תזכיר  חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' ___),  התשע"ט – 2018

 

 

 

 

דברי הסבר

 

  א. שם החוק המוצע

תזכיר  חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' ___),  התשע"ו – 2016

 

  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

סעיף 2(ג) לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג- 2003 (להלן – החוק העיקרי) מגדיר את מסגרת החוק, אשר  נועדה  לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) קובע את העקרונות לתשלום תמיכת המדינה למוסדות הציבור,  הפועלים למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה.

עם זאת, לא כל פעילות העונה על תנאי מבחני התמיכה מן הראוי שתיתמך מכספי המדינה. עקרונות חופש הביטוי והשוויון אין פירושם כי המדינה חייבת לממן כל סוג של ביטוי. בפרט, המדינה אינה חייבת לממן  פעולות שמטרתן לקעקע את בסיס הוויתה. עמידה בעקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה מהווה שיקול לגיטימי בחלוקת תקציבים והמדינה רשאית לבחור שלא לממן פעולות הנוגדות  עקרונות יסוד אלה. הצה"ח באה לעגן עקרונות אלו במסגרת הליכי התמיכה או התקצוב של גופים בתחום התרבות.

 

  ג.   עיקרי החוק המוצע

סעיף 2(ג) לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג- 2003 מגדיר את מסגרת החוק, אשר  נועדה  לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 קובע את העקרונות לתשלום תמיכת המדינה למוסדות הציבור,  הפועלים למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה.

עם זאת, לא כל פעילות העונה על תנאי מבחני התמיכה מן הראוי שתיתמך מכספי המדינה. עקרונות חופש הביטוי והשוויון אין פירושם כי המדינה חייבת לממן כל סוג של ביטוי. בפרט, המדינה אינה חייבת לממן  פעולות שמטרתן לקעקע את בסיס הוויתה. עמידה בעקרונות היסוד עליהם מושתת המדינה מהווים שיקול לגיטימי בחלוקת תקציבים והמדינה רשאית לבחור שלא לממן פעולות הנוגדות  עקרונות יסוד אלה. הצה"ח באה לעגן עקרונות אלו במסגרת הליכי התמיכה או המימון  של גופים בתחום התרבות.

עקרון זה מצא את ביטוי בהוראת סעיף 3ב' לחוק יסודות התקציב,  אשר קובע כדלקמן:

"(ב) ראה שר האוצר כי גוף  הוציא הוצאה שהיא במהותה אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – הוצאה שאינה נתמכת), רשאי הוא, בהסכמת השר הממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך אותו גוף, לאחר ששמע את הגוף, להפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה לאותו גוף לפי כל דין:

(1)  שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)  הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;

(3)  תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;

(4)  ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(5)  מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

(ג)  הפחתה לפי סעיף קטן (ב) לא תעלה על פי שלושה מההוצאה שאינה נתמכת.

(ד) (1)        שר האוצר יקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד האוצר בדבר התקיימות האמור באותו סעיף קטן, ולאחר שהועברה אליו המלצת צוות מקצועי לגבי היקף ההוצאה שאינה נתמכת, השלכות ההפחתה על הגוף או על גורמים אחרים הקשורים בו וסכום ההפחתה הראוי בהתחשב בכלל נסיבות העניין;

(2)  בסעיף קטן זה, "צוות מקצועי" – צוות שמינה שר האוצר שחברים בו עובד משרד המשפטים, לפי הצעת שר המשפטים, עובד משרד האוצר ועובד המשרד שהשר שלו ממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך הגוף, לפי הצעת השר האמור."

 הצה"ח באה לעגן בחוק מיוחד, את המצבים בהם תישלל תמיכה מגוף בתחום התרבות.  

בדומה, לסעיף 3ב' לחוק יסודות התקציב,  הצה"ח מגדירה בחוק העיקרי "פעולה שאינה נתמכת" כפעולה שהיא במהותה אחד מאלו:

(1)     שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)     הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;

(3)     תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;

(4)     ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(5)     מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

אם הפעילות הנתמכת הינה פעילות שוטפת, אז לא תשולם תמיכה בגין החלק בפעילות הזכאית לתמיכה שהוא פעילות שאינה נתמכת. אם חלק הפעילות שאינה נתמכת מהווה למעלה ממחצית מהפעילות הזכאית לתמיכה – השר רשאי לקבוע כי הגוף לא יהא זכאי לתמיכה כלל.

אין זה ראוי כי המדינה תממן פעילות החותרת תחת קיומה. הצה"ח מעגנת  את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שמירת זכותה של המדינה להגן על עקרונות יסוד אלה. למדינה נתונה הפררוגטיבה לכוון את הקצאת תקציבה ולא לממן פעולות שמטרתן לקעקע את בסיס הוויתה. עקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה מהווים שיקול לגיטימי בחלוקת תקציבים והמדינה רשאית לבחור שלא לממן פעולות הנוגדות עקרונות יסוד אלה. החוק אינו מבקש לחול על פעולה שולית או זניחה אלא רק על פעולות השוללות במהותן את צביונה או קיומה של המדינה, לרבות היותה יהודית ודמוקרטית.

החוק פוגע בחופש הביטוי  לגוף הנתמך או המתוקצב באופן מידתי. לגוף ישנה החירות לבחור לבצע את הפעולה העומדת בסתירה לעילות הקבועות בחוק, אולם החוק מאפשר לשר התרבות והספורט להחליט כי המדינה לא תממן פעולה של גוף כזה. נזכיר כי לפי הכללים המקובלים כי תמיכת המדינה אינה ניתנת לכל עלות הפעילות, אלא מממנת חלק בלבד. לפיכך, הפגיעה בגוף הנתמך בגין מניעת התמיכה בגין פעילות זאת – הינה נמוכה ומוגבלת, רק לחלק מתמיכת המדינה מפעילות זאת.  ממילא הגוף נדרש להשלים את תמיכת המדינה ממקורות נוספים.

ההצעה מאוזנת עם זכויות הגוף, כיוון ששר התרבות והספורט יקבל את החלטתו לאחר שקיבל את המלצת ועדת התמיכות וחוות דעת משפטית ואת חוות דעת המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות, בין השאר באשר לגבי היקף הפעולה שאינה נתמכת, השלכות החלטה על הגוף או על גורמים אחרים הקשורים בו  והשלכות ההחלטה על גובה התמיכה המגיעה לגוף ובהתחשב בכלל נסיבות העניין. שר התרבות והספורט יקבל את החלטתו לאחר ששמע את הגוף.

  ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן  החוק העיקרי, כפי שפורט לעיל.

  ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא צפויה השפעה על  תקציב המדינה.  אין השפעה על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי .