טיוטה

תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019

 

 

תוספת ראשונה

טופס 1

(תקנה 2)

 

בקשה להכרה בתכנית הכשרה

לכבוד:

הרשם לענייני מדבירים

המשרד להגנת הסביבה

 

הנדון: בקשה להכרה בתכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר

1. לפי סעיף 7(א)(4)(א) לחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו – 2016 (להלן – החוק) ולפי תקנה 2 לתקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019 (להלן – התקנות) מוגשת בזה בקשה להכרה בתכנית הכשרה כמפורט להלן.

2. תכנית הכשרה המבוקשת היא לצורך קבלת רישיון מדביר מסוג:

¨ רישיון מדביר בדירות

¨ רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח

¨ רישיון מדביר באיוד

¨ רישיון מדביר צבאי

3. פרטי מוסד ההכשרה המבקש הכרה:

 

4. פרטי מוסד ההכשרה:

¨ מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958

¨ מכללה טכנולוגית מוכרת לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012

¨ אחר – יש לצרף אסמכתאות המציגות ניסיון וידע מקצועי במתן הכשרה מקצועית.

5. פרטי מנהלי מוסד ההכשרה:

 

6. פרטי מרכז תכנית ההכשרה:

 

מצורפות אסמכתאות לעניין ניסיונו והכשרתו של מרכז תכנית ההכשרה:

¨ ניסיון של חמש שנים לפחות בהוראה או בהדרכה של קבוצות.

וגם אחת מהאפשרויות הבאות:

¨ רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח או רישיון מדביר באיוד, אסמכתאות על עיסוק בפועל בהדברה בחמש שנים לפחות, ותעודת בגרות.

¨ אישור על הכשרה מקצועית או ניסיון בתחום המזיקים, ההדברה, הבטיחות או הטוקסיקולוגיה, ותעודת תואר בוגר במדעי הטבע.

8. פרטי המרצים בתכנית:

 

¨ המרצים שפרטיהם מפורטים לעיל הם בעלי ידע מוכח בתחום בו הם צפויים ללמד, בעלי מיומנויות הדרכה ושולטים שליטה מלאה בשפה העברית ושליטה בסיסית בשפה האנגלית

¨ מצורפות אסמכתאות לעניין ניסיונם, השכלתם והכשרתם של המרצים.

 

¨ מצורפת תכנית מפורטת של פרטי תכנית ההכשרה המתוכננת, הכוללת את תכני הלימוד, שיטות ואמצעי הלימוד, שעות הלימוד; יש לציין לגבי כל שעת לימוד את תוכן ההכשרה המפורט, דרכי הלימוד, האמצעים ומיקום ההכשרה (כתובת מלאה ותיאור המקום).

 

10. פרטים נוספים:

¨ מספר התלמידים המרבי בתכנית ההכשרה: ______________.

¨ מספר קבוצות הלימוד הצפוי בתכנית ההכשרה:_______________.

¨ מספר הכיתות העומדות לרשות התכנית במוסד ההכשרה: ____________________.

¨ אמצעי הלימוד העומדים לרשות תכנית ההכשרה (מחשבים, מקרנים, אמצעי לימוד של ההכשרה המעשית וכדומה):

_________________________________________________________________ __________________________________________________________________________________________________________________________________.

 

חתימת מגיש הבקשה:

___________              ____________            __________                ___________

     שם מלא                           תפקיד                        חתימה                           תאריך

 

טופס 2

(תקנה 2(ב)(5))

תצהיר מנהל מוסד ההכשרה

אני הח"מ ___________ נושא ת.ז. מס' _________, לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן,  מצהיר בזה כלהלן:

1. אני המנהל של המוסד: ________________ המבקש הכרה בתכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר (להלן – המוסד).

2. אני עושה תצהיר זה כחלק בלתי נפרד מהבקשה להכרה בתכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר מסוג : ___________, המוגשת בשם המוסד לפי תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט–2019.

3. הפרטים והנתונים המפורטים בבקשה להכרה ובמסמכים המצורפים לבקשה הם מדויקים, נכונים ומלאים, למיטב ידיעתי ואמונתי.

4. יש בידי המוסד משאבים כספיים מספיקים להבטחת עמידתו בהתחייבויותיו כלפי תלמידי תכנית ההכשרה ובתנאי ההכרה, כפי שפורטו בבקשה להכרה בתכנית הכשרה.

 

 

                תאריך: _____________                                 חתימה: ______________

 

 

אישור

 

אני החתום מטה, עו"ד ________, מאשר בזה כי ביום  _____________ הופיע בפני  _________, המוכר לי אישית / שזיהיתי אותו על פי תעודת זהות מס' ____________ ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה.

                תאריך: _____________                                 חתימה: ______________

 

טופס 3

(תקנה 7(1))

אישור תלמיד על קבלת מידע

שם מלא: ______________  

מס' ת.ז. _______________

שם המוסד המעביר את תכנית ההכשרה: ________________ (להלן – המוסד)

מספר ההכרה בתכנית ההכשרה: __________

אני מבקש להיות תלמיד בתכנית הכשרה לקבלת רישיון מדביר: בדירות \ במבנים ובשטח פתוח \ באיוד (להלן – רישיון). אני מצהיר כי נמסר לי המידע המפורט להלן וכי הוא מקובל עלי:

1. ידוע לי כי כדי להשלים בהצלחה את השתתפותי בתכנית ההכשרה, עלי להיות נוכח ב-80 אחוזים משעות ההכשרה העיונית וב-80 אחוזים משעות ההכשרה המעשית, לפחות ולעמוד בכל דרישות תכנית ההכשרה לרבות מעבר בחינות ותרגולים בהצלחה.

2. ידוע לי כי לצורך עמידה בהצלחה בתכנית ההכשרה ובבחינה לקבלת רישיון נדרש ידע בסיסי מוקדם באנגלית, בחשבון ובהבנת הנקרא.

3. ידוע לי כי השלמת השתתפותי בתכנית ההכשרה אינה מבטיחה שאקבל רישיון מדביר.

4. ידוע לי כי קבלת הרישיון מותנית גם בתנאים נוספים לפי חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו–2016, לרבות מעבר בהצלחה של בחינה שיערוך הרשם לענייני מדבירים.

5. ידוע לי כי קבלת הרישיון מותנית בבדיקת רישום פלילי (בהסכמתי). ידוע לי כי באפשרותי לפנות לרשם לענייני מדבירים כדי שיבדוק מראש את הרישום הפלילי שלי, ועם זאת הובהר לי כי טרם הוצאת הרישיון תבוצע בדיקה עדכנית של הרישום הפלילי.

6. ידוע לי כי המשרד להגנת הסביבה לא נושא באחריות כלשהי לכל נזק שעלול להיגרם לי כתוצאה מהשתתפותי בתכנית ההכשרה – לרבות נזק ממוני, גופני או בריאותי.

7. ידוע לי כי אם המוסד לא יעמוד בתנאי ההכרה רשאי הרשם לענייני מדבירים לשלול את ההכרה מתכנית ההכשרה, גם במהלך ההכשרה או לאחר סיומה. במקרה כזה, לא יראו אותי כמי שהשלים בהצלחה תכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון, ולא אהיה זכאי לשיפוי או פיצוי כלשהו מהמשרד להגנת הסביבה.

8. ידוע לי כי גם לאחר קבלת רישיון מדביר, לא מובטח לי כי אמצא עבודה במקצוע.

 

על כן באתי על החתום:

 

תאריך: ____________                              חתימה: ___________________

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי          סעיף 7 לחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו–2016  (להלן – "החוק" או "חוק המדבירים") קובע את התנאים למתן רישיון מדביר לפי החוק. סעיף 7(א)(4)(א) לחוק קובע שניים מהתנאים האמורים:

(1)  המבקש השלים השתתפות בתכנית הכשרה מתאימה לסוג הרישיון המבוקש, הכוללת הכשרה מעשית, שהרשם לענייני מדבירים (להלן – הרשם) הכיר בה לפי הוראות שקבע השר בתקנות;

(2)  בסיומה של תכנית ההכשרה עמד המבקש בהצלחה בבחינה שערך הרשם לפי הוראות שקבע השר בתקנות.

סעיף 7(א)(4)(ב) לחוק קובע כי "השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית הכשרה כאמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה לרבות לעניין הכשרה שנערכה מחוץ לישראל, תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית ההכשרה".

טיוטת התקנות המוצעת נועדה לקבוע הן את התנאים המהותיים בהם תעמוד תכנית ההכשרה והן את התנאים הטכניים להגשת בקשה ולמתן הכרה בתכנית הכשרה, וכן לקבוע הוראות בנוגע לבחינה לקבלת רישיון מדביר.

לתקנה 1   מוצע להגדיר מונחים טכניים בהם ייעשה שימוש בתקנות המוצעות, בהתאם להוראות החוק. בהגדרה "בחינה" – מובהר כי בחינה לעניין התקנות היא בחינה שעורך הרשם לפי החוק, בשונה ממבחנים הנערכים במסגרת תכנית ההכשרה על ידי מוסד ההכשרה. בהגדרה "בקשה" – מובהר כי הבקשה היא בקשה להכרה בתכנית הכשרה, המוגשת לפי הוראות התקנות המוצעות. ההגדרה "הכרה" מפנה להוראת סעיף 7(א)(4)(א) לחוק.

ההגדרה "מוסד הכשרה" מבהירה כי מוסד שקיבל הכרה בתכנית הכשרה ייחשב למוסד הכשרה. יודגש כי לפי הוראות החוק הרשם מכיר בתכנית ההכשרה ולא במוסד עצמו. בהגדרה "שעות לימוד" מובהר כי מדובר בשעת לימוד אקדמית מקובלת, שמשכה 45 דקות. ההגדרה "תכנית הכשרה" כוללת את מכלול תכניות ההכשרה הנדרשות להכרה של הרשם לצורך קבלת רישיון מדביר. יובהר, כי לגבי כל אחד מסוגי רישיונות המדבירים נדרשת תכנית הכשרה ייעודית, וכן בחינה ייעודית. תכניות ההכשרה כוללות הכשרה עיונית ומעשית.

לתקנה 2   התקנה המוצעת מפרטת את הפרטים והמסמכים הנדרשים במסגרת הגשת בקשה להכרה בתכנית הכשרה (להלן – הבקשה). המידע והמסמכים הנדרשים תואמים את הדרישות המהותיות שייקבעו בתקנות המוצעות. המוסד המבקש יידרש למלא באמצעות טופס מפורט שנקבע בתוספת הראשונה ("טופס 1") את פרטיו ואת פרטי המרכזים את תכנית ההכשרה מבחינה מקצועית ומבחינה ארגונית, את פרטי תכנית ההכשרה, ובכלל זה תכני הלימוד, שיטות ואמצעי הלימוד, וכן את מיקום ההכשרה, מועדיה ושעות הלימוד ואת שמות המרצים, פרטי ניסיונם והשכלתם. המבקש יידרש לצרף תעודות ומסמכים לאימות פרטים המופיעים בבקשה.

כמו כן, המבקש יידרש לצרף לבקשה תצהיר חתום על-ידי מנהל המוסד, לאימות הפרטים המופיעים בבקשה. התצהיר יכלול גם הצהרה לפיה יש בידי המוסד משאבים כספיים מספיקים להבטחת עמידתו בהתחייבויותיו כלפי תלמידי תכנית ההכשרה ובתנאי ההכרה, והוא ייערך בהתאם לטופס מתאים שייקבע בתוספת הראשונה ("טופס 2").

בנוסף, במסגרת בקשה לשינוי בפרטי תכנית ההכשרה במהלך תקופת ההכרה, יצרף המבקש את הפרטים המתאימים לשינוי המבוקש, ובכלל זה תעודות, מסמכים ותצהיר לאימות פרטי השינוי.

לתקנה 3   מוצע לקבוע כי הכרה בתכנית הכשרה תהיה לתקופה שיקבע הרשם, ולא תעלה על חמש שנים. מוצע כי במהלך תקופת ההכרה יהיה רשאי מוסד ההכשרה לקיים הכשרות בהתאם לתכנית שהוכרה, ובלבד שפנה מראש לרשם, הצהיר על התקיימות הפרטים בתכנית ההכשרה כפי שאושרה וקיבל מראש את אישור הרשם לעניין מועדי ההכשרה.

לתקנה 4   מוצע לקבוע את המועדים בהם יידרש המבקש להגיש בקשות לפי התקנות המוצעות –

בתקנת משנה (א) – בקשה לקבלת הכרה תוגש לרשם שישה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן לתחילת ההכשרה הראשונה. מועד זה נועד כדי לאפשר בחינה מעמיקה ומספקת של הבקשה, של התכנית המקצועית ושל פרטי המוסד המבקש, המרצים והמרכז המקצועי, וכדי לאפשר גם תיקונים והשלמות במידה ויידרשו על-ידי הרשם.

בתקנת משנה (ב) – בקשה לשינוי בפרטי תכנית ההכשרה תוגש 60 יום לפחות לפני המועד המתוכנן לתחילת ההכשרה. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה בו נוכח הרשם כי השינוי המבוקש הוא בעל היקף משמעותי מבחינת היקפו או שהוא שונה באופן מהותי מהתכנית שהוכרה, יהיה רשאי הרשם להודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה חדשה להכרה.

בקשה משנה (ג) – בקשה לאישור מועדי ההכשרה במסגרת תכנית הכשרה מוכרת תוגש 30 יום לפחות לפני המועד המתוכנן לתחילת ההכשרה.

 

 

 

לתקנה 5   מוצע לקבוע את תנאי הסף המהותיים הבסיסיים להכרה בתכנית הכשרה, אשר ללא עמידה בהם לא יכיר הרשם בתכנית ההכשרה לגביה מבוקשת ההכרה, כפי שיפורט להלן.

בתקנת משנה (1) – המוסד: תכנית ההכשרה תופעל על-ידי אחד מהשלושה: מוסד מוכר להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958; מכללה טכנולוגית מוכרת לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012; מוסד אחר שהוכיח להנחת דעתו של הרשם כי יש לו ניסיון ארגוני וידע מקצועי מספק למתן הכשרה מקצועית. תנאי זה יבטיח כי המוסד המעביר את ההכשרה עומד בתנאי כשירות בסיסיים של ניסיון וידע שמאפשרים העברה של תכנית הכשרה ברמת הוראה וארגון מספקים.

בתקנת משנה (2) – תוכן והיקף: תכנית ההכשרה תתאים להוראות המהותיות המפורטות בתקנה 8, ובתוספת השנייה לתקנות, ביחס לתוכן תכנית ההכשרה ולהיקפה.

תקנת משנה (3) – אמצעי הדרכה: תכנית ההכשרה תתקיים במקום שבו קיימים אמצעי הדרכה נאותים ובכלל זה כיתות לימוד, אמצעי מחשוב, אמצעי תצוגה לתכשירים ולמזיקים, אמצעים לזיהוי מזיקים, וכן במקום המתאים לקיום הכשרה מעשית.

תקנת משנה (4) – מרכז מקצועי: המוסד יעסיק מרכז מקצועי שתפקידו ניהול תכנית ההכשרה, אשר עומד בתנאים המפורטים בתקנת המשנה – הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בהוראה או בהדרכה של קבוצות במסגרת ארגון או מוסד לימודי או חינוכי, וכן מתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא בעל תעודת בגרות וגם מחזיק במשך חמש שנים לפחות ברישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח או ברישיון מדביר באיוד ועסק בפועל בהדברה בהתאם לרישיונו במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים שקדמו לתכנית ההכשרה; (2) הוא בעל הכשרה מקצועית או ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום המזיקים, ההדברה, הבטיחות או הטוקסיקולוגיה והוא גם בעל תואר בוגר במדעי הטבע. מטרתו של תנאי זה היא לוודא שתכנית ההכשרה מנוהלת מבחינה מקצועית על-ידי אדם בעל ניסיון וידע מספקים, הן בהדרכה והוראה והן בהיבטים המקצועיים הרלוונטיים.

תקנת משנה (5) – מרצים: המרצים בתכנית ההכשרה יהיו בעלי ידע מוכח בתחום בו הם מלמדים, בעלי מיומנויות הדרכה ושולטים שליטה מלאה בשפה העברית ושליטה בסיסית לפחות בשפה האנגלית. תנאי זה מוצע כדי לוודא רמה מקצועית מינימאלית בתחום אותו הם מלמדים ומיומנות הוראה מספקת.

בנוסף, מוצע לקבוע כי המרכז המקצועי יהיה רשאי להרצות בהיקף שלא יעלה על 50 אחוזים משעות תכנית ההכשרה, ובלבד שהוא עומד בתנאים האמורים בפסקת משנה זו. תנאי זה נובע משתי סיבות – ראשית, כדי למנוע מצב בו המרכז המקצועי מקדיש את כל זמנו להוראה של ממש, ולא נותר לו פנאי להיבטים הניהוליים של תכנית ההכשרה – ובהם בניית התכנית המקצועית, בקרה על תכנית ההכשרה וביצועה, ניהול שוטף של תכנית ההכשרה ועוד. בנוסף, הנחת היסוד היא שנושאים שונים בתכנית ההכשרה דורשים מומחיות ספציפית, ולא סביר שאותו אדם יעביר את כלל התכנים.

תקנת משנה (6) – מערכת מעקב נוכחות: המוסד יקיים מערכת ניהול ממוחשבת למעקב ובקרה על נוכחות התלמידים ועמידה בדרישות התקנות. תנאי זה נדרש לצורך מעקב, פיקוח ובקרה – הן של המוסד עצמו והן של הרשם לענייני מדבירים – על עמידה בדרישות הנוכחות בתכנית ההכשרה, המפורטות בתקנה 10.

תקנת משנה (7) – מספר התלמידים בשיעור: מוצע לקבוע שמספר התלמידים בשיעור לא יעלה על 30, כדי לוודא רמת הוראה גבוהה דיה וקשב מספק של המרצה לכל תלמיד ולהבטיח השתתפות פעילה ומלמדת של התלמידים בתכנית ההכשרה.

לתקנה 6   כמקובל בתקנות המסדירות הליכי הגשת בקשה לרישיון, מוצע לקבוע כי במקרה בו ראה הרשם כי בקשה לרישיון שהוגשה לו אינה כוללת את הפרטים והמסמכים הנדרשים לשם החלטה בבקשה, עליו להודיע על כך למבקש ולדרוש השלמת פרטים ומסמכים החסרים, לדעתו, בבקשה. עוד מוצע כי הרשם יהיה רשאי לדרוש מן המבקש פרטים ומסמכים נוספים הדרושים, לדעתו, לשם החלטה בבקשה. מוצע שבמקרה שהמבקש לא ישלים את הפרטים והמסמכים במועד שהורה הרשם, יראו את המבקש כאילו חזר בו מהבקשה.

לתקנה 7   מוצע לקבוע כי הרשם יוכל להתנות הכרה בתכנית הכשרה בכל עניין הנכלל בבקשה לפי התקנות המוצעות, וכן בתנאים אלו: מספר המשתתפים בשיעור עיוני או מעשי, והיחס בין מספר המשתתפים למרצה; מספר תכניות הכשרה שיואושו לכל מבקש בשנה; קיום תכנית הכשרה במועדים ובאופן שיאפשרו פיקוח נאות של הרשם או מי מטעמו; מסירת דיווח לרשם באופן שיורה, טרם תחילת תכנית ההכשרה, במהלכה ובסיומה לצורך בקרה על עמידתו בתנאי ההכרה.

תקנה זו תאפשר לרשם גמישות מסוימת בקביעת תנאים בתכנית ההכשרה עצמה, אשר יאפשרו רמת הכשרה מספקת וכן את יכולתו של המשרד להגנת הסביבה (להלן – המשרד) לבצע פיקוח ובקרה נאותים על תכניות ההכשרה המוכרות.

לתקנה 8   מוצע לקבוע מספר תנאים שיהיו תנאים בהכרה בכל תכנית הכשרה, ובהם כי המוסד ימסור למבקש להיות תלמיד בתכנית ההכשרה מידע על תכנית ההכשרה ועל תנאי הרישוי וההכרה, וכי כל תלמיד בתכנית ההכשרה יחתום על אישור קבלת המידע לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה ("טופס 3"); המוסד ומי מטעמו לא ימסור לתלמיד ולא יפרסם מידע מטעה בדבר העיסוק בהדברה, לרבות הסיכונים הכרוכים בעיסוק ויכולת ההשתכרות, הליכי הרישוי וסיכויי ההצלחה בבחינות. מוצע לקבוע את שני התנאים הללו כדי להימנע מהטעיות שיימסרו על-ידי המוסדות המכשירים, להם אינטרס כספי לרשום מספר מירבי של תלמידים, ועלולים למסור מידע שאיננו מדויק למבקשים ללמוד בתכנית ההכשרה. מוצע גם לקבוע כי תכנית ההכשרה לא תכלול תכנים פרסומיים או שיווקיים בתחום ההדברה, כדי לוודא שההכשרה עוסקת בתכנים המקצועיים ולמנוע מצב אפשרי של ניגוד עניינים בין אינטרס מסחרי-פרסומי לבין תכנית ההכשרה, כגון עידוד השימוש בתכשירי הדברה מקום שבו ניתן להסתפק בשימוש באמצעי טיפול או מניעה או שימוש בציוד מסוים על-פני ציוד אחר, מתאים יותר.

בנוסף נקבע כי המוסד לא יקבל תלמיד לתכנית הכשרה למדביר במבנים ובשטח פתוח אם אין בידו רישיון מדביר בדירות (או שיש בידו הכרה מאת הרשם על תקופת ניסיון כעובד הדברה לפי הוראות המעבר בחוק), וכי המוסד לא יקבל תלמיד לתכנית הכשרה למדביר באיוד אם אין בידו רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח. תנאי זה נועד לעגן את ההדרגה המובנית בחוק לגבי רכישת ניסיון מעשי בעבודת ההדברה טרם קבלת רישיונות מתקדמים, וכן למנוע מצב בו תלמידים עוברים הכשרה בתשלום במועד מוקדם שאינו מאפשר קבלת רישיון.

עוד מוצע לקבוע גם כי נוכחות התלמידים תיבדק ותתועד לפחות מדי ארבע שעות הכשרה רצופות, וכן כל שינוי בפרט מהותי שהוגש לשם קבלת ההכרה בתכנית ההכשרה, ייעשה באישור מראש ובכתב של הרשם.

לתקנה 9   מוצע לקבוע את היקף שעות הלימוד העיוני והמעשי לכל תכנית הכשרה בהתאם לכל סוג רישיון, לפי טבלת הנושאים ושעות הלימוד העיוני שבתוספת השנייה, כך שתכנית הכשרה לרישיון מדביר בדירות תכלול לפחות 84 שעות לימוד עיוני ו-60 שעות הכשרה מעשית, תכנית הכשרה לרישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח תכלול לפחות 62 שעות לימוד עיוני ו-28 שעות הכשרה מעשית, ותכנית הכשרה לרישיון מדביר באיוד תכלול לפחות 58 שעות לימוד עיוני ו-32 שעות הכשרה מעשית.

יודגש כי היקף תכניות ההכשרה ותכניהן המוצעים הינם בבחינת דרישות מינימום לקיום תכנית הכשרה מוכרת, שתאפשר לבוגרי התכנית לעבור בהצלחה את בחינת הרישוי הנערכת על ידי הרשם. מוסדות ההכשרה יהיו רשאים להגדיל את היקף ההכשרה, ובלבד שהתכנים יעמדו במסגרת שנקבעה בתקנות, על פי הבדיקה שיערוך הרשם, וככל שמשאבי הפיקוח העומדים לרשות המשרד יאפשרו זאת.

עוד מוצע כי ככל שתיקבע תכנית הכשרה ייעודית למדביר צבאי, כפי שניתן לפי החוק, היקף התכנית ותכניה ייקבעו באופן פרטני לפי הוראות החוק.

לתקנה 10 מוצע לקבוע הוראות לעניין דרכי ההכשרה בתכנית הכשרה, ובהן הוראה לפיה שיעורי הלימוד המעשיים יכשירו את התלמידים להשתמש במכשור וציוד, אמצעים ותכשירים המורשים והקיימים בשוק. זאת במטרה שהידע המוקנה לתלמידים יהיה ידע מעשי התואם את הוראות הדינים הרלוונטיים.

בנוסף, מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) את רכיביה של ההכשרה המעשית, בחלוקה לשני סוגים: תרגול מעשי במעבדה או בכתה, ותרגול בתנאי שטח. בתקנת משנה (ג) מוצע לקבוע שבמהלך תכנית ההכשרה ובסופה ייערכו מבחנים אשר יבדקו את הידע העיוני ומעשי הנדרש מהתלמידים לצורך עמידה בבחינות לקבלת רישיון מדביר, על בסיס מבחן עיוני ופתרונות לדוגמה שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

לתקנה 11 כדי לוודא שהתלמידים בתכניות ההכשרה יהיו נוכחים בפועל ברוב רובם של השיעורים, מוצע לקבוע כי לצורך עמידה בדרישות תכנית ההכשרה יהיה כל תלמיד נוכח ב-80 אחוזים משעות ההכשרה העיונית וב-80 אחוזים משעות ההכשרה המעשית, לפחות. זאת מאחר שתכנית ההכשרה מובנית כתכנית מינימלית, שתכניה הם תכנים קריטיים לצורך העבודה כמדביר. בנוסף, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה רשאי לקבוע בתנאי ההכרה חובת השתתפות בהכשרה עיונית או מעשית מסוימת, כגון בהיבטים בטיחותיים, עזרה ראשונה וכיו"ב.

לתקנה 12 מוצע לקבוע הוראות לעניין סירוב להכיר בתכנית הכשרה וביטול ההכרה, לפיהן הרשם יהיה ראשי לסרב לבקשה להכרה או לבטל הכרה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון בכתב את טענותיו, ובהתקיים אחת העילות המפורטות להלן.

בתקנת משנה (א) מפורטות ארבע עילות לסירוב לבקשה. ראשית, אם התכנית או המבקש אינם עומדים בהוראות ובתנאים לפי התקנות המוצעות. שנית, אם המבקש קיים בעבר תכנית הכשרה שלא עמדה בהוראות ובתנאים כאמור – עילה זו נועדה למנוע מצב בו מוסד הלימוד אינו כשיר בפועל לעמוד בדרישות החוק והתקנות, תוך פגיעה בתלמידי התכנית ובציבור. שלישית, אם פרטי ההכשרה שהוגשו במסגרת הבקשה אינם מספקים מבחינה מקצועית וארגונית להנחת דעתו של הרשם, או אם שיעור הנכשלים בבחינה לקבלת רישיון מדביר, מבין התלמידים שהשלימו תכנית הכשרה אצל המבקש בעבר, היה גבוה מ-50 אחוזים.

יודגש כי כלל העילות הינן בשיקול דעת מינהלי ומקצועי של הרשם, ואין בהן כדי לפסול באופן אוטומטי מבקש המעוניין לשפר את פעילותו. יחד עם זאת, על מנת להבטיח הן את האינטרס הציבורי שבבסיס החוק, ולתת הכשרה מספקת למדבירים העוסקים בחומרים מסוכנים, והן על מנת להבטיח את האינטרס הפרטי של תלמידי תכניות ההכשרה, באחריות הרשם לבחון את כשירותו המהותית של מוסד ההכשרה המבקש, מעבר לעמידה פורמלית בדרישות ההכרה. לפיכך, מוצע גם להבהיר כי כאשר יילקחו בחשבון תכניות הכשרה שקיים המבקש בעבר לעניין זה, יילקחו בחשבון גם תכניות הכשרה שנערכו על-ידי המנהל של המוסד המבקש, נושא משרה בכיר במוסד המבקש והמרכז המקצועי של אותה התכנית.

בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי הרשם רשאי לבטל הכרה, אם חדל להתקיים בתכנית ההכשרה תנאי מהתנאים לפי תקנות אלה, או תנאי מהותי מהתנאים שקבע הרשם במסגרת ההכרה. יודגש כי מידע על אפשרות לביטול הכרה יובא בפני התלמידים במסגרת טופס 3 לפי הוראות תקנה 7(1).

לתקנה 13 מוצע לקבוע הוראות לעניין הכרה בתכנית הכשרה שנערכה מחוץ לישראל, לפיהן הרשם רשאי יהיה לאשר לאדם שהשתתף בתכנית הכשרה מחוץ לישראל לגשת לבחינה לקבלת הרישיון אם יוכח להנחת דעתו כי תכנית ההכשרה שהשתתף בה אותו אדם כללה את תכני הלימוד העיוניים והמעשיים הנדרשים מתכנית הכשרה לפי התקנות המוצעות, באופן המקנה את הידע הנדרש לביצוע הדברה לפי החוק.

לצורך קבלת אישור כאמור, מוצע שהמבקש יגיש את המסמכים המפורטים להלן, וכן כל מסמך נוסף שידרוש הרשם לצורך בחינת הבקשה – אישור המוסד שבו התקיימה תכנית ההכשרה, הכולל את פרטי תכנית ההכשרה, ובכלל זה תכני הלימוד, וכן מיקום ההכשרה, מועדיה ופירוט שעות הלימוד; מסמך בכתב מאת מוסד הלימוד בו התקיימה תכנית ההכשרה או מאת רשות במדינה שבה התקיימה ההכשרה, שבו יצוין אם נדרש אישור או הכרה לקיום תכנית ההכשרה האמורה מטעם רשות כאמור, ואם כן – פרטי האישור או ההכרה; תעודה או אישור בכתב על השתתפות המבקש בתכנית ההכשרה ועמידה בדרישות התכנית.

לתקנה 14 מוצע לקבוע כי בחינה לקבלת רישיון מדביר תכלול מבחן בכתב ומבחן מעשי, וייבדקו בה הידע העיוני והמעשי של הנבחן בנושאים המפורטים בתכנית ההכשרה, בהתאם לרישיון המדביר המבוקש.

לתקנה 15 מוצע לקבוע כי אדם יהיה רשאי לגשת לבחינה אם התקיימו כל התנאים המפורטים להלן.

ראשית, כי טרם חלפו שלוש שנים מיום שהשלים השתתפות בתכנית הכשרה המתאימה לאותה הבחינה ועמד בהצלחה בדרישות התכנית. וכן לעניין השתתפות בבחינה המעשית, טרם חלפה שנה מיום שעבר את המבחן בכתב בציון 70 לפחות – מטרתם של תנאים אלו היא לקיים רצף מינימלי ובלוחות זמנים סבירים של תהליך ההכשרה והבחינה לקראת קבלת רישיון מדביר, כך שהבחינה תתבצע לגבי ידע מקצועי ורגולטורי עדכני.

בנוסף, מוצע כי ניתן יהיה לגשת לבחינה לקבלת רישיון מתקדם יותר, רק לאחר שחלפו לפחות 9 חודשים מהמועד בו קיבל הנבחן את רישיון המדביר שברשותו (לעניין בחינה לקבלת רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח – תתקבל גם הכרה מהרשם על תקופת ניסיון כעובד הדברה לפי הוראות המעבר לחוק). גם תנאי זה, בדומה לדרישה מתלמיד בתכנית הכשרה, נועד לעגן את ההדרגה המובנית בחוק לגבי רכישת ניסיון מעשי בעבודת ההדברה טרם קבלת רישיונות מתקדמים. הדרישה בחוק היא לניסיון בפועל של שנה בכל דרגת ניסיון לפני קבלת הרישיון המתקדם יותר, ולכן סביר שהחלק הארי של הניסיון הרלוונטי ייצבר לפני הבחינה לקבלת הרישיון המתקדם.

לתקנה 16   מוצע לקבוע כי נבחן שנכשל במבחן בכתב או במבחן המעשי שבמסגרת בחינות הרישוי, יהיה רשאי לחזור על אותו מבחן פעמיים נוספות, בטרם יחויב בביצוע תכנית הכשרה חוזרת לצורך ביצוע מבחן נוסף.

לתוספת הראשונה       מוצע לקבוע בתוספת זו את הטפסים שלפיהם יוגשו הבקשות וההצהרות לפי התקנות המוצעות והוזכרו לעיל, ובהם: טופס 1 – בקשה להכרה בתכנית הכשרה; טופס 2 – תצהיר מנהל מוסד ההכשרה; וטופס 3 – אישור תלמיד על קבלת מידע. אישור זה נועד להבטיח כי תלמידי התכנית יקבלו מידע מהימן לגבי תהליך ההכשרה, דרישות התכנית ודרישות הרישוי. כך למשל, מובא לידיעת התלמידים כי הליך הרישוי כולל בדיקת רישום פלילי, ועל כן באפשרותם לפנות לרשם לענייני מדבירים מלכתחילה אם קיים חשש שלא יוכלו לקבל רישיון מטעם זה.

לתוספת השנייה          מוצע לקבוע את כל הנושאים ותת הנושאים המקצועיים אותם יש להעביר בכל תכנית הכשרה, לפי סוג רישיון המדביר, וכן את היקף שעות ההכשרה העיוניות הנדרשות בכל נושא.

התוכן של כל תכנית הכשרה לסוג רישיון נערכה בהתאם לסוגי הרישיון שנקבעו בחוק,  ולמקומות, למזיקים ולנסיבות בהם מותר לבעל כל סוג רישיון לבצע הדברה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע בתוספת שלוש רמות ידע לגבי מזיקים, בהתאם לרמת הידע הנדרשת בכל סוג רישיון, כך שמצד אחד תתאפשר העמקה בנושאים המקצועיים הנדרשים בכל סוג רישיון, ומצד שני תועבר בהכשרה תשתית ידע בסיסית גם בנוגע לשאר המזיקים, לצורך זיהוי, ניטור, טיפול ומניעה והדברה בסיסית, לפי העניין.

הטבלאות המפורטות בתוספת השנייה מחולקות לשלושה חלקים, לפי סוגי הרישיונות. כל חלק כולל נושאי מבוא, פירוט המזיקים הרלוונטיים ורמת הידע, בהתאמה לסוגי הרישיון, וכן נושאים מקצועיים של תכשירי הדברה, מיכשור, רעילות, ומידע על חובות המדביר.

 

 

דוח הערכת השפעות רגולציה

 

המשרד להגנת הסביבה

 

טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019

 

 

ינואר 2019

 

 

 

 

כתיבה ועריכה:

עופר זילברטל, מרכז בכיר טיוב רגולציה

 

 

תוכן עניינים

 

תקציר מנהלים.. 27

רקע כללי על הערכת השפעות רגולציה. 28

חלק א– רקע, הגדרת תכלית והצורך בהתערבות. 29

1. הרקע לקביעת התקנות. 29

2. זיהוי הבעיה וסיבותיה. 29

2.1 הצורך ברגולציה על העיסוק בהדברה. 29

2.2 חקיקה ורגולציה. 30

2.3 בחינה לקבלת רישיון ותכניות הכשרה. 31

3. תכניות הכשרה כיום.. 31

3.1 מוסדות, תכניות ועלויות. 32

4. סקירה בין לאומית. 33

4.1 רגולציה והנחיות ברמה הבין לאומית. 33

4.2 ארצות הברית. 35

4.3 מדינות אירופה ואוסטרליה. 36

5. מיפוי בעלי עניין 37

6. תכליות ויעדים – הסדרת תכניות ההכשרה למדבירים.. 38

חלק ב' – ניסוח הרגולציה. 39

1. עיקרי הרגולציה. 39

2. קווים מנחים ושיקולים בקביעת ההסדר הרגולטורי 39

3. שיח מול בעלי העניין ובחינת חלופות. 40

3.1 שיח והערות מבעלי עניין 40

3.2 התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל מדביר (סטאז') 46

4. בחינת עלויות. 47

5. דגשים והבהרות. 48

 

 

 

תקציר מנהלים

הדברה היא שימוש באמצעים כימיים להשמדה, לעיכוב התפתחות, לדחייה, להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים. בשל רעילותם, תכשירי הדברה הם בעלי פוטנציאל נזק גדול לאדם ולסביבה, ושימוש שגוי או פזיז בהם עשוי לגרום למפגעי זיהום סביבתי, לנזקים בריאותיים חמורים לאדם ולחי, ואף למוות.                                                                                                          ב-1 ביוני 2016 נכנס לתוקפו חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק המדבירים" או "החוק"), אשר נועד להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים תברואית, לשם הגנה על הציבור והסביבה. סעיפיו העיקריים כוללים הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה, הליכי הרישוי, לרבות קביעת חובת רישיון לעיסוק בהדברה ומדרג רישיונות, והפיקוח על העיסוק כאמור, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות.                   על פי סעיף 7(א)(4)(א) לחוק (תנאים למתן רישיון), תנאי מקדים להשתתפות בבחינה ולקבלת רישיון מדביר הוא השתתפות בתכנית הכשרה המתאימה לסוג הרישיון המבוקש שהכיר בה הרשם לענייני מדבירים. בסעיף האמור מפורט כי השר יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית ההכשרה, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה לרבות לעניין תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית ההכשרה. תכליתן של התקנות המיועדות – תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019 (להלן: "התקנות") – הוא קביעת תנאים אלו, וזאת לטובת העלאת הרף המקצועי של העוסקים בהדברה תברואית בישראל, באמצעות הבטחת קיומו של בסיס ידע רלוונטי לתחום, כתנאי בסיסי לביצוע פעולות הדברה בצורה נאותה והפחתת הסיכונים הפוטנציאליים.                                                                                                קביעת טיוטת הרגולציה לוותה בתהליך "הערכת השפעות רגולציה", לפי החלטת ממשלה 2118 מיום 22.10.2014. במסגרת התהליך הוגדרו תכלית ברורה לרגולציה והצורך בהתערבות רגולטורית, וזאת על בסיס תיאור הבעיה והיקפה, בחינת המצב החוקי הקיים, צעדי המדיניות שכבר ננקטו בנושא, סקירה בינלאומית ושיח עם בעלי עניין. יודגש כי מאחר שברמת מדיניות המאקרו חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית, בחינת החלופות נעשתה מול כל סוגיה מקצועית בצורה פרטנית, ולא מול חלופות מאקרו כוללות.                                                       בבואו לנסח את ההסדר הרגולטורי, בנוסף לניסיון המקצועי הנצבר במשרד, נסמך הרגולטור על מקורות ידע שונים, המפורטים בדוח זה:

1. שיח עם בעלי עניין. מפוקחים, מושפעים עקיפים ורגולטורים משיקים.
2. הנחיות ארגונים בינלאומיים, רגולציה ופרקטיקות מקובלות ממדינות מערביות.
3. נורמות של תכניות הכשרה מקצועית בישראל.

שני נושאים מרכזיים, אשר להם ניתן דגש רב בדיונים המקדימים לקביעת הרגולציה, ושלגביהם התקבלו מרבית ההערות המהותיות, הם היקף ותוכן תכנית ההכשרה, וסוגית דרישת התמחות מעשית (סטאז') למדבירים:                                                                                          בקביעת משך ההכשרה ונושאיה מגולם מתח הנוגע לאיזון בין הגשמת תכלית הרגולציה באופן המרבי, לבין קביעת נטל רגולטורי סביר. החלטת הרגולטור לגבי משך שעות ההכשרה כפי שנקבע בטיוטת התקנות הביאה בחשבון אינטרסים אלו, תוך לקיחה בחשבון של עמדות בעלי העניין השונות, נורמות מקומיות ובינלאומיות למשכם של קורסי הכשרה מקצועית, ושאיפה לקבוע הסדר רגולטורי מאוזן וישים, אשר יאפשר קיום של הכשרות בעלויות, זמן ונטל רגולטורי סבירים.         ביחס למשך ההכשרה הממוצע כיום^[4]  ההסדר הרגולטורי החדש כולל תוספת של 23% למשך ההכשרה המינימאלי לתכניות ההכשרה למדבירים בדירות ובמבנים ושטחים פתוחים, ומקל ביחס למשך תכנית ההכשרה הממוצע למדבירים באיוד, כאשר דרישת הסף הקבועה בתקנות נמוכה ב-11% ממשך ההכשרה הממוצעת כיום למדביר באיוד.                                    באשר להתמחות מעשית (סטאז'), מתוקף החוק רשאי השר לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון, ובכללם תקופת התמחות למדבירים. פרקטיקה זו קיימת במדינות אחרות, ונתמכה על ידי חלק מבעלי העניין, ובראשם ארגון המדבירים. עם זאת, ולאחר בחינת התועלת של קביעת חובת התמחות מעשית להגשמת תכלית הרגולציה, אל מול עלותה, הוחלט במשרד שלא לקבוע אותה בשלב זה. קביעת חובת התמחות, מלבד הקושי לפקח בצורה אפקטיבית על ביצועה, תהווה נטל משמעותי על בעלי רישיון חדשים וחסם לתחרות ולכניסת מדבירים חדשים לענף.                                   ביחס לשתי סוגיות אלו, לאור ההחלטה שלא לקבוע דרישת להתמחות מעשית ובהתאם להערות אשר התקבלו במסגרת השיח בדבר הצורך בהרחבת ההכשרה, הוחלט כי ישנו צורך לבצע הכשרה מעשית משמעותית במסגרת תכנית ההכשרה, אשר תכלול התנסות בשטח והדמיית תרחישים. באופן זה, תספק הרגולציה מענה לדרישה להתנסות מעשית רבה ומגוונת, מבלי להשית נטל רגולטורי רב על המפוקחים.

רקע כללי על הערכת השפעות רגולציה

רגולציה (אסדרה) היא כלי מרכזי של המדינה לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולקידום הכלכלה והחברה, באמצעות קביעת כללי התנהגות מחייבים. על הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי הרגולציה מבטאת איזון נכון בין התערבות במשק לבין יצירה ושמירה של מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ומתן הזדמנויות כלכליות. ככל שהרגולציה אינה מאוזנת, היא עשויה להטיל על המשק עלויות שאינן הכרחיות לטובת הגנה על האינטרס הציבורי, או, במילים אחרות - נטל רגולטורי עודף.                                                                                                           רגולציה מטילה עומס ויש לה עלות, אך אלו לגיטימיים ככל שהם הכרחיים להשגת תכלית הרגולציה הם הופכים לנטל כאשר ניתן לוותר עליהם תוך שמירה על האינטרס הציבורי. נטל רגולטורי, אם כן, מתייחס לעומס עודף או לעלות העודפת, מעבר לנדרש לשמירה על האינטרס הציבורי.                                                                                                    כיוון שרגולציה ממשלתית היא מערכת מורכבת, נדרש מאמץ מודע ומכוון לטובת שימור האיזון האמור. לשם כך, קיבלה הממשלה את החלטה מספר 2118, מיום 22.10.14, בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי (להלן: 'ההחלטה'). ההחלטה ממסדת מנגנונים במטרה לחזק את האיזון שבין תכלית הרגולציה לעלויותיה ולהפחית את הנטל הכרוך בה. בעקבות ההחלטה נדרשים כלל משרדי הממשלה לבצע הערכות השפעות רגולציה (RIA) לרגולציה חדשה. תהליך זה מתבצע בהתאם להנחיות המדריך להערכת השפעות רגולציה.                                                                   דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך הערכת השפעות רגולציה לעניין טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019 – תקנות מתוקף חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016.

חלק א– רקע, הגדרת תכלית והצורך בהתערבות

1. הרקע לקביעת התקנות

ב-1 ביוני 2016 נכנס לתוקפו חוק המדבירים, אשר נועד להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים תברואית, לשם הגנה על הציבור והסביבה. סעיפיו העיקריים כוללים הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה, הליכי הרישוי, לרבות קביעת חובת רישיון לעיסוק בהדברה ומדרג רישיונות, והפיקוח על העיסוק כאמור, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות.                        על פי סעיף 7(א)(4)(א) לחוק (תנאים למתן רישיון), תנאי מקדים לבחינה וקבלת רישיון הדברה הוא השתתפות בתכנית הכשרה המתאימה לסוג הרישיון המבוקש, ושהוכר על-ידי הרשם לענייני מדבירים במשרד להגנת הסביבה (להלן: "הרשם"). כמפורט בסעיף 7(א)(4)(ב) לחוק, השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית ההכשרה, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה לרבות לעניין תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית ההכשרה.                                    תכליתן של התקנות המיועדות – תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019 (להלן: "התקנות") – הוא קביעת תנאים אלו. על פי סעיף 59(א)(2) לחוק (הוראות מעבר לעניין בחינות), החל מחודש יוני 2019 – 3 שנים מיום תחילתו של החוק – ייכנס תנאי מקדים זה לתוקף, ומרגע זה קבלת רישיון מדביר תהיה מותנית בהשתתפות בתכנית הכשרה, בנוסף לעמידה בדרישות האחרות אשר מגדיר החוק.                                             ככלל, ייעודו של דוח הערכת השפעות רגולציה מסוג זה הוא הגדרת תכלית הרגולציה והצורך בהתערבות, זיהוי והערכת חלופות להתערבות, וכל זאת בהסתמך על שיח נרחב עם בעלי עניין ומומחים והשוואה בינלאומית. עם זאת, פרקטיקה זו בצורה המסורתית אינה משרתת באופן מדויק את המקרה דנן, שכן חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית. רוצה לומר: בסעיף 7(א)(4)(ב) לחוק כבר נקבע כי יש לקיים חובת הכשרה, והוחלט שעל הרגולטור לקבוע את תוכן ודרך ההכשרה, ולפיכך ניסוח ובחינת חלופות אינו מן העניין במקרה זה. ההכרעות בדבר תוכני ומשך ההכשרה הן בעלות אופי מקצועי בעיקרן, הן עוסקות בשאלות בדבר איכות וכמות החומר הנלמד, ולכן אינן צריכות להתבסס על ניסוח והשוואה בין חלופות, אלא על רכיבים אחרים של קביעת מדיניות רגולציה – השוואה בינלאומית ושיח בין מומחים. לפיכך יתמקד דוח זה בשני רכיבים אלו, ולא יכלול פרק חלופות.

2. זיהוי הבעיה וסיבותיה

2.1 הצורך ברגולציה על העיסוק בהדברה

לפי החוק הדברה היא שימוש באמצעים כימיים להשמדה, לעיכוב התפתחות, לדחייה, להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים. תכשיר הדברה מוגד בחוק בתור חומר או תערובת של חומרים כימיים, בכל מצב צבירה, המיועדים להדברה. למותר לציין, בשל רעילותם, תכשירי הדברת מזיקים הם בעלי פוטנציאל נזק גדול גם לאדם ולסביבה, ושימוש שגוי ופזיז בהם עשוי לגרום למפגעי זיהום סביבתי, לנזקים בריאותיים חמורים לאדם ולחי, ואף למוות.                            במרחב הציבורי והביתי, כמעט 100% מן האוכלוסייה עשויה להימצא, בשלב זה או אחר, באתר בו מבוצעת או בוצעה פעולת, ולכן פוטנציאל לפגיעה ישירה בשל התנהלות לקויה הוא רב. סקירה שביצע אגף חומרים מסוכנים של המשרד להגנת הסביבה (להלן: "המשרד") העלתה כי בין השנים 2014-2016 התרחשו 51 אירועים עם נפגעים כתוצאה מפיזור תכשירי הדברה בבתי מגורים. אלו הם רק המקרים אשר דווחו למשרד, מקרי הרעלה רבים מדווחים למרכז ההרעלות אך אינם מקוטלגים כמקרי הרעלה שמקורם בהדברה ולכן אינם מדווחים, וההערכה היא כי הנתון האמתי גבוה בהרבה. בחלק מן המקרים תכשירי הדברה פוזרו על ידי מדבירים מורשים באופן שגוי ומסוכן.

2.2 חקיקה ורגולציה

לטובת מניעת הישנותם של מקרים מסוג זה הסדיר המחוקק עיסוק זה בחקיקה ראשית, מודרנית ומקיפה, שעיקרה חובת רישיון לכל העוסקים בהדברה תברואית, יצירת מדרג רישיונות חדש, קביעת איסורים וחובות וקביעת עבירות פליליות ועיצומים כספיים בצידם, והתניית קבלת רישיון מדביר בהשלמת השתתפות בתכנית הכשרה שהוכרה על-ידי המשרד.                         מטרת חוק המדבירים, כמפורט בסעיף 1 לחוק, היא "[...] להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש [...] בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, מניעת מפגעים תברואיים וסביבתיים, והגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם".                                        נוסף על תפקידו בהפחתת מפגעי מזיקים, אגף מזיקים והדברה (להלן: "האגף") הוא גם הגורם הרגולטורי האמון על הגברת ההגנה על הציבור והסביבה מחומרי הדברה וזאת באמצעות 2 מנגנונים עיקריים: רישוי ופיקוח בנושא תכשירי הדברה תברואיים ורישוי, הדרכה ופיקוח על העוסקים בהדברה:

1. רישוי חומרי הדברה תברואיים. על פי תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ"ד-1994, תכשירי הדברה לתברואה (להדברת מזיקים לאדם) חייבים בתעודת רישום. הדבר נעשה באמצעות ועדה בין משרדית, אותה מרכז האגף, הבוחנת בקשות לרישום חומרי הדברה. הוועדה מאשרת הכנסתם של חומרים לשימוש, קובעת את הנחיות ומגבלות השימוש והמכירה ומחליטה האם החומר יהיה מותר לשימוש הקהל הרחב או יוגבל לשימוש למדבירים תברואיים בלבד.

2. רישוי מדבירים. חוק המדבירים מגדיר את החובות והתנאים לצורך קבלת רישיון מדביר תברואי: הכשרה (ע"פ סוג הרישיון המבוקש), עמידה בבחינת הסמכה, תנאים נוספים הנוגעים למבקש (עברו הפלילי, גילו וכו'), כללים בעת ביצוע הדברה והשתתפות בהשתלמויות. ע"פ החוק כל עוסק בהדברה חייב להיות מדביר מורשה^[5], באחת מקטגוריות הרישוי:

• מדביר בדירות. רשאי לבצע פעולות הדברה, למעט הדברה באיוד ובמוצרים מעובדים, רק בדירות מגורים או משרדים ששטחם אינו עולה על 500 מ"ר, וברכוש משותף בבניין בעל 16 דירות או משרדים לכל היותר. בנוסף, אינו רשאי לבצע הדברה של מזיקים מסוימים.^[6]
• מדביר במבנים ובשטח פתוח. רשאי לבצע כל הדברה, בכל מקום, פרט להדברה באיוד.
• מדביר באיוד. רשאי לבצע כל הדברה, לרבות שימוש בחומרים גזיים מתנדפים ומסוכנים יותר.
• מדביר צבאי. רשאי לבצע פעולות הדברה המותרות למי שיש בידו רישיון מדביר בדירות, ובמקומות נוספים שייקבעו ברישיון, והכל בשטחי מחנות צבא הגנה לישראל.

2.3 בחינה לקבלת רישיון ותכניות הכשרה

בעבר, ולפי תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה–1975, היו חייבים המבקשים לקבל היתר הדברה בבחינה, וזאת בהתאם לסוג ההיתר המבוקש – היתר לקטילת מכרסמים, היתר לקטילת חרקים והיתר איוד.                                                                                                           גם לאחר כניסתו של החוק לתוקף, נדרש מי שמבקש לקבלת רישיון מדביר לעבור בחינה אותה עורך הרשם, בהתאם לסוג הרישיון המבוקש. עם זאת, ערב החוק לא חלה על מבקשי היתר הדברה חובה להשתתף בתכנית הכשרה מקדימה (לפי התקנות, על מנהל מרכז ההדרכה במשרד הבריאות הוטל לקיים הכשרות, אך השתתפות בהן לא הייתה תנאי לקבלת היתר, ובפועל הכשרות אלו הפסיקו לפני מספר שנים). כאמור לעיל, זהו אחד מהשינויים הגלומים בחוק, והחל מחודש יוני 2019 – 3 שנים מיום תחילתו של החוק – השתתפות בבחינה לקבלת רישיון מדביר תהיה מותנית בהשתתפות בתכנית הכשרה בהתאם לסוג הרישיון המבוקש.

3. תכניות הכשרה כיום

על אף היעדר החובה החוקית להשתתף בהכשרה, רבים מן הניגשים לבחינה בחרו להשתתף קודם לכן באחת מתכניות ההכשרה המוצעות על ידי מסגרות לימודים שונות. תכליתן של תכניות אלו היא למידת התחום והכנה לבחינה, והן מתקיימות במגוון מסגרות, החל ממכללות מקצועיות (פרטיות או מלכ"ר) ועד למדבירים אשר בנוסף לעיסוקם במקצוע גם מעבירים שיעורים בנושא. על פי דרישתן, האגף מספק ייעוץ והכוונה למסגרות לימוד אלו, אך הן אינן פועלות בכפוף לרישוי או הכרה מצדו, ולפיכך האגף מנוע מלקבוע, לפקח או להתערב בתוכן ההכשרה, במשכה או בתנאי העברתה, ואינו אוסף מידע לגבי הניגשים לבחינה – האם ובמסגרת איזו תכנית הכשרה הם ביצעו למידה מקדימה. לפיכך, ועל אף שגיבש מושג כללי על בסיס היכרות ושיח עם מדבירים ומוסדות הלימוד, אין בידי האגף נתונים לגבי תכני ההכשרה, איכותם ואחוז עוברי הבחינה מבין תלמידי התכניות השונות. לאור זאת ומטבע הדברים, קיימים פערים באיכות ורמת הידע של הניגשים לבחינה, הבאים לידי ביטוי גם באחוזי מעבר הבחינות – רק כמחצית מן הנבחנים עוברים את הבחינה בכתב ואת הבחינה המעשית לקבלת רישיון מדביר לדירות, ואילו כ-70% עוברים את הבחינה לקבלת רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח.

3.1 מוסדות, תכניות ועלויות

על פי המידע המצוי בידי המשרד בישראל פועלים כיום 4 מוסדות הכשרה מקצועיות (מכללות או חברות הדרכה) המקיימים תכניות הכשרה תקופתיות למדבירים, בשלוחות שונות ברחבי הארץ: מכללת מדיטבע, מכללת אור יהודה, מכללת מישלב וחברת באר הדרכות (טרם מקיימת תכניות, אך מתעתדת לעשות זאת בקרוב). נוספות להם 2 מסגרות לימוד מטעם מורים פרטיים - מדבירים אשר במקביל לעיסוקם במקצוע מלמדים שיעורים בקבוצות קטנות, בביתם או בכיתות מושכרות.            קיימות כיום בשוק תכניות משני סוגים: 1. תכנית הכנה משולבת לרישיון מדביר בדירות ולרישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח. 2. תכנית הכנה למדביר באיוד. מרבית המכללות הנ"ל מקיימות את שני סוגי התכניות, בעוד שהמורים הפרטיים מקיימים את הראשונה בלבד.

להלן טבלה המפרטת את פרטי ועלויות התכניות הקיימות כיום^[7]:

 

 

4. סקירה בין לאומית

בעקבות הגידול באוכלוסייה, תהליכי העיור, שינוי האקלים והגדלת המודעות והסיכון למחלות הנישאות ומופצות באמצעות מזיקים, הביקוש להדברה מכל הסוגים נמצא בעלייה. עלייה זו היא גדולה במיוחד בארה"ב, המהווה כיום צרכנית של כ-50% מתכשירי ההדברה, עם היקף שוק של כ-9 מיליארד דולר וצפי לעלייה שנתית של 5% בביקוש עד לשנת 2023^[10]. לצד זאת, השוואה בינלאומית של הרגולציה הקיימת בתחום מאופיינת בשונות רבה והיעדר אחידות, המתבטאת בשלושה היבטים עיקריים: מספר ואופי קטגוריות רישיונות ההדברה, אופן ומשך ההכשרה, והדרישה לתקופת התמחות.

4.1 רגולציה והנחיות ברמה הבין לאומית

4.1.1 האיחוד האירופי

דירקטיבה 2009/128/EC של האיחוד האירופי מאוקטובר 2009 נועדה לספק הנחיות ליישום בטוח ובר קיימא של תכשירי הדברה. על אף שבהגדרתה היא מתייחסת לתכשירי הדברה חקלאיים, נכתב בה כי הציפייה היא ליישמה גם לגבי תכשירים תברואיים. לעניין הכשרת מדבירים, מצוין בדירקטיבה כי "הכרחי שהמדינות החברות יכוננו מערכת של הכשרות ראשוניות ועתידיות, למפיצים, יועצים ומיישמים של תכשירי הדברה מוגבלים, כולל מערכת הסמכה אשר תתעד ביצוע הכשרות אלו" (סעיף 8). הדירקטיבה אינה מפרטת את משך ההכשרה הרצוי, אולם מצורף אליה נספח (נספח מס' 1) המפרט של הנושאים אשר יש לכלול בתכנית ההכשרה:

1. היכרות עם החקיקה הרלוונטית.

2. ההשלכות החוקיות של אי עמידה בדרישות החוק, והדרכים לזהות פעילות לא חוקית.

3. סיכונים האפשריים לאדם ולסביבה כתוצאה מחומרים רעילים, וכיצד ניתן לזהותם, למנוע אותם ולהגיש עזרה ראשונה במקרה הצורך.

4. עקרונות לתכנון וביצוע הדברה.

5. עקרונות להפחתת פגיעה היקפית בעת ביצוע הדברה.

6. אמצעים להפחתת הסיכון.

7. משתנים שיש לקחת בחשבון לצורך הערכת הסיכון (דוגמת האתר והאקלים בעת ביצוע הדברה).

8. הכנת ציוד להדברה.

9. הכשרה מעשית בציוד הדברה ותחזוקתו.

10. התנהלות בעת אירוע חירום.

 

4.1.2 ארגון הבריאות העולמי

דוח הנחיות של ארגון הבריאות העולמי מנובמבר 2015  מתמקד בסוגית רישוי מדבירים ושואף לספק קווים מנחים למדינות בנושא זה. הדוח מכיר בכך שישנה שונות גדולה בין מדינות בכל הקשור לאופי ומספר קטגוריות רישוי המדבירים השונות (שונות הנגזרת מצורכי הדברה שונים, רמות פיתוח שונות של תכשירי הדברה, ויכולתה של המדינה להוציא לפעול רגולציה בנושא), וממליץ לכל מדינה לנקוט בגישה פרגמטית ויעילה לקביעת הרגולציה בשטחה, תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים ויכולת האכיפה שלה. עם זאת, המלצה נחרצת בדוח היא כי כל אדם העוסק בהדברה יעבור תהליך רישוי, וכי יש לייצר לפחות 2 דרגות רישוי מינימליות: דרגה א' - להדברה תברואתית כללית בלבד, ללא הדברה באיוד, ודרגה ב' – להדברה תברואתית, אך גם לתעשייה, מחסנים וחקלאות, כולל הדברה באיוד. לעניין הכשרת מדבירים, המלצת הדוח היא כי הרגולטור המוסמך, או ארגון מטעמו, יקיימו תכניות הכשרה מחייבות, ובחינה בסופן, בהתאם לקטגורית רישיון ההדברה המבוקשת. הדוח אינו מציין את משך ההכשרה המינימלי, אך מפרט (נספח 6) את הנושאים אשר יש לכלול בתכנית ההכשרה:

1. מידע כללי על תכשירי הדברה ורכיביהם הכימיים.

2. ציוד ליישום תכשירי הדברה.

3. תכנון וביצוע של הדברה.

4. זיהוי מזיקים.

5. ציוד מגן אישי.

6. כיצד לקרוא ולעמוד בהנחיות תוויות השימוש.

7. אופן הטיפול בתכשירי הדברה ואופן סילוקם של שארים ותכשירים של נחוצים.

8. תיעוד פעולות הדברה.

9. היכרות עם החקיקה הרלוונטיות והגורמים הרגולטוריים במדינה.

בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בו, מייחד הדוח חשיבות להכשרה ספציפית ומחייבת למדבירים באיוד, ומפרט את תכני ההכשרה הרלוונטיים לנושא זה (נספח 7):

1. סוגי איוד (לטיפול באוויר או בקרקע).

2. רכיבים חומרי האיוד.

3. יתרונות וחסרונות של שימוש באיוד.

4. משתנים המשפיעים על יעילות האיוד.

5. ביצוע הדברה באיוד, כולל הכשרה מעשית (עם דגש על תכנון והכנה, כללי בטיחות, הכנה קדם איוד, ביצוע האיוד, טיפול לאחר איוד, חישוב כמויות נדרשות, וכללי האיוד באתרים שונים).

4.2 ארצות הברית

הטיפול בתחום תכשירי ההדברה, על כל סוגיהם, מרוכז על ידי ה-Office of Pesticides Programs) OPP), אגף מקצועי של ה-EPA, הפועל מתוקף חוק פדרלי המסדיר את העיסוק בהפצה, מכירה ושימוש של תכשירי הדברה . בנוסף לפרוצדורת אישור תכשירי הדברה לשימוש והגדרת ייעודם הספציפי, החוק מבדיל בין תכשירים "לא מוגבלים", המותרים למכירה ושימוש על ידי הקהל הרחב, ותכשירים מוגבלים,  שמכירתם והשימוש בהם מוגבלים לבעלי רישיונות. ככלל, ישנם שני סוגי רישיונות לשימוש בחומרי הדברה:

· מדבירים פרטיים. מי שמשתמשים בחומרי הדברה מוגבלים ובסיסיים למטרות חקלאיות. נדרשים להשתתף בסדנת הכשרה ולעבור בחינה כתובה ובעל-פה.

· מדבירים וטכנאים מסחריים. מי שמשתמשים בחומרי הדברה מוגבלים לכל מטרה אחרת, והם נחלקים ל-10 קטגוריות שונות. נדרשים לעבור בחינה כתובה ובחינת מעשית, וכן להשתתף בסדנאות ריענון אחת ל-3-5 שנים.

החקיקה הפדרלית אף קובעת כי על המדינות (states) לקבוע סוכנות שתהיה אמונה על רישוי המדבירים, ומתירה למדינות לקבוע חקיקה אשר תוסיף דרישות רקע, הכשרה והתמחות נוספות לאלו הקבועות בחקיקה הפדרלית (אך לא תגרע מהן). השוואה של מספר מדינות בארה"ב מצביעה על שוני רב ביניהן, בנוגע לאופי וחומרת הרגולציה בתחום:

1. מדינת פלורידה. על פי החקיקה במדינה, חלק מקטגוריות הרישוי הנכללות תחת "מדברים מסחריים" יהיו מחויבות אף הן בתכנית הכשרה, ואף בתקופת התמחות. הדברה מסחרית במבנים (Commercial Structural Pest Control), לדוגמה, כוללת את קטגוריות הרישיון: 1.  הדברה ביתית כללית והדברת מכרסמים. 2. הדברה במדשאות וגינות נוי. 3. הדברת טרמיטים ואורגניזמים הורסי עצים אחרים. 4. הדברה באיוד. המעוניין להשיג רישיון הדברה באחת מן הקטגוריות הנ"ל נדרש:

• לבצע תכנית הכשרה בסיסית בת 4 שעות לימוד בנושאי בטיחות בשימוש בחומרי הדברה, הדברה משולבת, והחקיקה הרלוונטית בתחום.
• לבצע 5 ימי הכשרה בשטח תחת הדרכתו  של מדביר מוסמך.
• לעבוד בין שנה לשלוש שנים תחת הדרכתו של מדביר מוסמך. כתלות בידע התיאורטי שצבר, ובסוג הרישיון המבוקש, העובד יעבוד בין שנה לשלוש שנים בעסק הדברה מורשה, במהלכן יבצע בין 15-45 עבודות הדברה בהדרכתו של מדביר מוסמך.
• להגיש בקשה לרישום לבחינה המועמד יספק ניירת המעידה על עמידה בתנאי הזכאות לגישה לבחינה.
• לעבור בחינה בכתב.

2. מדינת ניו יורק. גם מדינת ניו יורק מציבה דרישות הכשרה והתמחות למעוניינים בהשגת רישיון מדביר, בהתאם לקטגוריה המבוקשת:

• לטובת קבלת רישיון מסוג "טכנאי הדברה מסחרי" (המוסמך לבצע פעולות הדברה פשוטות), על המועמד לרישיון להיות בן 17 ומעלה, ולעמוד באחת משלוש הדרישות הבאות, טרם יוכל לגשת למבחן הסמכה לקטגוריה המבוקשת:
• לבצע תכנית הכשרה בסיסית בת 30 שעות לימוד, אשר אושרה על ידי הרשות המסמיכה.
• לרכוש תואר או תעודת לימודים בנושא הרלוונטי.
• לעבוד שנתיים בתור שוליית מדביר מוסמך בקטגוריה המבוקשת.
• לטובת קבלת רישיון מסוג "מדביר פרטי" על המועמד לרישיון להיות בן 17 ומעלה, ולעמוד באחת או יותר מן הדרישות הבאות, טרם יוכל לגשת למבחן הסמכה לקטגוריה המבוקשת:
• לעבוד שנה אחת, במשרה מלאה עם תכשירי הדברה בקטגוריה המבוקשת, וזאת במהלך 3 השנים האחרונות.
• לבצע תכנית הכשרה בסיסת בת 30 שעות לימוד, אשר אושרה על ידי הרשות המסמיכה.
• לרכוש תואר בנושא הרלוונטי.
• לעבוד שלוש שנים בתור מדביר מסחרי מוסמך בקטגוריה המבוקשת או דומה לה.

3. מדינת אינדיאנה. אינה מציבה דרישות להתמחות טרם ביצוע בחינה, ומסתפקת בביצוע תכנית הכשרה עיונית ותכנית הכשרה מעשית בלבד, בהתאם לקטגוריה, בנות 8 שעות כל אחת.

4. מדינת מיין. אומנם מציעה תכנית הכשרה מקוונת בחינם, אולם אינה מציבה אף דרישה טרם ביצוע מבחן הסמכה להדברה מסחרית.

4.3 מדינות אירופה ואוסטרליה

על פי שיחות בע"פ עם בעלי מומחיות באירופה, נראה כי הדירקטיבה האירופית אומצה באופן שונה במדינות שונות, ככלל, נטיית המדינות האירופאיות היא לדרוש הכשרה, אולם קצרה מזו המקובלת בארה"ב. על פי רוב ההכשרה תסופק על ידי האיגוד המקצועי, אשר במקרים רבים באירופה (בעיקר בגרמניה ובאנגליה) הוא גם גורם המוסמך מטעם המדינה לבצע הכשרות מקצועיות. כך לדוגמה:

1. אנגליה. על-פי החוק באנגליה, אשר Defra אמונה על יישומו, הדרישה הרגולטורית הבסיסית ביותר - RSPH/BPCA Level 2 Award in Pest Management - מאפשרת קניית חומרי הדברה מקצועיים, ולפיכך דה פקטו מהווה רישיון לעסוק בהדברה. קרי, הרישיון הוא אינו רישיון לביצוע פעולות הדברה, אלא לרכישת תכשירי הדברה מקצועיים, והוא זה מהווה עדות להיותו של האדם בעל הסמכה וידע מתאימים בתחום.     הגוף שהוסמך על ידי המדינה לספק את ההכשרה וההסמכה הוא ה-Royal Society of Public Health – ארגון חוץ ממשלתי העוסק בבריאות הציבור ואמון על הכשרות בתחומים שונים. ה-RSPH אמון על כתיבת וביצוע בחינות ההסמכה, אולם את ההכשרה על פי רוב יבצעו גופים מורשים מטעמו - מכללות, בתי ספר או איגודים מקצועיים. על פי רוב, האיגוד המקצועי, ה-British Pest Control Association, יהיה הבחירה המועדפת על המועמדים - משך ההכשרה הבסיסית בו הוא 4 ימי לימודים כלליים + 4 ימי לימוד בהתאם לקטגורית הרישיון המבוקשת ועלות ההכשרה היא כ-1100 ליש"ט.

2. הולנד. בדומה לאנגליה, המועמדים אינם נדרשים לבצע התמחות, והדרישה היא לביצוע הכשרה ובחינה ידי ספק מורשה. תכנית הכשרה לרישיון מדביר בסיסי, בת 9 ימים, ובסופה בחינה, מסופקת על ידי ספק פרטי בעלות של 2595 אירו.

3. אוסטרליה. משרד הבריאות של מערב אוסטרליה אמון על הרגולציה בתחום ההדברה. על פי התקנות בתחום (Health (Pesticide) Regulations 2011) "כל אדם אשר משתמש בחומרי הדברה עבור תשלום מחויב להחזיק ברישיון של משרד הבריאות של מערב אוסטרליה וכן להיות מועסק תחת (או להיות בעל) עסק הדברה רשום".                                       הוצאת הרישיון היא תהליך דו שלבי. ראשית על המועמד להגיש למשרד הבריאות בקשה לרישיון טכנאי זמני בקטגורית הרישיון המבוקשת. לאחר מכן, ובמקביל, יהיה עליו לבצע תכנית הכשרה ולרכוש ניסיון מעשי בפיקוח צמוד של בעל רישיון, תחת התנאים הבאים:

• ב-30 הימים הראשונים מרגע קבלת הרישיון הזמני מחויב לעבוד בפיקוחו הצמוד של בעל רישיון טכנאי. בתקופה שלאחר מכן, תחת הדרכתו של בעל רישיון טכנאי.
• המועמד מחויב להחזיק תיעוד של כל הפעילויות אותן ביצע תחת הדרכת בעל הרישיון.
• רישיון זמני תקף ל-12 חודשים בהם מחזיקו צריך לרכוש את הידע הנדרש.

תכנית ההכשרה מתבצעת על ידי גופי הסמכה מוכרים על ידי משרד הבריאות, אשר יכולים להיות מוסדות טכנולוגיים סטטוטוריים שפועלים מטעם הממשלה או גופים פרטיים. גופי ההסמכה אמונים על ביצוע ההכשרה ובחינה עיונית ומעשית בסופה. תכני הלימוד עומדים בדרישות של מדיניות המסגרת האוסטרלית להכשרות, מפותחים על ידי גופי ההסמכה, ומאושרים על ידי משרד הבריאות. לטובת קבלת רישיון להדברה עירונית, (הכולל ביצוע פעולות הדברה על מזיקים בבתים פריטיים ובעסקים, וטרמיטים ומזיקים הנמצאים בעץ), יידרש המועמד לעבור הכשרה בתחומים הבאים:

· הערכת אפשרויות בהדברה.

· תגובה לתלונות ולשאלות.

· שינוי הסביבה בכדי להתמודד עם מזיקים.

· שימוש בחומרי הדברה עבור פעולות הדברה.

· ביצוע תוכניות הדברה.

· ייעוץ ללקוחות בנוגע לאפשרויות הדברה שונות.

· תחזוקת ותיקון ציוד הדברה.

· בחירה ורכישת חומרי הדברה, רכב הדברה וציוד הדברה.

· הכנת והצגת הצעות לפעולות הדברה.

 

5. מיפוי בעלי עניין

מוסדות ההכשרה. מוסדות ההכשרה – קיימים ועתידיים – הם המפוקחים העיקריים והישירים של הרגולציה החדשה, במסגרתה יקבעו דרישות סף לנושאים ומשך ההכשרה, כמו גם להתנהלות המוסד, ניהול תכנית ההכשרה ואופי המרצים.

תלמידים (מדבירים עתידיים/פוטנציאליים). קביעת אופי תכנית ההכשרה ותכניה בתקנות, כמו גם קביעת כללים להתנהלות מוסד ההכשרה יתורגמו להשלכות ישירות על התלמידים – עלויות קיום ההכשרה ישפיעו על המחיר שמוסדות ההכשרה ייגבו בעבור ההשתתפות בו, ואילו משכו ותכני הלימוד יהוו גם הם שיקול בעבור התלמיד הפוטנציאלי בבואו להחליט האם להשתתף בתכנית ההכשרה. למותר לציין, בניגוד למוסדות ההכשרה ולמדבירים קיימים, לא ניתן לקיים שיח עם תלמידים עתידיים, ואין גוף יציג אשר ייצג את האינטרסים שלהם. על הרגולטור להביא זאת בחשבון, ובבואו לקבוע את ההסדר הרגולטורי עליו להתחשב גם בעלי עניין "אילמים" אלו.

מדבירים. יעודן של התקנות דנן הוא קביעת רגולציה הקשורה בהכשרת מדבירים עתידיים. עם זאת, הן בעלות רלוונטיות גם למדבירים בעלי רישיון אשר כבר פועלים כיום - הן כגורם המקצועי הרלוונטי ביותר להיוועץ עמו באשר להיקף ואופן ההכשרה הנדרשים, והן כמי שיקלטו ויושפעו מכניסתם לשוק של מדבירים עתידיים – הן כעובדים שכירים של המדבירים הקיימים והן כמתחרים עסקיים שלהם.

רגולטורים משיקים. רגולטורים נוספים בממשלה שהם בעלי עניין מרכזיים לנושא הרגולציה שבנידון הם משרד העבודה (תחום בטיחות וגהות בעבודה) ומשרד הבריאות (תחום טוקסיקולוגיה).

השלטון המקומי. גורם ציבורי האמון בעצמו על מניעת מפגעי מזיקים, מעסיק ושוכר בהיקף נרחב שירותי הדברה לביצוע פעולות מניעה והדברה במרחב הציבורי.

6. תכליות ויעדים – הסדרת תכניות ההכשרה למדבירים

מטרת החוק, כפי שנקבעה בו, יפה גם לעניין התקנות הצפויות להיקבע מכוחו, ובפרט לעניין קביעת "הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה. לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, מניעת מפגעים תברואיים וסביבתיים, והגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם".                                                                                        ההשתתפות בתכנית ההכשרה דרושה לשם הקניית הידע המקצועי, המהווה תנאי לביצוע הדברה באופן שלא יסכן את שלום הציבור, בריאותו וביטחונו ולא יפגע בסביבה.                לאור זאת, התכלית העיקרית שבקביעת חובת ההכשרה למעוניינים ברישיון מדביר, כמו גם קביעת כללים באשר לתוכן והתנהלות תכניות ההכשרה, היא העלאת הרף המקצועי של העוסקים בהדברה תברואית בישראל, וזאת באמצעות הבטחת קיומו של בסיס ידע רלוונטי לתחום, כתנאי בסיסי לביצוע פעולות הדברה בצורה נאותה והפחתת הסיכונים הפוטנציאליים. יעד הרגולציה, לפיכך, אינו העלאת אחוז התלמידים העוברים בהצלחה את הבחינה לקבלת רישיון, אלא מתן רישיונות למבקשי רישיון מקצועיים ובעלי ידע לצורך הפחתת אירועי זיהום, פגיעה והרעלה כתוצאה מביצוע פעולות הדברה תברואית.

 

חלק ב' – ניסוח הרגולציה

1. עיקרי הרגולציה

כאמור לעיל, בסעיף 7(א)(4)(ב) לחוק המדבירים נקבע כי "השר [...] יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית הכשרה [...] ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה [...], תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית ההכשרה". בהתאמה, התנאים והחובות אשר ייקבעו במסגרת התקנות יכללו, בין השאר:

1. תנאים להכרה בתכנית ההכשרה. הנוגעים לאופי מוסד ההכשרה, ניהול תכנית ההכשרה והתנהלותו אל מול התלמידים, התנאים הפיזיים ואמצעי ההדרכה שבו, ובעלי התפקידים האמונים על ניהול ויישום ההכשרה (מנהל המוסד, מרכז מקצועי ומרצים).

2. סוג, תוכן והיקף תכנית ההכשרה. כללים הנוגעים לתכני הלימוד הנדרשים, דרכי ומשך ההכשרה, תנאי סף לקבלה (דוגמת החזקת רישיון מתאים, כתנאי להשתתפות בהכשרה לדרגת רישיון גבוהה יותר מ"מדביר בדירות"), חובות התלמידים בשיעור.

3. כללים לבחינות קבלת הרישיון (לאחר השלמת תכנית ההכשרה). הנוגעים למתכונת הבחינה, תנאים ומועדים להשתתף בה (בראש ובראשונה – השלמת השתתפות בתכנית הכשרה מוכרת).

2. קווים מנחים ושיקולים בקביעת ההסדר הרגולטורי

בקביעת ההסדר הרגולטורי, ופירוט התנאים והחובות שלעיל, נסמך הרגולטור על מספר קווים מנחים, ונדרש לאזן בין שני שיקולים מרכזיים – הצורך להגשים את תכלית החוק ולקבוע תכנית הכשרה מקיפה ואיכותית דיו כדי שבוגריה יוכלו להיות מדבירים בעלי ידע מקצועי (עיוני ומעשי) ברמה מספקת כדי להגן על שלום הציבור, בהתאם לסוגי הרישיונות השונים, ומהצד השני – הצורך לקבוע הסדר רגולטורי סביר וישים, אשר יאפשר קיום של הכשרות בעלויות, זמן ונטל רגולטורי סבירים – שיוטלו על הגופים המבצעים את ההכשרה ועל התלמידים. בנוסף, הרגולטור ביקש לאזן בין שני שיקולים נוספים – מחד, הצורך בקביעה בחקיקת משנה של המסגרת המקצועית והמנהלית המספקת והנדרשת לצורך קיום תכנית הכשרה ראויה, ומצד שני, מתן גמישות לגופי ההכשרה ולרשם בבניית תכניות ההכשרה ובהכרה בהן, תוך מתן מקום לידע ולניסיון המקצועי הנצבר של הגופים המעבירים את ההכשרות ואפשרות לעדכן את תכניות ההכשרה לאורך השנים עם צבירת הניסיון בהעברת ההכשרות, התקדמות הידע המדעי והמקצועי בתחום, פיתוח וכניסה של תכשירי הדברה חדשים וכיוצא בזה.

הרגולטור נסמך על מקורות ידע שונים בבואו לנסח את ההסדר הרגולטורי. העיקריים שבהם הם:

1. שיח עם בעלי העניין. כמפורט בהרחבה בהמשך הדוח להלן.

2. הניסיון המקצועי הנצבר באגף המקצועי. מזה שנים רבות קיימת הסדרה ורישוי לעיסוק בהדברה תברואית ואף הועברו הכשרות וקורסים על-ידי המדינה והאגף עצמו. במהלך תקופה זו הצטבר ידע מקצועי רב וניסיון בהנחיה מקצועית של מדבירים, בטיפול משמעתי במדבירים, בליווי תכניות הכשרה לא מוכרות.

3. הסתמכות על הנחיות ארגונים בינלאומיים. תוכן והיקף תכניות ההכשרה נסמך על האמור בדירקטיבה 2009/128/EC של האיחוד האירופי והמלצות ארגון הבריאות העולמי, כמפורט לעיל.

4. הסתמכות על רגולציה ופרקטיקות מקובלות ממדינות מערביות. כאמור לעיל, השוואה בינלאומית מצביעה על שונות גדולה במספר ואופי קטגוריות רישיונות ההדברה, אופן ומשך תכניות ההכשרה (ככל שנדרשת), והדרישה לתקופת התמחות. תוך למידת שונות זו והמודלים השונים הקיימים, נדרש הרגולטור להכריע בדבר ההסדר העדיף לניהול התחום בישראל.

5. נורמות של תכניות הכשרה מקצועית בישראל. תכניות הכשרה רבות מחויבות, מוכרות ומפוקחות על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים^[11] (להלן: משרד העבודה). בדומה לרגולציה דנן, על פי רוב יקבע הרגולטור האמון במשרד העבודה את תכני ההכשרה, סטנדרט המורים, ורשימת הדרישות ממוסד ההכשרה. בהתאם לאופי המקצוע ומידת הסיכון שבעיסוק בו נקבע סדר גודלה ומשכה של ההכרה. ע"פ רוב יהיה מדובר בהיקפים גדולים מאלו שנקבעו בהסדר רגולטורי זה – לעתים בסדרי גודל של כ-400-500 שעות הכשרה.

3. שיח מול בעלי העניין ובחינת חלופות

כפי שפורט לעיל, ובשל מסגרת התקנות כפי שקבועה בחוק, חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית. לפיכך, בחינת החלופות בהליך קביעת הרגולציה נעשתה מול כל סוגיה בצורה פרטנית, ולא מול חלופות מאקרו כוללות. הליך זה מפורט בפרק זה, על בסיס השיח שהתקיים עם בעלי העניין. ביתר פירוט תוצג סוגית ההתמחות המעשית (סטאז'), והשיקולים אשר הנחו את ההחלטה שלא לקבועה בשלב זה.

3.1 שיח והערות מבעלי עניין

לטובת קבלת הערות והתייחסויות מבעלי עניין, התקיימו 3 מפגשי היוועצות ממושכים אשר כללו את הצגת הדגשים בחוק בנושא תכנית ההכשרה, הצגת טיוטת תקנות כפי שנוסחה על ידי האגף, מענה על שאלות ואיסוף הערות. מפגשים אלו התקיימו עם נציגי מוסדות ההכשרה, נציגי מדבירים והוועדה המייעצת לעניינים מדבירים^[12], ובמסגרתם הוצגו כל סעיפי ונספחי טיוטת התקנות על ידי עובדי האגף או הלשכה המשפטית, וניתנו דגשים בע"פ להבהרתם.                             להלן תיאור 3 המפגשים שהתקיימו – פירוט המשתתפים בהם, הטענות אשר הועלו ונוגעות באופן מהותי לתוכן התקנות^[13], והתייחסות הרגולטור אליהן. בפירוט ההערות שלהלן חלק מן ההערות צוינו והוסכמו על ידי כלל המשתתפים בפגישה, ואילו אחרות רק על ידי חלקם. במקרים בהם התגלעו אי הסכמות, יפורטו הדעות השונות. ככלל, למעט מקרים בהם הדבר מהותי, יוצגו ההערות ללא אזכור המשתתף אשר העלה אותן.

3.1.1 נציגי מוסדות ההכשרה

הישיבה התקיימה במשרדי מחוז ת"א של המשרד להגנת הסביבה, ביום 11.10.18.

משתתפים: אבי כהן (מנכ"ל - א.י.א הדברה והדרכה בע"מ), סיימון כהן (סמנכ"ל - א.י.א הדברה והדרכה בע"מ), אברהם משען (לימודי הדברה בע"מ), מתי להב (מנהל תכנית הכשרה למדבירים – מדיטבע), ענת עזרא (סמנכ"ל – מכללת מישלב), אורן גולן (רכז תכנית הכשרה למדבירים – מכללת מישלב), גלית ששון (מנהלת – מכללת אור יהודה), שרון שינה (רכז תכנית הכשרה למדבירים – מכללת אור יהודה), סבטלנה וולוב (מנכ"ל – באר הדרכות), אילן שהרבנה (מנהל שיווק – באר הדרכות). מטעם המשרד להגנת הסביבה: אורי שלום (ראש אגף מזיקים והדברה), שגיא גבריאל (מנהל תחום הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה), רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה), רן סלבצקי (עורך דין – הלשכה המשפטית), עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה – אגף מדיניות ואסטרטגיה), שרון בן ארי (יועץ לאגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים).

להלן סיכום ההערות שהתקבלו:

1. מספר התלמידים המקסימלי בכיתה (25) הוא נמוך מדי. במרבית המכללות כיום בד"כ יש 30 תלמידים בכיתה. המינימום לפתיחת מועד הכשרה מבחינת המכללה הוא 15, המקסימום הוא בד"כ 30. לא תמיד הכיתות מתמלאות ל-30, אבל עדיף לא להגביל אופציה זו. צריך גם לקחת בחשבון שישנה נשירה טבעית במהלך תכנית ההכשרה.

· הצעה: להעלות את המספר המקסימלי ל-30, או להוסיף הסתייגות, שניתן בתנאים מסוימים, להעלות את מספר התלמידים בכיתה.

· החלטת הרגולטור: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם.

2. תנאי הסף למרכז המקצועי של תכנית ההכשרה הם מחמירים מדי. הועלתה שאלה בדבר נחיצותה של חובת השכלה על תיכונית. נטען כי רכז ההכשרה במהותו הוא איש שטח ואם הוא בעל רישוי כמדביר – במבנים ובשטח פתוח ובאיוד, אז זה צריך להיות מספיק. נטען כי האנשים שהגיעו מן השטח הם הכשירים ביותר ללמד, אולם לא תמיד יש להם השכלה על תיכונית. מעבר לזאת, לא בהכרח אם יהיה להם תואר זה יוסיף לאיכותם כמורים. מניסיונם של המשתתפים, מרצים אקדמאים – גם אם יהיו מעולים בתחומם - לא ידעו להביא את השטח, ופעמים רבות לא ידעו להשיב על שאלות מכיוון שהם אינם מדבירים בעצמם.

· הצעה 1: הוספת תנאי אפשרי נוסף, במסגרתו מדביר בעל רישיון באיוד וניסיון ארוך ומוכח לא יידרש להשכלה על תיכונית בכדי להיות מרכז מקצועי.

· הצעה 2: בסעיף ב' בתקנה יש לשקול הרחבה והוספת מקצועות נוספים המאפשרים עמידה בדרישות הסף המקצועיות.

· החלטת הרגולטור: 2 ההצעות התקבלו באופן חלקי ונוסח התקנות שונה בהתאם.

3. הדרישה כי המרכז המקצועי לא ילמד יותר מ-50% מתכני ההכשרה היא מחמירה מדי. ברבים מהמוסדות כיום המרכז המקצועי מלמד 100% מן התכנים. גם אם רוצים להפחית זאת אז יש לנהוג בגמישות מסוימות ולא לקבוע שרירותית 50%. באותה מידה ניתן היה לקבוע 75%. מעבר לזה, ברגע שיש לתלמיד מרצה אחד שהוא הכתובת העיקרית, זה יוצר קשר אישי והיכרות, וזה מאפשר למרצה לחזק את התלמיד בנקודות החולשה שלו על פי הצורך.

· החלטת הרגולטור: ההערה נדחתה. כמפורט בדברי ההסבר, תנאי זה נובע משתי סיבות – ראשית, כדי למנוע מצב בו המרכז המקצועי מקדיש את כל זמנו להוראה של ממש, ולא נותר לו פנאי להיבטים המקצועיים-ניהוליים של תכנית ההכשרה – ובהם בניית התכנית המקצועית, בקרה על תכנית ההכשרה וביצועה, ניהול שוטף של תכנית ההכשרה ועוד. בנוסף, הנחת היסוד היא שנושאים שונים בתכנית ההכשרה דורשים מומחיות ספציפית, ולא סביר שאותו אדם יעביר את כלל התכנים. יצוין כי לגבי נושא זה התקיימו דיונים פנים-משרדיים באשר לשאלת הצורך במגבלה זו, במידה בה המרכז מקצועי אכן מצליח להוכיח בקיאות בתכנים אותם יבקש ללמד.

4. זמן מינימלי של 60 ימים לטובת אישור מועד הכשרה שתכניתו כבר ידועה הוא פרק זמן ארוך מדי. הגיוני לדרוש מן המוסדות לשלוח תאריכים לפתיחת מועד חדש, אך אין צורך לאשר בכל פעם מחדש מסגרת הכשרה שכבר אושרה.

· הצעה: ניתן לבצע אישור לתכנית, שיעשה פעם אחת, ואילו המוסדות יידרשו רק ליידע כאשר מתחיל מועד הכשרה הכפוף לתכנית שאושרה (ללא שינוי בתכנים, במשך ובמרצים). הדבר יחסוך זמן הן למוסדות והן לרגולטור.

· החלטת הרגולטור: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם.

5. על המוסדות לספק אישור, לרגולטור ולתלמיד, על השלמת דרישות תכנית ההכשרה. ניתן להוסיף דרישה ל"אישור על השלמת הדרישות" שהמוסד יספק לתלמיד ובו יהיה כתוב "אישור זה לא מאפשר לעסוק בהדברה". עד היום המוסדות לא סיפקו לאף תלמיד תעודה, אך אין מניעה שיעשו זאת, אפילו כתנאי לבחינה.

· החלטת הרגולטור: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם.

6. פסילת מוסד בעל 50% נכשלים היא מחמירה מדי. פסילת מוסד לימוד ע"פ אחוזי הצלחה אינה נכונה, שכן אחוזי הצלחה אינם תלויים רק בטיב המוסד והלימודים.

· החלטת הרגולטור: ההערה נדחתה והוסבר כי מכל מקום הפסילה לא תהיה אוטומטית, אלא כפופה לכללי הפעלת שיקול הדעת המנהלי של הרשם ולאחר מתן זכות טיעון למוסד.

7. התקנות החדשות הן מחמירות במיוחד לגבי מסגרות הוראה פרטיות. מדבירים אשר מקיימים שיעורים פרטיים יתקשו לעמוד בדרישות החדשות בכל הקשור למוסד הלימודים, ניהול תכנית ההכשרה והדרישה לניסיון מעשי ויציאה לשטח. מורים פרטיים אלו מתבססים כיום על מודל הכשרה מזורז, ומאחר שתלמידיהם אינם זכאים לסבסוד^[14] - שלטענתם מביא לניפוח תעריפי תכניות ההכשרה – הם כבר כיום מתקשים להתחרות במכללות הגדולות.

· התייחסות הרגולטור: מהות התקנות, הנגזרת מעצם הסיבה לחקיקת חוק המדבירים, היא העלאת סף ההכשרה המקצועית, ולדבר השלכות גם לגבי מוסד ההכשרה וסוג ההכשרה הנדרשים באופן שאינו ניתן להגמיש, גם אם המשמעות מבחינת המורים הפרטיים היא הוצאות נוספות בגין שכירת כיתות ויציאה לשטח. עם זאת, יודגש כי לפי טיוטת התקנות מוסד ההכשרה לא חייב להיות מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או מכללה, אלא גם מוסד אחר שהוכיח להנחת דעתו של הרשם כי יש לו ניסיון ארגוני וידע מקצועי מספק למתן הכשרה מקצועית.

8. עם כניסת התקנות לתוקף, יהיה צורך לוודא שיינתן למוסדות הלימוד מספיק זמן להיערך לדרישות החדשות.

3.1.2 מדבירים

הישיבה התקיימה במשרדי מחוז ת"א של המשרד להגנת הסביבה, ביום 07.11.18.

משתתפים: חיים קשאני (מדביר וותיק, בעל רישיון איוד), רפי חפץ (אדמה מכתשים, אמון על תחום הכשרות באירגון המדבירים), אנה וייס (עו"ד, מייצגת את אירגון המדבירים. ממונה על קשרי ממשל, רגולציה וחקיקה) רובי ראובני (חברת גינון ד"ר צמח, מנהל מחלקת הדברה), שמואל וויס (מדביר וותיק, בעל רישיון איוד), חגית נברו (מנכ"ל "אחסנה ירוקה בע"מ", מדבירה ומדריכת תכנית הכשרה להדברה באיוד), ברק אריאלי (יו"ר אירגון המדבירים), בועז קייזרמן (מדביר, קייזרמן שירותי הדברה), אלברט אביב (מדביר, ד"ר באג – פתרונות הדברה). מטעם המשרד להגנת הסביבה: רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה), עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה – אגף מדיניות ואסטרטגיה).

להלן סיכום ההערות שהתקבלו:

1. יש צורך בסינון מחמיר יותר של הניגשים לתכנית הכשרה. למוסדות הלימוד אין אינטרס לסנן תלמידים, מבחינתם העדיפות היא לקבל כמה שיותר מהם ללימודים, גם במחיר שייכשלו, ולכן ישנו צורך בסינון מקדים, גם על מנת להגן על התלמידים עצמם – כאלו אשר אין להם את היכולות לעבור את תכנית ההכשרה בהצלחה. צוין כי בעבר, כאשר תכניות ההכשרה הועברו על ידי המדינה במשרד הבריאות, התקיים מבחן מסנן (שאת האגרה עליו, בסך 120 ₪, שילמו התלמידים עצמם).

· הצעה: לחייב את מוסדות הלימוד לקיים בחינת סינון בהבנת הנקרא, חשבון ואנגלית, במטרה לוודא שהתלמיד מסוגל לבצע את הפעולות הנדרשות לביצוע פעולות הדברה.

· החלטת הרגולטור: ההערה נדחתה והוסבר כי המשרד יצר כלים שמטרתם להבטיח את איכות התלמידים – פרסום אחוזי ההצלחה במבחנים והאפשרות לשלילת ההכרה ממוסד הכשרה עם יותר מ-50% נכשלים. מעבר לזה, לפי טיוטת התקנות יחוייב המוסד להחתים  בתחילת תכנית ההכשרה את התלמידים כי הם יודעים שלצורך מעבר בהצלחה של הבחינה הוא נדרש לידע בסיסי בחשבון, אנגלית והבנת הנקרא ושברור לו שישנן בחינות וחובות במהלך ההכשרה. שקיפות היא הכלי הרלוונטי פה ע"מ להבטיח שתלמידים ברמה המספקת ייגשו לתכנית ההכשרה, ואין צורך ביצירת מגבלות נוספות ברגולציה.

2. יש להגדיר מה קורה במצב בו תלמיד מתחיל הכשרה ואז, מכל סיבה שלא תהיה, תכנית ההכשרה מתבטלת. מה קורה במצב שבו תלמיד מתחיל לימודים במוסד כלשהו ואז התכנית נסגרת? האם הוא יכול לעבור למוסד אחר ולהמשיך מהמקום בו הוא הפסיק?

· התייחסות הרגולטור: הוסבר כי הדבר לא מצריך התייחסות בתקנות ויקבל מענה, במידת הצורך, בבחינה של כל מקרה לגופו. אם יתרחש מקרה חריג של ביטול ההכרה במהלך ההכשרה – ממילא על פניו ההכשרה היא לא כזו שהמשרד ירצה להכיר בה, אולם אם המוסד יסגור את ההכשרה מטעמים כלכליים, או כל תרחיש דומה, ההכרה בהכשרה שכבר ניתנה תיבחן.

3. יש לקיים פרק של הכשרה מעשית – התלוות למדבירים בפעולות אמתיות בשטח – במסגרת תכנית ההכשרה. הכשרה מקצועית במסגרת הכשרה, יסודית ככל שתהיה, לא תדמה להתלוות למדביר לטובת צבירת ניסיון בשטח. ההצעה היא לחייב התלוות למדביר כחלק ממתן הרישיון, בין אם במסגרת תכנית ההכשרה, אחריה, או אחרי ביצוע הבחינה. התלוות תהיה ע"פ סוג הרישיון, בהתאם לנושאים נבחרים (נניח, לפני קבלת רישיון מדביר באיוד, יידרש לבצע הדברה באיוד במכולה) מאחר שהובהר שרעיון של דרישה להתמחות כתנאי לקבלת רישיון מדביר לא ייצא לפועל (עמדת ארגון המדבירים הייתה שיש לחייב בין חצי שנה לשנה של התמחות תחת מדביר מורשה לאחר קבלת הרישיון), ולאור זאת מוצע להקים סוג של התמחות במסגרת הלימודים – לשלוח תלמידים להתלוות לפעולות הדברה אמתית בשטח. הם יגיעו עם מדביר שמוסד הלימודים יצוות להם ויוכלו לראות מה הוא עושה. ההתלוות הזו צריכה להיות פרטנית, שכן כשיוצאים בקבוצה של מספר תלמידים לראות פעולת הדברה, תמיד יהיו אלו שיעמדו בקצה הקבוצה ולא יראו או לא יקשיבו. נדרשת חניכה אישית בפעולות ברזולוציה מסוימת.

· הצעה: להוסיף כחלק מתכנית ההכשרה התלוות לקריאות אמת. כלומר, שחלק מתכנית ההכשרה כל סטודנט יידרש לסיים מספר שעות התלוות למדביר והמדביר יידרש להראות לו שיטות שונות. אפשר גם להתלוות למספר מדבירים שונים מכיוון שלכל אחד ישנן נקודות חוזקה שונות – ישנם מדבירים עם התמחות בנישות מסוימות. המכללה תייצר התקשרות עם מדבירים פרטיים, תקבע איתם ציוות עם תלמידים, וכך תאפשר זאת. זה יהיה במסגרת ההכשרה, ולא סטאז' אחריה. 

· החלטת הרגולטור: הסיבות אשר פורטו לעיל, בדבר ההכרעה שלא לחייב חובת התמחות, יפות גם להצעה זו. התלוות לפעולות עם מדביר בשטח, גם במסגרת ההכשרה אינה בת פיקוח ותייקר משמעותית את עלויות תכנית ההכשרה.

4. יש להגדיר כי ההכשרה המעשית בכיתה חייבת להתבצע בקבוצות קטנות. הדגמות של ביצוע פעולות לא יכולות להתבצע בקבוצות, אלא מחייבת תרגול פרטני/בקבוצות קטנות.

· התייחסות הרגולטור: היכן שהדבר נדרש בסמכותו הרשם להגביל פרקים מסוימים מההכשרות המעשיות לקבוצות קטנות בתנאי בהכרה לתכנית הכשרה ספציפית.

5. יש לדרוש ממדביר בדירות ידע מלא לגבי יתושים. אם הוא נדרש להדבירם, מדוע הוא נדרש רק לידע בסיסי לגביהם?

· התייחסות הרגולטור: מאחר שרוב הדברת היתושים אינה מתבצעת בדירות, אלא בשטחים פתוחים, מדביר בדירות אינו נדרש לידע מלא לגביהם, ולפי טיוטת התקנות הידע הנדרש ממנו מספק לצורך ביצוע הדברה במקומות בהם מותר למדביר בדירות להדביר.

6. התקנות החדשות חייבות להיות מלוות בפיקוח בשטח. צריכה להיות תכנית בקרה אמתית על מוסדות הלימוד, לפעמים עם התראה, לפעמים בלי, לפעמים תלמיד סמוי. המשרד חייב לוודא שעומדים בדרישות.

7. עם כניסת התקנות לתוקף, יהיה צורך לוודא שיינתן למוסדות הלימוד מספיק זמן להיערך לדרישות החדשות. עד שהתקנה תעבור ועד שהמכללות יתארגנו יש צורך במתן תקופת מעבר.

3.1.3 הועדה המייעצת לענייני מדבירים

הישיבה התקיימה במטה המשרד להגנת הסביבה בירושלים, ביום 12.11.18.

משתתפים: חברי הוועדה: אורי שלום (יו"ר הוועדה וראש אגף מזיקים והדברה), אמנון סולטמן (מרכז לחימה במזיקים במחוז ת"א), חדווה פנר (נציגת ציבור, לשעבר מנהלת המעבדה לאנטימולוגיה של משרד הבריאות), תמר ברמן (טוקסיקולוגית ראשית, משרד הבריאות), משה גבריאל (משקיף בוועדה, מנהל מחלקת הדברה בעיריית ירושלים). ענת שולמן (ראש תחום גהות תעסוקתית, משרד העבודה; השתתפה כמשקיפה בהיעדר נציג קבוע של משרד העבודה שפרש לגמלאות) משתתפים נוספים מטעם המשרד להגנת הסביבה: שגיא גבריאל (הרשם לענייני מדבירים, מנהל תחום הדברה תברואית, אגף מזיקים והדברה), רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית, אגף מזיקים והדברה), אמנון סולטמן (מרכז לחימה במזיקים במחוז ת"א, חבר הועדה), רן סלבצקי (עורך דין, הלשכה המשפטית), עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה), יובל פלג (מתמחה בלשכה המשפטית), מאי גרבינר (סטודנטית, אגף מדיניות ואסטרטגיה).

להלן סיכום ההערות שהתקבלו:

1. מינימום של 30 תלמידים בכיתה הוא גדול. הפער בין 25 ל-30 הוא מהותי.

· התייחסות המשרד (רן סלבצקי, לשכה משפטית): היכן שהדבר נדרש בסמכותו הרשם להגביל פרקים מסוימים מההכשרות המעשיות לקבוצות קטנות.

2. יש להגדיר ולבחון תנאי סף מסוימים של התלמידים לפני שהם מתחילים תכנית הכשרה. למה שלא יהיו תנאי סף למי שניגש לתכנית הכשרה? בנוסח המוצע התלמיד מתבקש לחתום על הצהרה שיש לו יכולות מסוימות, אבל מצד הרגולטור אנחנו לא בודקים את זה.

· התייחסות הרגולטור: אין טעם בקביעת סף כניסה ללימודים על מנת להבטיח שיהיה כשיר למקצוע, מכיוון שאם אין לו את היכולות המינימליות הנדרשות הוא לא יעבור בהצלחה את תכנית הלימודים ואת המבחן לקבלת רישיון.

3. נדרשת גמישות מסוימת בקביעת היקף ההכשרה גם לאחר קביעת התקנות. אם אנחנו מגדירים כבר היקף שעות לכל נושא, אנחנו בעצמנו לא נוכל לבצע שינויים בהמשך, זה כבר יהיה קבוע בתקנות. עד כמה אפשר להוסיף סעיף שאומר שלרשם יש גמישות בנושא?

· התייחסות המשרד (רן סלבצקי, לשכה משפטית): סכום שעות ההכשרה הוא אחד ההיבטים הדרמטיים בקובץ התקנות, שגם נידון בכנסת, ולא ייתנו לרשם גמישות בנושא, שכן השר לא יכול לתת לרשם לקבוע תקנות בעצמו. אין לרשם סמכות לקבוע שמחר כל תכניות ההכשרה יהיו מספר מסוים של שעות, במקום המספר שהוכרע בדיונים. עם זאת, בתוך סכום השעות יש המון גמישות, גם למוסד המבקש וגם לרשם.

4. בחובות הלימוד יש לכלול אירועי הרעלה שהיו. זה הכי רלוונטי לאיוד.

· החלטת הרגולטור: ההצעה נוגעת לשיטת הלימוד, ולא לעצם התוכן הלימודי. ניתן לכלול אירועי הדברה במסגרת תכניות הלימוד אשר יועברו בבקשה להכרה.

5. ישנו צורך להרחיב את הפרק המעשי בהכשרה. ההכשרה המעשית והיבטי התרגול הם משמעותיים ביותר ללמידה, ויש להגדיל את מינימום השעות המעשיות בהכשרה.

· החלטת הרגולטור: ההצעה התקבלה, נפח שעות הלמידה המעשית בתכניות ההכשרה למדביר בדירות ולמדביר במבנים ושטח פתוח נקבע בהתאם לרף השעות הגבוהה בטווח שנקבע בטיוטת התקנות הראשונה^[15].

3.2 התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל מדביר (סטאז')

סעיף 7(ד) לחוק קובע כי "השר [...] רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון או לחידושו, בין השאר כדי להבטיח את מקצועיותו של המדביר וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה חובת ביצוע התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל מדביר, תקופת ההתמחות, התנאים לביצוע ההתמחות וכן פטור מהתמחות באופן מלא או חלקי, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיונות שונים". כמפורט לעיל, במדינות רבות קיימת פרקטיקה מחייבת של התמחות מעשית כתנאי לקבלת רישיון. עם זאת, ולאחר בחינת התועלת של קביעת חובת התמחות מעשית להגשמת תכלית הרגולציה, אל מול עלותה, הוחלט במשרד שלא לקבועה בשלב זה, וזאת מהטעמים העיקריים הבאים:

1. ההכשרה צריכה להתבצע על ידי גורם הכשרה מוסמך שהוא בר פיקוח. לא זאת בלבד שכינון מערך התמחות הוא מורכב ותובעני מבחינה ביורוקרטית, הוא גם לא ישים מבחינת יכולת הפיקוח – בהיעדר תוספת משאבים משמעותית אין ביכולתו של הרגולטור לבצע פיקוח הולם על איכות ואופן החניכה אשר יתבצעו בשטח ולוודא עמידה בחובות ובתנאי ההתמחות. במצב שכזה ישנו חשש משמעותי לניצול המתמחים או ללימוד פרקטיקות הדברה לא נאותות.

2. נטל משמעותי על בעלי רישיון חדשים. דרישה לביצוע התמחות תייצר פרק זמן משמעותי במסגרתו בעל רישיון חדשים לא יוכל להתחיל לעבוד בתחום, ולמשך תקופת ביניים ייאלצו לעבוד כשכירים בשכר נמוך.

3. חסם לתחרות ולכניסת מדבירים חדשים לענף. מצב במסגרתו מדבירים חדשים יהיו תלויים במדבירים קיימים לטובת קבלת הרישיון יהווה חסם וצוואר בקבוק בכניסה לענף. המדבירים הוותיקים, מן הצד השני, צפויים לחשוש מחשיפת סודות מקצועיים ואובדן פרנסה לטובת המתמחים.

לאור ההחלטה שלא לקבוע דרישת להתמחות מעשית, ובהתאם להערות אשר התקבלו במסגרת הליך השיח (המתואר להלן), הוחלט כי ישנו צורך לבצע הכשרה מעשית משמעותית במסגרת תכנית ההכשרה, אשר תכלול התנסות בשטח והדמיית תרחישים. באופן זה, תספק הרגולציה מענה לדרישה להתנסות מעשית רבה ומגוונת, מבלי להשית נטל רגולטורי רב על המפוקחים^[16].

4. בחינת עלויות

בחלק זה תוצג עלות הרגולציה, כמו גם ההתייקרות הצפויה ביחס לעלות ההכשרה ומחירי תכניות ההכשרה כיום, כתוצאה מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה. עם זאת, יש להזכיר כי מסגרות הלימוד הקיימות הן וולנטוריות ואינן כפופות לרגולציה כלשהי, ובנוסף תכליתן העיקרית של מרביתן היא השגת הידע הנדרש לשם מעבר הבחינה ותו לא, דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הרגולציה החדשה. לפיכך, הפער בעלויות אומנם יוצג לטובת שיקוף ההשלכה הכלכלית על העוסקים בתחום, אולם במישור המהותי אין להתייחס אליו כאל הוספת נטל רגולטורי, אלא כנגזרת של רגולציה חדשה ומתחייבת מהחוק.                                                                     הערכת עלויות הרגולציה נסמכת על עלויות תכניות ההכשרה הקיימות כיום, כפי שמפורטות לעיל. על פי נציגי מוסדות הלימוד, את השינוי בעלויות יש לחשב על פי התוספת במספר שעות ההוראה ביחס למשכי ההכשרות כיום, שכן דרישה זו היא בעלת ההשפעה העיקרית על אופן פעילותם (עבור מרבית המוסדות, הדרישה למרכז מקצועי, תשתית פיזית או אמצעי מחשוב לניהול נוכחות אינם מהווים תוספת עלות, שכן מדובר באמצעים הקיימים כבר כיום).

להלן טבלה המפרטת את העלויות הנגזרות מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה בעבור המכללות ומרכזי ההכשרה המקצועית:

 

להלן טבלה המפרטת את השינוי בהיקף הפעילות הנגזר מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה בעבור המורים הפרטיים:

 

 

5. דגשים והבהרות

להלן מספר דגשים והבהרות הנוגעים להליך קביעת הרגולציה וגיבוש דוח ה-RIA:

1. בקביעת משך ההכשרה מגולם מתח הנוגע לאיזון בין הגשמת תכלית הרגולציה באופן המרבי, לבין קביעת נטל רגולטורי סביר. במסגרת שיתוף בעלי העניין, הן נציגי המדבירים והן חברי הוועדה המייעצת הציעו להאריך את משך ההכשרה, ואת משך ההכשרה המעשית בפרט, כאמצעי לוודא שתכנית ההכשרה תהיה מקיפה ואיכותית דיו, ושבוגריה יוכלו להיות מדבירים בעלי ידע מקצועי ברמה מספקת. החלטת הרגולטור לגבי משך השעות כפי שנקבע בטיוטת התקנות הביאה בחשבון אינטרסים אלו, תוך לקיחה בחשבון של נורמות מקומיות ובינלאומיות למשכם של קורסי הכשרה מקצועית, ושאיפה לקבוע הסדר רגולטורי מאוזן וישים, אשר יאפשר קיום של הכשרות בעלויות, זמן ונטל רגולטורי סבירים. יש להדגיש כי הערות בדבר משך ההכשרה היו על פי רוב הערות כלליות בדבר הצורך בהרחבתה, ללא ציון תחום לימוד מסוים שלגביו היא נדרשת. הערות מסוג זה לא מאפשרות בחינה קונקרטית של שינוי תוכן טיוטת התקנות. ייתכן כי הערות נקודתיות בעניין זה תתקבלנה לאחר הפצת טיוטת הרגולציה להערות.

2. מלבד סוגיות ההתמחות ומשך ההכשרה, לא נרשמו הערות או התנגדויות הנוגעות למהות התקנות. באשר להערות נקודתיות, רבות מן ההצעות שהועלו במסגרת שיח בעלי העניין התקבלו והוטמעו בנוסח התקנות, ולגבי האחרות סיפק הרגולטור מענה ונימוקים שקופים וראויים להחלטתו.

3. ביחס למשך ההכשרה הממוצע כיום, ההסדר הרגולטורי החדש כולל תוספת של 23% למשך ההכשרה המינימאלי לתכניות ההכשרה למדבירים בדירות ובמבנים ושטחים פתוחים. עם זאת, פיצולה של תכנית ההכשרה ל-2 תכניות נפרדות, בהתאם לסוג הרישיון, מהווה גם הקלה בעבור התלמידים. כל תכנית הכשרה בפני עצמה תהיה קצרה וזולה יותר ממשך ההכשרה המשולבת כיום.

4. ההסדר הרגולטורי החדש הוא מקל ביחס למשך תכנית ההכשרה הממוצע למדבירים באיוד. דרישת הסף הקבועה בתקנות נמוכה ב-11% ממשך ההכשרה הממוצעת כיום למדביר באיוד.

5. הרגולציה מטילה נטל משמעותי על פעילותם של מורים פרטיים קיימים. כמפורט לעיל, תוספת השעות הנגזרת מן ההסדר הרגולטורי היא משמעותית במיוחד בעבור מסגרות השיעורים הפרטיים, אשר כיום מספקות תכניות הכשרה קצרות משמעותית מאלו המוצעות במכללות ובמוסדות ההכשרה המקצועית. נוסף לזאת, על מנת שיוכלו להמשיך בפעילותם, על המורים הפרטיים לשאת כעת בעלויות נוספות אשר אינן מפורטות בטבלה שלעיל, ונגזרות משכירת חלל וציוד, העסקת מרכז מקצועי ו/או מרצים נוספים, ועלויות הכרוכות ביציאה לסיורי שטח. יחד עם זאת, על פי המידע המצוי בידי האגף, בישראל ישנן כיום רק 2 מסגרות לימוד שכאלו. על אף האתגר והשינוי במודל העסקי הצפוי להן לטובת התאמת פעילותן לדרישות הרגולציה החדשה, דרישות אלו נובעות מעצם תכליתה של הרגולציה להעלאת סף ההכשרה המקצועית ולאפשר קיום של ההכשרה בתנאים מספקים ובאופן הניתן לפיקוח, לטובת הפחתת הסיכון לציבור ולסביבה.