טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' _), התשע"ט-2019.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 5.9.19 ייכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות החדשות) אשר יחליפו את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כידוע, מדובר ברפורמה בסדר הדין האזרחי אשר נועדה לעצב הסדר חדש לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן.

כמפורט בדברי ההסבר, התקנות המוצעות כוללות תיקונים שונים אשר נדרש לערוך בתקנות החדשות לאור הערות שהתקבלו מאז הן נחתמו, לרבות תיקוני נוסח וטעויות סופר.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס'...), התשע"ט-2019

 

___ ב________ התשע"ט (___ ב________ 2019)

(חמ 1778 – 3 – ת1)

__________________

איילת שקד

שרת המשפטים

דברי הסבר

1. תיקון תקנה 7 לתקנות – תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות) עוסקת במקום השיפוט שאליו תוגש התובענה. תקנה 7(א) נוקטת במונח "מחוז שיפוט" בעוד שתקנה 7(ב) נוקטת במונח "אזור שיפוט". מוצע אפוא לתקן את תקנה 7(ב) כך שייעשה שימוש במונח זהה לזה הקבוע בתקנת משנה (א), זאת על מנת לייתר את הצורך בפרשנויות באשר למונח "אזור שיפוט" בהקשר של כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט.

בנוסף, מוצע להחליף את המונח "בעל עסק" ב"עוסק", באופן התואם את המונח המוגדר בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ("עוסק" – "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן").

2. תיקון תקנה 9 לתקנות – תקנה 9 קובעת כי כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. מוצע לקבוע כי בתביעה שעניינה נזק גוף יוגש כתב ההגנה בתוך 120 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, וזאת משום שכתב ההגנה בתביעה שעניינה נזק גוף מחייב צירוף חוות דעת רפואית להוכחת עניין שברפואה, דבר שעשוי לדרוש פרק זמן ארוך יותר, וממילא הדברים האמורים בכתב ההגנה מתבססים, בין השאר, על מסקנות חוות הדעת. יחד עם זאת, מוצע להחריג תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולקבוע כי כתב ההגנה בעניינה יוגש ככל כתב הגנה רגיל, קרי, בתוך 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, וזאת משום שלתובענה זו אין לצרף חוות דעת רפואית.

3. תיקון תקנה 10(9) לתקנות – תקנת משנה 10(9) לתקנות קובעת כי בכותרת כתב התביעה יש לפרט את רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה. מוצע כי בתובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, להבדיל מתובענה אחרת לפיצוי בשל נזק גוף, לא יידרשו בעלי הדין לפרט את שווי נושא התובענה, וזאת משום שתובענות אלו אינן מצריכות צירוף חוות דעת רפואית, שהיא הבסיס לחישוב שווי התובענה.

4. תיקון תקנה 10 לתקנות ותיקון תקנה 15 לתקנות – תקנת משנה 10(12) לתקנות קובעת כי בתביעה לנזק גוף תכלול הכותרת "כתב ויתור על סודיות רפואית ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת הראשונה". מוצע כי כתב ויתור על סודיות רפואית יצורף כנספח לכתב תביעה ולא כחלק מהכותרת. לפיכך, מוצע למחוק את תקנת משנה 10(12) ולהוסיף את החובה לצרף כתב ויתור על סודיות רפואית בתקנה 15, שעניינה נספחים לכתבי הטענות.

5. תיקון כותרת תקנה 18 לתקנות – בכותרת התקנה נפלה טעות סופר. מוצע לתקן את כותרת התקנה כך שהיא תיקרא "כתב תשובה" במקום "תשובה וכתב תשובה".

6. תיקון תקנה 33 לתקנות – תקנה 33 לתקנות קובעת כי הרואה את עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה אחרת של מזכיר משפטי לרבות אי-קבלתו של מסמך, רשאי בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת ההודעה לדרוש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין. מוצע כי החלטת המזכיר המשפטי בבית המשפט העליון תועבר לעיונו והכרעתו של רשם בית המשפט העליון שהוא גם שופט בית משפט שלום, זאת שכן, אין הצדקה להקצות זמן שיפוטי יקר של שופט בית המשפט העליון לצורך דיון בעניין שטופל על ידי מזכיר משפטי.

7. תיקון תקנה 39 לתקנות – תקנה 39 לתקנות קובעת מהם ההליכים שעליהם לא יחול פרק הדיון המקדמי ופגישת המהו"ת. נוכח העובדה כי בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 קבועים סדרי דין ייחודים, ממילא הוראות חלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות עליהן. לפיכך, אין צורך בציון החוק למניעת הטרדה מאיימת במפורש ויש למחקו מתקנת משנה 39(א)(2).

כמו כן, תקנה 39(א)(3) קובעת כי נשיא בית משפט או שופט שמינה לכך ולעניין פגישת מהו"ת, אף ממונה, רשאים להתיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה. מוצע לקבוע כי לעניין פגישת מהו"ת, רק ממונה שהוא שופט, יהא רשאי לפטור מהשתתפות בפגישת מהו"ת.

8. תיקון תקנה 41 ו-44 לתקנות – תקנה 41 לתקנות עניינה מחיקת כתב תביעה. מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים, ובין השאר, להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה הנוכחית.

בנוסף, ובהתחשב בכך שהפסקת תובענה הקבועה בתקנה 44 הינה על דרך של מחיקת כתב התביעה, ממילא יחולו התנאים הקבועים בתקנה 41 ביחס למחיקת תביעה, ולפיכך, מוצע למחוק את האמור בתקנת משנה 44(ב) בעניין זה.

9. תיקון תקנה 48 לתקנות – בקשה לתיקון כתב טענות טעונה תצהיר, הכולל גם אימות של העובדות שאותן מבוקש לתקן. מכאן שאין מקום להורות על הגשת תצהיר נוסף, ולפיכך מוצע למחוק את הקבוע בתקנה זו.

10. תיקון תקנה 49 לתקנות – בתקנה 49(א)(3) לתקנות, נפלה טעות סופר בהפניה לתקנה. מוצע לתקן זאת ולקבוע במקום המילים "תקנה 8" את המילים "תקנה 87". כמו כן תקנה 87(ב) מתייחסת לזכותו של נתבע לשלוח דרישה לבדיקה על ידי מומחה מטעמו ועל כן מוצע לדייק את הנוסח ולהחליף את המילה "בעל דין" במילה "הנתבע". בנוסף, מוצע להוסיף את הבקשה לפסלות שופט כחריג נוסף לבקשות שניתן להגיש אף לאחר הגשת כתב הגנה, זאת מבלי לגרוע מהחובה הקבועה בתקנה 173 לפיה יש להעלות את טענת הפסלות מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת.

11. תיקון תקנה 55 ותקנה 65 לתקנות – תקנה 55 לתקנות קובעת כי בפנייה בעניין טכני הנוגעת לניהול שוטף של ההליך, לרבות לשינוי מועדים, על בעל הדין לציין את התאריך המבוקש לשינוי המועד. מוצע לקבוע כי על בעל הדין לציין אף את מספר הפניות הקודמות שהוגשו באותו עניין על מנת שמידע זה יהווה שיקול בדבר קבלת הפנייה או דחייתה בידי השופט. בנוסף, בבקשות לשינוי מועד הדיון בהתאם לתקנה 65(ב) לתקנות, מוצע לקבוע הוראה דומה, לפיה על בעל הדין לציין את מספר הפניות הקודמות לשינוי מועד דיון. הוראה זו תאפשר לבית המשפט ליישם את ההוראה הקבועה בתקנה 65(ו) לתקנות, לפיה בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק ואת משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד.

12. תיקון כותרת תקנה 59 לתקנות – תקנה 59 לתקנות קובעת הוראה בדבר בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בעניין מענה לשאלון. כותרת התקנה מתייחסת רק לבקשה לעניין הליך גילוי ועיון. מוצע לתקן את הכותרת ולהרחיבה גם ל"מענה לשאלון".

13. תיקון תקנה 60 לתקנות – תקנה 60(ב) לתקנות קובעת הוראות למקרה שבו לא נמסר תצהיר גילוי מסמכים לבעל הדין שכנגד. בתקנה נעשה שימוש במילים "הוגש" ו"הגיש" תצהיר, ואולם, תצהיר גילוי מסמכים אינו מוגש לבית המשפט אלא נמסר לצד שכנגד. לפיכך, מוצע לדייק את הנוסח על ידי שינוי המילים "הוגש" ו"הגיש" ל"נמסר" ו"מסר" בהתאמה.

14. תיקון תקנה 79 לתקנות – מוצע להוסיף את ההוראה הקיימת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת חובה בדבר גילוי מוקדם של כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון בדרך של צירוף לכתבי הטענות. בהתאם לכך, מוצע כי בעל הדין יצרף לכתב הטענות בתובענה בדיון מהיר רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. היה המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות. אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך (מדוע אינו מצוי עוד ברשותו ובידי מי הוא מצוי כעת). הוספת המסמכים לכתבי הטענות תואמת את תכלית התקנות בדבר השקיפות והגילוי ההדדי ובעיקר תבטיח מצע עובדתי מלא אשר יתרום לניצול זמן שיפוטי בדיון המהיר ולאיכות ההחלטה. כמו כן, לנוכח האמור, מוצע להבהיר כי פרק ט' לתקנות שעניינו שאלונים, גילוי ועיון במסמכים אינו חל על תובענות בדיון מהיר, למעט הוראת תקנה 60 אשר תחול בשינויים המחויבים בנסיבות שבהן בעל דין לא מילא את חובתו לצרף לכתב טענותיו מסמכים כאמור. כמו כן, לא תחול תקנה 62(2) לתקנות, המחייבת הגשת רשימת המסמכים שבכוונת בעל הדין להגיש כראייה במהלך המשפט 14 ימים לפני ישיבת קדם המשפט, זאת שכן, נמצא כי אין בכך צורך הואיל והמסמכים הנוגעים לעניין הנדון מצורפים לכתבי הטענות ואלה כוללים גם את המסמכים שבכוונת בעל הדין להגיש כראיה.

15. תיקון תקנה 80 – מוצע להוסיף הגבלות על הגשת תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר בהתאם להגבלות שקבועות היום בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. זאת, בדומה להגבלות שנקבעו בתקנות אלה בנוגע למסירת הודעת צד שלישי המותנית בקבלת רשות בית המשפט במסלול דיון מהיר.

16. תיקון תקנה 87 לתקנות – תקנה 87 לתקנות עוסקת בחוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין. מוצע לחדד את האבחנה בין חוות דעת בענין שברפואה לבין חוות דעת להוכחת ענין שבמומחיות שאינו ענין שברפואה, ולפרט את ההסדרים הנוגעים לכל אחת מהן בנפרד לפי סדר הדברים. תקנות משנה (ז)-(ט) רלבנטיות לשני סוגי חוות הדעת (חוות הדעת בעניין שברפואה וחוות דעת בעניין שאינו ברפואה).

      בכל הקשור לחוות דעת בענין שברפואה מוצע לקבוע כדלקמן:

(א)  חובת בעל הדין (תובע ונתבע) לצרף את חוות הדעת לכתב הטענות (תקנת משנה (א));

(ב)  זכותו של הנתבע לבדוק את נושא חוות הדעת בידי מומחה מטעמו מקום בו הגיש התובע חוות דעת כאמור; חובתו של התובע להיעתר לבקשה ללא דיחוי וחובתו של הנתבע להמציא את חוות הדעת לתובע גם אם זו לא הוגשה לבית המשפט (תקנת משנה (ב));

(ג)  זכותו של התובע להגיש חוות דעת נגדית, על מנת לחלוק על חוות דעת שצורפה לכתב ההגנה, בתוך שישים ימים מיום שזו הומצאה לו או בתוך זמן אחר שקבע בית המשפט (תקנת משנה (ג));

(ד)  סמכות בית המשפט לפטור מצירוף חוות דעת בענין שברפואה לכתבי הטענות או לדחות את מועד ההגשה, בהתאם לבקשה בכתב שתוגש לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה (תקנת משנה (ד)).

בכל הקשור לחוות דעת בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, מוצע לקבוע כי תובע המבקש להגישה יעשה כן לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה בית המשפט (תקנת משנה (ה)) וכי נתבע שנמסרה לו חוות דעת כאמור המבקש להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו ענין, יגישה לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה בית המשפט (תקנת משנה (ו)).

בהמשך מוצע לקבוע שלוש הוראות החלות על שני סוגי חוות הדעת כדלקמן:

מוצע לקבוע כי חוות דעת המוגשת בהתאם לסעיף זה תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות וכי תצורף אליה רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן, כאשר אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת (תקנת משנה (ח)).

כמו כן מוצע לקבוע כי בעל דין המגיש חוות דעת מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו (תקנת משנה (ט)).

מוצע לקבוע כי חוות דעת נוספות (כגון, חוות דעת משלימה או חוות דעת שהיא בבחינת מענה לחוות דעת נגדית) לא יוגשו מטעם בעלי הדין אלא באישור בית המשפט.

17.  תיקון תקנה 93 לתקנות – חובת צירוף חוות דעת לכתבי הטענות חלה רק על חוות דעת בעניין שברפואה. לפיכך מוצע לערוך בתקנה תיקוני נוסח בהתאמה לאמור.

18. תיקון תקנה 161 לתקנות – מוצע לדייק ולקבוע כי המצאה של מסמך בדואר תהיה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו ולא לכתובת שצוינה במקום אחר בכתב הטענות, ככל שצוינה.

19. תיקון תקנה 162 לתקנות – התקנה קובעת הוראות לעניין חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני. מוצע להבהיר כי פסקה (1) אינה חלה על המצאה לבית המשפט, דהיינו, אין מניעה להגיש לבית המשפט באמצעי אלקטרוני (קרי, באמצעות מערכת "נט המשפט") כל מסמך, לרבות המסמך הראשון המוגש בתיק, כתב תביעה או כתב הגנה.

20. תיקון תקנה 163 לתקנות – מוצע להבהיר כי המצאה לפרקליט המחוז או לפרקליטות המדינה נדרשת כאשר המדינה היא הנמען אף בהליכי ערעור.

21. תיקון תקנה 166 לתקנות – תקנה 166 מעגנת את החלופות להמצאה מחוץ לתחום המדינה. הרציונל העומד בבסיס החלופה הקבועה בפסקה (10) הוא שכאשר ישנה זיקה אחת כלפי הנתבע שהיא הבסיס לעילה אחת אך אותה התביעה מבוססת גם על עילה שניה ולגביה אין זיקה מתאימה בתקנות, הרי שיש היגיון ביצירת סמכות גם לגבי העילה השנייה, שכן אחרת יידרש התובע לפצל את תביעתו כך שעילה אחת תידון בישראל והעילה השנייה מחוץ לתחום. מוצע לערוך בפסקה (10) תיקון ניסוחי שיבהיר כי די בכך שלגבי עילה אחת בתובענה מתקיימת זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה 166(1) עד (9) כדי שניתן יהיה לכלול עילת תביעה נוספת באותה תובענה.

22. תיקון תקנה 177 לתקנות – התקנה מסמיכה עוזר משפטי באישור השופט לפעול כמפורט בה. בתקנת משנה 177(1) נקבע כי העוזר המשפטי רשאי לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי-דין אחרים, ובלבד שאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק או בידי שופט או רשם. מוצע למחוק את המילים "בידי רשם או שופט" שכן, אין הצדקה למנוע מעוזר משפטי את האפשרות להורות על שינוי מועדים שנקבעו על ידם, שכן, ממילא ניתן אישור עקרוני של השופט להסמכת העוזר המשפטי כאמור.