|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 63(ג) ו-(ד) לחוק הטיס, התשע"א – 2011 [1](להלן- החוק), בהתאם להצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, ולפי סעיף 197 לחוק, אני מתקין תקנות אלה: |
|
תיקון תקנה 87 |
1. |
בתקנה 87(א) לתקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז – [2]1977 (להלן- התקנות העיקריות), ברישה, אחרי המילים "כושר אווירי" יבוא "וכללי רמת רעש". |
..............................התשע"ט (.................... 2019)
(חמ - ...............)
__________________
...............
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
דברי הסבר כלליים:
לשר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן- "השר") קבועה סמכות בחוק הטיס, התשע"א – 2011 (להלן- "חוק הטיס" או "החוק") לקבוע הוראות לעניין מתן תעודת כושר טיסה. כמו כן, באפשרותו לקבוע סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה.
בעוד שתעודת כושר טיסה ניתנת באופן שגור ועיתי לכלי טיס ברישום ישראלי, לאחר בדיקה של מפקח מרשות התעופה האזרחית (להלן- "רת"א") כי כלי הטיס כשיר אווירית ובטוח לטיסה, בכל סוגי ההפעלה- הן כללית והן מסחרית, ישנם מקרים מיוחדים בהם ניתנת תעודת כושר טיסה "מיוחדת".
זהו המקרה של "הרשאה מיוחדת לטיסה", הקבועה בתקנה 87 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז – 1977 (להלן- "תקנות התיעוד") הניתנת רק בנסיבות מיוחדות: אם כלי טיס ישראלי נמצא תקול בחו"ל, ויש צורך להחזירו לארץ לשם תיקון התקלה בטיסת העברה מיוחדת, או בטיסת ניסוי המבוצעת לאחר כלי טיס שיצא מפס הייצור או לאחר ביצוע התקנות מיוחדות על גביו, או בטיסה מיוחדת שנועדה לפנותו ממדינה עוינת או ממקום מסוכן, או לשם הדגמה ללקוח פוטנציאלי, או הטסתו למקום בו מצוי לקוח שרכש אותו זה מכבר והוא צפוי להפעילו ולרשום אותו במדינה זרה, או לשם ייצואו למדינה זרה, וכיו"ב שימושים מיוחדים וחד פעמיים.
כאשר מבקשים לגבי כלי טיס הרשאה מיוחדת לטיסה, הניתנת לכלי טיס בד"כ באופן חד פעמי בנסיבות מיוחדות, אין צורך לעמוד בכל הכללים, הנהלים, הפרוצדורות והמסמכים שיש לעמוד בהם כאשר מפעיל כלי טיס מבקש לגבי כלי הטיס שברשותו תעודת כושר טיסה "רגילה", ויש ביחס אליה רגולציה מופחתת.
כך למשל, בהרשאה מיוחדת לטיסה, אין צורך בעמידה בכל כללי הכושר האווירי הנדרשים ביחס לכלי טיס כאשר מתבקשת לגביו תעודת כושר טיסה "רגילה".
הפרדה זו בין המקרה ה"רגיל" למקרה ה"מיוחד" – נכון שתיעשה גם בהקשר של רעש כלי הטיס.
תקנות הטיס (רעש כלי טיס), תשל"ז – 1977 (להלן- "תקנות הרעש") קובעת כי כלי טיס נדרש לקבל גם תעודת רעש טרם הפעלתו הסדירה.
התיקון הנוכחי מוצע במקביל לתיקון חקיקה לתקנה 3 בתקנות הרעש, לפיו כלי טיס הפועל לפי תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני או בהרשאה מיוחדת לטיסה, הניתנת לכלי טיס בשלב הניסויים לאחר ייצור, יהיה פטור מתעודת רעש, שכן לא ניתן בשלב זה לקבוע לגביו כללי רעש.
במקביל לתיקון זה מבוקש כאמור לבצע תיקון גם בתקנה 87 לתקנות התיעוד, שעניינה כאמור בהרשאה מיוחדת לטיסה, לפיו כאשר מבוקשת לגבי כלי טיס תעודה מסוג הרשאה מיוחדת לטיסה, ביחס לכל השימושים המפורטים בתקנה זו, קרי: הטסה חד פעמית לשם פעולת תיקון כלי הטיס, שינויו, אחזקתו או אחסנתו; מסירתו לקונה מיועד או ייצואו; פינויו ממקום מסוכן; עריכת טיסת הדגמה לקונה וכן ביחס לכטב"מ; ולא רק במקרה של טיסות ניסוי לאחר ייצור - יהיה למנהל רת"א או למי שהסמיך מטעמו בהקשר הנדון, אפשרות, בהתאם לשיקול דעתו לפטור את כלי הטיס במסגרת אותה ההרשאה מעמידה בכללי רעש, הנקבעים בתעודת הרעש לכלי הטיס.
דברי הסבר מפורטים:
לפתיח:
סמכותו של השר לקבוע הוראות אלה מתבססת על הוראות סעיפים 63 (ג) ו- (ד), 168(ב) ו- 197 לחוק הטיס, בהתאם לפירוט שלהלן :
סעיף 63 לחוק הטיס שכותרתו "תעודת כושר טיסה", קובע כך:
"(א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קיימת לגבי אותו כלי טיס תעודת כושר טיסה תקפה שניתנה לפי הוראות סימן זה, ובכפוף לתנאים שבאותה תעודה.
(ב) המנהל ייתן תעודת כושר טיסה למפעיל אווירי המבקש זאת, בהתקיים כל אלה:
...
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה שיינתנו בנסיבות ובתנאים שיקבע, גם אם לא מתקיימים לגבי כלי הטיס כל התנאים למתן תעודת כושר טיסה המפורטים באותו סעיף קטן.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תעודת כושר טיסה, ובכלל זה לעניין תקופת תוקפה של תעודה כאמור, ההליכים לקבלת התעודה, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת כשירותו האווירית, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור, אופן שינויה, העברתה לאחר ופקיעת תוקפה.
(ה) .... .".
בהתאם לסמכותו של שר התחבורה לפי סעיף 63(ד) לחוק, נקבעו הוראות לעניין הפרוצדורה הנדרשת, הבדיקות, הניסויים והמסמכים שיש להגיש לרת"א, על מנת לקבל תעודת כושר טיסה לכלי טיס, במסגרת תקנות התיעוד.
בהתאם לסעיף 63 (ג) לחוק, השר קבע גם סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה, שניתנות בנסיבות מיוחדות.
בין היתר, השר קבע אפשרות ליתן לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת מסוג "הרשאה מיוחדת לטיסה", הקבועה בתקנה 87 לתקנות התיעוד.
תקנה 87 עניינה בהרשאה חד פעמית מאת מנהל רת"א, או מי שהוסמך מטעמו, ליתן לכלי טיס אפשרות לטוס, אע"פ שאינו עומד בכל כללי הכושר האווירי הנדרשים, ממדינה אחת לשנייה, בנסיבות מיחדות שפורטו בתקנה והן: כלי הטיס תקול ומבקש לחזור למכון הבדק בארץ שבו טופל תמיד בעבר לשם ביצוע תיקון; החזרתו לארץ ממקום מסוכן או ממדינה עוינת; טיסות הדגמה ללקוח פוטנציאלי או העברתו למדינה זרה לשם הפעלתו שם ע"י קונה שרכש את כלי הטיס; העברתו למדינה אחרת לשם ייצוא; טיסות ניסוי ובדק לאחר ייצור, טיסה של כלי טיס מוטס מרחוק – כל אלה שימושים מיוחדים ובד"כ חד פעמיים או בזמן קצר וקצוב מטיבם, ולכן אין הכרח לעמוד בכל כללי הכושר האווירי וגם לא בכללי הרעש הנהוגים לגבי כלי טיס שמבוקש לגביו תעודת כושר טיסה רגילה, על מנת שיפעל באופן סדיר ושגור לאחר מכן, בהפעלה מסחרית או כללית.
משכך, מבוקש לתקן את תקנה 87 לתקנות התיעוד, ולהוסיף בה הוראה המאפשרת, לפי שיקול דעתו של מנהל רת"א בכל מקרה לגופו, לתת הרשאה מיוחדת לטיסה גם אם לא מתקיימות לגבי כלי הטיס דרישות כללי הרעש הישימות.
בהתאם לסעיף 168(ב) לחוק הטיס, הצעת תיקון זו הינה לפי הצעתה של רת"א לשר.
בהתאם לסעיף 197 לחוק הטיס, הצעת תיקון זו הינה לתקנות שהינן קודמות בזמן לחוק הטיס אך עומדות בתוקפן לאור הוראת סעיף זו בחוק המאפשרת עמידה בתוקף משפטי של תקנות שקדמו לחוק המסמיך (הוראת מעבר המותירה את חקיקת המשנה שקדמה לחוק הטיס משנת 2011, בתוקף משפטי, על אף היותן מכוח פקודת הטיס משנת 1927).
יצוין כי התיקון המוצע עניינו שיקול דעתו של מנהל רת"א בבואו לתת הרשאה מיוחדת לטיסה. ממילא אין המדובר בתקנות הקובעות עבירות ועונשים כמאמר סעיף 2(ב) לחוק העונשין ולכן אין הוא טעון את אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.
לתקנה 1 – תיקון תקנה 87 לתקנות העיקריות:
תקנה 87 לתקנות התיעוד קובעת כך:
"87. (א) המנהל רשאי ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה על מנת לאפשר הטסת כלי טיס גם אם אין הוא עונה על כל הדרישות הישימות של כושר אווירי התקפות באותה עת בתנאי שהוא כשיר לטיסה בטוחה; הרשאה מיוחדת לטיסה לפי תקנה זו תינתן לשם ביצוע אחת הפעולות כלהלן בלבד:
(1) הטסת כלי הטיס למקום שם יבוצעו בו תיקונים, שינויים או פעולות אחזקה, או למקום אחסון כלי הטיס;
(2) מסירת כלי הטיס לקונה המיועד או ייצואו;
(3) טיסת ניסוי של ייצור של כלי טיס חדש;
(4) פינוי כל כלי הטיס ממקום מסוכן;
(5) עריכת טיסת הדגמה לקונה מיועד בכלי טיס חדש שכבר עמד בדרישות טיסת הניסוי של הייצור;
(6) הפעלה של כלי טיס בלתי מאויש שהתקיימו בו דרישות ההוכחה ההנדסיות לכשירות אווירית כפי שהורה המנהל.
(ב) (1) המנהל רשאי ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה גם על מנת לאפשר הטסת כלי טיס במשקל העולה על משקל ההמראה המקסימלי הרשום בתעודת הסוג שלו לטיסה מעבר לטווח הרגיל מעל ים או יבשה כאשר לא קיימות אפשרויות נחיתה או תדלוק;
(2) המשקל העודף אשר רשאי המנהל לאשר בהתאם לפיסקה (1) מוגבל לתוספת דלק, מיתקנים לנשיאת הדלק וציוד הניווט הדרוש לטיסה.
(ג) (1) המבקש הרשאה מיוחדת לטיסה לפי תקנה זו יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שיורה המנהל; הבקשה תכיל כל אלה:
(א) מטרת הטיסה;
(ב) הנתיב המוצע;
(ג) צוות האוויר הדרוש להפעלת כלי הטיס וציודו המיוחד;
(ד) סטיות בכלי הטיס, אם קיימות, מדרישות כללי כושר אווירי הישימות;
(ה) כל ההגבלות אשר לדעת המבקש דרושות למען הפעלתו הבטוחה של כלי הטיס;
(ו) כל מידע אחר אשר המנהל מוצא אותו לדרוש לקביעת ההגבלות התפעוליות.
(2) המנהל רשאי לבצע או לדרוש מהמבקש לבצע בדיקות וניסויים מתאימים הדרושים לבטיחות הטיסה.
(ד) המנהל רשאי ליתן הרשאה מיוחדת קבועה לטיסה, לכלי טיס בלתי מאויש, שהתקיימו בו שני אלה:
(1) דרישות ההוכחה ההנדסיות לכשירות אווירית כפי שהורה המנהל;
(2) לפי בדיקת המנהל כלי הטיס במצב כשיר לפעולה בטוחה.".
כאמור, בנסיבות מסוימות רשאי מנהל רת"א ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה, חד פעמית בדרך כלל, גם מקום שכלי הטיס אינו עומד בדרישות ישימות של כללי הכושר האווירי שבהם הוא אמור לעמוד על מנת להבטיח את כשירותו האווירית של כלי הטיס.
המונח "כללי כושר אווירי" מוגדר בתקנה 1 לתקנות התיעוד, כך: "כללי כושר אווירי – הוראות תקנות אלה וכן – (1) לגבי דאון – ההוראות הכלולות במפרטי הרישוי לדאונים (CS-22) של הסוכנות האירופית לבטיחות התעופה (EASA), המופקדים לעיון הציבור אצל המנהל; (2) לגבי מטוס זעיר – פרק "S" או התקן המוסכם כמשמעותו בתקנה 94א; (3) לגבי מטוס שאינו מטוס זעיר וכן לגבי כלי טיס רוטורי, מנוע או מדחף – ההוראות הכלולות בחלקים 23 עד 35 לפ.א.ר., וכן ההגדרות המתאימות בחלק 1 לפ.א.ר., המופקדות לעיון הציבור אצל המנהל, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בתוספת".
מבוקש לתקן את תקנה 87 בתקנות התיעוד, ולהוסיף את המילים "וכללי רמת
רעש" לאחר המילים "כושר אווירי" ברישה ת"מ (א), כך שלאחר
ביצוע התיקון התקנה תהיה כך:
"(א) המנהל רשאי ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה על מנת לאפשר הטסת כלי טיס גם אם אין הוא עונה על כל הדרישות הישימות של כושר אווירי וכללי רמת רעש התקפות באותה עת בתנאי שהוא כשיר לטיסה בטוחה; הרשאה מיוחדת לטיסה לפי תקנה זו תינתן לשם ביצוע אחת הפעולות כלהלן בלבד..."
המונח "כללי רמת רעש" מוגדר גם הוא בתקנה 1 לתקנות התיעוד, כך:
"כללי רמת רעש - כללים לגבי תקני רמת רעש, מדידתו והערכתו כפי שנקבעו בתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל"ז-1977".
ואכן בתקנות הרעש נקבעו כללי רמת רעש לכלי טיס, בהתאמה לנספח 16 לאמנת התעופה האזרחית הבין לאומית שנחתמה בשיקגו (ולהלן – "האמנה").
יצוין כי על פי תקנה 3 לתקנות הרעש, כפי תיקונה המוצע במקביל לתיקון זה, לא תידרש עמידה בכללי רעש ותעודת רעש לכלי טיס שקיבל הרשאה מיוחדת לטיסה לצורך ביצוע טיסות לאחר ייצור לפי תקנה 87(א)(3) לתקנות התיעוד. ממילא יש מקום לקבוע כי הרשאה מיוחדת לטיסה לכלי כאמור אינה טעונה בעמידה בכללי רמת רעש.
ואולם, גם לגבי שאר השימושים המאפשרים הפעלת כלי טיס עם הרשאה מיוחדת לטיסה ייתכנו נסיבות בהן אין זה ישים או נכון לדרוש עמידה בכללי רמת רעש.
כך למשל: במקרה של כלי טיס תקול, אשר בשל תקלה טכנית כאמור מייצר רמות רעש גבוהות מהרף שנמדד בעת רישויו, ומטרת ההרשאה המיוחדת לטיסה היא להעבירו למקום שבו תתוקן התקלה והחזרת המצב לסדרו (ההרשאה תינתן במקרה כזה "לשם הטסת כלי הטיס למקום בו יבוצעו תיקונים או שינויים או פעולות אחזקה" – כלשון תקנה 87(א)(1) לתקנות התיעוד), או לחלופין במקרה חירום בו מבוקש לפנות את כלי הטיס ממקום מסוכן (לפי תקנה 87(א)(4) לתקנות התיעוד), ואז האינטרס בהרשאה חד - פעמית להטסה שנועדה לפינויו ממקום מסוכן הוא לשם בטיחות כלי הטיס ויושביו, הגובר על האינטרס הציבורי הקשור בעמידה בכללי ודרישות רעש.
לפיכך, מוצע להסמיך את מנהל רת"א לתת הרשאה מיוחדת לטיסה גם לכלי טיס שאינו עומד בדרישות וכללי רעש, במצבים שונים המצריכים הרשאה מיוחדת לטיסה, כאשר האינטרס בטיסה גובר על האינטרס הציבורי הקשור בעמידה בכללי ודרישות רעש.
תחילה- היעדר תחילה נדחית והחלה מיידית של התיקון והיעדר דו"ח RIA :
מאחר ותיקון מוצע זה תכליתו לאפשר הקלות ברגולציה על ציבור בעל העניין, הוא חל על שיקול הדעת של רת"א ואינו מטיל חובות על הציבור, הרי שאפשר וניתן להחילו באופן מיידי עם פרסום התקנה המתוקנת ואין צורך בתחילה נדחית. זה גם הטעם להיעדר הצורך בפרסום דו"ח RIA בקשר לתיקון החקיקה הנדון.