בתוקף סמכותי לפי סעיפים 84(ה), 321(ב) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") ובאישור וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. ב

בתקנות אלה:

"הסדר חוב" – כהגדרתו בסעיף 318 לחוק;

"בקשה להסדר חוב" – בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321 לחוק;

"מרשם חברי התאגיד" - לגבי חברה, מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים לפי סעיפים 127 ו-128 לחוק החברות, מעודכנים ליום הגשת הבקשה, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעה בפקודת השותפויות – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות; 

"נסח תאגיד" - תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה או נסח השותפות שבעניינה מוגשת הבקשה, לפי העניין;

"פרסום" – לגבי יחיד- כדרך שמפרסמים הודעה על צו לשיקום כלכלי שניתן לגבי יחיד בידי בית המשפט, לפי תקנות חדלות פירעון (סדרי דין בבקשות לצו לפתיחת הליכים וניהול הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי), התשע"ט-2019, לגבי תאגיד- כדרך שמפרסמים הודעה על צו לשיקום כלכלי שניתן לגבי תאגיד לפי תקנות חדלות פירעון (סדרי דין בבקשות לצו לפתיחת הליכים וניהול הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי), התשע"ט-2019;

"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח- 2018.

פרק ב': הגשת בקשה להסדר חוב

סימן א' – הגשת בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד

הגשת בקשת תאגיד להסדר חוב

2.  

המגיש בקשה להסדר חוב יגישה לבית המשפט בדרך של בקשה בכתב כקבוע בפרק ח' לתקנות סדר הדין האזרחי; לבקשה יצורף אישור על תשלום אגרה.

הגשת בקשה להסדר בידי התאגיד

3.  

אם התאגיד או חבר התאגיד הגיש את הבקשה, יפרט במסגרת הבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר חוב וכן יצרף לה כל אלה:

(1) דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת[1] הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגביה שהתאגיד צד להם;

(2) נסח התאגיד;

(3) רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד במהלך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם נושא המשרה, תיאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההתקשרות עמו, ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם;

(4) דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילויים עלול לפגוע בטובת התאגיד, נושה מהותי של התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע;

(5) תיאור התאגיד ועסקיו בנוגע לפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:

(א)  הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד.

(ב) אפיון הלקוחות של התאגיד וכן עד כמה הוא תלוי בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות.

(ג)  תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם.

(ד) המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל.

(ה)  שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, המהותיות לעסקיו (בפסקה זו – תאגידים מהותיים), יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי; לעניין פסקה זו, "השולט", בשותפות מוגבלת ציבורית – חברת השותף הכללי ובעל השליטה בה, לרבות מי שמחזיק בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה בחברת השותף הכללי אם אין אדם אחר המחזיק מעל חמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בה.

(6) רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;

(7) מרשם חברי התאגיד;

(8) ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם;

(9) מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ועלות מימונה וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכל בציון המועד שאליו נוגעת הערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה;

(10) פירוט אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד במהלך תקופת ההסדר בצירוף פרטיו המלאים של הנותן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה;

(11) כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה לגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; 

(12) הצעה בעניין סיווג נושים לאספות הנושים, אם קיימת.

ויתור על פרטים ומסמכים על ידי בית המשפט

4.  

בית המשפט רשאי, לבקשת מגיש הבקשה, להורות על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו אף שלא פירט חלק מהפרטים המנויים בתקנות משנה 3(2) עד (7) או להורות כי ימסרו פרטים או מסמכים אחרים במקומם.

הגשת בקשה להסדר בידי נושה של תאגיד

5.  

אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, יצרף לבקשה כל אלה:

(1) תצהיר כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק;

(2) הפרטים המנויים בתקנה 3; בית המשפט רשאי לפטור את הנושה מהגשת הפרטים המנויים בתקנה 3 למעט פרטים (8) עד (11).

פרטים נוספים

6.  

(א)  בית המשפט רשאי להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על הפרטים המנויים בתקנות 3 ו-5, הכל כפי שיורה; בית המשפט רשאי להורות כי פרטים ומסמכים אלה יוגשו במעטפה סגורה ולא יעמדו לעיון הנושים.

(ב) לבקשת הממונה, ימסור המבקש, במעטפה סגורה או בדרך אחרת המבטיחה שמירה על סודיות המידע, פרטים ומסמכים נוספים הדרושים לממונה, במישרין, לשם גיבוש עמדתו בבקשה להפעלת התאגיד; ביקש הממונה מידע כאמור יפרט בעמדתו לבית המשפט את סוג המידע שקיבל.

העתק

7.  

מגיש הבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד ימציא העתק ממנה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, לכל אלה:

(1) כאשר מגיש הבקשה הוא נושה- לתאגיד ולממונה;

(2) כאשר מגיש הבקשה הוא התאגיד או חבר התאגיד- לנושיו המהותיים של התאגיד; לחברי התאגיד הרשומים במרשם שצורף לבקשה ואם התאגיד הוא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות, לבעלי מניותיה המהותיים בלבד; לממונה.

פרסום

8.  

מגיש הבקשה יפרסם הודעה על הגשתה.

סימן ב'- הגשת בקשה להסדר חוב בידי יחיד

הגשת בקשת יחיד להסדר חוב

9.  

(א)  בקשת יחיד להסדר חוב תוגש לבית המשפט בדרך של בקשה בכתב כקבוע בפרק ח' לתקנות סדר הדין האזרחי.

(ב) בבקשה יפורטו פרטי היחיד, מקצועו והשכלתו וכן הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר החוב.

(ג)  לבקשה יצורף הסדר החוב המוצע שיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינו כאמור בסעיף 82(ב) לחוק, ובמסגרתו יתייחס היחיד, בין השאר, לאלה:

(1) התמורה המוצעת לנושים המובטחים, לנושים בדין קדימה, לנושים הכלליים ולנושים הנדחים וכן התייחסות להוצאות ההליך;

(2) המקורות הכספיים להסדר, מועדי התשלום המוצעים, המועדים בהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לעמידה במועדים הקבועים בהסדר ופירוט הערובות המוצעות להבטחת ביצוע ההסדר, אם מוצעות;

(3) נכסים שיוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר והאם הם כוללים נכסים כאמור בסעיף 217 לחוק או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי סעיף 229 לחוק;

(4) היה ליחיד עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים בהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר;

(5) כלל ההסדר המוצע הוראה לפיה הנושים יהיו מנועים מלתבוע אדם שאינו היחיד (בפסקה זו- פטור)- הערך הכלכלי המשוער של הפטור והשיקולים למתן הפטור.

(ד) לבקשה יצרף היחיד דוח ובו יפורטו נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של נושיו, וכן הכנסתו הצפויה ונכסים שהוא צפוי לקבל לידיו במשך תקופת ההסדר והאסמכתאות לכך.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), בקשת הסדר של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא תכלול  את הדוח האמור בתקנת משנה (ד).

העתק מהבקשה להסדר

10.  

(א)  היחיד מגיש הבקשה להסדר חוב, ימציא העתק ממנה לכל אלה:

(1) לממונה;

(2) לנושים;

(3) אם הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שהוגשה לו בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו;

(4) אם ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים, גם לנאמן וכן לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שנתן צו כאמור, לפי העניין.

פרק ג': הליכים לאחר הגשת בקשה להסדר חוב

סימן א' – התנגדות לבקשה להסדר חוב והחלטת בית המשפט

תשובת התאגיד

11.  

אם נושה הגיש את הבקשה להסדר חוב, יגיש התאגיד לבית המשפט, ארבעה עשר ימים לכל היותר לאחר הגשת הבקשה את תשובתו לבקשה וכן ימציא במועד האמור את העתק תשובתו למבקש ולממונה.

הגשת התנגדות לבקשה להסדר חוב

12.  

(א)  אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט כתב התנגדות כדרך שמגישים בקשה בכתב כקבוע בפרק ח' לתקנות סדר הדין האזרחי;; כתב ההתנגדות יוגש לבית המשפט לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר הגשת הבקשה להסדר חוב; מגיש ההתנגדות ימציא עותק מכתב ההתנגדות למבקש ואם היה המבקש נושה- גם לתאגיד; כאשר מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, תוגש ההתנגדות לא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום שהתאגיד הגיש את תשובתו לבקשה.

(ב) מגיש הבקשה להסדר החוב רשאי להגיש תשובתו להתנגדות בתוך 10 ימים מיום שהומצא לו כתב ההתנגדות או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.

החלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושים

13.  

(א)  הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, רשאי הוא:

(1) ככל שלא חלף המועד להגשת תביעות החוב כאמור בסעיף 210 לחוק, לקבוע מועד להגשת תביעות החוב לצורך קביעת כוח ההצבעה באסיפות הסוג;

(2) לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ואת אופן כינוס האסיפות, וכן אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 322 לחוק;

(3) לקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאושר בידי בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.

(ב) מינה בית המשפט מנהל הסדר כאמור בסעיף 326 לחוק מנהל ההסדר:

(1) יפרסם מודעה על החלטת בית המשפט לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לכינוס אסיפת בעלי העניין, ורשאי בית המשפט להורות לפרסמה בדרכים נוספות; המודעה תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת[2] ובבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח – לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס-2000 ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970, לפי העניין;

(2) ישלח הודעה על החלטת בית המשפט לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד או ליחיד וכן לבעלי העניין המנויים בבקשה או הידועים לו כמשמעותם בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אסיפת נושים וועדת נושים), התשע"ט-2019; ההודעה תכלול  את הפרטים האמורים בתקנה 4 לתקנות האמורות, בשינויים המחוייבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה.

(ג)  לא מינה בית המשפט מנהל הסדר תחול הוראת תקנה משנה (ב) על מגיש הבקשה להסדר.

סימן ב' – דוח הנאמן

דוח הנאמן

14.  

הורה בית המשפט על הבאת הסדר חוב של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, לאישור הנושים, יגיש הנאמן לבית המשפט דוח לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והתאמת הסדר החוב המוצע למצבו הכלכלי של היחיד; הנאמן יגיש את הדוח לפחות 14 ימים לפני המועד שנקבע לכינוס אסיפות הסוג.

סימן ג' - הגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה וההכרעה בהן

הגשת תביעות חוב

15.  

(א)  הורה בית המשפט על הגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים וחברי התאגיד, יגישו הנושים את תביעות החוב כדרך שמגישים תביעת חוב לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תביעות חוב), התשע"ט- 2019 במועד שקבע בית המשפט, ויחולו עליהן ההוראות בעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה.

(ב) קבע בית המשפט מועד להגשת תביעות חוב כאמור בתקנה 13(א)(1) רשאי הוא להאריך את המועד להגשתן אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה בעל העניין להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה.

קביעת כוח ההצבעה

16.  

(א)  מנהל ההסדר יבדוק את תביעות החוב ויכריע בהן במועד שקבע בית המשפט.

(ב) היה למנהל ההסדר ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע בגינה על תנאי שאם תקוים ההתנגדות תיפסל ההצבעה בגין תביעה זו; לצורך בדיקת התביעות רשאי מנהל ההסדר לקבל מהחייב או מכל נושא משרה או בעל תפקיד בחייב שהוא תאגיד כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו.

(ג)  הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב יקבע מנהל ההסדר מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יקבע את שווי החוב, לפי הענין; החליט מנהל ההסדר כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות  ובדבר כוח הצבעתו.

(ד) מנהל ההסדר ימציא את החלטתו למגיש התביעה, לתאגיד או ליחיד, לבית המשפט, ולמבקש, במועד הסמוך ככל הניתן למועד קבלת ההחלטה.

ערעור

17.  

(א)  בעל עניין שהגיש תביעה וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לערער לבית המשפט על ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הערעור יוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(ב) הגשת ערעור על פי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ג)  שינה בית המשפט את החלטת מנהל ההסדר, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או ליתן כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.

סימן ד': ניהול אסיפות סוג

זכות הצבעה

18.  

באסיפת סוג רשאים להצביע רק בעלי עניין שנקבע להם כוח הצבעה או שתביעת החוב שלהם אושרה.

19.  

על ניהול האסיפות יחולו הוראות סימנים ג' עד ה' לפרק א' לתקנות חדלות פירעון (אסיפות נושים), התשע"ט -2019 בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה: לא מונה מנהל הסדר, תבחר האסיפה את יושב הראש אלא אם הורה בית המשפט אחרת; במקום האמור בתקנה 16, לאחר סיום האסיפה ימציא יושב הראש, העתק מפרוטוקול אסיפה למבקש וכן ימציא לבית המשפט הודעה על תוצאות האסיפה ויצרף לה העתק מפרוטוקול האסיפה.

סימן ה': אישור הסדר החוב בידי בית המשפט

אישור הסדר החוב בידי בית המשפט

20.  

(א)  אושר הסדר החוב כאמור בסעיף 324 לחוק, יגיש הנאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, בקשה לאישורו לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר סיום האסיפות, העתק מהבקשה יומצא לתאגיד או ליחיד, לפי העניין.

(ב) לא מונה מנהל הסדר, יפעל מגיש הבקשה להסדר החוב כאמור בתקנת משנה (א).

פרסום והמצאה

21.  

מנהל ההסדר יפרסם הודעה על הגשת הבקשה וכן ימציא את הבקשה כאמור בתקנה 7.

הגשת התנגדות לאישור הסדר חוב

22.  

(א)  אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט כתב התנגדות ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בכתב ההתנגדות יאומתו בתצהיר; כתב ההתנגדות יוגש לבית המשפט לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר הגשת הבקשה להסדר חוב; כאשר מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, תוגש ההתנגדות לא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום שהתאגיד הגיש את תשובתו לבקשה.

(ב) מגיש ההתנגדות ימציא העתק ממנה למבקש, ואם היה המבקש הנושה- גם לתאגיד, וכן לנושי היחיד והתאגיד ולממונה; בתקנת משנה זו- "נושי התאגיד" – הנושים המנויים בתקנה 7(2).

המצאת החלטת בית המשפט

23.  

(א)  מנהל ההסדר יפרסם את החלטת בית המשפט בסמוך למועד בו נודע לו עליה;  לא מונה מנהל הסדר, יחולו הוראות תקנה זו על המבקש.

(ב) מנהל ההסדר ימציא בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט, העתקים מההחלטה ליחיד או לתאגיד, לפי העניין, לכל בעל עניין שהומצאה לו הבקשה להסדר החוב ולכל בעל עניין אחר שעליו נודע להם לאחר מכן ושהיה זכאי לקבל הזמנה לאסיפות כאמור.

(ג)  אישר בית המשפט הסדר החוב לגבי יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ימציא מנהל ההסדר את ההחלטה גם למי שנתן את הצו כאמור, בלא דיחוי.

אישור על עמידה בתנאי הסדר החוב

24.  

לבקשת היחיד, בית המשפט ייתן ליחיד שעמד בתנאים שנקבעו בהסדר החוב אישור על כך.

פרק ד': הוראות לעניין מנהל הסדר

בקשה למתן הוראות

25.  

מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק או כפי שנקבעו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב.

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת מנהל ההסדר

26.  

מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של מנהל ההסדר או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של מנהל ההסדר, רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנודע לו על כך, בבקשה לבטל או לשנות את החלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

המצאה למנהל ההסדר

27.  

כל בקשה או מסמך המוגשים לבית המשפט, ימציאם המגיש גם למנהל ההסדר במועד בו יש להמציאה לבית המשפט וכן ימציא לו המבקש העתקים מכל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור טרם מינויו למנהל הסדר.

פרק ה': תכנית לשיקום כלכלי

הודעה על הגשת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לבית המשפט

28.  

(א)  הגיש הנאמן הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לבית המשפט כאמור בסעיף 82(א) לחוק, יפרסם מודעה על כך באתר האינטרנט של הממונה וישלח הודעה על כך שהוגשה הצעה לנושים הבאים:

(1) נושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים;

(2) כל נושה אחר שידוע לנאמן, ובלבד שידוע לנאמן אחד מאלה:

(א)  מען מקום מגוריו או מקום עסקיו של הנושה; ואם היה תאגיד רשום – מענו הרשום.

(ב) כתובת הדואר האלקטרוני של הנושה.

(ב) ההודעה תכלול את הפרטים הבאים:

(1) אופן העיון בהצעה או בהצעות;

(2) המועד להגשת התנגדויות.

הגשת התנגדויות

29.  

(א)  בעל עניין הרוצה להתנגד להצעה לתכנית לשיקום כלכלי יגיש לבית המשפט כתב התנגדות כדרך שמגישים בקשה בכתב כקבוע בפרק ח' לתקנות סדר הדין האזרחי;; כתב ההתנגדות יוגש לבית המשפט לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר הגשת הבקשה להסדר חוב; מגיש ההתנגדות ימציא עותק מכתב ההתנגדות לנאמן.

(ב) הנאמן רשאי להגיש תשובתו להתנגדות בתוך 10 ימים מיום שהומצא לו כתב ההתנגדות או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.

הודעה על הבאת התכנית לאישור הנושים

30.  

(א)  הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף 83, יקבע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ואת אופן כינוס האסיפות, וכן אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 322 לחוק.

(ב) אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, יקבע מועד להגשת תביעות חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה.

(ג)  הנאמן יפרסם מודעה על החלטת בית המשפט לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לכינוס אסיפת הסוג ורשאי בית המשפט להורות לפרסמה בדרכים נוספות; המודעה תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת והצעת תכנית לשיקום כלכלי לגבי תאגיד מדווח – לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס-2000 ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970, לפי העניין; כן ישלח הנאמן הודעה על החלטת בית המשפט לבעלי העניין ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה.

קביעת כוח ההצבעה

31.  

קבע בית המשפט מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יחולו בעניינן הוראות תקנות 14 עד 16.

אסיפות נושים

32.  

על ניהול האסיפות יחול סימן ד' לפרק ג' לתקנות אלו.

הודעה על אישור ההצעה באסיפות הנושים

33.  

(א)  אושרה התכנית לשיקום כלכלי כאמור בסעיף 85 לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישורה לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר סיום האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי אף שלא אושרה כאמור בסעיף 85 לחוק, לשם אישורה לפי סעיף 87 לחוק.

(ב) הנאמן יפרסם הודעה על הגשת הבקשה וכן ימציא את הבקשה כאמור בתקנה 7.

הגשת התנגדות לאישור תכנית לשיקום כלכלי

34.  

(א)  בעל עניין הרוצה להתנגד לתכנית לשיקום כלכלי יגיש לבית המשפט כתב התנגדות ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בכתב ההתנגדות יאומתו בתצהיר; כתב ההתנגדות יוגש לבית המשפט לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר הגשת הבקשה לאישור התכנית לשיקום כלכלי.

(ב) מגיש ההתנגדות ימציא העתק ממנה לנאמן ולממונה.

המצאת החלטת בית המשפט

35.  

(א)  הנאמן יפרסם את החלטת בית המשפט בסמוך למועד בו נודע לו עליה.

(ב) הנאמן ימציא, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט, העתקים מההחלטה לכל בעל עניין שהומצאה לו ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי.