טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אסיפת נושים וועדת נושים), התשע"ט-2018

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 262(ה) ו- 263(ה) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") ובאישור וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
		פרק א': אסיפת נושים
		סימן א' - זימון האסיפה
פרסום מודעה	1.	(א) הנאמן יפרסם באתר הממונה מודעה על כינוס אסיפת נושים (להלן – אסיפה) לפחות עשרים ואחד יום לפני המועד שנקבע לכינוסה;
		(ב) המודעה תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת ובהליכי חדלות פירעון של חייב שהוא תאגיד מדווח – לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס-2000 ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970, לפי העניין.
מועד משלוח ההודעה	2.	(א) הנאמן ישלח הודעה על כינוס אסיפת נושים לחייב ולנושים שמתקיימים בהם התנאים שבתקנה 3 לפחות עשרים ואחד יום לפני המועד שנקבע לקיום האסיפה, ויצרף אליה את המסמכים הבאים:
			(1) נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח ערוך כפי שיורה הממונה;
			(2) נוסח כתב הצבעה ערוך כפי שיורה הממונה;
			(3) כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט או הממונה.
		(ב) הממונה רשאי לבקשת הנאמן להורות על שינוי המועדים להמצאת ההודעה ולפרסום המודעה.
משלוח הודעה	3.	הנאמן ישלח הודעה כאמור בתקנה 2 לנושים הבאים –
		(1)	נושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים;
		(2)	כל נושה אחר שידוע לנאמן, ובלבד שידוע לנאמן אחד מאלה:
			(א)	מען מקום מגוריו או מקום עסקיו של הנושה; ואם היה תאגיד רשום – מענו הרשום;
			(ב)	כתובת הדואר האלקטרוני של הנושה.
ההודעה	4.	(א) ההודעה על אסיפת נושים שישלח הנאמן בהתאם לתקנה 2 תכלול את הפרטים הבאים -
			(1) תאריך, שעה ומקום האסיפה;
			(2) המטרה שלשמה מתכנסת האסיפה והנושאים שעל סדר יומה;
			(3) לדרישת מי מתכנסת האסיפה;
			(4) מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפה;
			(5) המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;
			(6) הרוב הקבוע בחוק להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה;
			(7) המען לשליחת כתבי הצבעה;
		(ב) הממונה רשאי לקבוע הנחיות נוספות בקשר לתוכן ולצורה של ההודעה.
		סימן ב': זכות הצבעה של נושים שאינם מובטחים
מועד הזכאות להגשת תביעות חוב לצורך הצבעה	5.	(א) זכאי להצביע באסיפה נושה שהגיש תביעת חוב לא יאוחר מ-48 שעות לפני המועד שנקבע לאסיפה;
		(ב) הנאמן רשאי לקבל תביעת חוב גם לאחר המועד הקבוע בתקנה (א), אם מצא כי מוצדק לקבל את התביעה לצורך ההצבעה.
בחינת תביעת חוב לצורך הצבעה	6.	(א) ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור בסעיף 262(ב) לחוק עד למועד קיום האסיפה רשאי הוא –
			(1) לדחות את האסיפה למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי שנקבע לקיום האסיפה;
			(2) לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפה בכפוף לקביעתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה;
		(ב) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב רשאי הנאמן לקבוע את שווי החוב לצורך קביעת זכאותו של הנושה להצביע באסיפה וכוח הצבעתו; מצא הנאמן כי החוב אינו ניתן לאומדן הוגן עד מועד האסיפה יפנה לבית המשפט בבקשה שיכריע בדבר זכות הנושה להצביע באסיפה ובדבר כוח הצבעתו.
המצאה	7.	קבע הנאמן כי לנושה זכות הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל הניתן למועד קבלת ההחלטה.
ערעור	8.	(א) נושה רשאי לערער לבית המשפט על החלטת הנאמן בקשר לזכותו להצביע באסיפת הנושים; הערעור יוגש בתוך 15 ימים מהמצאת ההחלטה לנושה.
		(ב) הגשת ערעור על פי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום אסיפת הנושים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
		(ג) שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או ליתן כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.
		סימן ג': הצבעה על ידי שלוח, בכתב הצבעה או הצבעה מקוונת
אופן ההצבעה	9.	נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה.
יפוי כוח	10.	יפוי כוח לשלוח להצבעה ייערך בנוסח שיקבע הממונה, ייחתם על ידי הנושה ויאומת בתצהיר ויוצג לנאמן בידי השלוח סמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר שנקבע בזימון לאסיפה.
הצבעה באמצעות כתב הצבעה	11. (	(א) נושה רשאי להצביע באמצעות כתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את הצבעתו לנאמן או ישלח אותה אליו למען הרשום בהודעה לא יאוחר מעשרים וארבע שעות לפני מועד כינוס האסיפה.
		(ב) הממונה רשאי לאפשר הצבעה בכתב באמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד 12 שעות לפני מועד כינוס האסיפה או מועד מוקדם יותר שיורה הממונה ובלבד שלא יעלה על 24 שעות לפני כינוס האסיפה.
הצבעות סותרות	12.	הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
		סימן ד': ניהול האסיפה
יושב ראש האסיפה	13.	הנאמן יהיה יושב ראש האסיפה.
פרוטוקול של אסיפת הנושים	14.	(א) הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפה.
		(ב) פרוטוקול האסיפה יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח, או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה – יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתם של הנושים; כן יצויין שמו של עורך הפרוטוקול; הפרוטוקול ייחתם על ידי הנאמן; (ג) הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו וכן ימציא עותק מהפרוטוקול למי שלבקשתו זומנה האסיפה; כן ימציא הנאמן עותק מהפרוטוקול לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.
השתתפות באסיפה	15.	הממונה רשאי לאפשר השתתפות באסיפה בדרך של היוועדות חזותית ורשאי הוא לקבוע דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך.
כינוס מספר אסיפות	16.	הנאמן רשאי לכנס אסיפות נושים נפרדות לכל סוג נושים אם מצא כי לא ניתן לקבוע את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים על ידי כינוס אסיפה אחת.
		סימן ה': מנין חוקי
מניין חוקי	17.	אסיפת נושים תתקיים בנוכחות הנאמן והמניין החוקי בה יהיה הנאמן וכן –
		(א) אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שניים – לפחות שני נושים המצביעים בעצמם או באמצעות שלוח או ייפוי כוח;
		(ב) אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שנים – מי שנכח באסיפה בעצמו או באמצעות שלוח או ייפוי כוח.
אסיפה נדחית	18.	לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום ורשאי הנאמן לקבוע מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית; הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה 3, לא יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית.
		פרק ב': ועדת נושים
		סימן א': חברות בוועדת נושים והקמתה
מספר חברי הוועדה	19. 3	מספר החברים בוועדת הנושים (להלן גם – הוועדה) לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
חברות בוועדה	20.	נושה או מי מטעמו כשיר לכהן בוועדת נושים אם התקיימו בו כל אלה–
		(1)	תביעת החוב שלו אושרה על ידי הנאמן;
		(2)	נשייתו אינה מובטחת;
הקמת הוועדה	21.	(א) החליטה אסיפת נושים על הרכב ועדת הנושים ועל זהות יושב ראש הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים בחוק ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט;
		(ב) עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי בו יצהיר כי מתקיימים בו תנאי כשירות, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו.
פגם במינוי	22.	פגם או שיבוש במינויו של חבר ועדה, לא יגרע מתקפו של מעשה שעשה בתום לב במסגרת תפקידו.
פקיעת חברות בוועדת נושים	23.	חברותו של אדם בוועדת נושים תסתיים באחת מאלה:
		(1)	הוא התפטר או שכהונתו הופסקה כאמור בתקנות 24 ו- 25;
		(2)	הוא נעדר ברציפות משלוש ישיבות של ועדת נושים;
		(3)	הוא חדל מלהיות נושה או החליט הנאמן לדחות את תביעת החוב שלו.
התפטרות חבר בוועדת נושים	24. 2	חבר ועדה רשאי להתפטר על ידי מסירת הודעה לנאמן, לממונה וליושב ראש הוועדה; ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה, אלא אם כן נקבע בהודעה מועד מאוחר יותר.
הפסקת כהונה של חבר בוועדת נושים	25. 2	אסיפת נושים רשאית בכל עת להפסיק את כהונתו של חבר בוועדת הנושים, ובלבד שניתנה הודעה לכל הנושים לפחות ארבעה ימים לפני כינוס אסיפה שבסדר יומה החלטה על הפסקת כהונתו של חבר בוועדת נושים.
פינוי מקום של חברי הועדה	26. 2	נתפנה מקום בועדה, יפנה יושב ראש הועדה לנאמן בבקשה לכנס אסיפת נושים לשם מילוי המקום; האסיפה רשאית לשוב ולמנות את החבר הקודם או למנות אחר במקומו.
כינוס ועדת נושים	27. 2	(א) ועדת הנושים תתכנס לבקשת יושב הראש שלה, לבקשת הנאמן, לבקשת האסיפה או לבקשת שני חברי הוועדה;
		(ב) יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה בתוך 14 ימים ממועד בקשת הנאמן או בקשת שני חברי הוועדה.
סדר היום של ועדת הנושים	28. 2	סדר היום של ישיבות הוועדה ייקבע על ידי יושב ראש הוועדה והוא יכלול:
		(1)	נושאים שקבע יושב ראש הוועדה;
		(2)	נושאים שקבע הנאמן או חברי הוועדה הזכאים לכנס ישיבה;
		(3)	כל נושא שחבר ועדה או הנאמן ביקשו מיושב ראש הוועדה זמן סביר בטרם כינוס ישיבת הוועדה לכלול בסדר היום.
הודעה על ישיבת וועדה	29.	(א) הודעה על ישיבת ועדה תימסר לכל חבריה ולנאמן זמן סביר לפני מועד הישיבה. (ב) הודעה כאמור תימסר למענו של כל חבר וועדה ושל הנאמן ויצוין בה מועד הישיבה והמקום שבו תתכנס וכן פירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום.
מנין חוקי	30.	המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועדה יהיה רוב חברי הוועדה.
הצבעה וקבלת החלטות	31.	בהצבעה בוועדת נושים יהיה לכל חבר ועדה קול אחד וההחלטה תתקבל ברוב רגיל של חבריה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
פרוטוקול ישיבות הועדה	32. 3	(א) יושב ראש הוועדה יהיה אחראי לכך שיערך פרוטוקול של ישיבות הוועדה.
		(ב) יושב ראש הוועדה ישלח עותק של הפרוטוקול לנאמן סמוך לאחר קיום הישיבה והנאמן ישמור עותק של הפרוטוקול במשרדו.
חבר וועדת נושים	33.	חבר ועדה לא יקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, כל תשלום, מתנה, תמורה או טובת הנאה כספית אחרת בעד פעולה שעשה או שירות שנתן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
שמירת דינים	34. 3	אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובות גילוי, פרסום או דיווח לפי כל דין.
		ביטול תקנות
ביטול תקנות פשיטת הרגל	35. 3	בתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985^{^[1]}, פרק ג' – בטל.
אי תחולת תקנות החברות (פירוק) בהליכים לפי החוק	36. 3	בתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987^{^[2]} תקנות 18(ב) לפרק ב' ורק ד' לא יחולו בהליכים לפי החוק.
אי תחולת תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) בהליכים לפי החוק	37. 3	בתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002^{^[3]} – תקנות 12-13 לפרק ב', ופרק ד' לא יחולו בהליכים לפי החוק.
תחילה	38.	תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק כאמור בסעיף 373 לחוק.

דברי הסבר

כללי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק") ייכנס לתוקף בספטמבר 2019. הוראות החוק מחליפות את ההוראות הנוגעות לכינוס אסיפת נושים המוסדרות בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 ובחוק החברות, התשנ"ט -1999 ובתקנות מכוחם, בהסדר חדש ועדכני שמטרתו לאפשר לנושים לפקח על הליכי חדלות הפירעון באופן שאינו פוגע בתקינותם ויעילותם של ההליכים.

טיוטת תקנות זו נועדה להסדיר את שני המנגנונים העיקריים באמצעותם לוקחים הנושים שאינם מובטחים חלק בהליכי חדלות הפירעון – אסיפות הנושים וועדת הנושים. הטיוטה מבקשת להחליף את ההוראות הקיימות בתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה- 1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל"), ותקנות החברות (בקשה לפשרה והסדר), תשס"ב -2012 (להלן: "תקנות פשרה והסדר) בעניינים אלו.

לפרק א'-

הפרק מסדיר את התנהלותה של אסיפת הנושים. האסיפה מאפשרת לנאמן, לממונה ולבית המשפט לשמוע את עמדתם של הנושים שאינם מובטחים במטרה לגשר על הפיזור ממנו סובלת קבוצת נושים זאת.

סימן א- זימון אסיפה

תקנות 1-4 מוצע לקבוע הסדרים באשר ליידוע הנושים על אסיפות הנושים תוך הבחנה בין הודעה למודעה. המודעה תמציתית ומפורסמת לכולי עלמא באתר הממונה ואילו ההודעה מפורטת ונמעניה ספציפיים.

לתקנה 1- מוצע לקבוע כי על הנאמן לפרסם מודעה על כינוס אסיפת נושים 21 ימים לפחות לפני כינוסה על מנת לאפשר למעוניין בכך להגיש תביעת חוב ולהבטיח את זכות הצבעתו. המודעה תהא ערוכה לפי טופס קבוע הקובע פורמט תמציתי ותפורסם באתר הממונה. התקנה מחליפה את תקנה 53 לתקנות פשיטת הרגל ואת תקנה 25(ב) לתקנות פשרה והסדר.

לתקנה 2- מוצע לקבוע חובה לנאמן לשלוח לחייב ולנושים הודעה מפורטת שפרטיה קבועים בתקנה 4 21 ימים לפני מועד כינוס אסיפה, ולצרף אליה מסמכים הרלוונטיים לדרך ההצבעה. התקנה מחליפה את תקנה 53 לתקנות פשיטת הרגל ואת תקנה 25(ג) לתקנות פשרה והסדר, אך מרחיבה את מעגל הנושים שעל הנאמן לשלוח להם הודעה בדבר כינוס האסיפה.

לתקנה 3- מוצע לקבוע כי חובת הנאמן לשלוח את ההודעה חלה כלפי נושים שהגישו תביעת חוב או מנויים בבקשת החייב. בנוסף, על הנאמן לשלוח הודעה לכל נושה אחר שידוע לו, אך בשל עמימות ההגדרה מוצע כי החובה תחול לגבי נושה שידועה לנאמן דרך ההתקשרות עמו. כן, מוצע לאפשר לנאמן להודיע לנושים הידועים לו על קיום האסיפה באמצעי הפרסום שייקבעו לגבי צו לפתיחת הליכים.

לסימן ב'-

לתקנה 5 - כיוון שאסיפות הנושים מתכנסות במקרים רבים בשלבים מוקדמים של ההליך, החוק קובע כי לשם קבלת זכות הצבעה באסיפה די בהגשת תביעת חוב ואין צורך באישורה על ידי הנאמן. מוצע להסדיר בתקנה את מועד הגשת תביעות חוב לצורך זכות הצבעה. התקנה מחליפה את תקנה 15 לתקנות פשרה והסדר, ואת תקנה 62 לתקנות פשיטת הרגל. מוצע לקבוע כי ניתן להגיש תביעות חוב עד 48 שעות לפני מועד האסיפה. בצד זאת מוצע להעניק לנאמן גם סמכות לסטות מהמועד שנקבע, ולקבל תביעות חוב שהוגשו לאחר מכן אם מצא כי מוצדק הדבר.

לתקנות 6-7- ככלל, זכות ההצבעה של נושה באסיפת הנושים היא לפי ערך תביעת החוב שהגיש. החוק מעניק לנאמן סמכות לבחון את תביעת החוב לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה שהגישה כשיש חשש שהסכום שצויין בתביעת החוב שהגיש הנושה עולה על הסכום שבו הוא נושה בפועל מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו. מוצע לתת מענה גם למצבים של ספק וקושי של הנאמן לבחון את תביעת החוב עד מועד האסיפה. לשם כך, מוצע לשמר את המנגנון הקיים בתקנה 63(א) לתקנות פשיטת רגל ובתקנה 24(א) לתקנות פשרה והסדר כך שהנאמן יסמן את התביעה המוטלת בספק והנושה יצביע על תנאי בכפוף לקביעתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה. בנוסף, מוצעת חלופת התמודדות נוספת לפיה הנאמן רשאי לדחות את האסיפה כדי לבחון את התביעה ורק לאחר מכן לזמן אסיפה חדשה. מוצע כי הבחירה בין החלופות תהיה נתונה לשיקול דעתו של הנאמן.

מקרה פרטי של קשיי הכרעה שמוצע להסדיר נוגע להכרעה בתביעה המבוססת על חוב מותנה או בלתי קצוב, שכן במקרים אלו אין אפשרות להסתמך על הסכום שציין הנושה בתביעתו בלבד. בהיבט זה, מחליפה התקנה את תקנה 63(ג) לתקנות פשיטת רגל ואת תקנה 24(ב) לתקנות פשרה והסדר. מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לבחור בין מספר חלופות התמודדות- לקבוע בעצמו את שווי החוב לצורך ההצבעה באסיפה, או, אם מצא כי החוב אינו ניתן לאמדן הוגן לפנות לבית המשפט בבקשה שיכריע בדבר.

מוצע כי ככל שהנאמן בחן את תביעת החוב וקבע כי זכות ההצבעה שונה מהערך של תביעת החוב שהגיש הנושה, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל הניתן למועד החלטתו.

לתקנה 8- מוצע להחיל את הליך הערעור הקבוע בתקנה 24(ו) ו-(ז) לתקנות פשרה והסדר, ולהחילו על כל ערעור על החלטת הנאמן בתביעת חוב לצורך הצבעה. כך, על מנת לייעל הליכים קובעת התקנה הליך ערעור מהיר יותר לצורך ערעור על החלטת נאמן שעניינה החלטה בעניין זכות ההצבעה.

לסימן ג'-

לתקנות 9-12- מוצע לאפשר הצבעה גם על ידי שלוח, וכתב הצבעה וזאת כדי להקל על הנושים, שלעתים הם אדישים למתרחש בהליכים, להשתתף בהם. דרך נוספת לקדם השתתפות של הנושים בהליך היא על ידי הצבעה באמצעות מערכת מקוונת. ואולם, במידה והצביע נושה מספר הצבעות סותרות תיגבר הצבעתו המאוחרת יותר, או הצבעתו בעצמו או באמצעות שלוח על פני הצבעות אחרות.

לסימן ד' -

לתקנה 13- מאחר והנאמן מכנס את האסיפה ומשמש גורם מרכזי ואובייקטיבי בהליך, מוצע לקבוע כי הוא ישמש כיושב ראש האסיפה. התקנה מחליפה את תקנה 71 לתקנות פשיטת הרגל, ותקנה 26 לתקנות פשרה והסדר.

לתקנה 14- מוצע לקבוע כי האחריות לעריכת הפרוטוקול תהיה של הנאמן, כיושב ראש האסיפה. בנוסף, מוצע לקבוע פרטים שיכללו בפרוטוקול וכן לחייב את הנאמן לשמור את הפרוטוקול במשרדו ולשלוח העתק ממנו למבקש האסיפה ולממונה. הוראות לגבי אופן העיון בפרוטוקול ייקבעו בכללי העיון של הממונה.

לתקנה 15- מוצע להסמיך את הממונה לאפשר השתתפות באסיפה באמצעות היוועדות חזותית, ככל שישנם אמצעים טכנולוגים המבטיחים קיום האסיפה וההשתתפות בצורה תקינה.

לתקנה 16- אסיפת הנושים היא גורם מייעץ לנאמן, לממונה ולבית המשפט ואינה מקבלת החלטות. עם זאת, מוצע כי אם הנאמן סבור שקיום אסיפה אחת אינו מאפשר התרשמות נכונה מעמדת הנושים, רשאי הוא לכנס מספר אסיפות סוג נפרדות. לעניין "סוג" ראו ס' 84 לחוק.

לתקנה 17- מוצע לקבוע כי המניין החוקי באסיפת הנושים יהיה ראשית בנוכחות הנאמן שהוא יושב ראש האסיפה. בנוסף, מוצע כי המניין החוקי ייגזר ממספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפה. במידה ומספר הנושים הזכאים להצביע עולה על שניים- המניין החוקי יהיה לפחות שני נושים. ואם הם פחות משניים נדרשת נוכחותו של לפחות נושה אחד. זאת במטרה להבטיח מחד ייצוג המשקף מספר מספק של נושים, אך מאידך כזה המשאיר רווח גמיש המאפשר כינוס וקבלת החלטות גם ללא נוכחות כל הנושים.

לתקנה 18- מוצע כי במידה ולאחר חצי שעה מתחילת האסיפה לא נוכח באסיפה המניין החוקי לקבלת החלטות בה- תידחה האסיפה לשבוע לאחר מכן, לאותו יום, שעה ומקום. בנוסף, מוצע לאפשר לנאמן לקבוע מועד מאוחר יותר לקיום אסיפה נדחית. בכל מקרה של דחיית אסיפה מוצע שהנאמן יודיע על כך ועל פרטי האסיפה הנדחית לכל הנושים הזכאים לכך. התקנה מחליפה את תקנה 74 לתקנות פשיטת הרגל.

לפרק ב'- ועדת נושים

כללי

אסיפת הנושים היא גוף מרובה משתתפים, וככזאת אינה מתאימה לדיונים מורכבים ולפיקוח הדוק על הליכי חדלות הפירעון, כמו כן כינוסה כרוך בעלויות גבוהות. כדי לפתור קשיים אלו, קבע החוק את המנגנון של ועדת הנושים שהיא גוף קטן ויעיל, שתפקידו העיקרי הוא פיקוח על הליכי חדלות פירעון ושיקוף של התנהלותם ליתר הנושים. כיוון שמינוי ועדת נושים עלול להיות כרוך בפגיעה ביעילות ההליכים ולהגדיל את ההוצאות- מינוי ועדת נושים לפי החוק מותנה באישור בית המשפט. הפרק מסדיר את מינויה ודרכי פעולתה של ועדת הנושים.

לתקנה 19- לצורך יעילותה של הוועדה קבע החוק כי מספר חבריה לא יעלה על חמישה, אולם כדי להבטיח כי היא תהווה גוף המייצג נושים שונים מוצע לקבוע כי מספר חבריה לא יפחת משלושה, מה שיאפשר גיוון וייצוג רחבים יותר וזאת אלא אם בית המשפט הורה אחרת.

לתקנה 20- מוצע לקבוע כי רק נושה, שתביעתו אושרה על ידי הנאמן ושנשייתו אינה מובטחת יוכל לכהן בוועדה. זאת על מנת להבטיח כי הוועדה תייצג את עניינם של הנושים הלא מובטחים בלבד.

לתקנה21- הוועדה תוקם לאחר החלטת האסיפה ואישור הנאמן. כיוון שחברי הוועדה זכאים לקבל מידע שאינו חשוף לכלל הנושים, ולהשתתף בהחלטות מרכזיות בהליך, מוצע כי חברי הוועדה יחתמו על כתב מינוי שיעסוק בתנאי כשירותם, מניעת ניגוד עניינים והתחייבות לשמירה על סודיות.

לתקנה 22- מוצע לקבוע כי פגם במינוי חבר ועדה לא יגרע מתקפו של מעשה שעשה בתום לב.

לתקנה 23- מוצע לקבוע כי חברות בוועדת הנושים תפקע במקרה בו הופסקה כהונת החבר בצורה יזומה, במקרה בו הוא אינו ממלא את תפקידו ונעדר משלוש ישיבות רצופות, ובמקרה בו הוא אינו ממלא יותר את תנאי הסף המנויים בתקנה 20.

לתקנות 24-26- מוצע לקבוע כי התפטרות חבר בוועדת הנושים תהיה בפני הנאמן, הממונה ויושב ראש הוועדה. וכי פיטוריו של חבר וועדה יעשו על ידי אסיפת הנושים שיכולה להפסיק את כהונתו בכל עת ובלבד שניתנה הודעה לנושים 4 ימים לפני כינוס האסיפה שעל סדר יומה פיטוריו. עוד מוצע לקבוע כי אם נתפנה מקום של חבר הוועדה, יפנה יושב ראש הוועדה לנאמן בבקשה לכנס אסיפת נושים כדי למנות חבר במקומו.

לתקנות -27-28- מוצע לקבוע כי הוועדה תתכנס לבקשת יושב הראש שלה, לבקשת הנאמן, לבקשת האסיפה, או לבקשת שני חברי וועדה. הגורמים המנויים בתקנה הם הגורמים שיכולים למסור מידע מהותי לחברי הוועדה, או לדרוש את התייחסותה לעניינים מסוימים. מוצע לקבוע כי סדר היום של הועדה ייקבע על ידי יושב ראש הוועדה, והנושאים שייכללו בו הם נושאים שייכללו בו הגורמים הרשאים לכנס את הועדה (למעט האסיפה), או נושאים שהנאמן או חבר הועדה ביקשו מיושב הראש לכלול אותו זמן סביר מראש. כמו כן, מוצע לקבוע כי הודעה על ישיבת הועדה תימסר לכל חבריה ולנאמן זמן סביר מראש, והיא תכלול פירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום.

לתקנה 29- מוצע לקבוע כי הודעה על ישיבת ועדה תימסר לכל חבריה ולנאמן זמן סביר מראש, ותכלול את פרטי הישיבה ופירוט של הנושאים שעל סדר יומה.

לתקנות30-31- מוצע לקבוע כי המניין החוקי לפתיחת ישיבת הוועדה יהיה רוב חבריה. כמו כן מוצע לקבוע כי קבלת ההחלטות תיעשה ברוב רגיל, כאשר לכל אחד מן החברים יהיה קול אחד. מקום בו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

לתקנה 32- מוצע להטיל את האחריות לעריכת פרוטוקול של ישיבות הועדה על יושב הראש שישלח אותו לנאמן, הנאמן ישמור עותק של הפרוטוקול במשרדו.

לתקנה 33- מוצע לקבוע כי חבר ועדת נושים יהיה מנוע מלקבל במישרין או בעקיפין כל טובת הנאה בעד שירות שנתן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

[1] ק"ת התשמ"ה, עמ' 1072; התשע"ד, עמ' 1036.

[2] ק"ת התשמ"ז, עמ' 884; התשע"ה, עמ' 562.