פרק א': פרשנות

הגדרות

1.   

בתקנות אלה –

"אמצעי מיתוג"- ציוד  המיועד להפעלתו או ניתוקו של מתקן חשמלי או חלק ממנו ממקור זינה;

"איפוס" (  -(TN-C-S. TN-Sאמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור של מוליכי הארקה של המיתקן אל מוליך PEN של הזינה בכניסה למבנה;

"בית תקע משוקע", "בית תקע חד מופעי" או "בית תקע תלת מופעי" –

בהתאם לדרישות ת"י 60309 כעדכונו מזמן לזמן;

"דרגת הגנה IP" - דרגות ההגנה שמספקות מעטפות לפי ת"י 60529;

"דרגת הגנה IK" – דרגת ההגנה בהתאם לתקן בין לאומי
IEC 62262 - Degrees of protection provided by enclosures for equipment against external mechanical impacts

"הארקת הגנה- "(TT)אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור מוליכי הארקה של המתקן אל המסה הכללית של האדמה; 

"החוק" – חוק החשמל, תשי"ד – 1954;

"המנהל" – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996;

"זרם דלף" – זרם הזולג דרך בידוד או על פניו;

"חלק חי"- חלק של מתקן חשמלי או ציוד חשמלי שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל;

"כבל" -  מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף; 

"כיסוי צף" – שכבת כיסוי צפה העשויה מפלסטיק אשר מכסה את פני המים ויוצרת משטח מבודד מהמים ומעוגנת לסוללת המאגר;

"לוח" – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולפיקוח; בית תקע ומפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב כלוח;

"לוח משנה" - לוח הניזון מלוח אחר;

"לוח ראשי" –  לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו;

"מאגר מים טבעי" – מאגר מים שנוצר באופן טבעי, לרבות אגם ומאגר איסוף מי גשם. גובה המים במאגר מים טבעי יכול להשתנות בהתאם לעונות השנה או למזג האוויר;

"מאגר מים מלאכותי" – מאגר מים שאינו מאגר מים טבעי, לרבות בריכת חמצון, בריכת דגים ובריכת סינון. גובה המים במאגר מים מלאכותי יכול להשתנות עונתית או באופן נשלט ומבוקר ע"י גורם חיצוני;

"מבודד" – מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד;

"מבטח"- אבזר תקני לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן;

"מבנה צף" – מבנה אשר צף על מים ומעוגן לקרקע, הכולל מתקן חשמלי המתחבר בנקודת חיבור;

"מהפך" (inverter) - מכשיר הממיר את הזרם הישר לזרם חילופין ולהפך;

"מובל" – צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור וכל מעבר אחר, המיועדים להכיל מוליכים או כבלים;

"מודול" (module) - ציוד הממיר את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית בזרם ישר;

"מוליך" –  גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;

"מוליך הארקה" – מוליך המחבר במישרין או בעקיפין אלקטרודת הארקה של:

(1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה (PE) Protective Earth; או

(2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;

"מוליך חיבור" – מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס הארקה;

"מחרוזת מודולים" (string) - מודולים המחוברים ביניהם בטור;

"מישור ייחוס חשמלי" –  (ראה איור 1)

(א) מישור אופקי בגובה של לפחות 60 ס"מ מעל הגובה המקסימלי האפשרי של המים (Hmax) , לרבות במצב גאות, שפל והצפות עונתיות;

(ב) עבור מבנים צפים ו/או רציפים המתוכננים לעלות ולרדת בהתאם לגובה המים (H) ובעלי יכולת טכנית להתרומם, מישור הייחוס החשמלי הינו מישור אופקי בגובה 75 ס"מ מעל גובה המים ולא פחות מ- 30 ס"מ מהחלק העליון של המבנה הצף;

(ג) עבור מתקנים חשמליים קבועים במים (לא צפים) או כאלה המצויים על הקרקע בתחום של עד 1.5 מטר מקו החוף, מישור הייחוס החשמלי הינו מישור אופקי בגובה 75 ס"מ מעל גובה המים המקסימלי האפשרי;

"מכשיר חשמלי מיטלטל" – מכשיר המיועד להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו;

"מעגל סופי" – מעגל חשמלי שתחילתו במבטח הקרוב ביותר במעגל למכשיר חשמלי או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע;

"מערך" (array) –  מחרוזות מודולים המחוברות ביניהן במקביל;

"מערכת הארקה" – מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, מוליכי הארקה ואבזרים המיועדים לחיבור ביניהם לבין הגוף המוארק;

"מפסק אוטומטי" – אמצעי מיתוג בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר ויכול שיופעל באופן ידני;

"מנתק דו קוטבי" אמצעי מיתוג דו קוטבי בעל כושר הפסקה של הזרם הנומינלי שלו;

"מפסק מגן" – אמצעי מיתוג המיועד לנתק אוטומטית מתקן המוגן על ידו ממקור זינה, במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;

"משטח שווה פוטנציאלים" – משטח מוליך עליו או בתוכו מותקנים מוליכים או כבלים, חלק של מתקן חשמלי או כל שרות מתכתי העלול להימצא  תחת מתח והנמצא בעומק מרבי של 7.5 ס"מ מהמשטח עליו יכול להימצא אדם. משטח זה יחובר לכל השירותים המתכתיים הנמצאים בסביבתו, לקונסטרוקציה ולכל ציוד מתכתי אחר שיכול להימצא תחת מתח. משטח זה יחובר למערכת הארקה של מתקן חשמלי ומטרתו, בין השאר, הקטנת מתח מגע ומתח צעד;

"מתקן חשמלי" – כהגדרתו בחוק;

"נקודת חיבור" – נקודה בה מתקן חשמלי מתחבר לרשת חלוקה;

"פס הארקה" – פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה;

"פס השוואת פוטנציאלים" – פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור, פז זה יכול לשמש גם כפס הארקה;

"ציוד " – פריטים המהווים מתקן חשמלי או חלק ממנו;

" ציוד סוג I" – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי והכולל אמצעי לחיבור מוליך הארקה לחלקים מתכתיים נגישים;

"ציוד סוג II" –ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר וללא אמצעים לחיבור מוליך הארקה;

"ציוד סוג III" – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך מאוד, שלא נוצר בו מתח העולה על מתח נמוך מאוד, ויש בו הפרדה חשמלית מההארקה וממערכות במתח אחר, באופן שתקלה ראשונה אינה גורמת להופעת מתח העולה על מתח נמוך מאוד;

"קו" - מעגל המזין לוח;

"קו החוף" –   סף גלישת המים או קו המים במאגרים בהם קיימים מגלשים;

"שרות מתכתי" – חלק מתכתי במתקן חשמלי או בקרבתו או בסביבתו, העלול להעביר פוטנציאל;

"שינוי יסודי" –

(א) לעניין מתקן פוטו-וולטאי -  הגדלת הספק, שינוי באמצעי ההגנה בפני חישמול, החלפה או הוספה של מודול, מהפך, תוכנה או חומרה המביאה לידי שינוי ההספק הנקוב של מתקן פוטו וולטאי, הוספה או החלפה של לוח חשמל, החלפה או שינוי של קונסטרוקציה המשמשת לנשיאת המודולים או המהפכים לרבות מערכת עקיבה;

(ב) לכל עניין אחר – שינוי הנעשה לשם הגדלת חיבור של המתקן או שינוי באמצעי מיתוג ואבטחה או בשיטת ההגנה של המתקן, החלפת לוח או תוספת מעגל או שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בידוד המוליכים או צורת ההתקנה.

 "תקן" – כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

פרק ב': התקנת ציוד

דרישות כלליות

2.   

(א) לא יתכנן אדם מתקן חשמלי המותקן על מאגר מים או מתחת לפני המים לא יתקינו, לא יפקח על התקנתו ולא יבדוק אותו, אלא אם הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים.

(ב) ציוד יתאים לדרישות התקן החל עליו כעדכונו מזמן לזמן.

(ג) ציוד יתאים לתנאים הקיימים במקום התקנתו, לרבות: רטיבות, סכנה של פגיעות מכאניות, השפעה כימית, אש, סכנת התפוצצות, קרינת שמש, הצטברות אבק או לכלוך. ציוד הממוקם מתחת למישור הייחוס החשמלי יהיה מותאם לעבודה מתחת לפני המים.

התקנת לוח חשמל על החוף

3.   

(א) לוח ראשי של מתקן חשמלי או לוח משנה יותקן על החוף במרחק העולה על מטר וחצי מקו החוף. חלקים חיים בלוח דוגמת פסי צבירה, מהדקי חיבור, מגענים ומבטחים, יותקנו בגובה העולה על 30 ס"מ ממישור הייחוס החשמלי.

(ב)  לוח חשמל יותקן כשחזיתו לכיוון החוף בלבד.

ציוד המותקן על חוף

4.   

(א) ציוד המותקן על החוף והמזין ציוד אחר שנמצא על החוף, הצף על המים או מתחת לפני המים, יותקן במרחק העולה על מטר וחצי מקו החוף.

(ב) ציוד המותקן על החוף במרחק הקטן ממטר וחצי מקו החוף ואינו מתאים לפעולה על המים או מתחת לפני המים, יעמוד בדרישות המפורטות בתקנה 5 להלן.

ציוד המותקן מעל מים

5.   

(א) חלקים חיים בציוד המותקן מעל מים, למעט כבלים, יותקנו בגובה שלא יפחת מ- 30 ס"מ מהחלק העליון של המבנה הצף, ובכל מקרה לא מתחת למישור הייחוס החשמלי (ראה איור 1).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א):

          (1)  מודולים של מתקן פוטו-וולטאי המותקנים על מבנה צף יהיו בגובה 

העולה על 15 ס"מ מעל גובה המים (H);

          (2)  מודולים של מתקן פוטו-וולטאי המותקנים על מבנה קבוע שאינו צף יהיו בגובה העולה על 15 ס"מ מעל הגובה המקסימלי של המים (Hmax);

          (3)  מודולים של מתקן פוטו-וולטאי המותקנים על מבנה צף המותקן על כיסוי צף יהיו בגובה העולה על 10 ס"מ מעל הכיסוי הצף;

          (4) ציוד המפורט בסעיפים 5(ב)(1), 5(ב)(2) ו- 5(ב)(3) יהא לכל הפחות בדרגת הגנה IP67 לפי ת"י 60529 - דרגות ההגנה שמספקות מעטפות;

          (5) ציוד למעט מודולים של מתקן פוטו-וולטאי שייעודו דורש התקנה בגובה שאינו עומד בנדרש בתקנת משנה (א), ואינו חשוף להתזת מים העולה על לחץ 12.5  ליטר/דקה בקוטר הפייה 6.3 מ"מ בהתאם לת"י 60529, יותקן בגובה שלא יפחת מ- 25 ס"מ מעל המבנה הצף ובלבד שדרגת ההגנה תהיה IP55  לפחות; קיים כיסוי המגן בפני התזת מים על הציוד, תהא דרגת ההגנה IP44 לפחות.

(ג) זינת חשמל לציוד המותקן מעל המים תנותק במקרה בו המים מגיעים לגובה מישור הייחוס החשמלי.

(ד) דרגת ההגנה של הציוד תתאים למיקום התקנתו וייעודו.

התקנת מובל

6.   

התקנת מובל לשם זינת מבנה צף תתבצע באופן המונע היווצרות מצב מסוכן בעקבות תנועת המים או שינויים בגובה המים.

מעגל סופי או קו

7.   

(א) מעגל סופי או קו יהא עשוי כבל בלבד.

(ב)  כבל המחבר ציוד המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים יהא גמיש.

(ג) סוג ודרגת ההגנה של הכבל יתאימו למיקום התקנתו וייעודו.

(ד)  במתקן פוטו וולטאי שטח החתך של מוליכי הזרם הישר עד למהפך יהא גדול ב- 25% לפחות משטח החתך המתאים לזרם הנומינאלי המצרפי הצפוי לעבור דרכם.

(ה) תיל קשירה לכבל יהא מבודד או עשוי מחומר שאינו מוליך זרם חשמלי.

אמצעי מיתוג ואבטחה במתקן חשמלי המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת לפני מים

8.   

(א) ציוד הנמצא מתחת לפני המים או צף על המים יוזן באמצעות בית תקע המותאם לתנאים הקיימים במקום ההתקנה (IP –ו-IK המתאימים למקום ההתקנה). בסמוך לציוד כאמור ובקשר עין איתו יותקן אמצעי מיתוג ואבטחה המאפשר את ניתוק הציוד מהזינה ללא הוצאת תקע.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לחבר מתקן פוטו-וולטאי באופן קבוע.

(ג) אמצעי מיתוג ואבטחה בציוד יהא אחד מאלה: מפסק אוטומטי או מנתק דו-קוטבי ובטור אליו נתיכים. יש לסמן את אמצעי המיתוג והאבטחה בהתאם לייעודו.

אמצעי מיתוג ואבטחה בצד הזרם הישר במתקן פוטו וולטאי

9.   

(א) בכל מחרוזת מודולים יותקן מבטח לכל קוטב בסמוך למחרוזת או בלוח איסוף מחרוזות.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)  אין חובה להתקין מבטח בכל אחד מאלה:

           (1) קוטב מאורק;

          (2) מחרוזת מודולים אחת או שתיים המחוברות לאותו מהפך.

(ג)       לכל מערך יותקן מנתק דו קוטבי בלוח איסוף מחרוזות.

(ד)       בכל מערך יותקן מבטח לכל קוטב בלוח איסוף מערכים.

(ה)      על אף האמור בתקנת משנה (ד), אין חובה להתקין מבטח בקוטב מאורק.

(ו)    בכניסה למהפך יותקן מפסק אוטומטי ראשי המאפשר ניתוק של כל קבוצות המערכים המחוברות אליו; מפסק זה יכול שיהיה חלק אינטגראלי מהמהפך המותקן בכניסת הזרם הישר שלו.

(ז) על אף האמור בתקנת משנה (ו), אין חובה להתקין מפסק אוטומטי ראשי בהתקיים שני התנאים שלהלן:

          (1) המהפך מוזן מקבוצת מערכים אחת או ממספר קבוצות מערכים המחוברות ללוח איסוף מערכים אחד;

           (2) קיים קשר עין בין המהפך לבין לוח איסוף מערכים המזין אותו והמרחק ביניהם אינו עולה על 3 מטר או לחילופין מותקן מפסק אוטומטי ראשי לקבוצת המערכים אשר ניתן לנעילה במצב מופסק בלבד.

 (ח)     בסמוך ללוח בו מותקנים נתיכים יותקן שילוט בר-קיימא: "לפני שליפת הנתיכים יש להפסיק את אמצעי המיתוג המתאים במעלה הזינה".

אמצעי מיתוג ואבטחה בצד זרם החילופין של מתקן פוטו-וולטאי

10.   

(א)   מפסק אוטומטי יותקן בצד זרם החילופין, ביציאה מהמהפך ובסמוך לו.

(ב) מפסק אוטומטי יהא דו קוטבי למהפך חד-מופעי ובעל שלושה או ארבעה קטבים למהפך תלת-מופעי.

מכשיר חשמלי מיטלטל

11.   

(א) מכשיר חשמלי מיטלטל ידני  בו ייעשה שימוש על פני המים, מתחת לפני המים או בקרבתם, יהא ציוד סוג II או סוג III.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני מציוד סוג I ובלבד שיוזן דרך מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.

(ג) בית תקע יוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.

פרק ג': הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול

כללי

12.   

(א) ציוד סוג I יוארק ותבוצע השוואת פוטנציאלים של השירותים והגופים המתכתיים; הציוד יוארק באמצעות מוליך הארקה מבודד, רציף לכל אורכו, המותקן ביחד עם מוליכי הזינה באותו כבל או באותו תוואי.

(ב) מתקן חשמלי בבריכות דגים כגון מתקני האכלה לדגים, חמצניות וכדומה יוגנו על ידי מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.

מוליך
 הארקה

13.

(א) מוליך  הארקה יהא מבודד ועשוי נחושת, צבע הבידוד יהיה שילוב של הצבעים צהוב וירוק.

(ב) מוליך הארקה יחובר באמצעות התקן כך שתובטח רציפות תפעולית לאורך חיי המתקן החשמלי.

(ג) פס הארקה בלוח משנה יחובר אל פס השוואת פוטנציאליים או אל פס הארקה בלוח ראשי באמצעות מוליך הארקה מבודד, רציף ובעל שטח חתך מתאים.

(ד) הארקת מכשיר חשמלי תבוצע באמצעות מוליך הארקה המהווה חלק מכבל זינה.

חיבור לפס השוואת פוטנציאלים

14.

כל השירותים המתכתיים, לרבות קונסטרוקציה מתכתית, מבנים מתכתיים, גופים מתכתיים, ארונות מתכתיים, צנרת, מכלים וכל חלק מתכתי שיכול להופיע עליו מתח יחובר באמצעות מוליך חיבור אל פס השוואת פוטנציאלים.

התקנת משטח שווה פוטנציאלים

15.

(א) משטח שווה פוטנציאלים יותקן בסמוך או מתחת לכל אמצעי מיתוג ואבטחה או ציוד סוג I המותקן תחת כיפת השמיים, באופן שיבטיח שהטיפול בציוד יבוצע תוך כדי עמידה על המשטח.

(ב) משטח שווה פוטנציאלים יותקן באופן שיבטיח השוואת פוטנציאלים ברדיוס של מטר אחד.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אין חובה להתקין משטח שווה פוטנציאל כאמור כאשר הציוד או אמצעי המיתוג והאבטחה מוזן ממעגל חד מופעי בעל זרם נומינאלי שאינו עולה על 63 אמפר ומוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.

(ד) משטח שווה פוטנציאלים יחובר אל פס השוואת פוטנציאליים של מתקן חשמלי באמצעות מוליך הארקה שזור, עשוי נחושת, מבודד, בעל שטח חתך מינימאלי של 10 ממ"ר לפחות או לחילופין מפלדה מגלוונת.

הארקת מודולים במתקן פוטו-וולטאי

16.

(א) מודול שאינו מוגן באמצעות בידוד כפול , יוארק.

(ב) מודול המוגן באמצעות בידוד כפול בעל חיבור ייעודי מובנה המיועד להארקה, יוארק.

(ג) מודול המוגן באמצעות בידוד כפול ללא חיבור ייעודי מובנה המיועד להארקה, לא יוארק.

(ד) חובה להבטיח את רציפות ההארקה של מתקן פוטו – וולטאי בכל נקודת זמן, לאורך כל חיי המתקן.

הגנה בפני חישמול של מתקן פוטו-וולטאי בצד הזרם הישר

17.

(א)      בצד הזרם הישר של מתקן פוטו-וולטאי יותקן אמצעי לזיהוי זרם זליגה ומכשיר המתריע במקרה של ליקוי בבידוד.

(ב)       במקרה של זליגה או קצר יתקיים אחד מאלה:

         (1) ינותקו אוטומטית המעגלים החשמליים בהם התגלה הליקוי;

           (2) תופסק הזרמת החשמל מהמהפך.

הגנה בפני חישמול של מתקן פוטו-וולטאי בצד זרם החילופין

18.

(א)  מתקן פוטו-וולטאי יוגן בפני חישמול בצד זרם החילופין באמצעות הארקת הגנה (TT) או איפוס (TN-S או TN-C-S) .

(ב) במתקן פוטו-וולטאי כל מהפך יוגן בפני חישמול בהגנה נוספת בצד זרם החילופין באמצעות מפסק מגן. מפסק מגן כאמור יהיה כזה הפועל בזרם דלף על פי קביעת מתכנן המתקן על פי ייעוד המתקן אך לא יותר מ-0.5 אמפר.

(ג) כוונון של מפסק מגן כאמור יבוצע באמצעות כלים בלבד.

(ד) בסמוך למפסק המגן יותקן שילוט בר- קיימא בו יצוינו ערכי הכוונון שנקבעו.

פרק ד' : הוראות שונות

בדיקה לפני הפעלה ראשונה ולאחר שינוי יסודי

19.

מתקן חשמלי, על כל חלקיו, ייבדק על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק לאחר התקנתו ולפני הפעלתו הראשונה, כמו גם לאחר ביצוע כל שינוי יסודי בו ולפני הפעלתו לאחר ביצוע שינוי כאמור.

בדיקות תקופתיות

20.

 מתקן חשמלי, על כל חלקיו, ייבדק  על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק אחת לשנה לפחות, לרבות בדיקת התנגדות בידוד כבלים וציוד אחר שנמצא במים.

אחריות

21.

א) חובה המוטלת לפי תקנות אלו יראו אותה כמוטלת על מתכנן המתקן, מתקינו ובודקו.

ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) חובה המוטלת לפי תקנה 2(א), 9(ח), 18(ד), 19 ו – 20 יראו אותה כמוטלת בנוסף על בעל המתקן, מפעילו ומחזיקו.

סיכום דוח הערכת השפעת הרגולציה

נושא:תקנות החשמל

תאריך: 13.09.18

חלק א – הגדרת תכלית והצורך בהתערבות

א. רקע

מינהל החשמל ברשות החשמל (להלן: "המינהל"), בהיותו האחראי על יישום חוק החשמל ותקנותיו וקביעת כללי ביצוע עבודות החשמל לרבות בנושא הבטיחות, ערך מחשבה בדבר הסיכונים הכרוכים בהתקנת מתקנים חשמליים במאגרי מים, לרבות סכנת ההתחשמלות אשר עלולה לגרום לאסונות ואף לאובדנות בנפש, ומצא כי תחום זה אינו מוסדר ברגולציה מתאימה. לפיכך, ראה המינהל שיש צורך בקביעת כללים ועקרונות להתקנת מתקן חשמלי על מאגר מים טבעי או מלאכותי, אשר יחייבו את מתכנני המתקנים, מתקיניהם, בודקיהם, בעליהם, מחזיקיהם ומפעיליהם לפי העניין.

מטרת התקנות היא לקבוע אסדרה פרטנית לנושא התקנת מתקן חשמלי במאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך המאפשרת התקנה, הפעלה ותחזוקה בטיחותית ויעילה של מתקנים ואשר תחייב את כל העוסקים במלאכה.

התקנות המוצעות מפרטות את אופן התקנת הציוד החשמלי הרלוונטי (עמידה בתקן, מרחק מקו החוף, גובה ממישור הייחוס החשמלי ועוד), את אמצעי המיתוג והאבטחה הנדרשים לפי סוג ומיקום ההתקנה (במתקן המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים, בצד הזרם הישר/חילופין של מתקן פוטו-וולטאי), את אמצעי ההגנה בפני חישמול והארקות, ואת הבדיקות שיש לבצע - בין אם לפני הפעלה ראשונה ולאחר שינוי יסודי ובין אם בדיקות תקופתיות.

ב. זיהוי הבעיה וסיבותיה

מתקן המותקן על המים, בתוכם או בקרבתםף, מהווה סכנה בטיחותית למשתמשים ולמתחזקים את המתקן וכיוון שכך, התקנות אמורות לתת פתרון בהיבט בטיחות בחשמל הן למשתמשים במתקן והן לציבור הרחב.

ג.  סקירה בינלאומית

NFPA70 National Electrical Code  ((Article 682-Natural and artifically made bodies of water, IEC 62548 תקן בין לאומי.

הקוד מתייחס להתקנת מתקני חשמל במאגרי מים, עליהם או בקרבתם לרבות מיקום, מרחקים, הגנות ועוד. יחד עם זאת, אין בו התייחסות להתקנת מתקני PV. אנו ראינו לנכון להקדים ולהוסיף התייחסות לאנרגיה מתחדשת בהקשר הזה מאחר ומדובר בתחום חדש שמקבל תאוצה בשוק וישנו צורך להסדיר אותו. יצוין כי בהכנת הכללים העוסקים ב PV נעזרנו בתקן הבינלאומי IEC 62548.

ד. תכליות ויעדים

תכלית התקנות הינה להבטיח יעילות ואחידות לאורך כל התהליך של התקנת מתקן חשמלי מעל לפני המים, בתוכם או בקרבתם, זאת על ידי קביעת סטנדרטי בטיחות המתכתבים עם כללים בקודים בינלאומיים מחד והמותאמים למציאות של משק החשמל המקומי מאידך.

התקנות יפחיתו את הנטל הרגולטורי בכך שהם יצרו אחידות בכללים בנושא זה מה שיקטין, בטווח הרחוק, את הבדיקות וההיתרים שייערכו ויינתנו על ידי מינהל החשמל

ה.  עלויות ונטל רגולטורי

אף אם החובות המעוגנות בתקנות הינן חדשות וכרוכות בעלויות שלא היו קיימות טרם התקנתן, בסופו של תהליך התקנות יקטינו את הנטל הרגולטורי שכן הן מייעלות את ביצוע העבודות, התקנת המתקנים ומונעות אסונות עתידיים, מה שיש בכוחו כדי להוריד את הנטל. יתרה מכך, כללים אחידים וברורים ייעלו את האכיפה והפיקוח של מינהל החשמל.

חלק ב– ניסוח חלופות

תיאור החלופות

כאמור לעיל, כחלק מהתהליך של הכנת וכתיבת תקנות אלו, נסקרו הוראות וכללים בינלאומיים רלוונטיים וכן השתדלנו שהתקנות המוצעות יעלו בקנה אחד עימן.

בכל סטנדרט וכלל נשקלו מספר חלופות הרלוונטיות לתקנה הספיציפית – מרחקים שונים, מספר הגנות ועוד, ונמצא כי החלופה שנבחרה היא המתאימה ביותר לאור התמונה הכללית וגם הנסיבות הפרטניות.

החלופות בהקשרים הנדונים אינן משפיעות על מהות התוצר המוצע, ועל כן אין מקום לפרטן.

חלק ה – שיח עם בעלי עניין, עם מומחים ועם יחידים וקבוצות מהציבור

א.  תיאור תהליך השיח

טיוטת התקנות עברה התייחסות של בעלי מקצוע, מחזיקים של בריכות דגים, משרד החקלאות וחברת החשמל בע"מ. עיקר ההתייחסות ניתנה במסגרת הליך פרסום טיוטת ההנחיות וקבלת הערת הציבור שהתקיים במהלך חודש אוגוסט.

ב.  תוצרי השיח

טיוטת התקנות המוצעת הינה התוצר של לאחר הטמעת ההערות, אשר נמצאו נכונות ומתאימות לעדכון, של הגורמים המנויים לעילץ

חלק ו – מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח

ג. מתודולוגיה

1. לימוד מסמכים בין לאומיים.

2. הכנת הטיוטה של תקנות.

3. קבלת התייחסויות מגורמים הרלוונטיים, במקרה שלנו ממשרד החקלאות, בעלי ברכות דגים, יזמים בהתקנת מתקני פיוי, מהנדסי חשמל העוסקים בתחום.

4. התאמת הטיוטה לפי התייחסויות הנ"ל, במידה והדבר נמצא לנכון.

5. עריכה משפטית במשרד

6. פרסום טיוטת התקנות לשימוע.

7. עדכון תקנות בהתאם לתגובות בתהליך השימוע.

8. העברה לעריכה משפטית במשרד האנרגיה.

9. העברה לעריכה משפטית למשרד המשפטים.

10. עדכון הטיוטה בהתאם לעריכה משפטית במשרד המשפטים.

11. העברה לוועדת הכנסת עבודה, רווחה ובריאות.

12. עריכה משפטית בוועדה.

13. התאמת הטיוטה בהתאם להתייחסויות של וועדה.

14. דיון בוועדה.

15. אישור הוועדה.

16. חתימת השר.

ד.  מקורות וחומרים

ראו לעיל.