בתוקף סמכותי לפי סעיף 29(ב) לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד- 2014[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
|
|
|
|
|
"הפרה" – הפרה מההפרות המנויות בתוספת הראשונה לחוק; |
|
|
|
|
"מפר" – כהגדרתו בסעיף 24 לחוק; |
|
|
|
|
"סכום העיצום הכספי הקבוע" – כמפורט בתוספת השנייה לחוק. |
|
הפחתת סכומי העיצום הכספי |
2. |
מצאה הרשות כי התקיימו התנאים להטלת עיצום כספי על מפר לפי פרק ז' לחוק והתקיימו אחד או יותר מהנסיבות או מהטעמים המנויים להלן (להלן – הנסיבות), רשאית היא להפחית לאותו מפר מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה לגבי אותו מפר, את השיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים מספר נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן: |
|
|
|
|
|
(1) בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצאה הרשות כי המפר הפר את החובות החלות עליו מכוח החוק – 25%; |
|
|
|
|
(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות – עד 25%; |
|
|
|
|
(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתה של הרשות – עד 25%; |
|
|
|
|
(4) לגבי מפר שהוא יחיד, ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות חריגות המצדיקות שלא למצות עימו את הדין – עד 50%; הרשות תגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה, דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלם ניתנה הפחתה לפיה; |
|
|
|
|
(5) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובכלל זה, תפקידו של המפר, היקף ההפרה, הרווח שעשוי היה להיות מופק ממנה, ההפסד שעשוי היה להימנע או הנזק שעשוי היה להיגרם בעקבותיה – עד 50%; |
|
|
|
|
(6) השפעה לרעה של הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר, בשל היחס הגבוה בין סכום העיצום הכספי לבין המדד שעליו החליטה הרשות להערכת מצבו הכלכלי של המפר, לרבות מחזור הפעילות השנתי או ההון העצמי לגבי מפר שהוא תאגיד, וההכנסה או ההון לגבי מפר שהוא יחיד – עד 50%. |
_____________ התשע"ט
(_____________2018)
(חמ _)
__________
משה כחלון
שר האוצר
דברי הסבר
סעיף 24 לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק), מסמיך את רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) להטיל עיצומים כספיים על מפרי הוראות החוק, בסכומים המפורטים בתוספת השנייה לחוק.
סעיף 29 לחוק קובע כי הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השנייה לחוק, אלא על סמך תקנות שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, ובהן יפורטו מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי, בשיעורים מרביים שיקבעו אף הם בתקנות. עוד קובע החוק, כי פרק ז' לחוק שעניינו הטלת העיצום הכספי לא יכנס לתוקף טרם קביעת תקנות בעניין הפחתת סכומי העיצום הכספי.
לאור האמור מוצע לקבוע תקנות מכוח סעיף 29 לחוק, בהן יקבעו נסיבות ושיקולים להפחתת סכומי העיצום כאמור. על פי המוצע, שיקולי הפחתת סכומי העיצום זהים לאלה הקבועים כיום בתקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011, לגבי עיצומים שמטילה הרשות לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. העילות המוצעות להפחתת עיצומים הן אלה:
1. בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצאה הרשות כי המפר הפר את החובות החלות עליו מכוח החוק – שיעור הפחתה של 25%;
2. המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות – שיעור הפחתה של עד 25%;
3. המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתה של הרשות – שיעור הפחתה של עד 25%;
4. לגבי מפר שהוא יחיד, ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות חריגות המצדיקות שלא למצות עימו את הדין – שיעור הפחתה של עד 50%;
5. קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות – שיעור הפחתה של עד 50%.
6. השפעה לרעה של הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר – שיעור הפחתה של עד 50%.