תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התשע"ח – 2018

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן - 1989 (להלן – החוק)^[1], בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תוספת

 

בשנים האחרונות, רשויות מקומיות רבות מחייבות בנייה על פי התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281, "בנייה בת קיימה (בנייה ירוקה)", לבנייה חדשה למגורים בתחומן. תקן זה קובע סטנדרט לבנייה ירוקה, כלומר, בנייה מודעת אנרגיה, שהיא חסכונית מבחינת השימוש באנרגיה, בעיקר לחימום ולקירור. יישום התקן עשוי להביא ליתרונות רבים למשק האנרגיה הישראלי. למשק הפרטי, יישום התקן יביא לחיסכון בצריכת החשמל של דיירי יחידת הדיור ולהקטנת חשבון החשמל החודשי שלהם. במשק האנרגיה הכללי, ישנו גידול מתמשך בביקוש לחשמל בישראל, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, רמת החיים והגידול בתוצר. ככל שניתן יהיה למתן את עליית הביקוש לחשמל באמצעות בנייה מודעת אנרגיה, הדבר עשוי להקטין את הצורך בבניית תחנות כוח חדשות ולחסוך בעלויותיהן. מיתון הגידול בביקוש, עשוי לצמצם את זיהום האוויר ולהתחממות כדור הארץ.

לאור יתרונות אלו, משרד האנרגיה שם כמטרה לקדם את הבנייה מודעת אנרגיה בארץ ובדרך זו, להשיג חסכון אנרגטי במשק האנרגיה. לפיכך, המשרד מציע לקבוע בתקנות סטנדרט אחיד להצגת רמת הדירוג האנרגטי לקונה פוטנציאלי של יחידת דיור אשר נבנית או שתיבנה בהתאם לתקן ישראלי 5281. קביעת סטנדרט אחיד תאפשר לקונה פוטנציאלי של יחידת דיור לקחת בחשבון, בין יתר השיקולים, את צריכת האנרגיה המוערכת של יחידת הדיור שלגביה ניתנה דירוג אנרגטי, ולהשוות בינה לבין יחידות דיור אחרות המוצעות למכירה שגם לגביהן נקבעה רמת דירוג אנרגטי.

היות ותקן הבנייה הירוקה המיושם ברשויות המקומיות הוא תקן ישראלי 5281, מוצע כי הסטנדרט לקביעת רמת הדרוג האנרגטי יהיה על פי תקן ישראלי 5282 "דירוג מבנים לפי צריכת האנרגיה: בנייני מגורים" המסונכרן עם תקן 5281.

לשם כך, מוצע לקבוע בתקנות כי לא יציג מוכר לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור המיועדת למכירה אלא אם (א) נתנה מעבדה, כהגדרתה בתקנות, דירוג אנרגטי בהתאם לתקן 5282 וכי (ב) הדירוג האנרגטי יוצג לקונה באמצעות תווית דירוג אנרגטי אחידה, כפי שנקבעה בתוספת לתקנות.

תקנה 3 המוצעת מחייבת את המוכר להעביר לממונה לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן – 1989, נתונים שעל בסיסם נקבע הדירוג האנרגטי של יחידת הדיור על-ידי המעבדה, בהתאם לטופס המקוון אשר יפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה. תקנה זו נדרשת לצורך  ביצוע הערכה ובקרה אחר הרגולציה שנקבעה בהתאם לתקנות אלה ולגיבוש רגולציה עתידית לקידום הבנייה הירוקה.

 

דו"ח בחינת השפעת רגולציה חדשה (RIA)

 

תקנות דירוג אנרגיה לדירות מגורים ע"פ תקן 5282

 

 

 

 

 

עורך/ת הדו"ח:

יאנינה פליישון – מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים, אגף שימור אנרגיה

יואב טייטלבאום – מנהל תחום מדיניות רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה

 

 

תוכן עניינים

1.       התכלית והצורך בהתערבות ממשלתית  8

1.1.       רקע. 8

1.2.       זיהוי הבעיה וסיבותיה. 9

1.3.       סקירה בינ"ל. 9

1.4.       תכלית, מטרות ויעדי הרגולציה. 12

2.       חלופות להתערבות רגולטורית. 14

2.1.       חלופה 0 – המצב הקיים.. 14

2.2.       חלופה 1 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה על בסיס הצהרה עצמית. 16

2.3.       חלופה 2 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה על בסיס אישור ישיר של הרגולטור (באמצעות מעבדה מאושרת) 19

2.4.       חלופה 3 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה על בסיס אישור ישיר של הרגולטור (באמצעות מעריך מוסמך) 22

2.5.       בחירת חלופה מתאימה:. 25

3.       הצגת הליך העבודה. 27

3.1.       מתודולוגיה. 27

 

 

 

 

1.1.  רקע

יוקר המחייה במדינת ישראל הוא נושא שנמצא בראש סדר היום הציבורי בשנים האחרונות. נושא נוסף שקיים בשיח הציבורי ומקבל נפח גדול יותר הוא תחום ההתייעלות האנרגטית (והחיסכון הכלכלי הנובע מכך). מכיוון שמלאי הדירות בשוק צפוי לגדול בכ-50% עד 2035, ניצבת בפנינו הזדמנות גדולה לשלב בין הנושאים המדוברים: היכולת והאפשרות לבנות מבנים איכותיים ועמידים בהווה שיישארו עמנו עשרות שנים ויעצבו את פני המרחב עבור הדורות הבאים.

ב-1980 היה השטח הממוצע לדירה חדשה בישראל 115 מ"ר ברוטו (כולל שטחים משותפים, מחסן, חניה ומרפסת), בשנת 2000  היה השטח 155 מ"ר ברוטו וכיום כ-190 מ"ר ברוטו. דירות גדולות יותר דורשות אנרגיה רבה יותר לצרכי אקלום. ככל ששטח הדירה עולה, כך יש צורך ביותר אנרגיה על מנת ליצור נוחות תרמית לדיירים. כלומר, לצריכת האנרגיה יש מקום כבד יותר בחשבונות הצרכן הישראלי. לכן, תחום ההתייעלות באנרגיה בנוגע למבני מגורים ודירות הינו תחום שחשיבותו הולכת וגדלה.

בתחום ההתייעלות באנרגיה פורסמו מספר תקנים ישראליים:

תקן 5282 – דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה. התקן דן בשיטות לדירוג בנייני מגורים, בנייני משרדים, מוסדות חינוך ומלונאות, לפי צריכת האנרגיה הנדרשת לאקלום המבנה בהתאם לאזורי האקלים בארץ בו נבנה הבניין.^[2]  למרות שהתקן מתבסס בחלקו על תקן 1045 (דרישות לבידוד תרמי של בניינים) שהוא תקן מחייב, תקן 5282 הינו וולונטרי על כל חלקיו.

תקן 5281 – תקן המגדיר קריטריונים לקבלת הכרה לבנייה בת קיימה (בניה ירוקה). התקן מגדיר דרישות שיש לעמוד בהן על מנת לקבל ניקוד לדירוג האנרגיה של מבנה כלשהו, המחושב ע"פ תקן 5282. נדרשת עמידה בדרגה C כמינימום על מנת שהמבנה ייחשב כבנייה ירוקה (אין התייחסות לכל דירה בנפרד אלא לדרגה של המבנה כולו). למרות שהתקן הינו תקן וולונטארי – התקן אומץ במלואו או בחלקו ב-18 רשויות מקומיות, רובן חברות בפורום ה-15 (15 הרשויות הגדולות בארץ). עם זאת, התקן אומץ כתקן מחייב להליכי תכנון רק ב-1.4% מכלל הרשויות הקיימות בארץ.[3]

כיום, כ- 400 מבנים עומדים בתקן 5281 ועוד כ – 1,000 מבנים בהליכי תכנון ובדיקה[4].

סך כל יחידות הדיור בישראל כיום הוא כ-2,339,000 מתוכן כ- 53% נבנו לפני שנת 1988 (וללא התייחסות ליעילות אנרגטית בחקיקה הישראלית) וכ-47% נבנו לאחריה^[5].

מסמך צרכי הדיור העתידיים של האוכלוסייה בישראל שנכתב עבור משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה^[6], אומד את צרכי הדיור העתידיים בישראל ומעריך כי בשנים 2016-2020 צרכי הדיור בישראל יעמדו בממוצע על כ –45-50 אלף יח"ד בנויות לשנה. כמו כן, צופה המסמך שתתרחש  עלייה חדה בצרכי הדיור בישראל החל משנת 2021, כתוצאה מגידול בשכבות הגיל הרלוונטיות (גילאי 20-35). משנת 2014 ועד שנת 2017 ניתנו בממוצע  49,859  היתרי בניה לשנה לבניית דירות למגורים^[7].

 

1.2.  זיהוי הבעיה וסיבותיה

מנהל התכנון ומשרד השיכון והבינוי  מתכוונים לקדם תיקוני חקיקה אשר יחייבו יזמים בתחום הבנייה לכלול את הנושא כחלק מתהליך תכנון הבנייה ולהציגו לרוכשים פוטנציאליים – אם בחובה להצהיר על קיום/אי קיום דירוג אנרגיה לכל דירה במסגרת חוק המכר או/ו בחובה לעמוד בתקן של בנייה ירוקה הכולל התייחסות לתחום ההתייעלות באנרגיה. לשם כך נדרשת רגולציה המסדירה את תחום הצגת דירוג האנרגיה למבנים, על מנת שהחקיקה הנ"ל תוכל להפנות אליה כמקור מוסמך.

כיום לא קיימת פלטפורמה אחידה להצגת נתוני דירוג האנרגיה של מבנים, גם אם המבנה תוכנן ע"פ תקן 5282 ועבר התעדה של גוף מוכר כלשהו, הנתונים קיימים אצל הקבלן בלבד. אופן אימות הנתונים (שמבוצע ע"י גופים שלא עברו הסמכה ייעודית לבדיקת תקן זה) אינו אחיד, לא קיים רישום של הדירוג שהונפק והדירוג לא נמסר לרוכש.

בנוסף, מכיוון שהרשויות המקומיות התחילו להחיל בצורה וולונטרית רגולציה עצמית ולחייב הצגת נתונים בנושא הדירוג האנרגיה לדירות[8] – נדרשת אסדרה של הצגת הנתונים והתאמת המצב לשוק המתפתח.

יצירת פלטפורמה להצגת הנתונים הללו תאפשר מספר דברים:

ü  קביעת כללים אחידים בשוק לעריכת חישובים של דירוג האנרגיה.

ü  קביעת כללים ברורים להצגת דירוג האנרגיה לדירות ולמבנה.

ü  הנגשת מידע על המבנה לרוכש,  אשר יכול להשפיע על קבלת ההחלטה על רכישה.

ü  בניית פלטפורמה נוספת  לקבלנים לשיווק דירות שתרומתן לסביבה ולצרכנים גבוהה יותר.

ü  העלאת המודעות הציבורית לתחום הבנייה הירוקה וחיסכון באנרגיה.

 

חשוב להדגיש כי דירוג האנרגיה מתבסס על נתוני תכנון בלבד ובדיקת מעבדה ואינו מתייחס לדירוג אנרגיה בפועל של מבנה מגורים לאחר בנייתו. מתן אסמכתא לדירוג אנרגיה של מבנה מגורים קיים (לאחר הבנייה) ידרוש מערך בקרה, פיקוח ואכיפה רחב ביותר שאינו  נדרש בשלב זה  – אם יידרש בהמשך בשל שינוי חקיקה והטלת חובה על הצגת דירוגי אנרגיה לאחר הבנייה – נידרש לתיקון התקנות.

1.3.  סקירה בינ"ל

דירוג אנרגטי הוא כלי שהפך בשנים האחרונות בקרב מדינות ה- OECD לאחד הכלים המרכזיים לקידום התייעלות אנרגטית ותחרות בענף הבנייה. המטרה הראשית של הדירוג הינה ליצור ביקוש להתייעלות אנרגטית בסקטור הבנייה באמצעות שיקוף איכות הבנייה לצרכנים (רוכשי ושוכרי דירות, מנהלי מבנים ועוד) ולבעלי נכסים.

חיוני לציין כי דירוג אנרגטי הוא בראש ובראשונה כלי לשיקוף איכות המבנה ולא כלי לחיוב איכות המבנה (אם כי נעשה בו שימוש גם באופן הזה לטובת שיפור היעילות האנרגטית של מבנים). ככזה, הדירוג מייצר מודעות צרכנית, מעודד תחרות, מפחית את יוקר המחייה ומעלה את איכות הבינוי.
על פי הערכות, כל מבנה בישראל העומד בתקינה הישראלית הסטנדרטית, מתוכנן היטב ובנוי היטב צפוי לקבל דירוג של C (הדירוג הממוצע בכל המדינות בהם קיים דירוג אנרגטי). מסיבה זו הדירוג הוא כלי שיאפשר לוודא את העמידה בתקינה ובדרישות החוק ויסייע לוודא את איכות הבנייה.

דרישת האיחוד האירופאי לדירוג מבנים:

דירקטיבת האיחוד האירופאי Energy Efficiency: Energy Performance of Buildings  (2002/91/EC): דירוג האנרגיה של בניינים נקבע בחקיקה אירופאית משנת 2002 ((2002/91/EC.
כאשר הוחלט על הדירוג לראשונה ב-2002 במסגרת החקיקה הציפיות היו גבוהות מאוד (BPIE 2015, CA2016).

חקיקה:

המדינות האירופאיות מחויבות לדירוג אנרגטי של מבנים תחת הדירקטיבה האירופאית. הדירוג מוסדר בכל מדינה על ידי חקיקה מקומית. כך למשל בפורטוגל הוסדר הדירוג לראשונה תחת חקיקה מ-2006 ((78/2006, ובהמשך בעדכון חקיקה מ-2013.

גוף מבצע:

הדירוג נמצא תחת אחריות של גופים ממשלתיים רלוונטיים בכל אחת מהמדינות. המשרד או הגוף יכול להאציל סמכויות לגוף תחתיו כגוף מבצע. כך למשל הגורם הממשלתי האחראי על נושא הדירוג בפורטוגל הנו The General Direction of Energy and Geology שהנו משרד ממשלתי, והגורם המבצע בפועל הנו הסוכנות לאנרגיה  Agência para a Energia (ADENE), ארגון שאינו למטרות רווח הפועל לרווחת הציבור ומסובסד ברובו המכריע על ידי משרדי ממשלה שונים.

הכשרת המדרגים:

המדרגים הינם אנשי המקצוע, החברות או היישות המשפטית המבצעת את הדירוג לבניין, בהתאם להסכמה פנים מדינתית.

במסגרת רביזיה כללית בתחום הוחלט להרחיב את הדרישות הנוגעות למדרגים העורכים את הדירוג של ביצועי האנרגיה של הבניינים. נקבע כי על המדינות החברות לבחון את הדרישות המקצועיות הנכללות תחת דירקטיבה אחרת העוסקת בנושא 'הכרה בהסמכה מקצועית (דירקטיבה -2005/36/EC22) בבואן לקבוע את החוקים להכשרות ולאקרדיטציה של המומחים. עוד נקבע כי על כישורי המדרג, הכשרתו ונסיונו, להוות שיקול בתהליך האקרדיטציה. בנוסף נקבע כי על המדינות להבטיח שרשימות של מומחים מוסמכים או מומחים להם ניתנה אקרדיטציה כמו גם חברות המציעות שירותים של מומחים אלו תהינה זמינות לציבור ותעבורנה עדכונים שוטפים.

דרישות סף למדרגים:

דרישות הסף בנוגע להשכלה ולניסיון הקודם, משתנות בהתאם למדינה. מדינות מבחינות בין מומחים גם על פי סוג הבניין לו נדרש הדירוג. ישנן מדינות העורכות גם בחינה והכשרות למדרגים. על רשימות המדרגים להתפרסם במקום נגיש לציבור כחובה במסגרת הדירקטיבה, אך גם אופן פרסומן משתנה, בחלק מהמקרים הפרסום הנו על פי אזור ובאחרים על פי סוג המדרג.

מערך האכיפה:

על מנת לשפר את תפקוד מערכת ה – EPC (מנגנון דירוג האנרגיה) – הרביזיה הכניסה תחת סעיף 23 חובת מנגנון פיקוח לאי עמידה בדרישות. אכיפה מתאימה מבוצעת לבעלים או למדרג במקרים בהם לא עמדו בדרישות, לדוגמא במקרים בהם:

ü  לא הונפק ECP למבנה חדש או למבנה העובר שיפוץ משמעותי

ü  לא נמסר EPC במעמד ביצוע מכירה או השכרה

ü  EPC לא הוצג בפרסומות בתקשורת המסחרית

ü  איכות ה-EPC הנה נמוכה (הEPC אינו משקף נכונה את מצב הבניין)

אכיפה מנהלית:

אכיפה מנהלית מיושמת ב-15 מתוך 28 מדינות האיחוד האירופי עבור כל סוגי הגורמים המדרגים (ישות משפטית, מדרג מומחה) במידה ואינם עומדים בדרישות הדירקטיבה. הכלי הנפוץ ביותר באיחוד לאכיפה מנהלית זו הנו מתן התראה.

אכיפה כספית:

במסגרת האכיפה ולאור המאמצים להבטחת איכות ואמינות ה-EPC , החל מ-2012 מדינות רבות אימצו גם מנגנוני האכיפה הכספית בנוסף לאכיפה המנהלית. ב-15 מדינות אי עמידת מדרגים בתנאי הדירקטיבה עשויה להוביל לאכיפה כספית. גובה הקנסות משתנה בין מדינה למדינה ובין סוגים שונים של מדרגים (כשמדובר במדרג עצמו ולא בחברה) או ישויות משפטיות. למרות הזמינות של כלי זה, היקף השימוש בו נותר מצומצם בשנים הראשונות מאז שהוכנס לסל הכלים. רק מספר קטן של קנסות הוחלו עד כה בפורטוגל, אוסטריה ובלגיה.

 

איכות הנתונים של דירוג האנרגיה:

כיום אין דרישה גורפת במדינות האירופאיות לנוכחות פיסית של המדרג באתר עבור איסוף הנתונים הטכניים לבניינים קיימים. עם זאת, דוחות שונים מציינים כי לביקור באתר היתרון שבמהלכו ניתן לזהות בעיות נוספות במבנה אותן לא ניתן לזהות ב"שלט רחוק". בנוסף עצם הנוכחות הפיסית מייצרת אמינות גבוהה יותר לדירוג המוענק ומאפשרת מתן המלצות יותר ממוקדות ומותאמות. מנגד, העברת הנתונים על ידי בעל המבנה באמצעים חלופיים (דוא"ל כדוגמא) ללא ביקור באתר עשויה להפחית בעלויות הדירוג.

תוכנות לדירוג אנרגיה:

ü  כלי תוכנה שונים יכולים לשמש עבור המתודולוגיה בחישובים המבוצעים על ידי המדרגים אך גם עבור ניהול הנתונים על ידי הממשלה או הגורם המנהל את הדירוג מטעמה. במדינות שונות אופי השימוש בכלי התוכנה משתנה. ישנן מספר מדינות בהן ניתן לעשות שימוש רק בכלי תוכנה ייעודי שאושר ע"י הרגולטור.

ü  בכ-12 מדינות אחרות ישנו שילוב בין כלי תוכנה ציבוריים וכלים מסחריים וב-12 נוספות ישנם רק כלי תוכנה מסחריים.

מרכז בקרת איכות של הנפקת הדירוג:

תובנה מרכזית מהרביזיה הראשונה שנערכה ב-2010 הייתה כי מערכת ההתעדה לא נתמכה דיה בדרישות בקרת איכות. המדינות נדרשו אמנם לבנות מערכת עצמאית להנפקת התעודות על ידי יועצים מוסמכים אך היבטי בקרת האיכות לא פורטו. ברביזיה הורחבו הדרישות בתחום זה, מה שמאפשר שיפור משמעותי באיכות ה-EPC. בכדי להבטיח איכות גבוהה של הדירוג, הרביזיה הוסיפה מערכת בקרה עצמאית ובלתי תלויה.

מערכות בקרה עצמאיות עבור הדירוג:

הקמת מערכת הבקרה עבור הדירוג האנרגטי היא אחד ההיבטים המרכזיים שטופלו במסגרת הרביזיה. סעיף 18 קובע כי על כל מדינה להקים מערכת בקרה עצמאית במסגרתה יאומתו נתונים באמצעות מדגם אקראי של לפחות אחוז משמעותי סטטיסטית מה-EPCs שהונפקו מידי שנה.

מרכז רישום מבנים:

על אף שהדירקטיבה אינה מחייבת יצירה של מרכזי רישום נתונים, הרוב המוחלט של המדינות הקים מרכזים מסוג זה. במרבית המקרים מרכזי הרישום משמשים את בקרת איכות של תהליך ההסמכה (לדוגמה דגימה אקראית של הEPC- שנופקו).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.4.  תכלית, מטרות ויעדי הרגולציה

תכלית הרגולציה הינה:

מטרות הרגולציה הנדרשת הן:

ü  יצירת רגולציה רשמית המשמשת כבסיס לחקיקה רלוונטית בנושא (כדוגמת חיוב הצהרה על קיום דירוג אנרגיה במסגרת חוק המכר).

ü  יצירת פלטפורמה רשמית להצגת דירוג אנרגיה בשלב התכנון לדירות מגורים.

ü  קביעת מנגנון בקרה על הנתונים המוצגים לציבור ומתן אסמכתא ממשלתית לחברה המציגה דירוג אנרגיה מתוכנן.

ü  יצירת מנגנון יעיל שיהווה תשתית לקבלת דירוג אנרגיה למבנה, לכשהנ"ל יחויב בתקנות או חוקים הקשורים ישירות לתחום הבנייה (כגון חוק המכר או חיוב תקני בנייה ירוקה).

יעדי הרגולציה הנדרשת הם:

ü  יצירת סטנדרטיזציה בתהליך בדיקת והפקת תווית דירוג אנרגיה למבנה מגורים, תוך הטלת נטל רגולטורי נמוך ככל הניתן.

ü  עיצוב תווית ההצגה של דירוג אנרגיה למבנה מגורים.

ü  יצירת מאגר נתונים נגיש לרגולטור ולציבור.

 

2.1.  חלופה 0 – המצב הקיים

כללי:

כיום לא קיימת שום אסדרה לגבי הצגת דירוג אנרגיה למבני מגורים.

עם זאת, פורסם תקן ישראלי שעל פיו מבוצע החישוב וקביעת הדירוג וכן ישנן מעבדות אשר בודקות את חישובי הדירוג של היזמים במספר שיטות (כגון תוכנות חישוב ייעודיות, שיטות מרשמיות או כל שיטה אחרת כל עוד הוגדרה במסגרת התקן).

המצב הקיים מאפשר הצגת נתונים לא רשמיים אשר יכולים להשפיע על מחיר הדירה, לדוגמא: ניתן להציג כי דירוג האנרגיה של המבנה הנו גבוה ולגבות תשלום נוסף עבור כך. מלבד סיכון זה, לא קיימים סיכונים משמעותיים בהשארת המצב הקיים על כנו.

 

פירוט מרכיבי הרגולציה בחלופה:

 

משאבים והתארגנות:

 

תועלות החלופה:

ü  ללא הגבלות על המשק ונטל בירוקרטי או רגולטורי.

סיכוני החלופה:

ü  דירוג לא אחיד על ידי המכונים השונים

ü  פרסום מידע לא מדויק – ביצוע חישובים ומתן אינפורמציה ללא יכולת בקרה של רגולטורים (תקן וולונטרי).

ü  חוסר שימוש בכלי הנקרא דירוג אנרגיה למבני מגורים – כלי שיכול לשמש כמנוף להתייעלות משקית בתחום האנרגיה ולהשגת היעדים הלאומיים שנקבעו בתכנית הלאומית לצמצום צריכת החשמל.

ü  ישנה אפשרות כי השארת המצב הקיים תביא לאובדן אמון צרכנים בכלי, בשל הצגת נתונים לא אחידה.

עלויות:

בחלופה זו אין עלויות ישירות למשווקים, לרגולטור ולציבור.

אינטרסים ציבוריים נוספים:

השפעות כלכליות נוספות – אפשרות להעלאת מחירים של דירות אשר הקבלנים מחשבים באופן עצמאי את הדירוג שלהם ומציגים אותן  כדירות בעלות דירוג אנרגיה יעיל, ללא יכולת השוואה ובקרה של הצרכנים.

השפעות חברתיות – ללא.

השפעות סביבתיות – ללא.

השפעת החלופה המוצעת על הבעיה והסיכונים:

החלופה הנ"ל אינה גוררת התערבות והטלת נטל רגולטורי או בירוקרטי כלל. עם זאת, מכיוון שישנם תהליכים רבים המכוונים את השוק והרגולטורים למצב בו יחויב הקבלן להציג דירוג אנרגיה למבנה, חוסר אסדרה בשלב זה יכול לגרור עלויות עתידיות (כלכליות ורגולטוריות) על המשק. כמו כן, חוסר אסדרה לא יקדם את האינטרסים הציבוריים שדובר עליהם בתחילת מסמך זה.

 

2.2.  חלופה 1 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה על בסיס הצהרה עצמית

כללי:

החלופה כוללת תיקון תקנות המאפשרות חישוב עצמאי של הקבלן (בעזרת יועציו) של הדירוג וקבלת תווית על בסיס הצהרה עצמית בלבד. התקנות יסדירו את אופן עיצוב והצגת התווית, התקן על בסיסו יש לחשב את הדירוג ואת אופן הזנת הנתונים לטופס במשרד האנרגיה לטובת איסוף נתונים ומעקב.

חלופה זו תאפשר לכל קבלן באשר הוא להציג את דירוג האנרגיה המתוכנן של מבנה המגורים ובלבד שיעמוד בתנאי התקן ויבקש לקבל את הדירוג הרשמי. מצב זה יכול לאפשר למירב הקבלנים שמעוניינים בכך להציג דירוג אנרגיה ובלבד שמבצעים פעולות פשוטות בלבד וללא עלות נוספת.

המידע שהקבלן יכניס למערכת (באמצעות היועץ) יישמר ויכול להוות מקור מידע משמעותי למשרד, לציבור וכן תשתית מידע לתביעות אזרחיות במסגרת פיקוח אזרחי.

 

פירוט מרכיבי הרגולציה בחלופה:

 

משאבים והתארגנות:

 

*בדיקת מבנה אשר מכיל בממוצע 32 דירות – 3-5 שעות בדיקה עם תכנת energyui ו – 4-16 שעות בדיקה לתכנה אחרת (ע"פ הערכת מכון התקנים). 1% בדיקה מדגמית מסך התחלות הבנייה בשנה = 500 דירות. סה"כ כ – 400 שעות עבודה שנתיות (בהנחה כי חצי מהדירות יתקבלו בתכנה אחרת מתכנת energyui).

 

תועלות החלופה:

ü  יצירת פלטפורמה אחידה להצגת תוויות עם עלות רגולטורית ובירוקרטית נמוכה ביותר עבור הקבלנים.

ü  עידוד השימוש בהצגת התווית בעקבות העלויות הנמוכות, במיוחד במצב בו התקן הוא וולונטרי.

ü  מתן אינפורמציה ללקוח – מיסוד צורת העברת האינפורמציה לציבור והגדלת אמון הציבור בכלי.

 

סיכוני החלופה:

ü  חוסר יכולת בקרה אפקטיבית על הנתונים המוצגים לציבור.

ü  חשש ליכולת פיקוח ירודה כאשר הפיקוח מתבסס על הפן האזרחי בלבד.

ü  חוסר אמון ציבורי בכלי דירוג האנרגיה בעקבות שתי הנקודות הנ"ל.

ü  הכלי רלוונטי רק לשלב התכנון ולא לשלב הבנייה הסופי.

 

עלויות:

 

*השכר הממוצע של עובד בחברה בתחום "שירותי ניהול ותמיכה" הינו 5,671 ₪. עלות מעסיק מוערכת בכ – 140% משכר הברוטו ולכן היא עומדת על 7,939.4 ₪. מכאן שעלות שעת עבודה הינה כ – 48 ₪.

**השכר הממוצע לשכיר בענף הכלכלי של "מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי" הוא 15,840 ₪ לחודש. עלות מעסיק מוערכת בכ – 140% משכר הברוטו ולכן היא עומדת על 21,760  ₪ לחודש. לכן, עלות מעסיק שעתית היא 115 ₪ לשעה.

(הנתונים לקוחים מנתוני הלמ"ס לשנת 2017[9])

 

אינטרסים ציבוריים נוספים:

השפעות כלכליות נוספות – ללא.

השפעות חברתיות – ללא.

השפעות סביבתיות – ללא.

 

השפעת החלופה המוצעת על הבעיה והסיכונים:

חלופה זו מאפשרת אסדרה קלה ופשוטה עבור קבלנים על מנת לקבל אסמכתא רשמית לדירוג אנרגיה. רגולציה זו ישימה בטווח הקצר ואינה גוררת עלויות גבוהות של המעורבים. החלופה מתבססת על הצהרה עצמית, בדומה להצגת תוויות דירוג האנרגיה במכשירי החשמל.

עם זאת, רגולציה שנשענת על הצהרה עצמית בלבד (ובמיוחד כאשר מדובר בשלב התכנון, ללא פיקוח ובקרה על התוצר הסופי ומתן דירוג למבנה קיים בפועל) דורשת מנגנון אפקטיבי של פיקוח ובקרה על מנת שהרגולטור יוכל לאשר כי התוויות שהונפקו על ידו אכן מתארות את המציאות (התכנון של הקבלן) בצורה מהימנה.

הפיקוח בחלופה זו יכול להיעשות בשתי דרכים עיקריות:

ü  פיקוח אזרחי המתבסס על תלונות צרכנים – אופציה שאינה דורשת שום פיקוח יזום של המשרד.

ü  קביעת עונשים / עיצומים בתקנות ופיקוח יזום ומדגמי של המשרד (או של מכון בקרה מטעמו) על הנתונים.

הסיכון באופציה הראשונה – חוסר מודעות של הציבור בנוגע לזכויותיו וחוסר אפקטיביות של המנגנון כהרתעה למקרה של הצגת תוויות לא נכונות.

הסיכון באופציה השנייה – ויתור של הקבלנים / יזמים על תווית הדירוג בשל העלויות הגבוהות הכרוכות (כל עוד אין חובת הצגה).

מכיוון שהסיכון באיבוד הלגיטימציה של כלי הצגת דירוג האנרגיה וההסתכלות העתידית כי הקבלנים יחויבו להציג דירוג אנרגיה (דבר שיחייב את הרגולטור לפקח באופן צמוד ועם מנגנוני ענישה אפקטיביים על מידע שחובה שיוצג לציבור) – הסיכון באופציה הראשונה גובר על העלות הקיימת באופציה השנייה. על כן, האופציה השנייה נמצאת כמתאימה יותר ליישום, למרות עלויות רגולציה מעט גבוהות יותר.

 

2.3.  חלופה 2 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה – אישור מעבדה מאושרת

כללי:

החלופה כוללת תיקון תקנות בהן יפורט אודות אופן ביצוע חישוב של הקבלן (בעזרת יועציו) של הדירוג וקבלת תווית לאחר בקרת נתונים של הרגולטור (באמצעות עובדיו / מעבדה מוסמכת). התקנות יסדירו את אופן עיצוב והצגת התווית, התקן על בסיסו יש לחשב את הדירוג ויוגדר הגוף המאושר לבדוק את המידע.

חלופה זו תאפשר לכל קבלן/יזם ( להלן: קבלן") באשר הוא להציג את הדירוג האנרגיה המתוכנן של מבנה המגורים ובלבד שיעמוד בתנאי התקן וירצה לקבל את הדירוג הרשמי, אך זאת לאחר שעבר בקרה של הרגולטור וקיבל אסמכתא לפני הנפקת התווית עצמה.

 

פירוט מרכיבי הרגולציה בחלופה:

 

משאבים והתארגנות:

 

*בדיקת מבנה אשר מכיל בממוצע 32 דירות – 3-5 שעות בדיקה עם תכנת energyui ו – 4-16 שעות בדיקה לתכנה אחרת (ע"פ הערכת מכון התקנים). 1% בדיקה מדגמית מסך התחלות הבנייה בשנה = 500 דירות. סה"כ כ – 400 שעות עבודה שנתיות (בהנחה כי חצי מהדירות יתקבלו בתכנה אחרת מתכנת energyui).

 

תועלות החלופה:

ü  יצירת פלטפורמה להצגת תוויות עם "אסמכתא" מלאה של הרשויות.

ü  התאמת התהליך של הוצאת התווית להליך העתידי של הוכחת עמידה בדרישות תקני בנייה ירוקה.

ü  מתן מידע ללקוח – מיסוד צורת העברת המידע לציבור.

 

סיכוני החלופה:

ü  עלות רגולטורית גבוהה יחסית לתקן וולונטרי.

 

עלויות:

 

*השכר הממוצע של עובד בחברה בתחום "שירותי ניהול ותמיכה" הינו 5,671 ₪. עלות מעסיק מוערכת בכ – 140% משכר הברוטו ולכן היא עומדת על 7,939.4 ₪. מכאן שעלות שעת עבודה הינה כ – 48 ₪.

**השכר הממוצע לשכיר בענף הכלכלי של "מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי" הוא 15,840 ₪ לחודש. עלות מעסיק מוערכת בכ – 140% משכר הברוטו ולכן היא עומדת על 21,760  ₪ לחודש. לכן, עלות מעסיק שעתית היא 115 ₪ לשעה.

(הנתונים לקוחים מנתוני הלמ"ס לשנת 2017[10])

 

אינטרסים ציבוריים נוספים:

השפעות כלכליות נוספות – ללא.

השפעות חברתיות – ללא.

השפעות סביבתיות – ללא.

 

 

השפעת החלופה המוצעת על הבעיה והסיכונים:

החלופה הנ"ל מציעה אסדרה המבוססת על התהליך העתידי שהקבלים יצטרכו לעבור במסגרת עמידה בתקני "בנייה ירוקה" – מעבר דרך מעבדות מוסמכות לבקרה על התקנים וקבלת אישור מהמעבדות לעמידה בדרישות השונות. התהליך כרוך  בעלות רגולטורית  גבוהה יותר מחלופה מס' 1, אך מנגד התהליך מאפשר וודאות מלאה  שהתווית אכן מציגה את הדירוג הנכון והנושא נבדק ע"י הרגולטור. בנוסף, רגולציה זו תשתלב באופן טבעי במסגרת מערך הדרישות של תקני הבנייה הירוקה ולכן מהווה תשתית מיטבית לעתיד לבוא.

רגולציה זו ישימה באופן מידי יחסית אך מספר השחקנים הקיים בשוק שיכול לבצע בקרה (מעבדות מוסמכות) בעת הזו הוא נמוך יחסית – דבר שיכול להוות חסם עקב מחירים גבוהים שעלולים להיגבות מהקבלנים השונים.

 

2.4.  חלופה 3 – תקנות הצגת דירוג אנרגיה – אישור מעריך מוסמך

כללי:

החלופה כוללת תיקון תקנות בהן יבוצע חישוב דירוג אנרגיה ע"י פנייה של הקבלן למעריך מוסמך מטעם משרד האנרגיה. התקנות יסדירו את אופן עיצוב והצגת התווית, התקן על בסיסו יש לחשב את הדירוג ואת תנאי הסף לייעוץ בנושא.

חלופה זו תאפשר לכל קבלן באשר הוא להציג את דירוג האנרגיה המתוכנן של מבנה המגורים ובלבד שיעמוד בתנאי התקן וירצה לקבל את הדירוג הרשמי, זאת לאחר שנבדק ע"י יועץ שהובא מטעמו ואושר ע"י המשרד.

 

פירוט מרכיבי הרגולציה בחלופה:

 

משאבים והתארגנות:

 

*בדיקת מבנה אשר מכיל בממוצע 32 דירות – 3-5 שעות בדיקה עם תכנת energyui ו – 4-16 שעות בדיקה לתכנה אחרת (ע"פ הערכת מכון התקנים). 1% בדיקה מדגמית מסך התחלות הבנייה בשנה = 500 דירות. סה"כ כ – 400 שעות עבודה שנתיות (בהנחה כי חצי מהדירות יתקבלו בתכנה אחרת מתכנת energyui).

 

תועלות החלופה:

ü  יצירת פלטפורמה להצגת תוויות ללא מעבר אצל הרגולטור / מכון בדיקה מטעמו.

ü  אפשרות ליצירת שוק תחרותי רחב של יועצים מוסמכים בטווח הארוך.

ü  מתן מידע ללקוח – מיסוד צורת העברת המידע לציבור.

 

סיכוני החלופה:

ü  היעדר יכולת הכשרת יועצים במסגרת התקנות בשל חוק חופש העיסוק.

ü  פיקוח לא אפקטיבי על טיב עבודת היועצים (ללא השקעה במערך פיקוח והרתעה רחב).

 

עלויות:

 

**השכר הממוצע לשכיר בענף הכלכלי של "מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי" הוא 15,840 ₪ לחודש. עלות מעסיק מוערכת בכ – 140% משכר הברוטו ולכן היא עומדת על 21,760  ₪ לחודש. לכן, עלות מעסיק שעתית היא 115 ₪ לשעה.

(הנתונים לקוחים מנתוני הלמ"ס לשנת 2017[11])

 

אינטרסים ציבוריים נוספים:

השפעות כלכליות נוספות – יכולת להפחית את העלות לקבלנים בעקבות שוק יועצים פתוח.

השפעות חברתיות – ללא.

השפעות סביבתיות – ללא.

 

השפעת החלופה המוצעת על הבעיה והסיכונים:

החלופה הנ"ל מציעה אסדרה המבוססת על תהליך עצמאי של הקבלנים אל מול יועצים פרטיים, אשר הוסמכו ע"י הרגולטור לחתום כי הדירוג אכן חושב נכון ולהפיק תווית באופן עצמאי (רק ע"י היועץ). התהליך מאפשר לרגולטור בקרה מקדמית על כישורי היועצים הבודקים את החישוב וכן מאפשר לבצע פיקוח ממוקד יותר אחר טיב הדיווחים, במידה ויוחלט לבצע פיקוח כלשהו על הנתונים שהיועצים מכניסים (מכיוון שזהו מאגר מוגדר של יועצים שחתומים על כל תווית שהם מוציאים). העלויות הישירות פחותות מחלופה מס' 2 אך הוודאות לגבי בדיקת הנתונים נמוכה יותר מכיוון שאין בקרה ישירה של הרגולטור.

רגולציה זו ישימה אך אינה מידית בשל העובדה כי נדרשת היערכות והכשרה של יועצים חיצוניים למשרד – תהליך שייקח זמן עד לביצועו. אך מספר השחקנים הקיים בשוק שיכולים לבצע בקרה (מעבדות מוסמכות) בעת הזו הוא נמוך יחסית – דבר שיכול להוות חסם עקב מחירים גבוהים שעלולים להיגבות מהקבלנים השונים.

 

2.5.  בחירת חלופה מתאימה:

השוואת חלופות:

*יש לציין כי בכל חלופה שתיבחר – תידרש תכנית הסברה ופרסום נלווית לתהליך, זאת על מנת שהצרכנים והקבלנים יכירו את מהות התווית, תוכן המידע המוצג בה ומגבלותיה.

 

בחירת החלופה המועדפת:

לאחר השוואת החלופות, ניתוח הסיכונים שהוצג בכל חלופה והניתוח שהוצג לעיל, חלופה 2 נבחרה כחלופה המועדפת ליישום.

חלופה מס' 2 משתלבת בתהליכי האסדרה המקבילים שצוינו במסמך זה ושילוב זה מהווה יתרון מהותי על פני החלופות הנוספות. כמו כן, הסיכונים בהצגת נתונים שגויים וחוסר היכולת של הרגולטור לפקח על הנושא בכלל מעניקה יתרון לחלופות מס' 2 ו – 3 על פני חלופה מס' 1.

בנוסף לכך, יומלץ לבצע בחינה של טופס הזנת הנתונים למשרד האנרגיה לאחר כשנתיים של שימוש על מנת לבחון האם הנתונים הנשמרים אכן עונים על הצרכים של המשרד בנוגע לקבלת החלטות ומעקב בתחום דירוג האנרגיה למבנים וכן האם ניתן לשפר את המערכת ולייעל את העבודה של המעבדות מולה.

 

אופן מימוש החלופה:

ü  ביצוע הליך תיקון התקנות.

ü  גיבוש רשימת המעבדות המוסמכות לביצוע בקרת נתונים, בתיאום עם הרשות להסמכת מעבדות, ופרסומן.

ü  מיסוד טופס הזנת נתונים למשרד האנרגיה.

ü  פרסום המידע לציבור ולקבלנים.

3.1.  מתודולוגיה

פנים ארגוני:

ü  בוצעו ישיבות ודיונים באגף שימור אנרגיה בנושא הנ"ל, על מנת להשוות לתקנות מקבילות המוסדרות כיום בתחום מכשירי החשמל.

ü  בוצעה סקירה בינ"ל והשוואה לדירקטיבה האירופאית.

 

חוץ ארגוני:

ü  בוצע שיח עם הארגונים הבאים:

o התאחדות בוני הארץ.

o חב' שיכון ובינוי מקבוצת אריסון.

o מועצה לבניה ירוקה.

o רשות להגנת הצרכן.

o משרדי ממשלה:

§ משרד השיכון ובינוי.

§ משרד להגנת הסביבה.

§ מנהל התכנון.

§ משרד האוצר.

ü  תוצרי השיח: