תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע ......................................................................................................................................3

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו....................................................................................................................3

ג. עיקרי התיקונים בחוק המוצע לעומת נוסח הוראת השעה...............................................................................4

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים..........................................................................................................5

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי.......................................5

ו.  להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר :. 5

תיקון הכותרת.. 5

תיקון סעיף 2. 5

תיקון סעיף 3. 5

הוספת סעיף 3א.. 6

תיקון סעיף 5. 7

הוספת סעיף 6א.. 7

תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995. 8

 

סימוכין: 803-99-2018-097707

 

 

תזכיר חוק מטעם שרת המשפטים

א. שם החוק המוצע

 

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ט–2019.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה), התשע"ה- 2014 (להלן: "החוק") נחקק לתקופה של שלוש שנים, ונכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016. בהתאם לסעיף 1 לחוק- הוא נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".  החוק נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הדתיים השונים (יצוין כי בפועל בשלב זה החוק הוחל רק בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים).  

המאפיין את הסכסוך המשפטי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי המשפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה, כמי שהם שותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדים. קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי - רגשי.

יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הנסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה  (alternative dispute resolution - ADR) לפני הגשת התביעה, מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם באמצעות גישור, ייעוץ  גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר ליישוב סכסוך.

החוק שנחקק כהוראת שעה לאור הדברים האמורים, קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לבית משפט למשפחה או לבית דין דתי להקדים ולהגיש תחילה  בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע (להלן – פגישת מהו"ת) בה הם מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות החברתיות והכלכליות של הגירושין על הצדדים וילדיהם, מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, בתוך יחידות הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי, אם באמצעות גישור, גירושין בשיתוף פעולה או כל דרך אחרת. בנוסף, עובדי יחידת הסיוע עורכים הכרות עם הצדדים ועם צרכיהם, ולבסוף נעשה ניסיון לעריכת הסדרים זמניים שיאפשרו ניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה. 

פגישות אלו נערכות בתוך "תקופת עיכוב הליכים" בת 45 - 60 ימים כיום, שבה הצדדים מנועים מלהגיש תובענות לערכאות שיפוטיות בעניין הסכסוך שביניהם, למעט בעניין בקשות דחופות מסוימות וסעדים זמניים לשמירת מצב קיים שהוגדרו בתקנות[1]. בתום תקופת עיכוב ההליכים, במידה שהצדדים מחליטים שאינם יכולים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, תוך מתן זכות קדימה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה.

המדובר בהסדר חדשני בישראל, ועל כן הוא נקבע תחילה כהוראת שעה על מנת לבחון את השפעת יישומו. במהלך הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע לחוק, יישומו והצלחתו. נערכו עד כה למעלה מ-45,000  פגישות מהו"ת. נמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים לכנסת המחויבים בחוק, דווח על ירידה משמעותית של כ-50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשים לבית המשפט למשפחה ולבתי הדין הדתיים[2]. כמו כן, מחקר שביצע מכון ברוקדייל מטעם משרד הרווחה הצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם[3].

לאור האמור, ולקראת פקיעת התוקף של החוק, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. במסגרת זו, מוצע לערוך תיקונים מצומצמים לנוסח שהיה בהוראת השעה, על יסוד הניסיון שנצבר בתקופת חלותה, והמבוססים על המלצות שגיבשה וועדת ההיגוי שמינתה שרת המשפטים למעקב אחר יישום החוק בתקופת הוראת השעה. מטרת התיקונים, לפשט את ההליכים, להוסיף הבהרות בעניינים מסוימים ולפתור קשיים יישומיים שנתגלעו מאז נכנס החוק לתוקפו. כן מוצע לעגן כמה מן העניינים שהוסדרו בתקנות, בחוק עצמו.

 

ג.  עיקרי התיקונים בחוק המוצע לעומת נוסח הוראת השעה:

 

1.   מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" מכותרת החוק ולבטל את סעיף 9, ובכך להפוך את החוק להוראת קבע.

2.  מוצע לתקן כמה מן ההגדרות ולהבהיר בחוק מפורשות[4]  כי אין צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך במקרה של תביעה לגירושין בהסכמת הצדדים, וכי החוק אינו חל ביחס לאכיפת פסקי חוץ, תובענות בעניין אלימות במשפחה ומניעת הטרדה מאיימת.

3.   מוצע לתקן את סעיף 3(ג)(2) שעוסק במידע שמוענק לצדדים במהלך פגישת המהו"ת לעניין דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך ולציין בחוק עצמו גם גירושין בשיתוף פעולה, הנזכרים כיום בתקנות[5].

4.   מוצע לפשט את סעיף 3(ה) הקיים העוסק בהגדרת תקופת עיכוב ההליכים והתקופה במהלכה לא ניתן להגיש תובענות, ולקבוע כי תקופת עיכוב ההליכים בה לא ניתן יהיה להגיש תובענות לערכאה שיפוטית תהא 65 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, מלבד במקום בו הייתה הארכה או קיצור של התקופה על ידי הערכאות השיפוטיות.

5.   מוצע לתקן את סעיף 3(ז)(4) כך שתהא תחימה של הסעדים הזמניים הניתנים בתקופת עיכוב ההליכים לשלושה חודשים אם אין קביעה שיפוטית אחרת.

6.   מוצע לתקן את סעיף 3(י) הקיים, ולהוסיף כי גם אם לא הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בתוך שנה הרי שבמצב בו תלויה ועומדת בין הצדדים תובענה בעניין של סכסוך משפחתי  או אם היתה התדיינות כזו ביניהם והיא הסתיימה בתוך שנה קודם להגשת הבקשה,  לא יהא צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תובענה נוספת, כל עוד המבקש השתתף בפגישת המהו"ת. זאת, מבלי לגרוע מסמכות הערכאה השיפוטית להפנות ליחידת הסיוע במקרים המתאימים. עוד מוצע לקבוע  כי החוק אינו חל על צדדים תובענה לאכיפה וביצוע של החלטות קודמות^[6].

7.   מוצע להוסיף את סעיף 3א ולהבהיר כי הוראות איסור הפרסום, החיסיון ואי קבילות המידע וחריגיהן, החלות על יחידות הסיוע בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים, חלות גם לעניין פגישות המהו"ת, ובנוסף, לאפשר להן  על אף הוראות החיסיון הללו להמליץ לערכאה השיפוטית על צורך במינוי אפוטרופוס לדין או בתסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, במקרים המפורטים בסעיף 3א(ב). לעניין זה, מוצע גם תיקון עקיף לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995, ובמקביל לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א- 2011, המוסיף חריג להוראות החיסיון והסודיות ומאפשר העברת מידע במקרה בו עולה  חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה של פגיעה כאמור או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור.

8.   מוצע להוסיף את סעיף 6א, ולקבוע הוראות לעניין פגרות ומועדים לצורך קביעת תקופת עיכוב ההליכים, ולצורך מניין התקופות להגשת תובענות לאחר מכן.

 

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

     

יתוקנו כותרת החוק, וסעיפים 2, 3(א), 3(ג)(2), 3(ד), 3(ה), 3(ז)(4), 3(י), 5(א)(5) לחוק. יוספו סעיף 3א ו6א לחוק, ימחק סעיף 9 לחוק – באופן שבו הוראת השעה תהפוך להוראת קבע, ויעשה תיקון עקיף בסעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-  1995 ובסעיף 3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א- 2011.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי:

 

הוראות החוק אינן כרוכות בתוספת תקציבית.

 

ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר :

 

 

דברי הסבר

 

1.  לסעיף 2 וסעיף 3(א)

לאור אי בהירות בנוסח סעיף 3(א) לחוק העוסק בחובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני כל הגשת תובענה, "לרבות מזונות זמניים", אל מול הגדרת "תובענה" המתייחסת גם לבקשות, מוצע להבהיר בסעיף 2 כי בגדר תובענה נכללים כלל ההליכים למתן סעד זמני לכל סוגיהם, ולפיכך אין צורך לציין בנפרד מזונות זמניים,  כך שניתן  למחוק את הביטוי האמור מסעיף 3(א).

בנוסף, הוראת השעה קובעת כי "בקשה לאישור הסכם" לא נכללת בגדר תובענה, בשל העדר צורך לנסות להביא את הצדדים להסכמה. בדרך של פרשנות נכללו בגדר ביטוי זה גם תובענות שהוגשו לגירושין בהסכמת הצדדים, אשר בהן על אף ההסכמה בין הצדדים להתגרש לא ניתן להגיש הסכם בלבד, מפני שיש צורך באקט שיפוטי של התרת נישואין.  מוצע להבהיר את הדברים ולקבוע במפורש כי החוק אינו חל על תובענה בהסכמת הצדדים לגירושין.

 

2.  לסעיף 3(ג)(2)

 מוצע לפרט לצד הגישור גם  "גירושין בשיתוף פעולה" כדרך נוספת ליישוב סכסוך בהסכמה המצוינת בסעיף, בין יתר הדרכים ליישוב סכסוך בהסכמה. כיום הליך זה מופיע בתקנות.

 

3.  לסעיף 3(ד) ו-3(ה) ולסעיף 5(א)(5)

לפי ההסדר הקיים, תקופת "עיכוב ההליכים" אורכת 45 ימים, ורשאית יחידת הסיוע להאריך את התקופה ל-60 ימים. בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה (שעשויה להיות בכל שלב שהוא עד תום 45 או 60 הימים), על הצדדים להודיע האם בכוונתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים על מנת להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. לאחר חלוף 10 הימים (שלעיתים הם חופפים את תקופת עיכוב ההליכים ולעיתים הם נוספים לה), ישנם על פי החוק הקיים 15 "ימי צינון" נוספים, שמטרתם לאפשר "רגיעה" בין הצדדים בתקופת הניסיונות ליישוב הסכסוך בהסכמה,  מבלי שהם  יתכוננו במקביל להכנת תביעות משפטיות. בהתאם לכך, רק לאחר חלוף עשרת הימים, בצירוף ימי הצינון ניתן להגיש תובענות כאשר, יש קדימות לצד שהגיש תחילה את הבקשה, והוא יכול לבחור לאיזה ערכאה להגיש תביעה בתוך 15 ימים נוספים.

במשך תקופת חלות הוראת השעה נשמעו הערות רבות על כך שישנה אי בהירות לעניין משך התקופה בה לא ניתן להגיש תובענות. על כן מוצע לפשט את הדברים, ולקבוע שניתן יהיה להגיש תביעה לאחר 65 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ללא קשר למועד פגישת המהו"ת האחרונה. על פי רוב הפגישות מתקיימות בתוך 45  ימים, כך שבמקרה הרגיל תתקיים בפועל תקופת צינון של 15 ימים כפי שקבוע היום, וכן יינתנו לפחות 5 ימים נוספים (במקום 10 הימים הקבועים כיום) לצורך החלטת הצדדים. בהסדר זה אין כל שינוי לעניין התקופה שבה על יחידות הסיוע לקיים פגישות מהו"ת ואולם מניין התקופה עד למתן אפשרות להגשת תובענות יהיה מעתה ברור יותר.

 

 

4.  לסעיף 3(ז)(4)

הסעיף קובע כי צו לסעד זמני יעמוד בתקפו עד למתן החלטה בעניינו לאחר הגשת תובענה לפי סעיף 4. הקושי שעלה הוא שלא תמיד מוגשת תובענה בסופו של דבר, ואז הסעד הזמני נעשה קבוע הלכה למעשה. על כן מוצע לקבוע כי סעדים זמניים יפוגו תוך שלושה חודשים,  אם לא קבעה הערכאה שנתנה  את הצו תוקף ארוך או קצר מזה. וזאת כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת על ידי ערכאה שיפוטית , אם הוגשה לה בהמשך תובענה על ידי אחד הצדדים.

 

5.  לסעיף 3(י)

בהתאם למצב הקיים בחוק, במקרה שבו צד לסכסוך מבקש להגיש תובענה כאשר הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, במהלך השנה הקודמת, אין צורך בהגשת בקשה חדשה ליישוב סכסוך וניתן להגיש תובענה מיד, שכן ניתן להניח שהצדדים כבר ניסו בתוך תקופה סמוכה יחסית ליישב את הסכסוך ביניהם תוך הסתייעות בהליך המהו"ת. הנוסח החדש נועד להבהיר כי לא די בהגשת בקשה ליישוב סכסוך במהלך השנה הקודמת, ונדרש כי במהלך אותה שנה  המבקש ישתתף בפגישות המהו"ת בפועל. התיקון נועד למנוע מצב שבו צד אינו משתתף בפגישות במודע, ובכך נמנעת האפשרות ליישוב הסכסוך בלא התדיינות. בנוסף מוצע לתקן ולקבוע שבמקרים בהם כבר מתקיימים הליכים בין הצדדים בעת הגשת תובענה חדשה, למרות חלוף יותר משנה, גם כן יהיה פטור מתקופת עיכוב הליכים. הרציונל הוא שאם הצדדים מצויים בהתדיינות, אין טעם בחיובם בעיכוב הליכים ובקיום הליך מהו"ת במקביל להתדיינות.  ההנחה היא שהערכאה השיפוטית ממילא תוכל להפנותם ליחידת הסיוע במקרה הצורך במסגרת ניהול התובענה ביניהם. הוא הדין למצב שבו הסתיימה בתוך שנה התדיינות בין הצדדים, או שמדובר בתובענה לאכיפת החלטה קודמת של ערכאה שיפוטית בין הצדדים, לגביה כבר התקיים הליך מהו"ת. לגבי מצבים אלה, ישנן הוראות בתקנות, המאפשרות את קיצור תקופת עיכוב ההליכים אך  אינן מייתרות את הצורך בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

 

6.  לסעיף 3א, ולסעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה

מוצע להוסיף סעיף המבהיר כי הוראות החיסיון החלות  כיום על עבודת יחידות הסיוע בהתאם לדינים הרלבנטיים המסדירים את פעולתן (ראו  סעיף 5(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995  וסעיף 3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), תשע"א-2011), גם לעניין פגישות המהו"ת שלפי חוק זה. הוראה דומה נכללת כבר בתקנות ומוצע להעלותה לחקיקה הראשית. יחד עם זאת, ועל אף חשיבותו הגדולה של החיסיון בהליכים המתקיימים ביחידות הסיוע, (לנוכח הפרטים האינטימיים שמדובר בהם, ובשל הרצון לאפשר שיח טיפולי גלוי בו הצדדים לא יחששו להשתתף), מוצע לאפשר חריג מצומצם, ולקבוע הוראת החרגה נוספת להוראת החיסיון והסודיות בנוגע למידע שנמסר ליחידות הסיוע, כך שיחידת הסיוע תוסמך להמליץ  על צורך בתסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, או להמליץ על צורך במינוי אפוטרופוס לדין במידה ותוגש תובענה לפי סעיף 4 במקרים המתאימים, או בהתאם לסמכות של הערכאה הקבועה בסעיף 68 לחוק הכשרות. מתן המלצה כאמור נותנת מענה למצבים שבהם חלוף הזמן המצטבר של תקופת עיכוב ההליכים, וכן הזמן הנוסף שיחלוף עד לקיום דיון בערכאה השיפוטית (במידה ותוגש תובענה)- עשויים להגביר  את הפגיעה בטובת הקטין, כאשר יש סכסוך בעצימות גבוהה בין הצדדים, או בשל קיומו של סיכון אחר לקטין. בהתאם לכך מוצע אף לתקן את סעיף 5א בחוק בית המשפט לענייני משפחה המסדיר חריגים להוראת החיסיון של הנאמר ביחידות הסיוע, ולקבוע כי על אף הוראת החיסיון, עובד היחידה מורשה למסור מידע מקום שעולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של קטין, ומסירת המידע נחוצה למניעת פגיעה זו, למניעת החמרתה, הישנותה או לצורך טיפול בקטין בקשר לפגיעה זו. הוראה זו מאזנת בין הצורך לשמר ככל הניתן את חיסיון המידע הנמסר בפגישות המהו"ת בכדי לעמוד בתכליתן, לבין הצורך להגן על קטין.

 

7.  לסעיף 6א

 מוצע להוסיף סעיף הקובע את אופן ספירת התקופות הקבועות בחוק  בימי פגרות ומועדים: תקופת עיכוב ההליכים (65 ימים) והתקופות להגשת תובענות לפי סעיף 4).

בעניין מניין מועדים לפי חיקוק ומועדים להגשת תובענות, קיימות הוראות שונות. כך למשל קובעת תקנה  529 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת." לעומת זאת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 קובע כי: "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

    במסגרת הוראת השעה לא נקבעה הוראה לעניין זה, ומוצע לקבוע הוראה שתשמור על עקרון הנגישות לצדק מחד ומאידך תאפשר התחשבות בימי חג וחופשה לעובדי יחידות הסיוע ולצדדים. התיקון נועד לוודא שיחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות השונות יוכלו לעמוד בהוראת החוק לקיום פגישות המהו"ת בתקופת עיכוב ההליכים, וכן להתמודד עם מצבים בהם לא ניתן להגיש תובענה למזכירות ערכאה שיפוטית.

ס"ק (א) המוצע מוציא את מועדים שונים ממניין הימים הנספרים לצורך קביעת תקופת עיכוב הליכים, שבה יחידת הסיוע צריכה לקיים את מפגשי המהו"ת. זאת, לאור הקושי שנתגלע ביחידות הסיוע לעמוד במועדים הקבועים בחוק לאור מיעוט ימי העבודה בהם (לדוגמא בחודשים ספטמבר ואוקטובר עקב חופשת חגי תשרי). לעומת זה, מוצע בשלב זה שלא לקבוע את ימי פגרת הקיץ שבין ה-21 לאוגוסט ל-5 בספטמבר (המכונים בתקנות המסדירות את הפגרות בערכאות השיפוטיות כימי ה"פגרה  הגרעינית") וימי שבת ומועד אחרים כימים שלא יספרו.

עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע תקופות נוספות שלא יבואו במניין ימי תקופת עיכוב ההליכים, במידה ויעלה צורך כזה ביחידות הסיוע בערכאות השונות.

ס"ק (ב) מתייחס למועדים בהם רשאי צד להגיש תובענה לאחר תקופת עיכוב ההליכים (הצד שהגיש את הבקשה – בתום 65 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך והצד שכנגד רק בתום 80 ימים). מוצע לקבוע כי אם במועד הראשון שבה ניתן להגיש תובענה לא ניתן להגיש תובענה למזכירות ערכאה שיפוטית בשל פגרות וחופשות^[14], המועד יידחה ליום הראשון שבו המזכירות פתוחה לכך. הוראה זו נועדה לוודא שימי הקדימה להגשת תובענה הניתנים למגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 4 ינתנו גם בעת פגרות בהם לא ניתן להגיש תובענה למזכירות ערכאה שיפוטית.

 

8.  מחיקת סעיף 9 לחוק ושינוי כותרת החוק 

מוצע לקבוע מעתה את הוראות החוק כהוראת קבע.