חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-20191

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

(ב) המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של מוסדות לגמילות חסדים.

(1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים, הפועלת בהתאם לכל דין;

(2) הגנה ושמירה על עניינם של לקוחות של מוסדות לגמילות חסדים וכן קידום עניינם;

(3) הגברת הנגישות לשירותים;

(4) הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של מוסדות לגמילות חסדים;

(5) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(6) קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

(ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

(ג) במתן הוראות על פי חוק זה יביא המפקח בחשבון שיקולים שעשויים להשפיע על יכולתם של מוסדות לגמילות חסדים לתת שירותים, בשים לב לעלויות הכרוכות בביצוע ההוראות, ובהתחשב באופיים של מוסדות לגמילות חסדים כגופים ללא מטרות רווח.

(ב) הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו לציבור.

(ב) במרשם לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:

(1) פרטי המוסד לגמילות חסדים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;

(2) מוסדות לגמילות חסדים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות סעיף 24;

(3) פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על מוסד לגמילות חסדים לפי פרק י"ב, בכפוף להוראות סעיף 90.

(ג) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.

(ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:

(1) מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;

(2) אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(3) שניים מחברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, ובלבד שאינם המשפטן שימונה מקרב הציבור כאמור בפסקה (2), יהיו בעלי ניסיון וידע הנובע מעבודה מול מוסדות לגמילות חסדים, ואם מונה חבר ועדה שלישי מקרב הציבור שאינו כאמור בפסקה (2) - הוא יהיה מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חבר הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מי שהיה חברי סגל כאמור, שהוא בעל ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים.

(ג) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ד) השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ה) הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.

(ו) שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שלא תתקבל החלטה בנושא מסוים בלי שהשתתף בישיבה חבר ועדה שהוא בעל ניסיון וידע הנובע מעבודה מול מוסדות לגמילות חסדים; נדחתה קבלת החלטה בשל אי-השתתפות חבר ועדה כאמור, יהיה ניתן לקבל החלטה באותו נושא בישיבה הבאה של הוועדה שתתכנס אף אם לא השתתף בה חבר הוועדה האמור.

(ז) בסעיף זה, "עובד המדינה" - לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

(ב) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג) התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(ד) בסעיף זה, "עניין אישי" , של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

(ב) חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;

(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ב) עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

(ב) החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

(ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות נרחב, אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות סעיפים 21 ו-22א לחוק הבנקאות (רישוי), עמותה או חברה לתועלת הציבור בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:

(1) נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(2) היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהיקף הפעילות הבנקאי המזערי הנדרש לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי).

(1) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(2) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 13; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הבנקאות (רישוי).

(1) מבקש הרישיון הוא אחד מאלה:

(א) יחיד שהוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;

(ב) עמותה או חברה לתועלת הציבור שבית המשפט לא מינה לה כונס נכסים ולא ציווה על פירוקה ואחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 36 ולתוספת;

(3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד - גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -

(א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית:

(1) עבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון;

(2) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(3) עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(4) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

(5) עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס;

(6) עבירה לפי סעיפים 415, 418 עד 420, 422, 423 ו-425 עד 428 לחוק העונשין;

(ב) "הורשע בעבירה" - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת ;

(4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה';

(5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - מתקיימים בבעל השליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד'.

(ב) מצא המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף? קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(1) מבקש הרישיון הוא עמותה או חברה לתועלת הציבור;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 36 ולתוספת;

(3) מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי פרק ה'.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1) מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;

(2) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון.

(1) תחומי העיסוק במסגרת שירותי הפיקדון והאשראי בלא ריבית שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;

(2) פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;

(3) לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד - פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;

(4) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;

(5) מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.

(ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור בסעיפים 16 או 17, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:

(1) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;

(2) היה המבקש תאגיד - המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.

(ב) בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי סעיף 16(א)(3) לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) חל שינוי בצבר האשראי או בצבר הפיקדונות של בעל רישיון, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות סעיפים 36 ו-37 והתוספת, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

(ב) המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים בסעיפים 16(א)(1) עד (3) או 17(א), לפי העניין;

(3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;

(4) בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;

(5) היה בעל הרישיון תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6) היה בעל הרישיון יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;

(7) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;

(8) היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור בסעיף 13(ד).

(ב) סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, יורה לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ביטול או התליה כאמור בסעיף קטן (א)(7) ייעשו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו וקיים התייעצות עם הוועדה המייעצת כאמור, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

(ה) הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם לציבור.

(ב) לא יהיה אדם בעל עניין במוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.

(ג) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה במוסד לגמילות חסדים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17(ב), בשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט במוסד לגמילות חסדים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 16(א)(3), וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.

(ד) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה במוסד לגמילות חסדים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 16(א)(3).

(ה) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2) בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;

(3) לעניין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(4) יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב) המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתייעץ עם הוועדה המייעצת ולאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

(1) על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 25;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 25;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 25, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור שמונה בידי אותו אדם.

(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 25, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות הסעיף האמור.

(ג) הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף? קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה) נודע למוסד לגמילות חסדים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 25, ידווח על כך למפקח.

(1) לעניין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים 15% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או שנאמן בעבורו.

(ב) המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

(1) הוא בגיר;

(2) הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;

(3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה במוסד לגמילות חסדים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 16(א)(3)(א) כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;

(4) מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של מוסדות לגמילות חסדים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;

(5) מוסד לגמילות חסדים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור בסעיף 31(א), והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף 31(ב) או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור בסעיף 31(ג).

(ב) המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה במוסד לגמילות חסדים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם מוסד לגמילות חסדים או עם נושא משרה במוסד לגמילות חסדים.

(ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(ב) המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של מוסדות לגמילות חסדים כאמור בסעיף קטן (א):

(1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(2) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון יהיו כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 30(4);

(3) הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4) דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;

(5) המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדת דירקטוריון;

(6) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.

(ג) סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

(ב) מוסד לגמילות חסדים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות סעיף 31 (ב) ו–(ג), בשינויים המחויבים.

(ג) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב לנושא המשרה האחראי לפי סעיף 35, ויבקש את תגובתו בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת נושא המשרה האחראי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת נושא המשרה האחראי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת נושא המשרה האחראי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה בסעיף 70(ג) וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר במוסד לגמילות חסדים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

(1) לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;

(2) למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.

(1) הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי סעיף 36, הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;

(2) דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;

(3) דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;

(4) דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של מוסדות לגמילות חסדים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של מוסדות לגמילות חסדים מסוג מסוים;

(5) לעניין בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית -

(א) מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח מסוים, ומגבלות לעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח מסוים, והכול כפי שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ב) הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;

(ג) העסקת יועצים ונותני שירותים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יידרש אישור המפקח לאחד מאלה:

(1) תרומה שאינה תרומה מזכה או מענק ליחיד, לעמותה או לחברה לתועלת הציבור, ובלבד שמקורם אינו בכספי הפיקדונות או בתרומות ייעודיות מותנות שקיבל המוסד לגמילות חסדים;

(2) המרת מטבע שנעשית אגב מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית.

(1) דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.

(ב) המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של המוסד לגמילות חסדים.

(ג) המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מוסד לגמילות חסדים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

(1) שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;

(2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור של האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות;

(ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

(1) זהות המוסד לגמילות חסדים;

(2) סוגי השירותים שבהם המוסד לגמילות חסדים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;

(3) מצבו הכספי והיקף עסקיו של המוסד לגמילות חסדים;

(4) מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;

(5) תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;

(6) כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

(1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;

(2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

(ב) הובאו בפרסומת או בפרסומת סמויה עובדות בדבר התכונות של השירות או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או הפרסומת הסמויה, או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת או הפרסומת הסמויה היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת או הפרסומת הסמויה ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה; לעניין זה, "פרסומת סמויה" - פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח כי האמור בה אינו פרסומת.

(ג) השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבה על המפרסם לציין כי מדובר בפרסומת.

(ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.

(ה) פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל - אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו מוסד לגמילות חסדים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:

(1) הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;

(2) מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;

(3) ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;

(4) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;

(5) ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;

(6) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;

(7) סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

(ב) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, את תמימותו או את חוסר ניסיונו.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובות שיחולו על מוסדות לגמילות חסדים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:

(1) חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;

(2) חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות פרטים שיש לכלול בחוזה בכתב, וכן רשאי הוא לקבוע את סמכותו של המפקח לתת הוראות בדבר תוכנו של חוזה למתן שירותים או מידע אחר המיועד ללקוח.

(ב) המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט, בית דין או בורר, או שבית משפט, בית דין או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט, בית דין או בורר אך טרם החל הדיון בה.

(ג) על אף האמור בסעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, קביעה בהסכם ולפיה כל סכסוך יידון לפי דין תורה לא תיחשב תנאי מקפח בחוזה אחיד.

(ב) המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

(ב) מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) הגיש מוסד לגמילות חסדים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למוסד לגמילות חסדים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על המוסד לגמילות חסדים לעשות כאמור.

(1) להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המוסד לגמילות חסדים;

(2) להשעות נושא משרה במוסד לגמילות חסדים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;

(3) לעניין מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד - למנות מפקח מיוחד למוסד לגמילות חסדים שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 55;

(4) לעניין מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד - למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המוסד לגמילות חסדים כאמור בסעיף 56; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.

(ב) סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה המייעצת סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן למוסד לגמילות חסדים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

(ב) המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג) על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו–(ז) לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

(ד) המפקח רשאי להורות למוסד לגמילות חסדים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה במוסד לגמילות חסדים, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של המוסד לגמילות חסדים וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג) המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם רשם העמותות, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המוסד לגמילות חסדים, כולם או חלקם, למוסד לגמילות חסדים אחר, שהסכים לכך.

(ד) (1) המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 53(א)(4) לא יקיים המוסד לגמילות חסדים התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(2) המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של המוסד לגמילות חסדים, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.

(3) המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(4) המוסד לגמילות חסדים, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי-מילוי התחייבות לפיה.

(ה) ביקש המפקח לבטל את רישיונו של המוסד לגמילות חסדים שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של המוסד לגמילות חסדים הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.

(ו) המפקח רשאי להורות למוסד לגמילות חסדים לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(1) להורות למוסד לגמילות חסדים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;

(2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

(ב) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של מוסד לגמילות חסדים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.

(ג) לא חיסל מוסד לגמילות חסדים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

(ב) לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 65 ו-66, כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

(3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו מוסד לגמילות חסדים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.

(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, כהגדרתם בפרק א', רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2) לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.

(ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;

(2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ג) זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ב) המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:

(1) המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;

(2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג) המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, סמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.

(ד) הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

(1) יחיד וכן עמותה או חברה לתועלת הציבור שאינן תאגיד בנקאי, שעסקו במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, בהיקף פעילות העולה על היקף פעילות מזערי אך אינו עולה על היקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, בניגוד להוראות סעיף 13(א);

(2) מי ששלט במוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד או היה בעל עניין במתן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 25.

(ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי:

(1) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 4;

(2) מוסד לגמילות חסדים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות סעיף 13(א);

(3) מוסד לגמילות חסדים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות סעיף 22;

(4) מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות סעיף 25;

(5) מחזיק אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 28(ב) או (ג);

(6) מחזיק אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 29;

(7) מוסד לגמילות חסדים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות סעיף 30;

(8) נושא משרה במוסד לגמילות חסדים שכיהן בניגוד להוראות סעיף 30;

(9) מוסד לגמילות חסדים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות סעיף 32(א);

(10) מוסד לגמילות חסדים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי סעיף 32(ב);

(11) מוסד לגמילות חסדים בעל רישיון מורחב שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות סעיף 33(א), שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות סעיף 33(ב), או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 31(ב) או (ג) כפי שהוחלו בסעיף 33(ב);

(12) רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה לנושא משרה אחראי לפי סעיף 35 או למפקח, בניגוד להוראות סעיף 33(ג);

(13) מוסד לגמילות חסדים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות סעיף 34(א), וכן נושא משרה במוסד לגמילות חסדים שכיהן בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(14) מוסד לגמילות חסדים, נושא משרה במוסד לגמילות חסדים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי סעיף 34(ב);

(15) נושא משרה אחראי לפי סעיף 35, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות סעיף 35;

(16?) מוסד לגמילות חסדים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיף 37;

(17?) מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד, שעסק בעיסוק שאינו כאמור בסעיף 38;

(18) מוסד לגמילות חסדים ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 39;

(19) מוסד לגמילות חסדים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי סעיף 40;

(20) מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות סעיף 41(א);

(21) מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 41(ב);

(22) מוסד לגמילות חסדים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 42;

(23) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 43(ב);

(24)? מוסד לגמילות חסדים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות סעיף 44(ב), למעט פסקה (6) שבו;

(25) מוסד לגמילות חסדים שהתקשר בעסקה של הפקדה עם קטין בניגוד להוראות סעיף 45(א);

(26) מוסד לגמילות חסדים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות סעיף 45(ב);

(27) מוסד לגמילות חסדים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות סעיף 46(א), או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיף 46(ב);

(28) מוסד לגמילות חסדים שכרת חוזה בכתב ולא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור בסעיף 47(א), או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 47(ב);

(29) מוסד לגמילות חסדים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 50(א);

(30) מוסד לגמילות חסדים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 51;

(31) מוסד לגמילות חסדים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור בסעיף 59;

(32) מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 63;

(33) מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי סעיף 65(א)(2);

(34) מוסד לגמילות חסדים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 95.

(ג) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:

(1) מוסד לגמילות חסדים שעסק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות סעיף 13(ב) או (ג);

(2) מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיף 23;

(3) מוסד לגמילות חסדים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות סעיף 36;

(4) מוסד לגמילות חסדים או נושא משרה במוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי סעיפים 52 או 53;

(5) מוסד לגמילות חסדים או נושא משרה במוסד לגמילות חסדים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות סעיף 57;

(6) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיפים 60 או 61(ב);

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) -

(1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, "עובד זוטר" - עובד שכיר במוסד לגמילות חסדים, שאינו נושא משרה במוסד לגמילות חסדים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

(2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר במוסד לגמילות חסדים שאינו נושא משרה במוסד לגמילות חסדים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של המוסד לגמילות חסדים או מהוראה של הממונה עליו.

(ב) לא תיקן נושא המשרה או המוסד לגמילות חסדים את ההפרה כאמור בסעיף? קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה.

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות סעיף 73;

(4) סמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 75, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

(ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 74 ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

(ב) במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

(ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 73, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 70, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיפים 69 ו-70 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

(ב) המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.

(ג) נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 76(ב).

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 75(א);

(2) חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 75(ב), ויחולו הוראות אלה:

(א) המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(ב) שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 74(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 74(ד), יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;

(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 82(ב) - יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראות שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל אותה הפרה.

(ב) אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;

(2) מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.

(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר - אם הוא מוסד לגמילות חסדים.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 87 יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו מוסד לגמילות חסדים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

(ב) שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת ריבית שקלית, למעט אם היה ערבות בנקאית, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(1) יחיד וכן עמותה או חברה לתועלת הציבור שאינן תאגיד בנקאי, שעסקו במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, בהיקף פעילות העולה על היקף פעילות מזערי אך אינו עולה על היקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, בניגוד להוראות סעיף 13(א);

(2) מוסד לגמילות חסדים שעסק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות סעיף 13(ב) או (ג);

(3) מי ששלט במוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בו, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 25;

(4) מי שהעביר אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 26.

(ב) אלה דינם מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) מוסד לגמילות חסדים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 42;

(2) מוסד לגמילות חסדים שהתקשר בעסקה של הפקדה עם קטין, בניגוד להוראות סעיף 45(א);

(3) מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר במוסד לגמילות חסדים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות סעיף 53, או כיהן כנושא משרה במוסד לגמילות חסדים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף.

(ג) אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) מוסד לגמילות חסדים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות סעיף 44;

(2) מוסד לגמילות חסדים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות סעיף 46(א), או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיף 46(ב).

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 92 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי סעיף 92?(א)(1) עד (3) - גם דירקטור.

(1) המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון, לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, לרשם, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;

(2) מצא המפקח כי מוסד לגמילות חסדים פועל בניגוד לסעיפים 21 ו-22 א לחוק הבנקאות (רישוי), יודיע על כך למפקח על הבנקים;

(3) מצא המפקח כי היקף הפעילות של מוסד לגמילות חסדים הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו בסעיף 1, יודיע על כך למפקח על הבנקים.

(ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) תחילתם של סעיפים 103, 104 ו-106, ביום פרסומו של חוק זה;

(2) תחילתם של סעיפים 107 ו-108, ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019);

(3) תחילתו של סעיף 105, 18 חודשים לפני יום תחילתו של חוק זה.

(ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה.

(ב) בתקופה של שנתיים מיום התחילה, לא יוטל עיצום כספי על מפר, אלא תישלח לו הודעה בכתב על ההפרה.

(ג) מי שערב יום התחילה, החזיק אמצעי שליטה במוסד קיים בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי סעיף 25, והמוסד הקיים קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור לפי סעיף קטן (א), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי סעיף 25; אין בהוראות סעיף קטן זה -

(1) כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי סעיף 27, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;

(2) כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי סעיף 25, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים במוסד לגמילות חסדים שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.

(ד) מי שכיהן ערב יום התחילה כנושא משרה במוסד קיים, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו מוסד קיים, אם המוסד הקיים קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי סעיף 31, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.

(ה) נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי פרק י"ג, לא יוטל בשלה קנס ולא יוגש בשלה כתב אישום.