, תוך שמירה על עקרונות הגנת הפרטיות; נקבעו הוראות המאפשרות ויתור של המשרת על הכללתו בחוק והוראות המספקות הגנות שונות על הרשויות הרלוונטיות.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

מטרת החוק המוצע, כאמור, היא לאפשר יישומו של החוק באופן שיקל על חיילי המילואים הנקראים לשירות חירום. הקלה זו תהווה חלק מהקלות והטבות שונות המביאות לידי ביטוי את הרצון להפחית את הפגיעה בחיילי המילואים, באופן שגם יצור תמריץ או, למצער, יפחית את הרתיעה, משירות זה.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

ככלל, אין מדובר על ויתור על הכנסה של הרשויות הציבוריות או מחיקת חיובים כלפיהן, אלא דחיית ביצועם. בהתאם, צפוי כי לחוק המוצע תהיה השפעה מסוימת, מוגבלת בהיקפה לפי המשוער, על התזרים התקציבי של הרשויות הציבוריות הרלוונטיות במהלך תקופת דחיית המועדים. מאחר ומדובר בקבוצה לא גדולה מכלל האזרחים, צפויה השפעה זו להיות מצומצמת בהיקפה. משכה תלוי כמובן במשכו של שירות החירום. יצויין, כי  בעשרות השנים האחרונות גיוסי חירום מסוג זה התמשכו, לרוב רובם של המשרתים, למספר עשרות ימים בלבד.

השפעה נוספת היא הצורך של רשויות מסוימות, כגון רשות המיסים ושל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות המצוי תחת רשות האכיפה והגביה, בהתאמות מערכות המחשב שלהן לצורך הצלבת נתוני המשרתים הנכללים בהסדרי החוק.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד  המשפטים:

תזכיר חוק הארכת מועדים (תיקון מס'...)(פעולה כלפי רשות ציבורית), התשע"ט-2019

 

דברי הסבר

מטרת התיקון היא יישום אפקטיבי של חוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974, (להלן – החוק) שעניינו הקלה על חיילי המילואים שנקראו לשירות חירום פתאומי, אשר יכולתם לטפל בענייניהם מוגבלת, מפאת אופיה של הקריאה ובעיקר מפאת אופיו של שירות זה. התפרסותו של החוק על כלל מישורי החיים, כמו גם על היחסים בין כל פרט ופרט, והשלכותיו האפשריות על המשק כולו, מהווה חסם בפני הפעלתו, בפועל. מטרת התיקון להפוך את תחולת החוק בשל קריאה לשירות לפי סעיפים 8 או 9 בחוק שירות המילואים התשס"ח-2008 לאוטומטית, ללא צורך בהחלטה יזומה של שר הביטחון, ובמקביל, צמצום תחולתו לפעולה כלפי רשויות ציבוריות בלבד.

 

כללי

הוראות שונות בחוק העיקרי נוגעות לריבית של חיובים שנדחו. בענין זה לא נקבעו הוראות נוספות על בסיס קביעת הוראה, הנובעת מעמדה פרשנית של החוק, לפיה החוק יחול רק על מי שהמועד המקורי לפעולה או לתשלום חל במועד השירות או עד 30 יום לפניו. כך משמע מלשון סעיף 2. משמעות הדבר, בין היתר, היא כי החוק לא חל על רוב פעילות המרכז לגביית קנסות שעניינה גביית חובות ישנים, שעבר מועד פרעונם (ולמעט גביית חובות מכוח סעיף 2ב לחוק המרכז לגביית קנסות).

 

הוספת סעיף 1א

מטרת הסעיף לאפשר החלת החוק על חיילי מילואים המשרתים בשירות חירום לפי צו 8 או 9 לחוק שירות המילואים, גם ללא הכרזה של שר הביטחון, ביחס לפעולה או תשלום כלפי רשות ציבורית. זאת, תוך הסדרת המנגנונים הטכניים והפרוצדורליים המתחייבים.

סעיף קטן (א) – החלת הגדרת שירות חירום באופן אוטומטי על מי שנקרא לשירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, (הידועה בכינוי "צו 8" ו-"צו 9") ביחס לתשלום או פעולה כלפי רשות ציבורית. מטרת הסיפה של הסעיף הקטן ליחד את התיקון לפעולות כלפי רשות ציבורית הנובעות מהיותה רשות ציבורית ולא פעולות המתקיימות ביחס לכל ישות משפטית הפועלת במציאות, כגון - יחסי ספק לקוח וכיו"ב, שאינם מתחייבים מתכלית החוק מתוך רצון לשמור על האיזון בין החלתו הבלתי מותנית לצמצום היקף תחולתו.

סעיף קטן (ב) – קביעת תקופת ה"שירות" מיומו הראשון ועד האחרון.

סעיף קטן (ג) – מאחר והחלת השירות כשירות חירום היא אוטומטית, וברירת המחדל הפוכה מהמצב הנזכר בסעיף 1, בו אין מדובר בשירות לפי צו 8 או 9, יש לאפשר החרגה של סוגי שירות מסוימים מתחולת החוק. לשם כך נקבעה הסמכה לשר הביטחון שיוכל, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע כי סוגי שירות מסוימים לא יחשבו כשירות חירום.

סעיף קטן (ד) – הסדרה של העברת המידע הנדרש לצורך ישום החוק מהצבא לרשויות הרלוונטיות, תוך הגבלת השימוש בו לצורך החוק בלבד, מטעמי הגנת הפרטיות. מוצע כי לא כל הרשויות יקבלו את נתוני המשרתים מהצבא, לצורך ביצוע ההצלבה ומתן הארכת המועד. זאת, בעיקר, מטעמים של בטחון מידע כמו גם הגנת פרטיות ונטל כלכלי על רשויות אלה. לפיכך, נקבע כי רק רשויות מסוימות, שיקבעו בתוספת, יקבלו את המידע באופן יזום מאת הצבא. בנוסף, מובהר כי במקרה של אי העברת המידע תוסר האחריות לאי ישום החוק ממנהלי הרשויות הנוגעות בדבר. יוער, כי לא נקבעה חובת פרסום ברשומות, מחמת קושי יישומי. מאחר ואין ומדובר בהכרזה יזומה של שר הביטחון, אלא מצב המתהווה מיד בקריאת משרתים לשירות, אין תאריך אחיד לתחילת השירות, והדבר משתנה בהתאם למועד בו נקרא כל משרת לשירות ולא ניתן לקבוע מועד אחיד. לפיכך נקבע כי תועבר הודעה לרשויות המרכזיות הרלוונטיות שנקבעו בתוספת. לגבי פעולות או חובות כלפי שאר הרשויות, תוטל האחריות על המשרת לעדכן את הרשות לה הוא חייב בדבר זכאותו להארכת מועדים לפי החוק.

סעיף קטן (ה) – הטלת החובה על משרד הביטחון לעדכן בדבר סיום השירות. לא נקבעה דרך מסוימת אולם אפשר כי הדבר יבוצע באותה דרך בה נמסר המידע לפי סעיף קטן (ד).

סעיף קטן (ו) – הסדרים הנוגעים להגנת הפרטיות. הכוונה היא למנוע את הצורך בהקמת מאגר נתונים והחזקתו על ידי כלל הרשויות על כל ההליכים המנהליים המתחייבים מכך בהתאם לדיני הגנת הפרטיות. לכן מוצע להורות לרשויות למחוק את נתוני מי שאינם חייבים ולפיכך אינם רלוונטיים ליישום החוק, מי שהם חייבים ישנים, שחיובם קדם לתקופה בה עוסק החוק ולכן אינו חלק עליהם, וכן חייבים שמילאו את חובתם במהלך התקופה. בהתאם נקבעה הוראה למחיקת הנתונים בהקדם האפשרי לאחר השימוש בהם. מועד זה הנו לאחר תום תקופת ההארכה מאחר ויש צורך לשמר את האפשרות לזהות ולהאריך מועד גם למי שמועד חיובו חל תוך כדי השירות, ולכן לא נכלל ברשימת החייבים הראשונית. יוער כי נוסחם של סעיפים קטנים (ד) עד (ו) נקבע בדומה לאלה שנקבעו בתזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...), התשע"ט-2018.

סעיף קטן (ז) – מבהיר כי גם אם לא בוצעה ההצלבה או לא הועבר המידע, בין אם מחמת היות המשרת אחראי על העברת המידע כלפי רשות שאינה מנויה בתוספת, ובין אם מחמת תקלה, נשמרת זכאותו של המשרת להארכת המועד, ולא ינקטו נגדו סנקציות בגין אי מילוי חובתו או אי תשלום בו הוא חייב.

סעיף קטן (ח) – חובת משרד הבטחון להודיע למשרתים על האפשרות למניעת העברת המידע על היותם משרתים.

סעיף קטן (ט) – מאפשר למשרת המבקש זאת למנוע את העברת המידע אודות היותו משרת, ואת המנגנון לכך.

סעיף קטן (י) –לגבי אותן רשויות שאינן מנויות בתוספת, יצטרכו המשרתים להודיע לרשות על היותם משרתים לצורך דחיית המועדים. בסעיף קטן זה מוצע להגן על רשות שנקטה כלפי משרת פעולות שונות כגון פעולות אכיפה וכיו"ב מחמת אי ידיעתה על שירותו, בדרך של הסרת אחריות ממנה לענין זה.

סעיף קטן (יא) – על מנת למנוע טעות מובהר כי הכרזה של שר הביטחון על שירות חירום, לפי החוק תחול גם על מי שנקרא לשירות בצוי החירום.

הגדרת "רשות ציבורית" – נקבע כי הגדרת רשות ציבורית תהיה זו הנזכרת בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. הגדרה זו הנה הגדרה רחבה, המקיימת את תכלית החוק באופן המיטבי.

הגדרת "תשלום או פעולה" – לאור פרשנות החוק לפיה הוא חל רק על מי שהמועד המקורי לפעולה או לתשלום בהם הוא חייב חל במועד השירות או עד 30 יום לפניו,  ולא מי שעוד טרם השירות חלף המועד, נקבעה הגדרה זו באופן מפורש.

 

החלפת סעיף 12

בנוסף לסמכות שר המשפטים להתקין תקנות סדרי דין בהליכים לפיו, נוספה אפשרות לשר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון, להוסיף או לגרוע רשויות בתוספת, לענין קבלת נתוני המשרתים מהצבא. זאת תוך התניה כי ניתן יהיה לכלול רק רשות שהיא גוף ציבורי כמשמעו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, על מנת שיוחלו עליה דיני הגנת הפרטיות. עוד נקבע בסעיף באופן מפורש כי יחולו הסדרי העברת המידע בין גופים ציבוריים, הנוגעים לחוק בהקשר של העברת נתוני המשרתים מהצבא לרשויות שבתוספת.

 

דחיית תחילה

יישום החוק דורש תהליכים טכניים שונים, ובראשם התאמת מערכות המיחשוב של הרשויות והגופים הרלוונטיים לקבלת הנתונים מהצבא ולהצלבתם עם נתוני החייבים. לשם כך נדרשת תקופת התארגנות ולפיכך נקבע כי תחילת התיקון תהיה שמונה עשר חודשים לאחר פרסומו.