תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(אסדרת ספקי תכנים)(תיקון מס'...) התשע"ח-2018.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
שינוי
מתכונת האסדרה בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית והתאמתה להתפתחויות טכנולוגיות,
כך שתוחל אסדרה על ספקי תכני חוזי-שמע המעבירים תכנים לציבור בישראל, החל מהיקף
הכנסות מסוים, תוך עידוד התחרות והפחתת הנטל הרגולטורי.
ג. עיקרי החוק המוצע
שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלוויזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט. התלות שהייתה בעבר, בין התשתית להפצת התוכן – כבלים ולוויין ובין אספקת השירות, קרי מתן שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, הצטמצמה, וכיום גם גורמים שאינם בעלי תשתית יכולים להציע לציבור הרחב שירותי טלוויזיה רב-ערוצית על גבי תשתית רשת האינטרנט ("שירות OTT" – Over The Top). שירות ה-OTT משנה באופן דרמטי את שוק השידורים, ומערער מודלים עסקיים שהתבססו על אמצעי הפצה ואספקת תוכן כמקשה אחת.
כניסת מתחרים חדשים אפשרה לצרכנים ליהנות מהרחבת היצע שירותי הטלוויזיה. כך, אם בעבר נדרש הצרכן לבחור בין החלופה של שירותי טלוויזיה רב-ערוצית במחיר גבוה לבין החלופה של מספר ערוצים מצומצם המשודרים על גבי מערך עידן פלוס, הרי שכיום קיימות לצרכן חלופות אחרות שכוללות היצע תכנים רחב במחיר נמוך. תהליך זה אף עודד את חברות הכבלים והלוויין לפתח מוצרים חדשים על גבי תשתית האינטרנט, אשר מוצעים לצרכן במחיר מוזל.
ואולם, הרגולציה הקיימת כיום בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן- חוק התקשורת) המסדירה את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית למנויים, אשר מופקדת בעיקרה בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (להלן- המועצה), חלה כיום רק על מי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין, ואינה חלה על אותם שחקנים חדשים המציעים את שירותיהם על גבי האינטרנט.
בהמשך לשינויים אלה ולשינויים נוספים הנוגעים לטלוויזיה המסחרית, ביום ב' בתשרי התשע"ו (18 בספטמבר 2015) מינה ראש הממשלה ושר התקשורת דאז, ועדה מייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת דאז מר שלמה פילבר (להלן – הוועדה). בוועדה היו חברים נציגים ממשרד התקשורת, המשפטים, האוצר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.
הוועדה עסקה במספר נושאים, ובהם עידוד כניסה של שחקנים חדשים לשוק השידורים, עידוד יצירה מקומית, ובחינת המשמעויות של הגידול בשירותי תוכן המסופק באמצעות האינטרנט, לרבות המעבר של תקציבי פרסום לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, והשלכות של אלה על השידורים הממומנים באמצעות פרסומת והשידורים הרב-ערוציים בתשלום. ביום כ"ג בסיון התשע"ו (29 ביוני 2016) הגישה הוועדה את מסקנותיה.
הוועדה בחנה את שוק השידורים, את הרגולציה החלה בו, ואת מידת תרומתה לקידום השירותים הניתנים לצרכן ולרמת התחרות בו. כמו כן בחנה הוועדה את מידת ההתערבות הרגולטורית הנדרשת בשוק המתפתח. בין היתר מצאה הוועדה כי הרגולציה הקיימת מבוססת על מספר הנחות יסוד, ביניהן ההנחות כי מספר גופי השידור מוגבל, וכי בשל אופיו המיוחד של השירות ומידת השפעתם של הגורמים המשדרים, יש להקפיד הקפדה יתרה על פעילותם, ולקבוע כללים המבטיחים את הגשמת האינטרס הציבורי. הנחות אלו הביאו להתפתחות מערכת רגולטורית מורכבת אשר לצד יתרונותיה הביאה ליצירת חסמי כניסה משמעותיים בפני גוף חדש המבקש לחדור לשוק.
השינויים המהותיים בשוק, ובראשם השינוי באופן צריכת התכנים וההתהוות של האינטרנט כפלטפורמה אלטרנטיבית לפלטפורמות השידור המסורתיות, הובילו למסקנה כי יש לשנות את הרגולציה הקיימת כך שתאזן את מגרש המשחקים בו פועלים ספקי התכנים השונים, שלפי המצב הקיים, חלקם פועלים תחת רגולציה כבדה וחלקם פועלים ללא רגולציה כלל, וכן תיתן מענה למאפיינים הייחודים ולחשיבות המיוחדת של השידורים ובהם מידת השפעתם החברתית.
על-פי הרגולציה הקיימת בשוק השידורים, הקביעה בדבר "שידור מהו" היא קביעה פשוטה: כל התוכן הזמין על מרקע הטלוויזיה – הוא שידור, בעוד תכנים אודיו-ויזואליים אחרים אינם שידורים. בניגוד למצב זה, כיום צרכן המבקש לצרוך תוכן חוזי- שמע (אודיו-ויזואלי) חשוף למגוון רחב ביותר של תכנים, המופצים הן בפלטפורמות מסורתיות והן בפלטפורמות אינטרנטיות. תכנים אלה ניתנים לצפייה במסכים רבים ומגוונים – טלוויזיה מסורתית, מחשב אישי, מחשב לוח, טלפון חכם, וכו'. על כן, אין אפשרות להסתפק באמירה כללית, לפיה שירות יהיה נתון לרגולציה אם הוא "דמוי-טלוויזיה" (television like) מבלי ליצוק תוכן לביטוי זה. ברור כי לא כל תוכן הכולל חוזי-שמע יחסה תחת רגולציה; כך למשל, אין הכוונה כי אתר אינטרנט טקסטואלי ברובו המשלב מספר קטעי וידאו לצפייה ייכנס תחת הרגולציה המוצעת.
ולכן, מוצע להחיל אסדרה על ספקי תוכן חוזי- שמע המשדרים מגוון של תכנים, כלומר מגוון של ז'אנרים (סוגות), תחת עקרון של אדישות טכנולוגית. כלומר, על ספקי תוכן כאמור תחול אסדרה אף אם הם מפיצים את תכניהם באמצעים כדוגמת רשת האינטרנט ובלבד שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל, התכנים משודרים ביוזמתם ובאמצעות ממשק (חומרה או תוכנה) הנמצא בשליטתם (להלן - ספקי תכני חוזי- שמע). תכנים אלה יכולים להיות מוצעים לצרכנים בדרכים שונות ובהן בדרך של שידור בזמן אמת (ליניארי) או שידור המאפשר לצרכן לבחור את זמן הצריכה (VOD).
בצד זאת, בשל אופיו העל-לאומי של האינטרנט, רגולטור מקומי יתקשה להטיל חובות רגולטוריות על גופים הפועלים מחוץ לתחום שיפוטו. על כן, המתווה הרגולטורי המוצע, מתייחס אך ורק לספקי תכני חוזי-שמע שפעולתם מיועדת בעיקר לציבור בישראל.
בנוסף, מוצע להחיל על ספקי תכני חוזי- שמע אסדרה באופן הדרגתי. כך, חובת הרישוי לא תוחל מיד על כל ספקי התכנים, אלא רק על ספקי תכני חוזי-שמע בעלי היקפי פעילות מסוימים. באופן דומה, חלק מן החובות המוטלות על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע לא יחולו באופן מיידי, אלא בתלות בהיקף הכנסות מסויים, הן מטעמי הגנת ינוקא והן מאחר שהטעמים להחלתם אינם מתקיימים – כמו בחובות הנובעות מקיומו של כוח שוק ומידת השפעה על הצופים.
כך, מוצע כי יהיו שני סוגים של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי- שמע:
"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות בינוני"- מי שסך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים הוא 350 מיליון שקלים חדשים ומעלה, ולא יותר מ- 700 מיליון שקלים חדשים, יחולו עליו חובות שתכליתן הגנה על הצופה דוגמת הגנה על קטינים וייצוג מיעוטים, שידורים אסורים , וחובות נוספות ובהן חובת רכישה או הפקה של הפקות מקור שתחול עליו באופן הדרגתי, חובות מכוח חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) התשס"ה-2005, ומגבלות על בעלויות צולבות.
"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב"- מי שסך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים הוא 700 מיליון שקלים חדשים בשנה, לפחות, יחולו עליו כלל החובות הרגולטוריות המוצעות בחוק, ובהן החובות האמורות לעיל, וכן חובת רכישה או הפקה של הפקות מקור וחובת הוצאה כספית עבור הפקה ורכישה של תתי סוגות, חובות לעניין חבילת יסוד, חובות צרכניות, ומגבלות החזקה והפקה של ערוצים.
מלבד זאת מוצעת גם הגדרה של "בעל רישיון מהותי", לפיה, בעל רישיון מהותי הוא בעל רישיון להעברת תכני חוזי שמע שעושה שימוש בתשתית מנוהלת להעברת תכנים. בהקשר זה מוצע להחיל על בעל רישיון כאמור חובות הקשורות לשימוש בתשתית מנוהלת להעברת תכנים (כדוגמת תשתית שידורי הכבלים או שידורי הלוויין ובשונה מתשתית האינטרנט)- ובעיקרן חובת העברה של שידוריהם של הערוצים הפתוחים וחובה להעברת תכניהם של בעלי רישיונות מיוחדים להעברת תכני חוזי-שמע.
בנוסף, בשל שינויים משמעותיים בשוק הפרסום בטלוויזיה, מוצע כי האיסור על שידורי פרסומת יחול על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או רחב.
מן האמור יוצא כי על ספקי שירות קטנים (שהכנסותיהם נמוכות מ- 350 מיליון שקלים חדשים בשנה) לא יוטלו חובות רגולטוריות, וזאת מארבעה טעמים עיקריים. ראשית, אין באפשרותו של מתחרה קטן לנצל לרעה כוח שוק מאחר שהוא אינו בעל כוח שוק מהותי (significant market power) ולכן אין טעם בהחלת הרגולציה שתפקידה לרסן כוח שוק משמעותי והשפעה. שנית, במקרה של מתחרה קטן, בשל היקף החשיפה המוגבל ופוטנציאל הפגיעה המצומצם בציבור- עלות הרגולציה מייצרת חסמי כניסה שעלולים לפגוע פגיעה משמעותית בתועלת המשקית וברווחה הצרכנית בשל היעדר התחרות. כך שאף אם הייתה תועלת בהטלת חובות רגולטוריות על המתחרים הקטנים, הרי שבשל היחס הנמוך בין העלות לתועלת אם יוטלו חובות כאמור, אין מקום להטילן. שלישית, חלק מהכללים שנועדו להגן על האינטרס הציבורי ממילא מעוגנים גם בחקיקה הכללית (דוגמת חוק העונשין התשל"ז-1977, חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983 וחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007). לבסוף, מתחרה חדש המבקש לחדור לשוק ולהוות חלופה שתתבסס בשוק, סביר כי ינהג בצורה אחראית ולא יפעל באופן פוגעני בהקשר של הגנה על קטינים, מניעת הסתה, או פרסומים אסורים. עדות לכך אנו מוצאים באופן הפעילות של ספקי תכני חוזי-שמע הפעילים כיום בשוק. בהתאם לכך מוצע כי חובת הרישוי תחול רק על שחקנים בעלי היקף פעילות גדול מספיק, שמפאת גודלו והיקף פעילותו, יש הצדקה לפיקוח עליו.
המתווה הרגולטורי המוצע שונה באופן מהותי ממנגנון הרישוי הקיים. כיום, גורם המבקש לפעול בשוק השידורים נדרש, עוד טרם תחילת פעילותו, לבקש רישיון מהרגולטור ולעמוד בתנאי סף, וכן נבחנת מידת התאמתו ותרומתו לשוק השידורים; תפיסה זו נבעה, בין היתר, בהינתן המגבלה על מספר השחקנים בשוק השידורים.
משהצטמצמה התלות בין שירותי התוכן לתשתית ההפצה ומספר השחקנים המסוגלים להציע שירותי תוכן חוזי-שמע על גבי האינטרנט אינו מוגבל, אין כל הצדקה להגביל מראש את כניסת השחקנים לשוק, ולהתנות אותה בדרישות התאמה. במצב הדברים המתואר, על פי המוצע, מטרת הרישיון היא לספק לרגולטור כלי המבטיח את פעילותם התקינה של השחקנים השונים שבחרו לפעול בשוק. מכאן שאין עוד צורך להעניק שיקול דעת בנוגע להענקת הרישיון למעט אם התקיימו נסיבות קיצוניות שמחייבות את הצרת פעילותו של ספק תכני חוזי-שמע, כמו במקרה שהוא עלול להוות סיכון לביטחון המדינה.
בצד הרחבת מטריית הרגולציה והחלתה גם על מי שמציע שירותי תכני חוזי-שמע על גבי רשת האינטרנט, הצעת החוק מבקשת לאחד את כללי הרגולציה, על מנת לאזן את מגרש המשחקים, כך שככלל, תחול באופן אחיד על כלל בעלי הרישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, מבלי להתייחס לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מועברים התכנים. ולכן, מוצע לבטל את הרישיון לשידורי כבלים ואת הרישיון לשידורי לוויין ואת האסדרה השונה החלה על כל אחד מהם. חלף זאת, מוצע כי כל ספק תכני חוזי-שמע, שעומד בתנאים המוצעים, וללא קשר לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מועבר התוכן, יפעל על פי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע והאסדרה שתחול על ספקי התכנים השונים תהא אחידה.
הרגולציה הקיימת בשוק השידורים הרב-ערוציים, נבנתה ועוצבה בחוק התקשורת ובכללים מכוחו, בעולם של דואופול (קרי, שוק אשר נשלט בידי שתי שחקניות מרכזיות), היעדר חלופות ותחרות, וחסמי כניסה גבוהים לשוק. לאור השינויים שתוארו ובכלל כך הגברת התחרות, הרחבת ההיצע והחלופות הקיימות בשוק והנמכת חסמי הכניסה אליו, הצורך ברגולציה קפדנית, המתערבת מראש בתוכן המשודר, הצטמצם. בהתאמה, נדרשים עדכון והתאמה של סמכויות המועצה, כגורם שמאסדר ומפקח על השחקנים השונים בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, לצמצם את סמכויותיה ולמקד אותן באותם נושאים בהם נדרשת האסדרה כמו אתיקה בשידורים, הגנה על ילדים וחיוב הוצאה לרכישה והפקה של הפקות מקומיות.
בשל ההכרה בחשיבות ההפקה המקורית הישראלית האיכותית, מבחינה תרבותית וחברתית ובצורך להמשיך ולשמר אותה, מוצע לשמר חלקים עיקריים מהרגולציה בתחום ההפקות המקומיות ולחייב השקעה בה. חובה זו תחול בהדרגה בהתאם להיקף ההכנסות של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי- שמע.
בנוסף, בנוגע לחבילת הבסיס, על מנת לאפשר לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע חופש פעולה שיווקי שיאפשר להציע לצופים מגוון של חבילות, תוך הורדת מחירים, מוצע לקבוע כי האיסור על התניית שירות בשירות לא יחול על התניה של רכישת תכני חוזי-שמע ברכישת תכני חוזי-שמע אחרים. כלומר, בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע יוכלו להציע ללקוחותיהם חבילות תכנים, ובלבד שכל ערוץ המוצע בחבילת התכנים יוצע לרכישה גם באופן בדיד ולא כחלק מחבילה, כך שמנוי שרכש חבילת תכנים ומעוניין ברכישתם של ערוצים נוספים מלבד החבילה, לא יחויב ברכישה של חבילת תכנים נוספת, אלא יוכל לרכוש כל ערוץ באופן בדיד.
לצד זאת, ועל מנת להבטיח כי לא יתאפשר ניצול לרעה של כוח השוק של השחקנים החזקים והמבוססים אל מול הצרכן, מוצע לשמר את האסדרה הקיימת בנוגע לקיומה של חבילת יסוד (שהיא חבילה מצומצמת יחסית מבחינת התכנים הכלולים בה ולכן זולה יחסית), המבטיחה רף מינימאלי של תכנים אטרקטיביים במחיר מפוקח לצרכנים, וזאת עד להתבססות התחרות.
מוצע שההסדרה בנוגע לחבילת היסוד תחול על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב. בנוסף, על מנת להשלים את ההסדרה הקיימת על חבילת היסוד ולהבטיח את הנגשתם של תכני הפקות המקור שהופקו או נרכשו בידי בעל הרישיון מכוח חובת ההוצאה החלה עליו, מוצע להקנות סמכות למועצה, אם נכחה שטרם התבססה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, להורות לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בדבר חובתו לכלול בחבילת היסוד תכנים שרכש או הפיק בשיעור שתקבע המועצה, ושלא יעלה על 20%. כך, יובטח שבעל הרישיון יציע את אותם תכנים אטרקטיביים גם במסגרת החבילה המוזלת, ולא רק בחבילות תכנים יקרות או בערוצים שהצפייה בהם כרוכה בתוספת תשלום. כמו-כן, מוצע להקנות סמכות לשר, אם נוכח כי טרם התפתחה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, לקבוע מחיר מפוקח למספר מצומצם של ערוצים בדידים, בנוסף לערוצים המוצעים בחבילת היסוד. כך, מנוי שיחפוץ ברכישת חבילת היסוד, יוכל לרכוש תכנים נוספים באמצעות רכישת ערוץ בדיד נוסף. מוצע כי המועצה תקבע אילו ערוצים פרטניים יכללו בהסדר זה.
נוכח השינויים הטכנולוגיים המהירים, שקשה לצפותם וכן השינויים בהרגלי הצפייה, סביר שתיקון החקיקה המוצע יציע מענה לשנים הקרובות בלבד, ולפיכך, יהיה צורך לשוב ולבחון בתום חמש שנים, את ההנחות שצוינו לעיל ואת הרגולציה הקיימת על בסיסם.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 25 בפברואר 2018 נחקק חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) התשע"ח-2018 (להלן-תיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה), ובו יישום של חלק מהמלצות הוועדה, הנוגעות בעיקרן לאסדרת שוק השידורים המסחריים, המפוקחים בידי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ולערוצים הייעודים שהמועצה פיקחה עליהם. בנוסף, ביום 13 בפברואר 2018 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) התשע"ח-2018, שנכללו בה חלק מהנושאים בהצעת חוק זו. לאחר תחילת הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, הוחלט על פיצול חלק מהנושאים בהצעת החוק, וחלק מאותם נושאים שפוצלו, מובאים כעת בהצעת חוק זו, יחד עם נושאים נוספים.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 יתוקן.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
אין השפעה.
ו. נוסח החוק המוצע:
להלן נוסח החוק מוצע:
הצעת חוק מטעם הממשלה:
|
|
|
פרק א: תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) |
||||||
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982[1] (להלן- החוק העיקרי), בסעיף 1- |
||||||
|
|
|
(1) ההגדרה "בעל רישיון לשידורי כבלים" – תימחק; |
||||||
|
|
|
(2) במקום ההגדרה "בעל רישיון לשידורים" יבוא: |
||||||
|
|
|
""בעל רישיון להעברת תכני חוזי שמע"- מי שקיבל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לפי פרק ב1;"; |
||||||
|
|
|
(3) בהגדרה "נכסי הרישיון"- במקום "להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים" יבוא "להבטחת העברת תכנים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 4ג1 |
2. |
בסעיף 4ג1 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "לרבות בעל רישיון לשידורים" יבוא "לרבות בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע כהגדרתו בסעיף 1". |
||||||
|
תיקון סעיף 4ז |
3. |
בסעיף 4ז לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) האמור בו יסומן (א), ובו, במקום "או בעל רישיון לשידורים" יבוא "או בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" ובמקום "מבעל רישיון לשידורים " יבוא " מבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||
|
|
|
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין התניה של מתן תכני חוזי-שמע במתן תכני חוזי-שמע אחרים, בלבד. |
||||||
|
|
|
(ג) התקשר מנוי עם בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב בעסקה ראשונית, לא יתנה בעל רישיון רכישת שירות נוסף בידי אותו מנוי, ברכישתו של שירות אחר; בסעיף זה, "עסקה ראשונית" - עסקה בה מספק בעל הרישיון למנוי שירות שהוא שירות תכני חוזי-שמע שמותנה כאמור בסעיף קטן (ב), הכולל גם את השירותים הנלווים, לרבות אספקת ציוד הקצה, המאפשרים את מתן התכנים.". |
||||||
|
תיקון כותרת פרק ב'1 |
4. ב |
במקום כותרת פרק ב'1, יבוא " שידורי טלוויזיה והעברת תכנים למנויים". |
||||||
|
תיקון סעיף 6א |
5. |
בסעיף 6א לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) ההגדרה "אזור"- תימחק; |
||||||
|
|
|
(2) אחרי ההגדרה "בעל עניין" יבוא: |
||||||
|
|
|
""בעל רישיון מהותי"- בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שעושה שימוש בתשתית להעברת תכנים"; |
||||||
|
|
|
(3) אחרי ההגדרה "הועדה" יבוא: |
||||||
|
|
|
"" היקף פעילות בינוני" - לעניין ספק תכני חוזי-שמע, סך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים כאמור, הוא 350 מיליון שקלים חדשים ומעלה, ולא יותר מ- 700 מיליון שקלים חדשים. ". |
||||||
|
|
|
"" היקף פעילות רחב" – לעניין ספק תכני חוזי-שמע, סך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים כאמור, הוא למעלה מ- 700 מיליון שקלים חדשים בשנה;"; |
||||||
|
|
|
(4) בהגדרה "המועצה", במקום "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע ". |
||||||
|
|
|
(5) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: " |
||||||
|
|
|
""העברה", של תכני חוזי-שמע- העברה קווית או אלחוטית, של תכני חוזי-שמע לציבור, ובכלל זה אספקה של תכני חוזי-שמע על גבי רשת האינטרנט." |
||||||
|
|
|
(6) בהגדרה "הפקה מקומית עצמית", במקום "שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל עניין בו" יבוא "שהפיק בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע או תאגיד שבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע הוא בעל עניין בו "; |
||||||
|
|
|
(7) ההגדרה "זמן שידור בסיסי"- תימחק; |
||||||
|
|
|
(8) בהגדרה "מנוי", במקום "בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "בהסכם עם בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע", ואחרי "וקבלת שירותיו" יבוא "בתמורה"; |
||||||
|
|
|
(9) אחרי ההגדרה "מנוי" יבוא: |
||||||
|
|
|
""ספק תכני חוזי-שמע" – מי שפעילותו העיקרית העברה של מגוון תכני חוזי-שמע, ובלבד שהתכנים משודרים ביוזמתו, באמצעות ממשק בשליטתו, והכל בין שהתכנים המדוברים ניתנים לצפייה בזמן אמיתי, בו זמנית, על ידי הציבור, ובין שהתכנים ניתנים לצפייה במועד ובמקום לפי בחירת הצופה. |
||||||
|
|
|
(10) אחרי ההגדרה "ערוץ ייעודי" יבוא: |
||||||
|
|
|
""ערוץ ספורט" - ערוץ ש-50% לפחות מזמן השידור שלו מוקדשים לתכנים בנושא ספורט;"; |
||||||
|
|
|
""רישיון כללי להעברת תכני חוזי- שמע"- רישיון שניתן לפי סעיף 6ח;"; |
||||||
|
|
|
(11) ההגדרות "רישיון כללי לשידורי כבלים", "רישיון לשידורים על פי דרישה", רישיון לשידורי כבלים", "רישיון מיוחד לשידורי כבלים", "שידורי כבלים" ו-"שידורים לפי דרישה- יימחקו; |
||||||
|
|
|
(12) אחרי ההגדרה" רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא: |
||||||
|
|
|
"" רישיון להעברת תכני חוזי שמע"- רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע או רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע;"; |
||||||
|
|
|
""רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי שמע"- רישיון שניתן לפי סעיף 6ח;"; |
||||||
|
|
|
""תשתית להעברת תכנים"- רשת בזק ציבורית המשמשת להפצת תכני חוזי שמע למנויים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית, הכוללת מוקד שידור או מתקן שידור לווייני". |
||||||
|
החלפת כותרת סימן ב' לפרק ב'1 |
6. |
במקום כותרת סימן ב' לפרק ב'1 בחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"סימן ב': המועצה לתכני חוזי-שמע" |
||||||
|
תיקון סעיף 6ב |
7. |
בסעיף 6ב(א) לחוק העיקרי, במקום "הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא "הממשלה תמנה מועצה לתכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6ג |
8. |
בסעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי, במקום "לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "לא יתקשר עם בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6ה |
9. |
במקום סעיף 6ה לחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"תפקידי המועצה |
6ה. |
(א) תפקידה של המועצה הוא לאסדר את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ואת העברתם של תכני חוזי שמע לציבור בישראל ולפקח על ביצועם בידי בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לפי חוק זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) במילוי תפקידה תפעל המועצה במגמה - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לשמור על אתיקה בשידורים לרבות בשידורי פרסומת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות ואוכלוסיות מוחלשות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) להגן על קטינים ולייצג מיעוטים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) למנוע שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה ולפעול להגנת הציבור באסדרת סוגי השידורים המפורטים להלן: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שידורים למבוגרים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שידורים בנושאי דת או מיסיונריות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) שידורי מכירת מוצרים ושירותים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) שידורי בידור הידודיים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) לעודד את התחרות בתחום השידורים, בין השאר, באמצעות הסרה של חסמי כניסה לתחום האמור או חסמי מעבר בתחום האמור, וצמצומם; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) לעודד את התחרות בתחום השידורים באמצעות עידוד התחרות בשוק התוכן ועידוד ערוצים שאינם מופקים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע . |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) להבטיח השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית, לרבות קיום מישדרים קהילתיים, ריבוי וגיוון של גורמים יוצרים ומשדרים בהפקות האמורות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) להגן על הצרכן בעניינים שבתחום סמכויותיה לפי חוק זה הנוגעים ל שידורים ולהעברת תכני חוזי שמע. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) המועצה תגבש מדיניות ותקבע כללים בכל הנוגע לביצוע שידורים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ולפיקוח עליהם, בשים לב לתפקידיה לפי חוק זה, כמפורט להלן: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) כללי אתיקה בשידורים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) כללים בעניין אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות אופן הנגשת לוח השידורים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) כללים בעניין הגנה על מיעוטים וקטינים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) כללים בעניין שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה ובעניינים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שידורים למבוגרים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שידורים בנושאי דת או מיסיונרית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) שידורי מכירת מוצרים ושירותים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) שידורי בידור הידודיים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) כללים בעניין אופן ההכרה בהפקה מקומית לרבות, בדבר ההוצאה הנדרשת לרכישת הפקה ברמה ובאיכות הולמות; ואולם, לא ייקבעו לפי פסקה זו כללים בעניין אופן שידור הפקה מקומית וזמן שידורה, סוגי המישדרים וסוגות המשדרים הנכללים בהפקה כאמור ונושאיהם למעט כקבוע בסעיף 6ה1(א1)(2), אורך התכנית המופקת במסגרת הפקה כאמור וקהל היעד של ההפקה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) כללים בעניין דינים וחשבונות שיגיש בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע למועצה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) כללים לעניין עידוד התחרות לרבות בעניין תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתכני חוזי-שמע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) כללים בעניין הגנת הצרכן בנושאים המפורטים בתוספת השלישית, ובלבד שכללים אלה לא יהיו מחמירים ביחס להוראות שנקבעו על ידי השר בעניין זה, מכוח סמכותו לפי כל דין. השר, בהתייעצות עם המועצה רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית. כללים שתקבע המועצה לפי סעיף זה יחולו לעניין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, בלבד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) במילוי תפקידה כאמור בסעיף קטן (א), תפקח המועצה על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001, וכן על ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 .". |
||
|
תיקון סעיף 6ה1 |
10. |
בסעיף 6ה1 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) סעיף קטן (א)- בטל; |
||||||
|
|
|
(2) במקום סעיף קטן (א1) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
|
"(א1) (1) בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע, שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני, יוציא, מידי שנה, סכום כספי מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, כמפורט להלן: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) בשנה הקובעת- סכום שלא יפחת מ- 2 אחוזים, ובלבד שבעל הרישיון אינו בעל היקף פעילות רחב; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) בשנה לאחר השנה הקובעת- סכום שלא יפחת מ- 5 אחוזים, ובלבד שבעל הרישיון אינו בעל היקף פעילות רחב; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) שנתיים לאחר השנה הקובעת –סכום שלא יפחת מ- 8 אחוזים. |
|||
|
|
|
|
|
|
בסעיף זה- "השנה הקובעת- השנה הקלנדרית העוקבת לשנה הקלנדרית שלאחר מועד ההודעה כאמור בסעיף 6ז2". |
|||
|
|
|
|
|
(2) בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע, שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, יוציא, מידי שנה, סכום כספי בשיעור שלא יפחת מ- 8 אחוזים מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, ומתוך סכום ההוצאה האמור, יוציא סכומים בשיעור שלא יפחת מהשיעורים שתקבע המועצה, כמפורט להלן, לפי העניין: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) לצורך רכישה של הפקות מקומיות המשודרות בערוצים אשר אינם מופקים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ובלבד שלא יוקצה למפיק ערוץ, יותר משיעור שתקבע המועצה מהסכום שבעל הרישיון יהיה חייב להוציא לעניין זה; "מפיק ערוץ" – לרבות מי שמפיק ערוץ מחזיק באמצעי שליטה בו, מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ, או מי שמחזיק באמצעי שליטה במספר מפיקי ערוצים. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) לצורך הפקה או רכישה של הפקות מקומיות שהן הפקות לגיל הרך או הפקות לילדים ולנוער; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) לצורך הפקה או רכישה של תכניות סוגה עילית; המועצה רשאית לקבוע שיעור מזערי מתוך שיעור ההוצאה שישמש לצורך הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית שיוציא בעל הרישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או לרכישה של תכניות דרמה ושיעור מזערי שישמש להפקה או לרכישה של תכניות תעודה.". |
|||
|
|
|
(3) במקום סעיף קטן (א2) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(א2) המועצה רשאית לקבוע כי בעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע, יוציא, מידי שנה, סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 8% מהכנסותיו לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.". |
|||||
|
|
|
(4) סעיפים קטנים (א3) ו-(ב)- בטלים. |
||||||
|
|
|
(5) בסעיף קטן (ג)- |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "לרבות" יבוא" כמפורט להלן"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) פסקה (1)- תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(ג) בפסקה (2), לפני "לעניין" יבוא "כללים", ובמקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שסעיף קטן (א1)(1) חל לגביו"; |
|||||
|
|
|
|
(ד) פסקה (3)- תימחק. |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף קטן (ד), במקום "הפר בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "הפר בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שסעיף קטן (א1)(1) חל לגביו", במקום "ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן" יבוא "ליתן הוראות בדבר לוחות זמנים להפקתן", ובמקום "חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים" יבוא "חייבה המועצה את בעל הרישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
הוספת סעיף 6ה2 |
11. |
אחרי סעיף 6ה1 לחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"מישדרי ספורט |
6ה2. |
(א) המועצה רשאית לקבוע בכללים כי בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע ישדר מישדרי ספורט שהמועצה קבעה כי הם בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, בערוץ שמצאה שהוא בעל תפוצה רחבה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לקבוע בכללים כי בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב ישדר מישדרי ספורט שהמועצה קבעה כי הם בעלי חשיבות ציבורית, בערוץ ספורט שמצאה שהוא בעל תפוצה רחבה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא ישדר אדם את שידורי המשחק המרכזי בכל מחזור משחקים של ליגת העל בכדורגל ובכדורסל, ואת משחקי נבחרת ישראל בכדורגל ובכדורסל שזכויות השידור שלהם הן בידי גורם ישראלי, אלא אם הם משודרים, בנוסף, באחד מבין השידורים הפתוחים; במקרה של מחלוקת לעניין סיווג המשחק המרכזי, יושב ראש המועצה יכריע מהו המשחק המרכזי. בסעיף זה- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"המשחק המרכזי"- המשחק מעורר העניין ביותר, על בסיס אמות מידה של מיקום הקבוצה בטבלה, רמת האהדה והפרסום של הקבוצות, שעת משחק, והעניין הציבורי או התקשורתי בקשר למשחק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"משחקי נבחרת ישראל"- משחקי נבחרת ישראל הבוגרת (גברים) בתחרויות בינלאומיות רשמיות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השידורים הפתוחים"- שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בסעיף 6(א)(1) עד (6) ו-(8) בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ב-2012, במסגרת ערוצי הטלוויזיה המפורטים באותו סעיף המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות.". |
|
|
תיקון סעיף 6ו |
12. |
בסעיף 6ו לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), המילה "כראוי"- תימחק, ובמקום "על פי פרק זה" יבוא "על פי חוק זה"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) הסיפה החל במילים "עד למינויה"- תימחק; |
||||||
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ג) מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לשם פעילותם השוטפת והתקינה של בעלי הרישיונות להעברת שידורים.". |
|||||
|
החלפת כותרת סימן ג' לפרק ב'1 |
13. |
במקום כותרת סימן ג' לפרק ב'1 בחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"סימן ג': רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" |
||||||
|
תיקון סעיף 6ז |
14. |
בסעיף 6ז לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(א) לא יעביר ספק תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות בינוני או בעל היקף פעילות רחב, לציבור בישראל תכני חוזי- שמע, אלא אם כן קיבל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע מאת המועצה לפי פרק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. לעניין סעיף זה, יראו העברה של תכנים לציבור בישראל, אם מתקיימים בו בתכנים המועברים שניים או יותר מאלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) מחצית לפחות מהתכנים הם תכנים בשפה העברית, בדיבור או בדיבוב (להלן - תכנים בשפה העברית); |
||||
|
|
|
|
|
(2) ספק התכנים הוא בעל רישיון כללי או בעל רישיון כללי ייחודי; |
||||
|
|
|
|
|
(3) בשעת צפיית שיא יש בהם, דרך כלל, תכנים בשפה העברית או שהתכנים בשפה העברית ממוקמים בקטלוג התכניות המציג את כלל התכניות באופן בולט באופן משמעותי ביחס לתכנים שאינם בשפה העברית; |
||||
|
|
|
|
|
(4) יש בהם, דרך כלל, פרסומות או תכנים המציעים למכירה מוצרים או שירותים, המועברים בשפה העברית, או המתייחסים למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, או הכוללים תנאי מכירה של מוצרים או שירותים המיוחדים לישראל; לעניין פסקה זו, תוכן אשר 25% מן הפרסומות או תכני המכירה המועברים בו הם פרסומות או תכני מכירה כאמור, חזקה שהוא תוכן אשר יש בו, דרך כלל, פרסומות כאמור; |
||||
|
|
|
|
|
(5) חלק משמעותי מהתכנים מועברים מישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעת המועצה, כי על פי מהותם ותוכנם, אין התכנים מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו; |
||||
|
|
|
|
|
(6) הם אינם מועברים במדינות אחרות או מועברים בישראל במתכונת השונה מהמתכונת שבה הם מועברים במדינות אחרות, לאחר שעברו התאמה או שינוי כלשהם בעבור הציבור בישראל או בעבור חלק ממנו, בין השאר מבחינת תוכנם, עריכתם, תרגומם, מיקומם בקטלוג התכניות או זמן שידורם. |
||||
|
|
|
|
(א1) סעיף זה לא יחול על ספק תכני חוזי-שמע שהוא בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב- 2012. |
|||||
|
|
|
(2) במקום סעיף קטן (ב), יבוא: "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 2(ב).". |
||||||
|
הוספת סעיף 6ז1 |
15. |
אחרי סעיף 6ז לחוק העיקרי יבוא - |
||||||
|
|
|
קביעה ופרסום בדבר חובת רישוי |
6ז2. |
(א) יושב ראש המועצה יבחן מידי שנה עד ליום 1 ביוני, את הכנסותיהם השנתיות של ספקי תכני חוזי-שמע שקיבל מהם מידע בהתאם להוראות סעיף 6מב1, על פי שיטת חישוב שתיקבע המועצה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) יושב ראש המועצה יודיע לספק תכני חוזי-שמע ולבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע אם מצא כי הוא בעל היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, לפי העניין. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(א) יושב ראש המועצה יפרסם באתר האינטרנט שלמשרד התקשורת פירוט של ספקי התכנים ושל בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שהם בעלי היקף פעילות בינוני והיקף פעילות רחב. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הודיע יושב ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו על ספק תכני חוזי-שמע ההוראות לפי חוק זה החלות על ספק תכני חוזי-שמע בהיקף פעילות כפי שהודיע יושב ראש המועצה, מתחילת השנה הקלנדרית העוקבת להודעתו האמורה.". |
||
|
תיקון סעיף 6ח |
16. |
בסעיף 6ח לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "מתן רישיון לשידורי כבלים" יבוא "מתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א), במקום "להעניק רישיון לשידורי כבלים" יבוא "להעניק רישיון להעברת תכני חוזי-שמע", המילים "וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז"- יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה" יבוא "רישיון להעברת תכנים יכול שיהיה רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע או רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע."; |
||||||
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "לרישיון לשידורי כבלים" יבוא "לרישיון להעברת תכנים" ובמקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(4) סעיף קטן (ב1)- בטל; |
||||||
|
|
|
(5) בסעיף קטן (ג), במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(6) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) - בטלים. |
||||||
|
|
|
(7) במקום סעיף קטן (ו) יבוא - |
||||||
|
|
|
|
"(ו) השר רשאי לקבוע ברישיון הוראות בדבר מדדי טיב השירות שעל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל תשתית להעברת תכנים לעמוד בהם;" |
|||||
|
|
|
(8) סעיף קטן (ז)- בטל. |
||||||
|
ביטול סעיף 6ח1 |
17. |
סעיף 6ח1 לחוק העיקרי- בטל. |
||||||
|
תיקון סעיף 6ח2 |
18. |
בסעיף 6ח2 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) ברישה, במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(2) בפסקה (1), המילים ", ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, 26% לפחות מכל סוג של אמצעי השליטה בתאגיד כאמור מוחזקים בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל"- יימחקו; |
||||||
|
תיקון סעיף 6ח3 |
19. |
בסעיף 6ח3 לחוק העיקרי, במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6ח4 |
20. |
בסעיף 6ח4 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)- |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה" יבוא "רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (1), במקום " או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי פרק ב'2 או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה" יבוא "או בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(ג) בפסקה (5), במקום "בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה" יבוא "בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע" והמילים "או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ- 24%" עד "באמצעות לווין" - יימחקו. |
|||||
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב)- בטל. |
||||||
|
תיקון סעיף 6ט |
21. |
במקום סעיף 6ט לחוק העיקרי יבוא- |
||||||
|
|
|
"תנאים למתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" |
6ט. |
(א) המועצה רשאית, לקבוע בכללים תנאים למתן רישיון להעברת תכני חוזי שמע ולביצוע שידורים, בעניינים אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) ההליכים למתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים בעניינים אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אגרה בעד מתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ערבויות שעל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור בסעיף 4(ד2), בשינויים המחויבים; |
|
|
תיקון סעיף 6ט1 |
22. |
בסעיף 6ט1 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) סעיף קטן (א)- בטל; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "ראה השר או ראתה המועצה כי בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "ראתה המועצה כי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע", ובמקום "רשאי כל אחד מהם" יבוא "רשאית" והסיפה החל במילים "הוראות השר"- תימחק. |
||||||
|
תיקון סעיף 6י |
23. |
בסעיף 6י לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)- |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1), בכל מקום, במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכנים", והמילים "ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף 6ח1- יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (2), במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישוין להעברת תכנים"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכנים"; |
||||||
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי סעיף 6ט(א)(3) או 6ט(ב)" יבוא "שהמציא בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לפי סעיף 6ט(א)(3)". |
||||||
|
תיקון סעיף 6יא |
24. |
בסעיף 6יא לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)- |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "רישיון לשידורי כבלים" יבוא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) במקום פסקה (1) יבוא "הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי"; |
|||||
|
|
|
|
(ג) פסקה (2)- תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(ד) בפסקה (3), במקום המילים "הפרה מהותית את תנאי הרישיון" יבוא "הפרה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון"; |
|||||
|
|
|
|
(ה) פסקה (3א)- תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(ו) בפסקה (4), המילים "לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או"- ימחקו. |
|||||
|
|
|
|
(ז) בפסקה (5), במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב)- בטל. |
||||||
|
תיקון סעיף 6יא1 |
25. |
בסעיף 6יא1 לחוק העיקרי, במקום "לבעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6יא2 |
26. |
בסעיף 6יא2 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בידי בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ג1) הורה השר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (א), והמועצה נכחה שטרם התבססה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ג), רשאית היא להורות לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוראות סעיף זה חלות לגביו, בדבר חובתו לכלול בחבילת היסוד תכנים שרכש או הפיק לפי סעיף 6ה1(א1)(2), בשיעור מזערי שתקבע המועצה ושלא יעלה על 20 אחוזים מתוך כלל ההפקות שרכש או הפיק כאמור."; |
|||||
|
|
|
(4) בסעיף קטן (ד), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב"; |
||||||
|
|
|
(5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ד1) (1) הורה שר בהתאם לסמכותו בסעיף קטן (א), רשאי הוא, אם נוכח שטרם התבססה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, להורות בדבר תנאים שייקבעו ברישיון לעניין המחיר המירבי של ערוצים נוספים, שהם מסוג הערוצים עליהם הורה השר; מספר הערוצים לפי סעיף זה לא יעלה על חמישה ערוצים. |
|||||
|
|
|
|
(2) קבע השר סוגי ערוצים ואת מחירם כאמור בפסקה (1), תקבע המועצה את הערוצים אשר לגביהם תחול קביעת השר האמורה. |
|||||
|
|
|
|
(3) בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, יציע למי שמבקש לרכוש את חבילת היסוד, את הערוצים הנוספים במחיר האמור. |
|||||
|
|
|
(6) סעיף קטן (ה)- בטל. |
||||||
|
|
27. |
בסעיף 6יב לחוק העיקרי, במקום "שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים" יבוא "שפג תוקף הרישיון להעברת תכנים", ואחרי "שמכוחו מופעל מוקד השידור" יבוא "ככל שקיים מוקד שידור לצורך העברת תכניו של בעל הרישיון". |
||||||
|
ביטול סימן ג1 |
28. |
סימן ג1 בפרק ב'1 לחוק העיקרי- בטל. |
||||||
|
החלפת כותרת סימן ה' לפרק ב'1 |
29. |
במקום כותרת סימן ה' לפרק ב'1 בחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"סימן ה': התכנים המועברים ". |
||||||
|
ביטול סעיפים 6יט עד 6כ |
30. |
סעיפים 6יט1 עד 6כ לחוק העיקרי- בטלים. |
||||||
|
|
31. |
במקום סעיף 6כ1 לחוק העיקרי יבוא- |
||||||
|
|
|
"תנאים להחזקה והפקה של ערוצים |
6כ1. |
(א) בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, לא יפיק ולא יחזיק, במישרין או בעקיפין, במי שמפיק יותר משתי חמישיות ממספר הערוצים הישראלים המשודרים על ידו באותה עת; המועצה רשאית לקבוע בכללים כי, מטעמים מיוחדים, לא יופקו ערוצים כאמור בשיעור הנמוך משתי חמישיות. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים הישראלים המופקים בידי מפיק ערוץ, והמועברים בידי בעל רישון להעברת תכני חוזי-שמי שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ, וכן לקבוע הגבלות לעניין זה על החזקת אמצעי שליטה במפיק ערוץ בידי כל אדם ובכלל זה בידי מי שמשדר שידורים לפי כל דין. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בסעיף זה - |
||
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
"הפקה" - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
"ערוץ ישראלי" -ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ שנקבעה לבעל הרישיון חובה להעברתו לפי חוק זה, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה. |
|
|
תיקון סעיף 6כ2 |
32. |
בסעיף 6כ2 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)(1) ההגדרה "משדר ערוץ חדשות" - תימחק. |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב)- |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע", המילים "שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד"-יימחקו, ובמקום "המשולבות בערוצים עצמיים" יבוא "המשולבות בערוץ ישראלי כהגדרתו בסעיף 6כ1"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (2)(א), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(ג) בפסקה (3), במקום "לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לבין בעל זיכיון אחר או בעל רישיון לשידורי לוויין אחר" יבוא "לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע לבין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע אחר"; |
|||||
|
|
|
|
(ד) בפסקה (5), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ג)- |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (5)- |
|||||
|
|
|
|
|
(א) בפסקת משנה (א), בכל מקום, במקום "רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "רישיון כללי להעברת תכנים"; |
||||
|
|
|
|
|
(ב) פסקת משנה (ב)- תימחק; |
||||
|
|
|
|
|
(ג) בפסקת משנה (ג)(2), במקום "בבעל רישיון לשידורים" יבוא "בבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||
|
|
|
|
|
(ד) בפסקת משנה (ה)(1) המילים "ואינו משדר ערוץ חדשות"- ימחקו. |
||||
|
|
|
|
|
(ה) בסעיף קטן (ז), במקום "6ח(ב)(5)" יבוא "6ט(א)(3)" ובמקום "6מב" יבוא "סימן ב' בפרק ז'1" |
||||
|
|
|
(4) סעיף קטן (ט) - ימחק. |
||||||
|
תיקון סעיף 6כ3 |
33. |
בסעיף 6כ3 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב), במקום "על אף האמור בסעיפים 6כ(א) ו-6כ2" יבוא "על האף האמור בסעיף 6כ2", ובמקום "לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ו), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6כא |
34. |
בסעיף 6כא לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון מהותי", אחרי "בהתאם לרישיונו כאמור;" יבוא "חובת העברה כאמור בסעיף זה תחול לעניין הפצת תכני חוזי-שמע באמצעות תשתית להעברת תכנים", ובמקום "יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור" יבוא "יהא בעל רישיון מהותי פטור"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב" יבוא "בעל רישיון מהותי אינו חייב"; |
||||||
|
|
|
(3) סעיף קטן (ג)- בטל. |
||||||
|
|
|
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ד) המועצה רשאית לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (א) לא תחול החובה להעברת השידורים על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע המעביר את תכניו באמצעות לוויין, לאחר ששקלה המועצה, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון." |
|||||
|
|
35. |
בסעיף 6כא1 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב)- |
||||||
|
|
|
|
(1) ברישה, במקום "לבעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון מהותי" ואחרי "מהשידורים המפורטים להלן" יבוא "במסגרת העברת תכני חוזי-שמע באמצעות תשתית להעברת תכנים"; |
|||||
|
|
|
|
(2) פסקה (3)- תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(3) בפסקה (5), במקום "שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים" יבוא "שידוריו של בעל רשיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ג), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון מהותי"; |
||||||
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון מהותי"; |
||||||
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ו), בפסקאות (1) ו-(2), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון מהותי "; |
||||||
|
|
|
(ד) בסעיף קטן (ז)- |
||||||
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום "על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "על ידי בעל רישיון מהותי"; |
|||||
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום "לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון מהותי"; |
|||||
|
|
|
(ה) בסעיף קטן (ח), בפסקאות (1) ו-(2), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון מהותי ". |
||||||
|
תיקון סעיף 6כב
|
36. |
בסעיף 6כב לחוק העיקרי, במקום "לבעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
הוספת סעיף 6כב1 |
37. |
אחרי סעיף 6כב לחוק העיקרי יבוא- |
||||||
|
|
|
"החלת הוראות על העברת תכנים |
6כב1. |
על העברת תכנים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע יחולו הוראות החוק החלות על שידורים, בשינויים המחוייבים.". |
||||
|
תיקון סעיף 6כד |
38. |
בסעיף 6כד לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, לא יכלול". |
||||||
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר" יבוא "בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע כאמור בסעיף קטן (א); בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לא ישדר". |
||||||
|
ביטול סעיף 6כד1 |
39. |
סעיף 6כד1 לחוק העיקרי-בטל. |
||||||
|
תיקון סעיף 6כה |
40. |
בסעיף 6כה לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(א) ברישה, במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לא יעביר תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(ב) בפסקה (1)- במקום " שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות" יבוא שהם סרטים שמועצת הביקורת". |
||||||
|
תיקון סעיף 6לד |
41. |
בסעיף 6לד לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "במוקד השידור העומד לרשותו" יבוא "נתנה המועצה רישיון מיוחד להעברת תכנים, יעביר בעל רישיון מהותי ושהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד להעברת תכנים, אם בעל הרישיון המיוחד להעברת תכנים ביקש זאת,". |
||||||
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
|
|
(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ה) המועצה רשאית לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (ד) לא תחול החובה להעברת השידורים של בעל רישיון זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השניה, על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע המעביר את תכניו באמצעות לוויין, לאחר ששקלה המועצה, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון." |
|||||
|
תיקון סעיף 6לד1 |
42. |
בסעיף 6לד1(ו) לחוק העיקרי, במקום "שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "שקבעה לגבי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6לו |
43. |
בסעיף 6לו(א) לחוק העיקרי, במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ישלם". |
||||||
|
תיקון סעיף 6לז |
44. |
בסעיף 6לז(ד) לחוק העיקרי, במקום "המפריע לבעל רישיון ל שידורי כבלים" יבוא "המפריע לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6לח1 |
45. |
בסעיף 6לח1 לחוק העיקרי, במקום "בעניין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "בעניין הנוגע לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון סעיף 6מ |
46. |
בסעיף 6מ לחוק העיקרי, ברישא במקום "רשאים בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "רשאים בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" ובסיפא במקום "בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעלי רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||||
|
הוספת סעיף 6מב1 |
47. |
אחרי סעיף 6מב יבוא - |
||||||
|
|
|
"סמכות לדרוש מידע מספק תכני חוזי-שמע |
6מב1. |
השר, יושב ראש המועצה או עובד המשרד שהשר הסמיך לכך ומתקיים בו האמור בסעיף 10ב(ב), רשאי לדרוש מספק תכני חוזי-שמע שסבר שהיקף פעילותו הוא, לכל הפחות, היקף פעילות בינוני למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה לו, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר או המועצה, לפי העניין, וביצוע תפקידיהם לפי חוק זה.". |
||||
|
החלפת כותרת סימן א' לפרק ב'2 |
48. |
בפרק ב'2, כותרת סימן א' תוחלף ובמקומה יבוא: "הגדרות". |
||||||
|
ביטול סעיפים 6מד עד 6נז |
49. |
סעיפים 6מד עד 6נז לחוק העיקרי- בטלים. |
||||||
|
תיקון סעיף 6סא |
50. |
בסעיף 6סא(א)(1) לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) במקום "יבוא "בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "בעל רישיון להעברת תכנים שמעביר את שידוריו באמצעות לוויין". |
||||||
|
|
|
(2) ובמקום "לעניין סעיף זה, "בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "בעל רישיון להעברת תכנים שמעביר את שידוריו באמצעות לוויין". |
||||||
|
תיקון סעיף 6סב |
51. |
בסעיף 6סב לחוק העיקרי, במקום "בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "בעל רישיון להעברת תכנים שמעביר את שידוריו באמצעות לוויין. |
||||||
|
הוספת סימן ה' |
52. |
אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
"פרק ג'1: פיקוח ואכיפה על העברת תכני חוזי-שמע |
||||||
|
|
|
הגדרות |
10א. |
בפרק זה - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" – כהגדרתו בפרק ב'1; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"המועצה" – כהגדרתה בפרק ב'1; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"יושב ראש המועצה" – כמשמעותו בסעיף 6ב; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"מפקח" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 10ב; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"ספק תכנים" – כהגדרתו בפרק ב'1. |
||
|
|
|
סימן א': סמכויות מפקחים |
||||||
|
|
|
מינוי מפקחים |
10ב. |
(א) יושב ראש המועצה רשאי למנות, מבין עובדי משרד התקשורת העוסקים בהסדרה של העברת תכנים, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לעניין העברת תכני חוזי-שמע לפי חוק זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אל אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת יושב ראש המועצה לשמש מפקח; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה יושב ראש המועצה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר; |
|
|
|
|
סמכויות מפקחים |
10ג. |
(א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה לעניין העברת תכני חוזי-שמע רשאי מפקח - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי החיקוקים האמורים או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) להיכנס למקום בו פועל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, "מקום בו פועל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע" – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע או מי מטעמו את עסקיו, לשם העברת תכנים. |
|
|
|
|
זיהוי מפקחים |
10ד. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי יושב ראש המועצה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. |
|
|
|
|
בירור מנהלי |
10ה. |
היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע הפר הוראה לפי הוראות חוק זה, רשאי הוא מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות בסעיף 10ג, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת יושב ראש המועצה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שייקבע, לשם בירור ההפרה. |
||||
|
|
|
סימן ב': הטלת עיצום כספי |
||||||
|
|
|
עיצום כספי |
10ו. |
(א) הפר בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בתוספת השנייה, רשאי יושב ראש המועצה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה , בסכום שלא יעלה על 150,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב- בסכום שלא יעלה על 300,000 שקלים חדשים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) העביר אדם תכני חוזי-שמע בלא רישיון בניגוד להוראות סעיף 6ז(א) או בניגוד לתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 6ח או בניגוד למגבלה שנקבעה לפי סעיף 6יא, רשאי יושב ראש המועצה להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 250,000 שקלים חדשים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) שידר אדם את שידורי המשחק המרכזי או את משחקי נבחרת ישראל מבלי שהם שודרו בשידורים הפתוחים, בהתאם להוראות סעיף 6ה2(ג), רשאי יושב ראש המועצה להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 250,000 שקלים חדשים. |
||
|
|
|
שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי |
10ז. |
(א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 10ז, רשאי יושב ראש המועצה לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום העברת תכני חוזי-שמע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בהעברת תכני חוזי-שמע באורח תקין וסדיר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) משך ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) הפרות קודמות של המפר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה ליושב ראש המועצה ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקנטת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(10) לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(11) לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) יושב ראש המועצה יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת. |
||
|
|
|
הודעה על כוונת חיוב |
10ח. |
(א) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 10ז (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין יושב ראש המועצה בין השאר, את אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצועו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני יושב ראש המועצה, בהתאם להוראות סעיף 10י. |
|
|
|
|
זכות טיעון |
10ט. |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 10ט, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל-פה, לפי החלטת יושב ראש המועצה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי ושב ראש המועצה להאריך את התקופה אמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים. |
||||
|
|
|
החלטת יושב ראש המועצה ודרישת תשלום |
10י. |
(א) יושב ראש המועצה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 10י, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) החליט יושב ראש המועצה לפי הוראות סעיף קטן (א) - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט יושב ראש המועצה את נימוקי החלטתו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 10י בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
||
|
|
|
סכום מעודכן של העיצום הכספי |
10יא. |
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני יושב ראש המועצה כאמור בסעיף 10יא(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי יושב ראש המועצה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסימן זה ובתוספת השניה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) יושב ראש המועצה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). |
||
|
|
|
המועד לתשלום העיצום הכספי |
10יב. |
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 10ט. |
||||
|
|
|
הפרשי הצמדה וריבית |
10יג. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. |
||||
|
|
|
גבייה |
10יד. |
(א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, יושב ראש המועצה רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא המפר לפי הוראות סעיפים 6ט לחוק, כולן או חלקן. |
||
|
|
|
סימן ג': התראה מנהלית |
||||||
|
|
|
התראה מנהלית |
10טו. |
(א) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 10ז, והתקיימו נסיבות שקבע יושב ראש המועצה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהתראה מנהלית יציין יושב ראש המועצה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הימשכות ההפרה או הישנות ההפרה, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 10יז. |
||
|
|
|
בקשה לביטול התראה מנהלית |
10טז. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 10טז, רשאי הוא לפנות ליושב ראש המועצה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קיבל יושב ראש המועצה בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת יושב ראש המועצה תינתן בכתוב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. |
||
|
|
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה |
10יז. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה (בסעיף זה- הפרה נמשכת)ׁׁׂ, ימסור לו יושב ראש המועצה דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת; דרישת תשלום כאמור אינה גורעת מזכותו של המפר לטעון כאמור בסעיף 10י לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה (בסעיף זה- הפרה חוזרת), יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת, ויושב ראש המועצה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 10ט בשל ההפרה חוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני יושב ראש המועצה, ויחולו הוראות סעיפים 10י ו-10יא, בשינוים המחוייבים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בהפרה נמשכת ייווסף על סכום העיצום הכספי המירבי לפי סעיף 10ז, החלק החמישים שלו, לכל יום שבו נמשכת ההפרה, ובהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי המירבי כאמור, סכום השווה למחצית מסכום העיצום הכספי. |
||
|
|
|
סימן ד': הוראות כלליות |
||||||
|
|
|
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר |
10יח. |
בשל מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 10ז, ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. |
||||
|
|
|
עתירה |
10יט. |
(א) על החלטה סופית של יושב ראש המועצה לפי פרק זה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים; עתירה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלאל אם כן הסכים לכך יושב ראש המועצה או שבית המשפט הורה על כך. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) החליט בית המשפט לקבל עתירה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו. |
||
|
|
|
פרסום |
10כ. |
(א) הטיל יושב ראש המועצה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוגשה עתירה על החלטת יושב ראש המועצה כאמור בסעיף 10כ, יפרסם יושב ראש המועצה את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי יושב ראש המועצה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם יושב ראש המועצה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם יושב ראש המועצה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) יושב ראש רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
||
|
|
|
שמירת אחריות פלילית |
10כא. |
(א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מנהלית לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כמפורט בסעיף 10ז או בתוספת השנייה, המהווה עבירה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שלח יושב ראש המועצה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו יושב ראש המועצה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו." |
||
|
תיקון סעיף 12 |
53. |
סעיף 12(ב)(5) לחוק העיקרי- בטל. |
||||||
|
תיקון הכותרת של סימן א' בפרק ז1 |
54. |
בפרק ז'1, בכותרת של סימן א', במקום "על בעל רישיון" יבוא "בידי המנהל". |
||||||
|
תיקון סעיף 37א |
55. |
בסעיף 37א לחוק, במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא: |
||||||
|
|
|
""בעל רישיון" – לרבות בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ומי שפועל מכוח היתר כללי; |
||||||
|
תיקון סעיף 37א2 |
56. |
בסעיף 37א2 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) - |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "כמפורט בתוספת" יבוא "כמפורט בתוספת הראשונה"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקאות (1) עד (5) במקום "של התוספת" יבוא "של התוספת הראשונה". |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) במקום "לשנות את התוספת" יבוא "לשנות את התוספת הראשונה". |
||||||
|
תיקון סעיף 37א4 |
57. |
בסעיף 37א4 לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. |
||||||
|
תיקון סעיף 37א9 |
58. |
בסעיף 37א9 לחוק העיקרי, במקום "בחלקים ג' ו-ד' של התוספת" יבוא "בחלקים ג' ו-ד' של התוספת הראשונה". |
||||||
|
תיקון סעיף 37א18 |
59. |
בסעיף 37א18 לחוק העיקרי, במקום "בחלקים א', ב' או ה' של התוספת" יבוא "בחלקים א', ב' או ה' של התוספת הראשונה". |
||||||
|
ביטול סימן ב' בפרק ז'1 |
60. |
סימן ב' בפרק ז'1 - בטל. |
||||||
|
תיקון סעיף 37י |
61. |
בסעיף 37י לחוק העיקרי, בהגדרה "בעל רישיון", במקום "ובעל רישיון לשידורים" יבוא "ובעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
תיקון התוספת לחוק |
62. |
בתוספת לחוק - |
||||||
|
|
|
(א) בכותרת אחרי "תוספת" יבוא "הראשונה". |
||||||
|
|
|
(ב) בחלק א' אחרי פרט (1א) יבוא - |
||||||
|
|
|
|
"(1ב) הפר הוראה לפי סעיף 4ח לעניין תיול פנימי;" |
|||||
|
|
|
(ג) בחלק ב', בפרט (1), המילים "לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי סעיף 12(ב)(5)"- יימחקו; |
||||||
|
|
|
(ד) בחלק ג' - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי פרט (2) יבוא - |
|||||
|
|
|
|
|
"(2א) הפר הוראה לפי סעיף 6ח(ו) לעניין טיב השירות; |
||||
|
|
|
|
|
(2ב) הפר הוראה לפי סעיף 6יא1 לעניין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים בישובים ישראלים ביהודה ושומרון וחבל עזה; |
||||
|
|
|
|
|
(2ג) הפר הוראה לפי סעיף 6יב לעניין קיום רצף שידורים; |
||||
|
|
|
|
(2) בפרט (8), בסופו יבוא "או הפר הוראה או תנאי בנושא הנדסי לפי סעיף 6ח(ו)." |
|||||
|
|
|
(ה) בחלק ד' - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי פרט (8) יבוא - |
|||||
|
|
|
|
|
"(8א) הפר הוראה לפי סעיף 6כב לעניין שידורים במקרה חירום או מטעמים של ביטחון המדינה;" |
||||
|
הוספת תוספת שניה לחוק |
63. |
אחרי התוספת לחוק העיקרי יבוא - |
||||||
|
|
|
"תוספת שניה – הפרות לעניין העברת תכני חוזי-שמע (סעיף 10ז) |
||||||
|
|
|
(1) התנה שירות בשירות בניגוד להוראות סעיף 4ז(ג) או בניגוד לתנאי ההיתר שניתן לפי הסעיף האמור; |
||||||
|
|
|
(2) הפר הוראה שנקבעה בכללים לפי סעיף 6ה(ג) או החלטה שניתנה מכוח הסעיף האמור; |
||||||
|
|
|
(3) הפר הוראה לפי חוק סיווג סימון ואיסור שידורים מזיקים התשס"א-2001, או הוראה לפי חוק שידורי טלוויזיה כתוביות ושפת סימנים התשס"ה-2005; |
||||||
|
|
|
(4) הפר הוראה שניתנה לו לפי סעיף 6ה1(א1) לעניין החובה להשקיע בהפקות מקומיות; |
||||||
|
|
|
(5) הפר הוראה בכללים לפי סעיף 6ה1(ג) לעניין הפקות מקומיות; |
||||||
|
|
|
(6) הפר הוראה שניתנה לו לפי סעיף 6ה1(ד), לעניין החובה להפיק או לרכוש הפקות מקומיות בשיעור כפול או בדבר הסוגות ולוחות הזמנים להפקתן של הפקות אלו; |
||||||
|
|
|
(7) הפרה הוראה שניתנה לו לפי סעיף 6ה2 לעניין שידור מישדר ספורט; |
||||||
|
|
|
(8) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי הוראות אחד הסעיפים הבאים: 6ח – למעט סעיף קטן (ו), , 6כ2(ו), 6לד1; |
||||||
|
|
|
(9) הפר תנאי שנקבע לפי סעיף 6ט(א) באחד מנושאים אלה: |
||||||
|
|
|
|
(א) ערבויות; |
|||||
|
|
|
|
(ב) העברה או רכישה של אמצעי שליטה, מינוי נושא משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיום תאגיד נפרד; |
|||||
|
|
|
(10) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 6ט1(ב) לעניין צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים או פגיעה משמעותית בתחום השידורים; |
||||||
|
|
|
(11) העביר רישיון בניגוד להוראות סעיף 6י(א)(1) או בניגוד לתנאי ההיתר מכוח הסעיף האמור; |
||||||
|
|
|
(12) העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון בניגוד להוראות לפי סעיף 6י(א)(2) או בניגוד לאישור שניתן מכוח הסעיף האמור; |
||||||
|
|
|
(13) שעבד ציוד קצה או העבירו לאחר בניגוד להוראות לפי סעיף 6י(ב); |
||||||
|
|
|
(14) הפר הוראה שנתן השר לפי סעיף 6יא2(א) לעניין החובה להציע לכל דורש חבילת יסוד, או דרש ממנוי תשלום בעד שירות נלווה בניגוד להוראות סעיף 6יא2(ד); |
||||||
|
|
|
(15) הפר הוראה שנתנה המועצה לפי סעיף 6יא2(ג) או לפי סעיף 6יא2(ג1) לעניין תוכן חבילת יסוד או לעניין הבאתה של חבילת היסוד לידיעת הציבור; |
||||||
|
|
|
(16) הפר הוראה שנתן השר לפי סעיף 6יא2(ד1)(1) לעניין מחירם המירבי של ערוצים נוספים שיציע בעל הרישיון למנויי חבילת היסוד, או הפר הוראות שנתנה המועצה לפי סעיף 6יא2(ד)(2) או (3) לעניין הערוצים הנוספים; |
||||||
|
|
|
(17) הפר הוראה לפי סעיף 6כ1 לעניין החזקה והפקה של ערוצים; |
||||||
|
|
|
(18) הפר הוראה לפי סעיף 6כ2 או כללים שהחילה עליו המועצה לפי אותו סעיף לעניין שידורי חדשות שאינם אזוריים; |
||||||
|
|
|
(19) הפר הוראה לפי סעיף 6כ3, או 6כ2 או כללים שהחילה עליו המועצה לפי אותם סעיפים לעניין שידורי בין לאומיים שמקורם בישראל; |
||||||
|
|
|
(20) הפר הוראה לפי סעיף 6כא לעניין העברת שידורים; |
||||||
|
|
|
(21) הפר הוראה לפי סעיף 6כא1 לעניין אפיקי שידור; |
||||||
|
|
|
(22) שידר פרסומות בשידוריו בניגוד להוראה לפי סעיף 6כד; |
||||||
|
|
|
(23) שידר שידורים אסורים בניגוד להוראות סעיף 6כה; |
||||||
|
|
|
(24) לא העביר שידורים של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי סעיף 6לד(א) או הפר הוראה שניתנה לפי אותו הסעיף; |
||||||
|
|
|
(25) לא הקצה אפיק בניגוד להוראות סעיף 6לד(ג); |
||||||
|
|
|
(26) הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 6לד1(ד) לעניין הייעוד המיוחד או המאפיינים המיוחדים של ערוץ ייעודי; |
||||||
|
|
|
(27) לא שידר שידורים בשפת הערוץ ובכלל כך בשעות צפיית שיא בניגוד להוראות סעיף 6לד1(ה)(2); |
||||||
|
|
|
(28) הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 6לד1(ו) או שהוחלה עליו מכוח אותו סעיף; |
||||||
|
|
|
(29) הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 6לד1(ז) לעניין פרסומת, קדימון, או קדימון צולב, ובכלל כך איסור העדפת מפרסם; |
||||||
|
|
|
(30) שידר שידורי פרסומת בזמן שלגביו הורתה המועצה על נטילתו בניגוד להוראות לפי סעיף 6לד2 או הפר הוראה שנקבעה לפי אותו הסעיף; |
||||||
|
|
|
(31) הפר הוראה שנקבעה בכללים שקבעה המועצה לפי דרישת השר, לפי סעיף 6לח(ב); |
||||||
|
|
|
(32) גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי בניגוד להוראות סעיף 51ד; |
||||||
|
|
|
(33) העמיד לפירעון מידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות סעיף 51ה; |
||||||
|
|
|
(34) לא מסר מידע, ידיעה, הודעה, דין וחשבון או מסמך שנדרש למוסרו בהתאם להוראות לפי אחד הסעיפים הבאים: |
||||||
|
|
|
|
(1) סעיף 6ט(א); |
|||||
|
|
|
|
(2) סעיף 6לד3(א); |
|||||
|
|
|
|
(3) סעיף 6לו; |
|||||
|
|
|
|
(4) סעיף 6לח(א); |
|||||
|
|
|
|
(5) סעיף 6מב1; |
|||||
|
|
|
|
(6) סעיף 10ג(2); |
|||||
|
|
|
|
(7) תנאי ברישיון שנקבע לפי אחד הסעיפים הבאים: 6ח, 6ט(ב), 6לד1; |
|||||
|
הוספת תוספת שלישית לחוק |
64. |
אחרי התוספת השניה לחוק יבוא - |
||||||
|
|
|
"תוספת שלישית (סעיף 6ה(ג)(8)) |
||||||
|
|
|
(1) תיקון וטיפול בתקלות; |
||||||
|
|
|
(2) זמני מענה לפניות; |
||||||
|
|
|
(3) שעות פעילות מוקדי השירות; |
||||||
|
|
|
(4) הסכם התקשרות בעל רישיון עם הלקוח; |
||||||
|
|
|
(5) חשבונות, הודעות ודו"חות למנוי; |
||||||
|
|
|
(6) הזמנת שידורים וביטולם; |
||||||
|
|
|
(7) הפסקה או ניתוק של שידורים; |
||||||
|
|
|
(8) חובות כספיים הנובעים מהסכם ההתקשרות; |
||||||
|
|
|
(9) קבלה, שימוש והחזרת ציוד קצה לבעל רישיון על ידי מנוי; |
||||||
|
|
|
פרק ב': תיקונים עקיפים |
||||||
|
תיקון חוק הריכוזיות |
65. |
בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013[2] - |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 4(ו), בהגדרה "גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה" - |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (6), במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, כהגדרתם בחוק התקשורת"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) פסקה (7)- תימחק. |
|||||
|
|
|
(2) בתוספת, בפרט 3- |
||||||
|
|
|
|
(א) במקום פרט משנה 3.2 שבטור ב' יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע, לפי פרק ב'1 לחוק התקשורת". |
||||
|
|
|
|
(ב) בטור ג' יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"בעל הרישיון הוא בעל היקף פעילות בינוני או רחב כהגדרתם בחוק התקשורת" |
||||
|
תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות |
66. |
בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ב-2012[3]- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "המועצה לשידורי כבלים ולוויין" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""המועצה לשידורים ולהעברת תכנים"- המועצה לתכני חוזי-שמע כמשמעותה בחוק התקשורת;"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 2(ג1)(2), במקום "הוא בעל רישיון לשידורי לוויין או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת" יבוא "הוא בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע, שהוא בעל רישיון מהותי כהגדרתו בחוק התקשורת"; |
||||||
|
|
|
(3) בסעיף 7א, במקום "בהתייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע "; |
||||||
|
|
|
(4) בסעיף 12א- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום "המועצה לשידורי כבלים ולוויין" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ד), המילים "6ח1" יימחקו, ובמקום "6ט(א)(2) עד (5), (8), (9) ו-(ב) לחוק התקשורת" יבוא "6ט(א)(2) עד (5) ו-(8) לחוק התקשורת; |
|||||
|
|
|
(5) בסעיף 12ג- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "6ה1(א1), (א2) ו-(ב) עד (ד) לחוק התקשורת, לעניין רישיון כללי לשידורי כבלים ולעניין רישיון מיוחד לשידורי כבלים" יבוא "6ה1(א1), ו-(ג) עד (ד) לחוק התקשורת לעניין רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע ולעניין רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "הוראות סעיף 6ה1(ב) עד (ד)" לחוק התקשורת" יבוא "הוראות סעיף 6ה1(ג) ו-(ד) לחוק התקשורת"; |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף 12ד- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), המילים "6ט1" ו- "6כד1"- יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1), המילים "6יט2(א)ו-(ג)" יימחקו, במקום " 6כא1, 6מ ו-6נא1" יבוא "ו-6כא1", ובמקום "הוראות סעיפים 6יא2, 6יט2(א) ו-(ג) ו-6מ" יבוא "הוראות סעיף 6יא2". |
|||||
|
|
|
(7) בסעיף 13(ד)(1)- |
||||||
|
|
|
|
(1) במקום פסקה (ה), יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(ה) בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע כמשמעותו בחוק התקשורת (בפסקה זו – בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע); |
||||
|
|
|
|
(2) בפסקה (ו), במקום "בבעל רישיון לשידורים" יבוא "בבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(3) בפסקה (ז), במקום "מי שבעל רישיון לשידורים" יבוא "מי שבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
(8) בסעיף 13ב, במקום ההגדרה "המועצה" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""המועצה- המועצה לתכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
(9) בסעיף 13י, במקום ההגדרה "המועצה" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""המועצה- המועצה לתכני חוזי-שמע "; |
|||||
|
|
|
(10) בסעיף 13יג- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), פסקאות (5), (8) ו-(14)- יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), פסקה (3)- תימחק; |
|||||
|
|
|
(11) בסעיף 13יד- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), פסקאות (3) ו-(6)- יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), פסקה (2)- תימחק; |
|||||
|
|
|
(12) בסעיף 18(1)(א), במקום "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע "; |
||||||
|
תיקון חוק החברות הממשלתיות |
67. |
בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975[4], בתוספת השניה, בפסקה 1, במקום "המועצה לשידורי כבלים" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע". |
||||||
|
תיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו |
68. |
בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990[5]- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 37ד בפסקה (א)- |
||||||
|
|
|
|
(1) בהגדרה "אפיק קיים", במקום "אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין", יבוא- "אפיק שבו העביר בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(2) במקום ההגדרות "רישיון כללי לשידורי כבלים" ו"בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא: |
|||||
|
|
|
""רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"- כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת;". |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף 41(ב2) בפסקה (9) בהגדרה "בעל זיכיון אחר" במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לווין" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||||
|
|
|
(3) בסעיף 62ו- |
||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א)-, |
|||||
|
|
|
|
|
(1) במקום ההגדרות "רישיון כללי לשידורי כבלים" ו"בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
|
""רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"- כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת."; |
|||
|
|
|
|
|
(2) בהגדרה "הפקה מקומית קנויה", במקום "לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "לעניין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||
|
|
|
|
|
(3) במקום ההגדרה "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא- |
||||
|
|
|
|
|
|
""המועצה לתכני חוזי-שמע"- כמשמעותה בחוק התקשורת;" |
|||
|
|
|
|
|
(4) בהגדרה "תכנית ממומנת", במקום "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב)- |
|||||
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום "שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין" יבוא "שישודרו בשידוריו של בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע"; |
||||
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום "על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין" יבוא "על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע". |
||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ג)(1) במקום "לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה" יבוא "לעניין בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע – המועצה להעברת תכני חוזי-שמע מצאה". |
|||||
|
|
|
|
(ד) בסעיף קטן (ד), במקום פסקה (1) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(1) בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע ישדר תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה להעברת תכני חוזי-שמע בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע במחויבויותיו לפי חוק התקשורת, כללי המועצה להעברת תכני חוזי-שמע ותנאי הרישיון;". |
||||
|
|
|
(4) בסעיף 71ד(יג)(5)(ג) בהגדרת סעיף (ב1) במקום "שהוקצו לפי סעיף קטן (א)(2)" יבוא: "של חברת החדשות המשותפת כמשמעותה בסעיף 71ד(יג)". |
||||||
|
|
|
(5) בסעיף 72ג(ב)- |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1), במקום "או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים" יבוא "או בעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקאות (2),(3),(4) ו-(5), במקום "למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים" יבוא "למעט בעל רישיון מיוחד לעברת תכני חוזי-שמע". |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף 111- |
||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה לשידורי כבלים" יבוא "והמועצה להעברת תכני חוזי-שמע" |
|||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב)(2)(ב), במקום "נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים" יבוא "נציג מטעם המועצה להעברת תכני חוזי-שמע". |
|||||
|
תיקון החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים |
69. |
בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013[6], סעיפים 38(4) ו-39- בטלים. |
||||||
|
תיקון חוק סיווג סימון ואיסור שידורים מזיקים |
70. |
בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001[7], בסעיף 4(א), במקום פסקה (3), יבוא: |
||||||
|
|
|
"(3) לענין העברת תכנים על פי פרק ב'1 לחוק הבזק - בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;". |
||||||
|
תיקון חוק השידור הציבורי הישראלי |
71. |
בחוק השידור הציבורי הישראלי התשע"ד-2014[8] , סעיף 2(1)(ב) בתוספת לחוק – בטל. |
||||||
|
תיקון חוק שידורי ערוץ הכנסת |
72. |
בחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד-2003[9] (בפרק זה ובפרק ד'- חוק שידורי ערוץ הכנסת)- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 8(א)(2)(ה)(1) במקום "בעל רישיון כללי לשידור כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, כהגדרתם בחוק התקשורת" יבוא "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע כמשמעותו בחוק התקשורת". |
||||||
|
|
|
(2) במקום סעיף 14(ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב) במקום "בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע לפי חוק התקשורת שעושה שימוש בתשתית להעברת תכנים כהגדרתה בחוק התקשורת, יעביר, במסגרת שידוריו, את שידורי הערוץ, והוראות סעיף 6כא(ב) לחוק התקשורת לענין הפטור מתשלומים יחולו לעניין זה.". |
|||||
|
תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) |
73. |
בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005[10] בסעיף 1- בהגדרה "גוף מפקח"- |
||||||
|
|
|
(1) בהגדרה "גוף מפקח"- |
||||||
|
|
|
|
(1) במקום פסקה (3) יבוא- |
|||||
|
|
|
|
|
"לעניין העברת תכנים מכוח חוק התקשורת- המועצה לתכני חוזי-שמע;"; |
||||
|
|
|
|
(2) בפסקאות (5) ו-(6), במקום "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא "המועצה לתכני חוזי-שמע;"; |
|||||
|
|
|
(2) בהגדרה "משדר טלוויזיה", במקום פסקה (3) יבוא - |
||||||
|
|
|
|
"(3) לענין העברת תכני חוזי-שמע על פי פרק ב'1 לחוק הבזק - בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, שהוא בעל היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב כהגדרתם בחוק האמור;". |
|||||
|
תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים |
74. |
בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012[11]- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 6- |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "משדר" במקום "בעל רישיון לשידורים" יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע", והמילים "מפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו בסעיף 6מג לחוק התקשורת"- יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווייין" יבוא "והמועצה לשידורים להעברת תכנים"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 12(א)(1), במקום "ועם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" יבוא "ועם המועצה לשידורים ולהעברת תכנים". |
||||||
|
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים |
75. |
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[12], בתוספת הראשונה, בפרט 32, בפרט משנה (1), אחרי "פרק ז'1" יבוא "או פרק ג'1". |
||||||
|
|
|
פרק ד': תחילה והוראות מעבר |
||||||
|
תחילה |
76. |
(א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (בסעיף זה- יום התחילה). |
||||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א): |
||||||
|
|
|
|
(1) תחילתו של סעיף 4ז לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, תהיה בתוך שישה חודשים מיום התחילה. |
|||||
|
|
|
|
(2) הכללים וההוראות שקבעו המועצה, או יושב ראש המועצה מכוח סמכותם לפי החוק העיקרי, לעניין בעלי רישיונות לשידורים כהגדרתם בחוק האמור, בעניינים המפורטים להלן, יעמדו בתוקפם לעניין בעלי רישיונות כאמור עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן בוטלו קודם לכן בידי המועצה: |
|||||
|
|
|
|
|
(א) שפת המישדרים; |
||||
|
|
|
|
|
(ב) הפנייה לאתרי אינטרנט; |
||||
|
|
|
|
|
(ג) חלוקת סכומי ההשקעה בהפקות מקומיות לפי סוגי המישדרים וסוגות המישדרים ולפי ערוצים; |
||||
|
|
|
|
|
(ד) מגוון השידורים; |
||||
|
|
|
|
|
(ה) אישור ערוצים לשידור; |
||||
|
|
|
|
|
(ו) תכנון שידורים לרבות לוחות מישדרים; |
||||
|
|
|
|
(3) כללים והוראות שקבעו המועצה או יושב ראש המועצה מכוח החוק העיקרי או חוק שידורי ערוץ הכנסת, שהסמכות להתקינם בטלה בחוק זה, ושאינם בעניינים המנויים בפסקה (2), יעמדו בתקפם עד תום עשרים וארבעה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן בוטלו קודם לכן בידי המועצה. |
|||||
|
|
|
(ג) בסעיף זה- |
||||||
|
|
|
|
"הפקה מקומית" ו-"שידורים" – כהגדרתם בחוק העיקרי; |
|||||
|
הוראות מעבר
|
77. |
(א) מי שהיה ערב תיקונו של חוק זה בעל רישיון לשידורי כבלים יראו אותו כבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ומי שהיה ערב תיקונו של חוק זה בעל רישיון לשידורי לוויין יראו אותו כבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, ויראו את רישיונו כאילו ניתן על ידי המועצה.
|
||||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף 6ז2(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה, יראו בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שערב תחילתו של חוק זה היה בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, כבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב והוראות חוק זה יחולו לגביו החל מיום התחילה. |
||||||
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף 6ה2 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה: |
||||||
|
|
|
|
(1) הכללים שתקבע המועצה לפי הסעיף האמור, והוראות סעיף 6ה2(ג), יחולו רק לעניין זכויות שידור שנרכשו לאחר יום התחילה. |
|||||
|
|
|
|
(2) עד לקביעתם של כללים בידי המועצה לפי סעיף 6ה2(א) ו-(ב), יעמדו בתקפן ההוראות שנתנה המועצה לעניין שידור תכני ספורט מכוח סמכותה ערב כניסתו לתוקף של תיקון זה. |
|||||
|
|
|
(ד) מי שהיה ערב תיקונו של חוק זה בעל רישיון זעיר ייעודי כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השניה, שקיבל רישיון מותנה לפי סעיף 71ט לחוק האמור, ורישיונו המותנה פקע, יראו אותו כבעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע.. |
||||||
|
|
|
(ה) מפקח שמונה לפי סעיף 37יא לחוק העיקרי, יראו אותו כמי שהוסמך לפי סעיף 10ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 52 לחוק זה, עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה. |
||||||
דברי הסבר
כללי
שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלוויזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט. התלות שהייתה בעבר, בין התשתית להפצת התוכן – כבלים ולוויין ובין אספקת השירות, קרי מתן שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, הצטמצמה, וכיום גם גורמים שאינם בעלי תשתית יכולים להציע לציבור הרחב שירותי טלוויזיה רב-ערוצית על גבי תשתית רשת האינטרנט ("שירות OTT" – Over The Top). שירות ה-OTT משנה באופן דרמטי את שוק השידורים, ומערער מודלים עסקיים שהתבססו על אמצעי הפצה ואספקת תוכן כמקשה אחת.
כניסת מתחרים חדשים אפשרה לצרכנים ליהנות מהרחבת היצע שירותי הטלוויזיה. כך, אם בעבר נדרש הצרכן לבחור בין החלופה של שירותי טלוויזיה רב-ערוצית במחיר גבוה לבין החלופה של מספר ערוצים מצומצם המשודרים על גבי מערך עידן פלוס, הרי שכיום קיימות לצרכן חלופות אחרות שכוללות היצע תכנים רחב במחיר נמוך. תהליך זה אף עודד את חברות הכבלים והלוויין לפתח מוצרים חדשים על גבי תשתית האינטרנט, אשר מוצעים לצרכן במחיר מוזל.
ואולם, הרגולציה הקיימת כיום בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן- חוק התקשורת) המסדירה את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית למנויים, אשר מופקדת בעיקרה בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (להלן- המועצה), חלה כיום רק על מי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין, ואינה חלה על אותם שחקנים חדשים המציעים את שירותיהם על גבי האינטרנט.
בהמשך לשינויים אלה ולשינויים נוספים הנוגעים לטלוויזיה המסחרית, ביום ב' בתשרי התשע"ו (18 בספטמבר 2015) מינה ראש הממשלה ושר התקשורת דאז, ועדה מייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת דאז מר שלמה פילבר (להלן – הוועדה). בוועדה היו חברים נציגים ממשרד התקשורת, המשפטים, האוצר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.
הוועדה עסקה במספר נושאים, ובהם עידוד כניסה של שחקנים חדשים לשוק השידורים, עידוד יצירה מקומית, ובחינת המשמעויות של הגידול בשירותי תוכן המסופק באמצעות האינטרנט, לרבות המעבר של תקציבי פרסום לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, והשלכות של אלה על השידורים הממומנים באמצעות פרסומת והשידורים הרב-ערוציים בתשלום. ביום כ"ג בסיון התשע"ו (29 ביוני 2016) הגישה הוועדה את מסקנותיה.
הוועדה בחנה את שוק השידורים, את הרגולציה החלה בו, ואת מידת תרומתה לקידום השירותים הניתנים לצרכן ולרמת התחרות בו. כמו כן בחנה הוועדה את מידת ההתערבות הרגולטורית הנדרשת בשוק המתפתח. בין היתר מצאה הוועדה כי הרגולציה הקיימת מבוססת על מספר הנחות יסוד, ביניהן ההנחות כי מספר גופי השידור מוגבל, וכי בשל אופיו המיוחד של השירות ומידת השפעתם של הגורמים המשדרים, יש להקפיד הקפדה יתרה על פעילותם, ולקבוע כללים המבטיחים את הגשמת האינטרס הציבורי. הנחות אלו הביאו להתפתחות מערכת רגולטורית מורכבת אשר לצד יתרונותיה הביאה ליצירת חסמי כניסה משמעותיים בפני גוף חדש המבקש לחדור לשוק.
השינויים המהותיים בשוק, ובראשם השינוי באופן צריכת התכנים וההתהוות של האינטרנט כפלטפורמה אלטרנטיבית לפלטפורמות השידור המסורתיות, הובילו למסקנה כי יש לשנות את הרגולציה הקיימת כך שתאזן את מגרש המשחקים בו פועלים ספקי התכנים השונים, שלפי המצב הקיים, חלקם פועלים תחת רגולציה כבדה וחלקם פועלים ללא רגולציה כלל, וכן תיתן מענה למאפיינים הייחודים ולחשיבות המיוחדת של השידורים ובהם מידת השפעתם החברתית.
על-פי הרגולציה הקיימת בשוק השידורים, הקביעה בדבר "שידור מהו" היא קביעה פשוטה: כל התוכן הזמין על מרקע הטלוויזיה – הוא שידור, בעוד תכנים אודיו-ויזואליים אחרים אינם שידורים. בניגוד למצב זה, כיום צרכן המבקש לצרוך תוכן חוזי- שמע (אודיו-ויזואלי) חשוף למגוון רחב ביותר של תכנים, המופצים הן בפלטפורמות מסורתיות והן בפלטפורמות אינטרנטיות. תכנים אלה ניתנים לצפייה במסכים רבים ומגוונים – טלוויזיה מסורתית, מחשב אישי, מחשב לוח, טלפון חכם, וכו'. על כן, אין אפשרות להסתפק באמירה כללית, לפיה שירות יהיה נתון לרגולציה אם הוא "דמוי-טלוויזיה" (television like) מבלי ליצוק תוכן לביטוי זה. ברור כי לא כל תוכן הכולל חוזי-שמע יחסה תחת רגולציה; כך למשל, אין הכוונה כי אתר אינטרנט טקסטואלי ברובו המשלב מספר קטעי וידאו לצפייה ייכנס תחת הרגולציה המוצעת.
ולכן, מוצע להחיל אסדרה על ספקי תוכן חוזי- שמע המשדרים מגוון של תכנים, כלומר מגוון של ז'אנרים (סוגות), תחת עקרון של אדישות טכנולוגית. כלומר, על ספקי תוכן כאמור תחול אסדרה אף אם הם מפיצים את תכניהם באמצעים כדוגמת רשת האינטרנט ובלבד שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל, התכנים משודרים ביוזמתם ובאמצעות ממשק (חומרה או תוכנה) הנמצא בשליטתם (להלן - ספקי תכני חוזי- שמע). תכנים אלה יכולים להיות מוצעים לצרכנים בדרכים שונות ובהן בדרך של שידור בזמן אמת (ליניארי) או שידור המאפשר לצרכן לבחור את זמן הצריכה (VOD).
בצד זאת, בשל אופיו העל-לאומי של האינטרנט, רגולטור מקומי יתקשה להטיל חובות רגולטוריות על גופים הפועלים מחוץ לתחום שיפוטו. על כן, המתווה הרגולטורי המוצע, מתייחס אך ורק לספקי תכני חוזי-שמע שפעולתם מיועדת בעיקר לציבור בישראל.
בנוסף, מוצע להחיל על ספקי תכני חוזי- שמע אסדרה באופן הדרגתי. כך, חובת הרישוי לא תוחל מיד על כל ספקי התכנים, אלא רק על ספקי תכני חוזי-שמע בעלי היקפי פעילות מסוימים. באופן דומה, חלק מן החובות המוטלות על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע לא יחולו באופן מיידי, אלא בתלות בהיקף הכנסות מסויים, הן מטעמי הגנת ינוקא והן מאחר שהטעמים להחלתם אינם מתקיימים – כמו בחובות הנובעות מקיומו של כוח שוק ומידת השפעה על הצופים.
כך, מוצע כי יהיו שני סוגים של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי- שמע:
"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות בינוני"- מי שסך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים הוא 350 מיליון שקלים חדשים ומעלה, ולא יותר מ- 700 מיליון שקלים חדשים, יחולו עליו חובות שתכליתן הגנה על הצופה דוגמת הגנה על קטינים וייצוג מיעוטים, שידורים אסורים , וחובות נוספות ובהן חובת רכישה או הפקה של הפקות מקור שתחול עליו באופן הדרגתי, חובות מכוח חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) התשס"ה-2005, ומגבלות על בעלויות צולבות.
"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב"- מי שסך ההכנסות השנתי מדמי מנוי מפעילותו כספק תכנים הוא 700 מיליון שקלים חדשים בשנה, לפחות, יחולו עליו כלל החובות הרגולטוריות המוצעות בחוק, ובהן החובות האמורות לעיל, וכן חובת רכישה או הפקה של הפקות מקור וחובת הוצאה כספית עבור הפקה ורכישה של תתי סוגות, חובות לעניין חבילת יסוד, חובות צרכניות, ומגבלות החזקה והפקה של ערוצים.
מלבד זאת מוצעת גם הגדרה של "בעל רישיון מהותי", לפיה, בעל רישיון מהותי הוא בעל רישיון להעברת תכני חוזי שמע שעושה שימוש בתשתית מנוהלת להעברת תכנים. בהקשר זה מוצע להחיל על בעל רישיון כאמור חובות הקשורות לשימוש בתשתית מנוהלת להעברת תכנים (כדוגמת תשתית שידורי הכבלים או שידורי הלוויין ובשונה מתשתית האינטרנט)- ובעיקרן חובת העברה של שידוריהם של הערוצים הפתוחים וחובה להעברת תכניהם של בעלי רישיונות מיוחדים להעברת תכני חוזי-שמע.
בנוסף, בשל שינויים משמעותיים בשוק הפרסום בטלוויזיה, מוצע כי האיסור על שידורי פרסומת יחול על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או רחב.
מן האמור יוצא כי על ספקי שירות קטנים (שהכנסותיהם נמוכות מ- 350 מיליון שקלים חדשים בשנה) לא יוטלו חובות רגולטוריות, וזאת מארבעה טעמים עיקריים. ראשית, אין באפשרותו של מתחרה קטן לנצל לרעה כוח שוק מאחר שהוא אינו בעל כוח שוק מהותי (significant market power) ולכן אין טעם בהחלת הרגולציה שתפקידה לרסן כוח שוק משמעותי והשפעה. שנית, במקרה של מתחרה קטן, בשל היקף החשיפה המוגבל ופוטנציאל הפגיעה המצומצם בציבור- עלות הרגולציה מייצרת חסמי כניסה שעלולים לפגוע פגיעה משמעותית בתועלת המשקית וברווחה הצרכנית בשל היעדר התחרות. כך שאף אם הייתה תועלת בהטלת חובות רגולטוריות על המתחרים הקטנים, הרי שבשל היחס הנמוך בין העלות לתועלת אם יוטלו חובות כאמור, אין מקום להטילן. שלישית, חלק מהכללים שנועדו להגן על האינטרס הציבורי ממילא מעוגנים גם בחקיקה הכללית (דוגמת חוק העונשין התשל"ז-1977, חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983 וחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007). לבסוף, מתחרה חדש המבקש לחדור לשוק ולהוות חלופה שתתבסס בשוק, סביר כי ינהג בצורה אחראית ולא יפעל באופן פוגעני בהקשר של הגנה על קטינים, מניעת הסתה, או פרסומים אסורים. עדות לכך אנו מוצאים באופן הפעילות של ספקי תכני חוזי-שמע הפעילים כיום בשוק. בהתאם לכך מוצע כי חובת הרישוי תחול רק על שחקנים בעלי היקף פעילות גדול מספיק, שמפאת גודלו והיקף פעילותו, יש הצדקה לפיקוח עליו.
המתווה הרגולטורי המוצע שונה באופן מהותי ממנגנון הרישוי הקיים. כיום, גורם המבקש לפעול בשוק השידורים נדרש, עוד טרם תחילת פעילותו, לבקש רישיון מהרגולטור ולעמוד בתנאי סף, וכן נבחנת מידת התאמתו ותרומתו לשוק השידורים; תפיסה זו נבעה, בין היתר, בהינתן המגבלה על מספר השחקנים בשוק השידורים.
משהצטמצמה התלות בין שירותי התוכן לתשתית ההפצה ומספר השחקנים המסוגלים להציע שירותי תוכן חוזי-שמע על גבי האינטרנט אינו מוגבל, אין כל הצדקה להגביל מראש את כניסת השחקנים לשוק, ולהתנות אותה בדרישות התאמה. במצב הדברים המתואר, על פי המוצע, מטרת הרישיון היא לספק לרגולטור כלי המבטיח את פעילותם התקינה של השחקנים השונים שבחרו לפעול בשוק. מכאן שאין עוד צורך להעניק שיקול דעת בנוגע להענקת הרישיון למעט אם התקיימו נסיבות קיצוניות שמחייבות את הצרת פעילותו של ספק תכני חוזי-שמע, כמו במקרה שהוא עלול להוות סיכון לביטחון המדינה.
בצד הרחבת מטריית הרגולציה והחלתה גם על מי שמציע שירותי תכני חוזי-שמע על גבי רשת האינטרנט, הצעת החוק מבקשת לאחד את כללי הרגולציה, על מנת לאזן את מגרש המשחקים, כך שככלל, תחול באופן אחיד על כלל בעלי הרישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, מבלי להתייחס לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מועברים התכנים. ולכן, מוצע לבטל את הרישיון לשידורי כבלים ואת הרישיון לשידורי לוויין ואת האסדרה השונה החלה על כל אחד מהם. חלף זאת, מוצע כי כל ספק תכני חוזי-שמע, שעומד בתנאים המוצעים, וללא קשר לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מועבר התוכן, יפעל על פי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע והאסדרה שתחול על ספקי התכנים השונים תהא אחידה.
הרגולציה הקיימת בשוק השידורים הרב-ערוציים, נבנתה ועוצבה בחוק התקשורת ובכללים מכוחו, בעולם של דואופול (קרי, שוק אשר נשלט בידי שתי שחקניות מרכזיות), היעדר חלופות ותחרות, וחסמי כניסה גבוהים לשוק. לאור השינויים שתוארו ובכלל כך הגברת התחרות, הרחבת ההיצע והחלופות הקיימות בשוק והנמכת חסמי הכניסה אליו, הצורך ברגולציה קפדנית, המתערבת מראש בתוכן המשודר, הצטמצם. בהתאמה, נדרשים עדכון והתאמה של סמכויות המועצה, כגורם שמאסדר ומפקח על השחקנים השונים בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, לצמצם את סמכויותיה ולמקד אותן באותם נושאים בהם נדרשת האסדרה כמו אתיקה בשידורים, הגנה על ילדים וחיוב הוצאה לרכישה והפקה של הפקות מקומיות.
בשל ההכרה בחשיבות ההפקה המקורית הישראלית האיכותית, מבחינה תרבותית וחברתית ובצורך להמשיך ולשמר אותה, מוצע לשמר חלקים עיקריים מהרגולציה בתחום ההפקות המקומיות ולחייב השקעה בה. חובה זו תחול בהדרגה בהתאם להיקף ההכנסות של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי- שמע.
בנוסף, בנוגע לחבילת הבסיס, על מנת לאפשר לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע חופש פעולה שיווקי שיאפשר להציע לצופים מגוון של חבילות, תוך הורדת מחירים, מוצע לקבוע כי האיסור על התניית שירות בשירות לא יחול על התניה של רכישת תכני חוזי-שמע ברכישת תכני חוזי-שמע אחרים. כלומר, בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע יוכלו להציע ללקוחותיהם חבילות תכנים, ובלבד שכל ערוץ המוצע בחבילת התכנים יוצע לרכישה גם באופן בדיד ולא כחלק מחבילה, כך שמנוי שרכש חבילת תכנים ומעוניין ברכישתם של ערוצים נוספים מלבד החבילה, לא יחויב ברכישה של חבילת תכנים נוספת, אלא יוכל לרכוש כל ערוץ באופן בדיד.
לצד זאת, ועל מנת להבטיח כי לא יתאפשר ניצול לרעה של כוח השוק של השחקנים החזקים והמבוססים אל מול הצרכן, מוצע לשמר את האסדרה הקיימת בנוגע לקיומה של חבילת יסוד (שהיא חבילה מצומצמת יחסית מבחינת התכנים הכלולים בה ולכן זולה יחסית), המבטיחה רף מינימאלי של תכנים אטרקטיביים במחיר מפוקח לצרכנים, וזאת עד להתבססות התחרות.
מוצע שההסדרה בנוגע לחבילת היסוד תחול על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב. בנוסף, על מנת להשלים את ההסדרה הקיימת על חבילת היסוד ולהבטיח את הנגשתם של תכני הפקות המקור שהופקו או נרכשו בידי בעל הרישיון מכוח חובת ההוצאה החלה עליו, מוצע להקנות סמכות למועצה, אם נכחה שטרם התבססה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, להורות לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בדבר חובתו לכלול בחבילת היסוד תכנים שרכש או הפיק בשיעור שתקבע המועצה, ושלא יעלה על 20%. כך, יובטח שבעל הרישיון יציע את אותם תכנים אטרקטיביים גם במסגרת החבילה המוזלת, ולא רק בחבילות תכנים יקרות או בערוצים שהצפייה בהם כרוכה בתוספת תשלום. כמו-כן, מוצע להקנות סמכות לשר, אם נוכח כי טרם התפתחה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, לקבוע מחיר מפוקח למספר מצומצם של ערוצים בדידים, בנוסף לערוצים המוצעים בחבילת היסוד. כך, מנוי שיחפוץ ברכישת חבילת היסוד, יוכל לרכוש תכנים נוספים באמצעות רכישת ערוץ בדיד נוסף. מוצע כי המועצה תקבע אילו ערוצים פרטניים יכללו בהסדר זה.
נוכח השינויים הטכנולוגיים המהירים, שקשה לצפותם וכן השינויים בהרגלי הצפייה, סביר שתיקון החקיקה המוצע יציע מענה לשנים הקרובות בלבד, ולפיכך, יהיה צורך לשוב ולבחון בתום חמש שנים, את ההנחות שצוינו לעיל ואת הרגולציה הקיימת על בסיסם.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 25 בפברואר 2018 נחקק חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) התשע"ח-2018 (להלן-תיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה), ובו יישום של חלק מהמלצות הוועדה, הנוגעות בעיקרן לאסדרת שוק השידורים המסחריים, המפוקחים בידי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ולערוצים הייעודים שהמועצה פיקחה עליהם. בנוסף, ביום 13 בפברואר 2018 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) התשע"ח-2018, שנכללו בה חלק מהנושאים בהצעת חוק זו. לאחר תחילת הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, הוחלט על פיצול חלק מהנושאים בהצעת החוק, וחלק מאותם נושאים שפוצלו, מובאים כעת בהצעת חוק זו, יחד עם נושאים נוספים.
נוסח הסעיפים שמוצע למחוק אותם בהצעת חוק זו, מובא בנספח לדברי ההסבר.
סעיף 1
כפי שיפורט בהמשך, מוצע להקנות למועצה סמכות להענקת רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, אשר יוענק לספקי תכני חוזי-שמע ששידוריהם מיועדים לציבור בישראל. רישיון זה יחליף את הרישיונות הקיימים כיום: רישיון לשידורי כבלים ורישיון לשידורי לוויין. כך תחול חובת רישוי גם ביחס למי שמעביר תכני חוזי-שמע שלא באמצעות רשת כבלים או לוויין, וללא קשר לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מועבר התוכן. בהתאם לכך, מוצע למחוק את ההגדרה "בעל רישיון לשידורי כבלים", ולהחליף את ההגדרה "בעל רישיון לשידורים" אשר כוללת כיום רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ורישיון לשידורי לוויין, בהגדרה "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע". כמו- כן, מוצע לערוך התאמות בהגדרות נוספות בחוק שנעשה בהן שימוש במונחים "כבלים" או "לוויין".
סעיף 2
בהמשך לתיקונים המוצעים לעניין הגדרת הרישיון שתעניק המועצה, שכאמור, ייקרא "רישיון להעברת תכני חוזי- שמע", מוצע לתקן את סעיף 4ג1, המסמיך את שר התקשורת לדרוש מידע כך שיחול על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, וזאת חלף דרישת מידע מבעל רישיון לשידורים, כפי שקיים כיום.
סעיף 3
סעיף 4ז לחוק התקשורת אוסר על בעל רישיון (בעל רישיון כללי או בעל רישיון מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק) ועל בעל רישיון לשידורים (בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין), להתנות מתן שירותי בזק או שידורים ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, זאת אלא אם כן שר התקשורת או המועצה התירו לו לעשות כן ובתנאים שקבעו (להלן- איסור התניית שירות בשירות). מכוח סעיף זה קבעה המועצה הוראות הנוגעות לחבילת שידורים בסיסית אשר בעלות הרישיון לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מחוייבות להציע למנוייהם (להלן- חבילת הבסיס).
חבילת הבסיס כוללת מספר רב של ערוצים שנקבעים בידי המועצה, והיא משווקת במחיר אחיד לכלל מנויי הפלטפורמה. מרבית המנויים מנויים על חבילה זו. חבילת הבסיס יועדה, בין היתר, להציע מגוון ערוצים לכלל הצופים, ולהבטיח נגישות לכל מנוי למגוון תכנים במחיר זהה. בחלוף הזמן, נמצא שחבילת הבסיס יקרה, יוצרת סבסוד צולב בין המנויים ומקלה על תיאום מחירים בין החברות. כך נפגעת התחרות הן על טיב התוכן והיקפו, והן על רמת המחירים, והנפגעים העיקריים הם המנויים הממשיכים לשלם תשלומים חודשיים גבוהים, בין היתר בעבור תכנים שאינם מעוניינים לצפות בהם.
בנוסף בתקופה האחרונה התפתחה התחרות בשוק השידורים– ספקי תכני חוזי-שמע חדשים נכנסו לשוק והציעו הצעות שיווקיות אטרקטיביות לצרכן, והשחקניות המסורתיות הגיבו ביצירת מוצרים אינטרנטיים חדשים שיתנו מענה תחרותי להצעות אלו. על כן, הטעם לפיקוח מראש (ex-ante) על החבילות המוצעות פוחת, ויש לאפשר לשוק להתפתח באופן טבעי ללא התערבות רגולטורית אלא במידת הצורך.
בהמשך לאמור בחלק הכללי, ועל מנת לאפשר לבעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע גמישות בקביעת חבילות התכנים המוצעות למנוייהם, מוצע לקבוע כי האיסור על התניית שירות בשירות לא יחול על התניה של רכישת תכני חוזי-שמע ברכישת תכני חוזי-שמע אחרים. ואולם בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותם הוא היקף פעילות רחב, יוכלו להציע ללקוחותיהם חבילות תכנים, רק אם כל ערוץ המוצע במסגרת חבילת התכנים יוצע לרכישה גם באופן בדיד ולא כחלק מחבילה, כך שמנוי שרכש חבילת תכנים (במסגרת "עסקה ראשונית", היא העסקה שבה רכש מנוי שירות המותנה בשירות, והיא לרוב גם העסקה העיקרית בין המנוי לבעל הרישיון, בה מקבל המנוי גם שירותים נלווים לחבילת התכנים כגון שירותי VOD, ואת ציוד הקצה הנדרש לקליטת התכנים), ומעוניין ברכישתם של ערוצים נוספים מלבד אלו הכלולים בחבילה שבעסקה הראשונית, לא יחויב ברכישה של חבילת תכנים נוספת, אלא יוכל לרכוש כל ערוץ באופן בדיד.
סעיף 4
מוצע לתקן את כותרת פרק ב'1 לחוק התקשורת, שייקרא "שידורי טלוויזיה והעברת תכנים למנויים", במקום "שידורי טלוויזיה בכבלים", ובו יקבעו כלל ההוראות הרלוונטיות לרגולציה על ספקי תכני חוזי-שמע.
סעיף 5
מוצע לתקן את ההגדרות בסעיף 6א ולהוסיף הגדרות נוספות, שבהן נעשה שימוש בפרק ב'1 כדלהלן:
מוצע להוסיף את ההגדרה "ספק תכני חוזי שמע", שבאמצעותה מוגדר השירות שלגביו תחול הרגולציה.
בהתאם למוצע, "ספק תכני חוזי-שמע" הוא מי שפעילותו העיקרית היא העברה של מגוון תכני חוזי-שמע. כלומר העברה של מגוון של ז'אנרים (סוגות), ובלבד שהתכנים משודרים ביוזמתו של ספק השירות, באמצעות ממשק בשליטתו, והכל בין שהציבור יכול לצפות בתכנים בזמן אמיתי, בו זמנית (צפייה ליניארית), ובין שהתכנים ניתנים לצפייה במועד ובמקום לפי בחירת הצופה (צפייה א-ליניארית, המוכרת כ-"VOD"). לעניין הגדרה זו, מוצע להוסיף את ההגדרה "העברה", של תכני חוזי-שמע, ולקבוע כי מדובר בהעברה קווית או אלחוטית, של תכני חוזי-שמע לציבור, ובכלל זה אספקה של תכני חוזי-שמע על גבי רשת האינטרנט. בנוסף, מוצע להוסיף את ההגדרה "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע", שתחליף את ההגדרה "בעל רישיון לשידורי כבלים" ונגזרותיה, ולגביו תחול עיקר הרגולציה המוצעת בהצעת חוק זו.
בהתאם למוצע כמפורט להלן, החובה לקבל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע תחול על ספק תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב. לשם כך, מוצע לקבוע את ההגדרה "היקף פעילות בינוני", לפיה, סך ההכנסות של ספק תכנים הוא 350 מיליון שקלים חדשים ומעלה ועד 700 מיליון שקלים חדשים. כלומר- ספק תכני חוזי-שמע שלו היקף הכנסות של 350 מיליון שקלים חדשים לפחות, יהיה חייב בקבלת רישיון.
בנוסף, מוצע מדרג רגולטורי לפיו הוראות הרגולציה יוחלו באופן מדורג בהתאם להכנסות של ספק תכני חוזי שמע. חלק מן החובות המוטלות על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע לא יחולו באופן מיידי אלא רק בתלות בהיקף הכנסות מסוים. זאת, הן מטעמי הגנת ינוקא והן מאחר שהטעמים להחלתם אינם מתקיימים – כמו חובות הנובעות מקיומו של כוח שוק ומידת השפעה על הצופים. לצורך כך, מוצע לקבוע את ההגדרה "היקף פעילות רחב", לפיה, סך ההכנסות של בעל רישיון מפעילותו כספק תכנים הוא למעלה מ- 700 מיליון שקלים חדשים. מוצע כי בחינת נתח השוק תיערך ביחס לשנה הקודמת למועד הבדיקה. לשם המחשה, אילו הבחינה הייתה נערכת היום, חברת הוט וחברת יס היו מוגדרות כבעלות היקף פעילות רחב, ועל פי אומדנים, אף ספק תכני חוזי שמע נוסף לא היה מוגדר כבעל היקף פעילות בינוני או רחב.
מוצע לתקן את ההגדרה "המועצה" ולהתאימה לתיקונים המוצעים בחוק, כך שהמועצה תיקרא "המועצה לתכני חוזי-שמע".
בנוסף לאמור לעיל, בחלק מהמקרים, הבסיס להחלת הרגולציה הוא קיומה של תשתית מנוהלת בפריסה ארצית להעברת תכני חוזי-שמע בה משתמש ספק התוכן חוזי-שמע. לשם כך, מוצע לקבוע את ההגדרה "תשתית להעברת תכנים", ולקבוע כי מדובר ברשת בזק ציבורית המשמשת להפצת תכני חוזי-שמע למנויים, באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית, הכוללת מוקד שידור או מתקן שידור לווייני, כדוגמת תשתית שידורי הכבלים או שידורי הלוויין ובשונה מתשתית האינטרנט. מאחר שיש חובות שיחולו על בעל רישיון שעושה שימוש בתשתית מנוהלת להעברת תכנים, כפי שיפורט להלן, מוצע להוסיף את ההגדרה "בעל רישיון מהותי" שתתייחס לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שעושה שימוש בתשתית להעברת תכנים.
סעיפים 6 עד 8
כפי שהוסבר לעיל, בהתאם למוצע, האסדרה אינה תלויה בטכנולוגיה שבאמצעותה מועבר התוכן לצופה, והמועצה תעניק רישיונות ותפקח על כל מי שמעביר תכני חוזי שמע בהתאם להגדרות המוצעות, ועל-פי היקפי הפעילות המוצעים. לפיכך, מוצע לשנות את שם המועצה ל"מועצה לתכני חוזי-שמע". בהתאמה, מוצע לתקן את כותרת סימן ב' בפרק ב'1, כך שבמקום "המועצה לשידורי כבלים ולוויין" ייקרא הסימן "המועצה לתכני חוזי-שמע". וכן מוצע לתקן את סעיף 6ג שעניינו במגבלות החלות על חברי המועצה, כך שיחולו לעניין התקשרות עם בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, במקום על התקשרות עם בעל רישיון לשידורי כבלים.
סעיף 9
בהמשך לאמור בחלק הכללי, מוצע למקד את סמכויותיה של המועצה לאותם נושאים בהם נדרשת רגולציה ולקבוע כי תפקידה של המועצה הוא לאסדר את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ואת העברתם של תכני חוזי שמע לציבור בישראל ולפקח על פעילותם של בעלי הרישיון.
עוד מוצע לקבוע כי במילוי תפקידיה תפעל המועצה במגמה לשמור על אתיקה בשידורים לרבות בשידורי פרסומת; להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות ולאוכלוסיות מוחלשות. להגן על מיעוטים וקטינים; למנוע שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה לחוק התקשורת ולפעול להגנת הציבור באסדרת סוגי השידורים המפורטים להלן, אשר מניסיונה של המועצה נמצא כי ביחס לסוגי שידורים אלה נדרשת הגנה מיוחדת לציבור: שידורים למבוגרים, שידורים בנושאי דת או מיסיונריות, שידורי מכירת מוצרים ושירותים ושידורי בידור הידודיים (אינטרקטיביים); לעודד את התחרות בתחום השידורים, בין השאר, באמצעות הסרתם של חסמי כניסה לתחום השידורים וצמצומם, והסרת חסמים למעבר של מנויים בתחום זה וצמצומם; לעודד את התחרות בתחום השידורים באמצעות עידוד התחרות בשוק התוכן ועידוד ערוצים שאינם מופקים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע; להבטיח השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית, לרבות קיום מישדרים קהילתיים, ריבוי וגיוון של גורמים יוצרים ומשדרים בהפקות אלה; ולהגן על הצרכן בעניינים שבתחום סמכויותיה לפי חוק התקשורת, הנוגעים לשידורים ולהעברת תכני חוזי-שמע בהתאם למפורט בתוספת השלישית לחוק. מוצע שסמכויות המועצה בקביעת הוראות צרכניות כאמור, יחולו על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב, כלומר שהכנסותיו הן 700 מיליון שקלים חדשים בשנה ומעלה. זאת מאחר ויש לרגולציה הצרכנית עלות, והתועלת בהשתתה פוחתת משמעותית כאשר מדובר בשחקניות קטנות ללא כוח שוק משמעותי.
התיקון המוצע נועד לצמצם את התערבות המועצה בתוכן המועבר בידי בעלי הרישיונות השונים, לאותם תחומים נדרשים בלבד, על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי, בדומה לרוח תיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה.
בשים לב לאמור, מוצע כי המועצה תהיה רשאית לקבוע כללים בעניינים האלה: אתיקה בשידורים; אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות אופן הנגשת לוח השידורים. לעניין זה, "הנגשת השידורים" אינה כוללת סמכות לקביעת כללי הגנה צרכנית עבור האוכלוסיות האמורות, שכן סמכות לקביעת כללים בעניין הגנת הצרכן מוסדרת באופן מפורש בסמכות המועצה לקביעת כללים; הגנה על מיעוטים וקטינים; שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה לחוק התקשורת; דינים וחשבונות שיגיש בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע למועצה. לעניין זה, חובת הדיווח יכול שתתייחס לסוגי החבילות שבעל הרישיון מציע למנוייו, לרבות מחירן ופרטיהן; תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים – לנוכח חשיבותו של היעדר בלעדיות להגברת התחרות בשוק השידורים, מוצע לשמר את סמכותה של המועצה לקבוע תנאים והגבלות לעניין שידור תכנים בבלעדיות, בפרט לעניין תכני ספורט (וזאת בנוסף לסמכות שמוצע להעניק למועצה בנוגע להסדרת מישדרי ספורט כפי שיפורט בהמשך) המהווים חסם משמעותי לכניסה של שחקנים חדשים לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית; וכללים בעניין הגנת הצרכן, בנושאים המפורטים בתוספת השלישית, שיחולו רק על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב.
בכל הנוגע להפקות מקומיות מוצע לבטל את סמכותה של המועצה לקבוע את המדיניות לגבי סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור להעלאה והורדה של ערוץ מחבילת תוכן ומוצע להותיר לה בהקשר זה רק את הסמכות, לקבוע כללים לענין אופן ההכרה בהפקה מקומית. – בהקשר זה יודגש כי כללים אלה יכול שיקבעו אילו הוצאות יוכרו כהשקעה, משך הזמן שבו ניתן להכיר בהפקות וביחס לאילו שנים, נאותות ההפקה בתכניות סוגה עלית וכיוצא באלה, ואולם לא יכללו הוראות לעניין שידור ההפקה המקומית (כגון מועד שידורה והערוץ שבו תשודר), סוגי המשדרים וסוגות המשדרים בהפקה מקומית ונושאיהם (למעט כקבוע בסעיף 6ה1(א1)(2) המוצע), אורך התכנית המופקת במסגרת הפקה כאמור וקהל היעד של ההפקה.
בכל הנוגע להגנת הצרכן מוצע למקד את סמכותה של המועצה לעניינים שבתחום סמכויותיה לפי חוק התקשורת הנוגעים לשידורים בלבד. זאת שכן משרד התקשורת מסדיר את הרגולציה צרכנית על חברות התקשורת במגזרי פעילות אחרים, דוגמת מגזר התקשורת הסלולרית ומקטע אספקת האינטרנט.
תהליך הקונסולידציה (Consolidation) ששוק התקשורת עובר בכללותו, במהלכו השחקניות בתתי השווקים השונים מתכנסות לקבוצות תקשורת גדולות הפועלות בשוק התקשורת מקנה לקבוצות התקשורת יתרונות להיקף (Economies of Scope) הן בהיבט התפעולי והן בהיבט השיווקי – שיווק חבילות שירותים (Bundle, Triple). מגמה זו מחזקת את הצורך בהאחדת הרגולציה המשותפת למגזר הטלקום ולמגזר השידורים, שתאפשר לקבוצות התקשורת להתנהל ביעילות ולשפר את השירות לצרכן. כמו כן, לא קיים טעם לשוני ברגולציה הצרכנית הנובע מאופי המוצר או השירות. בהמשך לכך, מוצע להוסיף את התוספת השלישית לחוק ולקבוע בה את רשימת הנושאים הבאים: תיקון וטיפול בתקלות; זמני מענה לפניות; שעות פעילות מוקדי השירות; הסכם התקשרות בעל רישיון עם הלקוח; חשבונות, הודעות ודו"חות למנוי; הזמנת שידורים וביטולם; הפסקה או ניתוק של שידורים; חובות כספיים הנובעים מהסכם ההתקשרות; קבלה, שימוש והחזרת ציוד קצה לבעל רישיון על ידי מנוי. קביעת רשימת הנושאים בתוספת השלישית נועדה למקד את הרגולציה הצרכנית סביב הנושאים שעניינם הגנת הצרכן, ולא להותיר סמכות כללית הנתונה לפרשנות רחבה. מאחר שכאמור לעיל, יש הוראות צרכניות שקבע שר התקשורת אשר נועדו להגן על הצרכן בתחומי אסדרה אחרים של משרד התקשורת, מוצע לקבוע כי כללים שתקבע המועצה לפי סעיף זה, לא יהיו מחמירים יותר ביחס להוראות שנקבעו על ידי השר מכוח סמכותו לפי כל דין. כמו כן מוצע לקבוע כי השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
בסעיף קטן (ד) המוצע, מוצע לעגן סמכות דומה לסמכות הנתונה כיום למועצה בסעיף 6ה(1)(ד) לחוק התקשורת, לעניין פיקוח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, על מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לפי חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, ועל ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 (בפרק זה – חוק כתוביות ושפת סימנים).
סעיף 10
פסקאות (1) ו-(2)
סעיף 6ה1 לחוק התקשורת עניינו בהוראות החלות על בעלי רישיון בנושא הפקות מקור, ובסמכויות המועצה בקביעת הוראות בנושא זה. נוכח צמצום ההתערבות הרגולטורית בתוכן המשודר בידי בעלי הרישיונות השונים או באמצעותם, אך עם הרצון לשמר הפקה מקומית מקורית ואיכותית בשוק השידורים בישראל, מוצע לתקן את סעיף 6ה1 לחוק התקשורת ולבטל את הסמכויות שהיו נתונות בו למועצה לקבוע כללים לעניין זמן השידור שיקצה בעל רישיון לטובת שידור הפקות מקומיות ולהותיר על כנן את הסמכויות של המועצה לעניין קביעת הסכומים שיוציא בעל רישיון כאמור לצורך הפקה ורכישה של הפקות מקומיות. לפיכך, מוצע איפוא לבטל את סעיף קטן (א) של סעיף 6ה1.
סעיף קטן (א1) קובע את סמכות המועצה לקבוע את שיעור ההשקעה של בעלי רישיונות לצורך הפקה ורכישה של הפקות מקומיות. בעניין זה, ועל מנת להקל על כניסתם של מתחרים חדשים, מוצע כי חובת הוצאה תחול באופן מדורג על בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בהתאם להיקף פעילותם באופן הבא:
חובת הוצאה שנתית, מתוך הכנסות בעל הרישיון מדמי מנוי, לצורך הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני (כהגדרתו בחוק- שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל) (להלן- חובת הוצאה) תחול על בעלי רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהם בעלי היקף פעילות בינוני ומעלה. כפי שיפורט בסעיף 15 להלן, יושב ראש המועצה יקיים מידי שנה, עד ליום 1 ביוני בחינה של היקפי הפעילות של ספקי התכנים הפועלים בשוק, ויודיע על ממצאי בדיקתו. מוצע כי חובת הוצאה תחול על בעל רישיון שנמצא שהוא בעל היקף פעילות בינוני החל מהשנה הקלנדרית העוקבת לשנה הקלנדרית שלאחר מועד הודעתו של יושב ראש המועצה בדבר היקף פעילותו של בעל הרישיון (להלן- השנה הקובעת), על מנת לאפשר הערכות נאותה של בעלי הרישיונות לכך. בשנה הקובעת היקף חובת ההוצאה שיוטל על בעל הרישיון יעמוד על 2 אחוזים. בשנה לאחר מכן, היקף חובת ההוצאה יעמוד על 5 אחוזים, ובכל שנה לאחר מכן על 8 אחוזים. כך לדוגמא, אם בחודש יוני 2018 מצא יושב ראש המועצה כי בעל רישיון מסוים הוא בעל היקף פעילות בינוני (על בסיס נתונים מיום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לכך, קרי 2017), חובת ההוצאה תחול על אותו בעל רישיון החל משנת 2020, ובאותה שנה תעמוד על 2 אחוזים. בשנת 2021 יוציא בעל הרישיון 5 אחוזים, ובשנת 2022, יוציא 8 אחוזים. מדרג זה יאפשר למתחרים חדשים להתבסס ללא שתוטל עליהם חובת הוצאה כבדה שעלולה לסכן את פעילותם, אך מנגד יאפשר לשמר את ההשקעה ביצירה המקומית. בעל הרישיון יהיה חייב בהוצאת סכומים בשיעורים האמורים כל עוד הוא אינו בעל היקף פעילות רחב.
על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, תחול חובת הוצאה בשיעור של 8 אחוזים מהכנסותיו, החל מהשנה הקלנדרית העוקבת לבדיקתו והודעתו של יושב ראש המועצה בדבר היקפי פעילותו של בעל הרישיון.
בנוסף, על מנת להבטיח השקעה בתחומי יצירה שיש חשיבות ציבורית להבטיח את ההשקעה בהם, מוצע לקבוע כי על בעל רישיון שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, תחול חובה להוציא, מתוך שיעור ההוצאה השנתי האמור של 8 אחוזים, סכומים בשיעורים שתקבע המועצה, כדלקמן: (1) לצורך רכישה של הפקות מקומיות המשודרות בערוצים אשר אינם מופקים בידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע (להלן- מפיקי ערוצים עצמאיים), ובלבד שלא יוקצה למפיק ערוץ אחד, יותר משיעור שתקבע המועצה מתוך הסכום שבעל הרישיון יהיה חייב להוציא לעניין זה. הוראה זו מבטיחה שתי תכליות. הראשונה, פיזור מבחינת הגורמים מהם נרכש התוכן, באופן שיבטיח מגוון ופלורליזם של התוכן המועבר. השנייה, מפיקי הערוצים העצמאיים מסייעים לעידוד התחרות, משום שהם מאפשרים לספק תכני חוזי-שמע חדש לרכוש מהם תכנים ובדרך זו להציע תכנים מגוונים למנוייו כבר בכניסתו לשוק. לעניין זה מוצע להגדיר "מפיק ערוץ" כך שיתייחס גם למי שמפיק ערוץ מחזיק באמצעי שליטה בו, מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ, או מי שמחזיק באמצעי שליטה במספר מפיקי ערוצים. (2) לצורך רכישה או הפקה של הפקות מקומיות שהן הפקות לגיל הרך או לילדים ולנוער. (3) לצורך רכישה או הפקה של תכניות סוגה עילית. מוצע כי המועצה תהיה רשאית לקבוע, מתוך שיעור ההוצאה לצורך הפקת תכניות סוגה עילית שיוציא בעל הרישיון, שיעור מזערי להפקת תכניות דרמה ושיעור מזערי להפקת תכניות תעודה. חובה זו לא תחול על בעל רישיון שהיקף פעילותו בינוני, הן מהטעמים שפורטו לעיל הנוגעים להגנת ינוקא ולרגולציה הנוגעת לכוח שוק, והן משום שהיקף ההשקעה שמוצע לחייבו בו, אשר נגזר מהכנסותיו, הוא מצומצם, התוצאה של חלוקת ההוצאה כאמור לעיל אינה אפקטיבית.
פסקה (3)
סעיף קטן (א2) בנוסחו כיום, קובע כי המועצה רשאית להתנות מתן של יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיוב להשקיע בהפקות מקור. מוצע לנתק סמכות זו משאלת מספר הרישיונות ולעדכן אותה כך שהמועצה תוכל להטיל חובה על בעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע להוציא סכום שנתי לרכישה או הפקה של הפקות מקומיות, בשיעור שתקבע המועצה ושלא יעלה על 8 אחוזים מהכנסותיו של בעל הרישיון, מבלי שהשקעה בהפקות מקור תהיה תנאי למתן יותר מרישיון מיוחד אחד לאותם בעלים.
פסקה (4)
כפי שהוסבר לעיל, רישיון להעברת תכני חוזי-שמע יינתן לכל מי שמעביר תכני חוזי-שמע, בין באופן ליניארי ובין באופן א-ליניארי, ולכן, אין עוד צורך במודל הקיים בחוק של רישיון לשידורים לפי דרישה. לפיכך, מוצע לבטל את סעיף קטן (א3) של סעיף 6ה1 לחוק התקשורת שעניינו בחובות השקעה בהפקות מקור החלות על בעל רישיון לשידורים לפי דרישה.
סעיף קטן (ב)(1) של סעיף 6ה1 מסמיך את המועצה לקבוע כללים הנוגעים לשידור הפקות בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד. מדובר בהוראה שהייתה רלבנטית לתקופה בה פעלו מספר חברות כבלים כבעלי זיכיון אזורי, ואינה רלבנטית עוד היום ומוצע על כן לבטלה.
פסקה (5)
כאמור, מוצע לצמצם את סמכות המועצה בכל הנוגע להפקות מקומיות, כך שתחול לעניין קביעת הסכומים שיוצאו לטובת הפקות מקומיות וכן לעניין אופן ההכרה בהוצאה כאמור, בלבד. בהתאם לכך מוצע למחוק את פסקה (ג)(1) של סעיף 6ה1 המסמיכה את המועצה לקבוע כללים "לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים" ("נאותות הפקה"), וכן לתקן את סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור. כך, המועצה לא תוכל להורות לבעל רישיון שהפר את חובות ההשקעה בהפקות מקומיות לפי סעיף 6ה1 לעניין הסוגות ולוחות הזמנים לשידורן של הפקות מקומיות, אלא רק הוראות לעניין השיעור שעליו להשקיע בהפקות כאמור ולוחות הזמנים להפקתן. בנוסף, מוצע למחוק את פסקה (3) שבסעיף קטן (ג), המסמיכה את המועצה לקבוע כללים "לעניין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.". בהתאם לנוסח סעיף 6ה המוצע, למועצה תינתן סמכות לקביעת כללים לעניין דינים וחשבונות שיגיש בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. סמכות זו היא כללית ותאפשר למועצה לקבוע גם חובות להגשת דינים וחשבונות לעניין ביצוע הוראות סעיף 6ה1, ועל כן, הסמכה נוספת בסעיף (ג)(3) אינה נדרשת.
סעיף 11
בתחום השידורים, תכני הספורט יוצאי דופן במאפייניהם, בשל הביקוש הקשיח יחסית לתכנים אלו, ובשל אופן רכישת הזכויות בתכנים, שלרוב נערך בהליך מכרזי לרכישת תכנים בבלעדיות. השפעתם של שני המאפיינים הללו היא עליית מחירים מתמדת של תכני הספורט. לאורך השנים, ועם התרחבות מגוון הערוצים המשודרים על גבי פלטפורמות השידור, גדל מספר ערוצי הספורט שמציעים לצפייה את מפעלי הספורט השונים ונוספו ערוצי פרמיום הפתוחים רק למנויים ששילמו בעבורם תשלום נוסף. גידול זה הוביל למעבר של תכנים נחשקים מערוצי ספורט שנכללו בחבילות הבסיס והיו זמינים לציבור מנויים רחב, אל ערוצי הפרמיום. כך, הצטמצמה נגישות הציבור לתכני ספורט, שכאמור הביקוש אליהם קשיח, ומנויים נאלצו לשלם תשלום נוסף בעבור תוכן שבעבר נכלל בחבילות הבסיס.
כמענה לתופעה זו, קבעה המועצה מדיניות בתחום שידורי הספורט, שבמסגרתה הוכרזו מפעלי ספורט מסוימים ככאלה שיש חובה לגבי חלק מהמישדרים המשודרים בהם, לשדרם בערוצים בעלי תפוצה רחבה ("אירועים מוכרזים"). בנוסף, קבעה המועצה אילו תכנים לא ניתן להעביר מערוץ שנכלל בחבילת הבסיס לערוץ שניתן בתשלום נוסף (ערוץ "פרימיום").
מאחר שבתחום שידורי הספורט קיים צורך בהתערבות מוגברת מצד הרגולטור, מוצע לעגן מפורשות את סמכות המועצה לקבוע הוראות ביחס לשידור של מפעלי ספורט מסוימים, אשר המועצה סבורה כי יש חשיבות ציבורית מיוחדת בהפצתם לציבור רחב, בדומה למדיניות האירועים המוכרזים הקיימת היום. על פי המוצע, תוכל המועצה לקבוע כי משדרי ספורט בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, ישודרו בערוץ שהמועצה מצאה כי הוא בעל תפוצה רחבה. כלומר- המועצה לא תוכל להורות לבעלי הרישיון להרחיב את תפוצתו של ערוץ מסוים, אלא תבחן את תפוצת הערוצים הקיימת של בעלי הרישיון, ובהתאם לה, תקבע באיזה מן הערוצים ישודרו אותם מישדרים. לעניין זה, הערוצים שהמועצה רשאית לקבוע שבהם ישודרו אותם מישדרי ספורט בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, לא חייבים להיות ערוצי ספורט דווקא, אלא כל ערוץ אחר שהמועצה תמצא שהוא בעל תפוצה רחבה בקרב המנויים של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, וזאת כדי שאותם מישדרי ספורט ייחודיים יהיו נגישים לציבור. בנוסף, מוצע לקבוע מדרג נוסף בסמכויות המועצה לעניין מישדרי ספורט, לפיו המועצה תוכל לקבוע כי משדרי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, ישודרו בערוץ ספורט שהמועצה מצאה כי הוא בעל תפוצה רחבה. סמכות זו תאפשר למועצה להבטיח את הנגשתם של מישדרי ספורט שיש בהם עניין לציבור, ותמנע זליגת תכנים לערוצי הפרמיום כמתואר לעיל. סמכות זו של המועצה תחול לעניין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב, בלבד.
בנוסף, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ג), ובו הוראות בדבר שידור המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל ובכדורסל ומשחקי נבחרת ישראל בכדורגל ובכדורסל. משחקי הספורט האמורים מעוררים עניין רב בקרב הציבור, וכיום רובם משודרים בערוצי ספורט בתשלום (בין אם תשלום כחלק מחבילת שידורים ובין אם תשלום נוסף עבור ערוץ פרימיום). על מנת להנגיש משחקים אלה לציבור הרחב, מוצע לקבוע איסור לפיו לא ישדר אדם את המשחקים האמורים, אלא אם הם משודרים, בנוסף, בשידורים הפתוחים. בהתאם למוצע, השידורים הפתוחים יוגדרו כשידורים של ערוצי הטלוויזיה המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות (מערך עידן+) לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ב-2012. כלומר מוצע כי יחול איסור על שידור המשחקים האמורים, אלא אם הם משודרים באחד מהערוצים הפתוחים לכלל הציבור באמצעות מערך עידן+ שהם הערוצים המסחריים (ערוצים של בעלי רישיון מכוח חוק הרשות השניה) ערוצי תאגיד השידור הישראלי, ערוץ הכנסת, ערוץ הטלוויזיה הלימודית, וערוץ ה- HD של כל אחד מהם. מוצעת הגדרה ל"משחק המרכזי", לפיה המשחק המרכזי הוא המשחק מעורר העניין (האטרקטיבי) ביותר, על בסיס אמות מידה של מיקום הקבוצה בטבלה, רמת האהדה והפרסום (הפופולריות) של הקבוצות, שעת משחק, והעניין הציבורי או התקשורתי בקשר למשחק, וכן לקבוע כי במקרה של מחלוקת לעניין סיווג המשחק המרכזי, יושב ראש המועצה יכריע מהו המשחק המרכזי. כמו כן מוצע לקבוע כי "משחקי נבחרת ישראל" הם משחקי נבחרת ישראל הבוגרת (גברים) בתחרויות בינלאומיות רשמיות.
סעיף 12
עניינו של סעיף 6ו לחוק התקשורת הוא בפיזור המועצה. מוצע לתקן את הסעיף ולהתאים את הסדרי פיזור המועצה להסדרים הקיימים בחקיקה, כך שהשר יהיה רשאי להתרות במועצה על אי מילוי תפקידה, טרם פיזורה כאשר המועצה אינה ממלאת את תפקידה. כמו כן, מוצע להסדיר את תקופת הביניים לאחר פיזור מועצה בהתאם לנהוג בחקיקה עכשווית, כך שהמועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של מועצה חדשה, וזאת חלף ההסדר הקבוע היום לפיו השר ימלא את תפקידי המועצה. בהתאמה מוצע לקבוע כי מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לשם פעילותם השוטפת והתקינה של בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיפים 13-14
עניינו של סימן ג' בפרק ב'1 הוא ברישיון לשידורי כבלים. כפי שהוסבר לעיל, מוצע מנגנון רישוי אחיד לכל ספקי תכני חוזי-שמע, על פי עקרון האדישות הטכנולוגית. בהמשך לאמור, מוצע לשנות את כותרתו של סימן ג' כך שייקרא "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע".
סעיף 6ז לחוק התקשורת קובע את חובת הרישוי עבור מי שמקיים שידורי טלוויזיה בכבלים. מוצע לתקן את הסעיף בהתאם, ולקבוע כי ספק תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, (שכאמור, בהתאם להגדרה מדובר בספקי תכנים שהיקף הכנסותיהם הוא למעלה מ- 350 מיליון שקלים חדשים) , לא יעביר לציבור בישראל תכני חוזי- שמע, אלא אם כן קיבל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע מאת המועצה. ספק תכני חוזי שמע שקיבל רישיון כאמור, יפעל בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. על פי עקרון האדישות הטכנולוגית, אין משמעות לטכנולוגיה שבה ספק התכנים מציע את שירותיו, ועל כן, ספק תכנים רשאי להציע שירות העברת תכני חוזי-שמע במספר דרכים, והבחינה של כמות המנויים שלו לצורך החלת הרגולציה עליו תיעשה ביחס למנוייו בכל דרכי ההפצה שבחר.
בנוסף, בהתאם למוצע, חובת הרישוי חלה על מי שמספק תכנים לציבור בישראל. לפיכך, מוצע להוסיף את התנאים שבהתקיימות שניים מהם יראו את התכנים ככאלה המועברים לציבור בישראל. התנאים המפורטים הם אינדקציות לכך שהתכנים אכן מועברים לציבור בישראל והם: (1) מחצית לפחות מהתכנים הם תכנים בשפה העברית, בדיבור או בדיבוב (להלן - תכנים בשפה העברית). (2) ספק התכנים הוא בעל רישיון כללי או רישיון כללי ייחודי לפי חוק התקשורת. (3) בשעת צפיית שיא יש בהם, דרך כלל, תכנים בשפה העברית או שהתכנים בשפה העברית ממוקמים בקטלוג התכניות המציג את כלל התכניות באופן בולט באופן משמעותי ביחס לתכנים שאינם בשפה העברית. (4) יש בהם, דרך כלל, פרסומות או תכנים המציעים למכירה מוצרים או שירותים, המועברים בשפה העברית, או המתייחסים למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, או הכוללים תנאי מכירה של מוצרים או שירותים המיוחדים לישראל; לעניין פסקה זו, תוכן אשר 25% מן הפרסומות או תכני המכירה המועברים בו הם פרסומות או תכני מכירה כאמור, חזקה שהוא תוכן אשר יש בו, דרך כלל, פרסומות כאמור; (5) חלק משמעותי מהתכנים מועברים מישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעת המועצה, כי על פי מהותם ותוכנם, אין התכנים מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו; (6) הם אינם מועברים במדינות אחרות או מועברים בישראל במתכונת השונה מהמתכונת שבה הם מועברים במדינות אחרות, לאחר שעברו התאמה או שינוי כלשהם בעבור הציבור בישראל או בעבור חלק ממנו, בין השאר מבחינת תוכנם, עריכתם, תרגומם, מיקומם בקטלוג התכניות או זמן שידורם. חובת הרישוי כמוצע בסעיף זה עשויה לחול גם על ספק תכני חוזי-שמע הנמצא מחוץ לישראל, וזאת בהתקיים שניים מהתנאים המוצעים לעיל אצל אותו ספק תכנים. (וראו גם: בג"ץ 6962/03 חברת מדיה מוסט בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, פ"ד נט(3) 14, פס' 33-36 (2004), בג"ץ 8938/11 "All For Peace" חברה לתועלת הציבור נ' שר התקשורת (פורם בנבו, 24.2.2015)).
מוצע להחליף את סעיף קטן (ב) שבנוסחו הקיים קובע חובת רישוי לפי סעיף 4 לחוק התקשורת עבור מוקדי השידור המשמשים לצורך שידורי כבלים. מוצע לעדכן את נוסח הסעיף למנגנון הרישוי האחיד המוצע, ולקבוע כי ההוראות המחייבות ברישיון מאת המועצה עבור העברת תכני חוזי-שמע, אינן גורעות מחובת הרישוי הקיימת בסעיף 2(ב) בחוק התקשורת, עבור ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק. כך, אותם ספקי תכנים שהטכנולוגיה המשמשת להעברת תכניהם מחייבת בביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק כהגדרתם בחוק התקשורת, חייבים בקבלת רישיון מאת שר התקשורת בהתאם להוראות סעיף 2(ב).
לבסוף, מוצע להוסיף את סעיף קטן (א1), בו ייקבע כי חובת הרישוי לפי סעיף 6ז אינה חלה על ספק תכני חוזי-שמע שהוא בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב- 2012, וזאת משום שביחס לספק תכנים כאמור, קיימת אסדרה ייחודית מכוח החוק האמור.
סעיף 15
מוצע להוסיף את סעיף 6ז2 לחוק התקשורת, שעניינו "קביעה ופרסום בדבר חובת רישוי". מאחר שהאסדרה בחוק המוצע אינה חלה באופן זהה על כלל השחקנים בשוק, אלא כאמור, בהתאם להיקפי פעילותם, נדרשת בחינה וקביעה של יושב ראש המועצה בדבר עמידתם של השחקנים בשוק בהגדרה של ספק תכני חוזי-שמע ובתנאים לתחולת הרגולציה ולהיקפה. לפיכך מוצע לקבוע מנגנון בדיקה, קביעה ופרסום שיערוך יושב ראש המועצה עבור הכנסותיהם השנתיות של ספקי תכני חוזי-שמע ובעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שקיבל מהם מידע בהתאם לסעיף 6מב1 המוצע. יושב ראש המועצה יודיע לספקי התכנים ולבעלי הרישיונות בדבר מסקנותיו- האם הם בעלי היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, ויפרסם את קביעותיו. כן מוצע לקבוע כי על ספק תכני חוזי -שמע יחולו ההוראות החלות על ספק תכני חוזי-שמע בהיקף פעילות כפי שהודיע היושב ראש מתחילת השנה הקלנדרית העוקבת להודעתו כאמור, וזאת על מנת לאפשר לאותם ספקים פרק זמן של היערכות לתחולתן של ההוראות עליו.
סעיף 16
מוצע לתקן את סעיף 6ח, שעוסק במתן רישיון לשידורי כבלים, בסוגי הרישיונות, בסמכות המועצה לקביעת תנאים ברישיון, ובסמכות השר לקביעת תנאים בנושאים המנויים בסעיף, ברישיון, כדלקמן: מוצע לעדכן את הסעיף כך שסמכויות המועצה המתוארות יחולו ביחס לרישיונות להעברת תכני חוזי-שמע. בהתאם למוצע, רישיון להעברת תכני חוזי-שמע יכול שיהיה רישיון כללי או מיוחד. מוצע לבטל את סמכות המועצה למתן רישיון לשידורים לפי דרישה, שמתייתרת לפי הצעת החוק. בהמשך לכך מוצע למחוק את סעיף קטן (ב1) שעוסק במתן רישיון לפי דרישה, ואת סעיף קטן (ז) שעוסק סמכות המנהל הכללי של משרד התקשורת לקבוע הוראות לעניין רישיון זה.
מוצע למחוק את סעיף קטן (ד) שעוסק במתן רישיון בדרך של מכרז, שמתייתר משעה שמבחינה טכנולוגית לא קיימת מגבלה על מספר הגורמים שיכולים לשדר. כמו כן, מוצע למחוק את סעיף קטן (ה), שקובע כי לשר סמכות לשנות את החלטות המועצה שנתקבלו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד).
מוצע לתקן את סמכות השר לקביעת תנאים הנדסיים ברישיון, שכן זו אינה נדרשת עוד ביחס לשירות לגביו מוצע לתת רישיון. חלף סמכות זו, תוענק לשר סמכות לקביעת הוראות בדבר מדדי טיב השירות שעל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל תשתית להעברת תכנים לעמוד בהם.
סעיף 17
סעיף 6ח1 עוסק בשיקולים למתן רישיון. כאמור, מנגנון הרישוי המוצע שונה ממנגנון הרישוי המסורתי בכך שהוא אינו מחייב קבלת רישיון כתנאי ראשוני למתן השירות. מטרת הרישיון אינה עוד לסנן את המתחרים השונים ולאפשר פעילותם של המתאימים ביותר, על פי מבחני התאמה, ולכן מנגנון הרישוי אינו מצריך שקילת שיקולים כלליים בהענקתו, למעט כאשר מתקיימות נסיבות קיצוניות שמחייבות את הצרת הפעילות של ספק תכני חוזי-שמע כמפורט בסעיף 6ח3 לחוק – כמו במקרה שמתן הרישיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה. על מנת ליצור מנגנון רישוי לפיו כל מי שעומד בתנאים שנקבעו בחוק יקבל רישיון, מוצע לבטל את סעיף 6ח1 שקובע שיקולים במתן רישיון..
סעיף 18
סעיף 6ח2 קובע תנאי כשירות למתן רישיון לשידורי כבלים. מוצע להתאים את הסעיף, ולקבוע בו תנאי כשירות למתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. כיום הסעיף כולל דרישה לפיה תנאי למתן רישיון כללי לשידורי כבלים הוא שלפחות 26% מכל סוג של אמצעי שליטה במבקש הרישיון מוחזקים בידי אזרח ותושב ישראלי. על מנת להסיר מגבלות וחסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית למנויים, מוצע לבטל דרישה זו. יצויין כי בתיקון מס' 57 לחוק התקשורת, כפי שתוקן בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, תוקן סעיף 6ח2 כך שבוטלה המגבלה הקבועה בחוק לפיה 26% לפחות מכל סוג של אמצעי שליטה במבקש הרישיון יוחזקו בידי אזרח ותושב ישראלי והוקנתה לשר התקשורת סמכות לקבוע את שיעור אחזקת אמצעי השליטה בידי אזרח ותושב ישראל בתקנות. ואולם, תחילתו של סעיף זה הותנה בהתקנת תקנות כאמור, ואלה טרם הותקנו. לפיכך מוצע, בהתאמה, בסעיף 69 להלן, לתקן גם את החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.
סעיפים 19 ו-20
סעיף 6ח3 לחוק התקשורת קובע סייגים למתן רישיון לשידורי כבלים, וסעיף 6ח4 קובע תנאים ומגבלות שיחולו על בעל רישיון לשידורי כבלים לעניין בעלויות צולבות. מוצע להתאים את הסעיפים כך שיחולו לעניין רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. בהמשך לכך, מוצע גם למחוק את המגבלה בסעיף 6ח4(א)(5), הקיימת על מבקש רישיון כללי לשידורי כבלים שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו בלמעלה מ- 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי לוויין. במקום הסדר זה, מוצע להותיר את המגבלה הקיימת ברישה של סעיף זה, ולהתאימה לאסדרה המוצעת, כך שלא יינתן רישיון למי שהוא תאגיד אשר בעל עניין בו, הוא גם בעל עניין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע. כמו-כן, מוצע למחוק את סעיף קטן (ב) שקובע הסדרי מעבר לעניין בעלויות צולבות למי שהיה בעל זיכיון לשידורי כבלים, לתקופה של 8 שנים, מאחר שאין עוד צורך בסעיף זה.
סעיף 21
סעיף 6ט עוסק בתנאים למתן רישיון לשידורי כבלים. מוצע להתאים את הסעיף לאסדרה המוצעת, על בסיס העיקרון של צמצום התערבות רגולטורית וקיומה רק במקרים בהם היא נדרשת, כדלקמן: מוצע כי קביעת חלק מהתנאים תיעשה בידי המועצה שהיא הרגולטור הייעודי לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, ולא בידי השר בהתייעצות עם המועצה, כקבוע היום; מוצע לבטל את סמכויות המועצה לקביעת תנאים הנוגעים למתן רישיון בדרך של מכרז, משום שלא תהיה עוד סמכות בידי המועצה למתן רישיון בדרך של מכרז; מוצע לבטל את הסמכות לקביעת תנאים לעניין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המירביים או המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי. בהמשך למתואר בתיקון לסעיף 4ז, ככל שהשוק הופך תחרותי יותר, כך מצטמצם הצורך של הרגולטור להתערב במחירים של המוצרים המשווקים משום שהתחרות היא אשר תשיא את רווחת הצרכן בצורה המיטיבית. במקרה של פגיעה בתחרות, ממילא לשר קיימות סמכויותיו האחרות לפי חוק זה. בנוסף, בכל הנוגע להגנה צרכנית, לשר נותרת הסמכות לקביעת מחירה של חבילת היסוד, ולקביעת מחיריהם של ערוצים בדידים נוספים, שיוצעו למנוי שרכש את חבילת היסוד; ומוצע למחוק את פסקאות (6),(7) ו-(9), שמקנות למועצה סמכויות לקביעת תנאים שאין בהם צורך או שאינם רלוונטיים להסדרה המוצעת בשל השינוי במנגנון הרישוי כאמור. כך למשל, הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של החייב ברישיון אינם מהווים פרמטר למתן הרישיון שכן חובת הרישוי מוטלת בשל היקף הפעילות.
סעיף 22
סעיף 6ט1(א) בנוסחו כיום קובע חובה על בעל רישיון לשידורי כבלים לקיים את השידורים באורח תקין וסדיר. מוצע למחוק הוראה זו שממילא, אינה מוסיפה על חובותיו של בעל הרישיון לפי חוק זה.
מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) שעוסק במתן הוראות לבעל רישיון שנמצא שפועל באופן שפוגע בביצוע תקין של השידורים או בתחרות, כך שהסמכות למתן הוראות כאמור לפי סעיף זה תינתן למועצה בלבד, ואין בכך כדי לגרוע מסמכויות אחרות של השר לפי חוק זה, ככל שיידרש.
סעיף 23
מוצע לתקן את סעיף 6י, שעניינו איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון לשידורי כבלים, או של נכס מנכסי הרישיון, ולהתאימו להסדרה המוצעת, כך שיחול לעניין רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 24
בסעיף 6יא מנויות עילות שונות לביטול, הגבלה או התלייה של הרישיון. מוצע לתקן את הסעיף ולעדכן את העילות כך שיחולו רק באותם מקרים שאכן יש הצדקה לכך. זאת, בין היתר גם לנוכח העדכון המוצע למנגנון האכיפה של המועצה באופן שיאפשר לה הטלת עיצום כספי על מגוון של הפרות, שהיא סנקציה מידתית יותר מאשר ביטול הרישיון. בהתאם לאמור, מוצע לתקן את פסקה (1) כך שהעילה הנוגעת לאי גילוי מידע תצומצם ותחול במקרה שבו הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; מוצע למחוק את פסקה (2) שהעילה הקבועה בה היא כי בעל הרישיון לא קיים הוראות פרק זה או תקנות או כללים לפיו. מוצע לתקן את פסקה (3), כך שהעילה בדבר הפרה מהותית תחול גם לעניין הפרה מהותית מההוראות לפי החוק (ולא רק הפרה מהותית של תנאי הרישיון); מוצע למחוק את פסקה (3א) הקובעת עילה של ביטול, הגבלה או התלייה של הרישיון מקום בו הופרה הפרה שאינה מהותית. מוצע למחוק את סעיף קטן (ב), המקנה לשר סמכות לביטול החלטה של המועצה שניתנה לפי סעיף זה. באופן המוצע, המועצה תהיה הגורם הבלעדי שרשאי להפעיל סמכות לפי סעיף זה.
סעיף 25
מוצע לתקן את סעיף 6יא1 שעוסק בסמכות השר למתן הוראות בדבר מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון, כך שיחול על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 26
סעיף 6יא2 עוסק בסמכויות השר והמועצה בנוגע לחבילת יסוד. מוצע לתקן את הסעיף, כך שיחול על בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב, כלומר, בעל רישיון שהיקף הכנסותיו הוא 700 מיליון שקלים חדשים ומעלה.
כיום, המועצה מחייבת את בעלי הרישיונות לשדר חלק מהפקות המקור שרכשו או הפיקו בעלי הרישיונות מכוח חובתם לפי סעיף 6ה1 בערוצים הכלולים בחבילת הבסיס. בשל ביטולה של חבילת הבסיס בסעיף 3 המוצע (תיקון לסעיף 4ז), מוצע להוסיף את סעיף קטן (ג1) ולהקנות בו סמכות למועצה, אם נכחה שטרם התבססה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, להורות לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוראות הסעיף חלות לגביו (דהיינו בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב) בדבר חובתו לכלול בחבילת היסוד תכנים שרכש או הפיק לפי סעיף 6ה1(א1)(2), בשיעור שתקבע המועצה, ושלא יעלה על 20% מתוך כלל הפקות המקור שרכש או הפיק בעל הרישיון מכוח חובתו לפי הסעיף האמור. מטרת הסעיף היא להבטיח את הנגשתן של הפקות המקור שהופקו או נרכשו בידי בעל הרישיון מכוח חובת ההוצאה הקבועה בסעיף 6ה1, במסגרת חבילת היסוד. כך, יובטח שבעל הרישיון יציע את אותם תכנים אטרקטיביים גם במסגרת החבילה המוזלת, ולא רק בחבילות תכנים יקרות או בערוצים שהצפייה בהם כרוכה בתוספת תשלום. מוצע שסמכותה של המועצה למתן הוראות כאמור תחול רק כאשר נוכחה המועצה שטרם התבססה תחרות בשוק, משום שההנחה היא שבהתקיימותה של תחרות, בעלי הרישיונות ממילא ישתמשו בנכסי התוכן הייחודיים להם ויציעו אותם למנוייהם בערוצים שהצפייה שהם אינה כרוכה בתוספת תשלום. על מנת שלא לפגוע מעבר לנדרש בחופש הפעולה של בעלי הרישיון לקבוע היכן ישודרו הפקות המקור (בכפוף להוראות אחרות בחוק), מוצע כי הוראת המועצה לכלול תכני הפקות מקור בחבילת היסוד תוגבל ל- 20% לכל היותר מתוך כלל הפקות המקור שרכש או הפיק בעל הרישיון מכוח חובתו לפי סעיף 6ה1. כמו-כן, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ד1), שישלים את ההסדרה הנוגעת לחבילת היסוד, ויאפשר לשר, אם נוכח כי טרם התפתחה תחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, לקבוע מחיר מפוקח למספר מצומצם של ערוצים בדידים, שלא יעלה על חמישה, בנוסף לערוצים המוצעים להם בחבילת היסוד. כך, מנוי שיחפוץ ברכישת חבילת היסוד, שהיא חבילה מצומצמת מבחינת התכנים הכלולים בה, יוכל לרכוש תכנים נוספים באמצעות רכישת ערוצים בדידים נוספים בהתאם להעדפותיו. חובתו של בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להציע ערוצים בדידים שלא בחבילות, קיימת כבר מכוח סעיף 3 המוצע (תיקון לסעיף 4ז), ואולם, בסעיף (ד1) מוצע להקנות סמכות לשר להורות לבעל הרישיון בדבר סוג הערוצים שיוצעו כתוספת למנויי חבילת היסוד (כגון- ספורט, ילדים, סרטים וכד'), ובדבר מחירם המירבי. מוצע כי המועצה תקבע אילו ערוצים פרטניים יכללו בהסדר זה.
בנוסף, לאור סעיף 4ז המוצע, שלפיו לא תהיה עוד למועצה סמכות לקבוע הוראות לעניין חבילות שידורים, מוצע לבטל את סעיף קטן (ה).
סעיף 27
עניינו של סעיף 6יב בסמכות השר לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו. מוצע לתקן את הסעיף כך שיחול לעניין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, ויתאים להסדרה המוצעת לגבי בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, ככל שקיים מוקד שידור לצורך העברת תכניו של בעל הרישיון.
סעיף 28
מוצע לבטל את סימן ג1 בפרק ב'1 לחוק התקשורת, שעוסק בהסדרי מעבר של בעלי זיכיונות לשידורי כבלים למתכונת של רישיונות לשידורי כבלים. מאחר שהמעבר מזיכיונות לרישיונות בתחום שידורי הכבלים הושלם לפני שנים רבות, ותוקפן של הוראות המעבר השונות פג, אין עוד צורך בהוראות אלה, שהן למעשה אות מתה בחוק.
סעיפים 29 ו-30
סימן ה' בפרק ב'1 לחוק עוסק בתוכן שידורי כבלים. מוצע לעדכן את כותרת הסימן כך שייקרא "התכנים המועברים", ובכך יתאים לאסדרה המוצעת בהצעת החוק.
כחלק ממיקוד הרגולציה והענקת חופש פעולה לספקי התכנים, כאמור לעיל, מוצע לבטל את סעיפים 6יט1 ו-6יט2 לחוק התקשורת שעוסקים בשירות נלווה ובתוכן שידורי כבלים, בהתאמה. כן מוצע לבטל את סעיף 6כ לחוק התקשורת אשר קובע הוראות לעניין שידורי כבלים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שלא נעשה בהם שימוש.
סעיף 31
סעיף 6כ1 לחוק התקשורת קובע הוראות לעניין אישור ערוצים משותפים בידי המועצה. ערוץ משותף מוגדר באותו סעיף כערוץ עצמי (כהגדרתו באותו סעיף) המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד, או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים. תכליתו של הסעיף היא להבטיח מגוון של יצירה בשוק הפקת הערוצים, ולייצר מוקדי יצירת תוכן נפרדים מחברות הכבלים והלוויין.
מוצע לתקן את הסעיף ולבטל את ההוראות הנוגעות לשיתוף פעולה של מספר בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים המשדרים במתכונת של ערוץ משותף, ולהותיר על כנן את ההוראות המסמיכות את המועצה לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בערוצים אלו.
בהתאם למוצע, בדומה לקבוע בחוק היום, יקבעו שתי הגבלות עיקריות: האחת, נוגעת למגבלות שיחולו על בעל רישיון העברת תכני חוזי-שמע בהיקף פעילות רחב לעניין מספר הערוצים הישראליים שהוא רשאי להפיק בעצמו, או להחזיק במי שמפיק אותם. השניה, נוגעת למגבלות שיחולו על מפיקי ערוצים, לעניין מספר הערוצים האמורים, שיכול מפיק ערוץ אחד להפיק, או לעניין האחזקות במפיקים כאמור.
לעניין סעיף זה מוצע לקבוע כי "ערוץ ישראלי", שלגביו מיוחסות המגבלות בסעיף זה, הוא ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ שנקבעה לבעל הרישיון חובה להעברתו לפי חוק זה (כגון הערוצים המסחריים), ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו עבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה.
בהמשך לאמור, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) שבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב לא יפיק ולא יחזיק, במישרין או בעקיפין, במי שמפיק, יותר משתי חמישיות ממספר הערוצים הישראליים המשודרים על ידי בעל הרישיון באותה העת. מגבלה זו דומה למגבלה הקיימת בסעיף היום. כמו-כן, מוצע לקבוע כי המועצה תהיה רשאית לקבוע בכללים, כי מטעמים מיוחדים, תוחמר ההגבלה ולא יופקו ערוצים כאמור אף בשיעור הנמוך משתי חמישיות. בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותם הוא היקף פעילות בינוני מגדילים את מגוון הקולות בשוק היצירה, בנוסף להיותם שערי כניסה נוספים ליוצרים ומפיקים עצמאיים. בנוסף, בשל היעדר יתרונות לגודל, מצטמצמים משמעותית בקרב בעלי רישיון שהיקף פעילותם הוא בינוני, היתרונות היחסיים בהפקה עצמית, ובעלי רישיון אלה עשויים להעדיף לרכוש הפקות חיצוניות על-פני הפקה פנימית. מכאן, שיש להחיל את הוראות הסעיף המוצע רק על בעלי רישיונות שהיקף פעילותם הוא היקף פעילות רחב.
בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) בדומה להסדר הקיים היום, כי המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים הישראליים, המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ, וכן לקבוע הגבלות לעניין זה על החזקת אמצעי שליטה במפיק ערוץ בידי כל אדם ובכלל זה בידי מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
סעיף 32
סעיף 6כ2 לחוק התקשורת קובע הסדרים לעניין שידורי חדשות שאינם אזוריים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים. מוצע לתקן את הסעיף כך שההוראות בו יחולו לעניין בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע. כמו כן, לאור ביטולו של ההסדר בעניין ערוץ ייעודי בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה, מוצע לתקן בהתאמה את הסעיף ולמחוק את המונח "משדר ערוץ חדשות", אשר מוגדר בסעיף כ"משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רישיון שידור לפי סעיף 6לד1, לשדר חדשות ותכניות בענייני היום".
סעיף 33
בהמשך לביטולו של סעיף 6כ כפי שהוסבר בדברי ההסבר לסעיף 29, מוצע לתקן את סעיף 6כ3(ב) שסעיף 6כ האמור נזכר בו. כמו-כן, מוצע לתקן את הסעיף כך שהוראותיו בנוגע להעברת שידורי של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, החלות כיום על בעל רישיון לשידורי כבלים, יחולו על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 34
כיום, בהתאם להוראות סעיף 6כא, מוטלת על בעל רישיון כללי לשידורי כבלים חובה להעביר את שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, בלא כל קטיעה או עריכה, ובלא תשלום מאת המשדר בעד העברת שידוריו. באותו הסדר נקבע בנוסף, כי בעל הרישיון אינו חייב בשל ההעברה, בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים. הסדר דומה קיים ביחס לבעל רישיון לשידורי לוויין בסעיף 6מט(4), ובהוראות שנקבעו לפיו, ובסעיף 6מט1.
ההצדקה לקביעת חובת העברה כאמור, נובעת מכך שבעל הרישיון הכללי הוא עושה שימוש בתשתית, המהווה אמצעי להפצת התכנים של הערוצים הפתוחים לציבור.
השימוש בתשתית להעברת תכנים, כהגדרתה המוצעת, מקנה יתרונות אל מול ספקי תכני חוזי-שמע שאינם עושים שימוש בתשתית כאמור. שכן, השליטה על "שער הכניסה" מאפשרת להשפיע על מגוון הגופים המשדרים והדעות בשוק. ולכן ביחס לספק תכני חוזי-שמע שעושה שימוש בתשתית הפצה מוצדק לקבוע חובת העברה של שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל. ואולם, ביחס לאותם בעלי רישיונות שעושים שימוש ברשת האינטרנט לצורך העברת שידוריהם קיים קושי בהחלת חובת ההעברה של אותם ערוצים כאמור, בין היתר, בשל היבטים שונים של זכויות יוצרים. לפיכך, מוצע להותיר את חובת ההעברה במתכונתה הקיימת היום, כך שתחול על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שעושים שימוש בתשתית להעברת תכנים בלבד (להלן- בעל רישיון מהותי), וכן לקבוע כי החובה תחול לעניין הפצת תכני חוזי-שמע באמצעות תשתית להעברת תכנים, בלבד. כלומר, אם בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע מעביר את תכניו במספר אמצעים טכנולוגיים, למשל- באמצעות תשתית להעברת תכנים וכן באמצעות רשת האינטרנט, חובת ההעברה תחול רק לעניין העברת התכנים באמצעות התשתית להעברת התכנים. לצורך סעיף זה, מוצע להגדיר כי "תשתית לעברת תכנים" היא רשת בזק ציבורית המשמשת להפצת תכנים חוזי שמע למנויים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית, הכוללת מוקד שידור או מתקן שידור לווייני. יצויין כי אם ספק תכני חוזי-שמע מעביר את תכניו הן על גבי תשתית להעברת תכנים שהוא מנהל שלו והן על גבי תשתית אחרת שאינה מנהל, חובת העברה כאמור תחול רק ביחס להעברה באמצעות התשתית שהוא מנהל.
יצויין כי ביחס לבעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שעושים שימוש ברשת האינטרנט לצורך העברת תכניהם, קיים הסדר בסעיפים 13ב עד 13ד לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ב-2012, בנוגע להעברת שידורי הטלוויזיה של הגופים שמשדרים לפי כל דין וששידוריהם ניתנים לקליטה מהאוויר (כלומר הערוצים הפתוחים).
בנוסף, בכל הנוגע להסדר חובת ההעברה שחל על בעל רישיון לשידורי לוויין, נקבעה הוראה נוספת, בסעיף 6מט(ב), לפיה, בקביעת חובת העברה של בעל רישיון זעיר (כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990, (להלן- חוק הרשות השניה)) שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של החוק המתקן (כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה), בידי בעל רישיון לשידורי לוויין, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון. מאחר שההסדר שבסעיף 6כא יחול לעניין כל סוגי בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, ובכלל כך על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שעושה שימוש בתשתית לוויין להעברת תכניו, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ד), המאמץ את ההוראה הקבועה כיום בסעיף 6מט(ב). בהתאם למוצע, המועצה תהיה רשאית לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תחול חובת העברה על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שמעביר את תכניו באמצעות לוויין, וזאת לאחר ששקלה, בין השאר את הקיבולת העומדת לרשותו של בעל הרישיון.
לבסוף, מוצע למחוק את סעיף קטן (ג), שלא נעשה בו שימוש.
סעיף 35
סעיף 6כא1 לחוק התקשורת קובע הוראות לעניין האפיקים שבהם ישודרו שידורים שונים המשודרים באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים. סעיף זה חל גם על בעל רישיון לשידורי לוויין, מכוח סעיף 6נז, המחיל הוראות שונות על בעל רישיון לשידורי לוויין. מוצע להתאים את סעיף 6כא1 כך שהסעיף יחול לעניין בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שעושה שימוש בתשתית לעברת תכנים, אשר מחויב בהעברת השידורים הפתוחים מכוח סעיף 6כא, כפי שהוסבר לעיל. חובת הקצאת האפיקים מכוח סעיף זה, תחול לעניין העברת תכניו של בעל הרישיון להעברת תכני חוזי-שמע במסגרת העברת תכנים באמצעות תשתית להעברת תכנים (בדומה לאמור לעיל, אם בעל הרישיון מעביר תכניו במספר אמצעים טכנולוגיים, החובה להקצות אפיקים תחול רק לעניין העברת התכנים באמצעות תשתית להעברת תכנים). בנוסף, מוצע למחוק את פסקה (3) בסעיף קטן (ב), שמתייחסת לאפיק שבו יועברו שידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, שכן בהתאם לחוק האמור, לא קיימים עוד בעלי זיכיונות כאמור.
סעיף 36
סעיף 6כב עוסק בסמכות השר להורות לבעל רישיון לשדר הודעות חירום, במקרי חירום. מוצע לתקן את הסעיף ולהחילו ביחס לבעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 37
מוצע להוסיף את סעיף 6כב1 לחוק שעניינו החלת הוראות על העברת תכני חוזי-שמע. בהתאם למוצע, הוראות חוק זה החלות על "שידורים", יחולו על העברת תכני חוזי-שמע בשינויים המחוייבים. באמצעות הוראה זו יוחלו ההוראות המתייחסות לשידורים (במובנם כ"תכנים"), גם לעניין תכני חוזי-שמע.
סעיף 38
סעיף 6כד קובע איסור לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר שידורי פרסומת. סעיף זה חל גם על בעל רישיון לשידורי לוויין, מכוח סעיף 6נז. מוצע לתקן את הסעיף כך שיחול על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותם הוא היקף פעילות בינוני או רחב.
שוק הפרסום בטלוויזיה חווה טלטלות רבות בשנים האחרונות –הכנסות השוק נשחקו ריאלית, עלויות הפקת התוכן עלו, ועוצמת התחרות גדלה עקב שינויים מקיפים ברגולציה שיצאו לפועל רק בשנה האחרונה – פיצול ערוץ 2 לשני ערוצים מתחרים, כמו גם תיקוני החקיקה שעברו לאחרונה בתיקון 44 לחוק הרשות השניה המאפשרים לערוצים ייעודיים, שבעבר היו מפוקחים בידי המועצה, לקבל רישיונות מאת מועצת הרשות השניה. בכדי לא לייצר טלטלה נוספת בשוק, מוצע כי תיקון החקיקה הנוכחי לא יבטל את איסור שידורי הפרסומות בפלטפורמות המסורתיות ואף יחיל את האיסור על ספקי תכני חוזי-שמע שיגיעו להיקף פעילות בינוני או רחב. יחד עם זאת, קביעת המגבלה האמורה רק ביחס לבעלי רישיונות בעלי היקף פעילות בינוני או רחב, תשמר את המצב הקיים היום המאפשר לספקי תכני חוזי-שמע שטרם הגיעו להיקפי הפעילות האמורים, לפעול במודל משולב של הכנסות מפרסומות ומדמי מנוי, וזאת בהתאם לחובות נוספות שמוצע שלא להחיל על שחקן קטן זה מטעמים של הגנות ינוקא.
סעיף 39
סעיף 6כד1 לחוק התקשורת קובע הוראות לעניין עוצמת הקול המותרת בתשדירי פרסומות, בקדימונים ובשידורים אחרים ומסמיך את המועצה לקבוע כללים לעניין זה. כיום יש פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לצופה לדלג על תשדירי הפרסומות. לאור זאת, הצורך להגן על הצופה במהלך שידורי הפרסומות פחת. יתרה מזאת, בעולם שבו יש חלופות צפייה, הרי שככל שעוצמת הקול בפרסומות בערוץ מסוים יגדל, הרי קיימת לצופים אפשרות הבחירה לעבור ולצפות בערוץ אחר, ועל כן יש לערוץ תמריץ שלא להגביר את עוצמת הקול במהלך תשדירי הפרסומות. סמכות דומה היתה קיימת למועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, בסעיף 86א לחוק הרשות השניה, ובשל אותם הנימוקים האמורים לעיל, בוטלה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה. בשל כל האמור, אין עוד צורך בכללים לעניין עוצמת הקול בפרסומות ומוצע על כן למחוק את סעיף 6כד1 האמור.
סעיף 40
מוצע לתקן את סעיף 6כה שעוסק בשידורים אסורים כך שיחול על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. כמו כן, מוצע לעדכן את שמה של המועצה לביקורת סרטים, ואת סמכותה במתואר בפסקה (1), בהתאם להוראות פקודת סרטי הראינוע כנוסחן כיום.
סעיף 41
סעיף 6לד לחוק התקשורת קובע הסדר המחייב העברת שידורים של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים. חובה דומה קיימת על בעל רישיון לשידורי לוויין, להעברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי (בסעיף 6מט(5)). חובת העברה של בעלי רישיונות מיוחדים נובעת, בדומה לחובת העברה של השידורים הפתוחים כפי שהוסבר בסעיף 34 לעיל, מכך שבעל רישיון כללי שעושה שימוש בתשתית, מהווה אמצעי ההפצה או "שער הכניסה" של גופי שידור נטולי תשתית כדוגמת בעלי רישיונות מיוחדים, לצופים. מאחר שהקמת תשתית להעברת תכנים מהווה חסם משמעותי לכניסתם של שחקנים חדשים, ומתוך הרצון לאפשר ריבוי דעות ומגוון של תכנים בשידוריו של בעל רישיון כללי, נקבעה חובת העברה של תכניו של בעל רישיון מיוחד בידי בעל התשתית. יתרה מכך, חובת ההעברה, כלומר הפצה שאינה מחייבת להגיע להסכם עם בעל התשתית, מצמצמת את התלות של מפיקי ערוצים עצמאיים בבעלות תשתית ההפצה, ומאפשרת להגדיל את כוח המיקוח שלהם מולן. בעד העברה זו, בעל הרישיון המיוחד משלם לבעל התשתית דמי שימוש. על מנת שלא ליצור הכבדה על בעל רישיון שטרם ביסס את מעמדו בשוק, מוצע להחיל את החובה האמורה על "בעל רישיון מהותי" (בעל רישיון שעושה שימוש בתשתית להעברת תכני חוזי-שמע) שיש לו היקף פעילות רחב, קרי, הכנסותיו למעלה מ- 700 מיליון שקלים חדשים בשנה. מוצע שחובת העברה כאמור בסעיף זה, תחול רק אם בעל הרישיון המיוחד ביקש זאת.
בנוסף, סעיף קטן (ד) קובע כי על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה, ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר- דהיינו אותם בעלי רישיונות זעירים שבחרו שלא להיות מופצים במערך עידן פלוס- יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה. ואולם, בהתאם לסעיף 6מט(ב) לחוק התקשורת, לעניין העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בידי בעל רישיון לשידורי לוויין, יש חריג, בשל מגבלת הקיבולת הקיימת אצל בעל רישיון לשידורי לוויין. לכן, בדומה להוספת סעיף קטן (ד) בסעיף 6כא, כפי שפורט בסעיף 34 לעיל, מוצע להוסיף לסעיף 6לד את סעיף קטן (ה), לפיו המועצה רשאית לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (ד), לא תחול החובה להעברת השידורים של בעל רישיון זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השניה, על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע המעביר את תכניו באמצעות לוויין. קביעתה זו של המועצה תהיה לאחר ששקלה, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון.
סעיפים 43 עד 46
מוצע לתקן את סעיף 6לו, 6לז, 6לח, 6לח1 ו-6מ, שעניינם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים והשימוש בהם, עונשין, תקנות וכללים, חיוב מכוח החלטת המועצה, והפקות משותפות, בהתאמה, כך שיחולו על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 47
מוצע להוסיף את סעיף 6מב1 לחוק התקשורת, שעניינו סמכות לדרוש מידע מספק תכני חוזי-שמע. כפי שהוסבר לעיל, החובה לקבל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע חלה על ספק תכנים שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני ומעלה, כלומר שלו הכנסות בסך 350 מיליון שקלים חדשים ומעלה.. לשם בחינת עמידתו של ספק תכני חוזי-שמע בדרישה זו, מוצע לקבוע סמכות לשר, ליושב ראש המועצה או לעובד המשרד שהשר הסמיכו לכך, ומתקיים בו האמור בסעיף 10ב(ב) המוצע (תנאי הכשירות להסמכת מפקחים), לדרוש מספק תכנים שאחד מהגורמים האמורים סבר שהוא לכל הפחות בעל היקף פעילות בינוני ושבשל כך הוא עשוי להיכנס תחת חובת רישוי, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה לו, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר או המועצה וביצוע תפקידיהם לפי חוק זה.
סעיפים 48 ו-49
פרק ב'2 לחוק התקשורת עוסק בשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. מאחר שבהתאם להצעת חוק זו מוצע לאחד את ההסדרה על כל מי שמספק תכני חוזי-שמע, כפי שפורט לעיל, ההסדרה של פעילותו של מי שמשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין מתייתרת. אשר על כן מוצע לתקן את פרק ב'2, ולמחוק את מרבית הוראותיו למעט ההוראות הייחודיות החלות על מי שמקיים שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, שעיקרן בא לידי ביטוי בסימן ב' לפרק ב'2, ונוגע לשימוש בצלחות קליטה. לפיכך, מוצע לתקן את כותרת סימן א' בפרק ב'2, כך שבמקום "רישוי" ייקרא "הגדרות", ולמחוק בסימן זה את סעיפים 6מד עד 6נז, שעוסקים ברישוי בעל רישיון לשידורי לוויין. ההוראות שמוצע לבטלן מוחלפות בהוראות בפרק ב'1, כמוצע בהצעת חוק זו, שחלות על כל בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיפים 50 ו-51
סעיפים 6סא ו-6סב לחוק התקשורת עוסקים בהוראות שונות לעניין התקנה של צלחות קליטה. מוצע לתקן את הסעיפים, כך שההתייחסות בהם תהיה לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שמעביר את שידוריו באמצעות לוויין, וזאת חלף ההתייחסות הקיימת לבעל רישיון לשידורי לוויין, שבהתאם להסדרה המוצעת, לא יהיה קיים עוד.
סעיף 52
כללי
בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. סעיפים המאפשרים שימוש באמצעי אכיפה מינהליים קיימים בחוק התקשורת. בשנת 2012, בחוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 55) התשע"ב-2012 נערך תיקון מקיף לחוק שעניינו מתכונת האכיפה המינהלית הנהוגה בחקיקה העכשווית.
על מנת לשמר את עצמאות פעילותה של המועצה, מוצע להפריד את סמכות הפיקוח והאכיפה ביחס להעברת תכנים מסמכות הפיקוח של משרד התקשורת, ובהמשך לכך מוצע להוסיף לחוק הוראות המסדירות את סמכויות הפיקוח והאכיפה בגין הפרות של פרק העברת התכנים ולהבנות את הליך האכיפה על הפרות פרק זה.
בפרק זה מוצע לקבוע שני סימנים, סימן א' שעניינו סמכויות הפיקוח וסימן ב' שעניינו סמכויות הטלת עיצום כספי.
לסעיף 10א המוצע
הפיקוח על תחום העברת תכני חוזי-שמע ופעילותה השוטפת של המועצה נפרדים מפעילותו של משרד התקשורת באסדרת שירותי ופעולות בזק ("טלקום"). אשר על כן, מוצע למנות מפקחים ולהסדיר את פעילות המועצה בתחום האכיפה והפיקוח באופן נפרד ממינוי המפקחים ופעילות האכיפה והפיקוח שמבצע המשרד. בהתאם לכך מוצע להגדיר את מושאי הפיקוח והאכיפה – בעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע וספקי תכנים, את יושב ראש המועצה, המועצה והמפקחים שיהיו אמונים על ביצוע הפיקוח והאכיפה.
לסעיף 10ב המוצע
לצורך פיקוח על הפרות בתחום העברת תכני-חוזי שמע, מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה למנות מפקחים. מפקחים אלה ימונו מקרב עובדי המינהלת להסדרת השידורים במשרד התקשורת שפועלת באופן נפרד ועצמאי מפעילותו של משרד התקשורת.
עוד מוצע כי על מינוי מפקחים יחולו תנאים שעניינם העדר הרשעות וכתבי אישום בעבירות מסוימות כפי שיקבע יושב ראש המועצה, קבלת הכשרה מתאימה ועמידה בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
סעיף זה בא להסמיך את יושב ראש המועצה לעניין הסמכת מפקחים בדומה לסמכות הנתונה כיום לשר בסעיף 37יא לחוק.
לסעיף 10ג המוצע
מוצע להקנות למפקח, שהוסמך לפי הוראות סעיף 10ב המוצע, סמכויות שתכליתן להבטיח את קיום הוראות הפרקים הרלוונטיים בחוק וכן ההוראות בתקנות, בכללים והוראות מינהל לפי החוק. בכלל זה, מוצע לתת למפקח סמכות לדרוש מכל אדם להזדהות בפניו וכן לדרוש ידיעות ומסמכים. כמו כן, מוצע להקנות למפקח סמכות כניסה למקום בו פועל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ובלבד שאותו מקום אינו משמש למגורים.
סעיף זה בא להסדיר את סמכויות המפקחים על העברת תכני חוזי-שמע בדומה לסמכויות הקבועות כיום כסמכויות המפקחים על שירותי בזק ופעולות בזק לפי סעיף 37יב לחוק.
לסעיף 10ד המוצע
מוצע לקבוע כי מפקח יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק זה רק כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן כשיש בידו תעודה החתומה בידי יושב ראש המועצה המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו. תעודה זו תוצג לפי דרישה נוכח החשיבות בכך שמסגרת סמכויותיו של המפקח תהיה גלויה לכל אדם שהמפקח מפעיל כלפיו סמכויות מכוח הפקודה.
סעיף זה בא לקבוע הוראות לעניין זיהוי מפקחים על העברת תכני חוזי-שמע בדומה להוראות הקבועות בסעיף 37יד לחוק.
לסעיף 10ה המוצע
מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה יוכל, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח לזמן נושא משרה בבעל רישיון להעברת תכנים לצורך בירור בעניין הפרה נחזית. הסמכה זו תתאפשר רק ככל שמצא יושב הראש כי קיים יסוד סביר להפרה של הוראה לפי הוראות החוק. הבירור יאפשר לקבל מידע ושמיעת טענות באופן ישיר מנושא המשרה הרלוונטי והוא מהווה מרכיב בעל ערך בגיבוש התמונה העובדתית ביחס להפרות לכאורה.
סעיף זה בא לקבוע הוראות לעניין בירור מנהלי בתחום העברת תכני חוזי-שמע בדומה להוראות שנקבעו בסעיף 37יד לחוק.
לסימן ב' המוצע
מוצע לקבוע בפרק נפרד את סמכות הטלת עיצום כספי ומתן התראה מינהלית. מדובר בדרכי אכיפה מינהליות שהן חלופיות לאכיפה הפלילית ולאכיפה אזרחית שמופעלת במקרים המתאימים לכך. אגב כך, מוצע לעגן באופן בהיר את העילות להטלת עיצומים כספיים.
לסעיף 10ו המוצע
מוצע לקבוע את סעיפי ההפרה, המהווים את העילות להטלת העיצום, בתוספת השנייה לחוק. שר התקשורת, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לעדכן את התוספת השנייה בהתאם לצורך. מוצע כי סמכות הטלת העיצום תינתן ליושב ראש המועצה, חלף הסמכות הנתונה כבר היום ליושב ראש בסעיף 37ב1(ב). כמו כן, הסמכויות שהוקנו למנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצומים על בעלי רישיון לשידורים בשל הפרות שנוגעות לתחומי סמכותו או לתחומי סמכות השר– יוטמעו בסמכויות המנכ"ל המנויות בתוספת הראשונה לחוק. סמכויות אחרות שנתונות כיום למנכ"ל או לשר ושמוצע להעבירן ליושב הראש, מוצע בהתאמה, כי היושב ראש יהא בעל הסמכות להטלת עיצום כספי על הפרתן.
מוצע כי ליושב ראש המועצה תינתן הסמכות להטיל עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 150,000 שקלים חדשים על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני, ובסכום שלא יעלה על 300,000 שקלים חדשים על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות רחב. סכומים שונים אלה מבטאים את ההבדלים בהיקף פעילות הגורמים השונים, ואת השפעת ההפרות והאיתנות הפיננסית של בעלי הרישיונות השונים.
מוצע לכלול סמכות להטלת עיצום בגין ההפרה שעניינה העברת תכני חוזי-שמע ללא רישיון, או בניגוד לתנאים או מגבלות שנקבעו להעברת התכנים בסעיף 10ו המוצע וזאת כביטוי ליסודיותה במדרג ההפרות. מוצע כי העיצום בגין הפרה זו יעמוד על סכום שלא יעלה על 250,000 ₪, הגבוה מסכום הבסיס שנקבע ביחס למי שאינו בעל רישיון בעל היקף פעילות רחב.
בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) סמכות להטלת עיצום כספי בגין ההפרה של הוראת סעיף 6ה2(ג) לעניין שידור המשחק המרכזי או משחקי נבחרת ישראל מבלי שהם שודרו בשידורים הפתוחים. מוצע כי העיצום בגין הפרה זו יעמוד על סכום שלא יעלה על 250,000 שקלים חדשים.
לסעיף 10ז המוצע
מוצע לקבוע כי סמכות הטלת העיצומים תהיה סמכות שבשיקול דעת, כך שעיצום יוטל בגובה שיקבע יושב הראש ובלבד שלא יעלה על הסכומים שנקבעו בסעיף 10ו המוצע. בהמשך לכך מוצע כי בסעיף 10ז ייקבעו השיקולים והנסיבות אותם ישקול יושב ראש המועצה בבואו להטיל עיצום. מדובר בשיקולים שזהים לשיקולים שהוסמך מנכ"ל משרד התקשורת לשקול בעת הטלת עיצומים על בעל רישיון שבתחום סמכותו לפי סעיף 37א6
השיקולים האמורים מכוונים לבחון את המידה שבה האינטרסים העומדים ביסוד האסדרה של תחום העברת תכני חוזי-שמע נפגעו כתוצאה מההפרה. אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים. כמו כן מוצע, בסעיף קטן (ב), כי יושב הראש יקבע אמות מידה בדבר הפעלת השיקולים המנויים בחוק לעניין קביעת סכום העיצום הכספי ויפרסם אותן באתר האינטרנט של המשרד. באמות מידה כאמור יורשה יושב ראש המועצה לקבוע הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המנויים בסעיף המוצע, וכן לנסיבות ולשיקולים שיקבע. כך למשל, ובדומה לאמות המידה שקבע מנכ"ל המשרד התקשורת ביחס להפרות שבתחום סמכותו, ניתן לקבוע משקל רב באופן יחסי לשיקולים כגון: מידת הפגיעה בתחרות בתחום העברת תכני חוזי-שמע, הפגיעה בהעברת תכני חוזי-שמע באורח תקין וסדיר והיקף הנזק שנגרם כתוצאה מההפרה.
ההוראות המוצעות מאפשרות ליושב הראש המועצה ליצור מדרג בגובה העיצומים בהתאם למכלול השיקולים ובהם חומרת ההפרה ונסיבותיה ונסיבותיו של המפר עצמו.
לסעיף 10ח עד 10יד המוצעים
הסעיפים המוצעים שעניינם "הודעה על כוונת חיוב", "זכות טיעון", "החלטת יושב ראש המועצה ודרישת תשלום", "סכום מעודכן של העיצום הכספי", "המועד לתשלום העיצום הכספי", "הפרשי הצמדה וריבית" ו-"גביה" קובעים הליך מינהלי מובנה סדור להטלת עיצום כספי בדומה להליך שנקבע בסעיפים 37א7 עד 37א1 לחוק.
ההליך המינהלי להטלת העיצום מתחיל במתן הודעה לפי סעיף 10ח המוצע על כוונת חיוב למי שיושב הראש המועצה סבור שיש יסוד להטיל עליו עיצום (להלן- "המפר") וקובע את הפרטים שיש לכלול בהודעה זו. בהמשך לכך מתאפשר למפר לכאורה לטעון את טענותיו, לפי סעיף 10ט המוצע, בפני יושב הראש ובתוך פרק זמן של 45 ימים שניתנים להארכה לתקופה של עד 45 ימים נוספים. לאחר מכן, חובה על יושב הראש להודיע בפני המפר לכאורה את דבר החלטתו על נימוקיה, לפי סעיף 10י המוצע. ככל שלא טען המפר לכאורה את טענותיו יראו בהודעה לפי 10ח המוצע כדרישת תשלום שהתגבשה. סעיף 10יא מבקש לקבוע, בסעיף קטן (ב), את מנגנון העדכון ובסעיף קטן (ג) דרך ההודעה על עדכון סכום העיצום בהתאם למדד המחירים לצרכן וכן, בסעיף קטן (א) את המועד הקובע לעניין סכום העיצום המעודכן. סעיפים 10יב ו-10יג המוצעים קובעים את מועד התשלום והצמדת הסכום במקרה של תשלום שלא במועד. סעיף 10יד המוצע קובע את מנגנון הגביה ומחיל עליו את פקודת המסים גבייה.
לסימן ג' המוצע
מוצע לעגן בחוק אפשרות שימוש בהתראה מינהלית ככלי אכיפה נוסף המקל עם המפר, ומחליף, במקרים מסוימים, הטלה של עיצום כספי. מנגנון זה קיים בחוקים שונים ובהם חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 וחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
לסעיף 10טו המוצע
מוצע לאפשר את השימוש בהתראה מינהלית כאשר קיימת תשתית עובדתית המעידה על ביצוע הפרה בת-עיצום כספי. במקרה כזה, ועל יסוד נסיבות שיקבע יושב ראש המועצה בנהלים שיאשר היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להימנע מהטלת עיצום כספי ולהסתפק בהתראה בפני הגורם המפוקח.
ההתראה המינהלית תכלול פרטים אודות המעשה המהווה את ההפרה, בדומה להודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 10ט המוצע, וכן תתרה במפר לכאורה לבל ימשכו ההפרות ותציין בפניו את אפשרותו לביטול ההתראה לפי סעיף 10יז המוצע.
לסעיף 10טז המוצע
מוצע לקבוע כי המפר לכאורה יוכל לבקש את ביטול ההתראה המינהלית בהתקיים אחת משתי עילות – אי ביצוע ההפרה על ידו, בין שלא בוצעה כלל ובין שבוצעה על ידי אחר; או בשל כך שהמעשה המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה של הדין. יושב ראש המועצה ישקול את בקשת המפר לכאורה וישיב לו בכתב ובאופן מנומק.
לסעיף 10יז המוצע
השימוש במנגנון ההתראה המינהלית אינו סותם את הגולל על האפשרות לנקוט בצעדי הטלת עיצום כספי אם המפר לכאורה המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה או אם התרחשה הפרה חוזרת של אותה ההוראה. מוצע לקבוע כי במקרה של הימשכות ההפרה תימסר למפר לכאורה דרישת תשלום והוא יורשה לטעון לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי. במקרה של הפרה חוזרת שהתרחשה בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה המינהלית – תימסר למפר לכאורה על כוונת חיוב לפי סעיף 10ח המוצע, בה יצויין בפניו כי מדובר בהפרה חוזרת על המשתמע בכך לעניין גובה העיצום. בהפרה נמשכת ייווסף על סכום העיצום הכספי המירבי לפי סעיף 10ו המוצע, החלק החמישים שלו, לכל יום שבו נמשכת ההפרה, ובהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי המירבי כאמור, סכום השווה למחצית מסכום העיצום הכספי.
לסעיף 10יח המוצע
לעתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות בחוקים מאסדרים שונים שניתן להטיל עליו עיצום כספי גם בשל הפרתם. לכן, מוצע לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה הפרה הן לפי הוראות חוק זה והן לפי הוראות חוק אחר, ניתן להטיל עיצום אחד בלבד. הוראה זו מגלמת את חובתה של הרשות המינהלית שלא להטיל סנקציות במידה העולה על הנדרש. טענות לעניין זה יוכל המפר לכאורה להעלות במסגרת זכות הטיעון שניתנת לו.
לסעיף 10יט המוצע
מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של יושב הראש יהיה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ההחלטה של יושב הראש והחובה לשלם את סכום העיצום הכספי כפופה להסכמה של יושב הראש או להחלטה של בית המשפט גם בהעדר הסכמה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של קבלת הערעור והשבת סכום העיצום הכספי, כולו או חלקו, יוחזר הסכום בתוספת הצמדה וריבית כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.
לסעיף 10כ המוצע
מוצע לחייב את יושב ראש המועצה לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של משרד התקשורת או בדרך אחרת שקבע. הפרסום נועד ליצור שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של יושב הראש, שבידיו מסורה סמכות משמעותית. הפרסום מבטיח קיומה של בקרה ציבורית על שימוש ענייני ושוויוני בסמכות הטלת העיצום הכספי. החובה לפרסם טומנת בחובה פרסום של הפרטים המרכזיים בדבר העיצום הכספי – עצם הטלת העיצום, מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום ונסיבותיה, סכום העיצום ופרטים רלוונטים אודות המפר.
ככל שמדובר בעיצום שהוטל על מפר שהוא יחיד, לא יפורסם שמו. פרסום השם מהווה פגיעה בפרטיו, וככל שניתן להשיג את הפרסום בלא פגיעה בפרטיות – ראוי לעשות כן. עם זאת, ככל שנדרש להזהיר את הציבור מפני התנהלות של מפר מסוים שהוא יחיד, יהיה ניתן לפרסם את שמו. כך למשל, אם מדובר בבעל רישיון שהוא יחיד ולו מספר גבוה של מנויים שיש מקום בנסיבות המקרה להתריע בפניהם על מעשיו יהיה ניתן לעשות כן.
עוד מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. עוד מוצע להבהיר כי המנהל רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי הנוגע לפעילותו המסחרית של המפר.
הפרסום אודות המפר יוגבל לזמן של ארבע שנים (או שנתיים כאשר מדובר ביחיד) על מנת שלא להטביע בו אות קין מתמשך וכן תיקבע חובה להפעיל אמצעים טכנולוגיים כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון במידע לאחר התקופה, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
לסעיף 10כא המוצע
מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי חוק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם, אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית. ואולם, מוצע להבהיר כי לא יתאפשר לנקוט במקביל בהליכי אכיפה מינהלית ופלילית ויהיה צורך בבחירה באיזה ממסלולי האכיפה לנקוט. עניין זה יוכרע בתיאום בין הגורם המוסמך לעניין הגשת כתב אישום לבין יושב ראש המועצה. מוצע כי הגשת כתב אישום אחרי המצאת הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית תתאפשר רק אם התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. במקרה של הגשת כתב אישום לאחר תשלום סכום העיצום הכספי יוחזר למפר הסכום ששולם כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית.
סעיף 53
על פי סעיף 12(ב) בחוק התקשורת לשר התקשורת סמכות לקבוע תקנות בנושאים שונים המנויים באותו סעיף קטן. בין יתר הנושאים, בפסקה (5) ניתנה סמכות לקביעת תקנות לעניין חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
אולם בחוק התקשרות (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב-2012 חוקקו שני סעיפים אשר הקנו למשרד סמכות לתת הוראות לעניין דרישת מידע ודיווחים שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו: סעיף 4ג1 לחוק התקשורת אשר מקנה לשר או לעובד המשרד שהשר הסמיך לכך, סמכות לדרוש מבעל רישיון למסור לו מידע לשם אסדרה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק התקשורת, וכן סעיף 37יב(ב) לחוק התקשורת שמקנה למפקח שמינה שר התקשורת סמכות לדרוש מידע לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק התקשורת. סמכויות אלה מייתרות את הצורך לקבוע בתקנות הוראות לעניין חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו, ולכן מוצע לבטל את פסקה (5) האמורה.
סעיף 54
בהמשך להגדרת סמכויות הטלת העיצום הכספי של יושב ראש המועצה מוצע להבחין כי סימן א' בפרק ז'1 חל על הטלת עיצומים כספיים בידי המנהל ולא לפי סוג הגורם עליו מוטל העיצום הכספי.
סעיף 55
מוצע להגדיר בעל רישיון לעניין סמכות הטלת העיצומים הכספיים של המנהל ככולל בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
כיום המנהל מוסמך להטיל עיצומים כספיים מסוימים על "בעל רישיון לשידורים" בהתאם לסעיף 37ב1(א) ויושב ראש המועצה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על "בעל רישיון לשידורים" לפי סעיף 37ב1(ב). ההצעה מבקשת להעביר את סמכויות הטלת העיצומים הכספיים של יושב הראש לפרק ג'1 ולאחד את סמכויות הטלת העיצומים הכספיים של המנהל על גורמים מפוקחים שונים, כולל על בעלי רישיון להעברת תכני חוזי שמע, במסגרת סימן א' לפרק ז'1. בהתאם למוצע, למנהל תהיה סמכות להטיל עיצום כספי על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בגין הפרה של אחת מההוראות המפורטות בתוספת הראשונה, החלות עליו לפי חוק זה, הנוגעת לסמכויות המנהל בתחום הבזק. גובה העיצום יהיה בהתאם לקבוע בסעיף 37א2 ובתוספת הראשונה.
סעיפים 56, 58 ו-59
בהמשך לתיקונים המוצעים לעיל מוצע לשנות את מספורה של התוספת בחוק המפרטת את ההפרות בנות העיצום הכספי ולכנותה "התוספת הראשונה".
סעיף 57
אכיפת האיסור על העברת תכני חוזי-שמע תיקבע, כמוצע, בסעיף 10ו(ג) ותיאכף בידי יושב ראש בהיותה הפרה שבתחום העברת התכנים שהיא עניין שבמומחיות ובאחריות המועצה. בהמשך לכך אין עוד צורך באכיפת האיסור על שידור שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין הנטמעים באיסור שבסעיף 10ו(ג), ועל כן מוצע למחוק הפרה זו, הקבועה
סעיף 60
בעקבות קביעת הטלת העיצומים הכספיים בידי יושב ראש המועצה במסגרת פרק ג'1 והטמעת סמכויות המנהל באשר לבעלי רישיון להעברת תכני חוזי-שמע במסגרת סימן א' לפרק ז'1 מוצע לבטל את סימן ב' לפרק ז'1 המסדיר את הסמכויות הנוכחיות של יושב ראש המועצה.
סעיף 61
מוצע לתקן את ההגדרה של בעל רישיון בפרק ז'2 שעניינו פיקוח, כך שההגדרה האמורה תתייחס לבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע, במקום בעל רישיון לשידורים.
סעיף 62
מוצע לתקן את התוספת לחוק, הקובעת את ההפרות שבשלן רשאי המנהל להטיל עיצום כספי, כדלקמן:
לפסקה (ב) – כיום לא קיים בחוק סעיף הפרה לעניין הוראות לפי סעיף 4ח העוסק בתיול פנימי במבנים. שאלת התיול הפנימי במבנים נוגעת לרכיבים של רשתות בזק הנמצאים בחצרים של אדם ומשמשים אותו בלבד והעברת הזכויות בהם היא בעלת חשיבות לצורך הנמכת חסמי מעבר. מוצע להסמיך את המנהל להטיל עיצומים כספיים על הפרת הוראות לעניין זה ביחס לכלל בעלי הרישיונות שכן התיול הפנימי יכול להיות מונח גם על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע.
לפסקה (ג)- בהמשך לביטולו המוצע של סעיף 12(ב)(5), מוצע לתקן את ההפרה הקבועה בפרט (1) שבחלק ב' בתוספת, ולמחוק את ההתייחסות לחובות המוטלות מכוח אותה פסקה בטלה.
לפסקאות (ד) ו-(ה) – בהתאם לביטול המוצע של סעיף 37ב1 הכולל סמכות הטלת עיצום למנהל על הוראות לפי סעיפים 6ח(ו),6יב, 6ט1(ב) ו-6כב מוצע להסמיך באופן מפורש את המנהל להטיל עיצומים על הוראות סעיפים אלה באמצעות הוספתם לרשימה המנויה בתוספת הראשונה. יחד עם זאת, בשל התיקון המוצע לסעיף 6ט1(ב), לפיו הסמכות למתן הוראות לפי סעיף זה תינתן בידי המועצה בלבד, והשר לא יהיה רשאי לתת הוראות מכוח סעיף זה, הסמכות להטלת עיצום כספי בשל הפרת הוראות שניתנו לפי סעיף 6ט1(ב), תינתן ליושב ראש המועצה.
מוצע לקבוע כי גם הפרה של הוראות לפי סעיף 6יא1 לחוק התקשורת שעניינו אספקת שירותי העברת תכנים לאזרחים ותושבים ישראלים בישובים הישראלים ביהודה, שומרון וחבל עזה תהיה בת עיצום כספי.
בשל הוספת תוספות שניה ושלישית כפי שיפורט להלן, מוצע לתקן את שמה של התוספת כך שתיקרא "תוספת ראשונה".
סעיף 63
מוצע לקבוע תוספת שניה לחוק שאותה ניתן יהיה לעדכן בהתאם לאמור בסעיף 10ו המוצע. בתוספת זו יפורטו ההפרות שאותן יוסמך יושב ראש המועצה לאכוף. ההוראות בסעיפים אלה, מחליפות ברובן סמכויות אכיפה שהוקנו ליושב הראש במסגרת סעיף 37ב1(ב) הקיים. כמו כן, במסגרת תיקון החוק נוסחו ההפרות כך שיותאמו בבהירות לסעיפים הקיימים בחוק והופחתו סמכויות הטלת עיצומים בעילות סל שנקבעו במסגרת סעיף 37ב1(ב).
לפרטים 2- 10, 14, 17, 20- 23, 32- 34 – סעיפים אלה מחליפים סעיפים בני עיצום כספי לפי סעיף 37ב1(ב) הקיים.
לפרט 1 – הפרה של סעיף 4ז(ג) המוצע היא הפרה של סעיף חדש שמוצע לקבוע בחוק ועניינה התניית שירות העברת תכנים בשירות העברת תכנים בניגוד להוראות הסעיף.
לפרטים 11- 13 – העברות רישיון והעברה או שיעבוד נכסי רישיון אינן בנות עיצום כספי כיום וזאת בשונה מהעברות רישיון בתחום הבזק שבעניינו נקבע שהן בנות הטלת עיצום כספי לפי פרטים (1) ו-(2) לחלק ד' בתוספת הראשונה.
לפרטים 15-16- הפרה של הוראות שניתנו לפי סעיף 6יא2(ג1) ולפי סעיף 6יא2(ד1)(1), (2) ו-(3) המוצעים, היא הפרה של הוראות שנוספו לעניין חבילת יסוד בהצעת חוק זו.
לפרטים 18 ו-19– הפרת הוראות לעניין שידורי חדשות איזוריים ובינלאומיים, שלפי נוסחו של החוק דהיום אינה בת הטלת עיצום כספי.
לפרטים 24 ו- 25 – סעיף 6לד קובע חובה והוראות לעניין העברת שידוריו של בעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע בידי בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע; סעיף 6לד(ג) לחוק קובע הוראה לעניין הקצאת אפיק על ידי בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע לרשות הטלוויזיה הלימודית. סעיפים אלה אינם בני עיצום כספי כיום, למרות שהפרה שלהם עשויה לגרום לפגיעה בגורם המשדר המבקש להיות מועבר בידי בעל הרישיון הכללי, או המבקש לעשות שימוש באפיק.
לפרטים 26-30 – בעקבות תיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה עברו הערוצים הייעודיים ששידרו בהתאם לסעיף 6לד1 לחוק התקשורת לפעול בהתאם לרישיון מותנה לפי חוק הרשות השניה והרישיון למשדר ערוץ ייעודי שניתן להם, הותלה. יחד עם זאת, אם יפקע הרישיון המותנה לפי חוק הרשות השניה עשויים הערוצים היעודיים לשוב ולשדר בהתאם לסעיף 6לד1. בהתאם לכך מוצע לקבוע סמכות הטלת עיצום על הפרות בידי בעל רישיון למשדר ערוץ ייעודי. לפי סעיף 71ט(ד) לחוק הרשות השניה, על בעל רישיון למשדר ערוץ יעודי ששב לשדר לפי רישיון זה יחולו הוראות לפי חוק התקשורת שחלו עליו לפני יום תחילתו של התיקון, 25 בפברואר 2018.
לפרט 31 – סעיף 6לח(ב) קובע הסדר שלפיו באפשרות השר לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר ובכפוף לסמכויותיה. נמנעה המועצה מלקבוע כללים כאמור יוכל השר לקבוע כללים במקומה. מוצע לקבוע כי הוראות שקבע השר מכוח סמכות זו יהיו גם הן בנות עיצום כספי על מנת שלא ליצור פער בין אפשרות האכיפה לכללים שקבעה המועצה מכוח סמכותה לבין כללים באותו הנושא שקבע השר.
סעיף 64
מוצע להוסיף את התוספת השלישית לחוק, לעניין סעיף 6ה(ג)(8) לחוק התקשורת, כפי שפורט בסעיף 9 לעיל, בה יפורטו הנושאים שבתחום סמכותה של המועצה לעניין פיקוח צרכני על בעלי רישיונות להעברת תכני חוזי-שמע, והם: תיקון וטיפול בתקלות; זמני מענה לפניות; שעות פעילות מוקדי השירות; הסכם התקשרות בעל רישיון עם הלקוח; חשבונות, הודעות ודו"חות למנוי; הזמנת שידורים וביטולם; הפסקה או ניתוק של שידורים; חובות כספיים במסגרת הסכם ההתקשרות; קבלה שימוש והחזרת ציוד קצה לבעל רישיון על ידי מנוי; כאמור לעיל, מטרת התוספת היא למקד את האסדרה הצרכנית שבתחום סמכות המועצה לעניינים הנוגעים לאספקת שידורים ולהעברת תכני חוזי-שמע, וזאת בכדי למנוע כפל רגולציה. בנוסף, כאמור לעיל מוצע כי השר, בהתייעצות עם המועצה, יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
סעיף 65
מוצע לתקן את החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013[13], כך שבעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או היקף פעילות רחב, יתווסף להגדרה של "גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה" וכתוצאה מכך ייכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים לפי סעיף 4 לאותו חוק. בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע יבוא במקום בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ופסקה (4) בהגדרה זו, שמתייחסת לבעל רישיון לשידורי לוויין- תימחק. כמו כן מוצע לשנות בתוספת לחוק האמור את תחום התשתית החיונית שלגביו נדרש רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורי לוויין, ולהחליפו בתחום תשתית חיונית שלגביו נדרש רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע, וכן להוסיף בטור ג' היקף פעילות מזערי לעניין ההגדרה "הקצאת זכות", לגורם ריכוזי שבסעיף 3, לפיה הקצאת הזכות לגורם ריכוזי בתשתית החיונית האמורה, תהיה ביחס לבעל רישיון שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או רחב, כהגדרתם בחוק התקשורת. משמעות התיקון לתוספת היא שהקצאת הרישיון תהיה טעונה שקילת שיקולי ריכוזיות כלל-משקית, ובכלל כך האפשרות שגורם ריכוזי יקבל את הרישיון.
סעיף 66
מוצע לתקן את חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ב-2012[14] (חוק הפצת שידורים), כדלקמן: חוק הפצת שידורים מקנה סמכויות שונות למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בהסתמך על סמכויותיה לפי חוק התקשורת. כמו כן, חוק הפצת שידורים מפנה להוראות שונות שחלות על בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין. בשל השינויים שמוצע לעשות בחוק התקשורת, כמפורט לעיל, נדרש להתאים את אותן הוראות המפנות לחוק התקשורת, לסמכויות המועצה ולבעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין.
פסקאות (1), (3), (4)(1), (8), (9), (12)- מוצע לתקן את הגדרת המועצה בחוק הפצת שידורים, ולהחליפה בשם המועצה לפי הצעת חוק זו- המועצה לתכני חוזי-שמע, וכן לתקן סעיפים נוספים בהתאמה;
פסקה (2)- מוצע לתקן את סעיף 2(ג1) שקובע מגבלות לעניין מינוי גורם מפעיל פרטי, ולקבוע כי מי שהוא בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע לפי חוק התקשורת, שהוא בעל רישיון מהותי כהגדרתו בחוק התקשורת, , לא יוכל להתמנות לגורם מפעיל פרטי, וזאת במקום ההתייחסות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולבעל רישיון לשידורי לוויין.
פסקאות (4)(2), (5), (6), (10) ו-(11)- חוק הפצת שידורים מפנה להוראות שונות ולסמכויות שקיימות בחוק התקשורת בנוסחו כיום, ואשר מוצע בהצעת חוק זו לבטלן. לפיכך, מוצע לתקן את אותם סעיפים בחוק הפצת שידורים, ולמחוק את ההתייחסות לאותם סעיפים. כמו כן, מוצע לתקן את הסעיפים בחוק הפצת שידורים שקבועות בהם הפרות בהתבסס על אותם סעיפים שמוצע למחקם.
פסקה (7)- סעיף 13 לחוק הפצת שידורים קובע מגבלות להשתתפות במכרז לערוץ נושאי. מוצע לתקן את הסעיפים המתייחסים לבעל רישיון לשידורי כבלים ולבעל רישיון לשידורי לוויין, כך שהמגבלה האמורה תחול לעניין בעל רישיון כללי להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף 67
מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975, כך שברשימה המנויה בתוספת השניה יוחלף שם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בשם המועצה כפי שמוצע בהצעת חוק זו- המועצה לתכני חוזי-שמע.
סעיף 68
מוצע לתקן את חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990, ולבצע בו התאמות למונחים החדשים המוצעים בהצעת חוק זה ובהם- "בעל רישיון לשידורי כבלים" ו"בעל רישיון לשידורי לוויין" שיוחלפו במונח "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; "רישיון לשידורי כבלים" ו"רישיון לשידורי לוויין" שיוחלפו במונח "רישיון להעברת תכני חוזי-שמע"; "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" שיוחלף במונח "המועצה לתכני חוזי-שמע".
סעיף 69
כמפורט בסעיף 18 לעיל, מוצע לתקן את סעיף 6ח2 הקובע דרישה של אחזקת אמצעי שליטה בידי אזרח ישראלי כתנאי למתן רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. בסעיפים 38(4) ו-39 בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, תוקן סעיף 6ח2 והוענקה סמכות לשר התקשורת לקבוע את שיעור אחזקת אמצעי השליטה בידי אזרח ותושב ישראל. ואולם, סעיף זה לא נכנס לתוקף, מאחר שטרם הותקנו התקנות הקובעות את השיעור האמור. לפיכך, ונוכח התיקון לסעיף 6ח2 המוצע כעת, מוצע לתקן את החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, אשר הקנה את הסמכות האמורה לשר, ולבטל את התיקון לסעיף 6ח2 שנקבע בו.
סעיף 70
חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001 קובע הוראות לעניין סיווג, סימון ואיסור של משדרי טלוויזיה הכוללים תכנים מזיקים. מוצע להחליף את ההתייחסות בחוק זה לבעל רישיון לשידורי כבלים ולבעל רישיון לשידורי לוויין, כך שהוראות החוק יחולו על בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע ולקבוע כי המועצה היא האחראית לפקח על ביצוע הסימון.
סעיף 71
בהמשך להוספתו של סעיף 6ה2(ג) המוצע, המבקש להבטיח כי שידורי ספורט מסוימים, המעוררים עניין רב בקרב הציבור ישודרו בשידורים הפתוחים כהגדרתם המוצעת בסעיף זה ( אשר הם למעשה השידורים המופצים באמצעות מערך עידן +), מוצע לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי התשע"ד-2014[15], ולבטל בו את סעיף 2(1)(ב) בתוספת, אשר קובע מגבלה לעניין הסכומים שתאגיד השידור הישראלי רשאי להוציא לצורך רכישת תכני ספורט. באופן המוצע, תאגיד השידור הישראלי יוכל להתמודד על רכישת תכני הספורט שאליהם מתייחס סעיף 6ה2, ללא כל מגבלה, כך שיוכל לשדר תכני ספורט אלו בהתאם לשיקול דעתו.
סעיף 72
מוצע לתקן את חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת התשס"ד-2003, ולבצע בו התאמות למונחים החדשים המוצעים בהצעת חוק זו, כך שבמקום "בעל רישיון לשידורי כבלים" ו"בעל רישיון לשידורי לוויין", יבוא "בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע".
סעיף 73
חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 קובע חובת שילוב כתוביות ותרגום לשפת סימנים בשידורי טלוויזיה המנגישים את השידורים לאוכלוסיות שונות ובפרט לקהילת החרשים. מוצע להוסיף את בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהיקף פעילותו הוא היקף פעילות בינוני או רחב, להגדרת "משדר טלוויזיה" כך שיחולו עליו הוראות חוק זה.
סעיף 74
חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 מחיל מגבלות על פרסום ושיווק משקאות אלכוהוליים ובהן גם מגבלות על פרסום בטלוויזיה. מוצע להוסיף את בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להגדרת "משדר" כך שהמגבלות החלות על גורמים משדרים יחולו גם על בעל רישיון זה.
סעיף 75
מוצע לתקן את פרט 32 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, באופן אשר יסמיך את בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטת יושב ראש המועצה לפי פרק ג'1 המוצע (שעניינו עיצום כספי).
סעיף 76
מוצע לקבוע כי יום תחילתו של החוק הוא ביום פרסומו (להלן- יום התחילה).
על אף האמור לעניין יום תחילתו של החוק, יחולו הוראות אלה:
סעיף קטן(ב)(1)- תחילתו של התיקון המוצע לסעיף 4ז יהיה חצי שנה מיום התחילה, וזאת על מנת לאפשר פרק זמן שבו יקבע השר הוראות לפי סעיף 6יא2 לעניין חבילת יסוד, שיבואו במקום ההוראות שנקבעו מכוח סעיף 4ז בנוסחו הקיים.
סעיף קטן (ב)(2)- נוכח ביטולם של סעיפים בחוק התקשורת שהקנו למועצה סמכויות פיקוח ואסדרה ובכלל זה סמכות לקבוע כללים והוראות בנושאים שונים, ועל מנת למנוע את ביטולם המיידי של הכללים וההוראות האמורים, מוצע לקבוע תקופת מעבר שבמהלכה ימשיכו לעמוד בתוקף חלק מהכללים כאמור עד לפקיעתם באופן הדרגתי כמפורט להלן.
כחלק ממיקוד הרגולציה לנושאים הנדרשים בלבד והקטנת הנטל הרגולטורי, ומעבר לפיקוח בדיעבד (Ex-post) הכללים וההוראות בעניינים באים, יפקעו בתום שישה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן ביטלה אותם המועצה קודם לכן: שפת המישדרים; מגוון השידורים; חלוקת סכומי ההשקעה בהפקות מקומיות לפי סוגי המישדרים וסוגות המישדרים ולפי ערוצים ותכנון שידורים לרבות לוחות שידורים (ראו: כללי התקשורת (בזק ושידורים)(בעל רישיון לשידורים), התשמ"ח-1987 (ק"ת התשמ"ח, עמ' 138)) או ברישיונות השונים; כללים בנושא אישור ערוצים לשידור; כללים בנושא הפנייה לאתרי אינטרנט. יובהר כי אין המדובר בהקשר זה בכללים שנותרה למועצה סמכות לקבעם גם לאחר התיקון המוצע בהצעה זו, כגון כללים לעניין הפניה לאתר אינטרנט מתוכנית ילדים או כללים בעניין הפנייה לאתר אינטרנט הכולל תוכן המהווה שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה לחוק התקשורת.
סעיף קטן (ב)(3)- מוצע לקבוע כי יתר הכללים וההוראות שקבעה המועצה (לרבות יושב ראש המועצה), מכוח סמכויותיהם לפי חוק התקשורת וחוק שידורי ערוץ הכנסת, אשר מוצע לבטלן במסגרת תיקון זה, ושאינם בעניינים המנויים בפסקה (2) לעיל, יעמדו בתוקפם למשך עשרים וארבעה חודשים מיום התחילה. בתום תקופה זו יחולו על כללים והוראות אלה הוראות סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, שלפיו "משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות - התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל". זאת, אלא אם כן אותם כללים או הוראות בוטלו קודם לכן המועצה.
סעיף 77
מוצע לקבוע הוראות מעבר בחוק זה, כדלקמן:
סעיף קטן (א)- לשם קיום רצף והמשכיות בפעולתם של הגורמים הפועלים בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, מוצע לקבוע כי יראו בבעלי הרישיונות הקיימים לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, כבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע. כמו כן- מאחר שרישיונו של בעל רישיון לשידורי לוויין ניתן בידי השר, ובהתאם לחקיקה המוצעת, כלל הרישיונות להעברת תכני חוזי-שמע יינתנו בידי המועצה, מוצע לקבוע כי יראו את רישיונו של בעל רישיון לשידורי לוויין, כאילו ניתן על ידי המועצה.
סעיף קטן (ב)- סעיף 6ז2 מסדיר את הבדיקה השנתית שעל יושב ראש המועצה לקיים לצורך בחינת היקפי הפעילות של ספקי תכני חוזי-שמע השונים. כפי שהוסבר לעניין סעיף זה, בכדי לאפשר פרק זמן של התארגנות עבור אותם ספקי תכנים שלגביהם הודיע היושב ראש כי הם נכנסים תחת הגדרות של היקפי פעילות המחייבים בחובות שונים, הוצע כי על ספק תכני חוזי - שמע יחולו ההוראות החלות על ספק תכני חוזי-שמע בהיקף פעילות כפי שהודיע היושב ראש, מתחילת השנה הקלנדרית העוקבת להודעתו כאמור. לשם שמירה על המשכיות בכל הנוגע לבעלי רישיונות קיימים הפועלים כבר כיום בשוק, מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף 6ז2(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה, לעניין מועד תחילת החובות ביחס לספקי התכנים השונים, יראו בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שערב תחילתו של חוק זה היה בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, כבעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע שהוא בעל היקף פעילות רחב והוראות חוק זה יחולו לגביו החל מיום התחילה.
סעיף קטן (ג)- סעיף 6ה2 המוצע מקנה למועצה סמכות לקביעת כללים הנוגעים למשדרי ספורט, וכן קובע מגבלה לגבי שידור של משחקי ספורט מסויימים מבלי שאלו שודרו בשידורים הפתוחים. כיום, זכויות השידור של חלק ממשדרי הספורט שביחס אליהם עשויה המועצה לקבוע את הכללים כבר נרכשו עבור השנים הקרובות, וכן זכויות השידור של המשחקים שאליהם מתייחסת המגבלה בסעיף 6ה2(ג). לכן, מוצע כי הכללים שתקבע המועצה לפי סעיף 6ה2, וכן הוראות סעיף 6ה2(ג), יחולו רק לעניין זכויות שידור שנרכשו לאחר יום התחילה.
בנוסף, על מנת לשמור על רצף בהסדרת תחום שידורי הספורט, מוצע לקבוע כי עד לקביעתם של כללים בידי המועצה לפי סעיף 6ה2(א) ו-(ב), יעמדו בתקפן ההוראות שנתנה המועצה לעניין שידור תכני ספורט מכוח סמכותה ערב כניסתו לתוקף של תיקון זה.
סעיף קטן (ד)- בהתאם לתיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה, על בעל רישיון זעיר ייעודי כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השניה, שקיבל רישיון מותנה והרישיון המותנה פקע, יחולו הוראות לפי חוק התקשורת כנוסחו ערב תיקון מס' 44 לחוק הרשות השניה. לשם התאמת המונחים למונחים שיהיו בחוק התקשורת לאחר תיקון זה, מוצע לקבוע כי יראו בעל רישיון זעיר ייעודי שקיבל רישיון מותנה לפי סעיף 71ט לחוק הרשות השניה, ורישיונו המותנה פקע, כבעל רישיון מיוחד להעברת תכני חוזי-שמע.
סעיף קטן (ה)- לנוכח הסמכויות בתחום הפיקוח והאכיפה שמוצע לקבוע בחוק זה, ועל מנת שניתן יהיה ליישמן באופן מיידי, מוצע לקבוע כי מפקח שמונה לפי סעיף 37יא לחוק העיקרי, יראו אותו כמי שהוסמך לפי סעיף 10ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 52 לחוק זה, עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה, שעד אז, ימונו אותם מפקחים בהתאם להוראות חוק התקשורת כנוסחו בחוק זה.
נספח לדברי הסבר- סעיפים שמוצע למחקם בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקןו מס'...) התשע"ח-2018
1. סעיף 6ה:
"תפקידי המועצה
6ה. ואלה תפקידי המועצה:
(1) לקבוע את המדיניות לגבי –
(א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
(ב) קיום שידורים קהילתיים;
(ג) עידוד הפקות מקוריות-מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
(ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים, בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, תשס"א-2001 וכן לפקח על ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005;
(ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
(ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
(2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
(3) לשמש ועדת המכרזים כמכרזים כאמור בפסקה (2);
(4) (נמחקה);
(5) לקבוע כללים -
(א) בענינים המנויים בפסקה (1);
(ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים כולם או חלקם;
(6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ח;
(7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור
כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר."
2. סעיף 6ה1(א), (א2), (ב)(1):
"(א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני;
(2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות."
"(א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני."
"(א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.".
"(ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בענייני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן;".
3. סעיף 6ח (ב1), (ד), (ה) ו-(ז):
"(ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.";
"(ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
(ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.".
"(ז) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.".
4. סעיף 6ח1:
"שיקולים במתן רישיון
6ח1. במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
(2) שיקולים שבטובת הציבור;
(3) מהתאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
(4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבוים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.".
5. סעיף 6ח4(ב):
"(ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של תיקון 25, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור בסעיף 6יב2(1), יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של תיקון 25.".
6. סעיף 6ט(א)(4),(6),(7),(9), (ב):
"(4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;"
"(6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
(7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;"
"(9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים."
(ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).".
7. סעיף 6ט1(א):
"(א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.".
8. סעיף 6יא(א)(2), (3א), (ב):
"(2) בעל הרישיון לא קיים הוראות פרק זה או תקנות או כללים לפיו;";
"(3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה; ";
"(ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).".
9. סעיף 6יא2(ה):
"(ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.".
10. סימן ג'1 בפרק ב'1:
"סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון
הגדרות
6יב1. בסימן זה -
"בעל זיכיון", "זיכיון", "תחנת שידור" ו"רשת כבלים" - כמשמעותם בפרק ב'1, כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25;
"חברה" - לרבות תאגיד אחר;
"חברה בעלת זיקה" - חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
"השפעה ניכרת" - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש - בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין - הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
"חברות אחיות" - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
"חברה אם" - חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
"חברה בת" - חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.
תנאים למתן רישיון כללי
6יב2. השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן - המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן - הרישיון), לפי הוראות סעיף 4 ובכפוף לתנאים אלה:
(1) בתוך 60 ימים ממועד תחילת תיקון 25 הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי - לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים - לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; בבקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
(2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרשיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור בסעיף 6יא(ב) ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של תיקון 25;
(3) (א) היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
(ב) היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.
מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים
6יב3. (א) קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי סעיף 6יב2(1); עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 6יב.
(ב) קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי סעיף 6יב2(1), רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 6יב.
(ג) לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
(ד) לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זיכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.
מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות
6יב4. השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות סעיף 6יב2(1) בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.
תקנות וכללים
6יב5. תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
זיכיון הנותר בעינו
6יב6. (א) לא ניתן רישיון כללי כאמור בסימן זה, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זיכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של תיקון 25, לרבות העבירות לפי פרק ז' ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
במקום סעיף 6יא(ב) כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25 יבוא:
"(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.";
(2) יחולו על בעל הזיכיון הוראות סעיפים 4ח ו- 5 לחוק, הוראות סעיף 6כה ופרק ז'1 לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
(3) במקום סעיף 6ה(1)(ד) כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25 יבוא: "פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, תשס"א- 2001".
(ב) ניתן רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי סעיף 6יב3, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).
שיתוף פעולה
6יב7. (א) בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן - תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
(ב) אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
(ג) השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן - התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
(ד) בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של תיקון 25, והוראות סעיף 6ח4(א)(4)(ב) לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות בסעיף 6ח4; בסעיף קטן זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981.
(ה) ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד אחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של האתגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
(ו) השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
(ז) לענין סעיף זה, "בעל זיכיון" - כהגדרתו בסעיף 6ח4.
נתח שוק
6יב8. בתום התקופה הקבועה בסעיף 6ח4(ב), יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן - בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות סעיפים 6ח4(א)(3) ו- 6ח4(א)(4), ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1) מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
(2) קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, "בעל רישיון לשידורים" - בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב- ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.".
11. סעיפים 6יט1, 6יט2, 6כ:
"שירות נלווה
6יט1. נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.
תוכן שידורי כבלים
6יט2. (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
(ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה."
תוכן שידורי הכבלים
6כ. (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
(ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
(ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
(ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
(ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
(ו1) (פקע).
(ו2) (פקע).
(ו3) (פקע).
(ו4) (פקע).
(ו5) (פקע).
(ז) בסעיף זה, "אזור" - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד."
12. סעיף 6כא(ג):
"(ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.".
13. סעיף 6כד1:
"עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים
6כד1. בעל רישיון לשידורי כבלים, לרבות משרד ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, "קדימון" – כהגדרתו בסעיף 6לד1(ז)(3) לרבות קדימון צולב כהגדרתו באותו סעיף."
14. סעיפים 6מד עד 6נז:
"חובת רישיון
6מד. (א) לעניין סעיף זה, "שידורי טלוויזיה באמצעות לווין" - כהגדרתם בסעיף 6מג ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
(ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
(ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, "אזרח ישראלי" - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
(ד) לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי סעיף 4 ובהתאם לתנאיו.
(ה) הוראות הפקודה יחולו על בעל רשיון לפי פרק זה.
שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל
6מה. לענין סעיפים קטנים 6מד(ב) ו- (ג) -
(1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
(2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.
רישיון ומכרז
6מו. (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 6מח(א), ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לווין למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
(ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.
כשירות לרישיון
6מז. לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור בסעיף 6מח(ג), מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רשיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.
הליכים ותנאים למתן רישיון
6מח. (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
(1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
(2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
(3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
(4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
(5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
(6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה בפרק ב'1;
(7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
(ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
(ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תנאי הרישיון
6מט. (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים בסעיף 6מח ובענינים אלה:
(1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
(2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
(3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
(4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרישיונו כאמור;
(5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
(6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
(7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
(8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
(ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של החוק המתקן, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, "בעל רישיון זעיר" ו"החוק המתקן" – כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה.
העברת שידורים ארציים על פי חובה
6מט1. (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור בסעיף 6מט(4), לא יהיה בעל הרשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
(ב) לענין סעיף זה ולענין סעיף 6מט(4), "שידורים ארציים" – לרבות אפיק שידורי הטלוויזיה הלימודית המועבר במוקד שידור המשמש לשידוריו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי הוראות סעיף 6לד(ג), וכן שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה.
שיקולים במתן רישיון
6נ. במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
(2) שיקולים שבטובת הציבור;
(3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
(4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.
שידורים לפי דרישה
6נ1. השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים בסעיף 6נ, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, "רישיון כללי לשידורי כבלים" ו"שידורים לפי דרישה" – כהגדרתם בסעיף 6א.
זכויותיו של בעל זיכיון
6נא. (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת תשנ"ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
(ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
(1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
(2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
(3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
(4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
(5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
(ג) הוראת סעיף 6ט(א)(1) לא תחול לענין סעיף זה.
שידורי חדשות
6נא1. (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, "שידורי חדשות" - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות סעיף 6כ2 או 6כ3, לפי העניין, בשינויים המחויבים.
החלת כללים על בעל רישיון
6נב. המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות סימנים ב' ו-ה' לפרק ב'1, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים בסעיף 6ה(1), בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.
החלת כללים על מפיק ערוץ
6נג. התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.
העברת שידורי רדיו
6נד. (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי סעיף 6מט(4), לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
(ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.
שימוש בערוץ בעל רישיון בידי מפיק ערוץ עצמאי
6נה. (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
(ב) (1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות סעיף 5(ד) ו-(ה), בשינויים המחויבים;
(2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו בסעיף 6א.
(ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי סעיפים 6נב ו-6נג, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
(ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף 6מט(א)(5) וסעיף זה.
(ה) בסעיף זה –
"בעל רישיון זעיר" – כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה;
"שידורים ארציים" – כהגדרתם בסעיף 6מט1(ב).
תמלוגים ודמי רישיון
6נו. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי פרק זה.
(ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
שמירת דינים
6נז. הוראות סעיפים 6ה, 6ח(ג), 6ט1, 6י, 6יא, 6יט2, 6כ1, 6כב, 6כד, 6כד1, 6כה, 6לו(ב), 6לח(ב), יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות סעיפים 6ה1, 6יא1, 6יא2, 6כא1 ו-6לח1 יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה בסעיף 6כד(ב) לא תחול לענין שידורים לפי פרק זה.".
15. סעיף 12(ב)(5):
"(5) חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.".
16. סעיף 37א4(2):
"(2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות סעיפים 6ז(א) או 6מד(ב);"
17. סימן ב' בפרק ז'1:
"סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים
עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים
37ב1. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) הפר הוראה מהוראות סעיפים 5 או 6יב, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
(2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי סעיף 6ט(א);
(3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 6ט1(ב), 6כב, 6לד(א) או 13;
(4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי סעיף 6ח(ו);
(5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
(6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח סעיף 4ג1;
(7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות סעיף 51ג.
(ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) הפר הוראה לפי סעיפים 6ה1, 6יא2(ג) או (ד), 6כא, 6כד;
(2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי סעיף 6כ1 או כלל שנקבע לפי אותו סעיף;
(3) הפר הוראה מהוראות סעיף 6כה;
(4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי סעיפים 6ה(5), 6כ(ו), 6כד1 או 6נב;
(5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי סעיף 6ח(ו);
(6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ט1(ב);
(7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
(8) הפר הוראה לפי סעיף 6סב1.
37ב2. (בוטל).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
37ג. (א) בהפרה כאמור בסעיף 37ב1, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור, לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, "הפרה חוזרת" - הפרה נוספת לפי סעיף 37ב1, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.
דרישת העיצום הכספי ותשלומו
37ד. עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרשיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
הפרשי הצמדה וריבית
37ה. לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.
גבייה
37ו. (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
(ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.
שמירת אחריות פלילית
37ז. (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
37ח. (בוטל).
דרכי מסירה
37ט. לענין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.".
18. סעיף 2(1)(ב) בתוספת לחוק השידור הציבורי-הישראלי התשע"ד-2014:
"(ב) 15 מיליון שקלים חדשים לכל היותר, כל עוד ההסכום הנקוב ברישה לא עלה על 180 מיליון שקלים חדשים – לתכניות ספורט;"
21 בדצמבר 2016
|
כ"א בכסלו תשע"ז |
|
ערכה: יפעת סיטרואן, מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד התקשורת
אושר: ע"י כל חברי הועדה
דוח הערכת השפעת הרגולציה על השידורים
תוכן
1. מטרות הועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים ("הועדה")
1. הגנה על הצופים (בדגש על אוכלוסיות חלשות)
3. חסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית
1. הגנה על הצופים (בדגש על אוכלוסיות חלשות)
1.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
2.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
3. חסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית
3.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
4.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
1. מטרות הועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים ("הועדה")
הוועדה מונתה על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת, על מנת שתגבש המלצות בשורת נושאים, לרבות עידוד כניסה של מפעילים חדשים, עידוד התחרות בשוק התוכן והחדשות, עידוד יצירה מקומית, משמעויות גידול בשירותי תוכן המסופק באמצעות האינטרנט ובמידת הצורך אסדרה בנושא, ועוד. לפי כתב המינוי, לאחר אימוץ ההמלצות על ידי השר, וככל שיאומצו, יגובשו תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך יישום הדו"ח, ובין היתר ייקבעו הוראות מעבר כפי שיידרש.
הוועדה ערה, כמובן, לתמורות המשמעותיות העוברות על שוק השידורים, הן השידור המסחרי ממומן-פרסומות והן השידור הרב-ערוצי בתשלום. הפיכתה של רשת האינטרנט לפלטפורמה נוספת, המאפשרת לבעלי תכנים להציע תכנים אלה למשתמשי קצה ללא צורך בפלטפורמת שידור, מביאה לכך שיש צורך בבחינה מחדש של פרדיגמה רגולטורית המבוססת על אספקת תוכן על ידי ערוצים מסחריים מורשים מחד ועל פלטפורמות רב-ערוציות מנגד. גם המעבר של תקציבי פרסום רבים למדיות אלטרנטיביות, ובראשן אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, מעלה צורך בקביעה של מתווה רגולטורי חדש. יחד עם זאת, הוועדה סבורה כי לא בשלה העת לבטל במלואה את האסדרה הקיימת, אך המלצות הוועדה נועדו לטייב את האיזון בין שחקנים שונים בשוק השידורים, על מנת לכלול את השידורים המסופקים על גבי האינטרנט במסגרת הרגולציה מחד, ולעודד תחרות בשוק מאידך.
המצב שתואר לעיל מצייר תמונה של תעשייה בצומת דרכים. מוקדם לנבא האם פניה של התעשייה לביטול שרשרת הפעילות העסקית הנוכחית (שרשרת הערך), כפי שחוותה תעשיית המוסיקה, ועלייתם של מודלים עסקיים חדשים, או למצב בו מתקיימים מספר מודלים עסקיים שונים, חלקם מתבססים על שרשרת הערך המוכרת כיום וחלקם מתבססים על רכישת תכנים במודלים אחרים. לא ברור כיצד תיראה הטלוויזיה של המחר, ומשכך, לא ברור איזה כשלים תחרותיים יהיו (אם יהיו) באספקת השירות ועל איזה אינטרסים ציבוריים יידרשו הרגולטורים לשמור בעתיד.
לאור כל האמור לעיל, הוועדה סבורה כי אין ביכולתה לצפות מגמות ארוכות-טווח בשוק השידורים, וכי רב הנסתר על הגלוי בנושא ההתפתחות העתידית של שוק זה, הן בהיבטים טכנולוגיים והן בהיבטים כלכליים. לכן, הוועדה סבורה כי המתווה המתואר בדוח צריך לחול לתקופת ביניים, של 3 עד 5 שנים. אם פניה של תעשיית השידורים לפרגמנטציה מוחלטת (ליקוט תכנים אד-הוק בממשקים אינטרנטיים זמינים לכל), יהיה צורך במתווה רגולטורי עתידי מסוג מסוים, ואם פניה של התעשייה להמשך שליטתן של הפלטפורמות המסורתיות, אזי ייתכן ויהיה צורך במתווה הכולל צעדים תומכי-תחרות משמעותיים יותר.
המלצות הוועדה מתבססות על ההנחה כי הליכי החקיקה של הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג – 2013 ("הצעת חוק איחוד המועצות") יושלמו. בהתאם להצעת החוק, יוקם גוף רגולטורי אחד שירכז תחת כנפיו את סמכויות האסדרה המצויות היום בידי הרשות השנייה, מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין ("הרשות המואחדת"). ככל שהשר יאמץ את המלצות הוועדה ויישומן יידרש טרם הקמת הרשות המאוחדת, יהיה צורך בהתאמת ההמלצות ליישומן על ידי הרגולטורים הקיימים כיום.
עבודת הוועדה והמלצותיה נעשו על רקע עבודת "ועדת אייל" והוועדה לבחינת האסדרה על שידורים מסחריים ("ועדת שכטר"), כמו גם דוחות קודמים של ועדות ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין והחלטות הממשלה הקודמות.
שוק השידורים בישראל מורכב ממספר חוליות בשרשרת הערך, כפי שמוצג להלן:
ישנן 4 פלטפורמות באמצעותן משדרים לציבור כבלים (הוט), לוויין (יס), ערוצים מסחריים ורשת האינטרנט. האסדרה הקיימת בכל אחת מהפלטפורמות שונה מהותית.
בנוסף יש את הבעלים על התוכן המשודר: בהם יוצרי תוכן פרטיים שמוכרים את התוכן שלהם לפלטפרומות (כמו: ענני תקשורת, דורי מדיה, RGE, טלית ועוד) , בעלי ערוצים עצמאיים (כמו: הופ) והוט ויס כיוצרות תוכן. וכמובן הקשר עם הצרכן הסופי כפי שיורחב בהמשך.
א. פלטפורמות
טלוויזיה רב ערוצית
שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית
תחום שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית מאופיין בקיומו של דואופול - יס והוט. במסגרת שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית מספקות יס והוט למנוייהן מגוון ערוצים נושאיים מהארץ ומהעולם, כאשר חלקם כלולים בחבילות הבסיס וחלקם מסופקים תמורת תוספת תשלום. כמו כן החברות מספקות שידורי [16]VOD בהם הלקוח בוחר תוכן מתוך מאגר שהחברה מציעה ואת מועד השידור – שירות אשר נחשב למרכזי ומשמעותי. שירותים נוספים המוצעים על ידי החברות כוללים גם ממירים מקליטים, ממירים חכמים המחוברים לממיר ראשי על גבי הרשת הביתית ועוד.
לסלקום רק כ-75 אלף מנויים ולכן היא אינה מהווה מתחרה משמעותי בתחום.[17]
להלן נתחי השוק של הוט ויס ע"פ מספר מנויים ממרץ 2014 ועד למרץ 2016:[18]
שוק הטלוויזיה הרב ערוצית הגיעה לרוויה מסוימת, ובמהלך השנים האחרונות מאופיין בירידה מתונה בשיעור החדירה.[19] עם זאת, לאור העמקת שיווק חבילות ה"טריפל פליי[20]" על ידי הוט, חלה בשנת 2015 עליה בהכנסה הממוצעת מלקוח, שנובעת בעיקר מעליה במספר השירותים הממוצע שצורך כל מנוי מהחברה. יש לציין כי מגמת המעבר לקבוצות המשווקות מספר שירותי תקשורת תחת חבילה אחת הינה מגמה עולמית, ולא התפתחות של השוק בישראל בלבד.[21]
אפשרויות כניסה לשוק שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית
כדי להקים תשתית עצמאית להעברת שידורי טלוויזיה רב ערוצית נדרשת השקעה עצומה, ולכן נראה כי האפשרות הפרקטית של מתחרות נוספות להיכנס לתחום הינה באמצעות שימוש בתשתית האינטרנט.
המתחרות הקיימות:
בדצמבר 2014 נכנסה סלקום כספקית שירות המציעה ללקוחותיה ספריות VOD, תכני ערוץ הספורט, ערוצי עידן + ומכשירי קצה ללקוח המאפשר לצפות בשידורים באמצעות האינטרנט.
בינואר 2016 החלה חברת המדיה הבינלאומית נטפליקס את פעילותה בישראל' והיא מציעה למנויים בישראל לרכוש חבילות תוכן לצפייה באמצעות רשת האינטרנט.
מקורות המימון
על פי הרגולציה הנוכחית, ספקי תוכן יכולים לממן את פעילותם באחת משני הדרכים הבאות- דמי מנוי או הכנסה ממפרסמים. ככל שהם בחרו לגבות דמי מנוי אין באפשרותם לגבות ממפרסמים וככל שבחרו לגבות דמי פרסום אין באפשרותם לגבות דמי מנוי.
רשת האינטרנט
כיום, בניגוד לשידורים המועברים בטלוויזיה רב ערוצית של הוט ויס, שידורים באמצעות האינטרנט לא מצריכים רישיון והן לא מפוקחות מבחינת תוכן. בנוסף חברות בינלאומית אשר לא הקימו חברה בישראל, לא מחויבות לשלם מס על מכירת השידורים שלהם בארץ. יש לציין כי נושא זה עלה לדיון בכינוס של הקואליציה האירופית לגיוון תרבותי שנערך ב-11 בפברואר 2014, ובמסגרתו הועבר המסר כי האיחוד האירופי דוחף ליצירת מדיניות מס אירופית אחידה והוגנת ביחס לשירותים וטובין תרבותיים בעולם הדיגיטלי. על מנת להבטיח שחברות ענק אינטרנטיות כמו גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון ישלמו מס ברמות מתאימות ויתרמו ליצירה אירופית.
ערוצים מסחריים
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השנייה"), מסדיר את סמכות מועצת הרשות השנייה להעניק זיכיונות ורישיונות לשידורי טלוויזיה ורדיו פתוחים, המועברים לכלל הציבור וממומנים מפרסומות ("הערוצים הפתוחים").
בתיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה שונתה שיטת האסדרה בתחום השידורים המסחריים, כך שלא יוענקו עוד זיכיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים ובמקומם יוענקו רישיונות ("שיטת האסדרה החדשה"). בהתאם לקבוע בחוק הרשות השנייה, בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להמשיך ולפעול במסגרת הזיכיון בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק, עד ליום 31 באוקטובר 2017; תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון בערוץ השלישי (ערוץ 10) הסתיימה ביום 30 ביוני 2015, ומאז פועל ערוץ 10 מכוח רישיון לשידורי טלוויזיה שניתן לו לתקופה של 15 שנים.
בהתאם לשיטת האסדרה החדשה, כל גורם אשר עומד בתנאים הקבועים בחוק רשאי לקבל רישיון, וכל בעל רישיון ישדר באפיק נפרד ובמשך כל ימות השבוע, תוך עמידה במחויבויות הקבועות בחוק ובהן חובת השקעה בהפקות מקור מקומיות והחובה לקיים שידורי חדשות באמצעות חברת חדשות נפרדת לכל אחד מהם.
לנגד עיני חברי הוועדה עמדה הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מספר 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013, במסגרתה עתידה לקום גוף רגולטורי אחד אשר ירכז תחת כנפיו את סמכויות האסדרה המצויות היום בידי הרשות השנייה, מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין ("הרשות המאוחדת"). רשות זו צפויה לקום בתחילת 2017, במועד זה אמורים להיכנס לתוקף תיקוני החקיקה בהתאם להמלצות הוועדה.
רישונות ערוצים ייעודיים
חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת") מסדיר, בין היתר, את סמכות מועצת הכבלים והלוויין להעניק רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי. הערוצים הייעודיים נועדו לתת מענה למגזרים ולנושאים אשר אינם זוכים דרך כלל לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים (Mainstream media). נוכח החשיבות המרכזית שיוחסה לערוצים הייעודיים, בהתאם לחוק, משדר ערוץ ייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת כחריג לאותם ערוצים המופצים על גבי תשתיות הכבלים או הלוויין, במסגרתם ממומנים הערוצים מדמי מנוי. וכן, בהתאם לחוק התקשורת חויבו הספקים המהותיים להעביר למנויים את שידוריהם של הערוצים המסחריים ובכלל כך את שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, בהסדר הקבוע בסעיפים 6כא ו-6מט לחוק התקשורת, שמכונה "must carry".
ב. תוכן טלוויזיוני
תוכן טלוויזיוני הוא שם כולל למגוון קטגוריות של רצועות שידור, כגון: תכניות דרמה, קומדיה, תחקירים, תעודה, ריאליטי ושעשועונים, משדרי ספורט, משדרי חדשות, תכניות ילדים ונוער, סרטים, אופרות סבון ועוד.
נכון להיום, הצופים הישראליים יכולים לבחור בין צפייה ללא תשלום בערוצים הציבוריים (ערוץ 1, ערוץ 23, ערוץ 33 וערוץ הכנסת) ובערוצים המסחריים (ערוץ 2 וערוץ 10) או רכישת מנוי לאחד מגופי השידור הרב ערוציים[22]. על אף האפשרות של צפייה בערוצי הטלוויזיה החינמיים, שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל מונה נכון ל-31 לדצמבר 2015 כ-1.5 מיליון בתי אב, המהווים כ-63% מבתי האב בישראל. [23]
נתון זה, יחד עם מחירו הגבוה יחסית של השירות מעיד על כך שמנוי לטלוויזיה הרב ערוצית מעניק ללקוח ערך מוסף משמעותי אשר אינו קיים בערוצים הפתוחים. ניתן לשער כי הערך המוסף שרואה הלקוח אצל הוט ויס הוא מגוון הערוצים והתכנים הרחב יותר, סוגי תכנים אחרים שאינם קיימים בערוצים הפתוחים והאפשרות לבחור את אופן הצפייה: שידור לינארי רגיל, בחירה מתוך ספרייתVOD או הקלטה באמצעות הממיר וצפייה במועד הנוח ללקוח.
העדפות הצפייה של הצופה הישראלי מצביעות על מקומם המרכזי של שידורי הספורט והילדים בערכה של חבילת השידורים המוצעת על ידי הספקים למשקי הבית בישראל, ועל כן אחוז ניכר ממשקי הבית לא ירכשו חבילת שידורים שאינה כוללת תוכן ספורט עשיר, ושאינה כוללת תוכן לילדים ונוער. העדפות אלו משתקפות גם מכך שסך ההשקעה בערוצי ספורט ובערוצי ילדים מגלם חלק ניכר מההוצאה של הספקים המהותיים על תוכן (כפי שיפורט בהמשך), ויש בכך כדי להעיד על חשיבותם.
בהקשר זה נציין כי הביקוש הגבוה לספורט והמונופולין על תכני הספורט השתקפו כבר בעבר בסערה הציבורית שקדמה לקביעת מדיניות הספורט של המועצה מ-2009,[24] אשר היוותה אינדיקציה נוספת לחשיבותו של תוכן ספורט בחבילה רב ערוצית. תלונות הציבור הרבות, הדיונים הסוערים בכנסת ומכתבים רבים למועצת הכבלים והלוויין באותה תקופה, הגיעו על רקע כניסת ערוצי ספורט פרמיום בתשלום ותופעת זליגת תכנים מחבילת הבסיס לחבילות הפרמיום, מה שמנע מכלל הציבור גישה לתכנים המבוקשים.
כמו כן, גם משיחות שנערכו עם שחקנים שנכנסו לתחום או שחקנים שבוחנים כניסה לתחום עולה כי שידורי הספורט והילדים הן הקטגוריות ההכרחיות בכל גוף שידור רב-ערוצי.
שידורי ספורט
בישראל פועלות 2 קבוצות עיקריות המתמחות בשידור תכני ספורט: חברת ערוץ הספורט בע"מ ("ערוץ הספורט") המפעילה את ערוץ 5 החינמי ואת ערוצי 5 בתשלום[25]; וחברת צ'רלטון בע"מ ("צ'רלטון") המפעילה את ערוצי התשלום 'ספורט 1' ו'ספורט 2'. בנוסף, קיימת גם חברת ONE, המפעילה את ערוץ ONE אך אירועי הספורט המשודרים בערוץ זה אינם נחשבים למרכזיים ומושכי קהל. בנוסף, אירועי ספורט מיוחדים משודרים מעת לעת גם בערוצים הפתוחים, כדוגמת חלק ממשחקי האולימפיאדה, חלק ממשחקי המונדיאל, משחקים חשובים בליגת האלופות וכו' בהתאם לדרישות של המועצה לשידורי כבלים ולוויין. יצוין כי שידור משדרי ספורט ככל הנראה מחייב שידור חי בעת האירוע ולא שידור מושהה או צפייה בשיטתVOD , זאת בשל הרצון של צופי הספורט להיות מעודכנים בזמן אמת במהלכי המשחקים.
חברה חדשה שתרצה להפיק ערוץ ספורט חדש באופן עצמאי, תצטרך לרכוש זכויות שידור של משחקי ספורט ישראלים וזרים אטרקטיביים לצופי הספורט הישראלים ולהפיק תכנים משלימים דוגמת אולפני פרשנות. אפשרות נוספת שתעמוד בפני חברה חדשה היא התקשרות עם אחד או יותר מערוצי הספורט הקיימים. אך היא צפויה להיתקל בקשיים רבים בגלל המאפיינים הייחודים של שידורי הספורט כפי שיפורט להלן:
מאפיינים של שידורי הספורט:
שידורי ילדים
שידורי ילדים הם שם כולל למגוון תכנים המתאימים לפעוטות עד נוער בגיל 14. משדרי ילדים משודרים בישראל במספר רב של אפיקים, ביניהם שעות מסוימות בשידורי הטלוויזיה החינוכית והערוצים המסחריים ושידור רציף של מגוון ערוצי ילדים המשודרים בהוט ויס. שרובם מופקים בחברות הפקה חיצוניות. בנוסף, מציעות הוט ויס ספריות VOD עם תכני ילדים.
במידה שחברה חדשה, אשר תבקש להיכנס לתחום השידורים, תרצה להציע למנוייה משדרי ילדים לינאריים, היא תוכל להפיק ערוץ ילדים חדש ועצמאי או להתקשר עם אחד או יותר מערוצי הילדים הקיימים לשם שידור ערוץ ילדים קיים. לחילופין, תוכל החברה להציע תכני ילדים בספריית VOD הזמינה לדרישת הלקוח. תכני ילדים לספרייתVOD תוכל החברה החדשה לרכוש ממחזיקי זכויות שידור בישראל, כגון ערוצי הילדים הקיימים או חברות הפקה ישראליות או ממחזיקי זכויות שידור בחו"ל, כגון חברת דיסני.
חובת השקעה בהפקות מקור
מטרת החיוב להשקיע בהפקות מקור נועד, בין היתר, לפתח את תעשיית התוכן וההפקה המקורית המקומית בישראל. פיתוח התעשייה מביא להרחבת אפשרויות הביטוי של מגוון הטעמים, הדעות והעמדות בציבור הישראלי, ביסוס וחיזוק התרבות הישראלית, מתן ביטוי לנושאים המצויים על סדר היום הישראלי ולחיזוק אחיזתה של השפה הישראלית.
בנוסף ישנה מטרה נוספת והיא הרחבת התעשייה בתחום הפקת התוכן והערוצים, אשר נותנת פרנסה למאות ואלפי עובדים, באמצעות מתן שירותי אולפנים, חברות הפקה, שחקנים, במאים ועוד.
חובות ההשקעה בהפקות מקור משתנות בין הספקים השונים: טלוויזיה רב ערוצית וערוצים מסחריים כדלקמן:
הוט ויס
בהתאם להוראות חוק התקשורת, כללי התקשורת והחלטות המועצה, שיעור ההשקעה בהפקות מקומיות של הטלוויזיה הרב ערוצית לא יעלה על 12% ולא יפחת מ-8% מההכנסות השנתיות מדמי המנוי.
הוט ויס השקיעו בשנת 2015 8% מהכנסותיהם השנתיות מדמי מנוי בהפקות מקור.[26]
ערוץ 10 ו-2
ערוצים 10 ו- 2 מחויבים בלפחות 180 שעות שנתיות של תכניות סוגה עילית בהוצאה של לפחות 50,000,000 ₪. 27 שעות מתוך ה-180 צריכות להיות מוקצות לתוכניות מועדפות.
ערוץ 1
לפחות 180 שעות של תכניות סוגה עילית בשידור ראשוני ולפחות 16% מכלל הכנסותיה השנתיות יושקעו בתוכניות סוגה עילית (ערכים אלו נכונים לשנת 2016)
הערוצים הייעודים בכבלים ובלוויין:
ערוץ 9
לפחות 30% מההכנסות או סכום שלא יפחת מ-13,000,000 ש"ח בשנה, לפי הגבוה יושקעו בהפקות מקור. בכל מקרה, זמן הפקות המקור לא יהיו פחות מ- 500 שעות בשנה.
ערוץ 24
לפחות 40% מההכנסות או 24 מיליון ₪ בשנה, לפי הגבוה יושקעו בהפקות מקור.
הלא.טי.וי
ההשקעה בהפקות מקור לא יפחת מ-24% מכלל שידורי הערוץ.
השפעה על תוכן
כיום קיימים כללים מחייבים עבור כל ערוץ/ספק טלוויזיה רב ערוצית על התוכן אותו הוא רשאי לשדר, על מנת לוודא כי יהיה תוכן מגוון על המסך.
להלן ריכוז הכללים לגבי הפקות מקומיות:
|
|
הטלוויזיה הרב-ערוצית: "הוט" ו "יס" |
הערוצים הייעודיים בכבלים ובלוויין |
ערוץ 10 וערוץ 22 |
הערוץ הראשון (הערוץ הציבורי) |
||
|
לערוץ 9 |
לערוץ 24 |
הלא טי. וי |
||||
|
אחוז מזמן השידור להפקות מקומיות, לרבות הפקות מקומיות קנויות |
10% |
20% |
20% |
20% *החל משנה רביעית לקיום הערוץ, לפני כן פחות |
40-50% *נגזר מגובה הכנסה |
|
|
50% מתוך זה, הפקות מקומיות קנויות |
|
|
|
65% מתוך זה, הפקות מקומיות קנויות |
50% *הוצאה על הפקות אלו תהיה לפחות 36% מכלל הכנסות הרשות באותה שנה (ערכים אלו נכונים לשנת 2016) |
|
בתחום השידורים זוהו שני כשלים עיקריים: רגולציה לא מעודכנת ומבנה שוק ריכוזי.
רגולציה לא מעודכנת - שנים רבות שלא בוצעה התאמה ברגולציה הקיימת, הן על ספקי הטלוויזיה הרב ערוצית הוותיקים והן על הערוצים המסחריים. בשנים האחרונות חלו שינויים טכנולוגיים דרמטיים, אשר יש בהם כדי לשנות את כללי המשחק. התפתחותם של ערוצי תקשורת מקומיים ובינלאומיים משנים את האיזון בין השחקנים השונים על המגרש בעוד הרגולציה החלה כיום אינה מותאמת לכך. תופעה זאת עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של הערוצים/ספקי הטלוויזיה הרב ערוצית השונים ועלולה להוביל למספר בעיות כפי שאפרט להלן:
1.1. הגנה על הצופים (בדגש על אוכלוסיות חלשות)
האסדרה[27] והפיקוח חלים רק על ספקי טלוויזיה רב ערוצית המבוססים על תשתית של כבלים או לוויין ועל כן חלים רק על הספקים הוותיקים של טלוויזיה רב ערוצית והערוצים המסחריים והייעודיים שפורטו לעיל. ספקי טלוויזיה רב ערוצית חדשים וערוצים המסופקים על גבי האינטרנט אינם מפוקחים כלל. ככל שנתח השוק של השחקנים החדשים, אשר משדרים על גבי האינטרנט יגדל הרגולציה של מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה ("המועצות"), עשויה להפוך ללא רלוונטית. כתוצאה מכך לא יוחלו הוראות המועצה על התכנים ולא יחולו כללי האתיקה בשידורים, לרבות, הגנה על קטינים, אסדרת תוכן שיווקי, חובות סימון וסיווג תכנים, הנגשה לבעלי מוגבלויות ועוד.
1.2. פגיעה בהפקות מקור
קיים כשל שוק בכל הקשור ליצירת תוכן מקומי איכותי, וזאת בשל עלות ההפקה הגבוהה של תוכן זה אל מול פוטנציאל הצפייה בו והיכולת להחזיר את אותה עלות כשל שוק זה נפתר באופן מסורתי באמצעות קביעה של רף השקעה מינימאלי לגופי השידור(פלטפורמות וערוצי שידור כאחד). הרגולציה לגבי הפקות מקור בישראל אינה חלה על ספקים חדשים של טלוויזיה רב ערוצית המבוססים על תשתית אינטרנט ועל ערוצים המועברים באינטרנט. ככל שנתח השוק של השחקנים האלה יגדל וככל שהלקוחות יצרכו תכנים זרים על גבי האינטרנט, ההכנסות של הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל עשויות להיפגע. הירידה בהכנסות הצפויות תביא בהכרח לירידה בהיקף התמיכה הנדרשת בהפקות המקור. היות וההשקעה בהפקות מקור מהווה נגזרת מתוך ההכנסות.
1.3. נטל בירוקרטי עודף
כיום המועצות רשאיות לקבוע כללים רבים לגבי התוכן המוצג. עודף רגולציה עלול להכביד על ספקי תוכן, מעלה את העלויות הסופיות לצרכנים ולעיתים אינו מטפל בכשלי השוק שלאורן נכתבה הרגולציה. יתרה מכך, עודף הרגולציה מעמיס על הרגולטור נטל כבד של התעסקות בנושאים שוטפים ומונע ממנו להקצות משאבים לטובת ניתוח השוק והתאמת הרגולציה לצרכיו המשתנים וקידום האינטרס הציבורי. בנוסף ההנחה היא שהתחרות והמגוון בשוק התוכן והשידורים באמצעות ריבוי ספקים אודיו-ויזואליים יביאו להקטנת כשלי השוק.
2. שוק הטלוויזיה הרב ערוצית הינו שוק ריכוזי אשר נשלט ע"י שני שחקנים מזה שנים רבות. חוסר התחרותיות והמבנה הדואופולי מאפשר להוט ויס לגבות מחירים גבוהים עבור מוצריהם ואין להן תמריץ להתייעל. מצב זה עלול לגרום למספר בעיות:
2.1. חסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית
שוק השידורים מאופיין בחסמי כניסה גבוהים עבור ספקי תוכן חדשים. לחסמי הכניסה הגבוהים תורמים מספר משתנים:
א. שוק דואופוליסטי עם שתי שחקניות ותיקות גדולות, אשר מספקות תוכן מגוון ואיכותי במודל תמחירי שמסבסד ערוצי פרמיום.
ב. יתרונות לגודל ברכישת תוכן, בשל עלויות התוכן הקבועות הגבוהות (שאינן תלויות במספר המנויים), הסיכון בהשקעה בתכנים, והבלעדיות בתוכן המתקיימת בפועל על אף איסורים רגולטוריים. אלו מקשים על שחקן חדש עם מעט מנויים להציע תוכן מגוון, ובשל כך הוא יתקשה לגייס מנויים נוספים.
ג. רגישות הצרכן לאיכות כפרמטר מרכזי בתחרות, מלבד המחיר, מהווה גם היא חסם מעבר לספק תוכן חדש שנדרש מיומו הראשון לספק תוכן איכותי ושידור ברמה גבוהה הבאים לידי ביטוי בעלויות גבוהות.
ד. מבנה ענף תקשורת, המתאפיין במספר שחקנים מצומצם המחזיק במגוון חברות המספקות את כל שירותי התקשורת. מבנה השוק כאמור גורם לתחרות בין חבילות שירותים, המייצרות חסם מעבר מנויים לספקי תוכן שפעילים רק במגזר השידורים. כמו כן, האפשרות לחסום או "להעניש" מתחרה המעוניין להיכנס לשוק היא גבוהה מאוד.
ה. שוק קטן ויציב יחסית, המהווה פוטנציאל מוגבל לכניסת שחקנים מקומיים חדשים.
במבנה השוק כיום ספקי התוכן תלויים בשני הגופים הקיימים הוט ויס משום שהמימון להפקות מבוצע על ידן. כמו כן הוט ויס הן הפלטפורמות החזקות ביותר בישראל עם מספר המנויים הרב ביותר. התלות שנוצרה בין ספקי התוכן לדואופול מקשה על שחקנים חדשים הרוצים להיכנס ולהקים פלטפורמה לטלוויזיה רב ערוצית היות שהם מתקשים להשיג תוכן. דבר זה מהווה חסם כניסה משמעותי לתחום ומנציח את כוחם של הדואופול. לראיה, נתחי השוק נשארו יציבים יחסית בשנים האחרונות – נתח השוק של הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ ("הוט") עמד על 60%-55% מהכנסות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, ושל די.בי.אס שירותי לוויין (1998) ("יס") בהשלמה על 40%-45%. יתר על כן, ניסיון הכניסה של שחקן טלוויזיה חדש (סלקום TV) לא הביא לכל שינוי ב-ARPU של החברות בדואופול שנשאר יציב בין 2014-2015.[28]
התחרות במקטע התוכן (בין בעלי הערוצים השונים) מושפעת מהיעדר התחרות במקטע אספקת התוכן (בין ספקי התוכן). בעלי הערוצים מושפעים מכוחם הדואופוליסטי של הספקים המהותיים (הוט ויס) כתוצאה מבעלותם על הפלטפורמה בשני היבטים משמעותיים – ראשית, הספקים המהותיים מהווים את שער הכניסה לבית המנוי – ביכולתם להוריד ולהעלות ערוצים. שנית, חלק ניכר מתקציביהם של בעלי הערוצים העצמאיים מקורם בספקים המהותיים. השפעת הכוח הדואופוליסטי כאמור מונעת הלכה למעשה מן הערוצים העצמאיים להוות אלטרנטיבת תוכן עבור ספק תוכן חדש, שאינו מייצר תוכן עצמאי בצעדיו הראשונים בתחרות.
המעבר לצפייה ב-VOD צפוי להקל במעט את החסם משום שקל יותר לרכוש תוכן ל- VOD, אך על פי הדוח השנתי של הועדה הישראלית למידרוג לשנת 2015 הרוב המכריע של הצפייה בטלוויזיה -95.8% – מתבצע באופן "חי".
2.2. פלורליזם בשידורים
כיום ישנם מעט בעלי תשתיות, אשר מקבלים החלטות על תחום התוכן שמשודר בטלוויזיה, ולכן כניסת מתחרים חדשים לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית צפוייה להגדיל את ההיצע של התוכניות המשודרות.
כמו כן, ישנם חסמי כניסה נוספים אשר נקבעו ברגולציה ומקשים על הקמת ערוצים מסחריים חדשים וערוצי חדשות נוספים.
5.1. ארה"ב
רגולטור פדראלי: Federal Communications Commission FCC
• סמכות ההסדרה נובעת מכך שרשתות תקשורת הם בגדר "מובילים ציבוריים"(common carriers ) ולכן חלות עליהם חובות של אי-אפליה, אי-פגיעה באינטרס הציבורי, וכו''
• ל- FCC אבחנה ברורה בין שירותי תקשורת לבין שירותי מידע בכל הקשור לשירותי מידע נוקט ה- FCC גישה שלרגולציה קלה
• הארגון מקצה תדרים לשידורי טלוויזיה, בשיטת הקצאה מקומית
• עקרונית, נשקל ה"אינטרס הציבורי" בהקצאת אפיקי שידורים, בפועל נדיר מאוד שתחנת טלוויזיה מאבדת אפיק שידור לטובת גורם חדש
• איסור על בעלות צולבת בין תחנות מקומיות שונות – כל מקרה לגופו
• התחנות המקומיות התאגדו ב"רשתות" כגון CBS , NBC ,ABC , המספקים לתחנות תוכן בתמורה לנתח מהכנסות הפרסום.
• אין רגולציה על חברות הכבלים
• אין רגולציה על שירותי OTT כגון netflix – ה- FCC רואה בהם אפליקציות שאינן בתחום סמכותו.
5.2. האיחוד האירופי
אגנוסטיות טכנולוגית - להבדיל מהרגולציה האמריקאית, הרגולציה האירופית נוקטת גישה של "אגנוסטיות טכנולוגית", קרי, ההתייחסות לרגולציה על שידורים שואפת לא להבדיל בין פלטפורמות שונות.
• עיקרי הרגולציה קבועים בדירקטיבה ועל המדינות להטמיע את הדירקטיבה בחקיקה ראשית.
• הדירקטיבה מאפיינת מהם "שירותים אודיו-ויזואליים":
1. הם דמויי טלוויזיה
2. מיועדים לקהל הרחב ולהם השפעה על אחוז משמעותי מהציבור
3. בעלי רציונל כלכלי
4. מופקים באופן מקצועי ואינם מבוססים על תוכן המיוצר על ידי המשתמשים.
• הדירקטיבה מבחינה בין שירותים לפי דרישה ובין שידורים (broadcasting). על שירותי VOD יש להטיל רגולציה קלה בלבד.
• הנציבות האירופית רואה חשיבות בעידוד תוכן מקומי, גם בשירותי VOD
• יש לאפשר תוכן שיווקי, אך אסור על תוכן שיווקי לא מוצהר.
הרגולציה הקלה, אשר חלה על כולם, קובעת את הכללים הבאים:
• חובת גילוי ללקוחות: שם, כתובת, וכו''
• איסור על הסתה
• מתווה מדורג לנגישות למוגבלים
• איסור על הפרת זכויות
• איסור על שיטות סובלימינאליות
• איסור על פרסום מוצרי טבק, אלכוהול לקטינים, תרופות במרשם וכו'
• בנוסף הנציבות מעודדת קביעת רגולציה עצמית בדמות "קוד התנהגותי" לשידורי ילדים.
הרגולציה שחלה על שידורים:
• הגנה על קטינים
• עידוד יצירה מקומית – בסמכות המדינות עם דיווח לנציבות אחת לארבע שנים.
• על משדרים לייעד לפחות 50% מזמן השידור (לא כולל חדשות, ספורט, פרסום, וכו')לתוכן אירופאי.
• לפחות 10% מזמן השידור (לא כולל חדשות, ספורט, פרסום, וכו') ליצירה אירופאית עצמאית, גופים שאינם קשורים לגופים משדרים.
א. בחינת האופן בו ראוי להחיל רגולציה על גורמי תוכן חדשים הפועלים בשוק.
ב. בחינת משמעויות גידול בשירותי תוכן על גבי פס רחב ובמידת הצורך הסדרי פיקוח ואכיפה הנדרשים בנושא.
ג. שמירה על היצירה הישראלית
ד. יצירת הסדרים שיעודדו כניסה של שחקנים חדשים לשוק ועידוד התחרות בשוק התוכן והחדשות (כולל הגנת ינוקא לשחקנים חדשים).
אתייחס בפרק זה לחלופות הקיימות עבור כל בעיה שהוגדרה בנפרד
1. הגנה על הצופים (בדגש על אוכלוסיות חלשות)
בהגנה על הצופים הכוונה היא לשמור על כללי אתיקה בשידורים, הכוללת בין היתר:
• חובות סימון וסיווג תכנים.
• הנגשה לבעלי מוגבלויות.
• הגנה על ילדים (הגנה מפני תוכן לא הולם, איסור תוכן שיווקי לילדים).
• אסדרת תוכן שיווקי במגבלות.
רגולציה זאת תוגדר כ"רגולציה צרה" משום שחובות רבים שחלים על השחקנים הקיימים בשוק, לא יחולו במקרים אלו.
1.1. חלופת 0 - השארת המצב הקיים
במצב הקיים אין חובות רגולטוריות על שחקנים חדשים, ביניהם, שחקנים בינלאומיים.
1.1.1. תועלות - מאפשרים כניסה קלה יותר של מתחרים לשוק.
1.1.2. עומסים/עלויות – לא יוצרים עומסים/עלויות על שחקנים חדשים.
1.1.3. אכיפה- אין צורך לאכוף היות ולא הוגדרו כללים.
1.1.4. אינטרסים ציבוריים – אין הגנה על הצופים, מפני תכנים לא ראויים או שיווקיים. עשוי לפגוע במספר אוכלוסיות חלשות, ביניהם: קטינים ובעלי מוגבלויות.
1.1.5. תפעול הרגולציה- אין עלויות נוספות לתפעול הרגולציה
1.2. חלופה 1 - החלת "רגולציה צרה" רק על ספקי הטלוויזיה
בחלופה זאת נערכה הבחנה בין ספק אודיו ויזואלי לספק טלוויזיה.
א. ספק אודיו ויזואלי, מוגדר בהתאם לתכונות הבאות:
ב. ספק טלוויזיה, מוגדר בהתאם לתכונות הבאות:
החלופה המוצעת:
כאשר מדובר על "ספק אודיו ויזואלי" - תחול רגולציה עצמית וולונטרית במסגרת אמנת שירות: כל ספק אודיו ויזואלי שאינו ספק טלוויזיה או ספק מהותי יוכל לבחור לאמץ את אמנת השירות. ספק אודיו ויזואלי שיעשה כן יקבל "תו תקן" אותו יוכל להציג במסגרת שידוריו. כמו כן תפורסם רשימה של שמות הספקים העומדים בתו התקן.
כאשר מדובר על "ספק טלוויזיה" תחול "רגולציה צרה" .
1.2.1. תועלות – במצב זה תהיה שמירה על הצרכן הישראלי מפני תוכן לא הולם כאשר הוא יצפה בספק טלוויזיה שפועל בישראל. בנוסף במידה והצופה הישראלי יבחר שלא לרכוש/לקלוט שידורים מספקי הטלוויזיה תהיה בידו האפשרות לצפות בספקים אודיו ויזואלים שהחילו על עצמם רגולציה עצמית (יהיה סימון של תו תקן). וכך הצופה יוכל לקבל החלטה מושכלת.
1.2.2. עומסים/עלויות – מצב זה צפוי לייצור עומס על השחקנים שיוגדרו כספקי טלוויזיה היות ויצטרכו לקבל רישיון. וייצור עומס גם על הרגולטור בפיקוח עליהם.
1.2.3. אכיפה- הואיל וספק טלוויזיה יצטרך לקבל רישיון בישראל, ניתן יהיה לאכוף את הרגולציה הרכה. אך עלול להיווצר עומס על הרגולטור שיצטרך לפקח על יישום ההוראות.
1.2.4. אינטרסים ציבוריים - האינטרס הציבורי נשמר אך לא באופן מלא. הואיל וקיימת אפשרות שצופה בטלוויזיה, יצפה בתוכן לא הולם. (חשש זה מהותי יותר כשמדובר באוכלוסיות חלשות).
1.2.5. תפעול הרגולציה- מתן רישיון לכל ספק טלוויזיה על מנת שניתן יהיה לפקח עליו, וקביעת קריטריונים לקבלת תו תקן.
1.3. חלופה 2- אימוץ הדירקטיבה האירופית לעניין החלת "רגולציה צרה" על כל הספקים האודיו ויזואלים.
בחלופה זאת, לא מתבצעת הבחנה בין ספק אודיו ויזואלי לספק טלוויזיה. אלא חובות הרגולציה הצרה חלים על כל הספקים האודיו ויזואלים. כלומר גם על נטפליקס.
1.3.1. תועלות- שמירה על הצרכן במידה המירבית מפני חשיפה לתוכן לא ראוי. ושמירה על זכויותיהם של אוכלוסיות חלשות בחברה. (ילדים ובעלי מוגבלויות)
1.3.2. עומסים/עלויות – הטלת חובות סימון וסיווג תכנים גם על ספקים קטנים, לרבות ספקים בינלאומיים.
1.3.3. אכיפה- קיים קושי אמיתי לאכוף גם רגולציה רכה על כל ספקי התוכן האודיו ויזואלים. במקרה זה יש צורך לאכוף הוראות רגולציה על ספקים שאינם בעלי רישיון כיום. ולכן במצב זה צריך להחיל חובות רישום/קבלת רישיון על מנת שניתן יהיה להחיל עליהם רגולציה רכה.
1.3.4. אינטרס ציבורי- במקרה זה מצד אחד, האינטרס הציבורי נשמר בצורה המירבית, הואיל ומתקיים פיקוח מלא על התכנים שספקים אודיו ויזואלים משדרים. אך מצד שני, עלול לפגוע בכניסה של שחקנים חדשים לתחום ולכן רווחת הצרכן עלולה להיפגע.
1.3.5. תפעול הרגולציה- לצורך יישום חלופה זאת, יש צורך לתת רישיון לכל ספק אודיו ויזואלי, לרבות חברות שאינן ישראליות ולכן קיים קושי רב ליישם חלופה זאת.
1.4. חלופה 3- החלת "רגולציה צרה" רק על ספק שירות אודיו-ויזואלי ששידוריו מיועדים בעיקרם לציבור בישראל, במידה ונתח השוק שלו יעלה על 10% מההכנסות או שבחר לקבל רישיון על מנת ליהנות מזכויות רגולטוריות ואין אבחנה בין ספק אודיו ויזואלי לספק טלוויזיה.
מקרים בהם הספק האודיו ויזואלי לא הגיע לנתח שוק של 10% ולא בחר לקבל רישיון, תהיה לו אפשרות לאמץ "אמנת שירות" ולקבל "תו תקן" מהגוף המסדיר המעיד על כך.
1.4.1. תועלות – במצב זה החלת החובות היא פרמטר של הכנסות ולא של כמות ערוצים משודרים. ולכן לספק האודיו ויזואלי לא יהיה אינטרס של שמירה על שלושה ערוצים לינארים, אלא המבחן יהיה תלוי בנתח שוק שהספק אודיו ויזואלי הצליח להגיע אליו.
1.4.2. עומסים/עלויות – הרגולציה צפוייה להטיל חובות סימון וסיווג תכנים, הנגשה לבעלי מוגבלויות ועוד גם על ספקים קטנים במידה וירצו להנות מהזכויות הרגולטוריות, כמו כן, על כל ספק שיגיע לנתח שוק של 10% יחולו החובות.
1.4.3. אכיפה – מספר הגופים שצפויים לקבל רישיון אמור לגדול, מצב זה עלול להטיל עומס רב על הרגולטור, בפיקוח על יישום ההוראות.
1.4.4. אינטרס ציבורי- החלת רגולציה רכה על כל ספק שהגיע ל-10% נתח שוק, עשויה לשמור על איזון בין האינטרס הציבורי של שמירה על האוכלוסיות החלשות בחברה, ובין הטלת חובות מוגזמים על ספקים אודיו ויזואלים.
|
חלופה
מרכיב הרגולציה |
השארת המצב הקיים- אי החלת רגולציה על שחקנים חדשים |
החלת "רגולציה צרה" על כל הספקים האודיו ויזואלים |
החלת "רגולציה צרה" על ספקי טלוויזה |
החלת "רגולציה צרה" על ספק אודיו ויזואלי בעל נתח שוק של 10% או ששחקן שמעוניין לקבל רישיון |
|
אסטרטגית התערבות |
לא רלוונטי |
סטנדרט מחייב |
רשיון |
רשיון + רתימת שוק |
|
דרישות הרגולציה |
לא קיים סטנדרט |
הסטנדרט מחייב שכל הספקים האודיו ויזואלים ישמרו על הצופים |
כל ספקי הטלוויזיה יצטרכו לקבל רישיון שידורים |
כל הספקים האודיו ויזואלים בעלי נתח שוק של 10% מההכנסות או שירצו להנות התמריצים החיובים יצטרכו לקבל רישיון |
|
בקרה ואיסף מידע |
אין דיווח |
בקרה מצד הרגולטור על קיום הרגולציה הרכה |
בקרה מצד הרגולטור על קיום הרגולציה הרכה. |
בקרה מצד הרגולטור על קיום הרגולציה הרכה לרבות דיווח קבוע של הספקים האודיו ויוזאלים על נתחי שוק קיימים |
|
פיקוח ואכיפה |
אין אכיפה |
קיום מערך פיקוח ואכיפה אשר יבחן את מערך השידורים |
קיום מערך פיקוח ואכיפה אשר יבחן את מערך השידורים. |
קיום מערך פיקוח ואכיפה אשר יבחן את מערך השידורים.
|
|
משאבים והתארגנות |
|
הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה |
הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה ומתן רישונות |
הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה ומתן רישיונות |
2.1. חלופה 0 – השארת המצב הקיים
כלומר לא משנים את הרגולציה ולכן הגופים שמחויבים כיום בהפקות מקור ימשיכו להשקיע בהפקות מקור, ואילו הגופים החדשים שפועלים ללא רישיון לא מחויבים בהפקות מקור.
2.1.1. תועלות - לא תחול חובת השקעות לשחקנים החדשים, ולכן תתאפשר כניסה קלה לשחקנים חדשים שלא יצטרכו להוציא סכומים רבים על הפקות מקור.
2.1.2. עומסים/עלויות – העומסים הקיימים על הפלטפורמות הקיימות היום נשארים. ולא יוצרים עלויות לשחקנים חדשים.
2.1.3. אכיפה- האכיפה נשארת באותה מתכונת, כלומר תחול אכיפה רק על בעלי רישיונות בתחום.
2.1.4. אינטרסים ציבוריים – תחום הפקות המקור בתקופה הקרובה לא ישתנה, אך עם כניסת השחקנים החדשים לתחום והעמקת התחרות צפוייה פגיעה בהכנסות השחקנים הוותיקים וכתוצאה מכך צפוייה גם פגיעה בהיקף ההשקעות בהפקות מקור. (היות וההשקעה בהפקות המקור הן נגזרת מההכנסות)
2.2. חלופה 1 – אימוץ מסקנות ועדת שכטר
על-מנת להימנע, ככל האפשר, מפגיעה בחובת ההשקעה בהפקות מקור, מוצע כי בנוסף לחובת ההשקעה הקיימת על הגופים המשדרים כיום, תוטל חובת תמיכה בהפקות מקור גם מצד הכנסות של חברות התשתית בזק, כבלים, רט"ן ו- IBC, אשר עיקר התעבורה על רשתותיהן הינה תעבורה אודיו ויזואלית. ותוקם קרן לתמיכה ביצירה האודיו-ויזואלית מ"סוגה עילית".
2.2.1. תועלות – הסכום שיועבר לצורך הפקות המקור לא יפגע, היות וגם התשתיות של האינטרנט יצטרכו לשלם מס לצורך הפקות המקור.
2.2.2. עומסים/עלויות – תחול חובה כפולה על חלק מהחברות הן כמפעילות תשתית אינטרנט והן כבעלות פלטפורמה של טלוויזיה רב ערוצית. (בזק תחוייב בתמיכה בהפקות מקור וגם יס- כלומר הכסף מגיע מאותו מקור).ולכן העומס יהיה גדול מאוד עבור המפעילות של הטלוויזיה הרב ערוצית.
2.2.3. אכיפה –האכיפה של השתתפות בעלות התשתית בקרן אינה מהווה בעיה, אך ניהול הקרן, ושמירה עליה כקרן ניטרלית עלול להיות בעייתי.
2.2.4. אינטרס ציבורי- עלול להיווצר אינטרס לבזק לא לאפשר למתחרות של יס להשתמש בפס הרחב עבור שידורים. ולכן עלולה להיות פגיעה עקיפה בתחרות.
2.3. חלופה 2 - קביעת מדרג של השתתפות בהפקות מקור בהתאם לנתח השוק, מדרג ההשתתפות ילך ויגדל ככל שנתח השוק של הספק האודיו ויזואלי גדל.
2.3.1. תועלות - אחוז ההשקעה בהפקות מקור יצטמצם רק במעט, הואיל וגם המתחרים החדשים יצטרכו להשקיע בהפקות מקור.
2.3.2. עומסים/עלויות – יוטלו חובות של השקעה בהפקות מקור באחוז נמוך יותר, גם על ספקים אודיו ויזואלים חדשים, אך באופן יחסי לנתח השוק שלהם.
2.3.3. אכיפה – ככל שנתח השוק של ספק אודיו ויזואלי ייגדל, תחול עליו חובת השקעה בהפקות מקור, כלומר, יש צורך לקבל מידע שנתי מכל הספקים האודיו ויזואלים אודות הנתח שוק שלהם ומשם לגזור את אחוז ההשקעה שלהם בהפקות מקור. (יש לציין כי ההתייחסות היא גם לספקים מחו"ל)
2.3.4. אינטרס ציבורי - עלול לפגוע בכניסה של מתחרים חדשים לתחום. (תלוי באחוז שיוגדר).
2.4. חלופה 3 - החלת "רגולציה רחבה" על ספק מהותי בין אם שידוריו מיועדים לציבור בישראל ובין אם לאו.
ספק מהותי עם נתח של מעל 20% מההכנסות בשוק, וגם אם נתח השוק שלו פחת מ– 20% וכל עוד נתח השוק שלו עולה על 15% מהכנסות בשוק.
2.4.1. תועלות: מצב זה יווסת את הפגיעה בהפקות המקור בישראל. ויחד עם זאת לא ימנע ממתחרים חדשים להיכנס לתחום, הואיל ומדובר במבחן הכנסות גבוה. בנוסף ההשקעה בהפקות מקור תורמת לתרבות הישראלית ומהווה מעיין מס לטובת היצירה הישראלית(יש לציין כי גם האיחוד האירופי שוקל מנגנון דומה)[35]
2.4.2. עומסים/עלויות: חלופה זאת, יוצרת עומס רק על גופים שיצליחו לחדור לשוק השידורים בישראל, אך רק במידה ויהוו נתח שוק משמעותי. ולעניין הרגולציה הצרה העומס יחול רק על ספקי טלוויזיה.
2.4.3. אכיפה: מצב זה מחייב ספק אודיו ויזואלי מהותי בחובת רישום/דיווח לישראל. ישנו קושי משמעותי לדעת מתי אותו ספק מתקרב ל-20% מנתח השוק. ולכן ייתכן ויצטרך להתחיל לדווח במועד מוקדם יותר. כמו כן, ייתכן ובמקרה זה הרגולטור הוא שיצטרך לעקוב אחר שיעור גדילתם של ספקים. (מבלי שיקבל מידע מסודר בנושא). הבעיה היא בעיקר לעניין גופים בינלאומיים, יחד עם זאת חשוב לציין כי רשות המיסים כבר שוקדת על דיווח בנושא במסגרת תזכיר חוק מס ערך מוסף. [36]
2.4.4. אינטרסים ציבוריים: ישנו חשש שהטלת רגולציה על ספק אודיו ויזואלי מהותי שתכניו משודרים גם בישראל עשויה להביא לסגירת אתרי תוכן, העברתם אל מעבר לים, גלגול העלויות לגולשים, צמצום מספר השחקנים, ופגיעה בחופש התחרות ובחופש הביטוי.
2.5. חלופה 4 - רק ספק מהותי עם נתח של מעל 20% מההכנסות בשוק, יחויב ב"רגולציה רחבה" הכוללת מחויבות השקעה והצגה של הפקות מקור או ספק עם נתח שוק של 10% מהכנסות השוק במשך 3 שנים ברציפות. הרגולציה תחול רק על ספק שירות אודיו-ויזואלי ששידוריו מיועדים בעיקרם לציבור בישראל (בהתאם לנספח הישראליות)
2.5.1. תועלות- מאפשר כניסה של שחקנים חדשים לתחום השידורים, מבלי להחיל עליהם נטל כלכלי כבד.
2.5.2. עומסים/עלויות- לא יוצרים עומס כלכלי על שחקן חדש עד שיצליח לבסס את מעמדו בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית.
2.5.3. אכיפה- יש לקבל מידע רק על נתחי השוק של הספקים האודיו ויזואלים שהצליחו להשיג נתח שוק משמעותי ופועלים בישראל.
2.5.4. אינטרס ציבורי- הסכום שילך להפקרות מקור בישראל צפוי להצטמצם, עשוי לפגוע בצופים שמעוניינים לצפות בתוכן ישראלי, בנוסף עלולה להיות פגיעה במפיקים/שחקנים/עובדי במה. מצד שני צפוי לסייע לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולכן עשוי להוביל להורדת מחירים.
|
חלופה
מרכיב הרגולציה |
חלופה 0 - השארת המצב הקיים |
חלופה 1 - אימוץ מסקנות ועדת שכטר |
חלופה 2 - קביעת מדרג של השתתפות בהפקות מקור בהתאם לנתח השוק, מדרג ההשתתפות ילך ויגדל ככל שנתח השוק של הספק האודיו ויזואלי גדל. |
חלופה 3 - החלת "רגולציה רחבה" על ספק מהותי בין אם שידוריו מיועדים לציבור בישראל ובין אם לאו. |
חלופה 4 - רק ספק מהותי עם נתח של מעל 20% מההכנסות בשוק, יחויב ב"רגולציה רחבה". ששידוריו מיועדים בישראל. |
|
אסטרטגית התערבות |
רשיונות |
רישיונות |
היתר ורישיון |
סטנדרט מחייב/ היתר ורישיון |
סטנדרט מחייב |
|
דרישות הרגולציה |
קיים סטדנרט רק לגופי השידור המסורתיים |
הסטנדרט מחייב גם את בעלי התשתיות להשקיע בהפקות המקור |
הסטנדרט מחייב כל ספק אודיו ויזואלי להשקיע בהפקות מקור |
הסטנדרט מחייב כל ספק מהותי שפועל בישראל להשקיע בהפקות מקור. |
הטנדרט מחייב רק ספק מהותי ששידוריו מיועדים לציבור בישראל להשקיע בהפקות מקור. |
|
בקרה ואיסף מידע |
איסף מידע רק מגופי השידור המסורתיים |
איסוף מידע מגופי השידור הציבוריים ומחברות לתשתית האינטרנט |
קבלת מידע על גובה ההכנסות של כל ספק אודיו ויזואלי. וסך ההוצאה על הפקות מקור |
קבלת מידע על גובה ההכנסות של כל ספק אודיו ויזואלי גם אם אינו עומד בהגדרת הישראליות וסך ההוצאה על הפקות מקור |
קבלת מידע על ההכנסות רק מספקים אודיו ויזואלים משמעותיים בשוק. ולכן קבלת המידע לא צריכה להיות באופן מיידי. |
|
פיקוח ואכיפה |
אין שינוי |
סמכות פיקוח נוספת לעניין הפקות מקור על חברות התשתית. |
סמכויות פיקוח על כל ספקי האודיו ויזואל |
סמכויות פיקוח גם על חברות בינלאומיות |
סמכויות פיקוח רק על חברות משמעותיות בתחום השידורים. |
|
משאבים והתארגנות |
אין שינוי |
עלויות תפעול של הקמת קרן למימון הפקות המקור. |
הרחבת מערך הפיקוח על ספקי האודיו ויזואל. ומתן היתר לכל ספק. |
הרחבת מערך הפיקוח גם על חברות בינלאומיות |
הרחבת מערך הפיקוח אך בשלב זה, לא נמצאים ספקים חדשים שהפיקוח רלוונטי לגביהם. |
3. חסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית
3.1. חלופה 0 – השארת המצב הקיים. במקרה זה הבעלות על התוכן המופק היא פעמים רבות בעלות משותפת של המפיק ובעל התשתית. (במקרים רבים חלק משמעותי מהתקציב של ההפקה מגיע מבעלות הטלוויזיה הרב ערוצית).
3.1.1. תועלות – במצב זה מקורות המימון של הערוציים העצמאיים נשמרים. (ממשיכים לקבל מימון חלקי להפקות המקור מהפלטפורמות הגדולות).
3.1.2. עומסים/עלויות- מטיל עומס על ספקי האודיו ויזואל החדשים, היות וקשה להם לרכוש תוכן.
3.1.3. אכיפה– אין צורך בשינויים בכללי האכיפה. אך יש לוודא כי לא קיימים הסכמי בלעדיות בין בעלי התוכן לפלטפרומות החזקות.
3.1.4. אינטרס ציבורי- עלול לפגוע בכניסה של מתחרים חדשים לשוק ספקי האודיו ויזואל, הואיל ומקשה עליהם לקנות תוכן מקומי.
3.2. חלופה 1 - על בעלי תשתית תוחל האסדרה הבאה:[37]
· "כרטיס כניסה"- כל צרכן יוכל לרכוש "חבילה" עם תשתית וממיר, שתכלול את הערוצים הפתוחים (כיום: 1, 2, 10, 23, 33, 99), בהתאם למחיר מפוקח שקבע הרגולטור.
· דמי מעבר ערוץ- ספקי תוכן בעלי תשתית יחויבו לשדר ערוצים של מפיקי ערוץ עצמאיים תמורת תשלום דמי מעבר (שייקבע ע"י הרגולטור ככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים) שישווקו ישירות לצרכן. אסדרה זו נועדה לאפשר תחרות בזירת התוכן, נוכח כוח השוק העודף של הפלטפורמות ביחס לבעלי התוכן העצמאיים.
3.2.1. תועלות- מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לעצמאותם של בעלי התוכן. ובכך להקל על כניסה של מתחרה נוסף לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית על ידי רכישה של תוכן מקומי.
3.2.2. עומסים/עלויות – מחייב את בעלי התשתית לשדר תכנים של כל בעלי התוכן העצמאים תמורת סכום כסף. עלול להטיל עומס על בעלי התשתית.
3.2.3. אכיפה – יש לאכוף את האפשרות של דמי מעבר לרבות פיקוח מחירים. (כלומר קביעת מחיר שעבורו הפלטפורמה תהיה מחויבת לשדר את הערוץ)
3.2.4. אינטרס ציבורי - במקרה זה יכול שתהיה תחרות משמעותית יותר על התוכן. עשוי לעודד מתחרות עצמאיות נוספות בתחום התוכן. ובכך עשוי להביא להוזלת מחירים של הטלוויזיה הרב ערוצית ולגוון את התוכן שהצופה הישראלי יכול לראות על מסך הטלוויזיה.
3.3. חלופה 2 - על בעלי התוכן תוחל האסדרה הבאה:
· MUST SELL- על ערוצי הספורט והילדים ועל בעלי ערוצים עצמאיים. לחייב את בעלי התוכן למכור את התוכן שלהם לפלטפורמות נוספות. (במקרה זה יש צורך לקבוע מנגנון לחישוב המחיר)
3.3.1. תועלות- מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לעצמאותם של בעלי התוכן. ובכך להקל על כניסה של מתחרה נוסף לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית על ידי רכישה של תוכן מקומי.
3.3.2. עומסים/עלויות– הערוצים העצמאיים תלויים בספקים המהותיים גם כמממני הפקות המקור וגם כ"שער הכניסה" לבית המנוי. ולכן עולה חשש של הערוצים העצמאיים לאבד מספר מנויים גבוה של ספק ותיק לטובת ספק חדש עם מספר מנויים דל, שלא יפצה על אובדן מנויי הספק הוותיק, וחשש לאבד את המימון להפקות המקור.
3.3.3. אכיפה – מחיר התוכן ייקבע בין הצדדים, אך יש להגדיר את מנגנון תמחור התוכן שיימכר, ולהסדיר מנגנוני בקרה על מנת להבטיח כי ספקי התוכן אינם נוקטים בפרקטיקה של אפליה באמצעות קביעת מחירים לא סבירים לחלק מן המתחרים בשוק.
3.3.4. אינטרס ציבורי –במקרה זה יהיה קל יותר לשחקן חדש להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית. אך הוא עשוי להשתמש באותו תוכן, כלומר לא תגבר התחרות בתחום התוכן. בנוסף עלולה להיות פגיעה בהכנסות של הערוצים העצמאיים. (הואיל ולא יקבלו מימון מהפלטפורמות הוותיקות).
3.4. חלופה 3 – פתרון משולב.
· MUST SELL- יחול רק על ערוצי ספורט באופן הבא: לחייב את בעלי ערוץ ספורט למכור את הערוץ לספק תוכן הפועל מכוח רישיון, ולחייב מכירה של מפעלי ספורט לכל ערוצי הספורט
· הסדרת דמי מעבר ערוץ כמפורט לעיל.
· יצירת חבילת ליבה- חבילת הליבה תכלול, מלבד הערוצים אותם מחויבים בעלי הרישיונות להעביר למנוייהם על פי חוק ("ערוצי החובה") שני ערוצים נוספים המופקים בישראל – ערוץ ספורט וערוץ ילדים. וגישה להפקות המקור דרך מערך הצפייה לפי דרישה ("VOD") של הספקים המהותיים, שיינתן באופן שווה לכל מנויי חבילת הליבה. בדומה לחובה הנוכחית, 75% מהפקות המקור יהיו זמינים לכל מנויי חבילת הליבה ב-VOD.
· חובת מסירת מידע מסחרי לערוצים העצמאיים לגבי נתוני צפייה בערוץ ובתכני ה-VOD
· אימוץ הנחיות ברוח המלצות וועדת אייל – תוכר הפקת מקור כהפקה קנויה רק אם:
ü לספק התוכן תהיה בעלות של 50% לכל היותר ביצירה ובזכויות היוצרים בה, ובזכות להכנסות מכל מסחור עתידי שלה;[38]
ü תינתן לספק המהותי זכות שידור בלעדית ב-3 השנים הראשונות משידורה הראשון של היצירה.
ü ההחלטות לגבי מסחור ההפקות והפצתן, בין בארץ ובין בחו"ל, תתקבלנה על ידי הערוץ העצמאי בלבד, כאשר לספק המהותי תישמר זכות ההשתתפות בהכנסות (עד 50%), אך לא תהיה בידו הזכות למנוע את מסחור היצירה ואת ההחלטה ביחס לאופן שידורה והכל בכפוף לזכותו הבלעדית לשידור כאמור.
· בתום 3 שנים ראשונות כאמור לעיל, תחול על הערוצים העצמאיים המקבלים כספי הפקות המקור (קרי, מפיקי התכנים), חובת מכירה (Must Sell) לצורך שידור, של ההפקות אותן הפיקו עבור הספקים המהותיים, אשר לגביהן זכויות המסחור ברשותם כאמור לעיל. מחיר המכירה לספקי התוכן ייקבע על ידי הערוצים העצמאיים, אולם סבירותו תיבחן לאורך זמן על ידי השר והמועצה לכבלים ולוויין (ותעבור לרשות המאוחדת לכשתקום) וככל שייעלה הצורך תמליץ המועצה לשר להתערב בקביעתו.
3.4.1. תועלות- כל הפלטפורמות החדשות יוכלו לשדר את ערוצי הספורט ולרכוש תוכן של הפקות מקור מהערוצים העצמאיים לאחר 3 שנים. מצב זה יחזק את בעלי הערוצים העצמאיים ויאפשר להם למכור את התכנים שלהם לפלטפורמות חדשות מבלי לפגוע בהכנסות.
3.4.2. עומסים/עלויות– העומס העיקרי יהיה על ערוצי הספורט שיחוייבו למכור את הערוצים בשלמותם ואת חלק ממפעלי הספורט. הואיל וערוצים אלו משמרים את כוחם המונופוליסטי באמצעות מכירה למונופסון או לדואפסון, על מנת לשמר כוח כלכלי בצד הקונה שיוכל לייצר לו את הרווחים המונופוליסטיים הגבוהים ביותר גם בעתיד. ולכן לערוצי ספורט צפוייה פגיעה ברווחים.
3.4.3. אכיפה – יש לאכוף את חובת מכירת ערוצי הספורט ולהגדיר מהם המפעיל שיש חובה למכור. ולאמץ מנגנון לקביעת מחיר ערוץ ספורט ומחיר מפעל.
3.4.4. אינטרס ציבורי – כאשר ערוצי ספורט נמנעים ממכירה לספקי תוכן חדשים על מנת למקסם רווחים הנובעים מבלעדיות, הרי שקיים צורך בהתערבות רגולטורית בדמות חובת מכירה. כמו כן, הפתרונות הנוספים שהוצעו יחזקו את הערוצים העצמאיים וצפויים לשפר את מגוון אפשרויות הבחירה של הצופים בישראל . חבילות הליבה צפויות לסייע גם במישור התחרותי. ככל שחבילת הליבה אכן מהווה אלטרנטיבה צרכנית אפקטיבית, הרי שהיא מהווה למעשה בסיס לערוצים עצמאיים להציע תוכן נוסף באופן ישיר למנוי, על בסיס דמי מעבר ערוץ. למעשה, בעלי ערוצים עצמאיים יוכלו לשווק חבילות תוכן עשירות באופן שאינו תלוי בספקים המהותיים, בכך שישלימו את חבילת הליבה עם הערוצים אותם הם מעוניינים לשווק באופן ישיר. בכך יתחזק כוחם של הערוצים העצמאיים אל מול הספקים המהותיים, וכן ייווצר לחץ תחרותי על הספקים המהותיים להציע למנוייהם חבילות ערוצים נוספות המותאמות להעדפותיהם במחירים נמוכים יותר.
|
חלופה
מרכיב הרגולציה |
חלופה 0 - השארת המצב הקיים |
חלופה 1 – אסדרת "כרטיס כניסה" ו"דמי מעבר ערוץ" |
חלופה 2 - החלת MUST SELL- על ערוצי הספורט והילדים ועל בעלי ערוצים עצמאיים |
חלופה 3 – אסדרה משולבת. · MUST SELL- יחול רק על ערוצי ספורט. ועל הפקות מקור של ערוצים עצמאיים לאחר 3 שנים. · הסדרת דמי מעבר ערוץ · יצירת חבילת ליבה |
|
אסטרטגית התערבות |
אין |
רישיונות |
היתר או רישיון |
היתר או רישיון |
|
דרישות הרגולציה |
הסטנדרט הוא שאסור לחתום על הסכמי בלעדיות. |
הסטנדרט מחייב את הוט ויס לשווק כרטיס כניסה ולאפשר לערוצים עצמאיים לעבור בהם. |
הסטנדרט מחייב כל ספק אודיו בעל ערוץ עצמאי וערוצי ספורט וילדים למכור את התוכן שלהם |
הסטנדרט מחייב רק ערוצי ספורט והפקות מקור של ערוצים עצמאיים (לאחר 3 שנים) למכור את התוכן שלהם. בהוט ויס- יצירת חבילת ליבה במקום חבילת יסוד |
|
בקרה ואיסף מידע |
אין שינוי |
איסוף מידע דרך פניות ציבור וקבלת מידע ממתחרות. (במידה והחברות לא מצייתות) |
איסוף מידע דרך פניות ציבור וקבלת מידע ממתחרות. (במידה והחברות לא מצייתות) |
איסוף מידע דרך פניות ציבור וקבלת מידע ממתחרות. |
|
פיקוח ואכיפה |
אין שינוי |
אין שינוי. |
הרחבת סמכויות הפיקוח גם על בעלי ערוצים עצמאיים ופסקי תוכן |
פיקוח על ערוצי הספורט ומכירתם. פיקוח על הערוצים העצמאיים. ופיקוח על הוט ויס לעניין חבילת הליבה ודמי מעבר ערוץ. |
|
משאבים והתארגנות |
אין שינוי |
אין שינוי |
קביעת תעריפים למכירת הערוצים. ופיקוח על יישומם. |
קביעת תעריפים למכירת התוכן שהוגדר. קביעת סביר לדמי מעבר, ופיקוח על התעריף שייקבעו הוט ויס לחבילת הליבה. |
בחלק זה אעסוק בחלופות שהוצעו על מנת להגביר את הפלורליזם בערוצים המסחריים.
בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית הפתרונות שהוצעו להסרת חסמי הכניסה בסעיף 3 לעיל, צפויים לחזק את בעלי הערוצים העצמאיים ו/או בעלי התוכן העצמאיים ובכך להגדיל את ההיצע של השידורים בישראל.
4.1. חלופה 0 – השארת המצב הקיים
4.1.1. תועלות- המצב הכלכלי של הערוצים המסחריים, לא מאוזן, ולכן הכנסת מתחרה נוסף לערוצים המסחריים עשויה להוביל לקריסתם. ולכן עדיף שישארו לפחות 2 ערוצים מסחריים.
4.1.2. עומסים/עלויות- לא יוצרים עומס על בעלי הרשיונות הקיימים.
4.1.3. אכיפה – במצב הקיים היום, מחייבים את הערוצים המסחריים לשדר תוכן של מפיקים עצמאיים. – ולכן צריך להמשיך לאכוף את היישום בפועל.
4.1.4. אינטרס ציבורי – מקשים על כניסתם של שחקנים חדשים לתחום הערוצים המסחריים ונמנעת הקמה של ערוצי חדשות נוספים.(פגיעה בפלורליזם)
4.2. חלופה 1 - על מנת לאפשר לעוד ערוצים מסחריים להיכנס, יש לשנות את הרגולציה של הערוצים המסחריים, באופן הבא:
יינתן רישיון שידורים מצומצם ותבוצע הבחנה בין ערוץ נישה לערוץ מסחרי חדש:
· לערוץ מסחרי חדש ינתן רישיון שידורים מצומצם ל-3 שנים. (הגנת ינוקא)
· למשדר של ערוץ נישה/ נושאי אשר לפחות 50% משידוריו בשעות השיא ("פריים טיים") ו-50% משאר שעות היממה יהיו בתחום הנושא הייעודי שאושר לו,יינתן "רישיון שידורים מצומצם" קבוע ללא מגבלת זמן.
· רישיון השידורים המצומצם יכלול:
ü זכות למימון באמצעות פרסומות.
ü יוקצה לו אפיק על גבי פלטפורמות הכבלים והלוויין, יועבר ב-DTT.
ü ייהנה מחובת העברתו בפלטפורמות הכבלים והלוויין (must carry) בתשלום.
ü יוכל לשדר חדשות ללא השקעת מינימום או לחלופין יהיה פטור ממחויבות תוכן וממחויבות לשדר שידורי חדשות.
ü תוחל עליו הרגולציה הרכה.
4.2.1. תועלות – עשוי להקל על כניסה של ערוצים נוספים לערוצים המסחריים. הואיל וניתנות הגנת ינוקא ל-3 שנים.
4.2.2. עומסים/עלויות- המצב הכלכלי של הערוצים המסחריים, לא מאוזן, ולכן הכנסת מתחרה נוסף לערוצים המסחריים עשוייה להוביל לקריסתם.
4.2.3. אכיפה – יש לתת רישיונות שידורים מצומצם לערוצים מסחריים נוספים ואחרי 3 שנים להעביר לרישיון שידורים רגיל. בנוסף לעניין ערוץ הנישה יש לבחון כל הזמן האם הערוץ עדיין מוגדר כערוץ נישה.
4.2.4. אינטרס ציבורי – מאפשר כניסה של בעלי תוכן חדשים, ולכן יוצר מגוון דעות על המסך. בנוסף צפוי להוביל להורדת מחירים של הטלוויזיה הרב ערוצית.
4.3. חלופה 2- על מנת לאפשר לעוד ערוצים מסחריים להיכנס, יש לשנות את הרגולציה של הערוצים המסחריים.
· כל ערוץ הממומן באמצעות שידורי פרסומות, יקבל "רישיון מסחרי".
· על מנת להקל על בעלי רישיונות מסחריים חדשים שטרם ביססו את מעמדם התחרותי והכלכלי בשוק, מוצע להעניק הגנות ינוקא והכל בהתאם למודל המפורט להלן:
הגדרות:
א. "בעל רישיון מסחרי חדש"- בעל רישיון שחלפו שלוש שנים מיום שהגיע לנתח שוק של לפחות 10% מכלל ההכנסות מפרסומות בשוק בעלי הרישיונות המסחריים.
ב. "בעל רישיון מסחרי מבוסס"- בעל רישיון שהגיע לנתח שוק של לפחות 15% מכלל ההכנסות מפרסומות בשוק בעלי הרישיונות המסחריים.
ג. "בעל רישיון מסחרי רגיל"- בעל רישיון שהגיע לנתח שוק של לפחות 20% מכלל ההכנסות מפרסומות בשוק בעלי הרישיונות המסחריים.
ד. "רגולציה צרה לרישיונות מסחריים"- הרגולציה הקיימת לפי חוק התקשורת לעניין ערוצים ייעודים ולפי חוק הרשות השנייה לעניין הערוצים המסחריים בשינויים המחויבים, לרבות הגבלות על בעלויות צולבות ורגולציה של שידורי חדשות, אך למעט חובת ההשקעה בהפקות מקומיות ולמעט חובת שידורי חדשות והשקעה מינימאלית בחדשות.
ה. "רגולציה רחבה לרישיונות מסחריים"- רגולציה צרה, בתוספת חובת שידורי חדשות והוצאת סכומי השקעה מינימליים עבור שידורי החדשות וכן חובת השקעה בהפקות מקור (כמפורט בשגיאה! מקור ההפניה לא נמצא.).
היקף הרגולציה:
א. בעל רישיון מסחרי שטרם מתקיימים בו התנאים של בעל רישיון מסחרי חדש יחויב ברגולציה צרה לרישיונות מסחריים.
ב. בעל רישיון מסחרי חדש יחויב ברגולציה צרה לרישיונות מסחריים וכן תחול עליו חובה לשדר חדשות אך לא תחול עליו החובה להוציא סכומי השקעה מינימליים עבור שידורי החדשות.
ג. בעל רישיון מסחרי מבוסס יחויב ברגולציה צרה לרישיונות מסחריים וכן תחול עליו החובה לשדר חדשות ולהוציא סכומי השקעה מינימליים עבור שידורי החדשות.
ד. בעל רישיון מסחרי רגיל יחויב ברגולציה רחבה.
4.3.1. תועלות- כניסה של מתחרים נוספים על תחום התוכן, מאפשרת שידור של מגוון רחב יותר של ערוצים בטלוויזיה.
4.3.2. עומסים/עלויות- המצב הכלכלי של הערוצים המסחריים, לא מאוזן, ולכן הכנסת מתחרה נוסף לערוצים המסחריים עשויה להוביל לקריסתם.(ולכן אם תבחר חלופה זאת, יש צורך לבחון דרך לשיפור המצב הכלכלי של הערוצים המסחריים, ע"י הגבלת נתח שוק של חברות הרכש מדיה, והקלות בתחום התוכן השיווקי)
4.3.3. אכיפה – יש לקבוע את עלות דמי המעבר ולפקח עליהם. (הן פיקוח על המחיר והן פיקוח כי בעלות התשתית מאפשרות לבעלי תוכן להעביר את התכנים), מדובר בתהליך פיקוחי מורכב.
4.3.4. אינטרס ציבורי – מאפשר כניסה של בעלי תוכן חדשים, ולכן יוצר מגוון דעות על המסך.
כחלק מטיוב הרגולציה בתחום השידורים הועדה הגדירה כי אחד מהיעדים הוא הוועדה סבורה כי יש מקום להותיר את סמכויותיו של הרגולטור שעיקר עיסוקו בתחום השידורים, המסדיר את השירות מבחינה מקצועית, ולו הידע, המומחיות וההבנה בתחומו, כך שיסדיר גם את ההיבטים הצרכניים הקשורים בשירות ובכלל כך מאפייני השירות וההגינות מבחינת המנוי מקבל השירות. יחד עם זאת, בהמשך להמלצות הוועדה הנוגעות לקידום התחרות, הוועדה סבורה כי יש מקום למקד ולצמצם את ההוראות הרגולטוריות מסוג "שליטה ובקרה", וזאת, במיוחד בכל הקשור למערכת היחסים המסחרית בין ספק השירות לבין המנוי.
לכן הוועדה ממליצה לרגולטור לערוך בחינה מקיפה של הרגולציה הצרכנית הקיימת, במטרה לצמצמה ולמקדה, ככל הניתן, בהיבטים הצרכניים החיוניים הקשורים לתחום סמכויותיו, למבנה השוק והתחרות בו ולחברות הפעילות בתחום ולשירותים הניתנים על ידן.
כמו כן, הוועדה ממליצה כי הרגולציה הפרטנית בדבר שידורים תוחלף, ככל הניתן, בקביעת כללים כלליים לספקים ובאי-התערבות בנושאים ספציפיים מבעוד מועד (ex-ante).
הפחתת הנטל הבירוקרטי לבעלי רישיון מסחרי
הפחתת הנטל הבירוקרטי לבעלי הרישיונות של הכבלים והלוויין
סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והצגת החלופה הנבחרת:
1. הגנה על הצופים (בדגש על אוכלוסיות חלשות)
1.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
כל חלופה הושוותה למצב הקיים (חלופה 0)
חלופה 0 - במצב הקיים אין חובות רגולטוריות על שחקנים חדשים, ביניהם, שחקנים בינלאומיים
|
|
חלופה 1--החלת "רגולציה צרה" רק על ספקי הטלווזיה |
חלופה 2- אימוץ הדירקטיבה האירופית לעניין החלת "רגולציה צרה" על כל הספקים האודיו ויזואלים. |
חלופה 3 - החלת "רגולציה צרה" רק על ספק שירות אודיו-ויזואלי ששידוריו מיועדים בעיקרם לציבור בישראל, במידה ונתח השוק שלו יעלה על 10% מההכנסות. |
|
תועלות: |
|
|
|
|
שמירה על הצופה הישראלי מפני תוכן לא הולם |
יגדל |
יגדל באופן משמעותי היות ויחול על כולם |
יגדל אך יחול רק על ספקי אודיו ויוזאל שפועלים בישראל |
|
סיוע לאוכלוסיות חלשות, ע"י הנגשה לבעלי מוגבלויות |
יגדל |
יגדל באופן משמעותי היות ויחול על כולם. |
יגדל אך יחול רק על ספקי אודיו ויוזאל שמיועדים בעיקרם בישראל |
|
עומסים: |
|
|
|
|
עלויות של סימון וסיווג תכנים +הנגשה לבעלי מוגבלויות |
עלויות בינוניות |
עלויות גבוהות |
עלויות בינוניות |
|
ביצוע רישום/רישוי לכל ספק שירות אודיו ויזואלי |
תהליך הרישום/רישוי יצריך מעקב אחר המעבר מספק אודיו ויזואלי לספק טלוויזיה- עלות בינונית למדינה |
תהליך רישוי/רישום על כל ספק אודיו ויזואל- עלויות גבוהות למדינה |
תהליך רישוי/רישום רק על חברות שיגודרו ישראליות, וביצוע מעקב אחר נתח שוק- עלות בינונית-נמוכה |
|
אינטרסים ציבורים: |
|
|
|
|
כניסה של ספקים אודיו ויזואלים רבים לישראל |
יפגע קצת |
יפגע מאוד |
לא יפגע כמעט. |
בשקלול של מדדי התוצאה שהוגדרו לעיל, שמירה על הצופה הישראלי, הנגשת השידורים לבעלי מוגבלויות וכניסתם של ספקים אודיו ויזואלים נוספים. החלופה הנבחרת היא חלופה 3. חלופה זאת קובעת כי יש לחייב ברגולציה צרה רק ספקים אודיו ויזואלים שכבר הצליחו להתבסס בשוק. (על פי מבחן הכנסות), על מנת לא למנוע מספקים אודיו ויזואלים חדשים להיכנס לתחום. כמו כן, הרגולציה תחול רק על ספקים אודיו ויזואלים שיוגדרו כישראלים, על מנת לא לפגוע בכניסתם של שחקנים בינלאומיים בישראל. ולחייב את הרגולטור לאכוף את ההוראות על גופים שאינם בעלי רישיון שידור ישראלי. היות וככל הנראה אין יכולת למדינה בשלב זה לאכוף זאת עליהם.
2.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
כל חלופה הושוותה למצב הנוכחי (חלופה 0)
חלופה 0- במצב הקיים הגופים שמחויבים כיום בהפקות מקור ימשיכו להשקיע בהפקות מקור, ואילו הגופים החדשים שפועלים ללא רישיון לא מחויבים בהפקות מקור. ולכן חלה ירידה בהשקעה בהפקות המקור אשר צפויה להיות משמעותית יותר בהמשך.
|
|
חלופה 1 - אימוץ מסקנות ועדת שכטר |
חלופה 2 - קביעת מדרג של השתתפות בהפקות מקור בהתאם לנתח השוק, מדרג ההשתתפות ילך ויגדל ככל שנתח השוק של הספק האודיו ויזואלי גדל. |
חלופה 3 - החלת "רגולציה רחבה" על ספק מהותי בין אם שידוריו מיועדים לציבור בישראל ובין אם לאו. |
חלופה 4 - רק ספק מהותי עם נתח של מעל 20% מההכנסות בשוק, יחויב ב"רגולציה רחבה". ששידוריו מיועדים בישראל. |
|
תועלות: |
|
|
|
|
|
שמירה על ההשקעה בהפקות המקור הישראליות |
יגדל באופן משמעותי |
יגדל באופן בינוני |
יגדל קצת |
יגדל קצת (אך לא יחול על חברות שלא יוגדרו ישראליות) |
|
שמירה על איזון בין ספקים אודיו ויזואלים חדשים לפלטפורמות הוותיקות |
אין איזון בכלל. החובות יחולו גם על הפלטפורמות הוותיקות וגם על חברות האחזקות שלהם דרך התשתיות. |
איזון גדול יחסית |
איזון בינוני |
איזון בינוני (אך לא יחול על חברות שלא יוגדרו ישראליות) |
|
עומסים: |
|
|
|
|
|
עלויות פיקוח למדינה |
עלויות נמוכות- יחול רק על חברות שכבר יש להן רישיון היום |
עלויות גבוהות – יחול על כל החברות בהתאם לנתח השוק שלהם |
עלויות בינוניות- יחול רק על חברות בעלות נתח שוק משמעותי |
עלויות בינונית/נמוכות– אין פיקוח על חברות לא ישראליות |
|
עלויות של השקעה בהפקות מקור |
עלויות גבוהות גם על הפלטפורמות הוותיקות וגם על החברות הנוספות בקבוצה. |
עלויות משמעותיות גם על שחקנים קטנים |
עלויות משמעותיות רק על שחקנים גדולים |
עלויות משמעותיות רק על שחקנים גדולים אך לא יחול על חברות שלא יוגדרו ישראליות) |
|
אינטרסים ציבורים: |
|
|
|
|
|
כניסה של ספקים אודיו ויזואלים חדשים בישראל |
לא יפגע כלל. |
עלול לפגוע מאוד. |
עלול לפגוע קצת |
עלול לפגוע קצת |
|
כניסה של ספקים אודיו ויזואלים בינלאומיים לישראל |
לא יפגע כלל |
עלול לפגוע מאוד |
עלול לפגוע קצת |
לא יפגע |
בשקלול של מדדי התוצאה שהוגדרו לעיל, שמירה על ההשקעה בהפקות מקור ישראליות ומשירה על איזון בין ספקים אודיו ויזואלים חדשים לוותיקים החלופה הנבחרת היא חלופה 4. חלופה 4 קובעת כי יש לחייב ברגולציה רחבה (כלומר השקעה בהפקות מקור) רק ספקים אודיו ויזואלים בעלי נתח שוק משמעותי. על מנת לא לפגוע בספק אודיו ויזואלי חדש שמנסה לחדור לתחום השידורים. בנוסף הרגולציה תחול רק על ספקים אודיו ויזואלים שמיודעים בעיקרם לצפייה בישראל על מנת לא לפגוע הספקים אודיו ויזואלים בינלאומיים שירצו להיכנס לשוק הישראלי. כמו כן עליות הפיקוח של המדינה בנושא זה יהיה גבוהות מאוד עד בלתי אפשריות בשלב זה. הואיל והמלצות הועדה מיועדות בעיקרם ל 3-5 שנים הקרובות הועדה לא מצאה לנכון להיכנס לסוגיות מס בינלאומיות שטרם נפתרו בנושאים רבים אחרים. (כמו מסחר אלקטרוני וכדומה)
3. חסמי כניסה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית
3.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
כל חלופה הושוותה למצב הנוכחי (חלופה 0)
במצב הקיים הבעלות על התוכן המופק היא פעמים רבות בעלות משותפת של המפיק ובעל התשתית. (במקרים רבים חלק משמעותי מהתקציב של ההפקה מגיע מבעלות הטלוויזיה הרב ערוצית- הוט ויס).
|
|
אסדרת "כרטיס כניסה" ו"דמי מעבר ערוץ" |
החלת MUST SELL על ערוצי הספורט והילדים ועל ערוצים עצמאיים |
אסדרה משולבת MUST SELL רק על ערוצי הספורט +דמי מעבר ערוץ וחבילת ליבה |
|
תועלות: |
|
|
|
|
סיוע לכניסתו של מתחרה חדש לתחום השידורים |
סיוע קטן |
סיוע גדול |
סיוע גדול |
|
חיזוק הערוצים העצמאיים |
חיזוק בינוני |
תסייע לערוצים בעלי מותג חזק ותפגע בערוצים בעלי מותג חלש. לסיכום ישנו חשש לפגיה בערוצים העצמאיים |
חיזוק בינוני |
|
עומסים: |
|
|
|
|
ירידה בהכנסות של הפלטפורמות הוותיקות |
עשוי להביא לפגיעה קטנה |
עשוי להביא לפגיעה גדולה |
עשוי להביא לפגיעה בינונית |
|
עלויות פיקוח |
עלויות נמוכות |
עלויות בינונית |
עלויות בינוניות |
|
אינטרסים ציבורים: |
|
|
|
|
יתרום להורדת מחירים של הטלוויזיה הרב ערוצית |
צפויה להיות ירידה קטנה |
הצפי הוא לירידה גדולה |
הצפי הוא לירידה בינונית |
|
גיוון בתוכן שיונגש לציבור בישראל |
מעט |
לא יסייע |
מעט |
בשקלול של מדדי התוצאה שהוגדרו לעיל, סיוע לכניסתו של מתחרה חדש לתחום השידורים וחיזוק הערוצים העצמאיים, החלופה הנבחרת היא חלופה 3. חלופה זאת משלבת את חלופות 1 ו-2 ומשנה אותן קצת בעקבות הטענות שעלו בשיח עם בעלי העניין.
בעלי הערוצים מושפעים מכוחם הדואופוליסטי של הספקים המהותיים (הוט ויס) כתוצאה מבעלותם על הפלטפורמה בשני היבטים משמעותיים – ראשית, הספקים המהותיים מהווים את שער הכניסה לבית המנוי – ביכולתם להוריד ולהעלות ערוצים. שנית, חלק ניכר מתקציביהם של בעלי הערוצים העצמאיים מקורם בספקים המהותיים. השפעת הכוח הדואופוליסטי כאמור מונעת הלכה למעשה מן הערוצים העצמאיים להוות אלטרנטיבת תוכן עבור ספק תוכן חדש, שאינו מייצר תוכן עצמאי בצעדיו הראשונים בתחרות.
בשל אלו, חברי הוועדה השתכנעו כי יש לעודד את התחרות באופן אקטיבי הן במקטע אספקת התוכן (ספקי תוכן) והן במקטע התוכן (בעלי ערוצים עצמאיים). הוועדה בחנה את האפשרות להחיל חובת מכירה ("Must Sell") על תכנים שונים, על מנת להפחית את חסמי מכירת התוכן לספקים החדשים (בדומה לאסדרה שהוחלה על הוט בשנת 2000, בסמוך לכניסתה של יס לשוק).[39]
יש לציין כי החלת ה-MUST SELL לא נבחנה ביחס למכירת הפקות מקור בשלוש השנים הראשונות. מחשש שחובה כזאת תפגע באופן משמעותי באיכות הפקות המקור.
הועדה החליטה שלא להחיל MUST SELL על ערוצי הילדים ועל ערוצים עצמאיים מהסיבות הבאות:
ערוצים עצמאיים - חברי הוועדה בחנו האם החלת חובת המכירה של הערוצים העצמאיים לספקי התוכן תחזק את בעלי הערוצים העצמאיים, שמתקשים למכור את ערוציהם ותכניהם למתחרה החדש מחשש לירידה בסך ההכנסות. חברי הועדה סבורים כי מכירה לגורם שלישי יכולה להגדיל את ההכנסות רק עבור ערוץ בעל מותג עצמאי חזק, שיוכל להגדיל את הכנסותיו לא רק באמצעות הכנסות נוספות אלא גם בעליית ערכו מול הספקים המהותיים הוותיקים. ערוץ בעל מותג חלש יכול להינזק ממהלך זה – המכירה לגורם נוסף תגרום לירידה בהכנסות מהספקים המהותיים הקיימים, אם כהענשה ואם כירידה בערך של מוצר שנמכר גם על ידי ספק שלישי, ירידה אשר לא תפוצה בהכנסות מהגורם החדש. בנוסף חברי הועדה סבורים כי לא נמצא כיום בשוק התוכן ערוץ עצמאי (מלבד ערוצי הספורט) בעל מותג מספיק חזק כדי שסך התועלת שלו תגדל מהחלת Must Sell לגורם שלישי.
ערוצי ילדים - עלות רכש תכניות הילדים מחו"ל היא יחסית זולה, לעיתים היא אף ללא עלות כלל, כאשר התוכן נרכש מאולפנים שהמודל העסקי שלהם נשען על מסחור (merchandising).[40] אמנם תכניות ילדים מחו"ל דורשות לרוב הוספת דיבוב, שעלותו בצדו, אך אין מדובר בעלות גבוהה מספיק כדי לייצר חסם עלות להצעת תכני ילדים מדובבים על ידי ספקי תוכן חדשים.[41] בנוסף אין בלעדיות בפועל במרבית תוכניות הילדים הנרכשות מחו"ל. כמו כן, הביקוש לערוצים ולתכני ילדים מאופיין לרוב בגמישות ביקוש לאורך זמן (שמשתנה בהתאם לסדרות המוקרנות על המסך). לכן ערוצי הילדים נמכרים לספקים המהותיים בטווח מחירים נמוך משמעותית ביחס לערוצי הספורט.
רק בעניין להפקות המקור המבדלות בתחום הילדים יש ביקוש גבוה, אך כאמור עמדת הוועדה היא כי ממילא בשלוש השנים הראשונות אין להטיל חובת מכירה על הפקות מקומיות.
ולכן הוחלט שלא להחיל MUST SELL על ערוצי הילדים.
יחד עם זאת כדיי לחזק את הערוצים העצמאיים, הוחלט לפעול בדרכים הבאות:
1. חובת מסירת מידע מסחרי לערוצים העצמאיים לגבי נתוני צפייה בערוץ ובתכני ה-VOD
2. החלת חובת קבלת "אישור שידור בישראל" ותיקונים נדרשים לרישיון המיוחד
3. חובת מיתוג הערוץ העצמאי ואיסור על הגבלות לגבי התכנים המשודרים ב-VOD של הספקים המהותיים
4. אימוץ המלצות ועדת אייל והחלת חובת מכירה על הפקות המקור הקנויות בשידור חוזר לאחר 3 שנים משידור היצירה.
5. המלצה לרשות ההגבלים העסקיים לבחינת אפשרות להתיר התאגדות ערוצים עצמאיים בשיווק וב-Billing
4.1. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
כל חלופה הושוותה למצב הנוכחי (חלופה 0)
במצב הקיים 2 בעלי זיכיונות- קשת רשת שמפעילות את ערוץ 2.
וערוץ 10 שהוא בעל רישיון.
|
|
מתן רישיון שידורים מצומצם. לערוץ מסחרי ל- 3 שנים. לערוץ שיוגדר כנישה באופן קבוע |
מתן רישיון מסחרי לכולם והחלת רגולציה "צרה" ו"רחבה" רק בהתאם לנתח שוק. |
|
תועלות: |
|
|
|
סיוע לכניסתם של ערוצים מסחריים נוספים |
סיוע בינוני |
סיוע גדול- הרגולציה תחול רק לאחר שהערוץ יצליח להגיע לנתח שוק משמעותי |
|
עומסים: |
|
|
|
ירידה בהכנסות מפרסומות של הערוצים המסחריים הקיימים |
עשוי להביא לפגיעה קטנה |
עשוי להביא לפגיעה בינונית |
|
הליך פיקוח |
הליך פיקוח סביר- יש צורך בשינוי תנאי רישיון מערוץ נישה לערוץ מסחרי. |
הליך פיקוח סביר יש צורך במעקב אחר ניתחי ההכנסות של הערוצים המסחריים |
|
אינטרסים ציבורים: |
|
|
|
יאפשר שידור של מגוון רחב יותר של ערוצים בחינם |
בינוני- בהתאם לכמות הערוצים המסחריים שיכנסו |
גדול- בהתאם לכמות הערוצים המסחריים שיכנסו |
המטרה היא לסייע לכניסתם של ערוצים מסחריים חדשים, בעל הרישיון יהיה פטור מרגולציה צרה ורחבה עד שיגיע לנתח שוק מסויים. ולכן חלופה 2 הינה יעילה יותר כי אינה מתייחסת שלמספר השנים אלא לנתח השוק שאליו הגיע בעל הרישיון.
רק לאחר שיגיע לנתח שוק של 10% יהיה מחוייב ברגולציה צרה.
ובנתח שוק של בין 10% ל-15% יהיה מחוייב ברגולציה צרה וחדשות ללא סכומי השקעה מינאלים בחדשות.
בין15% ל-20% יהיה מחוייב ברגולציה צרה ובחובה להוציא סכומי השקעה מינימליים עבור שידורי החדשות.
מעל 20% נתח שוק- יהיה מחוייב גם ברגולציה רחבה.
השיח כלל התייעצות עם גורמים שונים בשלבים שונים של עבודות הוועדה, והליך שימוע רשמי שנערך לאחר פרסום דוח הביניים. בו הופיעו בפני הוועדה מגוון רב של גרומים רלוונטים:
מצ"ב רשימת הגורמים לפי סדר הופעתם בועדה:
יום ג', 8.3.16
יום ד' 9.3.16
יום ה' 10.3.16
להלן מספר טענות משמעותיות שעלו בשיח וקיבלו התייחסות משמעותית בהמלצות הועדה
1. בעקבות השיח עלתה המצוקה הגדולה של בעלי הערוצים העצמאיים והסכמי הבלעדיות דה פקטו עם הפלטפורמות הגדולות. בעלי הערוצים העצמאיים הצביעו בשימוע על החשש לאבד את כספי הפקות המקור כתוצאה ממכירת הערוץ בשלמותו לגורם שלישי או כתוצאה מהגשת בקשה לקבלת רישיון מיוחד. מכאן עולה שכספי הפקות המקור מהווים חסם בפועל לבעלי הערוצים העצמאיים לבצע פעולות שיטיבו את מעמדם.
לכן, חברי הוועדה המליצו כי כל הערוצים העצמאיים הקיימים המקבלים כספי הפקות מקור, או כוללים בשידוריהם שידורי ספורט יחויבו לקבל "אישור שידור בישראל", עד ל-1.1.2017, והחל מתאריך זה כל ערוץ חדש העומד בתנאים אלו יחויב באישור זה.
לאישור זה יצורף נספח "רישיון מיוחד" (בהתאמות כפי שיפורטו להלן), אותו יוכל לממש בעל האישור לכשירצה. נספח הרישיון המיוחד, אם ימומש על ידי בעל הערוץ, יתבסס על הרישיון המיוחד הקיים כיום, שמהותו היא העברת שידורי הערוץ על גבי הכבלים והלוויין בתמורה לדמי מעבר ערוץ.
נספח הרישיון המיוחד הוא אמצעי לאפשר לבעלי הערוצים העצמאיים לעבור ביתר קלות מהמודל העסקי הנוכחי התלוי בתשלום מן הספקים המהותיים למודל עסקי אחר של שידור ישיר למנוי, ובכך יחזק אותם במשא ומתן מול הספקים המהותיים ואף יכול לסייע בקידום התחרות מולם. אישור שידור בישראל יהווה אפוא דרך להקל על בעלי הערוצים לעבור להיות משודרים בדמי מעבר ערוץ החל מהיום שיבחרו, שהרי תנאי הרישיון המיוחד כבר יקבעו באישור השידור בישראל וכך יתאפשר להם לעבור בקלות יחסית בין מודלי השידור ככל שיתאימו לרציונל העסקי שלהם. כמו כן, אישור זה יהווה את המסגרת הרגולטורית להחלת חובות המכירה.
בנוסף, כל בעל ערוץ יהיה רשאי לקבל "אישור שידור בישראל", גם במידה ואינו משדר הפקות מקור או שידורי ספורט. [42]
חברי הוועדה ממליצים על צמצום ומיקוד הרישיון המיוחד, כך שיכיל את החובות ההכרחיות בלבד, כשלב הכרחי בהפיכתו לנספח המצורף ל"אישור שידור בישראל". בדו"ח וועדת גרונאו נכתב כי "על מנת לפתח תחרות של בעלי רישיונות מיוחדים הפועלים על תשתיות של אחרים, ברוח חוק התקשורת, מומלץ להסיר את המגבלות החלות כיום על מתחרים אלו בתחום התוכן ומספר הערוצים שהם רשאים לשדר".[43] לפיכך:
א. חברי הוועדה מעודדים את מועצת הכבלים והלוויין לקבל החלטה ברוח השימוע שיצא במסגרת החלטת המועצה מס' 4-16/2014 מיום ה-30.10.2014, בנוגע להקלות ברישיון המיוחד בהן תומכת הוועדה:
· ביטול המגבלה על מספר הרישיונות המיוחדים שיוענקו לאותו גורם.
· ביטול ההוראות המגבילות מתן רישיונות מיוחדים בתחום הספורט, הילדים והסדרות. על בעל רישיון מיוחד בתחום הספורט יוחלו חובות המכירה.
· ביטול תנאי ההשקעה בהפקות מקומיות עבור הרישיון השני והחל מהשנה השלישית. הטלת חובת השקעה בהתאם למדרג הרגולציה שנקבע, במידה והכנסותיו עולות על 20% או 10% לשלוש שנים מנתח שוק ספקי התוכן הקטנים והמהותיים.
· החלת חובת העברה בדמי מעבר גם למנויי חבילת היסוד או חבילת הליבה ולא רק למנויי חבילת הבסיס הקיימת כיום.
· קביעת האפיק בו ישודרו שידוריו של בעל הרישיון המיוחד תיעשה על ידי המועצה, ולא על ידי הספקים המהותיים – גם בהוט וגם ביס.
· המועצה תקבע תנאים נלווים למעבר ערוץ ככל שנדרש, כגון משבצות לשיווק, טיפול בתקלות, תמיכה טכנית ושימוש במדריך שידורים.
ב. חברי הוועדה ממליצים על השוואת תנאיו של בעל רישיון מיוחד שמשדר על גבי הוט, ל"מפיק ערוץ עצמאי" שמשדר על גבי יס (אך במהותו פועל כמו בעל רישיון מיוחד). כך למשל, יס אינה מחויבת להקצות קיבולת מסוימת לטובת מפיקי ערוץ עצמאיים, והיא מחויבת להפיצם רק במידה ולא הגיעו להסכמה ביניהם, ובהתערבות השר. נוכח אי הסימטריה חברי הוועדה ממליצים להשוות ולאחד את תנאי מפיק ערוץ עצמאי לתנאיו של בעל רישיון מיוחד ולאפשר למועצה לקבוע כי בעלי הרישיונות המיוחדים יקבלו מהספקים המהותיים התייחסות שוויונית ובלתי מפלה ואת כל השירותים הנדרשים לשם קידום התחרות ומתן שירות כנדרש למנויים.
2. נקודה נוספת שעלתה היא כי הספקים המהותיים עושים שימוש בתכנים האיכותיים ביותר של הערוצים העצמאיים במתחם ה-VOD שלהם, ללא מיתוג ולעיתים בניגוד לרצונם של בעלי הערוצים העצמאיים. ולכן קבעה הועדה כי יש לחייב את הספקים המהותיים להשאיר את מותג הערוצים העצמאיים על כל התכנים שלהם בכל תיקיה המשודרת ב-VOD. כמו כן, הוועדה ממליצה לאסור על מגבלות במתחם ה-VOD, כך שיתאפשר לכל ערוץ עצמאי לשדר בתיקיה שלו את מיטב התכנים שבבעלותו, בהתאם לשיקול דעתו.
[2] ס"ח התשע"ד, עמ' 92; התשע"ז, עמ' 983.
[3] ס"ח התשע"ב, עמ' 286, ה תשע"ח, עמ' 492.
[4] ס"ח התשל"ה, עמ' 132, המשע"ח, עמ' 504.
[5] ס"ח התש"ן, עמ' 59; התשע"ו, עמ' 622.
[6] ס"ח התשע"ג, עמ' 136
[7] ס"ח התשס"א, עמ' 129, התשע"ח, עמ' 492.
[8] ס"ח התשע"ד, עמ' 778, התשע"ז, עמ' 328.
[9] ס"ח התשס"ד, עמ' 32; התשע"ז עמ' 581.
[10] ס"ח התשס"ה, עמ' 956, התשע"ח, עמ' 253.
[11] ס"ח התשע"ב, עמ' 158; התשע"ז, 154.
[12] ס"ח התש"ס, עמ' 90.
[13] ס"ח התשע"ד, עמ' 92; התשע"ז, עמ' 983.
[14] ס"ח התשע"ב, עמ' 286, ה תשע"ח, עמ' 492.
[15] ס"ח התשע"ד, עמ' 778, התשע"ז, עמ' 328.
[16] Video on Demand
[17] דו"ח כספי סלקום 30.03.2016, נכון ל-דיווחי סלקום בחודש אוקטובר הגיעו כבר למעל 100 אלף לקוחות
[18] דוחות כספיים הוט ויס 30.03.2016
[19] דו"ח כספי הוט 31.12.15
[20] שירות תשתית אינטרנט, קו טלפון וטלוויזיה רב ערוצית.
[21] ראה green paper שפרסם האיחוד האירופאי - Preparing for a Fully Converged Audiovisual World: Growth, Creation and Values, אפריל 2013
"transformation of the audiovisual media landscape, characterised by a steady increase in the "convergence of media services and the way in which these services are consumed and delivered
[22] מבלי להתייחס לאפשרות של צפייה פיראטית.
[23] דוחות כספיים הוט ויס ונתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
[24] החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מס' 1-27/2009 בעניין: מדיניות המועצה בנושא שידור משחקים חיים בערוצי הספורט.
[25] ערוץ 5 GOLD, ערוץ 5+, ערוץ LIVE 5+, ערוץLIVE HD 5+.
[26] דו"חות שנתיים הוט ויס 2015.
[27] האסדרה של טלוויזיה בכבלים ולווין נעשית מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("החוק"), פרק ב'1 בחוק מסדיר שידורי טלוויזיה בכבלים למנויים ופרק ב'2 מסדיר שירותי טלוויזיה באמצעות לווין.
כמו כן, חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השנייה"), מגדיר שידורי טלוויזה כשידורים הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית.
[28] על פי הדו"חות הכספיים של הוט לשנת 2015, ה- ARPU עבור שירות השידורים בלבד בשנת 2014 עמד על 190 ₪, וב- 2015 עמד על 191 ₪. על פי הדיווחים של קבוצת בזק, ה- ARPU של יס עמד על 234 ₪ ב- 2014 ו- 233 ₪ ב- 2015.
[29] שירות אודיו-ויזואלי לינארי – שירות המציע תוכן לצפייה בזמן אמת, באופן המיועד לצפייה סימולטנית על בסיס לוח תכניות.
[30] שירות אודיו-ויזואלי א-לינארי – שירות המציע תוכן המאפשר לצרכן לבחור את זמן הצריכה, בין אם מתוך קטלוג תכניות המוצעות על ידי הספק (לדוגמא שירות VOD) בין אם באמצעות הקלטה של שירות לינארי וצפייה מאוחרת בו על ידי המשתמש (לדוגמא שירותי Catch Up TV, DVR או PVR).
[31] לרבות באמצעות רכישה של תוכן שאינו הפקה עצמית.
[32] החרגה של ספק המציע שירות א-לינארי בלבד.
[33] "ערוץ לינארי ערוך" הוא שירות לינארי המציע תוכן לצפייה, באופן המיועד לצפייה סימולטנית על בסיס לוח תכניות, כאשר האחריות העריכתית על ארגון רצף התכניות בו אינה בידי הצופה.
הערוצים הארוזים שמופצים על ידי הגורם המפעיל בהתאם לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (כיום- הרשות השנייה) לא יחשבו במניין הערוצים הלינאריים הערוכים, ללא זיקה לטכנולוגיה באמצעותה הם מופצים[33].
[34] בהתאם לכללים שייקבעו על בסיס סעיף 4(ז) לכללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים) תשמ"ח-1987
[35] בכנס של הקואליציה האירופית לגיוון תרבותי שנערך ב-11 בפברואר 2014,דנו בסוגיית שילובן של חברות רב- לאומיות, המהוות חלק משמעותי מהכלכלה הדיגיטלית, בכנס זה עלה כי האיחוד האירופי דוחף ליצירת מדיניות מס אחידה והוגנת לשירותים וטובין תרבותיים בעולם הדיגיטלי.
[36] החוק המוצע נועד לאפשר גבייה יעילה של המס החל בשל רכישה של מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה, מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל. החוק מציע, בין היתר, לקבוע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטאלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטאלי, יהיה חייב ברישום בישראל.
[37] בהתאם להמלצות ועדת גרונאו 2008.
[38] עמ' 14 בוועדת אייל.
[39] החלטת מועצה מיום 23.3.2000 - http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/6/1016.pdf
[40] במודל זה, התכניות משודרות כחלק מפרסום ומיתוג המוצרים, ועל כן בעל התוכן שואף להגיע לכמה שיותר צרכנים פוטנציאלים (לכן סביר שלא יגבה תשלום עבור התוכן, או שיגבה סכום נמוך במיוחד).
[41] עלות הדיבוב אף מקנה לנושא בה דריסת רגל במשא ומתן של בעלי התוכן עם שחקן נוסף. כחלק מהסכם הדיבוב בעל התוכן מחויב להחזיר לרוכש התוכן, שנשא בעלויות הדיבוב, כ-50% מעלות הדיבוב על מנת למכור את תוכנו לשחקן נוסף.
[42] נדגיש כי בעל רישיון מיוחד, מאחר והוא משדר בכבלים ובלוויין, אינו רשאי לשלב פרסומות בשידוריו.
[43] דו"ח הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל, עמ' 12.