לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951
|
אני מודיע לפי סעיף 15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1] (להלן – החוק) כי בתוקף סמכותי[2] לפי סעיף 11(7) ו-(8) לחוק נתתי היתר כללי להעסקת עובדי הכנסת בשעות נוספות (להלן – ההיתר) כדלהלן: |
|
|||
|
הגדרות |
1. ב |
בהיתר זה – |
|
|
|
|
|
"מושב של הכנסת" – כהגדרתו בתקנון הכנסת[3];
|
|
|
|
|
|
"פגרת הכנסת" – כהגדרתה בתקנון הכנסת; |
|
|
|
|
|
"עובדים" – עובדי הכנסת הנמנים על שתי הדרגות העליונות בסולם הדירוג (הדרג הניהולי הבכיר), הצוות המקצועי בלשכת יושב ראש הכנסת, בלשכת המנהל הכללי של הכנסת ובלשכת מזכיר הכנסת, עובדי ועדות הכנסת, סדרני הכנסת, עובדי מרפאת הכנסת ועורכי הדין בלשכה המשפטית של הכנסת; |
|
|
|
|
|
"היתר כללי לכלל המשק" – הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות[4]. |
|
|
|
אורך יום העבודה |
2. |
(א) בימים בהם מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת, אורך יום עבודה, לפי סעיפים 2 או 5 לחוק, כולל שעות נוספות (להלן – אורך יום העבודה) שבו מותר להעסיק את העובדים לא יעלה על 16 שעות עבודה. |
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים, רשאי יושב ראש הכנסת או המנהל הכללי של הכנסת, אם יושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד לפיו אורך יום העבודה ביום בו מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת, לא יעלה על 20 שעות עבודה. |
|
|
|
|
|
(ג) בימים בהם לא מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת, אורך יום העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר הכללי לכלל המשק. |
|
|
|
שעות נוספות מותרות לשבוע עבודה |
3. |
(א) במהלך מושב של הכנסת, כמות השעות הנוספות שבהן מותר להעסיק עובדים במהלך שבוע עבודה לא תעלה על 20 שעות נוספות;
|
||
|
|
|
(ב) בתקופת פגרת הכנסת, יחולו הוראות סעיף 2(א) להיתר הכללי לכלל המשק; |
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), במקרים חריגים, רשאי יושב ראש הכנסת או המנהל הכללי של הכנסת, אם יושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד לפיו כמות השעות הנוספות שבהן מותר להעסיק עובדים במהלך שבוע עבודה בו מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת לא תעלה על 25 שעות נוספות. |
|
|
|
שעות נוספות מותרות בחודש |
4. |
(א) כמות השעות הנוספות בחודש בהן מותר להעסיק עובדים לא תעלה על כמות השעות הנוספות בחודש כפי שתחושב לפי ההיתר הכללי לכלל המשק. |
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים, רשאי יושב ראש הכנסת או המנהל הכללי של הכנסת, אם יושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד לפיו ניתן לחרוג מכמות השעות הנוספות בחודש הקבועה בסעיף קטן (א), וזאת בכפוף למגבלה הקבועה בסעיף 3 בדבר כמות שעות נוספות מרבית בשבוע.
|
|
|
|
שמירת דינים לעניין סעיף 10(א)(1) |
5. |
אין בהיתר זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 10(א)(1) לחוק שעות עבודה ומנוחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
_ _ _ _ _ _ _
חיים כץ
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
_______ התשע"ח
(_______ 2018)
(חמ 4281-3)
דברי הסבר
היתר זה נדרש בהתחשב בייחודיותה ובתפקידה של הכנסת וסדרי העבודה המשתנים בה נוכח לוח הזמנים הפרלמנטרי החורג מהמקובל במקומות עבודה אחרים והנתון לשינויים בהתאם לאינטרסים הציבוריים והלאומיים בהם מטפלים בבית המחוקקים.
עבודת הכנסת הינה עבודה המתבצעת פעמים רבות באינטנסיביות ולאורך שעות ארוכות ורצופות על מנת לקדם הליכי חקיקה דחופים, לתת מענה לצרכים רשמיים לאומים, ולפעול למען קשרים דיפלומטיים. עובדי הכנסת, המהווים את המעטפת המקצועית המאפשרת את עבודת הכנסת במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת נדרשים לעיתים להמשיך ולעבוד על מנת לשמור על רציפות תקינה של דיונים וקבלת החלטות.
משך הדיונים והארועים נקבע לפי צרכיה של מדינת ישראל ותהליכי החקיקה והאירועים הפרלמנטריים שמתנהלים במשכן הכנסת. לאור זאת, נוצר לעיתים מצב בו העובדים החיוניים להמשך הליכי החקיקה ומתן מענה לצרכים פרלמנטריים נדרשים לעבוד בשעות מרובות, לפעמים אף מעבר לשעות הקבועות בהיתר הכללי לשעות נוספות לכלל המשק.
היתר זה, יאפשר לעובדי הכנסת החיוניים לשמירה על רציפות דיוני ועדות הכנסת והמליאה להמשיך ולתת את התמיכה והסיוע הנדרש כדי לאפשר המשך הדיונים והליכי קבלת ההחלטות.
ההיתר מבקש לאזן בין זכויות העובדים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ובנורמות הכלליות אשר נוצרו מכחו לבין הצרכים המיוחדים הנדרשים לשם המשך פעולתו התקינה של בית המחוקקים של מדינת ישראל.
סעיף 1
ההיתר יחול רק על עובדי כנסת אשר נדרשת פעילותם הרצופה על מנת לשמור על רציפות הדיונים וניהול תקין של הכנסת הן בועדות הכנסת והן במליאת הכנסת
סעיף 2
ההיתר יוצר איזון בין הנורמות הכלליות לבין הצרכים המיוחדים של הכנסת, כך שבימים בהם מתקיימות ועדות של הכנסת או מתכנסת המליאה ניתן יהיה להעסיק עובדים עד 16 שעות ביום עבודה, לרבות שעות נוספות זאת על מנת לאפשר רציפות הדיונים בועדות ובמליאה. בימים בהם לא מתקיימות ועדות ניתן יהיה להעסיק עובדים לפי הנורמות הכלליות החלות על כלל המשק.
למרות זאת, במקרים בהם בשל עומס עבודה חריג או התמשכות ארוכה מהרגיל של הדיונים, יהיה רשאי יו"ר הכנסת, או מנכ"ל הכנסת אם היו"ר הסמיכו לכך לאשר העסקה של עובדים עד ל20 שעות.
סעיף 3
מגביל את מספר השעות הנוספות בשבוע תוך איזון בין תקופת המושב לפגרה. בתקופות מושב הכנסת (הכולל את כנס החורף וכנס הקיץ של הכנסת), ניתן יהיה להעסיק עובדים עד 20 שעות נוספות במצטבר בשבוע. לעומת זאת, בתקופת פגרות הכנסת יועסקו עובדים לפי הנורמה הכללית הקבועה בהיתר הכללי לכלל המשק.
עם זאת, במקרה של עומס חריג, יוכל יו"ר הכנסת או המנכ"ל אם הוסמך לכך לאפשר העסקת העובדים עד 25 שעות נוספות בשבוע שבו מתקיימות ועדות או מליאת הכנסת.
סעיף 4
מגביל את מספר השעות הנוספות בחודש לפי הנורמות הקבועות במשק כפי שעולה מההיתר הכללי לכלל המשק. עם זאת ,גם כאן במקרים של עומס חריג יהיה יו"ר הכנסת או המנכ"ל רשאי להתיר העסקה מעבר להגבלה הקיימת בכלל המשק ובתנאי שלא יחרגו העובדים ממכסת השעות הנוספות המותרת לשבוע עבודה.
סעיף 5
סעיף 10(א)(1) לחוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר העסקת עובדים בשעות נוספות אף ללא היתר "כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת"
במקרה כזה נדרש לפי החוק דיווח למפקח עבודה אזורי.
מובהר כי ההיתר אינו גורע מאפשרות הכנסת לעשות שימוש בסעיף זה בכפוף לתנאים הקבועים בו.