תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד) (תיקון מס....) התשע"ח-2018
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 62, 62א ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- – 1995[1], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
תיקון תקנה 2 |
1. |
בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל"ג – 1973[2], בתקנה 2, בתקנת משנה (ב) בכל מקום במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "בעד פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א)(1) לחוק " |
|
תחילה ותחולה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן (בסעיף זה – יום התחילה) והן יחולו לגבי מבוטחת שילדה ביום התחילה או לאחריו. |
דברי הסבר
הוראות סעיפים 62 ו-63א בפרק ג' (ביטוח אימהות) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעות כי מבוטחת שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, וכן מבוטחת שנקבעה לה דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 100%, ואינה יכולה לטפל ביילוד ישולם לבן זוגה תשלום מיוחד לפני תנאים שיקבע השר בתקנות.
במסגרת תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד) התשל"ג-1973 נקבע כי זכאותו של בן הזוג לתשלום המיוחד תעמוד על 14 שבועות (שהינו פרק הזמן שהיה קבוע באות העת החוק העיקרי כתקופת הזכאות למי שצברה תקופת אכשרה מלאה).
בחודש אפריל 2017 תוקן בתיקון עקיף חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 וכן חוק עבודת נשים התש"ד-1954, והוארכה הזכאות לחופשת לידה למבוטחת מ- 14 שבועות ל- 15 שבועות למי שצברה תקופה אכשרה מלאה, החל מ-1 בינואר 2017.
משכך מבוקש כעת לתקן במקביל את תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד) התשל"ג-1973 על מנת שגם במקרים אלה יעמוד פרק הזמן של התשלום המיוחד על 15 שבועות וזאת בהתאמה לתקופה חופשת הלידה שבחוק.
מוצע כי התיקון יחול על לידה שאירעה באחד בחודש שלאחר פרסומו ולאחריו.