חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018
מחירי החלב ומוצריו בישראל גבוהים מהמחירים הנהוגים בעולם. המרכיב המרכזי של עלויות החלב ומוצריו הוא המחיר המזערי שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלב בקר במכסה (להלן – מחיר המטרה). מטרת תזכיר החוק היא מתן סמכות לשר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר להפחית את מחיר המטרה, והכל כדי שבסופו של יום ההפחתה במחיר המטרה תביא להפחתה במחירי החלב ומוצריו לצרכן הישראלי.
יצויין כי תזכיר זה מוגש אחרי שמשרדי הממשלה הרלבנטיים – משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר – גיבשו ביום 28 באוקטובר 2018 סיכום בנושא עקרונות למדיניות בעניין מתווה רב שנתי לייעול ענף הבקר לחלב, שהוסכם גם על ידי מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל.
לפי סעיף 13(א) לחוק משק החלב, התשע"א-2011 (להלן - החוק), חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח), יחול, בין היתר, על חלב בקר במכסה, ולפי סעיף 13(ב)(1) לחוק, על שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע את מחירו המזערי (מחיר המטרה) בצו לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.
בסעיף 44(א) לחוק נקבעה הוראת מעבר שלפיה עד לתום שמונה שנים מיום תחילתו של החוק (היינו, עד ליום 6 באוקטובר, 2019), מחירו המזערי של חלב בקר במכסה לא ייקבע ויעודכן בהתאם למנגנון הקבוע בחוק הפיקוח אלא בהתאם למנגנון שיקבעו השרים בתקנות, ומנגנון זה יהיה לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע על ידי משרד החקלאות לפני יום תחילתו של החוק (להלן – נוהל ההתחשבנות).
לשם הפחתת מחיר המטרה בשנים 2019-2025 מוצע להאריך את התקופה שבה תחול הוראת המעבר האמורה עד לתום שנת 2025, וכן לאפשר לשרים להפעיל את סמכותם לקבוע מנגנון לעדכון מחיר המטרה, שלא בהכרח לפי נוהל ההתחשבנות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי גובה ההיטל שתגבה מועצת החלב מיצרני חלב בקר, עד לקביעתם של היטלים לפי סעיף 28(א (לחוק, יעמוד על 3.8 אגורות לליטר חלב בקר גולמי, שזהו גובה ההיטל שנגבה בפועל היום.
לא רלוונטי
לא רלוונטי
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
תיקון סעיף 3 |
1. |
בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3(א), המילה "בלבד" - תימחק. |
|
|
תיקון סעיף 44 |
2. |
בסעיף 44 לחוק העיקרי - |
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) - |
|
|
|
|
|
(א) במקום "שמונה שנים מיום התחילה" יבוא "שנת 2025"; |
|
|
|
|
(ב) במקום "בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה, לפני יום התחילה" יבוא "לפי תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע"ב-2012, ערב יום תחילתו של חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018"; |
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), במקום האמור בו יבוא: |
|
|
|
|
|
"השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו, עד יום תחילתו של חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018, את המנגנון לעדכון מחירי המטרה."; |
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(ב1) השרים רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת שלא תעלה על 12 חודשים.". |
|
תיקון התוספת |
3. |
בתוספת לחוק העיקרי, בפרט 1, במקום "4.20 אג' לליטר חלב גולמי" יבוא "3.80 אג' לליטר חלב גולמי". |
|
דברי הסבר
כללי
מחירי החלב ומוצריו בישראל גבוהים מהמחירים הנהוגים בעולם. המרכיב המרכזי של עלויות החלב ומוצריו הוא המחיר המזערי שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלב בקר במכסה (להלן – מחיר המטרה). מטרת תזכיר החוק היא מתן סמכות לשר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר להפחית את מחיר המטרה, והכל כדי שבסופו של יום ההפחתה במחיר המטרה תביא להפחתה במחירי החלב ומוצריו לצרכן הישראלי.
לפי סעיף 13(א) לחוק משק החלב, התשע"א-2011 (להלן - החוק), חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח), יחול, בין היתר, על חלב בקר במכסה, ולפי סעיף 13(ב)(1) לחוק, על שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע את מחירו המזערי (מחיר המטרה) בצו לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.
בסעיף 44(א) לחוק נקבעה הוראת מעבר שלפיה עד לתום שמונה שנים מיום תחילתו של החוק (היינו, עד ליום 6 באוקטובר, 2019), מחירו המזערי של חלב בקר במכסה לא ייקבע ויעודכן בהתאם למנגנון הקבוע בחוק הפיקוח אלא בהתאם למנגנון שיקבעו השרים בתקנות, ומנגנון זה יהיה לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע על ידי משרד החקלאות לפני יום תחילתו של החוק (להלן – נוהל ההתחשבנות).
לסעיף 1
מוצע לבצע תיקון נוסח בסעיף 3(א) לחוק ולמחוק את המילה "בלבד" שמופיעה אחרי המילים "מייצור מקומי".
מדובר בתיקון נוסח שאינו משנה את המצב החוקי השורר כיום ושמאפשר, מלבד שיווק חלב ומוצרי חלב מייצור מקומי, גם שיווק חלב ומוצרי חלב מייבוא שהתיר שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר או לפי כל דין.
לסעיף 2
לסעיף קטן (1)
לפי סעיף 44(א) לחוק בנוסחו הנוכחי, על אף האמור בסעיף 13(ב)(1) לחוק, עד לתום שמונה שנים מיום תחילתו של החוק (היינו, עד ליום 6 באוקטובר, 2019) מחירו המזערי של חלב בקר במכסה לא ייקבע ויעודכן בהתאם למנגנון הקבוע בחוק הפיקוח אלא בהתאם למנגנון שיקבעו השרים בתקנות.
על מנת להפחית את גובה מחיר המטרה בין השנים 2019-2025, מוצע לתקן את סעיף 44(א) ולהאריך עד לתום שנת 2025 את התקופה שבה הוא ייקבע בהתאם למנגנון שיקבעו השרים בתקנות כאמור, ולא לפי המנגנון הקבוע בחוק הפיקוח. בנוסף, כדי שנוסח הסעיף יהיה ברור ונהיר, מוצע להתייחס למחיר המטרה העדכני נכון למועד זה כבסיס שלגביו ייערך העדכון בהתאם לתקנות שתיקבענה על ידי השרים.
לסעיף קטן (2)
עוד נקבע כי מנגנון זה יהיה לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע על ידי משרד החקלאות לפני יום תחילתו של החוק (להלן – נוהל ההתחשבנות).
לפי סעיף 44(ב) לחוק בנוסחו הנוכחי, קבעו השרים בתקנות מנגנון לעדכון מחיר המטרה לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפני יום תחילתו של החוק, וזאת למעט בעניינים המפורטים באותו סעיף ושנדרשים לשם יישום החלטת הממשלה מס' 5177 מיום 21 באוקטובר 2012.
מוצע לתקן את סעיף 44(ב) באופן שיאפשר לשרים לקבוע מנגנון לעדכון מחיר המטרה שלא בהכרח לפי נוהל ההתחשבנות, ושבמסגרתו יהיו רשאים לקבוע הוראות להפחתת מחיר המטרה לשנים 2019-2025.
בהתאם לכך, סעיף קטן 44(ב)(2) מתייתר ועל כן מוצע לבטלו.
לסעיף קטן (3)
מוצע, לאפשר לשרים להאריך את התקופה הקבועה בסעיף 44(א) בשנים עשר חודשים.
לסעיף 3
מוצע לקבוע כי גובה ההיטל שתגבה מועצת החלב מיצרני חלב בקר, עד לקביעתם של היטלים לפי סעיף 28(א (לחוק, יעמוד על 3.8 אגורות לליטר חלב בקר גולמי. יצויין, כי זהו גובה ההיטל הנגבה בפועל כיום.