|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1], אני מתקינה תקנות אלה: |
|||||
|
|
|
|
|||||
|
הוספת תקנה148 א |
1. |
לאחר סעיף 148 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח-2018[2] יבוא: |
|||||
|
|
|
" החלטה בבקשת רשות ערעור לאחר שתי ערכאות |
148א. |
החליט בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים (להלן- ההחלטה), רשאי בית המשפט לכלול בהחלטתו רק את קביעתו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור, ובלבד שמתקיימים שני אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין."
|
2. במקום תקנה 166(5) יבוא-
|
166(5). התובענה מבוססת על מעשה או מחדל שאירע בתחום המדינה או על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, שירות או התנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (א) אדם השולט בתאגיד; (ב) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (א); (ג) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (א) ו- (ב). |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
אילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
כללי: מוצע להתאים את התיקונים המוצעים בקובץ התקנות הקיימות לתקנות החדשות.
הוספת תקנה 148א: נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט, מוצע לעגן בתקנות סדר הדין האזרחי את האפשרות לכלול בהחלטות הדוחות בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", במקרים המתאימים לכך, אמירה תמציתית שעניינה הוא שאין עילה להתערבות בהחלטה או בפסק הדין נושא הבקשה, ללא פירוט נוסף. זאת, במקרים בהם אין מדובר בפסק דין הנוגע לשאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת, ובמידה שמתן רשות ערעור אינו דרוש לצורך מניעת עיוות דין.
ההצעה מבוססת בחלקה על ההסדר הקבוע בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך התאמתו של הסדר זה לאמות המידה המצמצמות שנקבעו בפסיקה לדיון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", הידועות גם כמבחן "חניון חיפה" (בהתבסס על ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) (1982)).
מבחן זה מהווה את ההלכה המנחה לעניין התערבותו של בית המשפט בגלגול שלישי בפסק הדין. לפיכך, נקבע כי מקום בו הערעור נוגע למחלוקות עובדתיות אשר ניתן להן מענה הולם בפסק דין מנומק של הערכאה דלמטה, אין טבעה של ערכאת ערעור, לא כל שכן ב"גלגול שלישי", להתערב בקביעות מסוג זה. כך הוכרע ברע"א 8532/11 שוש כהן נ' עידו קרקובסקי (פורסם בנבו, 25.3.2012) לעניין הערכת נכותו התפקודית של הניזוק אשר לגביה התקבלה הכרעה מנומקת בבית המשפט השלום. במקרה אחר נפסק כי הבקשה מעלה שאלה פרטנית הנוגעת לאופן יישומו של הסעיף הנ"ל ואין מדובר במקרה חריג העולה כדי עיוות דין, ולכן אין מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בשיקול הדעת של בימ"ש קמא (רע"א 6303/17 מוניר מטאנס נ' פהד עבוד (פורסם בנבו, 21.12.2011)).
תקנה 166(5): ראשית, בנוסח שפורסם נפלה טעות והעילה של המצאה מחוץ לתחום בשל מעשה או מחדל בתחום המדינה- נשמטה, ולכן מוצע כעת להחזירה. שנית, מוצע לקבוע כי המצאה כאמור מחוץ לתחום תתאפשר לא רק כאשר הנתבע עצמו עומד בתנאי השני, כלומר, לא רק כאשר הנתבע עוסק בעצמו בסחר בינלאומי או במתן שירותים בינלאומיים שהיקפם משמעותי, אלא גם כאשר הנתבע, אם הוא תאגיד, עושה זאת דה פקטו באמצעות "אדם קשור". אדם קשור הוא, למשל, מי ששולט בנתבע או תאגיד שנשלט על ידו. אם הנתבע עצמו אינו עוסק בסחר בינלאומי, אך חברת הבת שלו משווקת עבורו את המוצרים בעולם, הרי שהתנאי השני מתקיים דה פקטו, ואין לראות בהפרדה התאגידית ביניהם כשוללת את קיומו של התנאי בדבר הסחר הבינלאומי. ההגדרה המוצעת לאדם קשור מתייחסת אפוא לכל קבוצת המחזיקים שמתקיימים בתוכה יחסי שליטה כקבוצה אחת לצורך השגת תכלית התקנה. ההגדרה מקובלת בחקיקה ומופיעה במספר דברי חקיקה שמתייחסים לתאגידים.