תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (תיקון), התשע"ט-2019.
מטרתו של החוק המסמיך – הוא החוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), כעולה מדברי ההסבר לתיקון משנת 1968, הייתה: "להבטיח את רמת התוצרת החקלאית המיועדת ליצוא ואת שמה הטוב בשוקי חוץ- לארץ". לפי ס' 6(א) לחוק, שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות בוועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 4 לחוק, להתקין תקנות לפיקוח על צמחים המיועדים ליצוא, לרבות תקנות הקובעות את טיבם וסגולותיהם של צמחים הכשרים ליצוא. בהתאם להוראה זו, הותקנו התקנות העיקריות - התקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשל"ט- 1979.
התקנות העיקריות תוקנו לאחרונה בשנת 2017 (תקנות לפיקוח על ייצוא (תיקון), התשע"ח – 2017, ק"ת תשע"ח, עמ' 247, להלן – התיקון הראשון). התיקון הראשון בוצע לשם הפחתת תקני האיכות שנקבעו בתקנות, כך שלשם יצוא תוצרת צמחית לחו"ל תידרש ביקורת בסיסית בלבד על איכותה, וכן בדיקות איכות נוספות ככל שאלה נדרשות על ידי מדינות היעד. נמצא שגם לאחר התיקון הראשון, נותרו בנוסח התקנות דרישות איכות לייצוא תוצרת צמחית שאינן נחוצות כיום, ועל כן נדרש תיקון זה.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק פיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954[1] (להלן - החוק), לאחר התייעצות בוועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 4 לחוק, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
מחיקת תקנה 9 |
1. |
תקנה 9 לתקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשל"ט-1979[2] (להלן - התקנות העיקריות) - תימחק. |
|
תיקון תקנה 10 |
2. |
בתקנה 10(ב) לתקנות העיקריות, פסקאות (3) עד (6) - יימחקו. |
|
תיקון תקנה 12 |
3. |
בתקנה 12(1) לתקנות העיקריות, המילים "שבה צוין סוג התוצרת" – יימחקו. |
|
תיקון תקנה 14 |
4. |
בתקנה 14(א) לתקנות העיקריות, המילים "לפי סוגים" – יימחקו. |
|
תיקון תקנה 15 |
5. |
בתקנה 15(ב)(2) לתקנות העיקריות, המילים "מספר היחידות", "הסוג" ו"הגודל" – יימחקו. |
|
תיקון התוספת |
6. |
בסעיף 1 לתוספת, במקום הסיפה המתחילה במילים "חופשית מסימנים נראים של חומר זר" יבוא "וחופשית מסימנים נראים של חומר זר ומריח זר".
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
אורי יהודה אריאל הכהן
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
א. כללי
מטרתו של החוק המסמיך – הוא החוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), כעולה מדברי ההסבר לתיקון משנת 1968, הייתה: "להבטיח את רמת התוצרת החקלאית המיועדת ליצוא ואת שמה הטוב בשוקי חוץ- לארץ". סעיף 2(א) לחוק אוסר על אדם לייצא צמחים, אלא אם הגישם תחילה לבדיקה למבקר והמבקר אישרם ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, הכל בהתאם לתקנות שהותקנו לפי החוק.
לפי ס' 6(א) לחוק, שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות בוועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 4 לחוק, להתקין תקנות לפיקוח על צמחים המיועדים ליצוא, לרבות תקנות הקובעות טיבם וסגולותיהם של צמחים הכשרים ליצוא. בהתאם להוראה זו, הותקנו התקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשל"ט- 1979 (להלן: "התקנות העיקריות או "התקנות""). מטרת התיקון המוצע התקנות העיקריות, היא להתאימן לפעילות הביקורת המתבצעת כיום, תוך ביטול דרישות לבצע בדיקות איכות לייצוא תוצרת צמחית שאינן נחוצות כיום.
התקנות העיקריות תוקנו לאחרונה בשנת 2017 (תקנות לפיקוח על ייצוא (תיקון), התשע"ח – 2017, ק"ת תשע"ח, עמ' 247, להלן – התיקון הראשון). התיקון הראשון בוצע לשם הפחתת תקני האיכות שנקבעו בתקנות, כך שלשם יצוא תוצרת צמחית לחו"ל תידרש ביקורת בסיסית בלבד על איכותה, וכן בדיקות איכות נוספות ככל שאלה נדרשות על ידי מדינות היעד. נמצא שגם לאחר התיקון הראשון, נותרו בנוסח התקנות דרישות איכות לייצוא תוצרת צמחית שאינן נחוצות כיום, ועל כן נדרש תיקון זה.
טיוטת התקנות המופצת כעת להערות הציבור (להלן: " טיוטת התקנות") מתבססת על התכנית ל"הפחתת נטל רגולטורי – פיקוח על ייצוא תוצרת טרייה", שנכתבה ע"י תחום מדיניות רגולציה בשיתוף היחידה המקצועית, וזאת במסגרת החלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי. לקישור לתכנית: לחץ כאן.
ב. דברי הסבר מפורטים
לתקנה 1 - ביטול תקנה 9 לתקנות העיקריות – בנוסח התקנות הנוכחי, נדרש לפי תקנת משנה 9(א) כי האריזה המשמשת לייצוא התוצרת (המכל) תכיל זנים אחידים, ובתקנת משנה 9(ב) נקבע כי המנהל רשאי להתיר אריזה שהתוצרת בה "ממויינת לגדלים מעורבים..". מוצע לבטל את התקנה האמורה, כיוון שהדרישה לגודל אחיד ולאחידות בזנים הארוזים במכלים, הן דרישות איכות שאינן נחוצות היום, ושהגדרתן על פי התוספת לתקנות העיקריות ממילא נמחקה במסגרת התיקון הראשון.
לתקנה 2 - תיקון תקנה 10 לתקנות העיקריות – מוצע לבטל את פסקאות 10(ב)(3)-10(ב)(6) מאחר והדרישות המפורטות בהם: ציון המילים "יוצר בישראל", "סוג התוצרת"; "מיון" ו"משקל נטו או מספר יחידות", הינן דרישות שאינן נחוצות כיום. יצוין כי המיון המצוין מתייחס למיון לגדלים; "משקל נטו" ו- "מספר יחידות" עניינם היבטים מסחריים של התוצרת שאינם מחייבים עיגון בתקנות.
לתקנה 3 - תיקון תקנה 12 לתקנות העיקריות – מוצע לבטל את את הסיפה בתקנת משנה 12(1) בשל הדרישה לציון "סוג התוצרת", שכאמור הינה דרישת איכות, שהתייתרה.
לתקנה 4 - תיקון תקנה 14 לתקנות העיקריות– מוצע לבטל את המילים "לפי סוגים" בתקנת משנה 14(א), שעניינה חובת יצואן שתוצרתו נפסלה לארזה מחדש. כפי שצוין לעיל, דרישת הסיווג הינה דרישת איכות שהתייתרה.
לתקנה 5 - תיקון תקנה 15 לתקנות העיקריות – מוצע לבטל בתקנה 15(ב)(2) את הדרישה לציין "מספר יחידות", "הסוג" ו"הגודל" בתעודת המשלוח, הנדרשת כאשר לא נבדקה התוצרת במקום הכנתה בידי שירות הביקורת. כאמור לעיל, דרישות אלו הינן דרישות איכות, שהתייתרו.
לתקנה 6 – תיקון התוספת- מוצע למחוק בסעיף 1 לתוספת דרישות לבדיקת תוצרת שהן דרישות איכות שהתייתרו.