תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים) (תיקון), התשע"ח-2018

 

____________ התשע"ח

(___________ 2018)

(חמ    )

                                                                                                                                                            _______________________

                                                                              אורי יהודה אריאל הכהן

                                                                              שר החקלאות ופיתוח הכפר

דברי הסבר

א.  כללי

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים), התשל"ד-1954 (להלן – התקנות העיקריות) מסדירות את דרישות הפיקוח של השירותים להגנת הצומח ולביקורת על יצוא זרעים מישראל. טיוטת התקנות המופצת כעת להערות הציבור (להלן - טיוטת התקנות) מתבססת על התכנית ל"הפחתת נטל רגולטורי – פיקוח זרעים 2017", שנכתבה ע"י תחום מדיניות רגולציה בשיתוף היחידה המקצועית, וזאת במסגרת החלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי. לקישור לתכנית: לחץ כאן.

המטרה בתיקון הינה הפחתת דרישות בעת הפיקוח על יצוא הזרעים, שגורמי המקצוע מצאו כי אינן הכרחית, ואשר יש בהפחתתן כדי להקל על יצואני הזרעים בישראל

 

ב.  דברי הסבר מפורטים

תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות

מחיקת הגדרת "אחוז נביטה"- נוסח התקנות מחייב כיום בדיקה ועמידה של זרעים לייצוא בשתי דרישות – עמידה בתקן נביטה ועמידה בתקן ניקיון. תקן הנביטה הינו דרישת "איכות", להבדיל מדרישת הניקיון שהינה דרישת בריאות מינימאלית. לכן מבוקש להסיר את הרגולציה המחייבת של עמידה בתקן נביטה ולהותיר את בדיקת הניקיון. בהמשך התקנות מושמטת דרישה לעמידה בתקן נביטה, ולכן אין צורך בהגדה המתייחסת לתקן זה. זאת משום שאין צורך להחיל על יצואני הזרעים רגולציה מחייבת של עמידה בתקן הנביטה, וכן יש לצמצם את הדרישות לבדיקות ניקיון לכדי המקרים הבודדים בהם זה נחוץ. בנוסף, כולל התיקון המוצע מחיקה והתאמה של סעיפים שאינם מתאימים לעבודת הפיקוח על יצוא זרעים הנעשית כיום.  

מחיקת הגדרת "דוגמה רשמית" – נוסח התקנות כיום קובע כי בדיקות הדגמים יסתמכו על דוגמא רשמית, שלקח מפקח בהתאם להוראות תקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה-1964 (להלן – תקנות המכירה). מקצועית, על נטילת הדוגמה להתבצע בהתאם לכללי נטילת דגימה בינלאומיים וסטנדרטים מקובלים בתחום יצוא הזרעים, ולא מכוח החוק. פעולת הדגימה מבוצעת באופן וולונטרי על ידי המגדלים והיצואנים על מנת לעמוד בדרישות היצוא, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בתחום זה וכמקובל במדינות מפותחות. בהתאם לכך, מוצע בהמשך התקנות להסיר את דרישת השימוש במונח "דוגמה רשמית" שהתייתרה.

תיקון הגדרת "זרעים זרים" – תיקון טעות סופר.

מחיקת הגדרת "זרעים קשים" – מדובר באות מתה שלא נעשה בה שימוש בתקנות.

תיקון הגדרת "המנהל" – התאמת הגדרת המנהל להגדרה העדכנית של התפקיד.

 

תקנה 2 – תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות

החרגת זרעי ירקות ממשפחת הדלועים והסולניים מדרישות הביקורת, גם לגבי ניקיון –בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, לפיה ההסתברות לממצאי ניקיון במשפחות זרעים אלו שיפסלו את הבדיקה הינה מזערית, אין צורך לערוך בדיקה לעמידה בתקן ניקיון.

הפניה לתקן ניקיון - בנוסח התקנות הנוכחי, נדרשת עמידה של הזרעים בתקן שנקבע בתוספות הרלבנטיות לתקנות המכירה. התקן שבתקנות מורכב הן מדרישת נביטה והן מדרישת ניקיון. אולם, כפי שפורט לעיל, עמדת גורמי המקצוע היא כי יש להסתפק בעת הפיקוח על יצוא זרעים, כדרישה מחייבת, רק בבדיקת ניקיון ולא בבדיקת הנביטה שעניינה איכות הזרעים. לפיכך, מוצע להוסיף את המילים "לעניין ניקיון" באופן שיפנה רק לתקן הניקיון שבתקנות המכירה.

מחיקת הדרישה לחתימה בחותם השירות – עמדת גורמי המקצוע היא כי בעידן הנוכחי אין צורך בהליך זה.

 

תקנה 3 – תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות

השמטת דרישת הדוגמה הרשמית – כאמור, עמדת גורמי המקצוע היא כי אין הכרח שהדגימה תילקח בהתאם לדרישות הקיימות כיום (ע"י מפקח ובהתאם להוראות תקנות המכירה). באפשרות הרגולטור להסתמך על דגימה שנלקחה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים.

הפנייה לתקן ניקיון ומחיקת דרישת הנביטה – כאמור לעיל בדברי ההסבר בנוגע לתקנה 2.

 

תקנה 4 – מחיקת תקנות 5 ו-6 לתקנות העיקריות

מחיקת תקנה 5 לתקנות העיקריות - נוכח העמדה המקצועית לפיה אין צורך בחובת החתימה בחותם השירות, גם אין צורך בסעיף הפטור מחובה זו בנסיבות מסוימות.

מחיקת תקנה 6 לתקנות העיקריות - התקנה הנוכחית מתייחסת לאפשרות של ביצוע בדיקות טוהר הזן, לבקשת יצואן. מדובר בבדיקת איכות, שאינה מבוצעת הלכה למעשה ע"י המעבדה הרשמית מזה מספר שנים וגם לא נתקבלו דרישות לבצעה מצד יצואנים. ישנם מקרים, במסגרת הפיקוח שנעשה על זרעים מושבחים בהתאם לתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), התש"ך-1960, שיש צורך בביצוע הבדיקה, אשר מבוצעת ע"י מעבדה של הגנת הצומח.  

 

תקנה 5 - תיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות

עמדת גורמי המקצוע היא כי ניתן להסתפק בחיוב דרישות סימון מצומצמות, אשר נחוצות לזיהוי מכסת הזרעים ולהתאמה למסמכים דוגמת בדיקות מעבדה. כמו כן, מוצע לאחד את הסעיפים המתייחסים לדרישות סימון, כך שלא יהיו דרישות שונות לסימון המיכל ולסימון התווית, אלא חובת סימון אחת באמצעות תווית. לכן, חלק מן הדרישות לסימון שהיו קבועות בתקנה 11 לתקנות שעניינה תווית יצואן, שולבו בתיקון המוצע בתקנה 6 לטיוטת התקנות.

 

תקנה 6 – תיקון תקנה 9 לתקנות העיקריות

תקנה 9 לתקנות העיקריות עסקה בסימון הדגימה. כיוון שדרישת הדגימה הרשמית הוסרה מן התקנות, הושמטה המילה "רשמית" וכן הסימון "בידי המנהל", כאשר ההוראות המהותיות של קביעת דרכי הסימון נותרו.  

 

תקנה 7 – מחיקת תקנות 11-12א לתקנות העיקריות

מחיקת תקנה 11 לתקנות העיקריות  - התקנה הסדירה את הסימון שייכלל בתווית היצואן. כאמור לעיל, דרישות סימון התווית וסימון המיכל אוחדו במסגרת התיקון לתקנה 7 לתקנות העיקריות.

מחיקת תקנה 12 לתקנות העיקריות - תקנה 12 לתקנות העיקריות קבעה איסור סימון נוסף על זה שאושר בתקנות או על ידי המנהל. בנוסף, העמדה העדכנית של גורמי המקצוע היא כי אין מניעה שיצואן יסמן על גבי התווית פרטים נוספים, כל עוד יעמוד בדרישות הסימון שנקבעו בתקנות. לפיכך, הוחלט למחוק את האיסור שהיה קבוע בתקנה 12, וכן להבהיר במפורש כי ניתן לסמן בפרטים נוספים (כמוצע בתיקון לתקנה 7(ב) לתקנות העיקריות).

מחיקת תקנה 12א לתקנות העיקריות - תקנה 12א עניינה בפטור מיוחד מדרישות סימון הזרעים. כיוון שכאמור צומצמו מאוד הדרישות ונשארו פרטים המחויבים מבחינה מקצועית, אין צורך בפטור זה.

 

תקנה 8 – תיקון תקנה 14 לתקנות העיקריות

מטרת התיקון המוצע היא לאפשר למנהל לאשר משלוחים כניסיוניים ללא תלות במשקלם.