תיקון סעיף 1

1.  

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016^[3] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) ההגדרה "רישיון הנפקה" - תימחק;

(2) אחרי ההגדרה "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא:

"רישיון למתן שירותי תשלום" – כהגדרתו בסעיף 25כו";

(3) בהגדרה "רישיון למתן שירותים פיננסיים" פסקה (4) תימחק ואחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)  רישיון למתן שירותי תשלום;";

(4) בהגדרה "שירות פיננסי", פסקה (4) תימחק ואחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)  מתן שירותי תשלום כהגדרתו בסעיף 25כו;".

תיקון סעיף 5א

2.  

בסעיף 5א לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), פסקה (4) תימחק ואחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)  מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי תשלום.";

(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקום "סעיפים 23, 25ט, 25טז או 25כה" יבוא "סעיפים 23, 25ט, 25כה או 25לה".

תיקון סעיף 11א

3.  

בסעיף 11א לחוק העיקרי -

(1) בהגדרה "מתן אשראי", המילים "הנפקה של כרטיסי אשראי כהגדרתה בסעיף 25י" יימחקו;

(2) בהגדרה "נכס פיננסי", פסקה 5 תימחק;

(3) בהגדרה "שירות בנכס פיננסי" -

(א)  בפסקה (1), בסופה יבוא "למעט פעילות כאמור אשר מתבצעת אגב מתן שירותי תשלום";

(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא: "ולמעט ניהול חשבון תשלום";

(ג)  אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)     לענין זה, "חשבון תשלום" ו-"מתן שירותי תשלום" – כהגדרתם בסעיף 25כו";

תיקון סעיף 13

4.  

בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (15) יבוא -  

"(15א)  מי שעיסוקו במתן אשראי שניתן אגב מתן שירותי תשלום, בהתאם לכללים שקבע השר, ובלבד שיש בידו רישיון למתן שירותי תשלום; לענין זה - "שירותי תשלום" – כהגדרתם בסעיף 25כו".

תיקון סעיף 23

5.  

בסעיף 23 (א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)  בעל הרישיון ביקש לבטל את רישיונו;".

ביטול פרק ג'2

6.  

פרק ג'2 לחוק העיקרי – בטל.

הוספת פרק ג'4

7.  

אחרי סעיף 25כה לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ג'4: רישיון למתן שירותי תשלום

הגדרות – פרק ג'4

25כו.

בפרק זה -

"אמצעי תשלום" - חפץ או תהליך מוסכם שנועד לשם ביצוע עסקת תשלום;

"היקף פעילות נרחב" – היקף עסקאות שנתי העולה על 100 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר;

"הנפקת אמצעי תשלום" – אספקת אמצעי תשלום למשלם, וכן התחייבות לביצוע עסקת תשלום באמצעותו;

"חשבון תשלום" - חשבון שמנוהל לטובת משלם או מוטב, לצורך ביצוע עסקאות תשלום;

"מטבע" – הילך חוקי של מדינה;

"סליקת עסקאות תשלום" - התחייבות הניתנת למקבל תשלום או למי מטעמו, לקבל ולבצע עבורו עסקת תשלום, ובכלל זה העברת התשלום בפועל;

"עסקת תשלום" – הפקדת כסף, העברתו או משיכתו, מחשבון תשלום או אל חשבון תשלום, לפי העניין, במטבע, למעט פעולות כאמור במסגרת שירותי כספומט;

"נותן שירותי תשלום" – מי שעוסק במתן שירותי תשלום;

"רישיון בסיסי" – רישיון לעיסוק במתן שירותי תשלום, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

"רישיון חוץ" – רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 25לב;

"רישיון למתן שירותי תשלום", "רישיון" – רישיון לעיסוק במתן שירותי תשלום שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב, וכן רישיון חוץ;

"רישיון מורחב" – רישיון לעיסוק במתן שירותי תשלום, בהיקף פעילות נרחב;

"שירותי כספומט" – שירות למשיכת מזומנים מחשבון תשלום, או להפקדתם אל חשבון תשלום, באמצעות מכשיר ממוכן המיועד לכך;

"שירותי תשלום" – שירות מהשירותים המפורטים להלן, ולמעט שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השלישית:

(1) ניהול חשבון תשלום;

(2) הנפקת אמצעי תשלום;

(3) סליקת עסקאות תשלום;

(4) שירותי כספומט.

השר רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.

"תאגיד חוץ" - תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, שנרשם כדין בישראל, ושמחזיק ברישיון למתן שירותי תשלום שניתן לפי דין זר המנוי בתוספת הרביעית או  ברישיון בר השוואה לרישיון למתן שירותי תשלום, להנחת דעתו של המפקח, הניתן לפי דין זר הקובע הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 25ל ו-25לא. השר רשאי לשנות בצו את התוספת הרביעית.

חובת רישוי

25כז.

(א)  לא יעסוק אדם במתן שירותי תשלום, אלא אם כן בידו רישיון למתן שירותי תשלום, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב) לא יעסוק אדם במתן שירותי תשלום בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב לפי הוראות פרק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי תשלום בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בעל רישיון חוץ .

סייגים לחובת רישוי

25כח.

(א)  חובת הרישוי לפי סעיף 25כז לא תחול על אלה:

(1) גוף מהגופים המנויים בסעיף 13(א), בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) עד (12), (14) עד (15) ו- (17), לעניין עיסוקם כאמור;

(2) מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(3) מי שעיסוקו במתן שירותי תשלום ל- 30 לקוחות לכל היותר;

(4) מי שעיסוקו במתן שירותי תשלום הניתנים באמצעות אמצעי תשלום מסוים,  ושחל לגביו אחד מאלה:

(א)  אמצעי התשלום מאפשר רכישה של מוצרים או שירותים שהם אחד מאלה:

(1) מוצרים או שירותים שנמכרים על ידי מנפיק אמצעי התשלום בלבד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין היקף וסכום המוצרים והשירותים, ותנאים נוספים לפיסקה זו;

(2) מוצרים או שירותים שנמכרים על ידי מספר מצומצם של עוסקים, כפי שיקבע השר,  שאיתם התקשר נותן שירותי התשלום בעניין שימוש באמצעי התשלום לשם רכישת המוצרים או השירותים כאמור.

(ב) אמצעי התשלום משמש לרכישה של מוצרים או שירותים, בהיקף מצומצם או בסכום מוגבל כפי שיקבע השר.

(ב) השר רשאי, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25כז.

(ג)  השר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, רשאי להורות כי סוג מסוים של גופים אשר עיסוקם בסליקת עסקאות תשלום, יידרשו לקבל רישיון סליקה בהתאם להוראות פרק ד'2 לחוק הבנקאות (רישוי), אם נוכח לדעת כי הדבר נדרש לצורך שמירה על ענייני הלקוחות, קידום התחרות או לצורך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.

סוגי הרישיונות

25כט.

רישיון למתן שירותי תשלום יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב, ויכול שיהיה רישיון חוץ.

תנאים למתן רישיון בסיסי

25ל.

(א)  המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא חברה אשר התאגדה ונרשמה בישראל, בית המשפט לא מינה לה כונס נכסים ולא ציווה על פירוקה ואחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי בהתאם להוראות סעיפים 37, 37א ולתוספות הראשונה והחמישית;

(3) מבקש הרישיון, לא הורשע  בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי תשלום, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -

(א)  יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי תשלום;

(ב) "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה';

(5) מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון, התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד';

(6) מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון בסיסי יביא המפקח בחשבון, בין השאר,  עניינים אלה:

(1) תכנית העבודה של מבקש הרישיון שמעידה על יכולתו לקיים את הוראות החוק, ואשר כוללת, בין היתר, את כל אלה:

(א)  קיומם של הסדרים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;

(ב) קיומם של מנגנונים נאותים לניהול סיכונים, ובכלל זה מנגנונים לזיהוי, לניטור ולמעקב אחר הסיכונים שהמבקש יהיה חשוף להם בפעילותו כבעל רישיון למתן שירותי תשלום, ולדיווח עליהם;

(ג)  קיומם של מנגנוני אבטחה נאותים, ובכלל זה אמצעים מתאימים להערכת סיכוני אבטחת המידע ולהתמודדות עמם.

(2) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון.

(ג)  מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי תשלום, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים והשיקולים שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב

25לא.

(א)  המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25ל, כל אלה:

(1) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיפים 37, 37א ולתוספות הראשונה והחמישית;

(2) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי פרק ה'.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, ובנוסף על השיקולים המנויים בסעיף 25ל, גם עניינים אלה:

(1) קיומם של הסדרים המעידים על יכולתו של המבקש לקיים תשתית מתאימה שתבטיח את יציבות פעילותו כבעל רישיון למתן שירותי תשלום;

(2) קיומו של ממשל תאגידי הכולל מנגנונים נאותים להבטחת ניהול תקין, ובכלל זה חלוקה ברורה של תחומי האחריות בין נושאי המשרה וקיום מנגנוני בקרה ופיקוח נאותים;

(3) זהותם של צדדים קשורים למבקש; לעניין זה, "צד קשור" – מי ששולט במבקש, וכן מי שנשלט בידי המבקש או בידי מי ששולט במבקש.

(ג)  מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי תשלום, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים והשיקולים שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו או בפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

תנאים ושיקולים למתן רישיון חוץ

25לב.

(א)  המפקח רשאי לתת רישיון חוץ למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא תאגיד חוץ;

(2) חלים לגביו כל התנאים המנויים בסעיפים 25ל(א) ו-25לא(א), לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון חוץ יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיפים 25ל(ב) ו-25לא(ב), בשינויים המחויבים, ורשאי הוא להסתמך על הרישיון שניתן לתאגיד החוץ לפי דין זר המנוי בתוספת הרביעית, לצורך בדיקת עמידתו של המבקש בתנאים לקבלת רישיון חוץ.

(ג)  מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי תשלום, רשאי הוא שלא לתת רישיון חוץ למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים והשיקולים שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו או בפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(ד) על בעל רישיון חוץ יחולו כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, לפי העניין ובשינויים המחויבים, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

בקשה לרישיון

25לג.

על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.

החלת הוראות לעניין רישיון

25לד.

הוראות סעיפים 18 עד 22, ו-24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

ביטול או התלייה של רישיון

25לה.

(א)  המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו; המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם פעילותו של בעל הרישיון עלולה לפגוע ביציבות מערכת תשלומים או באמינותה; לענין זה, "מערכת תשלומים" – כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008[4].

(ב) על ביטול או התלייה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.".

תיקון סעיף 26

8. 5       

בסעיף 26(ג) לחוק העיקרי, במקום "16(ב), 25ו(ב), 25יג(ג) או 25כב(ב)" יבוא "16(ב), 25ו(ב), 25כב(ב), 25לא(ב) או 25לב(ב)".

תיקון סעיף 37

9.  

בסעיף 37 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון למתן שירותי תשלום יהיה הון עצמי שלא יפחת מהגבוה מבין ההון המזערי הקבוע בתוספת הראשונה או מתחשיב ההון העצמי המזערי הנדרש בהתאם להוראות סעיף 37א, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.".

הוספת סעיף 37א

10.  

אחרי סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:

"תחשיב ההון העצמי המזערי הנדרש מבעל רישיון למתן שירותי תשלום

37א.

(א)  חישוב ההון העצמי המזערי הנדרש מבעל רישיון למתן שירותי תשלום עבור כל אחד מסוגי השירותים המפורטים בהגדרה שירותי תשלום שבסעיף 25כו, או עבור שילוב שלהם, ייעשה על פי שיטת החישוב המפורטת בתוספת החמישית; השר רשאי בצו לשנות את התוספת החמישית.

(ב) תחשיב ההון העצמי המזערי הנדרש יהיה סכום ההון המזערי הנדרש בהתאם לשיטת החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ובתוספת 1% מממוצע יתרות הכספים שבחשבונות התשלום; לעניין סעיף קטן זה, יחושב "ממוצע יתרות הכספים שבחשבונות התשלום" כממוצע החודשי של היתרות בחשבונות התשלום המנוהלים על ידי בעל הרישיון ב-12 החודשים האחרונים.".

תיקון סעיף 38א

11.  

בסעיף 38א(א), במקום פסקה (14) יבוא:

"(14) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות מתן שירותי תשלום כהגדרתם בסעיף 25כו;";

ביטול סימן ג' לפרק ו'

12.  

בפרק ו' לחוק העיקרי, סימן ג' – בטל.

הוספת סימן ה' לפרק ו'

13.  

אחרי סעיף 38ז לחוק העיקרי יבוא:

"סימן ה': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי תשלום

הגדרות – סימן ה' לפרק ו'

38ח.

בסימן זה -

"בעל עניין" – מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה;

"כרטיס חיוב" – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986^[5].

"מנפיק" - בעל רישיון למתן שירותי תשלום שעיסוקו בהנפקת כרטיסי חיוב;

"סולק" – בעל רישיון למתן שירותי תשלום שעיסוקו בסליקת כרטיסי חיוב;

"עסקת תשלום" ו-"שירותי תשלום" – כהגדרתם בסעיף 25כו.

שמירת כספים בנאמנות

38ט.

(א)  בעל רישיון למתן שירותי תשלום יחזיק את הכספים אשר התקבלו מלקוחותיו או עבורם לצורך מתן שירותי תשלום, בחשבון נאמנות נפרד אצל גוף מנהל, לטובת לקוחותיו , והכל לפי העניין.

לעניין זה –

"גוף מנהל" – כל אחד מאלה:

(1) תאגיד בנקאי;

(2) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(3) החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986^[6], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

(4) גוף אחר שקבע השר בהסכמת שר המשפטים; ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון.

(ב) בעל רישיון למתן שירותי תשלום רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.

(ג)  כספים המופקדים ומנוהלים בחשבון נאמנות על ידי בעל רישיון למתן שירותי תשלום כאמור בסעיף קטן (א), לא ייחשבו כקבלת פיקדונות כהגדרתה בסעיף 25א.

(ד) המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון למתן שירותי תשלום, לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

ייחוד עיסוק

38י.

(א)  בעל רישיון למתן שירותי תשלום לא יעסוק בעיסוק שאינו שירות תשלום, ולא ישלוט בתאגיד העוסק בעיסוק שאינו שירות תשלום, או יחזיק מעל 10% באמצעי שליטה של תאגיד כאמור, אלא אם כן הודיע בכתב למפקח על כוונתו לעסוק בעיסוק כאמור, או לשלוט בתאגיד כאמור, או להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד כאמור, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך תשעים ימים מיום מסירת ההודעה.

(ב) בבואו לשקול האם להתנגד להודעה כאמור בסעיף קטן (א), ישקול המפקח, בין היתר, אם יש בעיסוק משום ניגוד עניינים לפעילותו של בעל הרישיון למתן שירותי תשלום, פגיעה בענייני הלקוחות, וכן אם העיסוק אינו מסכן את פעילות מערך התשלומים או את המערכת הפיננסית.

(ג)  הודיע בעל רישיון על כוונתו כאמור בסעיף קטן (א), והמפקח לא הודיע על התנגדותו לפי הסעיף האמור, ולאחר מכן התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים המנויים בסעיף קטן (ב),  רשאי המפקח לתת הוראות לבעל רישיון למתן שירותי תשלום לעניין הפרדת פעילויות שאינן קשורות לפעילות שירותי התשלום שברישיונו לתאגידים נפרדים, ובלבד שנתן לבעל הרישיון לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך.

הוראות לעניין הצגת עלויות

38יא.

(א)  בעל רישיון יציג בפני כל לקוח את כל העלויות שבהן יישא אותו לקוח בקשר עם קבלת שירותי תשלום מאת בעל הרישיון, ובכלל זה שיעורי העמלות שהוא יידרש לשלם בעד כל אחד מסוגי שירותי התשלום הניתנים על ידו. לעניין זה, "עמלה" – כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו. 

(ב) המפקח רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הצגת העלויות לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן.

סולק בעל היקף פעילות רחב

38יב.

(א)  בסעיף זה - "סולק בעל היקף פעילות רחב" – סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם למקבלי תשלום בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראות מאת המפקח לפי סעיף קטן (ב); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק:

(1) תאגיד שהסולק הוא בעל עניין בו;

(2) תאגיד השולט בסולק;

(3) תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בו.

(ב) סולק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם מנפיק לשם סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב המונפקים בידי אותו מנפיק  מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1) יראו, בין השאר, התנית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של המפקח על הבנקים, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.

סולק מתארח

38יג.

(א)  סולק יאפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו; שר האוצר, יקבע כללים להסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה את תנאי האירוח.

(ב) לא הגיעו סולק וסולק מתארח להסכמה לגבי מחיר האירוח, ייתן להם המפקח הוראות בעניין המחיר שישלם הסולק המתארח.

(ג)  בסעיף זה -

"מערכת תשלומים" – כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008;

"סולק מתארח" – סולק שאינו מחובר באופן ישיר למערכת התשלומים ומבצע סליקה באמצעות סולק אחר, שאינו סולק מתארח.

מנפיק בעל היקף פעילות רחב

38יד.

(א)  בסעיף זה -  

"סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיסי חיוב – סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו בוצעה העסקה;

"מנפיק בעל היקף פעילות רחב" – מנפיק, שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי חיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק כאמור אשר באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיס חיוב  שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על הגבלים עסקיים להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום:

(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו;

(2) תאגיד השולט במנפיק;

(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו.

(ב) מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי חיוב שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה, "סולק" – לרבות סולק כהגדרתו בפרק ד'2 לחוק הבנקאות (רישוי).

(ג)  שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח, עם המפקח על הבנקים ועם הממונה על הגבלים עסקיים, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או מקבלי התשלום.

(ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויעדכן רשימה זו, אם נדרש, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה בהתאם לנתוני השנה הקלנדרית הקודמת. המפקח יודיע למנפיק בעל היקף פעילות רחב שהתווסף לרשימה וכן למנפיק אשר נגרע ממנה.

(ה)   

(1) על אף הוראות סעיף 96, המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר או למי מטעמו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיף זה יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך;

(2) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 94(ב).".

תיקון סעיף 56

14.  

בסעיף 56(א)(4) לחוק העיקרי, אחרי "לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא "או בעל רישיון למתן שירותי תשלום".

תיקון סעיף 58א

15.  

בסעיף 58א לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – בעל הרישיון)" יבוא "עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, או בעל הרישיון למתן שירותי תשלום, לפי העניין (בסעיף זה – בעל הרישיון)";

(2) בסעיף קטן (ג), בסיפה, במקום "לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך" יבוא "לבעל רישיון אחר שהסכים לכך".

תיקון סעיף 71

16.  

בסעיף 71 לחוק העיקרי -

(1) בהגדרה "הסכום הבסיסי", בפסקה (1), פסקת משנה (ד) תימחק ואחריה יבוא:

"(ה) לגבי בעל רישיון למתן שירותי תשלום -

(1) אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים;

(2) אם הוא בעל רישיון מורחב – 200,000 שקלים חדשים;";

(2) בהגדרה "נותן שירותים פיננסיים", במקום "סעיף 25ח או 25טו או 25כד" יבוא "סעיף 25ח, 25כד או 25לד".

תיקון סעיף 72

17.  

בסעיף 72 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), פסקה (1ב) – תימחק ואחריה יבוא:

"(1ג) מי שעסק במתן שירותי תשלום בלא רישיון למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 25כז;";

(2) בסעיף קטן (ב) –

(א)  בפסקה (2), במקום "סעיפים 12(א), 25ב(א), 25יא או 25יח" יבוא "סעיפים 12(א), 25ב(א), 25יח או 25כז";

(ב) בפסקה (3), במקום "סעיף 25ח, 25טו או 25כד" יבוא "סעיף 25ח, 25כה או 25לד";

(ג)  בפסקה (4), במקום "סעיף 25ח, 25טו או 25כד" יבוא "סעיף 25ח, 25כה או 25לד";

(ד) פסקה (17ג) - תימחק;

(ה)  אחרי פסקה (17ז) יבוא:

"(17ח) בעל רישיון למתן שירותי תשלום שלא החזיק כספים בחשבון נאמנות נפרד, בניגוד להוראות סעיף 38ט(א);

(17ט) בעל רישיון למתן שירותי תשלום, שהפר הוראה מהוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנה לפי סעיף 38ט(ד);

(17י)  בעל רישיון למתן שירותי תשלום, שעסק בעיסוק שאינו שירות תשלום, שלט בתאגיד העוסק בעיסוק שאינו שירות תשלום, או החזיק במעל 10% מאמצעי שליטה של תאגיד כאמור, בניגוד להוראות סעיף 38י(א);

(17יא)  בעל רישיון למתן שירותי תשלום שפעל בניגוד להוראות המפקח שניתנו לעניין הפרדת פעילויות בהתאם להוראות סעיף 38י(ג);

(17יב) בעל רישיון למתן שירותי תשלום שלא הציג בפני לקוח את סך כל העלויות שבהן יישא אותו לקוח בקשר עם קבלת שירותי תשלום, או שפעל בניגוד להוראות המפקח שניתנו לעניין אופן הצגת העלויות, ולעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן, בניגוד להוראות סעיף 38יא;

(17יג) סולק בעל היקף פעילות רחב שסירב להתקשר עם מנפיק, לשם סליקת עסקאות באמצעי תשלום המונפקים בידי אותו מנפיק  מטעמים בלתי סבירים, בניגוד להוראות סעיף 38יב(ב);

(17יד) סולק שלא איפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו, בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 38יג;

(17טו) מנפיק בעל היקף פעילות רחב שסירב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות באמצעי תשלום שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים, בניגוד להוראות סעיף 38יד;";

(3) בסעיף קטן (ג)(2), במקום "סעיפים 25ח, 25טו או 25כד" יבוא "25ח, 25כד או 25לד".

תיקון סעיף 94

18.  

בסעיף 94(א) לחוק העיקרי, פסקה (1ב) תימחק ואחריה יבוא:

"(1ג) מי שעסק במתן שירותי תשלום, בלא רישיון למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 25כז;".

תיקון סעיף 100

19.  

בסעיף 100(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)  אגרה בעד הגשת בקשה לתיקון רישיון או היתר לפי חוק זה.".

תיקון סעיף 115

20.  

בסעיף 115 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1) להגדרה "עוסק ותיק", המילים "בהנפקה של כרטיסי אשראי" - יימחקו;

(2) בסעיף קטן (א1), במקום "או בקשה לקבלת רישיון הנפקה לפי סעיפים 17 או 25יד" יבוא "לפי סעיף 17".

תיקון התוספת הראשונה

21.          

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה)    לעניין בעל רישיון למתן שירותי תשלום – 250,000 שקלים חדשים;";

(2) בפסקה (2), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה)    לעניין בעל רישיון למתן שירותי תשלום – 500,000 שקלים חדשים;".

הוספת התוספת השלישית, הרביעית והחמישית

22.  

אחרי התוספת השניה לחוק העיקרי, יבוא:

"תוספת שלישית

(סעיף 25כו)

פעולות אשר לא ייחשבו כשירותי תשלום

(1) עסקאות מבוססות נייר או מעות, לרבות מזומן ולרבות שירותי משלוח וטיפול בשטרות (בלדרות);

(2) משיכת מזומן מבתי עסק;

(3) שירותי תשלום עבור תרומות שאין בצידן קבלת תמורה, באמצעות חשבון של בית עסק;

(4) שירותי תשלום שמתבצעים בין ספקי שירותי תשלומים, עבור החשבונות שלהם עצמם;

(5) עסקאות תשלומים בין תאגידים קשורים ללא התערבות נותן שירותי תשלום מתווך; לעניין זה, "תאגידים קשורים" – תאגיד השולט בתאגיד אחר, או נשלט על ידי מי ששולט בתאגיד אחר;

(6) שירות תשלום ביחס לשירותים בניירות ערך.

תוספת רביעית

(סעיף 25כג(א)(1))

(1) דין מדינה החברה באיחוד האירופי, המיישמת את אחת הדירקטיבות האירופאיות המנויות להלן, כפי שיתוקנו מעת לעת:

(א)  Directive (EU) 2015/2366 of the European Parliament and of the Council of 25 November 2015 on payment services in the internal market

תוספת חמישית

(סעיף 37א)

שיטת חישוב הון עצמי - בעל רישיון למתן שירותי תשלום

דרישת ההון לעניין בעל רישיון למתן שירותי תשלום תיקבע לפי סכום ממוצע העסקאות החודשי בהתאם לחישוב שלהלן:

(1) 4% מנפח העסקאות עד 25 מיליון שקלים חדשים;

(2) 2.5%  מנפח העסקאות שבין 25 מיליון ₪ לבין 50 מיליון שקלים חדשים

(3) 1%  מנפח העסקאות שבין 50 מיליון ₪ לבין 500 מיליון שקלים חדשים

(4) 0.5% מנפח העסקאות שבין 500 מיליון ₪ לבין 1,250 מיליון שקלים חדשים

(5) 0.25% מנפח העסקאות מעל 1,250 מיליון שקלים חדשים

לעניין זה, "סכום ממוצע העסקאות החודשי" - סך עסקאות התשלום שבוצעו על ידי בעל רישיון למתן שירותי תשלום ב- 12 החודשים האחרונים, לחלק ל- 12.".

תיקון לחוק הבנקאות (רישוי)

23.  

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[7] - 

(1) בסעיף 1, בהגדרה "סניף", אחרי "למעט מיתקן" יבוא "אוטומטי";

(2) כותרת פרק ד'2 תימחק, ובמקומה יבוא:

"פרק ד'2: סליקת עסקאות";

(3) בסעיף 36ט -

(א)  אחרי ההגדרה "חברה", יבוא:

""חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;".

(ב) אחרי ההגדרה "כרטיס חיוב" יבוא:

""המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;".

(ג)  במקום ההגדרה "סולק", יבוא:

""סולק" – בעל רישיון סליקה לפי פרק זה;".

(ד) ההגדרה ""סליקה" של עסקאות בכרטיס חיוב", תימחק ובמקומה יבוא:

""סליקה" של עסקאות תשלום ו"שירותי תשלום" – כהגדרתם בסעיף 25כו לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים";";

(4) במקום סעיף 36י, יבוא:

"חובת רישוי

36י.

(א)  כל אלה חייבים ברישיון סליקה לפי פרק זה:

(1)  תאגיד עזר שעוסק בסליקה של עסקאות תשלום;

(2) מי שהיה תאגיד עזר ובעל רישיון סליקה ערב יום תחילתו של תיקון מס' ... לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שעוסק בסליקה של עסקאות תשלום;

(3) מי שעוסק בסליקה של עסקאות תשלום, ששר האוצר, בהסכמת הנגיד, הורה כי הוא נדרש לקבל רישיון בהתאם להוראות פרק זה, מתוקף סמכותו לפי סעיף 25יט(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(ב) שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי להורות כי מי שנדרש לקבל רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), יידרש לקבל רישיון למתן שירותי תשלום בהתאם להוראות סעיף 25כז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, במקום רישיון סליקה לפי הוראות פרק זה, אם נוכח לדעת כי הדבר נדרש לצורך שמירה על ענייני הלקוחות, קידום התחרות או לצורך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א), מי ששר האוצר הורה עליו בהסכמת הנגיד, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי יידרש לקבל רישיון למתן שירותי תשלום בהתאם להוראות סעיף 25כז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה חייב ברישיון סליקה לפי פרק זה.";

(5) בסעיף 36יא(א), בסופו יבוא "אשר מתקיימים לגביה התנאים המנויים בסעיף 36י(א)";

(6) אחרי סעיף 36יא1, יבוא:

"תחומי פעולה של סולק ושליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי סולק

36יא2.

(א)  סולק לא יעסוק בעיסוק שאינו סליקה של עסקאות תשלום או מתן שירותי תשלום ולא ישלוט בתאגיד העוסק בעיסוק שאינו סליקה או מתן שירותי תשלום כאמור, או יחזיק מעל 10% מאמצעי שליטה של תאגיד כאמור, אלא אם כן הודיע בכתב לנגיד על כוונתו לעסוק בעיסוק כאמור, או לשלוט בתאגיד כאמור, או להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד כאמור, והנגיד לא הודיע על התנגדותו בתוך תשעים ימים מיום מסירת ההודעה.

(ב) בבואו לשקול האם לאשר עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הנגיד, בין היתר, אם יש בעיסוק משום ניגוד עניינים לפעילותו של הסולק, פגיעה בענייני הלקוחות וכן אם העיסוק אינו מסכן את פעילותו של הסולק, את פעילות מערך התשלומים או את המערכת הפיננסית.

(ג)  הודיע בעל רישיון על כוונתו כאמור בסעיף קטן (א), והנגיד לא הודיע על התנגדותו לפי הסעיף האמור, ולאחר מכן התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים המנויים בסעיף קטן (ב),  רשאי הנגיד לתת הוראות לבעל רישיון למתן שירותי תשלום לעניין הפרדת פעילויות שאינן קשורות לפעילות שירותי התשלום שברישיונו לתאגידים נפרדים, ובלבד שנתן לבעל הרישיון לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך.";

(7) בסעיף 36יב -

(א)  בסעיף קטן (א)  -

(1) במקום "או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים" יבוא "או מסכום התמורה הכולל ששולם למקבלי תשלום";

(2) בכל מקום, במקום "חברה" יבוא "תאגיד" והכל בשינויים במחויבים.

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)  סולק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם מנפיק, לרבות מנפיק כהגדרתו בסעיף 38ח לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (בפרק זה – מנפיק), לשם סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב המונפקים בידי אותו מנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1) יראו, בין השאר, התנית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.";

(8) בסעיף 36יב1, בהגדרה "סולק מתארח", במקום "סולק שאינו מחובר באופן ישיר" יבוא "סולק, לרבות סולק כהגדרתו בסעיף 38ח לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שאינו מחובר באופן ישיר";

(9) בסעיף 36יג -

(א)  סעיף קטן (א) יימחק ובמקומו יבוא:

"(א)  בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" – מנפיק שהוא תאגיד בנקאי או תאגיד עזר, שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק כאמור אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על הגבלים עסקיים להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום:

(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו;

(2) תאגיד השולט במנפיק;

(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו.".

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "בהתייעצות עם המפקח" יבוא "עם המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים".

(ג)  בסעיף קטן (ד) -

(1) המילים "אחת לשנה" – יימחקו;

(2) במקום "ויודיע על כך למנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלא נכללו ברשימה כאמור בשנה שקדמה לשנת הפרסום" יבוא "ויעדכן רשימה זו, אם נדרש, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה בהתאם לנתוני השנה הקלנדרית הקודמת; המפקח ימסור הודעה למנפיק בעל היקף פעילות רחב שהתווסף לרשימה וכן למנפיק אשר נגרע ממנה".

תיקון חוק מערכות תשלומים

24.  

בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008[8] -

(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה ""משתתף" במערכת תשלומים" יבוא:

""משתתף" במערכת תשלומים - כהגדרתו בכללי המערכת";

(2) אחרי כותרת "פרק ג'" יבוא:

"הגדרות

7א.

בפרק זה -

"המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"נותן שירותי תשלום" – בעל רישיון למתן שירותי תשלום, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שקיימים בעניינו הסדרים לפי סעיפים 25ל(ב)(1) ו- 25לא(ב), לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, והכל לפי העניין;

"רישיון למתן שירותי תשלום" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מסודרים.";

(3) בסעיף 8 -

בפסקה (1)(א), בסופה יבוא "לעניין זה, דרישות הוגנות ייחשבו כדרישות שמקיימות, בין היתר, את כל אלה:

(1) דרישות שאינן מטילות הגבלות שאינן נחוצות לשם השתתפותם של נותני שירותי תשלום במערכת התשלומים;

(2) דרישות שאינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף במערכת.";

(4) אחרי סעיף 8 יבוא:

"הגבלות לעניין עיסוק במתן שירותי תשלום

8א.

מפעיל של מערכת תשלומים לא יעסוק במתן שירותי תשלום כהגדרתם בסעיף 25כו לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

גישה למערכות תשלומים וניהול חשבון

8ב.

(א)  מפעיל מערכת מבוקרת לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף במערכת מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת, כמוה כסירוב בלתי סביר.

(ב) משתתף במערכת מבוקרת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לתת שירות זה מטעמים בלתי סבירים ולא יתנה תנאים בלתי סבירים, למתן שירות זה לנותן שירותי תשלום אחר.

(ג)  הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק ישראל ועל השתתפות במערכת מבוקרת מיועדת.

(ד) בסעיף זה, "נותן שירותי תשלום" - בעל רישיון למתן שירותי תשלום כהגדרתו בסעיף 25כו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, או גוף המנוי בסעיף 13(א)(2), (10), (11) או (14א) לחוק האמור.";

(5) בסעיף 11,  בסעיף קטן (א1) -

(א)  ברישא, במקום "לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין בעל רישיון הנפקה" יבוא "לעניין נותני שירותי תשלום".

(ב) בפסקה (1), במקום "בכל הנוגע לבעלי רישיונות כאמור" יבוא "בכל הנוגע לנותני שירותי תשלום", ובמקום "תיעשה בהסכמת המפקח" יבוא "תיעשה בהתייעצות עם המפקח".

(ג)  בפסקה (2), במקום "לחבר בעלי רישיונות כאמור" יבוא "לחבר נותני שירותי תשלום", ובמקום "תיעשה בהסכמת המפקח" יבוא "תיעשה בהתייעצות עם המפקח".

(ד) בסיפא, המילים "בסעיף קטן זה", וכן ההגדרות "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים", "המפקח על נותני שירותים פיננסיים", "רישיון הנפקה" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - יימחקו;

(6) בסעיף 19, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד או מי מטעמו, למסור מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה למפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות 1941, או למפקח על נותני שירותים פיננסיים (להלן – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח לדעת כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידו של הגוף הנעבר; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על ידיעה או מסמך לעניין מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת על ידי הנגיד בהתאם להוראות סעיף 2(ב).";

(7) בסעיף 20(א), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) מפעיל מערכת מבוקרת שלא מילא אחר התנאים והדרישות החלים לגבי מערכת, בניגוד להוראות סעיף 8;".

תיקון חוק הגנת השכר

25.  

בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958[9] -

(1) בסעיף 6, אחרי "לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959" יבוא "בעל רישיון למתן שירותי תשלום כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016,";

(2) בפסקה (3) לפרט 8 לתוספת, בסופה יבוא "ואם התשלום נעשה באמצעות בעל רישיון למתן שירותי תשלום – מספר חשבון התשלום ופרטי בעל הרישיון כאמור.".

תחילה

26.  

תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

הוראות מעבר

27.  

(א)  בסעיף זה –

"המפקח", ו- "נותן שירותים פיננסיים" – כהגדרתם בחוק העיקרי;

"שירותי תשלום" - כהגדרתם בסעיף 25כו לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה;

"עוסק ותיק" – מי שעסק ערב יום התחילה במתן שירותי תשלום.

(ב) על אף האמור בפרק ג'4 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה בקשה לקבלת רישיון למתן שירותי תשלום, וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה עד מועד מתן החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי החוק העיקרי החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ג)  מי שערב יום התחילה החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי סעיף 26 לחוק העיקרי, והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי סעיף 26 לחוק העיקרי; אין בהוראות סעיף קטן זה –

(1) כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי סעיף 28 לחוק העיקרי, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;

(2) כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי סעיף 26 לחוק העיקרי, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בבעל רישיון למתן שירותי תשלום, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.

(ד) מי שכיהן ערב יום התחילה כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי סעיף 32 לחוק העיקרי, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.

הוראת שעה

28.  

בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנתיים מיום התחילה -

(1) בסעיף 13, סעיף 38י המוצע לחוק העיקרי, ייקרא כך:

"ייחוד עיסוק

38י.

(א)  בעל רישיון למתן שירותי תשלום לא יעסוק בעיסוק שאינו שירות תשלום, ולא ישלוט בתאגיד העוסק בעיסוק שאינו שירות תשלום, או יחזיק מעל 10% באמצעי שליטה של תאגיד כאמור, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור.

(ב) בבואו לשקול האם לאשר עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), ישקול המפקח, בין היתר, אם יש בעיסוק משום ניגוד עניינים לפעילותו של בעל הרישיון למתן שירותי תשלום, פגיעה בענייני הלקוחות, וכן אם העיסוק אינו מסכן את פעילות מערך התשלומים או את המערכת הפיננסית.";

(2) בסעיף 23, סעיף 36יא2 המוצע לחוק הבנקאות (רישוי), ייקרא כך:

"תחומי פעולה של סולק ושליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי סולק

36יא2.

(א)  סולק לא יעסוק בעיסוק שאינו סליקה של עסקאות תשלום או מתן שירותי תשלום ולא ישלוט בתאגיד העוסק בעיסוק שאינו סליקה או מתן שירותי תשלום כאמור, או יחזיק מעל 10% באמצעי שליטה של תאגיד כאמור, אלא באישור מאת הנגיד ובהתאם לתנאי האישור

(ב) בבואו לשקול האם לאשר עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הנגיד, בין היתר, אם יש בעיסוק משום נגיד עניינים לפעילותו של הסולק, פגיעה בענייני הלקוחות וכן אם העיסוק אינו מסכן את פעילות מערך התשלומים או את המערכת הפיננסית.

(ג)  סולק רשאי לשלוט או להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שעוסק בעיסוקים שאינם מותרים לסולק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמפקח קבע בהוראות כי עיסוק זה הוא מסוג העיסוקים אשר מותר לתאגיד אשר נשלט על ידי סולק לעסוק בהם, ורשאי המפקח לעניין זה לקבוע הוראות שונות לסוגי סולקים שונים בהתאם לפעילותם ונתקבל לכך אישור מאת המפקח מראש ובכתב.".