טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים :
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – "החוק"), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו-(ז), בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: |
||||
|
תיקון תקנה 1 |
(1) |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
||
|
|
|
(1) |
אחרי ההגדרה "חשבון בנק" יבוא: "מעסיק" – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה יחודית או מעסיק בענף המלונאות, לפי העניין; |
|
|
|
|
(2) |
אחרי ההגדרה "מעסיק בענף המלונאות" יבוא: "מעסיק בענף המלונאות" – מעסיק בענף המלונאות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המלונאות, למעט מעסיק של עובד זר יומי כהגדרתו בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), תשס"ד-2004; |
|
|
|
|
(3) |
בהגדרה "מרכיב תגמולי מעסיק" אחרי "בקופת גמל לקצבה" יבוא "או קרן השתלמות". |
|
|
תיקון תקנה 2 |
(2) |
תקנות משנה 2(א) ו-2(ב) ימחקו, ובמקומן יבוא: |
||
|
|
|
(א) |
מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה יחודית ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו. |
|
|
|
|
(ב) |
על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך. |
|
|
|
(3) |
האמור בתקנת משנה 2(ג) ימחק. |
||
|
תיקון תקנה 3 |
(4) |
תקנת משנה 3(ג) תימחק. |
||
|
הוספת תקנה 3א – פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף המלונאות |
(5) |
(א) |
מעסיק בענף המלונאות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף המלונאות פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו. |
|
|
|
|
(ב) |
על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.
|
|
|
|
|
(ג) |
על אף האמור בתקנת משנה (א), עבד עובד זר כאמור בה רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפקידון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנת משנה (א), במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור: |
|
|
|
|
|
(1) |
תחילת עבודה שלא בתחילת חודש; |
|
|
|
|
(2) |
סיום עבודה שלא באותו חודש; |
|
|
|
|
(3) |
חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל. |
|
הוספת תקנה 3ב |
(1) |
אחרי תקנה 3א יבוא: |
||
|
|
|
על אף האמור בתקנות 2(א), 3(א) ו-3א(א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף 1יא(ו) לחוק, סכום הפיקדון לפי תקנות אלה לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 1יא(א) לחוק, כפי עדכונו לפי החוק. |
||
|
מועד תחילה של תקנות אלה |
(2) |
(א) |
לגבי מעסיק בענף הבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית – ב-1 בחודש שלאחר פרסומן; |
|
|
|
|
(ב) |
לגבי מעסיק בענף המלונאות – ב-1 לחודש שלאחר פרסומן. |
|
|
|
|
(ג) |
על אף האמור בתקנת משנה 8(ג) יעביר מעסיק בענף המלונאות את כספי הפיקדון שבעד התקופה שעד ליום כ"ד באדר ב' התשע"ט (31 במרץ 2019)(להלן – "תקופת הפיקדון הראשונה") לחשבון הבנק כהגדרתו בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בתשלום אחד ביום כ"ה באדר ב' התשע"ט (1 באפריל 2019) או בשלושה תשלומים שווים, ללא הצמדה, במועדים אלו – כ"ה באדר ב' התשע"ט (1 באפריל 2019), כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) ו-כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019); מעסיק בענף המלונאות יהיה רשאי לבחור האם לשלם את התשלומים בעד תקופת הפיקדון הראשונה בתשלום אחד או בשלושה תשלומים כמפורט לעיל, והם יועברו על ידיו לחשבון הבנק בנוסף לתשלומי הפיקדון החודשיים שהוא חב בהם בעד התקופה שמיום כ"ה באדר ב' התשע"ט (1 באפריל 2019) ואילך. |
|
______, התשע"ח
(______,2018)
(חמ 3-3502-ת1)
|
___________________ |
__________________ |
|
חיים כץ שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים |
אריה מכלוף דרעי שר הפנים |
דברי הסבר
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "החוק") קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016 (להלן – "התקנות העיקריות") קבעו את חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, וכן ביחס לחברות סיעוד. בתקנות העיקריות נקבעה חובתם של המעסיקים בענף האמורים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם, את סכומי הפיקדון שחובה להפקידם, את הגוף אליו יופקדו הכספים, את תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון, את האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים במקרה שבו עובד זר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, את דרכי התשלום של כספי הפיקדון, הזכאות לקבלתם לאחר פטירת העובד הזר וכיוצ"ב.
בעקבות החלטת ממשלה ............. שעניינה קידום והבאת עובדים זרים לתחום המלונאות, הוחלט ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יתקן את התקנות העיקריות, כך שיחולו גם על מעסיקים בענף המלונאות, למעט על מעסיקים בענף המלונאות אשר מעסיקים עובדים זרים שנכנסים ויוצאים מישראל מדי יום.
בהתאם לכך הוספה תקנה 3א לתקנות העיקריות, המחילה את חובת הפיקדון על מעסיקים בענף המלונאות כהגדרתם בתקנות, כך שמעסיקים אלה יהיו מחויבים להפקיד פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.
התקנות אף מבקשות לתקן את מנגנון ההפרשות בענף הבניין ועבודה בטכנולוגיה ייחודית כפי שנקבע בתקנות העיקריות, ולקבוע כי במקום סכום קבוע שאותו יצטרכו המעסיקים להפריש, אשר בנוסף אליו יחויבו להשלים הפרשות בעבור תשלומים סוציאליים כפי שקובע סעיף 1יא(ו) לחוק עובדים זרים, ייקבע מנגנון הפרשות שלפיו יחשבו המעסיקים את סכום הפיקדון החודשי בהתאם לחובת המעסיק להפרשות סוציאליות לפי צווי ההרחבה או ההסכמים הקיבוציים החלים עליו בגין משרה מלאה.
באשר למועד התחולה, התקנות קובעות כי חובת ההפקדה לפיקדון ביחס לענף המלונאות תחל ב-1 לחודש שלאחר פרסומן, ואולם ככל שהעובדים הזרים בענף זה יתחילו את עבודתם בישראל לפני יום ה-1 באפריל 2019, הפרשת הכספים בעבור התקופה שממועד תחילת עבודתם של העובדים ועד ליום 1 באפריל 2019 (להלן – "תקופת הפיקדון הראשונה") תעשה באופן רטרואקטיבי. התקנות קובעות כי החל מיום 1 באפריל 2019 יהיו מעסיקים בענף המלונאות מחויבים בהעברת הכספים שלא הועברו לפיקדון לפני מועד זה, אולם יהיו רשאים לבחור אם לשלם את כל הכספים ביום ה-1 לאפריל בתשלום אחד, או לחלק את הסכום לשלושה תשלומים, שיועברו לפיקדון ב-1.4.209, 1.5.209 וב-1.6.2019, לפי בחירתם.