תזכיר חוק

 

 

 

א.         שם החוק המוצע

            תזכיר חוק לתיקון פקודת הנמלים (תיקונים שונים) (תיקון מס' 5), התשע"ח – 2018.

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

           חוק זה עוסק בהסדרת שלושה נושאים עיקריים:

· קביעת איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים תחת השפעת אלכוהול או סמים;

· קביעת מכלול ההסדרים באשר לבצוע תחקיר ימי אודות תאונות ימיות;

· הקניית סמכות מפורשת לשר התחבורה להסדיר את הכשירות הנדרשת לנתבים בטרם מינויים לתפקיד וכן במהלך בצוע תפקידם מעת לעת כפי הנדרש.

                

1. קביעת איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים תחת השפעת אלכוהול או סמים

בשנים האחרונות התרחשו בישראל תאונות שיט קשות אשר ברקע להן הייתה מעורבת, ככל הנראה, שתיית אלכוהול.

 

במדינת ישראל קבוע איסור בדין הישראלי לגבי בצוע תפקיד בכלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול, במסגרת סעיף 118(4) לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג – 1973 (להלן – חוק הספנות (ימאים)) ומגדיר זאת כעבירה משמעתית בלבד. עם זאת, קיימת קבוצה של אנשים המשיטים כלי שיט, שלגביהם העבירה המשמעתית והסנקציה הקיימת כאמור אינה רלוונטית , אולם גם לגביהם נדרש לאסור בצורה מפורשת את השטת כלי השיט תחת השפעת אלכוהול או סמים.

 

נוכח הסיכון הרב הגלום בהשטת כלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול, כמו גם העובדה שבשנים האחרונות גדל מספרן של התאונות הימיות שברקע להן מצויה שתיית אלכוהול, סבור משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המשרד)  כי לא די בעבירה המשמעתית הקבועה אלא האינטרס הציבורי מחייב קביעה של עבירה פלילית בגין השטת כלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול , כמקובל במדינות העולם המפותחות.

 

2. קביעת מכלול ההסדרים באשר לבצוע תחקיר ימי אודות תאונות ימיות.

כיום קבוע בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג (להלן – תקנות בטיחות השיט) פרק בעניין "חקירת תאונות ים"^[1]. במסגרת הפרק דנן מוקנות למנהל רשות הספנות והנמלים (להלן – מנהל הרשות) סמכויות למנות חוקר לחקור את הנסיבות שגרמו לתאונה.

 

מטרותיו של תחקיר לבירור תאונה ימית הן מניעת תאונות ימיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות השיט. התחקיר הימי שעורכים חוקרי רספ"ן כאמור לא נועד על מנת לייחס אחריות אזרחית או פלילית לאירועים כאמור.

נוכח מטרות התחקיר שעורכים חוקרי הרשות כאמור מחד ונוכח העובדה כי התחקיר נערך ע"י הגוף המקצועי ביותר בהיבטי בטיחות השיט מאידך, התחקיר, מסקנותיו והראיות ששמשו לגיבושו מבוקשים פעמים רבות ע"י גורמים שונים לשימוש למטרותיהם השונות, ובראשם לעיתים המשטרה. הדבר יוצר  מתח בין מטרת הרשות בעריכת התחקיר לבין שימוש שעשוי להיעשות בתחקיר לאחר מכן, שבסופו של דבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרת עריכת התחקיר ואף עלול לפגוע בשיתוף הפעולה שיינתן בעתיד עם בצוע תחקיר. ככל שסיכון זה יתרחש, הוא ימנע מהרשות לבצע את תפקידה בעריכת תחקיר שכן חוקרי הרשות לא יוכלו להתחקות אחר הסיבות שהובילו להתרחשות התאונה הימית ולכן לא יוכלו גם להמליץ המלצות שימנעו הישנותן של תאונות כאמור. 

 

נוסף על כך, הניסיון שנצבר ברשות במהלך השנים הרבות בהן נערכו חקירות ימיות הביא למסקנה כי ההוראות הקבועות כיום בפרק חקירת תאונות ים בת' בטיחות השיט אינן מספיקות לצורך הקניית סמכויות לחוקר להגיע לחקר האמת, ונדרש להגדירן מחדש, לרבות קביעת הסמכות להטיל סנקציה על אדם אם לא ישתף פעולה עם החוקר במסירת עדותו.

 

נוכח הצורך להוסיף סמכויות וחובות כאמור לפרק התחקיר הימי, נדרש לקבוע פרק זה בפקודת הנמלים עצמה.

 

3. הקניית סמכות מפורשת לשר התחבורה להסדיר את הכשירות הנדרשת לנתבים בטרם מינויים לתפקיד וכן במהלך בצוע תפקידם מעת לעת כפי הנדרש

 

נתב הוא תפקיד מקצועי הטומן בחובו אחריות רבה לחיי אדם ולבטיחות השיט. לפיכך, תפקיד זה טעון הכשרה והסמכה מהשר (בהתאם לסעיף 13 לפקודה). כיום מבוצעת הכשרה זו ע"י המעסיק של כל נתב פוטנציאלי, והוא גם שקובע את תכנית ההכשרה.

 

ראוי שתכנית ההכשרה תיקבע ע"י השר באופן שיבטיח אחידות בהכשרת הנתבים וכן יבטיח כי ניתן מענה לכל הנושאים המקצועיים שהנתבים נדרשים להם בטרם יוסמכו לניתוב.

 

נוסף על כך, ככל שנדרש במהלך הזמן כי הנתבים (המוסמכים) יעברו הכשרה נוספת, חד פעמית או קבועה, נדרש להסמיך את השר לחייב הנתבים בבצוע הכשרה כאמור.

 

 

ג.         עיקרי החוק המוצע:

 

עיקר 1:

       מוצע להוסיף הגדרות הנחוצות להסדרים המוצעים לקבוע בחוק זה.

 

      (סעיף 1 לחוק המוצע).

עיקר 2:

מוצע לקבוע איסור על אדם למלוא תפקיד בכלי שיט (כהגדרתו בחוק זה) או להפליג באופנוע ים כנוסע כשהוא "שיכור". מוצע להגדיר "שיכור" (בסעיף 1 לחוק המוצע) בהתאם להגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש].

     

(סעיף 2 לחוק המוצע).

 

עיקר 3:

מוצע להסמיך את השר לתת רישיון ניתוב למבקש שמתקיימים בו התנאים שקבע השר, ומוצע להסמיך את השר מפורשות לקבוע הוראות בנוגע לכשירות המקצועית הדרושה לנתבים לרבות ניסיון וידע עיוני ומקצועי, התמחות מעשית, רעינון מקצועי ככל שהוא נדרש מעת לעת, הסדרת התנהגותם והבצוע הנכון של תפקידיהם, ובנוסף לקבוע את עיקרי תכנית הכשרתם של נתבים. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע את התכנים האמורים בהוראת מינהל שתפורסם באתר הרשות.

 

 (סעיפים 3 ו- 7 לחוק המוצע).

 

עיקר 4:

מוצע להוסיף לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א – 1971 את פרק ה'1 אשר בגידרו יקבעו מכלול ההוראות וההסדרים בנוגע ל"תחקיר ימי". במסגרת זו מוצע לקבוע מה הם האירועים שהמקימים סמכות לממונה על הנמלים למנות חוקר לצורך עריכת תחקיר ימי, במסגרת הגדרת "תאונה ימית". במסגרת הגדרת "תאונה ימית" הובאו בחשבון אירועים שהינם בגדר מקרים חריגים, אשר אינם מתרחשים כתוצאה מהפעלה תקינה ושגרתית של כלי שיט. לפיכך, התרחשות של אחד (או יותר) ממקרים אלה  עשויה להעיד על דבר לא תקין שראוי לברר את הנסיבות להתרחשותו ובמידת הצורך, לקבוע דרכים למניעת הישנותו.

 

מוצע לקבוע בפרק זה במפורש את שטח פעולתו של התחקיר הימי ומטרת עריכתו.

 

מוצע לקבוע כי השר ימנה חוקרים מבין עובדי המשרד לבצוע תחקיר ימי, וכן לקבוע את תנאי הכשירות למינויו של חוקר כאמור.

 

מוצע לקבוע הסדרים מפורשים בנוגע לחובת הדיווח לממונה על הנמלים בהתרחש תאונה ימית, לסמכות הממונה על הנמלים להורות על עריכת תחקיר ימי , הפסקתו או חידושו וכן לגבי סמכויות החוקרים בעת ביצוע תחקיר ימי לרבות סמכות לגבות עדויות ומסמכים העשויים להועיל לתחקיר, לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור להתרחשות התאונה, להיכנס לכל מקום ולבקר במקום התאונה ובכלי השיט המעורב בה ולבדקם; סמכות לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או לנהוג בהן בדרך אחרת, סמכות להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט לצורך השלמת גביית העדויות או עריכת הבדיקות בכלי השיט, ולעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה.

 

כמו כן מוצע לקבוע הוראות מפורשות בנוגע לאופן גיבוש דו"ח התחקיר הימי, לרבות מתן הזדמנות להשמיע עמדתו למי שיש כוונה לקבוע לגביו בדו"ח כי במעשה או במחדל שלו תרם לתאונה.

 

מוצע לקבוע כי הממונה על הנמלים, אליו יוגש דו"ח התחקיר הימי, יערוך דיון במסקנות ובהמלצות הדו"ח הסופי ויכתוב את הסתייגויותיו, ככל שיהיו, במסמך שיצורף לדו"ח התחקיר הימי.

 

מוצע לקבוע הוראות בנוגע לפרסום דו"ח התחקיר הימי ומסירתו , תוך קביעת הוראות בדבר חלקי הדו"ח שלא ימסרו (כגון פרטים המזהים את המעורבים בתאונה). 

 

מוצע לקבוע הוראות האוסרות על מסירתן של הודעות שנמסרו לחוקר וכל חומר אחר שהוכן או נוצר במהלך התחקיר. מוצע לקבוע איסור מפורש על מסירת חומרים כאמור ועל קבלתם כראייה בהליך משפטי, בהליך משמעתי או בהליך שנוקט מעביד כלפי עובדו.

 

      (סעיף 4 לחוק המוצע).

 

      עיקר 5:

נוכח העובדה שהתחקיר המבוצע מבוסס, בין היתר, על קבלת מידע באמצעים שונים (גביית עדויות, קבלת מסמכים ומידע אלקטרוני וכיוב'), נדרש להבטיח שיתוף פעולה של המשתתפים בתחקיר. על כן מוצע לקבוע סנקציה פלילית על מי שמפריע לחוקר במילוי תפקידו ומי שאינו ממלא אחר דרישת החוקר שניתנה מכח סמכותו.

 

      (סעיף 5 לחוק המוצע).

 

      עיקר 6:

מוצע לקבוע הוראות המסמיכות את השוטרים לדרוש מאדם המבצע תפקיד בכלי שיט ומנוסע אופנוע ים לערוך בדיקות כדי לברר אם מצוי בגופו אלכוהול או סמים ובאיזה ריכוז.

 

במסגרת זו מוצע לקבוע הוראות לעניין עריכת הבדיקות כאמור – מי רשאי לערכן, באילו תנאים וכיוב'.

 

מוצע לקבוע משמעותו של סירוב לתת דגימה בהתאם להוראות שוטר כאמור.

 

מוצע לקבוע כי אדם שהשיט כלי שיט או מלא בו תפקיד או רכב על אופנוע ים כנוסע, כשהוא שותה משקה משכר או משתמש בסם מסוכן או כשהוא שיכור, בניגוד להוראות סעיף 8א לפקודה, דינו – הוא חמש שנים.

     

(סעיף 6 לחוק המוצע).

 

ד.         השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

 

בפקודת הנמלים, התשל"א – 1971, סעיפים 1, 13, 54 ו- 60  יתוקנו וסעיפים 8א ו- 37א עד 37יג ו- 57א עד 57ד  יווספו.

 

 

ה.        השפעת החוק מוצע על תקציב המדינה

 

            טרם נעשה אומדן.

 

ו.          השפעת החוק המוצע בהיבט המינהלי

 

            לעת הזו לא רלוונטי.

 

 

ז.         להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (תיקונים שונים) (תיקון מס' 5), התשע"ח – 2018

 

דברי הסבר

 

תיקון זה עוסק בהסדרת שלושה נושאים עיקריים:

· קביעת איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים תחת השפעת אלכוהול או סמים;

· קביעת מכלול ההסדרים באשר לבצוע תחקיר ימי אודות תאונות ימיות;

· הקניית סמכות מפורשת לשר התחבורה להסדיר את הכשירות הנדרשת לנתבים בטרם מינויים לתפקיד וכן במהלך בצוע תפקידם מעת לעת כפי הנדרש.

 

א. קביעת איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן

בשנים האחרונות התרחשו בישראל תאונות שיט קשות אשר ברקע להן הייתה מעורבת, ככל הנראה, שתיית אלכוהול.

לא ניתן להמעיט בסיכון הגלום בהשטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים.

בדו"ח שנערך עבור משמר החופים האמריקאי בשנת 2006 לבחינת תאונות ימיות בכלי שיט לשימושי פנאי ותרומת השטה תחת השפעת אלכוהול או סמים להתרחשותן של תאונות ימיות[8], נקבע, בין היתר, כי  לאלכוהול קיימת השפעה הרסנית ומזיקה יותר "בים" מאשר "ביבשה". זאת נוכח תנועת כלי השיט בים, רעשי המנוע, הוויברציות שבכלי השיט, השמש מעצימים את השפעת האלכוהול על המשיט, פוגעים יותר בקואורדינציה שלו, בכושר השיפוט שלו וביכולת התגובה שלו. נוסף על כך, נוכח התדירות הנמוכה יחסית בה משיטים כלי שיט המשמש לפנאי, לעומת התדירות בה נוסעים בכלי רכב, לרוב המשיטים אין מיומנות הפעלת כלי שיט גבוהה כשם שיש (לרובם) בכלי רכב. משכך, השפעתם של אלכוהול או סמים על הפעלת כלי השיט מתעצמת אף יותר לעומת השפעתם על הפעלת כלי רכב.

 

בהתאם לכך, במדינות העולם המפותחות קבוע , בדין הלאומי של מדינות כאמור, איסור על השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים[9]. כמו כן נקבע בדין הלאומי של מדינות עולם מפותחות כי השטה תחת השפעת אלכוהול או סמים מהווה עבירה פלילית.

 

במדינת ישראל, קיים איסור בדין הישראלי לגבי בצוע תפקיד בכלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול, אולם רשות הספנות והנמלים (להלן גם – הרשות) סבורה כי אינו מספק, כפי שיפורט להלן. האיסור קבוע בסעיף 118(4) לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג – 1973 (להלן – חוק הספנות (ימאים)) ומגדיר זאת כעבירה משמעתית כדלקמן:

 

"ימאי שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת –

......

(4) התייצב למילוי תפקידו כשהוא שיכור או מסומם או שנמצא במצב כאמור בשעת מילוי תפקידו;".

 

סמכות השיפוט בגין בצוע עבירת משמעת זו מוקנית, בהתאם לחוק הספנות (ימאים), לקברניט כלי השיט, למפקח על הימאים ולבית הדין המשמעתי לימאים. בהתאם לחוק הספנות (ימאים), העונש שניתן להטיל על הימאי בגין בצוע עבירת המשמעת הוא  התראה או נזיפה או שלילת חופשת חוף שלא תעלה על 72 שעות או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 186 לחוק הספנות (ימאים), או פסילה למילוי תפקיד או לשירות בכלי שיט, לצמיתות או לתקופה מוגבלת.  

 

נוכח הסיכון הרב הגלום בהשטת כלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול, כמו גם העובדה שבשנים האחרונות גדל מספרן של התאונות הימיות שברקע להן מצויה שתיית אלכוהול, סבורה רשות הספנות והנמלים כי לא די בעבירה המשמעתית הקבועה אלא האינטרס הציבורי מחייב קביעה של עבירה פלילית בגין השטת כלי שיט תחת השפעת סמים או אלכוהול , כמקובל במדינות העולם המפותחות כאמור.

 

נוסף על כך, קיימת קבוצה של אנשים המשיטים כלי שיט, שלגביהם הסנקציה הקיימת אינה רלוונטית , בין משום שהם כלל אינם כפופים לסמכות רב החובל, המפקח על הימאים ובית הדין המשמעתי לימאים ובין אם משום שהעונשים שהללו מוסמכים לפסק אינם מרתיעים לגביהם, כפי שאפרט להלן:

 

· בהתאם להוראות הדין הישראלי, קיימים מצבים בהם אדם רשאי להשיט כלי שיט אף אם אין לו תעודת משיט: בהתאם להוראות הדין, נדרשת תעודת משיט להשטת סירת מנוע רק לגבי סירות מנוע המונעות בכח מנוע שכוחה עולה על 4.4 קילוואט[10]. סירות מנוע שעצמת מנועיהן קטנה מ- 4.4 קילוואט רשאי להשיט גם אדם שאינו בעל תעודת משיט. הסנקציה  הקיימת כיום בדין על השטת תחת השפעת אלכוהול או סמים אינה רלוונטית כמובן לאנשים אלה.

· לאלה יש להוסיף כי בהתאם לתקנה 3(ג) לתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח – 1998 (להלן – תקנות משיטי כש"ק), אדם שהוא בן 16 שנים ומעלה רשאי להשיט כלי שיט "קטן" (מסוג כלי השיט הקבועים בתקנות משיטי כש"ק) למעט אופנוע ים, אף אם אין לו תעודת משיט שמעידה כי הוסמך להשיט אותו כלי שיט, וזאת בתנאים הקבועים בתקנה[11].

· נוסף על כך, אנו סבורים כי ראוי להחיל את האיסור על השטת כלי שיט ועל נטילת חלק פעיל בהשטה כאמור גם על משתתפים נוספים בפעולת השטת כלי השיט, שיש להם השפעה ותרומה ניכרת לבטיחות השיט, כגון נתב – אשר בהתאם להוראות הדין, הקברניט מחויב להיוועץ בו[12], איש צוות בלתי מוסמך המחויב ליטול חלק פעיל בהשטת כלי שיט מסוימים[13] ואף הנוסעים עצמם, כאשר הם רוכבים על אופנוע ים, וזאת נוכח אופן פעילותו המיוחדת של אופנוע הים המחייבת כי גם הנוסעים ישתפו פעולה בצורה אקטיבית במהלך ההפלגה כדי למנוע פגיעה בהם (יאחזו היטב באופנוע או במשיט, לא יפריעו בהתנהגותם למשיט בהשטת אופנוע הים וכיוב').

 

כל קבוצות האנשים הללו אינם בהכרח נתונים לשיפוטם של קברניט כלי השיט, המפקח על הימאים ובית הדין המשמעתי לימאים, מה גם שהעונשים שמוסמך ביה"ד להטיל אינם רלוונטיים לגביהם. אולם גם לגביהם נדרש לאסור בצורה מפורשת את השטת כלי השיט תחת השפעת אלכוהול או סמים.

 

ב.  קביעת מכלול ההסדרים באשר לבצוע תחקיר ימי אודות תאונות ימיות

כיום קבוע בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג (להלן – תקנות בטיחות השיט) פרק בעניין "חקירת תאונות ים"[14]. במסגרת הפרק דנן מוקנות למנהל רשות הספנות והנמלים סמכויות למנות חוקר לחקור את הנסיבות שגרמו לתאונה; החוקר שמונה מוסמך לגבות עדויות , לבקר במקום התאונה ובכלי השיט המעורב בה ולעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה. בסיום החקירה מוסר החוקר למנהל הרשות  דו"ח על החקירה אשר כולל, בין השאר, עובדות אודות התאונה, מסקנות החוקר לגבי הסיבות והנסיבות שגרמו לתאונה והמלצות החוקר לתיקון ליקויים ופגמים שגילה בקשר לתאונה ואמצעים שיש לנקוט בהם למניעת תאונות דומות בעתיד.

מטרותיו של תחקיר לבירור תאונה ימית הן מניעת תאונות ימיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות השיט. התחקיר הימי שעורכים חוקרי רספ"ן כאמור לא נועד על מנת לייחס אחריות אזרחית או פלילית לאירועים כאמור.

 

נוכח מטרות התחקיר שעורכים חוקרי הרשות כאמור מחד ונוכח העובדה כי התחקיר נערך ע"י הגוף המקצועי ביותר בהיבטי בטיחות השיט מאידך, התחקיר, מסקנותיו והראיות ששמשו לגיבושו מבוקשים פעמים רבות ע"י גורמים שונים לשימוש למטרותיהם השונות: לעיתים המשטרה מבקשת להיעזר בתחקיר ובמסקנותיו, לעיתים הציבור מבקש לקבל את התחקיר כדי לעשות בו שימוש לצרכיו, לרבות הגשת תביעה כספית או אחרת בעקבות התאונה הימית. נוכח אלה נוצר מתח בין מטרת הרשות בעריכת התחקיר לבין שימוש שעשוי להיעשות בתחקיר לאחר מכן, שבסופו של דבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרת עריכת התחקיר ואף עלול לפגוע בשיתוף הפעולה שיינתן בעתיד עם בצוע תחקיר – דבר שימנע מהרשות לבצע את תפקידה בעריכת תחקיר שכן הנחקרים עלולים לחשוש שמא דברים שימסרו לחוקרי הרשות ישמשו בעתיד נגדם, בהליכים מסוגים שונים, ולכן ימסרו מידע חלקי , משובש או א ימנעו ממסירת מידע לחוקרי הרשות בתחקיר הימי כאמור. במצב כזה, לא יוכלו חוקרי הרשות להתחקות אחר הסיבות שהובילו להתרחשות התאונה הימית ולכן לא יוכלו גם להמליץ המלצות שימנעו הישנותן של תאונות כאמור. 

 

נוסף על כך, הניסיון שנצבר ברשות במהלך השנים הרבות בהן נערכו חקירות ימיות הביא למסקנה כי ההוראות הקבועות כיום בפרק חקירת תאונות ים בת' בטיחות השיט אינן מספיקות לצורך הקניית סמכויות לחוקר להגיע לחקר האמת, ונדרש להגדירן מחדש.

 

זאת ועוד: הניסיון שנצבר ברשות לאחר עריכת מספר רב של חקירות ע"י חוקרי הרשות הביא למסקנה כי יש להטיל סנקציה על אדם אם לא ישתף פעולה עם החוקר במסירת עדותו. שכן, בהתאם לסמכויות המוקנית לחוקר שמונה, הוא מוסמך לגבות עדויות בעל פה ובכתב היכולות לדעתו להועיל לחקירה. כבר אירעו מקרים בהם החוקר פנה לאנשים מסוימים לצורך גביית עדויותיהם, והם התחמקו מלמסור עדותם בעל פה וגם בכתב. דבר זה מהווה פגיעה קשה ביכולתו של החוקר לבצע את החקירה, ומשכך – עלול לסכל כליל את יכולתה של הרשות להבין את הסיבות לתאונה ולהפיק מסקנות שישפרו את בטיחות השיט (וזו היא, כאמור, מטרת עריכת החקירות). משכך, וכדי להבטיח קיומו של שיתוף פעולה עם האנשים שמתבקשים ע"י החוקר למסור עדותם, נדרש לקבוע סנקציה פלילית.

 

נוכח הצורך להוסיף סמכויות וחובות כאמור לפרק התחקיר הימי, נדרש לקבוע פרק זה בפקודת הנמלים עצמה. מרבית הוראותיו של פרק התחקיר הימי היו קבועות כבר בפרק "תאונות ימיות" בתקנות בטיחות השיט (בפרק שניים עשר) למעט ההוראות שמוצע להוסיפן כאמור.

 

 

 

ג. הקניית סמכות מפורשת לשר התחבורה להסדיר את הכשירות הנדרשת לנתבים בטרם מינויים לתפקיד וכן במהלך בצוע תפקידם מעת לעת כפי הנדרש

נתב הוא תפקיד מקצועי הטומן בחובו אחריות רבה לחיי אדם ולבטיחות השיט. לפיכך, תפקיד זה טעון הכשרה והסמכה מהשר (בהתאם לסעיף 13 לפקודה). כיום מבוצעת הכשרה זו ע"י המעסיק של כל נתב פוטנציאלי, והוא גם שקובע את תכנית ההכשרה.

אנו סבורים כי ראוי שתכנית ההכשרה תיקבע ע"י השר באופן שיבטיח אחידות בהכשרת הנתבים וכן יבטיח כי ניתן מענה לכל הנושאים המקצועיים שהנתבים נדרשים להם בטרם יוסמכו לניתוב.

נוסף על כך, ככל שנדרש במהלך הזמן כי הנתבים (המוסמכים) יעברו הכשרה נוספת, חד פעמית או קבועה, מוצע להסמיך את השר לחייב הנתבים בבצוע הכשרה כאמור.

הואיל ונושאי ההכשרה השונים הינם ברמות פירוט גבוהות, והם משתנים לפרקים (בהתאם לשינויים טכנולוגיים, למסקנות המגובשות בעקבות אירועים שהתרחשו – בארץ ובעולם ולתובנות בדבר הכשרה נוספת שהנתבים נדרשים בה), מוצע כי קביעת עיקרי תכנית ההכשרה על ידי השר תעשה בהוראת מינהל שתפורסם ברשומות ולא בתקנות. כך תתאפשר יותר גמישות ומידיות בעדכון תכנית ההכשרה , ככל שיהא צורך בכך. 

 

 

דברי הסבר מפורטים להצעת התיקון

לסעיף 1 –

בסעיף זה הוספו הגדרות הדרושות להמשך התיקון.

"אופנוע ים" – הגדרה זו נכתבה בהתאם להגדרה הקבועה בתקנות משיטי כש"ק[15] ובהתאם להגדרה הקבועה בתקנות בטיחות השיט[16] נוכח הרצון להחיל את ההוראות בדבר איסור רכיבה על אופנוע ים.

גורם ישראלי"; "חוק הספנות" ו-"שליטה" – הגדרות אלה נחוצות לצורך המושג "כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי". בהתאם לחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה – 2005, מחילים על כלי שיט זר, המצוי בשליטה של גורם ישראלי (כאשר מהות ה"שליטה" המוגדרת בחוק דנן היא היכולת להורות על הפעלת כלי השיט) חלק מהחובות החלות על כלי שיט ישראלי: כך מוחלות על כלי השיט הזר , המצוי בשליטה של גורם ישראלי, על הגורם הישראלי  שהוא בעל שליטה בו, על איש צוות ישראלי המשרת בו ועל איש צוות זר שהסכים לכך, הוראות חוק הספנות (ימאים) כאילו היה כלי השיט הזר כאמור – כלי שיט ישראלי[17]. גם תקנות בטיחות השיט מגדירות "כלי שיט ישראלי"  בהגדרה מרחיבה, הכוללת, בין היתר, כלי שיט המצוי בשליטה של תאגיד ישראלי או אזרח ישראלי או של תושב קבוע בישראל, וכך מחיל גם על כלי שיט זר המצוי בשליטה של גורם ישראלי, חובות החלות על כלי שיט ישראלי הקבועות בתקנות בטיחות השיט (למעט החובות הקבועות בפרק השניים עשר בתקנות בטיחות השיט – ולמעט הוראות בדבר איסור ומניעת השטתו של כלי שיט כאמור בהיותו מחוץ לישראל)[18]. לפיכך, גם כיום, בהתאם להוראות הדין החלה לפי תקנות בטיחות השיט, בכל הנוגע לחקירת תאונות ימיות ולחובת הדיווח, כלי שיט זר המצוי בשליטה של גורם ישראלי היה מחוייב באותן חובות כמו כלי שיט ישראלי. האינטרס המוגבר של המדינה כלפי כלים אלה, להבדיל מהאינטרס כלפי כלי שיט זרים, מחייב את המשך החלת החובות המוגברות  על כלי שיט זר המצוי בשליטה של גורם ישראלי גם עם תיקונה של פקודת הנמלים והעברה אליה של ההסדר העוסק בתחקיר תאונות ימיות.

"מתקן בנמל" – הגדרה זו נחוצה לצורך סעיף 37ג המגדיר מה תחשב "תאונה ימית". השטה תקינה של כלי שיט אינה כרוכה בפגיעתו של כלי השיט באביזר, מכונה, חפץ או חלק מרציף בנמל ולכן ככל שהתרחשה פגיעה כזו, מוצע להקנות למנהל רספ"ן סמכות להורות על בצוע תחקיר ימי לגביה נסיבות התרחשותה והסיבות לה.

"משקה משכר", "סם מסוכן" ו"שיכור" – הגדרות אלה נכתבו בהתאם להגדרות הקבועות בפקודת התעבורה [נוסח חדש][19]. הגדרות אלה נחוצות לקביעת כמות החומרים האסורים בשימוש, נוכח השפעת על שיקול הדעת וכיוב' בזמן השטת כלי שיט, השתתפות בהפעלתו ורכיבה על אופנוע ים כנוסע.

"תפקיד בכלי שיט" – הגדרה מרחיבה זו כוללת את כל המצבים השונים בהם אדם משמש בתפקיד בכלי השיט, בין שהוא משיט כלי השיט בפועל, בין שהוא נתב הנמצא בכלי השיט – ואז מחויב קברניט כלי השיט להיוועץ בו[20]; בין שהוא אחראי על השטת כלי שיט ובעל שליטה מלאה בהשטת כלי השיט המושט ע"י אדם בן 16 שנים ומעלה שאינו בעל תעודת משיט[21]  ובין שהוא משמש בתפקיד אחר בכלי שיט כחלק מצוות הבטיחות, לרבות בהיותו בגדר "איש צוות לא מוסמך" (בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982). כל מי שחייב להיות בכלי השיט בעת השטתו, כתנאי לכשירותו לשיט ולהשטתו לפי כל דין, הוא בגדר במצע "תפקיד" בכלי השיט.

 

לסעיף 8א –

בסעיף זה נקבע איסור על אדם למלא תפקיד בכלי שיט ולהפליג באופנוע ים כנוסע כשהוא שיכור (בהתאם להגדרה המוצעת בראש התיקון).

המונח "תפקיד" מוגדר כאמור לעיל.

כפי שפורט לעיל, הצורך בקביעת איסור זה נובע מכך שהשטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים מסוכנת ביותר למי שמפעיל כלי שיט או ממלא תפקיד בכלי השיט ולסביבתו.

האיסור הקבוע בסעיף זה חל בזמן שהאדם ממלא תפקיד בכלי השיט. דהיינו, איש צוות שמפליג בכלי השיט אולם אינו מצוי במשמרת, לדוגמא, רשאי לשתות משקה משכר ובלבד שבעת שיתייצב למילוי תפקידו לא יהיה עוד תחת השפעת המשקה המשכר או הסמים המסוכנים.

מוצע להחיל את האיסור  הקבוע בסעיף זה גם על הנוסע באופנוע ים וזאת נוכח אופן השטת אופנוע הים אשר דורשת מעורבות פעילה גם של הנוסע (שיאחז היטב באופנוע הים או במשיט למניעת פגיעות, שלא יפריע למשיט וכיוב'). לכן נדרש להבטיח כי גם הנוסעים על אופנוע הים לא יהיו תחת השפעת סמים מסוכנים או אלכוהול.

 

לסעיף 13(ב) ו- 60 (1)(ג)

בהתאם לנוסח הפקודה היום, השר מוסמך ליתן רישיון ניתוב לנתב[22] ומוסמך לקבוע, בתקנות, את הכשירות הדרושה לנתבים, הסדרת התנהגותם ובצוע הנכון של תפקידיהם וקביעת אגרות או גמול אחר שיקבלו[23]. אולם בהעדר הסמכה מפורשת בפקודה בנוגע לקביעת תנאים לגבי הכשרת הנתבים ורענון מקצועי בו הם נדרשים מעת לעת, קיים ספק באשר לסמכות השר לקבוע הוראות אלה כמו גם לגבי עיקרי תכנית הכשרתם של הנתבים וכיוב'. כיום, כל תאגיד המבקש כי נתב פוטנציאלי כלשהוא יעבוד אצלו כנתב, מגבש לעצמו תכנית להכשרת הנתב ולאחר מכן מבקש מהשר להסמיך את הנתב הפוטנציאלי.

לפיכך ונוכח ההבנה כי ראוי שהשר יהא מוסמך לקבוע את הכשירות המקצועית הדרושה לנתבים לרבות ניסיון וידע עיוני ומקצועי, התמחות מעשית, רענון מקצועי ככל שהוא נדרש מעת לעת, הסדרת התנהגותם והבצוע הנכון של תפקידיהם, ובנוסף לקבוע את עיקרי תכנית הכשרתם של נתבים,  מוצע להסמיך את השר מפורשות לקבוע כל אלה.

עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע את התכנים האמורים בהוראת מינהל שתפורסם באתר רשות הספנות והנמלים ולא בתקנות וזאת נוכח רמת הפירוט הגבוהה הנדרשת בקביעת התכנים האמורים וכן כדי לאפשר גמישות וכניסה מהירה לתוקף של ההנחיות האמורות. שכן  להוראות אלה נדרש מועד כניסה לתוקף מהיר, יחסית, לאימוץ שינויים והנחיות כאמור שנועדו להגביר את בטיחות החיים בים ובטיחות השיט. פרסום התכנים כאמור באתר הרשות מאפשר נגישות גבוהה לפרסום זה לכל המתעניין בכך.

 

 

לפרק ה'1

בפרק זה מוגדרים מכלול ההסדרים שמוצע להחיל על תאונה ימית.

 

לסעיף 37א -

"פגיעה חמורה" – הגדרה זו נחוצה אף היא לצורך סעיף 37ג המגדיר מה תחשב "תאונה ימית". לא ניתן לקבוע בדווקנות מה היא פגיעה גופנית המקימה חובת דיווח אודות התאונה אולם בהתבסס, בין היתר, על הוראות דין במדינות אחרות, אנו מציעים להגדיר מושג זה בצורה המביעה כי אין מדובר בפגיעה קלת ערך – אשפוז בבית חולים במשך 48 שעות לפחות. לעיתים הצורך באשפוז מתברר מספר ימים לאחר הפגיעה ולכן הצענו לקבוע כי האשפוז כאמור יכול וייעשה שבעה ימים לאחר מועד התאונה ועדיין ייחשב כאשפוז כתוצאה מהתאונה, לעניין הגדרת הפגיעה כ"חמורה". אוסיף כי בכל מקום בו קיים ספק כלשהוא מבחינת היות הפגיעה "חמורה" או לא – מצופה מבעל כלי השיט, קברניטו וסוכנו לדווח על התאונה לממונה על הנמלים.

"תאונה ימית" – הגדרה זו מפורטת מקרים חריגים, אשר אינם מתרחשים כתוצאה מהפעלה תקינה ושגרתית של כלי שיט. לפיכך, התרחשות של אחד (או יותר) ממקרים אלה  עשויה להעיד על דבר לא תקין שראוי לברר את הנסיבות להתרחשותו ובמידת הצורך, לקבוע דרכים למניעת הישנותו. על כן מוצע לקבוע כי בהתרחש אחד מבין המקרים המפורטים מוסמך הממונה על הנמלים להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על עריכת תחקיר ימי. ככלל מדובר בסעיפים המפרטים התרחשות ספציפית וקיים "סעיף סל" המקנה לממונה על הנמלים סמכות להפעיל שיקול דעתו לחקור תקלה שהתרחשה בכלי שיט (בלי קשר ללאומיותו) או מעשה  או מחדל שהתרחש (בכלי שיט ישראלי בלבד) וזאת אם הממונה על הנמלים החליט שטובת הציבור או הפקת לקחים מקצועיים מחייבים חקירתו. ככלל, סעיף זה קבוע גם כיום בתקנות בטיחות השיט[24] תוך שנערכו בו התאמות קלות להתקדמות הטכנולוגית (הוספת אמצעי כיבוי בגז והשמטת אמצעי כיבוי שריפות בקיטור, לדוגמא) ובוצעה החלתו על כל כלי השיט בכל תת הסעיפים (בעוד בנוסח הקיים בתקנות בטיחות השיט, סעיף המשנה (3) חל רק על אנייה, , גוררת, סירה או ספינה המסיעים נוסעים או משאות בשכר; סעיפי המשנה (5), (8),(10), (12) ו – (13) חלים רק על אנייה וסעיף משנה (11) חל רק על גוררת ישראלית). זאת נוכח ההבנה שראוי לחקור התרחשות חריגה בפעילותו של כלי שיט מכל סוג וגודל שהוא.

"תחקיר ימי" -  מטרת ההגדרה היא להבהיר את שטח פעולתו של התחקיר הימי ומטרת עריכתו.

 

 

 

 

לסעיף 37ב -

 

לסעיף משנה (א) - סעיף זה קובע את חובת הדיווח לממונה על הנמלים. מטבע הדברים, אם הממונה על הנמלים לא יקבל דיווח, במועד המוקדם ביותר להתרחשות האירוע, הוא לא יוכל להפעיל את סמכותו ולשקול את הצורך בבצוע תחקיר לאירוע.

בהקשר זה נדגיש כי דיווח במועד במוקדם ביותר האפשרי ממועד התרחשות התאונה הוא קריטי כדי לאפשר עריכת תחקיר ימי מדויק ככל הניתן, גביית עדויות ועריכת בדיקות סמוך ככל הניתן למועד האירוע.

חובת הדיווח מוטלת על בעלו, וכנו או קברניטו של כלי שיט ישראלי בכל מקום בעולם או של כלי שיט זר הנמצא בישראל. חובה זו (הקיימת גם כיום בתקנות בטיחות השיט[25]) מוטלת על בעלי התפקיד ביודעים ממקור ראשון אודות התרחשות התאונה.

לגבי כלי שיט ישראלי מוטלת חובת הדיווח גם לגבי תאונה ימית שהתרחשה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל וזאת נוכח האחריות המוגברת של המדינה על כלים אלה והצורך להפיק מסקנות אשר אפשר ויבואו לידי ביטוי במתן הנחיות או בתיקון הוראות דין בהתאם לסמכות המדינה על כלי השיט הרשומים בפנקס הרישום המתנהל עפ"י הדין בישראל.

לסעיף משנה (ב) – בסעיף זה מוטלת חובת דיווח גם על מנהל הנמל, אשר שבשטחו התרחשה התאונה, וזאת כדי להגביר את הסיכוי שהמידע אודות התאונה יגיע לממונה על הנמלים במועד המוקדם ביותר האפשרי. קבלת המידע האמור במועד המוקדם ביותר מהתרחשותו תאפשר לממונה על הנמלים להורות מינוי חוקר לעריכת תחקיר ימי (ככל שיחליט לעשות כן) במועד סמוך ככל הניתן למועד התאונה  – דבר שיש בו כדי לתרום להבנת הסיבות שגרמו לתאונה ולפיכך להמליץ על המלצות מדוייקות למניעת הישנות התאונה. סעיף זה קבוע גם כיום (בשינוי קל) בתקנות בטיחות השיט[26].

לסעיף משנה (ג) – כדי שהממונה על הנמלים יוכל להפעיל את שיקול דעתו כאמור בדבר מינוי חוקר , הוא נדרש לקבל את מלוא הפרטים הרלוונטיים לאירוע. מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות את הפרטים הנדרשים בדיווח לממונה על הנמלים.

 

לסעיף 37ג –

סעיף זה, הקבוע כבר כיום בתקנות בטיחות השיט[27], מקנה לממונה על הנמלים את הסמכות למנות חוקר לערוך תחקיר ימי, בהתרחש תאונה ימית.

 

 

 

לסעיף 37ד –

סעיף קטן (א) קובע את סמכויות החוקר.

כיום, סמכויות החוקרים לצורך בצוע חקירה קבועות בצורה עמומה יחסית בתקנות בטיחות השיט[28], וכוללות, בעיקרן, גביית עדויות; ביקור במקום התאונה ובכלי השיט, תוך שמצוין כי אם מקום התאונה או מקום שהייתו של כלי השיט בחוץ לארץ – ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ הוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה וחזרה, נסיעותיו ושהייתו בחוץ לארץ וכן מוסמך החוקר "לעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה"[29].

ניסוח זה אינו ברור דיו ויש לפרט את הסמכויות המוקנות לחוקר, כמפורט:

(1)  סמכות לדרוש למסור לחוקר את שמו ומענו של כל אדם ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו – כדי שהחוקר יידע אם האדם נחוץ לגביית עדותו או לא;

(2)  סמכות לדרוש מכל אדם או גוף, הרלוונטי לאירוע התאונה, למסור לו מידע ומסמכים היכולים לדעתו להועיל לחקירה;

(3)  גביית עדויות מאדם שלדעתו יש לו מידע הקשור להתרחשות התאונה; סמכות זו קבועה גם כיום בתקנות בטיחות השיט[30].

(4)  לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור להתרחשות התאונה, בכפוף להוראות סעיף (ב) להלן;

(5)  להיכנס לכל מקום ולבקר במקום התאונה ובכלי השיט המעורב בה ולבדקם סמכות זו קבועה גם כיום בתקנות בטיחות השיט[31]. נוכח הסמכות המוקנית לממונה על הנמלים למנות חוקר אשר יחקור תאונה ימית שארעה לכלי שיט ישראלי בכל מקום שהוא, ונוכח העובדה שכלי שיט, מעצם טיבם, מפליגים בעולם, עשויים להיות מקרים בהם ידרשו החוקרים לערוך תחקיר בכלי שיט המצויים במקום בעולם, מעולם לגבולות המדינה. לכן נדרש לקבוע הוראה זו.

(6)  הסמכות לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או לנהוג בהן בדרך אחרת. מדובר בבדיקות שאפשר ויהיו נחוצות לצורך עריכת התחקיר הימי, ולכן נדרש לקבוע אותן.

(7)  להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט לצורך השלמת גביית העדויות או עריכת הבדיקות בכלי השיט, ובלבד שהעיכוב יהיה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין – עריכת התחקיר עשויה להימשך זמן מה, עד לאיסוף מלוא המידע, יערכו מלוא הבדיקות הנדרשות ויושלם הליך גביית העדויות. אם כלי השיט וצוותו יפליגו בטרם הושלם התחקיר הימי, ראיות ומידע עלולים להיעלם, בטעות או במזיד, דבר שיסכל כמובן את מטרת התחקיר הימי. לפיכך נדרש להסמיך את החוקר להורות על עיכוב הפלגתו של כלי השיט, ככל שיידרש, עד להשלמת איסוף המידע והעדויות החיוניים לצורך גיבוש התחקיר. אולם כדי שלא להכביד יתר על המידה על מפעיל כלי השיט, הואיל ועיכוב כלי השיט פוגע במפעיל, מוצע לקבוע כי העיכוב יהיה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות.

(8)  לעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה.

 

נוסיף כי סמכויות אלה בעיקרן (למעט הסמכות הקבועה בפסקת משנה (8)) מוקנות גם לחוקרים הפועלים מכח דינים אחרים, כגון: חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, חוק הטיס וכיוב'.

 

סעיף קטן (ב) קובע הוראות החלות על חפץ שנתפס לפי סעיף 37ד(א)(4):

בסעיף זה נקבעה שורת הוראות החלות על חפץ שתפס החוקר מכח סמכותו לפי סעיף 37ד(א)(4). מטרת ההוראות כאמור היא לאזן בין הסמכות שניתנה לחוקר לתפוס חפץ על מנת שיוכל להיעזר בו לצורך עריכת התחקיר הימי וגיבוש מסקנותיו, שנועדו להגביר את בטיחות השיט , למנוע תאונות ימיות ולמנוע זיהום ים , לבין זכויות בעל החפץ, שהחפץ ניטל ממנו.

 

סעיף קטן (ג) קובע הוראות בדבר תשלום הוצאות בגין עריכת התחקיר הימי:

מוצע לקבוע כי הוצאות איסוף וגיבוש המידע או המסמכים, הוצאות עריכת הבדיקות, המדידות, נטילות הדוגמאות ובדיקתן במעבדה או בכל דרך אחרת והוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה ובחזרה, נסיעות בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ , אם מקום התאונה או מקום שהייתו של כלי השיט בחוץ לארץ – יחולו על בעל כלי השיט או סוכנו. חלק מהמידע הנדרש לבצוע התחקיר שמור במערכות אלקטרוניות משוכללות המצויות בכלי השיט. הוצאתו של מידע כאמור עשויה להיות כרוכה בעלויות כספיות, אשר משרד התחבורה אינו מתוקצב לשאת בהן ואף מהפן העקרוני, אינו אמור לשאת בהוצאות כאמור בגין הוצאת מידע ממערכת שבעל כלי השיט בחר להתקינה משיקוליו שלו. כך גם באשר להוצאות עריכת בדיקות והוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה ובחזרה, נסיעות בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ. על כן מוצע לקבוע כי הוצאות אלה, הנלוות מילא לחובת מסירת המידע ולצורך לערוך את התחקיר כאמור, יחולו על בעל כלי השיט או סוכנו.

נציין, כי חובת התשלום עבור הוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה ובחזרה, נסיעות בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ , אם מקום התאונה או מקום שהייתו של כלי השיט בחוץ לארץ, מוטלת כבר כיום על בעל כלי השיט וסוכנו (בהתאם לתקנה 100(2) לתקנות בטיחות השיט).

 

לסעיף 37ה –

כאמור, עריכת תחקיר ימי מוקנית לשיקול דעתו של הממונה על הנמלים. הממונה על הנמלים יורה  על עריכת תחקיר ימי כאשר הוא סבור כי מסקנותיו עשויות לקדם את מניעת התאונות הימיות , להגביר את בטיחות השיט או להביא למניעת זיהום הים. לפיכך מוצע להסמיך את הממונה על הנמלים גם להורות על הפסקת תחקיר ימי אם הוא סבור שאין בו כדי להביא למסקנות האמורות, וכן מוצע להסמיכו להורות על חידוש תחקיר ימי אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן ולהורות על עריכת תחקיר ימי נוסף אם הוא סבור כי מסקנותיו עשויות לקדם את מניעת התאונות הימיות , להגביר את בטיחות השיט או להביא למניעת זיהום הים.

 

לסעיף 37ו –

השר יסמיך חוקרים לבצוע תחקיר ימי מבין עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. בסעיף זה נקבעים תנאי הסף המצטברים להסמכה לתפקיד חוקר:

(1)  אישור ממשטרת ישראל כי אינה מתנגדת להסמיך את העובד כחוקר, מטעמי בטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)  היות המועמד בעל ידע ונסיון בתחום הימי והיותו ממלא אחר תנאי כשירות, קיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן קבל הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה, הכל כפי שהורה הממונה על הנמלים באישור השר. מוצע כי תנאי הכשירות, לרבות הכשרה מקצועית מתאימה, יקבעו ע"י הממונה על הנמלים וינתן להם אישור השר וזאת נוכח היותו של הממונה על הנמלים בעל התפקיד המקצועי ביותר בתחומי הספנות והנמלים במשרד התחבורה שיכול לקבוע את ההכשרה המקצועית הנדרשת לתפקיד חוקר, לרבות עריכת שינויים הנדרשים בהכשרה זו מעת לעת ובהתאם לנסיבות המשתנות, ככל שיהא בכך צורך.

מוצע לקבוע כי מינוי חוקר יפורסם ברשומות.

 

לסעיף 37ז –

מוצע כי השר יעניק לחוקר שמונה על ידו תעודה המעידה אודות מינויו וסמכויותיו, וכי החוקר יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו רק לאחר שהציג תעודה כאמור, ככל שנדרש לכך.

 

 

 

לסעיף 37ח –

בטרם יוגש הדו"ח הסופי מוצע לקבוע מנגנון אשר בגידרו החוקר יעביר טיוטת הדו"ח הסופי (המכילה את המידע העובדתי שעתיד להיכלל בדו"ח הסופי) לממונה על הנמלים ולכל אדם שיש כוונה לקבוע לגביו בדו"ח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לתאונה. החוקר יציין בפני האדם מקבל טיוטת הדו"ח על זכותו להגיש תגובה באופן ובמהלך התקופה שיורה. מטרת ההליך הזה היא לאשר לכל מי שאפשר ויקבע לגביו כי במענה או במחדל שלו תרם לתאונה, להביא עמדתו בפני החוקר ולהציג בפני החוקר פרטים נוספים אשר אפשר וישנו את החלק העובדתי בדו"ח ולפיכך אפשר  וישנו את המסקנות וההמלצות בדו"ח.

באמצעות הליך זה יושגו שתי מטרות: האחת, תינתן לאדם שיש כוונה לקבוע לגביו בדו"ח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לתאונה האפשרות להציג את הדברים שהתרחשו, כפי שהוא ראה וחווה אותם, והשנייה – מתן אפשרות נוספת להגיע לחקר האמת אודות האירועים העובדתיים שהביאו להתרחשות התאונה, ולכן להפקת מסקנות והמלצות מדויקות יותר.

נוסיף כי הסדר זה הינו כדוגמת ההסדר הקבוע בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב – 1972.

 

לסעיף 37ט –

לאחר שמסר החוקר את טיוטת הדו"ח הסופי למי שיש כוונה לקבוע לגביו בדו"ח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לתאונה, ושמע את תגובתו, ככל שהוגשה, רשאי החוקר לתקן את טיוטת הדו"ח. לאחר הליך זה יגיש החוקר לממונה על הנמלים את הדו"ח הסופי.

לפסקת משנה (ב) – מוצע לפרסם בדו"ח הסופי את עובדות מקרה התאונה; מסקנות החוקר לגבי הסיבות והנסיבות שגרמו לתאונה והמלצות החוקר לתיקון ליקויים ופגמים שגילה בקשר לתאונה והאמצעי שיש לנקוט בהם למניעת תאונות דומות בעתיד. כלל המרכיבים הללו הם מהותו של התחקיר ומהם ניתן לגזור מסקנות נדרשות לצורך שיפור מניעת תאונות ימיות עתידיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות החיים בים ובטיחות השיט.

לפסקת משנה (ג) – נוכח העובדה שמטרת התחקיר, כמו גם הדו"ח שיצא בסיומו, היא מניעת תאונות ימיות עתידיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות החיים בים ובטיחות השיט והוא לא נועד לייחוס אחריות אזרחית או פלילית לאירועים כאמור, מוצע כי בדו"ח הסופי לא יכללו פרטים המזהים את המעורבים בתאונה ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות. ממילא לפרטים אלה אין כל ערך למטרת התחקיר והדו"ח כאמור, אולם חשיפתם עלולה לפגוע בזכויות המעורבים לפרטיות וכיוב'.

 

 

לסעיף 37י –

הדו"ח הסופי יוגש לעיונו של הממונה על הנמלים. מוצע כי הממונה על הנמלים יערוך דיון בדו"ח, במסקנותיו ובהמלצותיו. הניסיון שנצבר ברשות מלמד כי לעיתים לממונה על הנמלים יש הסתייגות מסוימת ממסקנה או מהמלצה שניתנו בדו"ח וזאת בעקבות תפקידיו ונוכח ניסיונו העשיר בתחום הספנות. לפיכך, ככל שלממונה על הנמלים תהיה הסתייגויות ממסקנה או מהמלצה כלשהיא הכתובה בדו"ח – יפרט זאת הממונה על הנמלים במסמך הסתייגויות. מסמך זה ילווה את הדו"ח הסופי כך שבכל מקום בו יוצג הדו"ח הסופי יוצג גם מסמך ההסתייגויות, שניתנו ע"י הרגולטור הבכיר ביותר בתחום הספנות והנמלים, להשלמת התמונה.

 

לסעיף 37יא –

 

כאמור, מטרת התחקיר כמו גם מטרת הדו"ח הסופי היא מניעת תאונות ימיות עתידיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות החיים בים ובטיחות השיט. ניסיון הרשות בתחום הספנות ובפרט בדו"חות חקירה מעלה כי לעיתים די בפרסום נסיבות המקרה (ללא פרטים מזהים), המסקנות שהופקו וההמלצות שניתנו בעקבות המקרה, כדי לשפר את בטיחות השיט. לפיכך יש חשיבות עצומה לפרסום דו"ח החקירה ברבים. כאמור לעיל, נוכח חשיבותו של מסמך ההסתייגויות להבנת דו"ח החקירה, מסקנותיו והמלצותיו, ראוי לפרסם את מסמך ההסתייגויות יחד עם דו"ח החקירה. המקום המתאים ביותר לפרסום כזה הוא אתר האינטרנט של הרשות.

 

לסעיף 37יב –

ניסיון הרשות בעריכת חקירות ימיות מעלה כי לעיתים, חלק מההמלצות בדו"ח החקירה מכוונות כלפי בעלי כלי השיט המעורבים. לפיכך מוצע כי ככל שמדו"ח החקירה או ממסמך ההסתייגויות עולות מסקנות או המלצות באשר לפעולות שבעל כלי השיט המעורב בתאונה נדרש לבצע או להימנע מביצוען, במקביל לפרסום דו"ח החקירה ימסור הממונה על הנמלים את דו"ח החקירה ומסמך ההסתייגויות (ככל שנערך כזה) לבעל כלי השיט ויורה לו על פעולות שעליו לבצע או להימנע מביצוען בהתאם.

 

לסעיף 37יג –

כידוע, מטרת התחקיר כמו גם מטרת הדו"ח הסופי היא מניעת תאונות ימיות עתידיות, מניעת זיהום הים  והגברת בטיחות החיים בים ובטיחות השיט ואינה מציאת האשם בתאונה הימית. יחד עם זאת, מי שנדרש לספק מידע או מסמכים לחוקר, עלול לחשוש כי שיתוף הפעולה שלו יהיה בעוכריו אם ישמש למטרות שונות ממטרות התחקיר, האמורות לעיל. לכן עלולים הנשאלים להימנע מלשתף פעולה עם חוקר הרשות. נוכח זאת, ועל מנת להגביר את שיתוף הפעולה של האנשים הקשורים לתאונה ימית למסירת מידע – דבר שיגביר את יכולת החוקר להבין את הסיבות שגרמו לתאונה ולהמליץ על אמצעים שימנעו הישנותן של תאונות ימיות וכו', מוצע לקבוע כי הודעות שנמסרו לחוקר וכו' לא ימסרו ולא יתקבלו כראייה בהליך משפטי.

נציין כי סייג זה הינו בדומה לסייג הקבוע בסעיף 123(ב) ו- 124(א) לחוק הטיס, התשע"א – 2011.

 

לסעיף 54 –

כאמור, התחקיר המבוצע נשען , בין היתר, על קבלת מידע באמצעים שונים (גביית עדויות, קבלת מסמכים ומידע אלקטרוני וכיוב'). בלא קבלת המידע כאמור, יקשה ביותר על החוקר עד בלתי אפשרי לבצע את התחקיר ולהבין מה באמת היו הסיבות לתאונה, ולכן לתת את ההמלצות הנכונות שיוכלו למנוע הישנותן של תאונות ימיות וכו'.

היעדר שיתוף פעולה עם הנחקרים ושאר האנשים המתבקשים ע"י החוקר למסור מידע ומסמכים, יסכל את מטרת התחקיר הימי. משכך, ועל מנת להבטיח שיתוף הפעולה ומסירת המידע הנדרש, מוצע לקבוע את העונש כאמור.

 

נוסיף, כי נוכח ההצעה בחוק זה, לקבוע כי הודעות שנמסרו לחוקר , עדויות שנגבו בתחקיר הימי, פרוטוקול גביית העדויות, תגובות שהתקבלו וכיוב' לא ימסרו ולא יתקבלו כראייה בהליך משפטי, בהליך משמעתי או בהליך שנוקט מעביד כלפי עובדו, אין בחובה לשתף פעולה עם חוקרי הרשות כאמור משום פגיעה בזכויות הנחקר . שכן דברים שימסור כאמור לא ישמשו להליך אחר אלא לתחקיר הימי, שמטרותיו, כאמור, הינן הגברת בטיחות השיט.

 

הסנקציה שמוצע לקבוע כאמור הינה בדומה לסנקציות הקבועות בסעיף 24 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011[32], בסעיף 142(ד)(2) לחוק הטיס,  בסעיף 63(ב)(6) לחוק אויר נקי, התשס"ח – 2008[33] ובסעיף 15ג(ב) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987[34].

 

לסעיף 57א –

מוצע להסמיך שוטר לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט ומנוסע המפליג על אופנוע ים לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

בדיקות אלה אינן בדיקות פולשניות ובהתאם נקבע, אף בפקודת התעבורה, כי שוטר רשאי לדרוש מנהג לערוך בדיקת נשיפה אף בהעדר חשד סביר.

כמו כן מוצע להסמיך שוטר לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט ומנוסע המפליג על אופנוע ים לתת לו דגימה של רוק אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

מוצע להסמיך שוטר לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט או מנוסע המפליג על אופנוע ים, שלשוטר יש חשד סביר כי הפר את האיסור הקבוע בסעיף 8א, לתת דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז או סם מסוכן  או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.

תוצאות בדיקת רוק המעידות על הימצאות סמים או אלכוהול, יקימו חשד סביר המאפשר לשוטר לדרוש עריכת בדיקת דם או שתן לבירור הימצאות סמים או אלכוהול ובאיזה ריכוז; אולם תוצאת בדיקת רוק שאינה מעידות על הימצאות סמים לא ישללו את סמכותו של שוטר לדרוש לערוך בדיקת שתן או דם אם התקיים חשד סביר ממקור אחר.

 

הסמכה זו מקבילה להסמכת שוטר ומפקח הקבועה בסעיפים 99 ו- 98 לחוק הטיס ולהסמכת שוטר הקבועה בסעיף 64ב(א1) ו-(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת התעבורה) לערוך בדיקות במקרה שיש חשד סביר להפרת החובה כאמור.  מטרת הבדיקה היא לאכוף את קיום האיסור הקבוע בסעיף 8א לפקודה.

 

לסעיף 57ב –

ההוראות המוצעות נועדו לספק מידע לנבדק אודות מטרת הבדיקה ומשמעות סירוב לבצועה, נועדו לקבוע כי נטילת הדגימה תעשה באופן שיבטיח שמירה על כבודו ופרטיותו של הנבדק. למען הסר ספק מוצע לקבוע כי נטילה של דגימת דם תעשה רק בידי בעל מקצוע רפואי, כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו – 1996 כדי להבטיח שדגימה זו, אשר נטילתה מורכבת יותר משאר הבדיקות ועלולה להיות כרוכה בכאב ובפציעת הנבדק (אם אינה נעשית ע"י בעל מקצוע), תעשה ע"י בעל מקצוע רפואי כאמור.

 

עוד מוצע כי השר, בהסכמת שר הבריאות, יאשר בהודעה ברשומות  מכשיר שישמש לקבלת דגימה של אוויר הנשוף מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, וכן מכשיר שישמש לקבלת דגימת רוק מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן וזאת כדוגמת סמכויות השר לפי סעיף 99(ט) לחוק הטיס.

 

מוצע כי השר ושר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת (להלן – הוועדה), יקבעו הוראות בעניינים של אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

עוד מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור הוועדה, לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה, ויקבע  שיעור מרבי של ריכוז אלכוהול לעניין ההגדרה "נתון תחת השפעת אלכוהול".

 

הוראות סעיף זה מקבילות להוראות בדבר נטילת הדגימות הקבועות בסעיף 64ב ו- 64ג לפקודת התעבורה ולהוראות הקבועות בסעיף 99 לחוק הטיס.

 

לסעיף 57ד –

העונש המוצע לקבוע בגין מילוי תפקיד בכלי שיט, הפלגה על אופנוע ים כנוסע כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתה משקה משכר, וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, הוא חמש שנים.

 

מוצע לקבוע עונש זה כדוגמת העונש הקבוע  בחוק הטיס (בסעיף 142(ג)(2)) בגין הפרת עבירה דומה , בהטסת כלי טיס, וזאת נוכח הסכנות הדומות ביותר בגין בצוע עבירות אלה: מדובר בעבירות המסכנות חיים, הן של האדם עצמו ושל אלה שבכלי השיט עימו, והן של הסובבים את כלי השיט במים – כלי שיט אחרים ומפליגים שעליהם, שחיינים , צוללים וכיוב' העשויים להית במים. 

 

עונש זה ראוי נוכח אחריותו של האדם לבטיחות השיט כאמור לעיל שכן מוצע להטיל את העונש המוצע על האדם הנוטל חלק בהשטת כלי השיט (בהיותו משיט כלי השיט או ממלא בו תפקיד) ומכאן אחריותו לשאר המפליגים ולסובבים אותו במים וכן על אדם המפליג באופנוע ים כנוסע ולכן יש חשיבות רבה להתנהגותו, למעשיו או למחדליו באופנוע הים, אשר עלולים להשפיע גם על משיט אופנוע הים וגם על הסובבים אותו במים.