במהלך השנים התעורר צורך לבצע עדכונים והתאמות בכללי שכ"ט מפרקים הקיימים, כדי לייעל ולשפר את מנגנוני קביעת שכר הטרחה. בהתאם לכך מוצע לבצע את התיקונים שלהלן.

לכלל 1 -

מוצע למחוק את המילים "עוזר הרשם" מסעיף ההגדרות מאחר שעל-פי הפקודה לעוזר הרשם נתונות סמכויות של רשם ואין צורך במנגנון הקיים כיום בכללים, לפיו עוזר הרשם נדרש להמליץ לרשם בעניין הבקשות לשכר טרחה.

לכלל 2 -

בפסקה (ב) מוצע לתקן טעות סופר ובמקום "כאמור" לכתוב "האמור".

בפסקה (ד) מוצע לבטל את התנאי הקיים, לפיו הרשם אינו יכול למנות אדם למפרק אגודה מסוימת אם טרם חלפה שנה מיום שמונה למפרק של אגודה אחרת. אין מניעה שמפרק יטפל בכמה תיקים במקביל, במיוחד במצב שבו קיימים פירוקים שבהם אין כסף בקופת הפירוק, וכך תיק אחד 'מפצה' על התיק האחר. פסקה (ג) מאפשרת לרשם לשקול שיקולי עומס בעת המינוי, ככל שנדרש.

לכלל 4 -

לאור התיקון לכלל 1 מוצע למחוק את המילים "העתק הבקשה יגיש המפרק לעוזר הרשם".

לכלל 6 -

בפסקה (ב) מוצע לקבוע כי המפרק יפרט בבקשתו את כל תקבולי המימוש הקודמים. זאת מאחר ששכר מימוש בנוי באופן מצטבר ולא מתחדש כל שלושה חודשים כמו שכר ניהול, ועל כן נודעת חשיבות לסכומים המצטברים. ההוראה נקבעה כדי לייעל את מנגנוני הבדיקה והבקרה של בקשת שכר הטרחה.

לכלל 6א -

הכללים כיום אינם מתייחסים לסוגיית מס הערך המוסף, ולפי הפרקטיקה הנוהגת, שכר הטרחה מחושב ללא מע"מ ועליו מתווסף המע"מ. זה גם הכלל בתקנות החברוֹת (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981. מוצע לעגן את הפרקטיקה הזו בכללים.

לכלל 6ב -

מוצע לקבוע שמפרק לא יקבל כל תמורה נוספת מעבר לקבוע בכללים בשל תפקיד אחר שיבצע באגודה אלא באישור הרשם, ואם קיבל רשאי כל נושה לפנות לרשם בבקשה להשבתו או חלוקתו. זאת מאחר שלעיתים מתמנה מפרק שהיה לו תפקיד קודם באגודה (כגון מנהל של פעילות מסוימת) ומטרת התוספת למנוע כפל שכר. הוראה מקבילה קיימת גם בתקנות החברוֹת.

לכלל 10 -

כלל זה עוסק בהעסקת בעלי תפקידים על-ידי המפרק, ונוספו לו תפקידים המקובלים במגזר האגודות השיתופיות. כמו כן מוצע לקבוע כי העסקה בסכום של 100,000 ₪ ומעלה טעונה אישור נושים מובטחים ונושים מהותיים (ולפי החלטת הרשם גם נושים נוספים), בשל השפעתה הגדולה על קופת הפירוק.

לכלל 11 -

לאור התיקון לכלל 1 מוצע להוריד בפסקה (ג) את המנגנון לפיו על עוזר הרשם להגיש לרשם את הבקשה לשכר הטרחה.

בפסקה (ו) הוקנתה לרשם סמכות לנכות משכר המפרק את שכרו של בעל מקצוע שהועסק ללא אישור הרשם, כנדרש בכלל 10. הוראה זו קיימת גם בתקנות החברוֹת.

לעניין פסקאות (ז) ו-(ח) – לפי נוסח הכללים כיום, על הרשם להביא כל בקשה לשכר טרחה בפני ועדה המתמנה ע"י השר וחברים בה נציגו, נציג משרד האוצר ונציג לשכת עורכי הדין. הוראה זו לא מיושמת בפועל (אלא במקרים נדירים) ואינה נחוצה בהיותה מסרבלת את ההליך. מוצע לקבוע במקומה מנגנון שיהיה פשוט יותר, לפיו: בקשות לשכ"ט רבעוני שאינן עולות על 10,000 ₪ יידונו ע"י הרשם ובקשות לשכ"ט רבעוני בסכום של 10,000 ₪ ומעלה יידונו ע"י הרשם לאחר היוועצות כתובה ומפורטת עם רואה חשבון שימנה הרשם, כאשר בבקשות מיוחדות רשאי הרשם להיוועץ  בעניין זה עם הכונס הרשמי.

בקשות להגדלת שכר הטרחה יידונו ע"י הרשם לאחר היוועצות עם הכונס הרשמי. ההיוועצות עם הכונס הרשמי היא המנגנון הקיים בתקנות החברוֹת. מדובר בגוף שהוא גם ציבורי וגם עתיר ניסיון בתחום זה, ועל כן נראה שזה המנגנון המתאים.

לכלל 13 -

מוצע תיקון טעות סופר בעניין הצמדת 'מדרגות' שכר הטרחה וכן פרסום שוטף באתר האינטרנט של המשרד, במקום ברשומות.