תזכיר חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט – 2018
א. שם החוק המוצע
חוק שירות בטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (תיקון מס' 16 ), התשע"ט – 2018.
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
סעיף 24א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק), מאפשר את הצבתו של יוצא צבא, כהגדרתו בחוק, ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה.
סעיף זה נוסף לחוק ביום י"ד באב התשנ"ה (10 באוגוסט 1995) כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה–1995 (להלן – הוראת השעה).
תוקפה של הוראת השעה הוארך כמה פעמים ולאחרונה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), זאת במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר)(תיקון מס' 15), התשע"ו–2016.
הצורך המקורי לתגבור משטרת ישראל בחיילים בשירות חובה, נוסף על החיילים המשרתים במשמר הגבול, נבע מהמצב הביטחוני שדרש ממשטרת ישראל מאמצים מיוחדים לסיכול פיגועים ולשמירת ביטחון הפנים של המדינה, צורך שעודנו קיים.
יצוין כי נושא הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל בכללותו והגבלת הצבתם של יוצאי צבא ביחידות מסוימות בפרט, נבחן כל העת בידי משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל, וימשיך להיבחן גם בשנים הקרובות.
יצוין כי מספר החיילים המוצבים במשורת ישראל, פחת בשנים האחרונות.
מאחר ויש עדיין צורך בהמשך ההסדר, מוצע להאריכו בשלוש שנים נוספות, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).
יודגש כי הצבת יוצא צבא בשירות במשטרה לפי סעיף 24א לחוק, נעשית בהסכמתו של יוצא הצבא. כמו כן יובהר, כי ליוצאי צבא המוצבים בשירות המשטרה יש מעמד זהה לחיילי צבא הגנה לישראל, בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
אין.
ד. השפעת החוק המוצע על התקן המינהלי
אין.
ו. להלן נוסח הצעת החוק:
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט – 2018
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 6 |
1. |
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה-1995[1], בסעיף 6, ברישה, במקום "כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)" יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר2021)". |