תוכן עניינים
תזכיר חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)(הארכת הוראת השעה), התשע"ט- 2018
תזכיר חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 1)(הארכת הוראת השעה), התשע"ט - 2018.
חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)(הארכת הוראת השעה), התשע"ט – 2018.
מוצע להאריך בשנתיים נוספות את הוראת השעה בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016, אשר קובעת כי שיעור הניכוי מהכנסה שמקורה בעבודה, להורה עצמאי הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ו – 1972, יגדל ביחס לשיעורו בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980.
בהתאם להוראות השעה שעתידה להסתיים ביום 31.12.18, הורה עצמאי הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות, תובא בחשבון הכנסותיו מעבודה בשיעור ניכוי מדורג, כך שבעד הכנסה עד ל- 33.81% מהשכר הממוצע (נכון להיום, כ- 3,300 ₪), ינוכה רק 25% מהגמלה.
לאור האמור, שינוי שיעור הניכוי מהכנסה יביא לכך כי הורה עצמאי הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות, ועובד, סך כל הכנסותיו מעבודה וגמלה יגדילו, תוך שמירה על הטבות הנלוות לזכאי גמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות.
החוק המוצע מאריך את הוראת השעה הקובעת שיעור ניכוי מיטיב למשפחות שבראשן הורה עצמאי, מתוך מטרה לבחון האם במתן שיעור ניכוי מיטיב יש בו לעודד יציאה לעבודה ולשיפור הכנסת התא המשפחתי הכוללת.
עלות התיקון המוערכת הינה כ- 125 מיליוני ₪ בשנה מתקציב המדינה.
אין השפעה על התקן המנהלי.
תזכיר חוק מטעם המוסד לביטוח לאומי:
|
|
|
|
|
1. |
בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016,[1] במקום "כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)" יבוא " ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)".
|
|
|
תחילה ותחולה |
2. |
תחילתו של חוק זה, ביום כ"ד בטבת, התשע"ט (1 בינואר 2019). |
כללי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), נחקק במטרה לספק "רשת ביטחון" סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעיים כדי מחייתו, באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה, בתנאים ובשיעורים המפורטים בו.
סעיפים 2 עד 4 לחוק קובעים את תנאי הזכאות ואת הסייגים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה וסעיף 5 לחוק קובע את שיעור הגמלה, בין השאר, בהתחשב בהכנסות שיש לזכאי.
סעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק קובעים כללים בדבר חישוב הכנסה שמקורה בעבודה לצורך חישוב שיעור גמלת הבטחת ההכנסה וזאת בכפוף להוראות סעיף 5 לחוק.
הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ותשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב – 1972 (להלן – חוק המזונות), כפי שיוסבר בהמשך דברי ההסבר, מוגבלת לסכומי השתכרות נמוכים יחסית, וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה, המחושבים בהתאם להרכב המשפחה וגיל התובע, מביאה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה או תשלום המזונות, ובמקביל לכך, גם לשלילת הטבות נלוות הניתנות על ידי גופים שונים.
משכך, נוצר תמריץ שלילי להגדלת סכום הכנסה מעבודה של תובעי הבטחת הכנסה ומזונות מהחשש שמא הגדלת הכנסה מעבודה תגרום בסופו של דבר להפסד העולה על הגדלת ההכנסה. במילים אחרות, הדין כיום "מעודד" זכאים למזונות ולהבטחת הכנסה שלא להגדיל את הכנסתם בשל החשש מאבדן הגמלה וההטבות הנלוות לה.
במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה של הורה עצמאי, נקבע בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016, הוראות בדבר שינוי שיעורי הניכויים הקבועים בסעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה, כך ששיעור הניכוי גדל ואפשר לזכאי הבטחת הכנסה ומזונות השתכרות בשיעורים גבוהים יותר, כך שבסך כל ההכנסה בידם גדל.
ביום ג' בטבת, התשע"ז, (ה- 1 בינואר, 2017) נכנסה לתוקפה הוראת שעה כאמור, שעתידה להסתיים ביום כ"ג בטבת התשע"ט (ה- 31 בדצמבר, 2018), אשר קבעה כי לעניין הורה עצמאי המשתכר בהכנסה של עד 33.81% מהסכום הבסיסי (כ- 3,300 ₪), ינוכה רק 25% מהכנסה מגמלה.
בהתאם להוראת השעה, עקב המוסד לביטוח לאומי אחר השפעת שינוי המדיניות על שיעור התעסוקה וההכנסה המשפחתית בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות, ולאור מסקנות מעקב זה, אשר הראה כי מצבן של המשפחות הוטב מוצע, כי תוארך הוראת השעה וזאת ב- 2 שנים נוספות.
ההצעה האמורה היא לעניין הארכת השעה בחוק הבטחת הכנסה, ואינה מאריכה את הוראת השעה בחוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשע"ח – 2007.