חוק רשות התעופה האזרחית (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018
רשות התעופה האזרחית (להלן - "רת"א") היא יחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוקמה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה – 2005 במטרה לשמש הרגולטור של התעופה האזרחית בתחומי בטיחות הטיסה וניהול תעבורה אווירית.
מטרת תזכיר החוק המוצע היא לאפשר לרת"א לתת אישורי כשירות אווירית מסוימים בהקשר של פרויקטים של התעשיות הביטחוניות הישראליות המבוצעים בכלי טיס של צבאות זרים – זאת באמצעות קביעת תפקיד בנושא זה בחוק רת"א.
מעת לעת, חברות ישראליות (הנמנות על התעשיות הביטחוניות) מעוניינות להתמודד במכרזים בינלאומיים לביצוע התקנות של ציוד ומערכות בכלי טיס של צבאות זרים, או ביצוע שינויים בהם. במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה נדרשים המציעים להצהיר כי יש במדינה הרלבנטית רשות שלטונית המסוגלת לאשר, לאחר בדיקה הנדסית יסודית, שההתקנות או השינויים של ציוד ו/או מערכות בכלי הטיס הצבאי הזר כאמור, לא פגעו בכשירותו האווירית של כלי הטיס.
בעבר, הסכימה רת"א לספק את האישור הנדרש – זאת לאחר שסוכמו מול המציע הרלבנטי תנאי הפיקוח על הפרויקט מצידה של רת"א, ובכפוף לעמידה בתנאים לקבלת האישור. זאת באשר לרת"א הידע והמומחיות המקצועית הנדרשים לביצוע התפקיד (שכן היא נותנת אישורים במתודות דומות לגבי התקנות ושינויים בכלי טיס אזרחיים), וכן בשל העובדה כי סירוב לבצע זאת משמעו חסימת חברות ישראליות מהיכולת להתחרות על פרויקטים מסוג זה.
בהקשר זה יצוין כי מדובר בפרויקטים שבצדם יצירת הכנסות של מיליוני ₪ למשק הישראלי (התקשרות הגופים בתעשיית התעופה עם קבלני משנה, משרות ישירות ועקיפות, תשלום מיסים, יצירת מוניטין לקראת מכרזים נוספים, וכדומה).
לאחרונה, משרד המשפטים חיווה דעתו כי לנוכח העובדה שתפקידי וסמכויות רת"א לפי דיני הטיס עניינם הסדרת תיכונם, ייצורם והפעלתם של כלי טיס אזרחיים, הרי שלשם מתן שירות כאמור בהקשר של כלי טיס צבאיים זרים יש לקבוע זאת במסגרת תפקידיה של רת"א בחוק רת"א.
לפיכך, מבוקש באמצעות תזכיר החוק המוצע להוסיף לרת"א תפקיד של מתן אישור למבקש כי התקנה או שינוי, של ציוד או מערכת, שבוצעו בכלי טיס של צבא זר, לא פגעה בכושרו האווירי של כלי הטיס כאמור.
לא רלבנטי
לא רלבנטי – לשם יישום תפקידה כמוצע, רת"א תעשה שימוש בכוח האדם העומד לרשותה נכון להיום.
תזכיר חוק מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים:
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 4 |
1. |
בסעיף 4 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה – 2005 , בסעיף קטן (ב) אחרי "במילוי תפקידיה" יבוא "לפי סעיף קטן (א)" ואחריו יבוא: |
|
|
|
|
|
"(ג) נוסף על תפקידיה לפי סעיף קטן (א), הרשות רשאית לאשר כי התקנה או שינוי של ציוד תעופתי או מערכת בכלי טיס צבאי זר אינה פוגעת בכשירותו האווירית של כלי הטיס כאמור.". |
דברי הסבר
כאמור, רת"א היא יחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוקמה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה – 2005 (להלן – חוק רת"א) במטרה לשמש הרגולטור של התעופה האזרחית בתחומי בטיחות הטיסה וניהול תעבורה אווירית.
מעת לעת, חברות ישראליות (הנמנות על התעשיות הביטחוניות) מעוניינות להתמודד במכרזים בינלאומיים לביצוע התקנות של ציוד ומערכות בכלי טיס של צבאות זרים, או ביצוע שינויים בהם. במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה נדרשים המציעים להצהיר כי יש במדינה הרלבנטית גוף שלטוני המסוגל לאשר, לאחר בדיקה הנדסית יסודית, שההתקנות או השינויים של ציוד ו/או מערכות בכלי הטיס הצבאי הזר כאמור לא פגעו בכשירותו האווירית.
בעבר, הסכימה רת"א לספק את האישור הנדרש, שכן לרת"א הידע והמומחיות המקצועית הנדרשים לביצוע התפקיד (שכן היא נותנת אישורים במתודות דומות לגבי התקנות ושינויים בכלי טיס אזרחיים), וכן בשל העובדה כי סירוב לבצע זאת משמעו חסימת חברות ישראליות מהיכולת להתחרות על פרויקטים מסוג זה.
בפועל השירות ניתן כך: בתחילת הפרויקט, רת"א מגיעה להסכמה עם המבקש על "תקן מוסכם" של כשירות אווירית של כלי הטיס הצבאי הזר, שמולו תיבדק הכשירות האווירית של כלי הטיס לאחר ביצוע השינוי / ההתקנה . בד"כ מדובר בתקן צבאי מקובל בעולם (שכן מדובר בכלי טיס צבאיים).
המבקש מגיש לרת"א את התיכון ("התכן" - Design) של ההתקנה / השינוי המוצעים וכן מסמכים המוכיחים את עמידת התכן של ההתקנה / השינוי המבוקשים בדרישות התקן עליו הוסכם מראש.
תהליך האישור מבוסס על בחינת תכן ההתקנה / השינוי מכל היבט אשר עלול להשפיע על כשירותו האווירית ובטיחותו של כלי טיס בו מבוצעת הפעולה ובכלל זה :
- השפעה מבנית (חוזקו של כלי הטיס);
- השפעה אווירודינמית (תכונות הטיסה ובטיחותה);
- השפעה ו/או הפרעה למערכות נוספות בכלי הטיס;
- הנחיות נוספות הנדרשות לצוות הטיסה;
- השפעה על פעולות בדיקה ותחזוקה;
לאחר בדיקת תכן ההתקנה / השינוי המוצעים, בודקים גורמי המקצוע ברת"א את ההתקנה או השינוי בפועל של הציוד או המערכת (אב הטיפוס), וכן מבצעים בקרה על בדיקות / ניסויים קרקעיים ומוטסים של כלי הטיס שעליו בוצעה ההתקנה/ השינוי.
במסגרת זאת, המבקש מגיש לרת"א , לבדיקתה, דוחו"ת של הניסויים והבדיקות שבוצעו על ידו, התומכים בכך שההתקנה/ השינוי כפי שבוצעו בפועל, אכן עומדים בדרישות התקן.
ככל שגורמי רת"א מצאו, בעקבות תוצאות הניסויים או הבדיקות , כי יש מקום לביצוע תיקונים במסמכי התכן - הם מעבירים למבקש הערות לתיקון.
רק בסיום המוצלח של כל אלה, לאחר שנחה דעתם של גורמי המקצוע ברת"א כי נתמלאו התנאים המקצועיים לכך , רת"א מעניקה אישור למבקש, לפיו לאור הבדיקות שביצעה - אין להתקנה/ שינוי של הציוד/ המערכת השפעה שלילית על כושרו האווירי של כלי הטיס.
יוער כי, עבודתם של אנשי רת"א מתבצעת אך ורק מול התעשייה המקומית, כולל הוצאת האישור כאמור ואין לרת"א קשר ישיר עם הצבא הזר.
לאחרונה, משרד המשפטים חיווה דעתו כי לנוכח העובדה שתפקידי וסמכויות רת"א לפי דיני הטיס עניינם אסדרת תיכונם, ייצורם והפעלתם של כלי טיס אזרחיים, הרי שלשם מתן שירות כאמור בהקשר של כלי טיס צבאיים זרים יש לקבוע זאת במסגרת תפקידיה של רת"א בחוק רת"א.
לפיכך, מבוקש באמצעות תזכיר החוק המוצע להוסיף לרת"א תפקיד של מתן אישור למבקש כי התקנה או שינוי, של ציוד או מערכת, שבוצעו בכלי טיס של צבא זר, לא פגעה בכושרו האווירי של כלי הטיס כאמור.
סעיף 4 לחוק רת"א שכותרתו "תפקידי הרשות" קובע:
"4. (א) תפקידי הרשות הם:
(1) לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנים ארציים ובין-לאומיים על פי דיני הטיס;
(2) להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:
(א) כלי טיס וציוד תעופתי;
(ב) עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי ציוד תעופתי;
(ג) שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה;
(ד) ייצור כלי טיס וחלקיהם;
(ה) בתי ספר לעובדי טיס ומכוני בדק;
(3) לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;
(4) לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בין-לאומי ופנים ארצי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האווירית, לפי דיני הטיס;
(5) לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בין-לאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בין-לאומיים הפועלים בתחום האמור;
(6) ליזום מחקרים בתחום התעופה האזרחית ולרכז מידע ונתונים בתחום האמור;
(7) לייעץ לשר בכל ענין הנוגע לתפקידי הרשות;
(7א) להציע ולייעץ לשר לעניין התקנת תקנות לפי דיני הטיס;
(8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי הוראות חוק זה או לפי דיני הטיס.
(ב) במילוי תפקידיה תפעל הרשות בהתאם להוראות האמנה, ככל שהן ישימות בישראל או לגבי כלי טיס ישראליים, ואולם רשאי מנהל הרשות להודיע לארגון התעופה הבין-לאומי על הוראות בנספחי האמנה שישראל פועלת באופן שונה לגביהן."
לפיכך, מבוקש להוסיף , במסגרת תפקידיה של רת"א, תפקיד נוסף ונפרד (בסעיף קטן חדש – (ג)) לפיו רת"א תהיה רשאית לאשר כי התקנה או שינוי של ציוד תעופתי או מערכת בכלי טיס צבאי זר אינה פוגעת בכשירותו האווירית של כלי הטיס כאמור.
בהקשר זה -
- "התקנה" - משמעה הכללה בכלי הטיס של ציוד תעופתי שלא היה קודם לכן על גבי כלי הטיס, למשל: מערכות תקשורת וניווט למיניהן, ציוד הגנה מפני איומי טילים, וכדומה.
- "שינוי" - משמעו שינוי בכלי טיס ע"י הוספת תכונה או יכולת, או שיפור - לכלי הטיס בעצמו, למשל: שיפור יכולת הניווט של כלי הטיס ע"י הוספת רכיבים לכלי הטיס עצמו כמו GPS.
- "ציוד תעופתי" - הכוונה לציוד המורכב על כלי הטיס, אינו חלק מגוף כלי הטיס, ואינו חיוני להבטחת כשירותו האווירית של כלי הטיס למשל: ציוד קשר.
- "מערכת"- הכוונה למערכת שהיא חלק מגוף כלי הטיס ,והיא חיונית לשם הבטחת כשירותו האווירית הטסתו הבטוחה של כלי הטיס, למשל: מערכת ההיגוי, מערכת החשמל, ועוד.
יודגש כי מוצע לקבוע תפקיד זה כתפקיד רשות, ולא כתפקיד חובה, שכן עיקר תפקידה של רת"א לשמו הוקמה ולשמו היא מתוקננת ומתוקצבת, הוא אסדרת תחום התעופה האזרחית. פעולות לתמיכה בתעשיות הביטחוניות בהקשר כלי טיס צבאיים זרים יבוצעו בכפוף לזמינות כוח האדם של רת"א, ולא יבוצעו במקרים בהם אין די כוח אדם מקצועי פנוי לטפל בפרויקט מעין זה.
בנוסף, סעיף קטן 4(ב) רלבנטי לביצוע תפקידיה של רת"א בהקשר התעופה האזרחית (שכן "האמנה" כהגדרתה בחוק רת"א, היא אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב- 7.12.1944 ושישראל צד לה, ואינה חלה בהקשר של כלי טיס צבאיים). לפיכך מוצע לסייג את סעיף 4(ב) כך שיחול רק לגבי ביצוע תפקידיה בהקשר תעופה אזרחית – כלומר אלה המנויים סעיף קטן (א).