תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים בהשמה חוץ ביתית), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 56(ט) ו- 68 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016[1], אני מתקין תקנות אלה:

זכות הפניה לממונה על תלונות ילדים

1.  

(א)  כל ילד המושם בהשמה חוץ ביתית רשאי לפנות לממונה על תלונות ילדים, לקבול או להתלונן בפניו בכל הנוגע לחיי היום-יום שלו באומנה ולילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת בכל הנוגע לשהותם באותה מסגרת.

(ב) כל ילד בהשמה חוץ ביתית יוכל להגיש תלונה תוגש באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות וללא חשש מפגיעה כתוצאה מהגשת התלונה.

(ג)  כל ילד המושם בהשמה חוץ ביתית יקבל מהעובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים כרטיס בטרם השמתו הכולל את כל דרכי הפנייה לממונה על התלונות; המידע יימסר לילד בצורה ובשפה שאותה הילד מבין, המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, ככל שישנם; היה הילד אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[2] – המידע יימסר לילד בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013[3], באופן ההולם את צרכיו המיוחדים; על העובד הסוציאלי כאמור לתעד בתיק המשפחה את ביצוע הפעולה.

(ד)                 בנוסף לאמור בתקנה (ג), בסמוך להשמה ולא יאוחר משלושה חודשים מעת תחילת ההשמה -  

(1) לילדים המושמים באומנה – יסביר מנחה האומנה לילד על זכותו להגיש תלונה באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות בכל עת, לגבי כל דבר הנוגע לו ואת הדרכים להגשת התלונה; המידע יימסר לילד בצורה ובשפה שאותה הילד מבין, המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, ככל שישנם; הסבר כאמור יעביר מנחה האומנה לילד, לפחות אחת לשלושה חודשים, במהלך שהותו באומנה; מנחה האומנה יוודא כי לילד יש כרטיס כאמור בפסקה (ג) וכי קיימים לילד האמצעים ליצירת קשר עם הממונה על התלונות באופן נגיש ופרטי.

(2) לילדים המושמים במסגרת השמה חוץ ביתית אחרת שאינה אומנה – יסביר עובד סוציאלי של המסגרת לילד על זכותו להגיש תלונה באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות בכל עת, לגבי כל דבר הנוגע לו ואת הדרכים להגשת התלונה; המידע יימסר לילד בצורה ובשפה שאותה הילד מבין, המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, ככל שישנם, הסבר כאמור יועבר לילד, לפחות אחת לחצי שנה, במהלך שהותו במסגרת; העובד הסוציאלי ידאג להראות לילד בעת קליטתו למסגרת, היכן נמצאים האמצעים ליצירת קשר עם הממונה על תלונות ילדים וכן ידאג ללמד את הילד על אופן התפעול של כל אמצעי כאמור; בנוסף, מנהל המסגרת ידאג לפרסם את פרטי הממונה על תלונות ילדים, דרכי הגשת תלונה והמען לפניות במקום בולט לעין בשטח ציבורי במעון.

חובת התקנת מכשיר טלפון

2.  

מנהל במסגרת השמה חוץ ביתית שהיא אינה אומנה, יהא אחראי לכך שיותקן מכשיר טלפון במסגרת הנגיש לילדים הנמצאים במסגרת במקום ציבורי ומוצנע; ניתן יהיה לבצע שיחות החוצה ממכשיר הטלפון למספר של הממונה על תלונות ילדים ללא צורך באישור מראש לשימוש במכשיר לצורך כך; חל איסור על המסגרת להאזין או להקליט את השיחות לממונה על התלונות כאמור.

דרך הגשת תלונה

3.  

(א)  תלונה תוגש לממונה על ידי הילד המושם בהשמה חוץ ביתית בעצמו או על ידי  ידיד קרוב שלו בדרך של כתב, ציור, דואר אלקטרוני, טלפון, מיסרון או כל אמצעי אחר הקיים ליצירת קשר כאמור; תלונה המוגשת על ידי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין תהא בכתב או בדואר אלקטרוני ; ככל שהילד מעוניין לשלוח תלונה בכתב והוא אינו יכול לשלוח אותה בעצמו, יעבירה במעטפה חתומה דרך מנחה האומנה, עובד סוציאלי במסגרת השמה שאינה אומנה, עובד סוציאלי של המשפחה, מדריך, אם בית, ידיד קרוב או כל גורם מקצועי או טיפולי אחר איתו נפגש הילד, אשר יעבירה לממונה באופן ישיר וללא כל עיכוב ומבלי לפתוח את המעטפה.

(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) -

(1) בהשמה חוץ ביתית שהיא אינה אומנה, יוכל הילד להגיש תלונה ישירות בביקורים של הממונה או מי מטעמו במסגרת עצמה.

(2) לילדים עם מוגבלות תהא גישה לממונה באמצעים המתאימים וההולמים לצרכיהם המיוחדים, בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013[4].

(ג)  שעות עבודת הממונה או מי מטעמו ייקבעו בנהלים על ידי השר, באופן העונה על הצרכים של ילדים בהשמה חוץ ביתית.

(ד) תלונה תוגש בשפה העברית או בערבית.

מועדים

4.  

(א)  הממונה על התלונות או מי מטעמו, יאשר את קבלת התלונה עד 5 ימי עבודה מיום קבלתה באופן אשר יבטיח את סודיות הגשת התלונה ותוכנה, בלא חשש מפגיעה עקב הגשת התלונה; התקבלה הפנייה מילד, המענה כאמור יעשה בצורה ובשפה המותרמת ליכולת ההבנה של הילד לפי כשריו המתפתחים וצרכיו המיוחדים, ככל שישנם.

(ב) משך בדיקת התלונה יהיה בהתאם לנסיבות הגשתה, אך לא יאוחר מתשעים ימים; הממונה ידאג לעדכן אחת לחודש את הילד או מי מטעמו בדבר הבדיקה המתנהלת בעקבות תלונתו.

תלונות שאין לברר

5.  

(א)  הממונה על תלונות לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן -

להבהיר בדיון כי רק שזה תביעה על התלונה עצמה בלבד.

(1) תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריעו בו לגופו;

(2) תלונה שהממונה סבור שהיא טורדנית;

(3) תלונה על פעולה שיפוטית, מעין שיפוטית או על החלטה של ועדה סטטוטורית;

(4) תלונה שחל עליה סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977[5] (להלן – חובת דיווח); ככל שהתקבלה תלונה לפי חובת הדיווח, יפעל הממונה בהתאם לחוק העונשין;

(5) בירור התלונה עלול, לדעת הממונה על התלונות, לגרום לפגיעה בילד.

(ב) הוגשה תלונה שלפי תקנת משנה (א) אין לבררה, יודיע הממונה על התלונות למתלונן בכתב, או בכל דרך אחרת אשר ראה לנכון לעדכן את המתלונן בהתחשב בגילו, מצבו וכשריו המתפתחים, שלא יטפל בה ויציין את הנימוקים לכך.

אופן הבירור

6.  

(א)  הממונה רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.

(ב) לצורך הבירור רשאי הממונה לדרוש מכל אדם, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו  לעזור לו בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968[6], יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.

(ג)  הממונה רשאי לדרוש כי התשובה על הדרישה כאמור בתקנת משנה (ב) תינתן בתוך תקופה שיקבע.

(ד) בבירור התלונה יבטיח הממונה את פרטיותו, בטחונו ושלומו של הילד המתלונן ושל ילדים אחרים, ויימנע ככל שניתן מחשיפת המידע שהועבר מהילד, למעט מידע שהילד הסכים לגלותו.

הפסקת הבירור

7.  

(א)  הממונה על התלונות רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שהמתלונן ביטל את תלונתו; הופסק בירור התלונה לפי תקנה זו, יודיע הממונה בכתב למתלונן או בכל דרך אחרת שיראה לנכון הממונה בהתחשב בגילו, מצבו וכשריו המתפתחים, שהחליט להפסיק את הבירור ויציין את הנימוקים להחלטתו.

(ב) על אף האמור בתקנה (א), ביטול התלונה על ידי המתלונן לבדה, אין בה כשלעצמה עילה להפסקת הבירור למעט במקרים בהם העניין לגביו הוגשה התלונה תוקן.

ממצאי הממונה

8.  

(א)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף 56(ז) לחוק, מצא הממונה, בתום הליך הבירור שהתלונה הייתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ינהג כמפורט להלן:

(1) ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן או בכל דרך אחרת אשר ראה לנכון ובשפה שקיבל את התלונה  ולמי שהתלונה עליו ובתנאי שהודעה כאמור אין בה בכדי לפגוע בטובתו של הילד; כמו כן, יעביר הממונה העתק מההודעה למפקח הרלוונטי ולמנהל המחוז האחראי.

(2) העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי – רשאי הממונה להמליץ לפני מי שהתלונה עליו או למפקח הרלוונטי, על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך ויעקוב אחר יישום המלצותיו, כמו כן רשאי הממונה להמליץ על סיום האומנה, לרבות שלילת רישיון אומנה או מוסד לפי חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965[7] או המלצה להעברת ילד ממשפחת אומנה או ממסגרת חוץ ביתית שאינה אומנה וכן על הפסקת עבודתו, השהייה או העברה של עובד במסגרת חוץ ביתית שהיא אינה אומנה;

(3) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית נגד ילד או חשש לעבירה משמעתית יביא הממונה את הדבר לידיעת מנהל המחוז, מנהל האגף הרלוונטי והיועץ המשפטי של המשרד; אין באמור כדי לגרוע מדיווח לפי חובת הדיווח כנדרש.

(ב) מצא הממונה כי התלונה לא הייתה מוצדקת, יודע על כך בכתב למתלונן בשפה שקיבל את התלונה או בכל דרך אחרת שיראה לנכון להודיע בהתחשב בגילו, מצבו וכשריו המתפתחים של הילד ולמי שהתלונה עליו ויפרט את ממצאיו ובתנאי שהודעה כאמור אין בה בכדי לפגוע בטובתו של הילד; כמו כן, יעביר הממונה העתק מההודעה למפקח על המסגרת.

חובת סודיות

9.  

הממונה על התלונות, עובדיו וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הממונה את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל עבודתם.

דין וחשבון

10.  

(א)  הממונה יגיש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, דין וחשבון על פעולותיו ב-20 בנובמבר בכל שנה,  בין השאר בעניינים אלה:

(1) מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו;

(2) מספר התלונות שנמצאו מוצדקות;

(3) הטעמים לאי בירור תלונות;

(4) זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו;

(5) מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים;

(6) סוגי העניינים שעליהם הוגשו התלונות;

פרסום

11.  

בנוסף לאמור בתקנה 1(ב), השר יפרסם את פרטי הממונה על תלונות ילדים ודרכי הגשת תלונה והמען לפניות גם באתר האינטרנט של המשרד וכן באמצעי תקשורת נוספים, ולפחות אחת לשנה.

הוראות מעבר ותחילה

12.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה – 3 חודשים מיום הפרסום.

(ב) לילדים קיימים באומנה ובהשמה חוץ ביתית שאינה אומנה –מנחה האומנה שמונה לילד וכן העובד הסוציאלי במסגרת שאינה אומנה ידאגו למלא אחר הוראות תקנה 1(ד)(1) ו-(2), בהתאמה תוך חצי שנה מיום הפרסום.