תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...), התשע"ט-2018. 4

1. הוספת סעיף 1א.. 4

2. תיקון סעיף 6. 5

3. הוספת פרק שני א' 5

"פרק שני א': אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע. 5

סימן א': נטילה והפקה  לצורך מתן אשרה או רישיון ישיבה,  הארכתם או החלפתם, לצורך הליכי הרחקה או לצורך קיום הוראות החוק למניעת הסתננות.. 5

סימן ב': נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות והכללה במאגר. 6

סימן ג': הסמכת עובד משרד החוץ. 10

סימן ד': שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו 11

סימן ה': מאגר האמצעים והנתונים הביומטריים לזרים.. 11

סימן ו': העברת מידע שבמאגר. 11

סימן ז': שמירת סודיות, אבטחה, הגנה על פרטיות ומחיקה. 13

4. תיקון סעיף 14. 15

5. הוספת  התוספת הראשונה. 16

"תוספת ראשונה. 16

(סעיפים 10יג(א) ו- 10כא)". 16

6. תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי 16

דברי הסבר. 16

 

     תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'    ), התשע"ט - 2018

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת טיפולה של מדינת ישראל בנתינים זרים המגיעים לישראל, מתמודדות רשויות המדינה השונות הבאות עמם במגע במסגרת מילוי תפקידיהן (רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – רשות האוכלוסין), משטרת ישראל, רשויות הביטחון וגופים ציבוריים שונים) עם הצורך לזהותם באופן מדויק, אמין ומהיר.

 

ככלל, אין למדינת ישראל מידע רב אודות נתינים זרים הנכנסים אליה והשוהים בה בשונה מהמידע המצוי כעניין שבשגרה לגבי אזרחי המדינה ותושביה. הדברים נכונים במיוחד לגבי כ- 64,000 המסתננים, אשר הגיעו לישראל, ככלל, ללא כל מסמכי זיהוי. על כן בהעדר מידע ביומטרי, ישנו קושי אינהרנטי בזיהוי אמין, מדויק ומהיר של אוכלוסיית הנתינים הזרים, ובייחוד לגבי מסתננים אשר המידע הביומטרי יהא לאמיתו של דבר המידע האובייקטיבי היחיד שיהיה אודותיהם.

 

היתרון בשימוש במאפיינים ביומטריים לצורך אימות או זיהוי בני אדם, מקורו בכך, שמידע ביומטרי הוא מידע שאדם "נושא" עמו באופן תמידי, המהווה חלק ממנו, ואינו משתנה באופן קיצוני לאורך זמן. זאת, לעומת מידע מזהה אחר, שכאמור אינו קיים לגבי נתינים זרים ואשר עלול להיות חשוף לשינויים ולתיקונים במרמה, עם יכולת מוגבלת לגילוי הזיוף.

ואולם, בתכונה זו של הביומטריה טמונים גם סיכונים הכרוכים בהגנת פרטיותו של אדם, בין השאר בשל חוסר היכולת "לבטל" מידע ביומטרי לאחר שהופץ באופן בלתי הפיך. לפיכך, קובע התיקון המוצע הסדרים שמטרתם לשמור על פרטיות הזרים שמהם ניטלו אמצעי זיהוי ביומטריים, הסדרים לשמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו של זר הניטלים ממנו אמצעים ביומטריים, הגבלות על בעלי הסמכויות לביצוע פעולות על פי התיקון המוצע, הוראות מיוחדות לעניין השמירה על המידע ועוד.

 

בהקשר זה יצויין כי בעקבות מתקפת הטרור בארצות הברית ב- 11 בספטמבר 2001, החלו מדינות מערביות, ובראשן ארה"ב, לדרוש זיהוי ביומטרי מזרים הנכנסים לתחומן. כך למשל, בארצות הברית קיים מאגר, הכולל מידע ביומטרי (תמונה וטביעת כל עשר האצבעות) של כל זר המבקש להיכנס לארצות הברית, והמידע מועבר בין היתר אף לגורמי אכיפת החוק; באיחוד האירופי ישנם מספר מאגרים ביומטריים אודות זרים, המשותפים למדינות האיחוד ועוד.

 

מטרת התיקון המוצע הינה לקבוע הסדר אשר יאפשר אימות זהות וזיהוי של נתינים זרים שאינם תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים ובנתונים ביומטריים שיופקו מהם, כתנאי למתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל, לצורך ביצוע הליכי הרחקה ומשמורת על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – החוק), ולצורך קיום הוראות החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954, (להלן – חוק למניעת הסתננות) ובכלל זה להסדיר את הפעולות הנלוות לכך: ניהול מאגר מידע, הנפקת תעודות ביומטריות וכד'. כל זאת כדי לאפשר זיהוי וודאי ולמנוע הונאה, בין היתר על ידי הגשת  בקשות למתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל באמצעות הצגת זהות כוזבת. סמכות זיהוי כאמור קנויה לרשות האוכלוסין כבר היום, מכוח הוראות סעיף 6 לחוק, ורשות האוכלוסין נוטלת ושומרת במאגר מידע ביומטרי אודות נתינים זרים. ברם, לצורך הסדרתם של שימושים נוספים במידע ביומטרי, לרבות בידי משטרת ישראל, רשויות הביטחון וגופים ציבוריים, בהתאם להוראות המגבילות המוצעות בתיקון החוק, נדרשים תיקוני החקיקה המובאים להלן.

 

התיקון המוצע קובע הוראות לעניין אופן הפעלה של מערכת המשלבת מידע ביומטרי באשרות או ברשיונות ישיבה בישראל, ובכלל זה הסמכתם של הגורמים הרלוונטיים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים, לשמור אותם במאגר ולעשות בהם שימוש לצורך מילוי הוראות חוק זה, וכן לבצע תיקון עקיף בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), על מנת לאפשר ביצוע השוואה בין המאגר לבין מאגר נתוני הזיהוי המשטרתי לצורך גילוי מתחזים ועבריינים אחרים.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

בשלב זה, מכיוון שמדובר במערכת קיימת, אין השפעה על תקציב המדינה ועל תקנים במשרדי ממשלה.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה:

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...), התשע"ט-2018

 

דברי הסבר

 

סעיף 1

מוצע להגדיר את המונחים שבהם נעשה שימוש במסגרת פרק שני א' לחוק העיקרי, כנוסחו המוצע. בין השאר, מוצע להגדיר את המונח "ביומטרי", כמאפיין פיזיולוגי של אדם, אשר ניתן למדידה ממוחשבת. לעניין חוק זה, המאפיינים הפיזיולוגיים הינם תווי הפנים של אדם וטביעות האצבעות שלו, והמשמעות היא שימוש במאפיינים אלו בצורה ממוחשבת לצורך זיהוי אדם או אימות זהותו.

מוצע להגדיר את המונח "אמצעי זיהוי ביומטריים", או "אמצעים ביומטריים", כייצוג בצורה של תמונה ממוחשבת, של תווי הפנים ושל טביעות האצבעות. תמונות המתקבלות מתהליך צילום תווי פנים וסריקת טביעות אצבעות נקראות "דגימות" ביומטריות.

מוצע להגדיר את המונח "נתוני זיהוי ביומטריים" או "נתונים ביומטריים" כאותם נתונים המופקים מאמצעי זיהוי ביומטריים ואשר באמצעותם נעשית ההשוואה הביומטרית הממוחשבת. הנתונים הביומטריים מתקבלים מתוך תמונות תווי הפנים וטביעות האצבעות על ידי הפעלת אלגוריתם ממוחשב אשר מאתר וגוזר מהן אופיינים שונים. אוסף האופיינים הללו הינו התבנית הביומטרית.

 

סעיף 2

סעיף 6 לחוק העיקרי קובע כי שר הפנים רשאי לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה, הארכה או החלפה וכן לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם. בהתאם לכך, סמכות זיהוי של זרים באמצעים ביומטריים קנויה לרשות האוכלוסין כבר היום, מכוח הוראות סעיף 6 לחוק העיקרי, ורשות האוכלוסין נוטלת ושומרת במאגר מידע ביומטרי אודות נתינים זרים. ברם, לצורך הסדרתם של שימושים נוספים במידע ביומטרי, לרבות בידי משטרת ישראל, רשויות הביטחון וגופים ציבוריים, בהתאם להוראות המגבילות המוצעות בתיקון החוק, נדרשים תיקוני החקיקה המוצעים בתיקון זה.

לפיכך, מוצע לעגן בחוק באופן מפורש את סמכותו של שר הפנים להתנות מתן אשרה או רשיון ישיבה למי שאינו רשום במרשם האוכלוסין, וכן להאריך או להחליף רשיונות כאמור, בנטילת אמצעי ביומטרי, ובכלל זה קביעת הנסיבות שבהן מתן, הארכה או החלפה יהיה מותנה בנטילה כאמור. הצורך בדרישה לשילוב מאפיינים ביומטריים נועד למנוע הונאה של רשויות המדינה בבקשות למתן אשרות או רשיונות ישיבה באמצעות הצגת זהות כוזבת, דבר העלול להוביל להערכה מוטעית של השיקולים הרלוונטיים למתן אשרה או רשיון,  או שלילתם, מאותו אדם.

 

סעיף 3      לסעיף 10ב המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי שר הפנים יסמיך את בעלי התפקידים שיהיו רשאים ליטול מזרים אמצעים ביומטריים ולהפיק מהם נתונים ביומטריים, לשם זיהוי או אימות זהות, הכללה במאגר והנפקת תעודה ביומטרית, וזאת  לצורך החלטה בדבר מתן אשרות ורשיונות, ביצוע הליכי הרחקה וביצוע הליכים לפי החוק למניעת הסתננות.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי חלה חובה על זר לאפשר נטילת אמצעים ביומטריים, וככל שסירב הזר לא יינתנו לו אשרה או רישיון ישיבה.

 

לסעיף 10ג המוצע

מוצע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע, כי יונפקו לזר מסמכי זיהוי אשר יכללו מידע ביומטרי, סוג המידע שיישמר בתעודה ותקופת תוקפה, ככל שהדבר ייקל על זיהוי הזר על ידי הצגת תעודה אחידה המוכרת לרשויות בישראל במקום זיהוי הזר בתעודה שהונפקה על ידי מדינת מוצאו, דבר המקשה על רשויות המדינה לגלות תיעוד מזויף או תעודה שאינה של האדם המציג אותה.

 

לסעיף 10ד המוצע

מוצע לחייב זר לשאת עמו, בנוסף לדרכון, את התעודה הביומטרית, ככל שהונפקה לו, ולהציגה בפני עובד משרד הפנים, שוטר, פקח או בעלי תפקידים אחרים ששר הפנים יסמיך לשם כך.

 

לסעיף 10ה המוצע

בסעיף קטן (א), מוצע כי עובד משרד הפנים, שוטר, סוהר, עובד רשות ביטחון, חייל, ממונה ביטחון או מאבטח, איש משמר הכנסת ומאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים, יהיו רשאים, במסגרת מילוי תפקידם על פי דין, לבצע השוואה בין המידע הביומטרי הכלול במסמך הנסיעה של הזר, וכן בתעודה הביומטרית, ככל שיחליט שר הפנים להורות על הנפקתה, לבין אמצעים ביומטריים שיינטלו מזר או נתונים שיופקו מהם, כל זאת על מנת לאפשר אימות זהות במסגרת השימוש השוטף במידע הביומטרי.

נוסף על כך מוצע לקבוע סעיף הסמכה אשר יאפשר הסמכה של עובד בגוף ציבורי וכן בעלי תפקידים שאינם עובדי מדינה לבצע בדיקות אימות זהות. ברם, הסמכה זו תינתן רק על פי צו שיקבע שר הפנים בהסכמת שר המשפטים, ובכל הנוגע לבעלי תפקידים שאינם עובדי מדינה, על פי צו כאמור ובכפוף למגבלות הקבועות בסעיף בנוגע לבעלי התפקידים האמורים.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי השוואה לצורך אימות זהות, כאמור בסעיף זה, תיעשה בדרך שלא תאפשר יצירת מאגר ממוחשב של המידע הביומטרי ("מאגר משני"), וזאת בנפרד מהמאגר המנוהל על פי חוק זה, וכן כי המידע הביומטרי יימחק לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואה למאגר, כל זאת כדי למנוע הקמת מאגר נוסף אצל רשויות אחרות, וזאת לאור רגישות המידע הביומטרי.

 

לסעיף 10ו המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי עובד המוסמך ליטול אמצעים ביומטריים לצורך החלטה בדבר מתן אשרות ורשיונות וכן עובד משרד הפנים, שוטר, סוהר, עובד רשות ביטחון, חייל ועובד בגוף ציבורי הקבוע בצו שיקבע שר הפנים בהסכמת שר המשפטים, יהיו רשאים, במסגרת מילוי תפקידם על פי דין, לבצע השוואה בין האמצעים הביומטריים שיינטלו מזר לבין המאגר, כל זאת על מנת לאפשר זיהוי ואימות זהות של זרים.

בסעיף קטן (ב) מוצע, כי השוואה כאמור בסעיף זה לצורך זיהוי ואימות זהות, תיעשה בדרך שלא תאפשר יצירת מאגר ממוחשב של המידע הביומטרי ("מאגר משני"), וזאת בנפרד מהמאגר המנוהל על פי חוק זה, וכן כי המידע הביומטרי יימחק לאחר קבלת תוצאת ההשוואה והכללה במאגר, כל זאת כדי למנוע הקמת מאגר נוסף אצל רשויות אחרות, וזאת לאור רגישות המידע הביומטרי.

 בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע, כי עובד משרד הפנים שיוסמך לכך, יהיה רשאי להחליט כי אמצעים ונתונים שהועברו לפי סעיף זה לצורך השוואה מול המאגר על ידי הגורמים המוסמכים, ייכללו במאגר, על מנת לוודא כי אמצעים ונתונים אלה מתאימים לשמירה במאגר.

 

לסעיף 10ז המוצע

מוצע לקבוע הסמכה לקביעת מנגנון של זיהוי ואימות זהות של זר באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד, וזאת לצורך שיפור וייעול תהליך זיהויו של זר בפני רשויות המדינה וגופים המוסמכים ליטול אמצעים ביומטריים מזר כמתואר בסעיפים 10ה ו- 10ו לתיקון המוצע. בתקנות הדרושות לפי סעיף זה ייקבעו הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה וכן הוראות לעניין אבטחת מידע הניטל באמצעים ממוכנים. כמו כן יצוין כי הכלל לפיו מידע ביומטרי יימחק מיד בתום ביצוע ההשוואה והכללה במאגר יחול גם על המידע הביומטרי אשר ניטל או מופק במסגרת הזיהוי והאימות הממוכן. בנוסף, מוצע לקבוע, כי עובד משרד הפנים שיוסמך לכך, יהיה ראשי להחליט כי אמצעים ונתונים שהועברו לפי סעיף זה, ייכללו במאגר, על מנת לוודא כי אמצעים ונתונים אלה מתאימים לשמירה במאגר.

 

לסעיף 10ח המוצע

לאור סמכותו של שר הפנים לקביעת תנאים באשרות ורשיונות ישיבה על פי חוק זה חייב זר לאפשר נטילת אמצעים ביומטריים, ונטילה כאמור תתבצע לאחר שהתבקשה הסכמתו של הזר לכך. עם זאת, מקום שהזר סירב לנטילת אמצעים כאמור, יהיה רשאי בעל תפקיד שהוסמך לנטילת אמצעים ביומטריים לצורך החלטה בדבר מתן אשרות ורשיונות וכן עובד משרד הפנים, שוטר, סוהר, עובד רשות ביטחון וחייל, ליטול אמצעים ביומטריים תוך שימוש בכוח סביר לצורך הנטילה, וזאת לאחר מתן אזהרה בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור. סמכות הנטילה תוך שימוש בכוח סביר תופעל רק לגבי זר שנחזה להיות מעל גיל 14, השוהה בישראל שלא כדין או שקיים חשד ששוהה שלא כדין, או שכניסתו לישראל סורבה על פי החוק.

 

לסעיף 10ט המוצע

מוצע, כי הסמכויות שנקבעו בסעיפים 10ב, 10ה ו – 10ו לתיקון המוצע, דהיינו: נטילת אמצעים ביומטריים לצורך מתן אשרה או רשיון, ולצורך השוואה, זיהוי ואימות זהות של זר ביחס לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך נסיעה, בתעודה ביומטרית ובמאגר, תהיינה נתונות לעובדי משרד החוץ שיוסמכו לכך בידי שר החוץ, לגבי זרים השוהים מחוץ לישראל והמבקשים אשרה, שנתינתה מותנית בנטילת אמצעים ביומטריים. זאת על מנת לגלות זהויות כוזבות, שהות שלא כדין בישראל בעבר ועוד, עוד טרם בואו של הזר לישראל, כך שתימנע הגעתו לישראל של מי שנמצא כי אינו זכאי להיכנס אליה.

 

לסעיף 10י המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע, כהוראה כללית את החובה לבצע, ככל הניתן, את תהליך נטילת האמצעים הביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים הביומטריים שנכללים במסמך נסיעה, בתעודה ביומטרית, ככל שהונפקה, או במאגר, באופן שיבטיח שמירה על כבוד האדם ופרטיותו, כל זאת לאור רגישות המידע הביומטרי.

משום כך גם מוצע בסעיף קטן (ב) לקבוע חובה על כל בעל תפקיד שהוסמך ליטול אמצעים ביומטריים, להפיק מהם נתונים ביומטריים, להשוות למסמך נסיעה, לתעודה ביומטרית ככל שניתנה או למאגר, להכליל במאגר, וכן ליטול תוך שימוש בכוח סביר, לעשות כן לאחר שעבר הכשרה מתאימה.

 

לסעיף 10יא המוצע

מוצע, כי ינוהל במשרד הפנים מאגר מידע אשר יכלול, נוסף על פרטים אישיים הנוגעים לזהותו של הזר ומידע מינהלי, את שני האמצעים הביומטריים אשר ניטלו לפי הוראות החוק, כלומר: תמונת תווי פנים ותמונות טביעות האצבע, ואת הנתונים הביומטריים אשר יופקו מהם, וכן אמצעים ונתונים ביומטריים ממסמך הנסיעה של הזר. מנהל המאגר לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ימונה על ידי שר הפנים.

מטרת המאגר היא לאפשר זיהוי וודאי, אמין ומהיר של נתינים זרים, ובכך לסייע לרשויות המדינה הנדרשות לזהותם במסגרת מילוי תפקידיהן. המאגר יאפשר ייעול וזירוז תהליך הרחקת שוהים בלתי חוקיים בישראל (אשר תנאי מקדמי להרחקתם הוא זיהויים הוודאי), מניעת כניסה לישראל בזהות בדויה של מי שהורחקו כבר בעבר, והקלה על הנתינים הזרים השוהים בישראל באופן חוקי ובהיתר, על ידי זיהויים המהיר והאמין, ללא צורך בבירור ארוך ומכביד.

המאגר יסייע גם לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או עוון, לצורך זיהוי ותפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, ולצורך סיכול פיגועים והגנה מפני פגיעה בחיי אדם, הכל בהתאם להוראות הקבועות בחוק המוצע.

 

לסעיף 10יב המוצע

סימן ו' המוצע מסדיר את העברת המידע מהמאגר. מוצע לקבוע בסעיף 10יב המוצע, הוראה כללית ולפיה, העברת מידע מהמאגר מותרת לפי הוראות החוק המוצע בלבד. בהקשר זה מוצע לקבוע, כי הוראות החוק המוצע גוברות על הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, העוסק במסירת מידע מגופים ציבוריים והוראות כל דין אחר.

 

לסעיף 10יג המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע, כי משטרת ישראל רשאית לקבל העתק מן המאגר לאחת המטרות המפורטות בסעיף המוצע. לאור העובדה כי למדינת ישראל אין מידע רב אודות נתינים זרים הנכנסים אליה והשוהים בה, וזאת, בשונה מן המידע המצוי כעניין שבשגרה אודות אזרחי המדינה ותושביה, קיים קושי מיוחד בחקירה ובמניעה של עבירות כאשר מדובר במקרים בהם ישנה מעורבות של זרים. הדברים נכונים גם כאשר נדרשת משטרת ישראל לברר זהותו של אדם, לרבות גופה, ולפעול לאיתור נעדרים. לפיכך מוצע לאפשר למשטרת ישראל לקבל העתק מהמאגר לצורך אחת המטרות המפורטות בסעיף המוצע ובהתאם לתנאים המגבילים הקבועים בו לעניין חשד למעורבות בעבירה.

עוד מוצע לקבוע, כי העתק מהמאגר יועבר למשטרת ישראל לצורך סיוע לגופי חקירה מחוץ לישראל, וזאת בשל היקפי הפשיעה המחייבים מתן כלים מספקים להתמודדות המשטרה ורשויות האכיפה מחוץ לישראל עם גורמים עברייניים הנמצאים בארץ ובחו"ל.

בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג), מוצע לקבוע הוראה האוסרת על המשטרה למסור מידע זה לכל גורם אחר בשל רגישות המידע והיבטי הגנת הפרטיות. עם זאת, מוצע לסייג איסור זה ולאפשר את העברת המידע לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון ולרשות אכיפה מחוץ לישראל, ובלבד שהמידע חיוני לצורך מילוי תפקידיהם של גורמים אלה.

 

לסעיף 10יד המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע, כי לרשויות הביטחון תהיה גישה למאגר, לצורך מימוש ייעודם ותפקידיהם ובין השאר לשם סיכול פיגועים והגנה מפני פגיעה בחיי אדם, על פי כללים שייקבעו.

בסעיף קטן (ב) מוצע להגביל את רשויות הביטחון בהעברת המידע שקיבלו, ולקבוע כי מידע כאמור לא יועבר לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.

 

לסעיף 10טו המוצע

מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להעביר מידע מהמאגר לגוף ציבורי לצורך זיהוי או אימות זהות של זר. לאור רגישות המידע מוצע כי המידע יועבר רק לגוף שייקבע בצו של שר הפנים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וכן מוצע כי גוף שקיבל מידע כאמור ישתמש בו רק למטרה לשמה נמסר לו וידאג לאבטחתו כנדרש על פי החוק.

 

לסעיף 10טז המוצע

מוצע לקבוע חובת שמירת סודיות והגבלות על שימוש, שיחולו על מי שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו, אמצעים או נתונים ביומטריים, והשימוש בהם יותר לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו או לפי צו של בית משפט.

 

לסעיף 10יז המוצע

לאור החשיבות בהגנה על המידע הביומטרי בשל רגישותו של מידע זה, מוצע לקבוע הוראות לעניין אבטחת המידע הביומטרי המצוי במאגר. הוראות אלה נועדו להגן מפני זליגת המידע לגורמים שאינם מוסמכים להשתמש במידע, וכן להגן מפני שימוש במידע על ידי גורמים מוסמכים שלא בהתאם להוראות החוק המוצע, ולמנוע פגיעה בפרטיות הזרים שהאמצעים והנתונים הביומטריים שלהם שמורים במאגר.

 

לסעיף 10יח המוצע

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע – 2009 (להלן – חוק הכללת אמצעי זיהוי) חל על תושבים הרשומים במרשם האוכלוסין. החוק האמור קובע הסדרים מיוחדים לנטילת אמצעים ביומטריים, הפקת נתונים ביומטריים, הכללה במאגר הביומטרי, וכן העברת מידע מהמאגר הביומטרי לגבי תושבים שפרטיהם כלולים במאגר זה. לפיכך, מוצע בסעיף קטן (א) כי זר שנהיה תושב כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי, והאמצעים והנתונים הביומטריים שלו כלולים במאגר לפי החוק, מידע זה יימחק מהמאגר, שכן על התושב יחולו ההסדרים המיוחדים הקבועים בחוק הכללת אמצעי זיהוי.

עם זאת, במרבית המקרים, מי שנהיה תושב שוהה במשך תקופה במעמד זמני בישראל, והוא נדרש לעמוד בתנאים מסוימים על מנת להמשיך לשהות בישראל כתושב. לפיכך, מוצע בסעיף קטן (ב) כי במשך תקופה של חמש שנים במהלכן הוא שוהה ברישיון לישיבת ארעי, יישמרו האמצעים והנתונים הביומטריים המתייחסים אליו במאגר, ללא שייעשה בהם שימוש, וניתן יהיה לשוב ולהשתמש בהם אם בוטל מעמדו והוא שב להיות זר.

 

לסעיף 10יט המוצע

מוצע לקבוע כי אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מההסדרים השונים שנקבעו בדין לרבות בפקודות משטרת ישראל, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה או בראיות המוגשות לבית המשפט במסגרת הליכים פליליים. הוראה זו זהה להוראות סעיף 14ט לחוק סדר הדין הפלילי.

 

לסעיף 10כ המוצע

מכוח הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 6 לחוק לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה בישראל, ניטלים כיום אמצעים ביומטריים מנתינים זרים המגיעים לעבוד בישראל ומנתינים זרים השוהים בישראל שלא כדין. עם הסדרת הנושא בחוק, מוצע כי אמצעים ביומטריים שניטלו מזר לפני תחילתו של התיקון המוצע, האמצעים והנתונים יועברו למאגר ויחולו ההוראות הקבועות בחוק המוצע.

 

לסעיף 10כא המוצע

בהתאם לסעיף 10יג המוצע משטרת ישראל תהיה רשאית לקבל העתק מהמאגר במצבים בהם אין חשד למעורבות זר בעבירה רק במסגרת חקירת עבירה מסוג פשע או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה לחוק. מוצע לקבוע כי השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר הפנים ושר המשפטים, רשאי בצו לשנות את התוספת האמורה, ככל שהדבר נדרש.

 

סעיף 4

לצורך ביצועו של חוק זה והפעלתו, מוצע כי שר הפנים יהיה רשאי להתקין תקנות ביצוע לעניין אופן נטילת האמצעים הביומטריים, הוראות לעניין ניהול המאגר והוראות לאבטחה. לעניין תקנות בדבר נטילת אמצעים ביומטריים מוצע להבהיר כי בסמכות שר הפנים לקבוע הסדרים מיוחדים לקבוצות שונות של אוכלוסיה, ובין השאר קטינים, קשישים ואנשים עם מוגבלות, ולגבי מקרים בהם לא ניתן ליטול אמצעים ביומטריים.

 

סעיף 5

בהתאם לסעיף 10יג המוצע משטרת ישראל תהיה רשאית לקבל העתק מהמאגר במצבים בהם אין חשד למעורבות זר בעבירה רק במסגרת חקירת עבירה מסוג פשע או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה לחוק.

 

סעיף 6

ההסדר המוצע בסעיף זה נועד לאפשר למשטרה לערוך השוואה בין נתוני זיהוי שבמאגר לבין נתוני זיהוי מזוהים המצויים במאגר המשטרתי שהוקם מכוח הוראות פרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי. זאת על מנת לגלות מקרים בהם בכל אחד מהמאגרים יופיעו תחת אותו נתון זיהוי פרטי זהות שונים.