תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2018.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

כללי

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016 פורסם ברשומות ביום 11.4.2016 (להלן- "תיקון מס' 18 לחוק"). מדובר בתיקון אשר מביא לידי ביטוי מגמות הקיימות כיום בארץ ובעולם בנוגע לאנשים המוגבלים ביכולתם לדאוג לענייניהם (בשל מחלות זקנה, מוגבלות שכלית ונפשית ועוד), ובהם אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שמדינת ישראל אשררה בשנת 2012. מגמות אלה שמות דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים המוגבלים ביכולתם לדאוג לענייניהם ולקבל החלטות בקשר להם, על שמירת העצמאות והאוטונומיה שלהם ככל האפשר, ועל כיבוד רצונם ושיתופם בהחלטות הנוגעות להם כל זמן שהם מסוגלים להביע רצון. זאת, מבלי לגרוע ממחויבותה של החברה להגן עליהם ולשמור על ענייניהם במקום שהדבר נדרש.

לאור המגמות שתוארו ובהתאם לאמנת האו"ם נקבע בחוק כי לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו. על רקע האמור נקבעו בחוק שתי חלופות משמעותיות למוסד האפוטרופסות השמות דגש על רצונו של האדם והאוטונומיה שלו: ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת. החוק מסדיר את החלופה של ייפוי כוח מתמשך וקובע, בין היתר, מי רשאי להתמנות כמיופה כוח, סמכויותיו וחובותיו, דרכי פעולתו ודרכי קבלת החלטות, והאפשרות לתת הנחיות מקדימות למיופה הכח כיצד לפעול בנוגע לענייניו האישיים או הרכושיים של אדם. כמו כן החוק מסדיר מנגנון לבירור תלונות ולהתערבות בית המשפט במקרה הצורך. הכלי החלופי הנוסף, אשר מוסדר בסעיף 67ב לחוק, הוא קבלת החלטות נתמכת ועיקרו במינוי של תומך לאדם המצוי במצב בו הוא מסוגל לקבל החלטות על ענייניו אך נדרש לו סיוע לשם כך. תפקידו של התומך לסייע לאדם בקבלת החלטות כאמור מבלי שיקבל את ההחלטות במקומו. החוק מגדיר את תפקידיו של התומך ואת סמכויותיו לרבות סיוע בקבלת מידע, הבנתו, הבאת החלופות העומדות בפני האדם וסיוע במימוש ההחלטה לרבות כלפי צדדים שלישיים. כמו כן, החוק מסמיך את שר המשפטים (בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת) להתקין תקנות שיאפשרו הסדרה של הכלי של קבלת החלטות נתמכת, בין היתר, בעניינים הבאים: מי רשאי להתמנות כתומך בקבלת החלטות, איזו הכשרה נדרשת, מהן חובותיו ואחריותו של התומך, מועד סיום התמיכה ואופן ההתקשרות לצורך תמיכה בקבלת החלטות. החוק -קבע כי כניסתו של הסעיף לתוקף תהא בתוך שנתיים מיום פרסום החוק (קרי, אפריל 2018), ועוד נקבע כי "עד למועד תחילתו של סעיף זה רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, לקבוע נוהל זמני שיכול ויהיה מוגבל לאזורים מסוימים, לתקופות מסוימות ולענינים מסוימים...".

כמו כן, במסגרת תיקון מס' 18 לחוק נכללו תיקונים שונים בתחום האפוטרופסות שמטרתם לשמור על כבוד האדם שמונה לו אפוטרופוס והאוטונומיה שלו.

 

תיקון החוק

לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 18 לחוק ובעקבות הפעלתו התגלו מספר קשיים יישומיים המצריכים עריכת תיקונים. בהזדמנות זו אף ראינו לנכון לתקן מספר שגיאות ניסוחיות ולהבהיר עניינים שונים. נוסף על האמור, נוספו סעיפים מהותיים בעניין תומך בקבלת החלטות, הנדרשים ליישומו של הסדר זה. 

 

ג.  עיקרי החוק המוצע:

התיקונים העיקריים לחוק הם:

עיקר ראשון - תיקוני נוסח: בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון מס' 18 לחוק והפעלתו התברר כי ישנן אי בהירויות בקשר למספר סעיפים בחוק ויש צורך לתקן את הנוסח.

עיקר שני - תיקונים מהותיים לסעיפים קיימים שהוכנסו בעקבות הערות שקיבלנו מהציבור ומגורמים ממשלתיים, ובין השאר מתן הקלות והתאמות בנוגע לייפוי כוח בתחומי הרפואה.

עיקר שלישי – הוספת סעיפים מהותיים בעניין מינוי תומך בקבלת החלטות- חיובי צד שלישי, הגנות צד שלישי. כמו כן, תיקון הסעיף המסמיך את השר להתקין תקנות בעניין.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

       

יתוקנו סעיפים 32ג, 32ו, 32יג עד 32טו, 32יז עד 32יט, 34, 35א, 48, 51, 57, 64, 64א ו-67ב לחוק.

 

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

 

הוראות החוק אינן כרוכות בתוספת תקציבית.

 

ו. להלן נוסח החוק המוצע ודברי הסבר:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

דברי הסבר

 

תיקון סעיף 32ג(א) – מוצע לקבוע כי כל התנאים למינוי מיופה כוח הקבועים בסעיף 32ג(א) לחוק צריכים להתקיים במיופה הכוח הן בעת החתימה על ייפוי הכוח והן בכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף, ולא רק התנאים הקבועים בסעיף קטן (3) – שהמיופה לא הוכרז פושט רגל או לקוח מוגבל חמור.

 

תיקון סעיף 32ו – מוצע לערוך תיקון נוסח שיבהיר כי בעניינים המנויים בסעיף 32ו(ג) מיופה הכוח לא יוסמך לעשות פעולות ללא הסמכה מפורשת של הממנה.

בסעיף קטן (ג) מוצע להבהיר כי לעניין הפעולות המצריכות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח בעניין מתן תרומות, מתנות והלוואת, הסכום הקבוע בחוק (100,000 ₪) הוא הסכום הכולל שציווה הממנה לכלל הגורמים שהוא מעוניין לתת להם תרומה, מתנה או הלוואה.

כמו כן מוצע לערוך תיקון נוסח שיבהיר כי בעניינים המנויים בסעיף קטן (ד) מיופה הכוח לא יוסמך לעשות פעולות ללא אישור מפורש של בית המשפט.

בסעיף קטן (ז) שעניינו בפעולה משפטית בין הממנה לבין מיופה הכוח או קרוביו, מוצע להשמיט את המילים "בן זוגו" מאחר ובסעיף ההגדרות (סעיף 80) בן הזוג נכלל בגדר קרוב.

 

תיקון סעיף 32יג – מוצע להחליף את המונח "ייפויי כוח בריאותיים" ל-"ייפויי כוח רפואיים" בשל הצורך לאחד את המינוחים הקיימים בחוק.

 

תיקון סעיף 32יד(ג)(4) –במסגרת העניינים אותם מחויב עו"ד להסביר לממנה, כמפורט בסעיף 32יד(ג), מוצע להשמיט את המילים "מצבים שבהם לא תידרש הסכמה מפורשת" שכן לגבי מצבים אלה די בכך שעורך הדין יסביר לממנה את העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח ואת משמעותו בעוד מתן מידע נוסף נדרש לגבי המצבים המיוחדים בהם תידרש הסכמה מפורשת של הממנה מראש לפעולות שונות בידי מיופה הכוח, על אף שהם שייכים לעניינים לגביהם ניתן ייפוי הכוח.

 

תיקון ס' 32טו – סעיף 32טו מתייחס לייפויי כוח רפואיים. החוק התייחס מלכתחילה באופן אחר לייפוי כוח רפואי והקל יותר בעריכתו בהשוואה לייפוי כוח בענייני רכוש ובעניינים אישיים. (האפשרות לערוך אותו בפני גורמי מקצוע ולא רק עורך דין, צמצום ההסברים לאדם וכניסה לתוקף למשך שנה למרות אי הפקדה). לאחר כניסתו של החוק לתוקף, נשמעו ביקורות, הן מצד מטפלים והן מצד מטופלים, בהתייחס לייפויי כוח רפואיים הנוגעים למורכבות ההליך ובמיוחד בנוגע לחובת ההפקדה שפעמים רבות אינה אפשרית עבור מטופל שהניידות שלו מוגבלת. בעקבות זאת, מוצע לתקן את החוק הקיים כדלקמן: ראשית, מוצע לכלול בסעיף אחד (סעיף 32טו) את כל הוראות החוק העוסקות בייפויי כוח רפואיים, בניגוד למצב הקיים בו הוראות אלה מפוזרות במספר סעיפי חוק; נוסף לכך מוצעים תיקונים שנועדו להקל על מטופלים המבקשים לערוך ייפויי כוח ולהפקידם:

1. לפי נוסח סעיף 32יז לחוק כיום, ייפוי כוח שלא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יהיה תקף במשך לשנה. מוצע להוסיף הוראה (לפי הנוסח המוצע – סעיף 32טו(ה)(1)) הקובעת כי במקרה בו ייפוי הכוח נכנס לתוקף במהלך אותה שנה, כלומר שמצבו של האדם הוא כזה שהוא לא יכול להבין בענייניו הרפואיים וממילא לטפל בהפקדת ייפוי הכוח (במצב של חוסר הכרה למשל), ייפוי הכוח ימשיך לעמוד בתוקפו גם אם לא הופקד, וזאת על מנת לאפשר טיפול באדם לפי רצונו כפי שבא לידי ביטוי בייפוי הכוח;

2. במסגרת סעיף 32טו(ה)(2) מוצע לקבוע כי הפקדת ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי יכולה להיעשות גם באמצעות משלוח בדואר רשום או באמצעות ייפוי כוח רגיל שנתן הממנה לאדם על מנת שיבצע את ההפקדה במקומו או באמצעות דרך אחרת שיקבע השר בתקנות;

3. סעיף 32טו(ו) – משרד הבריאות מאפשר היום להפקיד אצלו טפסים רפואיים שונים, כגון ייפויי כוח משולב לפי חוק זכויות החולה ולפי חוק החולה למות, וניכר כי רבים עושים שימוש באפשרות זו, שהיא יחסית, נוחה, זולה ונגישה למי שהם ממילא נמצאים בטיפול רפואי ומקילה על האפשרות של מטפלים לדעת בזמן אמת האם קיים ייפוי כוח רפואי. על מנת לאפשר את הרחבת אפשרות ההפקדה הקיימת במשרד הבריאות גם לייפויי כוח מתמשכים בתחום הרפואי, מוצע להסמיך את שר המשפטים ושר הבריאות לקבוע בחקיקת משנה הוראות הקובעות כי ייפויי כוח רפואיים יופקדו, לבחירת האדם, במאגר משרד הבריאות או באפוטרופוס הכללי וכן הוראות בדבר אופן ההפקדה וניהול המאגר והדרכים בהן יוכלו הצוות הרפואי המטפל באדם או גורם ייעודי במוסד הרפואי בו מטופל האדם לעיין בייפוי הכוח (לרבות בדיקה האם בכלל הופקד ייפוי כוח בעניינו של המטופל) לצורך הטיפול בממנה. כמו כן מוסמכים השרים לקבוע כללים בנוגע להעברת המידע בין האפוטרופוס הכללי למשרד הבריאות על ייפוי הכוח המופקדים אצל כל אחד מהם, כדוגמת ממשקים ממוחשבים שיוכלו לסייע במציאת ייפויי כוח רפואיים ובעיון בהם על מנת לממש את רצון הממנה;

4. סעיף 32טו(ז) – לעניין ייפוי כוח רפואי מוצע לקבוע הוראות שונות מייפויי כוח שאינם רפואיים בנושא כניסה לתוקף של ייפוי הכוח. סעיף 32יט(א)ו-(ג) לחוק קובעים כי "ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו...", כאשר הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח את הדרך בה ייקבע כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר. ואולם אם הממנה לא קבע כאמור הדרך היא באמצעות חוות דעת מומחה. לעומת זאת, לגבי ייפוי כוח רפואי מוצע כי הדרך בה יקבע שאדם אינו מבין בדבר (קרי, ייפוי הכוח נכנס לתוקף), תהיה על ידי החלטת הרופא המטפל באדם ובהסכמת מיופה הכוח, לצד האפשרות הקיימת כבר היום לכניסה לתוקף באמצעות חוות דעת מומחה), וזאת על מנת להקל על האפשרות לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח. ההסדר המוצע מסמיך את הרופא המטפל באדם ומכיר את מצבו הרפואי לקבוע כי יש להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך. ואולם, הוראה זו לא תחול ביחס לייפוי כוח רפואי בעניין אשפוז פסיכיאטרי וזאת בשל ההשלכות החמורות של אשפוז כאמור על חירותו של האדם. על כן, אשפוז בבית חולים כהגדרתו בחוק לטיפול בחולי נפש, באמצעות ייפוי הכוח, תעשה רק לאחר קביעת מומחה בחוות דעת כי ייפוי הכוח נכנס לתוקפו.

 

תיקון ס' 32יז – הסעיף הקיים מחייב למסור את העותק המקורי של ייפוי כח (בכל העניינים) לידי האפוטרופוס הכללי, מוצע לבטל חובה זו, בין היתר מאחר שייפוי הכוח נעשה באמצעות טופס מקוון שנשלח לאפוטרופוס הכללי באופן מקוון ונחתם בחתימה אלקטרונית ועל כן ניתן לוודא את מקוריותו. לפיכך מוצע לציין באופן מפורש בחוק כי אופן ההפקדה של ייפוי הכוח המתמשך תיעשה באמצעות מסירה ידנית של הטופס לידי האפוטרופוס הכללי או באופן מקוון.

מאחר שלפי הצעת החוק, כל ההוראות הנוגעות לייפוי כוח רפואי מוסדרות באופן מרוכז במסגרת סעיף 32טו, מוצע למחוק את סעיף 32יז(ב) העוסק בתוקפו של ייפוי כוח רפואי על אף שלא הופקד.

 

תיקון סעיף 32יח- מוצע להוסיף לגורמים הזכאים, לקבל מידע על הפקדת ייפוי כוח מתמשך הכולל עניינים רפואיים (בין ייפוי כוח בעניינים רפואיים בלבד ובין ייפוי כוח הכולל עניינים אישיים ובכללם רפואיים) והעתק ממנו, גם רופא בבית חולים במסגרת תפקידו ולשם טיפול במטופל. זאת על מנת לקיים בפועל את רצונו של המטופל בקשר לענייניו הרפואיים, כפי שבא לידי ביטוי בהוראות הייפוי הכוח המתמשך שהופקד בעניינו ולהימנע, במקרה הצורך, ממינויי אפוטרופוס עבורו .

 

תיקון ס' 32יט –  סעיף 32יט לחוק קובע כי עד למועד שבו חדל להיות הממנה מסוגל להבין בדבר, דינו של ייפוי הכוח המתמשך יהיה כדין ייפוי כוח שניתן לפי חוק השליחות. המשמעות המעשית היא שמעמדו של ייפוי הכוח המתמשך בתקופה זו (עד להיות הממנה חדל מלהיות מסוגל להבין בדבר) זהה למעמדו של ייפוי כוח רגיל. ואולם, ייפוי כוח רגיל לפי חוק השליחות  שניתן לאדם שאינו עו"ד צריך להיחתם בפני נוטריון. כמו כן, גם ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין צריך להיחתם בפני עו"ד, ומשכך הסעיף מייצר אי בהירות ביחס לתוקפו של ייפוי הכוח בתקופה שטרם איבוד הכשירות. לכן מוצע לקבוע כי למרות שבתקופה שטרם איבוד הכשירות, דינו של ייפוי הכוח כייפוי כוח רגיל לפי חוק השליחות, הוא לא יהיה טעון אישור אחר, לרבות אישור של נוטריון  מלבד הוראות עריכת ייפוי כוח מתמשך אשר קבועות בחוק הכשרות המשפטית.

 

תיקון ס' 34 –  סעיף 34 קובע מי יכול להתמנות לאפוטרופוס. מוצע להוסיף בסעיף קטן (א)(2), כי בנוסף ל"תאגיד" יוכל להתמנות כאפוטרופוס גם "אפוטרופוס מקצועי". ההגדרה של אפוטרופוס מקצועי מופיעה בסעיף 34(ב) כ"מי שמונה אפוטרופוס לשלושה אנשים לפחות שאינם קרוביו", הגדרה שלא היתה קיימת טרם תיקון 18 ובשל כך נכלל אז האפוטרופוס המקצועי בגדר "יחיד" היכול להתמנות כאפוטרופוס.

 

תיקון ס' 35א – סעיף זה עוסק במתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס.

בסעיף 35א(ג) העוסק בהפקדת המסמך אצל האפוטרופוס הכללי, בדומה לתיקון המוצע בעניין הפקדת ייפוי כוח מתמשך, מוצע לקבוע כי לא תהיה חובה למסור את העותק המקורי לידי האפוטרופוס הכללי;

במסגרת סעיף 35א(ה) לחוק נקבע כי הוראות מסוימות המנויות בסעיף החלות על ייפוי כוח מתמשך יחולו גם על הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס. מדובר באדם אשר נתן הנחיות מקדימות לגבי מי שהוא מבקש שימונה לו אפוטרופוס בידי בית המשפט אם יתקיימו העילות בשלהן יהיה צורך למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33א לחוק לאחר חקיקת החוק התברר כי חלק מההוראות החלות על ייפוי כוח מתמשך אינן רלוונטיות למסמך הנחיות מקדימות וכן עלה כי ישנו צורך בדיוק ההפניות לסעיפים אחרים. על כן, מוצע לתקן את הסעיף הקיים ולקבוע כי רק ההוראות הבאות, שחלות על ייפוי כוח מתמשך, יחולו גם על הנחיות מקדימות בשינויים המחויבים:

 

· סעיף 32יג העוסק באופן עריכת ייפוי כוח מתמשך - יחולו כלל ההוראות מלבד ההוראה שעניינה בקביעת אדם שיהיה על מיופה הכוח ליידעו בדבר הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח, מאחר שהוראה זו אינה נוגעת לעניין הנחיות מקדימות לאפוטרופוס באשר המינוי נעשה על ידי בית המשפט ולפי הוראותיו;

· סעיף 32יד העוסק בחתימה על ייפוי כוח מתמשך –מוצע להבהיר כי ניתן יהיה לחתום בפני כל עורך דין ולא יהיה צורך בחתימה בפני עורך דין שעבר הכשרה דווקא. כמו כן לא יהיה צורך להבהיר את כל העניינים שניתן לכלול בייפוי כוח מתמשך. תחול ההוראה הקובעת, כי עורך הדין יפנה את האדם למומחה כדי שיחווה את דעתו בדבר היותו בעל כשירות, וזאת אם התעורר ספק אצל עורך הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות לפני החתימה על הטופס. בנוסף, יחולו ההוראות הקובעות, כי עורך הדין שבפניו נערכה החתימה יביא לידיעת הממנה ויסביר בלשון פשוטה על המשמעויות המשפטיות של המסמך, החלופות הקיימות לו בדין ועל האפשרות לבטלו או לקבוע שהוא יעמוד בתוקפו גם אם יבקש הממנה לבטלו כשלא יהיה בעל כשירות. כמו כן, תחול ההוראה הקובעת כי עורך הדין שבפניו נחתם המסמך יאשר על גבי הטופס כי הממונה חתם עליו במועד הנקוב בו ולאחר שהביא לידיעתו פרטים לגבי המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח והחלופות הקיימות לו בדין;

· סעיף 32יח העוסק בקבלת מידע על הפקדת ייפוי כוח מתמשך – יחולו רק ההוראות הנוגעות לזכאים לקבל מידע על ההפקדה;

· סעיף 32יט העוסק בכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך – יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הנוגעות לדרך שבה האדם מבקש שייקבע כי אינו מסוגל להבין בדבר וכן בנוגע לחובותיו של מיופה הכוח (או מי שהאדם ציינו בהנחיות מקדימות) ליידע את הממנה וכל אדם ששמו צוין בייפוי הכוח המתמשך על התקיימות התנאים לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך;

· סעיף 32כא העוסק בתקופת תוקפו של ייפוי הכוח;

· סעיף 32כב העוסק בפקיעת תוקף ייפוי הכוח בעניינים הרלוונטיים להנחיות מקדימות (תנאי שקבע עורך ההנחיות או פטירתו של האדם);

· סעיף 32כג העוסק בביטול ייפוי כוח על ידי הממנה;

· סעיף 32לא העוסק במתן הנחיות מקדימות למיופה כוח;

· סעיף 32לב העוסק בתוקפן של הנחיות מקדימות;

· סעיף 32לג העוסק בכך באי תחולה של הוראות הנוגעות לייפוי כוח מתמשך על מתן הנחיות לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות.

 

תיקון ס' 48 – סעיף זה עוסק בפעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים וקובע שבפעולה משפטית בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו או קרוביו וכן פעולה משפטית בין שניים שמונה להם אותו אפוטרופוס, האפוטרופוס אינו מוסמך לייצג אדם שהוא מונה כאפוטרופסו. בשגגה נשמטה הסיפא של הסעיף "מבלי שבית משפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו אישרן מראש", אשר נועדה להשאיר לבית המשפט שיקול דעת ואת האפשרות לאשר פעולה בניגוד עניינים מסוים כאשר אין בדבר כדי לפגוע באדם שמונה לו אפוטרופוס. התיקון המוצע נועד להחזירה לנוסח הסעיף.

 

תיקון סעיף 51 – מועד הגשת הפרטה הקבוע היום בחוק הוא 30 ימים מיום מינויו של האפוטרופוס. נטען כי מדובר בסד זמנים צפוף נוכח טיבו של המסמך המצריך איסוף נתונים על ידי האפוטרופוס ועל כן מוצע להאריך את המועד האמור ולקבוע כי מועד הגשת הפרטה יהיה תוך 60 ימים מיום מינוי האפוטרופוס או במועד אחר שיקבע שר המשפטים בתקנות, בהתאם לשיקולים המקצועיים של האפוטרופוס הכללי.

 

תיקון ס' 57 – סעיף 57 קובע, כי "האפוטרופוס אחראי לנזק שגרם לאדם שהוא אפוטרופסו או לרכושו. בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון לטובת אותו אדם. האפוטרופוס אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית משפט או קיבל אישורו, אם מראש ואם למפרע". מוצע לקבוע כי הסדר האחריות בנזיקין הקבוע בחוק לגבי אפוטרופוס יחול גם על מיופה כוח ותומך בקבלת החלטות, בשל האופי הדומה של התפקידים המצריכים התייחסות מיוחדת בנוגע לאחריות בנזיקין.

 

תיקון ס' 64 – סעיף זה עוסק במסמך הבעת רצון או צוואה של הורה או אפוטרופוס שהוא קרוב של קטין.

מוצע להוסיף את האפשרות לציין במסמך הבעת רצון או צוואה כאמור גם תאגיד כאפוטרופוס שימונה לקטין בדומה לסעיף 64א העוסק בצוואה או במסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר. זאת, מאחר שסעיף 34 לחוק קובע כי גם תאגיד יכול להתמנות כאפוטרופוס ועל כן במידה ויבחר זאת ההורה או האפוטרופוס שהוא קרובו של קטין, יוכל לציין גם תאגיד במסמך הבעת רצון או בצוואה.

במסגרת סעיף 64(ד) לחוק נקבע כי הוראות מסוימות המנויות בסעיף החלות על ייפוי כוח מתמשך יחולו גם על טופס הבעת רצון. לאחר חקיקת החוק התברר כי חלק מההוראות החלות על ייפוי כוח מתמשך אינן רלוונטיות למסמך הנחיות מקדימות וכן כי ישנו צורך לדייק את  ההפניות המופיעות בסעיף 64(ד). על כן מוצע לתקן את הסעיף הקיים ולקבוע כי רק ההוראות הבאות, שחלות על ייפוי כוח מתמשך, יחולו גם על טופס הבעת רצון, בשינויים המחויבים:

· סעיף 32יג העוסק באופן עריכת ייפוי כוח מתמשך יחולו כלל ההוראות מלבד ההוראה שעניינה בקביעת אדם שיהיה על מיופה הכוח לידעו בדבר הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח, מאחר שהוראה זו אינה נוגעת לעניין הנחיות מקדימות לאפוטרופוס באשר המינוי נעשה על ידי בית המשפט ולפי הוראותיו;

· סעיף 32יד העוסק בחתימה על ייפוי כוח מתמשך –מוצע להבהיר כי ניתן יהיה לחתום על מסמך הבעת רצון או צוואה של הורה או אפוטרופוס שהוא קרוב של קטין בפני כל עורך דין ולא יהיה צורך בחתימה בפני עורך דין שעבר הכשרה דווקא. כמו כן לא יהיה צורך להבהיר את כל העניינים שניתן לכלול בייפוי כוח מתמשך. במקרה זה תחול ההוראה הקובעת, כי עורך הדין יפנה את האדם למומחה כדי שיחווה את דעתו בדבר היותו בעל כשירות, וזאת אם התעורר ספק אצל עורך הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות לפני החתימה על הטופס. בנוסף, יחולו ההוראות הקובעות, כי עורך הדין שבפניו נערכה החתימה יביא לידיעת הממנה ויסביר בלשון פשוטה על המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח, החלופות הקיימות לו בדין ועל האפשרות לבטלו או לקבוע שהוא יעמוד בתוקפו גם אם יבקש הממנה לבטלו כשלא יהיה בעל כשירות. כמו כן, תחול ההוראה הקובעת כי עורך הדין שבפניו נחתם ייפוי הכוח יאשר על גבי הטופס כי הממונה חתם עליו במועד הנקוב בו ולאחר שהביא לידיעתו פרטים לגבי המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח והחלופות הקיימות לו בדין;

· סעיף 32יח העוסק בקבלת מידע על הפקדת ייפוי כוח מתמשך – יחולו רק ההוראות הנוגעות לזכאים לקבל מידע על ההפקדה;

· סעיף 32יט העוסק בכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך – יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הנוגעות לדרך שבה ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, וככל שהאפוטרופוס הכללי קיבל הודעה בעניין ימסור אישור על כך ויודיע על הכניסה לתוקף לממנה ולאדם מיודע. כמו כן תחול ההוראה בנוגע לדרך שבה האדם מבקש כי ייקבע כי אינו מסוגל להבין בדבר.

· סעיף 32כב העוסק בפקיעת תוקף ייפוי הכוח בעניינים הרלוונטיים להנחיות מקדימות (תנאי שקבע עורך ההנחיות);

· סעיף 32כג העוסק בביטול ייפוי כוח על ידי הממנה.

 

אחרי סעיף קטן (ד) מוצע להוסיף סעיף חדש (ד1) המאפשר את הפקדת טופס הבעת הרצון אצל האפוטרופוס הכללי. יובהר, כי זוהי הפקדת רשות. מודל ההפקדה נותן לגורמים רלוונטיים את האפשרות לדעת על קיומו של הטופס ובכך יש וודאות גדולה יותר כי יקוים רצון האדם.

 

תיקון ס' 64א – סעיף זה עוסק במסמך הבעת רצון או צוואה של הורה או אפוטרופסו של בגיר.

בסעיף 64א(ג) מוצע לחדד את הנוסח הקיים ולהבהיר שההנחיות המקדימות של אדם שהוא אפוטרופוס של אדם או קרובו יינתנו בצוואה או במסמך הבעת רצון לפי העניין.

במסגרת סעיף 64(ד) לחוק נקבע כי הוראות מסוימות המנויות בסעיף החלות על ייפוי כוח מתמשך יחולו גם על טופס הבעת רצון. לאחר חקיקת החוק התברר כי חלק מההוראות החלות על ייפוי כוח מתמשך אינן רלוונטיות למסמך הנחיות מקדימות וכן כי ישנו צורך לדייק את ההפניות המופיעות בסעיף 64(ד). על כן מוצע לתקן את הסעיף הקיים ולקבוע כי רק ההוראות הבאות, שחלות על ייפוי כוח מתמשך, יחולו גם על טופס הבעת רצון, בשינויים המחויבים:

· סעיף 32יג העוסק באופן עריכת ייפוי כוח מתמשך יחולו כל ההוראות מלבד ההוראה שעניינה בקביעת אדם שיהיה על מיופה הכוח ליידעו בדבר הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח, מאחר שהוראה זו אינה נוגעת לעניין הנחיות מקדימות לאפוטרופוס באשר המינוי נעשה על ידי בית המשפט ולפי הוראותיו;

· סעיף 32יד העוסק בחתימה על ייפוי כוח מתמשך –מוצע להבהיר כי ניתן יהיה לחתום על מסמך הבעת רצון או צוואה של הורה או אפוטרופסו של בגיר בפני כל עורך דין ולא יהיה צורך בחתימה בפני עורך דין שעבר הכשרה דווקא. כמו כן לא יהיה צורך להבהיר את כל העניינים שניתן לכלול בייפוי כוח מתמשך. במקרה זה תחול ההוראה הקובעת, כי עורך הדין יפנה את האדם למומחה כדי שיחווה את דעתו בדבר היותו בעל כשירות, וזאת אם התעורר ספק אצל עורך הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות לפני החתימה על הטופס. בנוסף, יחולו ההוראות הקובעות, כי עורך הדין שבפניו נערכה החתימה יביא לידיעת הממנה ויסביר בלשון פשוטה על המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח, החלופות הקיימות לו בדין ועל האפשרות לבטלו או לקבוע שהוא יעמוד בתוקפו גם אם יבקש הממנה לבטלו כשלא יהיה בעל כשירות. כמו כן, תחול ההוראה הקובעת כי עורך הדין שבפניו נחתם ייפוי הכוח יאשר על גבי הטופס כי הממונה חתם עליו במועד הנקוב בו ולאחר שהביא לידיעתו פרטים לגבי המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח והחלופות הקיימות לו בדין;

· סעיף 32יח העוסק בקבלת מידע על הפקדת ייפוי כוח מתמשך – יחולו רק ההוראות הנוגעות לזכאים לקבל מידע על ההפקדה;

· סעיף 32יט העוסק בכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך – יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הנוגעות לדרך שבה ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, וככל שהאפוטרופוס הכללי קיבל הודעה על כך ימסור אישור על כך ויודע על הכניסה לתוקף לממנה ולאדם מיודע. כמו כן תחול ההוראה בנוגע לדרך שבה האדם מבקש כי ייקבע כי אינו מסוגל להבין בדבר.

· סעיף 32כב העוסק בפקיעת תוקף ייפוי הכוח בעניינים הרלוונטיים להנחיות מקדימות (תנאי שקבע עורך ההנחיות);

· סעיף 32כג העוסק בביטול ייפוי כוח על ידי הממנה.

 

אחרי סעיף קטן (ד) מוצע להוסיף סעיף חדש (ד1) המאפשר את הפקדת טופס הבעת הרצון אצל האפוטרופוס הכללי. יובהר, כי זוהי הפקדת רשות. מודל ההפקדה נותן לגורמים רלוונטיים את האפשרות לדעת על קיומו של הטופס ובכך יש וודאות גדולה יותר כי יקוים רצון האדם.

 

ס' 67ב – סעיף 67ב לחוק עוסק במנגנון של מינוי תומך בקבלת החלטות. ביחס לסעיף זה מוצעים מספר תיקונים כדלקמן:

1. מוצע להוסיף את סעיף קטן (ה1) העוסק בחיובי צד שלישי וקובע, כי כל עוד הצו בתוקפו מחויב כל גורם לאפשר לתומך בקבלת ההחלטות לבצע את תפקידו וזאת בהתאם להוראות הפרטניות שקבע בית המשפט בצו ובהתאם להוראות החוק בעניין תומך בקבלת החלטות. 

2. מוצע להוסיף את סעיף קטן (ה2) העוסק בהגנת צד שלישי, לפיו אם נפל פגם במינויו של תומך, פעולתו של תומך ע"פ הצו תהיה בתוקף ובלבד שנעשתה כלפי צד שלישי שפעל בתום לב ובתמורה והוצג צו מינוי בתוקף.

3. תיקון סעיף התקנות (סעיף קטן (ו))- מוצעים התיקונים הבאים:

א.  הבהרה כי השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין החלופה של תמיכה בקבלות החלטות ולא רק ביחס לתומך עצמו.

ב.  תיקון נוסח בסעיף קטן (3), כך שבמקום "חובות" יבוא "חובותיו".

ג.  הרחבת העניינים בהם יהיה השר רשאי לקבוע הוראות. מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע כללים לגבי השכר שבית המשפט רשאי לקבוע לתומך בקבלת החלטות וניתן יהיה לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של תומכים. כמו כן, השר רשאי לקבוע הוראות בדבר שכר לתומך שניתן יהיה לקבלו אף ללא אישור בית המשפט. עוד מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין צדדים שלישיים, כך לדוגמא קביעת הוראות נוספות בעניין חיובי צד שלישי ועוד.