פרק א': פרשנות

הגדרות

1.  

בחוק זה –

"הוועדה לבדיקת מינויים" – הוועדה לבדיקת מינויים הקבועה בסעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות;

"המועצה" – מועצת הרבנות הראשית לישראל;

"הממונה" – מי שמונה לפי סעיף 46 לכהן כממונה על ענייני רשויות השגחת הכשרות האזוריות;

"השר" – השר לשירותי דת;

"חוק איסור הונאה בכשרות" - חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983;

"חוק החברות הממשלתיות" –  חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971;

"צו הקמת הרשות" – צו להקמת הרשות שקבע השר על פי המלצת הממונה לפי סעיף 2;

"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו;

"רב נותן הכשר" – רב המוסמך ליתן תעודת הכשר על פי סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות;

"רשות" – רשות אזורית לשירותי השגחה על הכשרות שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק;

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית שלא פועלת בהן מועצה דתית;

"תחום הרשות" – שטחן של כל הרשויות המקומיות שהן או המועצות הדתיות הפועלת בתחומן מאוגדות ברשות;

"תעודת הכשר" – כמשמעותה בחוק איסור הונאה בכשרות.

פרק ב': הקמת רשות אזורית לכשרות, מטרותיה ותפקידיה

הקמת רשות אזורית לשירותי השגחה על הכשרות

2.  

(א)  השר לשירותי דת רשאי, על פי המלצת הממונה, להקים בצו, שיפורסם ברשומות, רשות אזורית לשירותי השגחה על הכשרות.

(ב) צו הקמת הרשות יקבע את המפורטים בפסקאות (1) עד (3):

(1) המועצות הדתיות והרשויות המקומיות אשר יהיו כלולות ברשות;

(2) המועצות הדתיות והרשויות המקומיות אשר נציגיהן יהיו חברים בוועד המנהל בכל רשות; נושא המשרה שייצג כל מועצה דתית או רשות מקומית, כוח ההצבעה שיהיה לכל חבר; כללים בדבר סבב חברות בוועד המנהל, אשר יתקיים בין המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות ברשות;

(3) מועד כינונה של הרשות (להלן – מועד ההקמה).

מספר רשויות

3.  

מספר הרשויות שיוקמו לא יפחת משלושה ולא יעלה על שישה.

שיוך מועצות דתיות ורשויות מקומיות לרשות

4.  

(א)  השר יקבע, על פי המלצת הממונה, האם רשות מקומית תיכלל ברשות כלשהיא אם לאו, בהתחשב בהיקף בתי העסק בתחום הרשות המקומית המחזיקים בתעודת הכשר.

(ב) מועצות דתיות ורשויות מקומיות אשר נקבע לגביהן כי ייכללו בתחום רשות, ישויכו לרשות בהתחשב, בין השאר, בשיקולים כלכליים שיאפשרו התנהלות של הרשות על בסיס מאוזן מבחינה תקציבית, וזאת בהתבסס על צפי גביית האגרות מבתי העסק שבתחום המועצות הדתיות והרשויות המקומיות כאמור, בהתחשב בהיקף בתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר ואשר פועלים בתחום מועצות דתיות ורשויות מקומיות אלו, מאפייניהם ומידת פיזורם.

(ג)  לא יחליט השר לכלול רשות מקומית ברשות מסוימת בטרם קיים התייעצות עם שר הפנים.

העברת מועצה דתית או רשות מקומית מתחום רשות אחת לאחרת

5.  

השר רשאי להורות בצו, על פי המלצת הממונה, על העברת מועצה דתית או רשות מקומית מתחום רשות אחת לאחרת, לאחר שאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית האמורה, לפי העניין, להציג עמדתה בפניו, אם התקיימו נסיבות מוצדקות, ובכלל זאת, שיקולים כלכליים ושיקולים תפעוליים.

הטלת תפקיד השגחה על רשות מחוץ לתחומה

6.  

השר רשאי להורות לרשות, על פי המלצת הממונה, לספק שירותי השגחה לכלל בתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר, המצויים בתחום רשות מקומית שלא נכללה בתחומה של רשות כלשהיא, או לחלקם.

תקופת ההקמה

7.  

הרשות תחל לפעול בתוך שלושה חודשים ממועד ההקמה (להלן – תקופת ההקמה), לאחר שבוצעו כל אלה:

(1) הוועד המנהל יפעל למינוי מנהל כללי לרשות בהתאם להוראות סעיף 26;

(2) המנהל הכללי של הרשות יפעל להקמת התשתית האירגונית הנדרשת לצורך פעילות הרשות, לרבות מינוי בעלי תפקידים ומשגיחי כשרות הדרושים לצורך פעילות הרשות, ובהתאם לתקן העובדים שיאושר כאמור בסעיף 35;

(3) הוועד המנהל יכין הצעת תקציב שנתי לשנת פעילותו הראשונה, על פי סכום התקציב שייועד לה לשנה זו, ועל פי צפי גביית האגרות שייגבו מבתי העסק בעד פעילות ההשגחה, ויביאה לאישור השר בהתאם להוראות סעיף 43;

הארכת תקופת הקמה

8.  

השר יהיה רשאי להאריך בצו את תחילת הפעילות של רשות, כאמור בסעיף 7, בפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים נוספים.

מעמד הרשות

9.  

רשות תהיה תאגיד.

גוף מבוקר

10.  

רשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

מטרות רשות ותפקידיה

11.  

(א)  תפקידיה של רשות הם:

(1) לספק שירותי השגחה על הכשרות לבתי עסק המחזיקים בתעודת הכשר;

(2) לקלוט משגיחי כשרות ולהעסיקם;

(3) היקף שעות העסקת המשגיחים יהיה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לעניין היקף שעות השגחה על פי סעיף 12;

(4) להעביר לרב נותן ההכשר או לנציגו דין וחשבון על פעילות המשגיחים על בסיס תקופתי שוטף, בהתאם למתכונת שתקבע המועצה;

(5) לדווח לרב נותן ההכשר או לנציגו על תקלות כשרותיות שנמצאו בבית העסק ולפעול על פי הנחיותיו בכל הנוגע לתיקונן;

(6) לפעול בהתאם להנחיות ההלכתיות של הרב נותן ההכשר;

(7) לקבוע למשגיחים תכניות עבודה בתיאום עם הרב נותן ההכשר או נציגו;

(8) לפקח על נוכחות משגיחי הכשרות בבתי העסק בהם שובצו, בהתאם לתכניות העבודה שנקבעו להן;

(9) להציב אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו למשגיחי הכשרות לדווח על נוכחותם בבית העסק, בהתאם לכללים שתקבע המועצה;

(10) לשבץ את משגיחי הכשרות בבתי העסק בהתאם לכללים שיקבע הממונה;

(11) ליצור תחלופה של בתי העסק בהם ישובץ כל משגיח כשרות, בהתאם לכללים שתקבע המועצה;

(12) לערוך הדרכות והשתלמויות למשגיחי הכשרות, על פי כללים שתקבע המועצה;

(13) לגבות אגרות בעד שירותי השגחת הכשרות בהתאם לסעיף 56.

קביעת כללים

12.  

(א)  המועצה, בהתייעצות עם הממונה או על פי המלצתו, תקבע כללים, בין השאר, בנושאים הבאים:

(1) היקף שעות השגחה אחיד לבתי עסק בהתחשב במאפייניהם, על בסיס שוויוני וענייני;

(2) אופן דיווח נוכחות של משגיחי הכשרות בבתי העסק;

(3) ביצוע תחלופה של בתי העסק הנתונים לאחריות משגיחי הכשרות בכל תקופה שתיקבע;

(4) אופן שיתוף הפעולה שיתקיים בין הרשות לבין הרב נותן ההכשר לרבות מידת מעורבות הרב בתכנית העבודה שתיקבע למשגיחי הכשרות, היקף הדיווח אודות פעילות ההשגחה שתעביר הרשות לרב נותן ההכשר, מידת מעורבות הרב נותן ההכשר בזהות המשגיחים שישובצו להשגחה בתחומו, מידת מעורבות הרב בשיוך משגיחי הכשרות לבתי העסק השונים, אופן הטיפול של משגיחי הכשרות מול הרב נותן ההכשר בליקויי כשרות ותיקונם;

(5) היקף העסקה מינימאלי של משגיחי הכשרות;

(6) שיבוץ משגיחים בעלי סיווג מומחיות מיוחדת בהתייחס לבתי עסק המתאפיינים במורכבות מבחינת הפעולות הכשרותיות הנדרשות בהם.

(ב) הרשות תפעל על פי הכללים שקבעה המועצה.

מדדי שירות

13.  

(א)  הממונה יקבע מדדים לעניין נוכחות המשגיחים בבתי העסק, יעילות אופן שיבוצם בבתי העסק, היקף הכשרתם למלא תפקידם, זמינותם לשאלות לקוחות, מידת שביעות רצון בתי העסק המושגחים, טיפול בפניות הציבור, ורשאי הוא לקבוע מדדים נוספים ויעדים ביחס אליהם.

(ב) הרשות תעמוד במדדים שקבע הממונה.

פרק ג': הוועד המנהל, הרכבו ותפקידיו

הוועד המנהל והרכבו

14.  

(א)  לרשות יהיה ועד מנהל אשר ימנה תשעה חברים מהם שלושה רבני ערים או רבנים אזוריים או נציגיהם, שני ראשי מועצות דתיות, שני מנהלי מחלקות כשרות, ושני נציגי ציבור שימנה השר בהתייעצות עם הממונה ובהתייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים; השר לא ימנה נציג ציבור שהוועדה האמורה המליצה שלא למנותו.

(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), השר יקבע בתקנות את התבחינים לפיהם ייוצגו מועצות דתיות ורשויות מקומיות בוועד המנהל של הרשות, ומי נושא המשרה שייצג אותן מקרב המנויים בסעיף קטן (א). התבחינים יביאו בחשבון, בין השאר, את היקף בתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר בכל רשות מקומית ומאפייניהם; כמו כן, ייקבע בתקנות סבב שיערך בין מועצות דתיות ורשויות מקומיות לעניין ייצוג בוועד המנהל.

(ג)  כיושב ראש הוועד המנהל ישמש ראש המועצה הדתית שבה מספר התושבים הגדול ביותר מקרב ראשי המועצות הדתיות החברים בוועד המנהל.

(ד) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועד מנהל של רשות מי שעוסק בתחום הכשרות במסגרת פרטית, מי שמשמש כמשגיח כשרות באופן אישי, או מי שקרובו משמש כמשגיח כשרות מטעם הרשות. החליט ועד מנהל או מנהל כללי על העסקת קרוב של חבר הוועד – תפקע כהונתו כחבר הוועד המנהל.

משקיפים

15.  

(א)  מועצה דתית או רשות מקומית, הכלולה ברשות אך בצו הקמת הרשות לא נקבע כי תיוצג בוועד המנהל, תוכל למנות משקיף מטעמה, בכפוף להוראות סעיף 14(ד).

(ב) משקיף, כאמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי להשתתף בישיבות הוועד המנהל ולעיין במידע כאילו היה חבר ועד מנהל.

תנאי כשירות של נציג ציבור החבר בוועד המנהל

16.  

כנציג ציבור בוועד המנהל ימונה מי שמתקיימים בו תנאי כשירות שיקבע השר בתקנות.

תקופת כהונה

17.  

(א)  חברי הוועד המנהל, לרבות יושב ראש הוועד, שאינם נציגי ציבור, יתמנו לתקופה של ארבע שנים, אלא אם נקבע בתקנות כי כהונתם צריכה להיכלל בסבב עם מועצות דתיות או רשויות מקומיות אחרות, וניתן יהיה לשוב ולמנותם לתקופות נוספות; חבר ועד מנהל יכהן בוועד רק כל עוד הוא מכהן בתפקידו במועצה הדתית או ברשות המקומית, לפי העניין.

(ב) נציג ציבור בוועד המנהל יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת של שנתיים.

חובת אמונים וחובת זהירות

18.  

חבר ועד מנהל חב בחובת אמונים ובחובת זהירות לרשות, וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.

ניגוד עניינים

19.  

(א)  לא ימונה ולא יכהן כחבר ועד מנהל מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועד מנהל לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ב) חבר ועד מנהל לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועד מנהל לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ג)  נודע לחבר ועד מנהל שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש הוועד המנהל, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; נודע ליושב ראש ועד מנהל שהוא עלול להימצא במצב כאמור, ימסור את המידע לממונה ולא יטפל בנושא.

(ד) בסעיף זה –

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

" עניין אישי", של חבר ועד מנהל – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

סדרי עבודת ועד מנהל

20.  

(א)  המניין החוקי בישיבות ועד מנהל הוא מחצית מחבריו המכהנים ובהם יושב ראש הוועד המנהל.

(ב) החלטות ועד המנהל יתקבלו ברוב קולות של החברים המשתתפים בהצבעה.

(ג)  יושב ראש ועד מנהל ינהל את ישיבות הוועד, יזמן את ישיבותיו ויקבע את מועדן, מיקומן וסדר היום שלהן. סדר היום יופץ מראש לכלל המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות ברשות.

(ד) שליש מחברי הוועד המכהנים,  וכן הממונה, רשאים בכל עת לדרוש כינוס ישיבה מיוחדת של הוועד על ידי הגשת דרישה בכתב ליושב ראש הוועד; הישיבה תתקיים בתוך ארבעה עשר ימים מיום הגשת הדרישה, לכל המאוחר.

(ה)  הוועד יערוך פרוטוקולים של ישיבותיו והרשות תשמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה; פרוטוקול שאושר ונחתם בידי חבר הוועד שניהל את הישיבה ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.

(ו)  החלטות הוועד המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

(ז)  הוועד רשאי לקבוע את סדרי עבודתו ונהליו, אם לא נקבעו לפי חוק זה.

החלטות ועד מנהל המשפיעות על רשויות שאינן מיוצגות

21.  

(א)  החלטת ועד מנהל, אשר יש לה נגיעה ישירה לרשות מקומית או למועצה דתית מסוימת, שאינה מיוצגת בוועד המנהל, ואשר עלולה לגרום לפגיעה באיכות שירותי השגחת הכשרות הניתנים בתחום אותה מועצה דתית או רשות מקומית, תתקבל לאחר שהובאה עמדת המועצה הדתית או הרשות המקומית בפני הוועד המנהל. ההחלטה תכלול הנמקה אשר תתייחס, בין היתר, לשקילת הפגיעה האמורה כחלק מהשיקולים בקבלת ההחלטה.

(ב) מועצה דתית או רשות מקומית כאמור תודיע ליושב ראש הוועד המנהל אם היא סבורה כי החלטה העומדת על סדר יומו של הוועד המנהל עלולה לגרום לפגיעה כאמור וכי היא מבקשת להביא את עמדתה בפני הוועד כאמור. התקבלה החלטה כאמור מבלי שהובאה העמדה הנזכרת בפני הוועד המנהל, המועצה הדתית או הרשות המקומית תהיה רשאית לבקש מהוועד בתוך ארבעה עשר ימים מקבלת ההחלטה, לקיים דיון נוסף במסגרתו תישמע עמדתה בפני הוועד.

תוקף פעולות

22.  

קיום הוועד המנהל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בו, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בו כדין רוב חברי הוועד המנהל.

תפקידי הוועד המנהל

23.  

אלה תפקידי הוועד המנהל:

(1) לאשר את הצעת התקציב השנתית של הרשות ולהגישה לאישור השר;

(2) לאשר את תכניות העבודה השנתיות של הרשות;

(3) לדון בטיוטת הדו"חות הכספיים של הרשות ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, ולדון, לאחר אישור הדוחות הכספיים, בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו;

(4) למנות מנהל כללי לרשות בהתאם לאמור בסעיף 26, יועץ משפטי בהתאם לאמור בסעיף 41, ומבקר פנים בהתאם לאמור בסעיף 42;

(5) לקבוע תכנית הדרכה והשתלמות שנתית למשגיחי הכשרות, על פי כללים שיקבע הממונה.

(6) לעקוב ולפקח אחר פעילות הרשות ועל ביצוע תפקידי המנהל הכללי של הרשות ופעולותיו;

(7) לאשר דין וחשבון שנתי על ענייני הרשות שהכין המנהל הכללי של הרשות כאמור בסעיף 53;

(8) לדון בכל ענין שהמועצה או השר או הממונה ידרשו להעמיד על סדר יומו.

פרק ד': ועדת ביקורת

מינוי ועדת ביקורת

24.  

הוועד המנהל ימנה, מבין חבריו, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ושניים מחבריה יהיו נציגי הציבור, ויקבע מי ישב בראש הוועדה; יושב ראש הוועד לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

תפקידי ועדת ביקורת

25.  

(א)  אלה יהיו תפקידיה של ועדת הביקורת:

(1) לבחון על ליקויים בניהול הרשות, בין השאר, תוך התייעצות עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון שביקר את הדוחות הכספיים, לפי העניין, ולהציע לרשות דרכים לתיקונם;

(2) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של הרשות, את תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו;

(3) לדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים הנוגעים לרשות;

(4) לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי הרשות בקשר לליקויים בניהולה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

(ב) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר או על ידי הוועד המנהל, המנהל הכללי או המבקר הפנימי.

(ג)  מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ועדת הביקורת תודיע למבקר הפנימי וליועץ המשפטי של הרשות על קיום ישיבות הוועדה הביקורת והם יהיו רשאים להשתתף בהן.

(ה)  הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון שביקר את הדוחות האמורים, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ו)  ועדת הביקורת תגיש, אחת לשנה לפחות, לוועד המנהל, למנהל הכללי של הרשות ולממונה דו"ח על פעילותה.

פרק ה': מנהל כללי

מינוי מנהל כללי, כשירותו ותקופת כהונתו

26.  

(א)  הוועד המנהל ימנה מנהל כללי לרשות לאחר שיקיים הליך לאיתור מועמדים ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים, לרבות לענין זיקה פוליטית כאמור בסעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות, בשינוי זה: במקום "לשר משרי הממשלה" יבוא "לחבר מחברי הוועד המנהל"; הרשות לא תמנה מנהל כללי שהוועדה האמורה המליצה שלא למנותו.

(ב) הליך איתור מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יבוצע באופן פומבי, באמצעות ועדה אשר בראשה יעמוד יושב ראש הוועד המנהל, ויהיו חברים בה רב נותן הכשר שמינה הוועד מקרב חבריו, שני נציגי הציבור המכהנים בוועד המנהל, ועובד הרבנות הראשית לישראל שימונה לכך על ידי הממונה.

(ג)  כשיר להתמנות למנהל כללי של רשות מי שאינו עובד מועצה דתית או רשות מקומית הכלולות ברשות, ושמתקיימים בו תנאי הכשירות המפורטים להלן:

(1) הוא בעל תואר אקדמי בכלכלה, משפטים, מדיניות ציבורית או ניהול או בעל תואר אקדמי בתחום רלוונטי אחר שייקבע בתקנות;

(2) הוא בעל ניסיון ניהולי בכיר של 8 שנים לפחות, של גוף ציבורי בעל תקציב שנתי שאינו פוחת מתקציבה השנתי של הרשות.

(ד) ועד מנהל רשאי לקבוע תנאי סף מחמירים יותר מן התנאים שפורטו בסעיף קטן (ג), ובלבד שלא יפחתו מהם.

(ה)  כהונתו של המנהל הכללי של הרשות תהיה למשך 4 שנים, וניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת של 4 שנים.

תפקידי המנהל הכללי

27.  

מנהל כללי של רשות יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:

(1) יישום החלטות הוועד המנהל;

(2) הכנת תכניות העבודה והצעות התקציב והגשתן לוועד המנהל;

(3) דיווח לוועד המנהל על פעילויות הרשות;

(4) ניהול תקציב הרשות;

(5) קביעת שיבוצי משגיחי הכשרות לבתי העסק המושגחים, בהתאם לכללים שקבע הממונה;

(6) קיום קשר עם הציבור לרבות בעלי העסקים המושגחים;

(7) ביצוע סבב של משגיחי הכשרות בין בתי העסק עליהם הם משגיחים, על פי כללים שקבעה המועצה;

(8) מעקב ובקרה על פעילות המשגיחים ואופן תפקודם;

(9) מעקב ובקרה על נוכחות המשגיחים, ובין השאר, בהתאמה להיקף ההשגחה שנקבע לבתי העסק שעליהם הופקדו.

סמכות שיורית למנהל הכללי

28.  

למנהל כללי של רשות יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו לפי חוק זה לוועד המנהל או לאורגן אחר של הרשות, והוא יהיה נתון לפיקוחו של הוועד המנהל.

פרק ו':  עובדי הרשות

חובת העסקה ישירה

29.  

(א)  הרשות תספק שירותי השגחה על הכשרות באמצעות משגיחי כשרות שיועסקו על ידה כעובדים בהעסקה ישירה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות רשאית להעסיק משגיח שלא בהעסקה ישירה, בהתאם לכללים שיקבע הממונה.

דין משגיח כשרות

30.  

דין משגיחי הכשרות כדין עובדי הרשות לכל דבר ועניין, אלא אם נאמר אחרת בחוק זה.

ועדה למינוי משגיחים

31.  

משגיחי כשרות ייבחרו באמצעות ועדה שימנה הוועד המנהל, ואלו חבריה:

(1) שני רבנים נותני הכשר מקרב הרבנים המכהנים בתחום הרשות. הוועד המנהל יקבע מי מבין שני הרבנים יכהן כיו"ר הוועדה;

(2) המנהל הכללי של הרשות או נציגו;

(3) נציג ציבור מקרב חברי הוועד המנהל;

(4) נציג מקרב המועצות הדתיות או הרשויות המקומיות החברים בוועד המנהל.

תנאים לשמש כמשגיח

32.  

(א)  לא יתמנה לתפקיד משגיח כשרות אלא מי שהתקיימו בו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1)-(4) להלן, ובנוסף התנאי המפורט בסעיף (ב):

(1) יש בידו תעודה בתוקף מהרב הראשי לישראל ונשיא המועצה או ממי שהסמיך לכך המעידה כי הוא כשיר לשמש כמשגיח כשרות.

(2) יש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית לישראל המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר.

(3) יש בידו תעודה  בתוקף מרב ראשי לישראל כי הוא כשיר לכהן כרב אזורי, רב שכונה או רב מושב.

(4) ועדה שהקימה המועצה החליטה לפטור אותו מעמידה באחד מן התנאים המפורטים לעיל, ובלבד שביום כניסת חוק זה לתוקף גילו מעל 50, הוכח כי הוא משמש כמשגיח כשרות למעלה מ-10 שנים בהיקף שלא פחת מחצי משרה בממוצע, והוא מחזיק בהמלצה מרב עיר שאישר כי הוא בקיא בחומר ההלכתי הנוגע לעבודתו של משגיח כשרות.

(ב) אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של משגיח כשרות.

תעודת הסמכה לשמש כמשגיח

33.  

(א)  הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא המועצה או מי שהסמיך לכך ייתן תעודת הסמכה למשגיח כשרות למי שמתקיים בו אחד מן התנאים הבאים:

(1) הוא עמד בבחינה הלכתית ומקצועית שתערך בכתב בהתאם למתכונת שקבעה מועצת הרבנות הראשית לישראל;

(2) הוא עבר בהצלחה מבחן בנושא איסור והיתר בהתאם למתכונת שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל.

(ב) הרב הראשי לישראל רשאי להשעות את תוקפה של תעודת הסמכה שניתנה לפי סעיף משנה (א), או לבטלה, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות הבאות:

(1) המשגיח התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של משגיח כשרות;

(2) המשגיח הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמשגיח כשרות.

תפקידי משגיח כשרות

34.  

המועצה תקבע בכללים את תפקידיו של משגיח כשרות.

שיא כוח אדם

35.  

(א)  שיא כוח האדם ברשות וכל שינוי בו יאושר בידי הוועד המנהל לאחר קבלת אישור הממונה בטרם הגשת הצעת התקציב לאישור השר. לעניין זה, כחלק מכוח האדם יימנו עובדי הרשות שאינם משגיחי כשרות, וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במתקני הרשות או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של הרשות, לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם ולמעט קבלן שירות; בסעיף קטן זה, "קבלן כוח אדם" ו-"קבלן שירות" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

(ב) לא אישר הממונה את שיא כוח האדם ברשות, כאמור בסעיף קטן (א), לא יאשר השר את הצעת התקציב כאמור בסעיף 43.

(ג)  לא יאוחר מתום 45 ימים מתום שנת כספים, יודיע המנהל הכללי של הרשות לוועד המנהל, לממונה ולשר אם אירעה חריגה משיא כח האדם שאושר בשנת הכספים שחלפה.

(ד) הודיע המנהל הכללי של הרשות בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי הרשות לא חרגה משיא כח האדם שאושר  בשנת הכספים שחלפה, יבחן הממונה את הודעת המנהל הכללי ויחליט אם אכן לא הייתה חריגה כאמור, והוא רשאי לבקש מהמנהל הכללי כל מידע הדרוש לו לשם קבלת ההחלטה כאמור; ההחלטה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל הכללי, ואם נדרש מידע נוסף לפי סעיף קטן זה – ממועד קבלת המידע.

(ה)  הודיע המנהל הכללי של הרשות בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי הייתה חריגה משיא כח האדם שאושר בשנת הכספים שחלפה או החליט כך הממונה לפי הוראות סעיף קטן (ד), לא תקבל הרשות עובדים חדשים החל ממועד ההודעה או ההחלטה, וכל עוד לא החליט הממונה אחרת.

(ו)  המנהל הכללי של הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם הרשות חרגה משיא כח האדם שאושר לה בהתאם לאמור בסעיפים אלה.

היקף העסקת משגיחי הכשרות

36.  

(א)  המנהל הכללי אחראי לכך ששיא כח האדם של משגיחי הכשרות ברשות לא יעלה על הדרוש בהתחשב בהיקף ההשגחה שנקבע לבתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר בתחום הרשות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בסעיף 12.

(ב) מצא הממונה כי חרג שיא כח האדם של משגיחי הכשרות כאמור בסעיף (א), יורה למנהל הכללי להתאים את שיא כח האדם של הרשות לשיא כח האדם הנדרש ויקבע את התקופה לביצוע התאמה זו.

(ג)  לא מולאה הוראת הממונה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב), יחדל המנהל הכללי לכהן לפני תום כהונתו.

קבלה לעבודה

37.  

קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי בהתאם לעקרונות השוויון, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות; הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן לקבוע מקרים בהם יועסק עובד בחוזה מיוחד.

החלת דינים

38.  

דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963; השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע שינויים לעניין זה בין עובדי הרשות לבין עובדי המדינה.

ניגוד עניינים

39.  

(א)  הוראות סעיף 19 יחולו על עובדי הרשות בשינויים המחויבים;  התברר לעובד הרשות כי עניין המצוי בטיפולו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, ימסור על כך הודעה לממונה עליו ולמנהל הכללי ויפעל בהתאם להנחיותיהם.

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור, רשות לא תשבץ משגיח לתחום מועצה דתית או רשות מקומית שקרוב משפחתו מכהן בה כרב נותן הכשר או כראש מועצה דתית או כממונה על מועצה דתית או כמורשה חתימה זמני או כמזכיר מועצה דתית או כמנהל מחלקת כשרות.

(ג)  רשות לא תעסיק כמשגיח כשרות את נושאי המשרה המנויים בסעיף קטן (ג), וכמו כן, מפקחי כשרות הפועלים בתחומה, בין בתחום בו מכהן נושא המשרה או המפקח ובין מחוצה לו.

פרק ז': מינוי בעלי תפקידים מיוחדים

יועץ משפטי

40.  

הוועד המנהל ימנה, באמצעות מכרז פומבי, יועץ משפטי לרשות.

מבקר פנים

41.  

המועצה תמנה לרשות מבקר פנימי, ויחולו לגביו הוראות סעיף 49 לחוק החברות הממשלתיות וסעיפים 146(ב), 147, 150-153, לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

פרק ח': הוראות כלליות לעבודת הרשות

תקציב

42.  

(א)  הועד המנהל יגיש לשר, לאישורו, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר בכל שנה, את הצעת התקציב של הרשות לשנת התקציב הבאה, והוא רשאי להביא לאישור השר או לאישור מי שהשר הסמיכו מטעמו בקשה לשינוי התקציב.

(ב) הצעת התקציב תוגש באופן שהשר יורה עליו ותכלול לפחות את הבאים:

(1) אומדן הכנסות והוצאות של הרשות;

(2) פירוט של אגרות ההשגחה הצפויות להיגבות מבתי העסק במהלך השנה;

(3) התייחסות לעניינים המפורטים להלן:

(א)  פירוט היעדים לעניין מדדי השירות שנקבעו על פי סעיף 13 והפעולות המתוכננות להיעשות להשגתם;

(ב) נתונים על אודות שיא כח האדם שאושר בהתאם לסעיף 35.

(ג)  הרשות תעביר לממונה העתק של הצעת התקציב או בקשה לשינויו שהוגשה לשר. הממונה יעביר לשר חוות דעתו בנוגע להצעה או לבקשה כאמור.

(ד) השר לא יקבל החלטה בדבר אישור התקציב או שינויו בטרם עיין בחוות דעת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה)  הרשות תערוך ותגיש לשר ולממונה, לא יאוחר מיום 1 באפריל שלאחר שנת תקציב, דין וחשבון לענין ביצוע התקציב בשנת התקציב, ולענין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה.

(ו)  השר והממונה רשאים לדרוש בתום כל רבעון מהרשות דין וחשבון לענין ביצוע התקציב; לענין זה – "רבעון" – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת תקציב.

מימון

43.  

התקציב השנתי של רשות ימומן מהכנסות שיהיו לרשות מגביית אגרות.

דוחות כספיים

44.  

(א)  רשות תערוך דו"חות כספיים שנתיים (להלן – דוחות כספיים).

(ב) הדוחות הכספיים של הרשות יאושרו בידי הוועד המנהל, ייחתמו בשמו ויוגשו לשר.

(ג)  השר יקבע את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם והפרטים הכלולים בהם וכן את המועד להגשתם לשר.

פרק ט': ממונה

מינוי הממונה

45.  

מנהל הרבנות הראשית לישראל ימנה, בהסכמת המועצה ובאישור הממשלה, ממונה על עניני הרשויות האזוריות למתן שירותי השגחה על הכשרות. הממונה יהיה עובד הרבנות הראשית לישראל. הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

סמכויות הממונה

46.  

הממונה –

(1) יפקח ויעקוב אחר פעילותן של רשויות ואחר מילוי הכללים וההוראות שנקבעו להן לפי חוק זה ואחר קיום המדדים שנקבעו לפי סעיף 13;

(2) יחליט בבקשות של רשויות בעניינים הטעונים אישורו, או הסכמתו, לפי חוק זה;

(3) ייעץ וייתן חוות דעת למועצה ולשר, בעניינים המנויים בחוק זה;

(4) יקבע כללים בדבר אופן שיבוץ משגיחים לבתי עסק בדגש על השגת יעילות בהקצאת משאבים.

(5) ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו בחוק זה, לשם השגת מטרותיו;

(6) יוודא עריכת השתלמויות לעובדי מערך הכשרות ובכלל זאת, למשגיחי הכשרות ולמפקחי הכשרות.

רשות שאינה ממלאת תפקידה

47.  

(א)  היה הממונה סבור כי רשות פלונית אינה מתנהלת באופן תקין או שאינה ממלאת אחר כללים שקבעה המועצה או אחר הוראות שנקבעו לפי חוק זה לרבות מדדי השירות שנקבעו לפי סעיף 13, ישלח הודעה בכתב לרשות ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה שבה נדרשת הרשות לתקנם, וייתן לרשות הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם, וזאת בתוך התקופה האמורה או תקופה קצרה ממנה כפי שיפורש בהודעה.

(ב) הגישה רשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן, ויודיע על החלטתו לרשות, ואם דרש את תיקונם של הפגמים – הוא רשאי לקבוע מחדש את התקופה שבה על הרשות לעשות כאמור.

מתן צו לתיקון פגמים

48.  

לא תיקנה רשות פגמים כנדרש בהודעת הממונה לפי סעיף 48, בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאי הממונה ליתן לרשות צו –

(1) המורה לה לעשות מעשה שהיא חייבת לעשותו על פי חוק זה או על פי הכללים שקבעה המועצה לפי חוק זה, או להימנע מלעשות מעשה שאסור לה לעשותו על פי חוק זה או על פי הכללים כאמור.

(2) הודעה על מתן צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

רשות שאינה ממלאת חובותיה

49.  

(א)  היה הממונה סבור כי רשות פלונית אינה ממלאת את חובתה לפי חוק זה, או שהיא מתנהלת באופן שאינו מאפשר לה למלא את חובותיה לפי חוק זה או שלא יאפשר לה לעשות כן, רשאי הממונה, לאחר שנתן לרשות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של הרשות מתפקידו, למנות לרשות מנהל מיוחד שינהל את ענייניה ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד. החלטת הממונה טעונה התייעצות עם השר.

(ב) למנהל המיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של רשות, ולוועד המנהל שלה, ולוועדותיה, על פי הוראות חוק זה. כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו הוועד המנהל, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג)  הממונה רשאי להורות לרשות לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיקבע, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

תפקידיו של המנהל המיוחד

50.  

(א)  תפקידיו של המנהל המיוחד הם:

(1) לנהל את הרשות;

(2) לבדוק את הגורמים לליקויים שנתגלו בניהולה של הרשות;

(3) להגיש את המלצותיו לממונה לעניין הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים, ובין השאר, רשאי הוא להמליץ על העברת ניהול הרשות לידי אחר, או על העברת תחום הפעולה של הרשות, כולו או חלקו לרשות אחרת.

(ב) הממונה רשאי לקבל את המלצות המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), או לקבל את חלקן או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הליקויים.

הטלת תפקידי פיקוח

51.  

ראה השר, על פי המלצת הממונה, כי מועצה דתית או רשות מקומית אינן מעסיקות מפקחי כשרות, או שפיקוח הכשרות שנערך על ידן מתנהל שלא באופן תקין, רשאי הוא להטיל על מועצה דתית אחרת (להלן - מועצה דתית נעברת) להפעיל פיקוח כשרותי בתחום אותה מועצה דתית או רשות מקומית, באמצעות מפקחי כשרות המועסקים על ידי המועצה הדתית הנעברת או באמצעות מפקחי כשרות שתקלוט לעבודה, על פי כל דין, לצורך ביצוע תפקיד זה, והכל על פי מכסה שתאושר בהתאם לכללים אחידים וברורים שיקבע השר. החליט השר כאמור, ישולמו האגרות בעד תעודת ההכשר לקופת המועצה הדתית הנעברת.

דין וחשבון שנתי

52.  

(א)  הרשות תערוך ותגיש לשר, בתום כל שנה, דין וחשבון שנתי על פעילותה.

(ב) הרשות תפרסם את הדוח האמור בסעיף (א) באתר האינטרנט שלה ובכל דרך אחרת שתמצא לנכון.

אגרות

53.  

השר יקבע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אגרות בעד שירותי השגחה שרשות תהיה רשאית לגבות מבית עסק.

גבייה

54.  

(א)  רשות תנקוט את האמצעים הדרושים לגביית האגרות שקבע השר.

(ב) לא שולמה אגרה בעד שירותי השגחת הכשרות, יסיר הרב נותן הכשר את תעודת ההכשר מבית העסק לא לפני שייתן התראה לבית העסק 7 ימים מראש ויאפשר לו להסדיר את התשלום.

משגיח – עובד ציבור

55.  

לעניין חוק זה, יראו משגיח כשרות כעובד הציבור, כמשמעותו בחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ביצוע ותקנות

56.  

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תיקון חוק איסור הונאה בכשרות

57.  

בחוק איסור הונאה בכשרות, לאחר סעיף 2, יבוא:

סייג למתן תעודת הכשר

"2א

גורם הרשאי לתת תעודת הכשר על פי סעיף משנה 2(א)(1)  ו-2(א)(2) לחוק זה, לא יעניק תעודת הכשר לבית אוכל, אלא אם שירותי השגחת הכשרות בו ניתנים על ידי משגיח המועסק באמצעות רשות אזורית למתן שירותי השגחה על הכשרות כמשמעותה בחוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות"