חקיקת משנה מסי:2017-607 סימוכין: 803-99-2017-084598

תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים לפי פרק יי(, התשע"ה-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 268 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) אני מתקינה תקנות אלה:

פרק אי - הגדרות

בתקנות אלה -

"איש מקצוע" - מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967 להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות;

"מפקח" - כהגדרתו בסעיף 203 לחוק;

"מצב תכנוני" - כלל התכניות החלות על מקרקעין הקובעות את ייעודם או את הגדרותיהם, וכן כלל ההיתרים שניתנו לגבי המקרקעין ככל שישנם;

2

"תקנות סדר הדין האזרחי" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

פרק בי - ביטול צו מינהלי

סימן א׳ - בקשה לביטול צו מינהלי

 

בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 228(ב) לחוק; "בקשה לביטול צו מינהלי" - בקשה לביטול צו מינהלי לפי סעיף 228 לחוק; "צו מינהלי" - צו מינהלי כהגדרתו בסעיף 203 לחוק.

(א) בקשה לביטול צו מינהלי תכלול את כל אלה (בסעיף זה - הבקשה) -

 

(1)  שם המבקש, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג - שם עורך דינו ומענו;

(2)  המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין;

(3)  תיאור הצו המינהלי מושא הבקשה והמועד שבו הומצא הצו למבקש;

(4)  תיאור עבודת הבנייה ומועדיה, המבנה והשימוש בו לפי העניין;

(5)  תיאור זיקתו של המבקש למקרקעין מושא הצו המינהלי ופירוט הפגיעה בו כתוצאה מהצו;

¹  ס"ח התשכ"ה, עמי 307 ; ס"ח התשע"ז, עמי 884.

²  ק"ת התשמ"ד, עמי 2220.

תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא הצו המינהלי;

פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת הבקשה בשים לב לתנאים לביטול צו מינהלי הקבועים בסעיף 229 לחוק;

(8) פירוט כלל ההליכים המינהליים וההליכים המשפטיים שהתנהלו בנוגע לבנייה או לשימוש מושא הצו המינהלי.

(ב)         העובדות שבבקשה תאומתנה בתצהיר אשר יצורף לה; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ג)          המצב התכנוני של המקרקעין יאומת בתצהיר של איש מקצוע; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ד)         לבקשה יצורפו העתק צילומי של הצו המינהלי והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין ובכלל זה העתקים צילומיים של צווים מינהליים קודמים וכן החלטות שיפוטיות ופסקי-דין.

המשיבים בבקשה יהיו הרשות שהוציאה את הצו המינהלי כפי שמצוין בצו וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת הבקשה.

הרואה עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי לבקש את המסמכים הבאים מהרשות שהוציאה את הצו המינהלי לצורך הגשת בקשה לביטול צו מינהלי -

(1)  דין וחשבון או תצהיר שהוכן על-ידי מפקח ואשר על-בסיסו ניתן הצו המינהלי;

(2)  אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף 225 לחוק.

(א)        בקשה לביטול צו מינהלי תובא בהקדם האפשרי ולאחר המצאת אישור המצאה לפי תקנת משנה (ב), לעיון בית המשפט, והוא רשאי -

(1)  להורות למשיב להגיש תגובה לבקשה לביטול צו מינהלי או לעניינים שקבע, לא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לפני מועד הדיון;

(2)  למחוק או לדחות את הבקשה לביטול צו מינהלי - כולה או מקצתה - על הסף, על פי כתב הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת המשיב, אם, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט;

(3)  להורות למבקש להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שקבע, או להגיש נוסח מתוקן של הבקשה באופן שהורה.

(ב)         לא תובא בקשה לביטול צו מינהלי לעיון בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן הגיש המבקש לבית המשפט אישור בדבר המצאת הבקשה כדין לפי תקנה 43.

(א)        הורה בית המשפט על הגשת תגובה לבקשה לביטול צו מינהלי יוגש כתב התגובה בתוך המועד הקבוע בתקנת משנה 7(א)(1) ויכלול את כל אלה -

(1)  מען המשיב להמצאת כתבי טענות;

(2)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התגובה;

(3)  עמדת המשיב באשר לבקשה לביטול צו מינהלי.

(ב)         העובדות שבכתב התגובה תאומתנה בתצהיר או תצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 3(ב); למעט העובדות שבמסמכים האמורים בתקנה 5 לגביהן יראו במסמכים אלה כמאמתים את העובדות שבהם.

(ג)         לכתב תגובה יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

(ד)         משיב שלא הגיש כתב תגובה כאמור, לא יהא רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בבקשה לביטול צו מינהלי אלא ברשות בית המשפט.

(א)        הוגשה בקשה לביטול צו מינהלי יקבע בית המשפט מועד לדיון בבקשה בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה ורשאי הוא לקבוע מועד לדיון מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)         נקבע דיון כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) והובא לידיעת בית המשפט כי המועד המתוכנן לביצוע הצו המינהלי מוקדם ממועד הדיון שנקבע, יקבע בית המשפט במידת האפשר מועד לדיון בבקשה לביטול צו מינהלי באופן שלא יביא לביטול או לדחייה של המועד המתוכנן לביצוע הצו.

(א)        ב ית המשפט ידון בבקשה לביטול צו מינהלי על-פי ראיות שיובאו בתצהירים ובמסמכים האמורים בתקנה 5, ואולם רשאי הוא, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד או חקירת עורך מסמך של אחד המסמכים האמורים בתקנת משנה 6(1), אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בבקשה.

(ב)         בקשה לחקירת מצהיר או עורך מסמך (בסעיף זה - בקשה לחקירה) תוגש בכתב לבית המשפט, לא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לפני מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר או המסמך, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם נתבקש לכך על ידו.

(ג)         לא דחה בית משפט את הבקשה לחקירה, יורה על התייצבותו של המצהיר או של עורך המסמך לחקירה במועד הדיון, אך רשאי הוא לדחות את מתן החלטתו למועד הדיון בבקשה לביטול צו מינהלי; החליט בית המשפט במהלך הדיון בבקשה לביטול צו מינהלי להתיר את חקירת המצהיר או עורך המסמך, רשאי הוא להורות על חקירתו לאלתר, אם הוא נוכח בדיון, או לקבוע את המועד לקיום החקירה.

(ד)         לא התייצב המצהיר או עורך המסמך בהתאם להחלטת בית המשפט, לא ישמש תצהירו או המסמך אשר ערך כראיה אלא ברשות בית המשפט.

(ה)        ראה בית המשפט שהדבר דרוש לשם הכרעה בבקשה לביטול צו מינהלי, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה לחקירה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית המשפט.

(א)        המבקש יטען תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר טיעון אחר; היו כמה מבקשים או כמה משיבים, יקבע בית המשפט את סדר הטיעון ביניהם.

(ב)         בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.

(ג)         התיר בית המשפט חקירת מצהיר, חקירת עורך מסמך או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית המשפט, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירה בשלב אחר של הדיון; המצהיר או העד מטעם המבקש ייחקר תחילה, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר אחר; היו כמה מבקשים או כמה משיבים, יקבע בית המשפט את סדר החקירה ביניהם.

(ד)         בית המשפט רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל-פה.

11. ב תום הדיון, או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות העניין, ייתן בית המשפט את החלטתו בבקשה לביטול צו מינהלי.

12. ראה בית המשפט כי נסיבות העניין מחייבות שלא להשהות את הדיון בבקשה לביטול צו מינהלי, רשאי הוא לדון בה בדחיפות בסטייה מהוראות סימן זה, ככל הנדרש.

סימן ב׳ - בקשה לביטול צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי

13.  בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 234(ג) לחוק;

"צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי" - צו שניתן לפי סעיף 235(א) לחוק או לפי סעיף 237(א) לחוק בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי לפי העניין;

"צו הפסקה שיפוטי" - צו שניתן לפי סעיף 236 לחוק; "צו שיפוטי למניעת פעולות" - צו שניתן לפי סעיף 234 לחוק.

14. בקשה לביטול צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בה שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו השיפוטי למניעת פעולות או בצו הפסקה שיפוטי.

על הליכי הדיון בבקשה לביטול צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי יחולו הוראות תקנות 12-3 בשינויים המחויבים.

פרק ג׳ - צו שיפוטי סימן א׳ - בקשה למתן צו שיפוטי

בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 234(ג) לחוק; "צו הפסקה שיפוטי" - צו שניתן לפי סעיף 236 לחוק; "צו שיפוטי" - צו שיפוטי כהגדרתו בסעיף 203 לחוק; "רשות אוכפת" - רשות כהגדרתה בסעיף 203 לחוק; "תובע" - תובע כהגדרתו בסעיף 203 לחוק.

(א) ב קשת תובע למתן צו שיפוטי תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בה ותכלול את כל אלה (בסימן זה - בקשת תובע) -

שם הרשות האוכפת ומענה להמצאת כתבי בי-דין; מענו של התובע להמצאת כתבי בי-דין; המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין; תיאור עבודת הבנייה ומועדיה, המבנה והשימוש בו לפי העניין; תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא הצו המבוקש; פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת הבקשה;

פ ירוט כלל ההליכים המינהליים וההליכים המשפטיים שהתנהלו בנוגע לבנייה או לשימוש מושא הצו המבוקש;

תיאור הצו השיפוטי המבוקש;

בקשת תובע למתן צו שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק תכלול גם את אלה -

(א)        פירוט בדבר העניין הציבורי המיוחד שבמתן הצו;

(ב)         פירוט בדבר התקיימותו של אחד התנאים הקבועים בסעיף 239(א) לחוק; התבססה בקשת התובע על התנאי הקבוע בסעיף 239(א)(1) או על זה הקבוע בסעיף 239(א)(2) תכלול הבקשה גם פירוט בדבר פעולות אשר ננקטו לצורך איתור האדם שביצע את העבודה האסורה.

(ב)         העובדות שבבקשת תובע תאומתנה בתצהיר אשר יצורף לה; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ג)          לבקשת תובע יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין ובכלל זה העתקים צילומיים של צווים מינהליים קודמים וכן החלטות שיפוטיות ופסקי-דין.

המשיב בבקשת תובע יהיה מי שמבוקש להפנות כלפיו את הצו השיפוטי . להוסיף תקנת משנה (ב) -

בקשת תובע למתן צו שיפוטי שלפי סעיף 239 לחוק שאין לה משיב תידון לפי סימן זה בשינויים המחויבים.

(א)        המשיב יגיש כתב תגובה בתוך ארבעה-עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו בקשת תובע.

(ב)         כתב תגובה יכלול את כל אלה -

(1)  מען המשיב להמצאת כתבי בי-דין;

(2)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התגובה;

(3)  עמדת המשיב באשר לבקשת התובע.

(ג)          העובדות שבכתב התגובה תאומתנה בתצהיר או תצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 17(ב).

(ד)         ב יקש המשיב לחלוק על תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא בקשת התובע, כפי שזה הוצג בבקשת התובע, תכלול תגובתו גם את תיאור המצב התכנוני של המקרקעין אשר יאומת בתצהיר של איש מקצוע; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ה)         ל כתב תגובה יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

(ו)          משיב שלא הגיש כתב תגובה כאמור, לא יהא רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בבקשת תובע אלא ברשות בית המשפט.

(א) הוגש כתב תגובה יקבע בית המשפט מועד לדיון בבקשה בבקשת תובע למתן צו שיפוטי בתוך ארבעה-עשר ימים מיום הגשת כתב התגובה ורשאי הוא לקבוע מועד לדיון מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)         לא הוגש כתב תגובה יקבע בית המשפט מועד לדיון בבקשת תובע למתן צו שיפוטי בתוך ארבעה-עשר ימים מהיום האחרון שנקבע להגשת כתב התגובה ורשאי הוא לקבוע מועד לדיון מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו. נקבע מועד לדיון כאמור רשאי המשיב להגיש כתב תגובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון; לא הגיש המשיב כתב תגובה אף במועד זה תחול הוראת תקנת משנה 19(ו).

(ג)         ראה בית המשפט כי השהיית ההחלטה בבקשת תובע למתן צו שיפוטי, עלולה לגרום להמשך ביצוע עבירה או לנזק בלתי הפיך רשאי הוא לתת צו ארעי על-יסוד בקשת התובע בלבד (להלן בסעיף זה - צו ארעי); משנתן בית המשפט צו ארעי, יקבע בו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרה ימים ממועד מתן הצו, מועד לדיון במעמד הצדדים בבקשת התובע כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד)         נתן בית המשפט צו ארעי, כאמור בתקנת משנה (ג), יורה לרשות האוכפת להמציא כדין את הבקשה למתן צו שיפוטי ואת הצו הארעי למי שמופנה כלפיו הצו הארעי לפי תקנה 43, בתוך שבעים ושתיים שעות ממועד מתן הצו ולהמציא אישור על כך לבית המשפט בתוך אותו מועד.

(ה)        ב כפוף לאמור בתקנת משנה (ד) צו ארעי שניתן שלא במעמד המשיב יהיה בתוקף עם המצאתו לפי תקנה 43 למי שמופנה כלפיו הצו בצירוף עותק של בקשת התובע למתן צו שיפוטי, אם טרם נמסרה לו.

ראיות                              21. (א) בית המשפט ידון בבקשת תובע למתן צו שיפוטי על-פי ראיות שיובאו

בתצהירים, ואולם רשאי הוא, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בבקשה.

(ב)         בקשה לחקירת מצהיר (בסעיף זה - בקשה לחקירה) תוגש בכתב לבית המשפט, לא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לפני מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם נתבקש לכך על ידו.

(ג)         ל א דחה בית משפט את הבקשה לחקירה, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון, אך רשאי הוא לדחות את מתן החלטתו למועד הדיון בבקשת תובע למתן צו שיפוטי; החליט בית המשפט במהלך הדיון בבקשת תובע למתן צו שיפוטי להתיר את חקירת המצהיר, רשאי הוא להורות על חקירתו לאלתר, אם הוא נוכח בדיון, או לקבוע את המועד לקיום החקירה.

(ד)         לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית המשפט, לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות בית המשפט.

(ה) ראה בית המשפט שהדבר דרוש לשם הכרעה בבקשת תובע למתן צו שיפוטי, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה לחקירה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית המשפט.

(א)        התובע יטען תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר טיעון אחר; היו כמה משיבים יקבע בית המשפט את סדר הטיעון ביניהם.

(ב)         ב ית המשפט רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.

התיר בית המשפט חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית המשפט, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירה בשלב אחר של הדיון; המצהיר או העד מטעם התובע ייחקר תחילה, אלא אם כן קבע בית המשפט סדר אחר; היו כמה משיבים יקבע בית המשפט את סדר החקירה ביניהם.

 

(ד)

בית המשפט רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל-פה.

בתום הדיון, או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות העניין, ייתן בית המשפט את החלטתו בבקשה תובע למתן צו שיפוטי.

הוגשה בקשת תובע למתן צו הפסקה שיפוטי שעניינו עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין, אשר הוגש בגינם כתב אישום, תידון בקשת התובע כאמור ככל שניתן לפני שופט שאינו דן בתיק הפלילי.

סימן ב׳ - בקשה לאישור צו מינהלי נלווה

בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 234(ג) לחוק; "צו הפסקה שיפוטי" - צו שניתן לפי סעיף 236 לחוק;

"צו מינהלי נלווה" - צו שניתן לפי סעיף 235(א) לחוק או לפי סעיף 237(א) לחוק בחלוף שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי לפי העניין; "צו שיפוטי למניעת פעולות" - צו שניתן לפי סעיף 234 לחוק; "רשות אוכפת" - רשות כהגדרתה בסעיף 203 לחוק.

(א)        ב קשה לאישור צו מינהלי נלווה (בסעיף זה - בקשה לאישור) תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בה ויחולו עליה הוראות תקנה 17 בשינויים המחויבים.

(ב)         מבלי לגרוע באמור בתקנת משנה (א) בקשה לאישור תכלול גם את אלה -

(1)  דין וחשבון שהוכן על-ידי מפקח המפרט את העבודה שבוצעה או את השימוש שנעשה בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות או לצו הפסקה שיפוטי;

(2)  תיאור הסיבה להגשת הבקשה לאישור במועד הגשתה בשים לב לחלוף הזמן מאז מתן הצו השיפוטי למניעת פעולות או צו ההפסקה השיפוטי ועד הגשת הבקשה לאישור.

ע ל הליכי הדיון בבקשה לאישור צו מינהלי נלווה יחולו הוראות תקנות 24-18 בשינויים המחויבים.

סימן ג׳ - בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי

בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 234(ג) לחוק; "צו הריסה בלא הליך פלילי" - צו הריסה שניתן לפי סעיף 239 לחוק.

ע ל הליכי הדיון בבקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי יחולו הוראות תקנות 12-3 בשינויים המחויבים.

פרק ד׳ - בקשה למתן ארכה ובקשה לעיכוב ביצוע סימן א׳ - בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי

בסימן זה -

"בית המשפט" - בית משפט כהגדרתו בסעיף 228(ב) לחוק; "צו הריסה מינהלי" - צו שניתן לפי סעיף 221 לחוק וכן הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי סעיף 223 לחוק;

"רשות אוכפת" - רשות כהגדרתה בסעיף 203 לחוק המוסמכת לבצע את צו ההריסה המינהלי.

(א) בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בה על-ידי הרשות האוכפת לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד האחרון לביצוע הצו, ותכלול את כל אלה (בסימן זה - בקשת ארכה) -

שם הרשות האוכפת ומענה להמצאת כתבי בי-דין;

המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין ככל שהדבר ידוע; תיאור עבודת הבנייה ומועדיה, המבנה והשימוש בו לפי העניין; תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא בקשת הארכה;

(5)  תיאור הצו מושא בקשת הארכה וההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו;

(6)  פירוט תקופות הארכה הקודמות ככל שניתנו;

(7)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת בקשת הארכה.

(ב)         העובדות שבבקשת ארכה תאומתנה בתצהיר אשר יצורף לה; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ג)          לבקשת ארכה יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין ובכלל זה העתקים צילומיים של החלטות שיפוטיות ופסקי-דין.

ה משיב בבקשת ארכה יהיה מי שהגיש בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי אם הוגשה כזו.

(א)        המשיב יגיש תגובתו לבקשת ארכה יומיים לפחות לפני המועד האחרון לביצוע צו ההריסה המינהלי.

(ב)         תגובת המשיב תכלול את כל אלה -

(1)  מען המשיב להמצאת כתבי בי-דין;

(2)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התגובה;

(3)  עמדת המשיב באשר לבקשת ארכה.

(ג)          העובדות שבכתב התגובה תאומתנה בתצהיר או תצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 31(ב).

(ד)         ב יקש המשיב לחלוק על תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא בקשת הארכה, כפי שזה הוצג בבקשת הארכה, תכלול תגובתו גם את תיאור המצב התכנוני של המקרקעין אשר יאומת בתצהיר של איש מקצוע; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ה)         ל כתב תגובה יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

(א) ב ית המשפט יחליט בבקשת הארכה על-יסוד הבקשה ותגובת המשיב בלבד ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים ולהכריע בה על יסוד הדיון.

(ב)         ד יון כאמור בתקנת משנה (א) ייקבע בתוך שבעה ימים מיום הגשת בקשת הארכה ורשאי בית המשפט לקבוע מועד לדיון מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)         נקבע דיון כאמור בתקנת משנה (ב) והובא לידיעת בית המשפט כי המועד המתוכנן לביצוע הצו המינהלי מוקדם ממועד הדיון בבקשת הארכה כפי שנקבע, יקבע בית המשפט במידת האפשר מועד לדיון בבקשה באופן שלא יביא לביטול או לדחייה של המועד המתוכנן לביצוע הצו.

סימן ב׳ - בקשה לעיכוב ביצוע צו

הגדרות                            35. בסימן זה -

"בקשה לעיכוב ביצוע" - בקשה לעיכוב ביצוע זמני וכן בקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט;

"בקשה לעיכוב ביצוע זמני" - בקשה לעיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור המוגשת לפי סעיף 254ח לחוק;

"בקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט" - בקשה לעיכוב ביצוע של צו המוגשת לפי סעיף 254ט לחוק;

"היחידה הארצית לאכיפה" - כהגדרתה בסעיף 203 לחוק;

"צו" - צו מינהלי או צו שיפוטי כהגדרתם בסעיף 203 לחוק וכן צו לפי סעיף 254ב לחוק;

"רשות אוכפת" - רשות כהגדרתה בסעיף 203 לחוק.

בקשה לעיכוב ביצוע 36. (א) בקשה לעיכוב ביצוע זמני תוגש לבית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או זמני                לבית המשפט הדן בערעור, לפי העניין, במועד הגשת הבקשה לביטול הצו או

הערעור, ותכלול את כל אלה -

(1)  שם המבקש, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג - שם עורך דינו ומענו;

(2)  המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין;

(3)  תיאור הצו מושא הבקשה והמועד שבו הומצא הצו למבקש;

(4)  תיאור עבודת הבנייה ומועדיה, המבנה והשימוש בו לפי העניין;

(5)  תיאור זיקתו של המבקש למקרקעין מושא הצו ופירוט הפגיעה בו כתוצאה מהצו;

(6)  תיאור המצב התכנוני של המקרקעין מושא הצו;

(7)  אישור של מהנדס כי העבודה האסורה או השימוש האסור מושא הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו;

(8)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת הבקשה בשים לב לתנאים מתן עיכוב ביצוע זמני הקבועים בסעיף 254ח(א) לחוק;

(9)  פירוט כלל ההליכים המינהליים וההליכים המשפטיים שהתנהלו בנוגע לבנייה או לשימוש מושא הצו.

(ב)         העובדות שבבקשה לעיכוב ביצוע זמני תאומתנה בתצהיר אשר יצורף לה; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ג)         המצב התכנוני של המקרקעין יאומת בתצהיר של איש מקצוע; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ד)         לבקשה לעיכוב ביצוע זמני יצורפו, ככל שניתן, העתק צילומי של הצו מושא הבקשה והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין ובכלל זה העתקים צילומיים של צווים קודמים וכן החלטות שיפוטיות ופסקי-דין.

(ה)        התבקש עיכוב ביצועו של צו הריסה המנוי בסעיף 254ח(ד) לחוק, תכלול הבקשה לעיכוב ביצוע זמני גם הצהרה כי העבודה האסורה מושא הצו לא נמשכה לאחר המצאתו.

(ו)         ב יקש המבקש שבית המשפט ידון בבקשה לעיכוב ביצוע זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 254ח(ב)(2) לחוק, תכלול הבקשה לעיכוב ביצוע זמני גם הצהרה כי המבקש הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה.

בקשה לעיכוב ביצוע 37. (א) בקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בה לפי של צו חלוט סעיף 254ט(א) לחוק לאחר היוודע העובדות המבססות את הגשת הבקשה

לעיכוב ביצוע, בהקדם האפשרי וללא דיחוי.

(ב)         ב קשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט תכלול את כל הפרטים המנויים בפסקאות (1)-(9) של תקנת משנה 36(א), בשינויים המחויבים, ובכללם בפסקה (8) של תקנת משנה 36(א) במקום "סעיף 254ח(א)" לחוק יש לקרוא "סעיף 254ט(ד)(1)".

(ג)         על בקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט תחולנה הוראות תקנות משנה 36(ב)-(ד), בשינויים המחויבים.

(ד)         התבקש עיכוב ביצועו של צו הריסה המנוי בסעיף 254ט(ד)(2) לחוק, תכלול הבקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט גם את אלה -

(1) פירוט בדבר התכנית החלה על המקרקעין מושא הצו מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה לעבודה האסורה מושא הצו בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;

(2) הצהרה כי העבודה האסורה מושא הצו לא נמשכה לאחר המצאתו.

(ה)        ביקש המבקש שבית המשפט ידון בבקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט במעמד צד אחד לפי סעיף 254ט(ג)(2) לחוק, תכלול הבקשה לעיכוב ביצוע של צו חלוט גם הצהרה כי המבקש הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה.

(ו)         בקשה להארכת תקופת עיכוב הביצוע של צו חלוט המוגשת לפי סעיף 254ט(ו) לחוק (בתקנת משנה זו - בקשה להארכת עיכוב הביצוע) תוגש לפי תקנת משנה (א) ותחולנה עליה ההוראות הבאות -

(1)  לבקשה להארכת עיכוב הביצוע תצורף הבקשה הראשונית לעיכוב הביצוע, על כל פרטיה כנדרש בתקנה זו, וכן כל בקשה להארכת עיכוב ביצוע שקדמה לה.

(2)  בבקשה להארכת עיכוב הביצוע יפורטו השינויים שחלו במצב התכנוני של המקרקעין מושא הצו מאז שניתן עיכוב הביצוע האחרון.

המשיבים בבקשה לעיכוב ביצוע יהיו הרשות שהוציאה את הצו המינהלי או הרשות האוכפת.

39. (א) הורה בית המשפט על הגשת תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע תכלול תגובת

המשיב את כל אלה -

(1)  מען המשיב להמצאת כתבי בי-דין;

(2)  פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התגובה;

(3)  עמדת המשיב באשר לבקשה לעיכוב ביצוע.

(ב)         העובדות שבתגובת המשיב תאומתנה בתצהיר או תצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 36(ב).

(ג)         ל תגובת המשיב יצורפו, ככל שניתן, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

40. (א) הרשות האוכפת רשאית לבקש מבית המשפט מימוש ערובה שהופקדה לפי

סעיף 254ח(ג) לחוק או לפי סעיף 254ט(ח) לחוק.

(ב)         ב ית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על מימוש הערובה, כולה או מקצתה, לטובת הרשות האוכפת; הייתה הרשות האוכפת היחידה הארצית לאכיפה יועברו הכספים לאוצר המדינה.

(ג)         ל א הגישה הרשות האוכפת בקשה כאמור בתקנת משנה (א) בתוך שנה מתום תקופת עיכוב הביצוע תושב הערובה לאחר שניתנה לרשות האוכפת הזדמנות להשמיע את טענותיה.

פרק ה׳ - סדר הדין בערעור

(א)        המועד להגשת ערעור בזכות ובקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לפי תקנות אלה הוא שלושים ימים.

(ב)         המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית המשפט לפי תקנות אלה הוא חמישה עשר ימים.

(ג)         ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך חמישה עשר ימים.

סדר הדין בערעור 42. הוראות פרק ל׳ לתקנות סדר הדין האזרחי תחולנה על ערעור לפי פרק זה, בשינויים

המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון, ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.

פרק ו׳ - הוראות כלליות

המצאת כתבי בי-דין 43. (א) כתב בי-דין המוגש לבית המשפט יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם

האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו לבית המשפט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(ב)         בקשה לביטול צו מינהלי, בקשה לביטול צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי או בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי תומצא לרשות אשר הוציאה את הצו ביום הגשתה לבית המשפט לפי פרטי ההתקשרות אשר צוינו בצו.

(ג)         על המצאת בקשה לעיכוב ביצוע לרשות האוכפת תחולנה ההוראות הבאות -

(1)  הייתה הבקשה בקשה לעיכוב ביצועו של צו הריסה תומצא הבקשה לרשות האוכפת ללא דיחוי ; לעניין זה צו הריסה הוא צו שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237 או 239.

(2)  הייתה הבקשה בקשה לעיכוב ביצועו של צו שאינו צו הריסה כהגדרתו בפסקה (1) תומצא הבקשה לרשות האוכפת ללא דיחוי ולא יאוחר מתום ארבעים ושמונה שעות ממועד הגשתה לבית המשפט.

(3)  בקשה לעיכוב ביצוע לא תובא לעיון בית המשפט אלא אם כן הגיש המבקש אישור בדבר המצאתה כדין לפי תקנה זו.

(ד)         הוראות פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי תחולנה על המצאת כתבי בי-דין, בכפוף לאמור בתקנה זו, ובשינויים המחויבים.

כתבי טענות נוספים 44. בעל דין לא יגיש תצהיר או מסמך אחר, נוסף על המפורט בחוק או בתקנות אלה,

אלא ברשות בית המשפט.

בקשה תהא בכתב 45. כל בקשה לפי תקנות אלה, למעט בקשה המועלית במהלך הדיון ברשות בית המשפט,

תוגש בכתב, ואם היא מעלה טענות שבעובדה, תהא נתמכת בתצהיר כאמור בתקנת משנה 3(ב), בכפוף להוראות תקנות אלה, ובשינויים המחויבים לפי העניין.

אי-התייצבות                 46. (א) נמסרה הודעה בדבר דיון לפי תקנות אלה רשאי בית המשפט - אם לא התייצב איש מבעלי הדין - למחוק או לדחות את הבקשה או לדחות את הדיון למועד אחר;

אם התייצב המבקש והמשיב לא התייצב - לקיים דיון בבקשה בהעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;

(3) אם התייצב המשיב והמבקש לא התייצב - למחוק או לדחות את הבקשה או לדחות את הדיון למועד אחר.

(ב) ניתנה החלטה לפי תקנה זו, רשאי המבקש או המשיב, לפי העניין, לבקש את ביטולה או את שינויה בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה בתנאים שייראו לו, ובין השאר לעניין הוצאות.

מנין הימים שנקבעו בתקנות אלה יימנה מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה לפני בעל הדין; לא התייצב בעל דין אף שזומן כדין, יימנה המועד מיום מתן ההחלטה כאילו ניתנה בפניו; ניתנה החלטה שלא לפני בעל דין, יימנה המועד מיום המצאתה לו כדין.

48. תקופת פגרה של בתי המשפט תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית המשפט או הרשם.

(2)

 

הוצאות                           49. (א) בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות

המשפט לטובת בעל דין אחר.

(ב)         דחה בית המשפט בקשה לביטול צו מינהלי, בקשה לביטול צו מינהלי שניתן בעקבות צו שיפוטי או בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי על הסף לאחר שמצא שאין היא מגלה על פניה עילה להתערבותו, רשאי הוא, להטיל על המבקש הוצאות לטובת הרשות האוכפת בשיעור שיראה לנכון.

(ג)         ר אה בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך או עשה שימוש בלתי ראוי בהליך, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות המשפט להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה או לטובת הרשות האוכפת בשיעור שיראה לנכון.

(ד)         פסק בית המשפט שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע.

אי-עמידה בתקנות 50. מבלי לגרוע באמור בתקנות אלה לא ידון בית המשפט בבקשה לפי התקנות שלא

מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא אם כן מצא הוא כי הדיון בבקשה מתחייב על-מנת שלא לפגוע בעשיית צדק בעניינו של המבקש, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א) תקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על הליכי הדיון בבקשה שהוגשה לפי תקנות אלה אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; ואולם בעניין שלא הוסדר בתקנות אלה, רשאי בית המשפט לנהוג בבקשה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, אם ראה כי התקיימו כל אלה:

(1)  הדבר דרוש לצורך הכרעה בבקשה;

(2)  אין בכך דבר שאינו מתיישב עם החוק, עם תקנות אלה או עם מהות ההליך המינהלי;

(3)  אין בכך כדי לפגוע בקיום ההליך באופן הוגן ויעיל.

(ב)         ל א ינהג בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ומטעמים שיירשמו.

(ג)         על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ההוראות הקבועות בתקנה 7ג, בפרק ט"ז3, בתקנות 472, 472א ו-472ב ובסימן ג׳2 לפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכי הדיון בבקשה שהוגשה לפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים, לפי העניין.

בטלות -

(1)  תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), התשל"ז-1976;

(2)  תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג-1982;

(3)  תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008;

(4)  תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע-2010.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

הוראות תקנות אלה לא יחולו על הליכים לפי פרק יי לחוק אשר הוגשו קודם לתחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מסי 116), התשע"ז-2017, או על הליכים אשר ממשיך לחול עליהם ההסדר החוקי הקודם עובר לתיקון מספר 116 לפי הוראת המעבר הקבועה בתיקון האמור; על הליכים אלה ימשיכו לחול התקנות המפורטות בתקנה 52, לפי העניין.

 

. התשע"ח נ

 

איילת שקד

שרת המשפטים

דברי הסבר

ביום 5 באפריל 2017 התקבל בכנסת תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) אשר החליף את פרק י׳ לחוק בפרק אכיפה חדש אשר כותרתו היא "פיקוח, אכיפה ועונשין". תיקון מספר 116 לחוק נכנס לתוקפו ביום 25 באוקטובר 2017.

התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את סדרי הדין בהליכים המוגשים לפי פרק י׳ החדש לחוק התכנון והבניה והן למעשה מסדירות את סוגי ההליכים הבאים: בקשות הנוגעות לצו מינהלי; בקשות הנוגעות לצו שיפוטי; בקשות למתן ארכה ובקשות לעיכוב ביצוע.

הליכים אלה הם הליכים שיפוטיים בעניינים מנהליים אשר מתבססים על החלטות כאלה ואחרות של הרשויות המנהליות הנוגעות בדבר. בהתאם לכך התקנות המוצעות נוסחו על-יסוד עקרונות סדר הדין המנהלי.