תזכיר חוק השיפוט הצבאי (הוראת שעה), התשע"ט-2019

 

א. שם החוק המוצע

חוק השיפוט הצבאי (הוראת שעה), התשע"ט-2019.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת תזכיר החוק היא לקבוע הוראת שעה שתתקן את חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"), בהתאם לתיקון 133 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ביום 16 ביולי 2018 חוקק חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (להלן: "תיקון 133"), המתקן את סימן ב'1 לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). סעיף 541(3)(א) לחוק השיפוט הצבאי מחיל את סימן ב'1 לפרק ו' לחוק העונשין בשינויים המפורטים בחוק השיפוט הצבאי על המקבילה לעבודות שירות - "עבודות צבאיות". על כן, הוראות תיקון 133, כמו גם סימן ב'1 כולו, חלים על המערכת הצבאית.

 

תיקון 133 הוסיף שלושה הסדרים עיקריים, ולהם כאמור השפעה גם על עבודות צבאיות במסגרת הצבאית. ההסדר הראשון מאפשר לבית המשפט להטיל על נידון מאסר שיישא בדרך של עבודות שירות לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים במקום שישה חודשים, כפי שהיה קבוע עד תיקון 133. זאת ניתן ללמוד מנוסח הצעת החוק ודברי ההסבר מיום 14 בנובמבר 2016.[1] ההסדר השני קובע כי לכל עובד שירות שתקופת מאסרו היא מעל חצי שנה, יקבע קצין מבחן תכנית שיקום וליווי, אלא אם מצא שתכנית כאמור אינה נדרשת. ההסדר השלישי מאפשר לקצר את עבודות השירות שנגזרו לתקופה של מעל לשישה חודשים, באישור המפקח על ביצוע עבודות השירות כנדרש בחוק וכן אישור קצין מבחן על עמידתו של עובד השירות בתוכנית שהותאמה לו, ככל שהותאמה.

 

הצורך בתיקון נובע משתי סיבות עיקריות. ראשית, קיים שוני בין אופי עבודות השירות במערכת האזרחית לבין מערך העבודות הצבאיות. שנית, ישנו צורך להתאים את הקבוע בחוק השיפוט הצבאי, בכל הנוגע ללווי של קצין מבחן מול ההסדר הקבוע בתיקון 133 לחוק.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין.

 

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

יישום החוק איננו כרוך בתוספת תקנים, ואינו משפיע על תקציב המדינה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס'...)(הוראת שעה), התשע"ט-2019

דברי הסבר

ביום 16 ביולי 2018 חוקק חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ח-2018. סעיף 541(3)(א) לחוק השיפוט הצבאי מחיל את סימן ב'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בשינויים המפורטים בחוק השיפוט הצבאי על המקבילה לעבודות שירות - "עבודות צבאיות". על כן, הוראות תיקון 133, כמו גם סימן ב'1 כולו, חלים על המערכת הצבאית.

 

תיקון 133 הוסיף שלושה הסדרים עיקריים, להם כאמור השפעה גם על מערך העבודות הצבאיות. ההסדר הראשון קובע כי בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט בגזר הדין שהנידון יישא את עונש המאסר כולו או חלקו בעבודות שירות. זאת הייתה מטרתו העיקרית של תיקון 133.[5] ההסדר השני קובע כי לכל עובד שירות שתקופת מאסרו היא מעל שישה חודשים, יקבע קצין מבחן תכנית שיקום וליווי, אלא אם מצא לנכון כי תכנית כאמור אינה נדרשת. ההסדר השלישי מאפשר לקצר את עבודות השירות אם ניתן אישור של מפקח על ביצוע עבודות השירות כנדרש בחוק ואישור קצין מבחן על עמידתו של עובד השירות בתכנית שהותאמה לו ככל שהותאמה.

 

ההסדר השני והשלישי נוספו במהלך הדיונים על הצעת החוק, מבלי שניתנה הדעת על תחולתו הישירה על המערכת הצבאית.[6] מטרת תזכיר חוק זה היא לקבוע הוראת שעה שתתקן את חוק השיפוט הצבאי כך שיתאים את הוראות תיקון 133 למערך העבודות הצבאיות.

 

תיקון חוק השיפוט הצבאי נחוץ בשל שוני בין ההסדרים הקיימים בעת הזו בחש"ץ לאילו שבחוק העונשין. שוני זה נובע מאופי עבודות הצבאיות לעומת העבודות האזרחיות, כאשר האסירים מוצבים במסגרת צבאית במהלך ריצוי עונשם. מפרוטוקול הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט עולה כי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, הביע חשש כי עובדי עבודות השירות לא יזכו לטיפול הולם מפני שלא תהיה להם מערכת תומכת כפי הקיימת בשירות בתי הסוהר.[7] עם זאת, אסיר בעבודה צבאית מוצב ביחידה צבאית, על כל הנובע מכך, יש לו מפקד האחראי עליו אשר  אליו הוא יכול לפנות במידת הצורך, ורמ"ד שיקום במשטרה הצבאית, הממונה על העבודות הצבאיות מכוח חוק, משמשת כתובת לכל פניותיו.

 

כמו כן, סעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי קובע שבית הדין הצבאי רשאי להעמיד נאשמים מאוכלוסיות ספציפיות בצבא במבחן, כאשר מדובר בעיקר באזרחים העובדים בשירות צה"ל ולא בחיילים.[8] בהתאם, לא קיים מערך שירות מבחן במערכת הצבאית. כלומר, בעוד שחוק השיפוט הצבאי קובע הסדר לפיו מלבד מקרים ספציפיים לא יועמדו נאשמים בבתי דין צבאיים במבחן, תיקון 133 קובע כי לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקבע תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם  כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור. ללא הסדרה חקיקתית שתבצע התאמה למאפייני המערכת הצבאית בהקשר זה, לא ניתן יהיה ליישם את הארכת משך העבודות הצבאיות אליו כיוון תיקון 133, בצה"ל.

 

זאת ועוד, לצה"ל לא הוקצה תקציב על מנת ליישם את תיקון 133, בעוד למערכת האזרחית ניתן תקציב המאפשר ליישם את התיקון.[9]

 

בהתאם לסעיף 51י1(א) לחוק העונשין תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר בהתאם לאמור בסעיף 51יא(ג) אם התקיימו שני תנאים האמורים בסעיף 51י(א)(1) ו-(2), האחד של המפקח והשני של קצין המבחן. סעיף 541(3)(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי מסדיר את סמכות המפקח בצה"ל. עם זאת, כאמור לעיל, לא קיימת הסדרה בחוק השיפוט הצבאי בנוגע לקצין המבחן, על כן מוצע להחריג דרישה זאת בחוק השיפוט הצבאי.