- נוסח נקי- תקנות שיפוט בתביעות קטנות.docx תזכיר תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשע"ח- 2017

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשע"ח- 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1], אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.

בתקנה 1 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן - התקנות העיקריות), במקום "תשכ"ג 1963" יבוא "התשמ"ד-1984

תיקון תקנה 3

2.

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב) התובע יצרף לכתב התביעה את כל המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם במשפט ככל שהם מצויים ברשותו; ואולם בית המשפט רשאי להתיר לתובע להגיש מסמך שלא צורף לכתב התביעה אם מצא שהמסמך דרוש לצורך מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת.

תיקון תקנה 5

3.

בתקנה 5 לתקנות העיקריות:

(1) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) הנתבע יצרף לכתב ההגנה את כל המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם במשפט ככל שהם מצויים ברשותו; ואולם בית המשפט רשאי להתיר לתובע להגיש מסמך שלא צורף לכתב התביעה אם מצא שהמסמך דרוש לצורך מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת.

(2) בתקנת משנה (ב) במקום "7" יבוא "15".

(3) בתקנת משנה (ג) במקום המילים "והוראות פרק י"ז של תקנות סדר הדין האזרחי יחולו" יבוא "ותקנות 4(ב), 5(א) ו5(א1) לתקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים".

תיקון תקנה 6

 

בתקנה 6(ב) לתקנות העיקריות, במקום "תשל"ו-1976" יבוא "התשס"ז-2007".

תיקון תקנה 7

4.

בתקנה 7 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) לא הומצא כתב התביעה עד 60 יום לפני הדיון בידי פקיד בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), ימציא התובע או מי מטעמו את כתב התביעה לנמענים לפחות 40 יום לפני הדיון".

תיקון תקנה 8

5.

 בתקנה 8 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב) בית המשפט רשאי להחליט בבקשה בכתב בלי לקבל את   תשובת הצד שכנגד אם סבר שאין בהחלטה כדי להשפיע באופן מהותי על ההליך או שלא עלול להיגרם לצד שכנגד נזק של ממש;

(ג) ניתנה החלטה במעמד צד אחד, רשאי בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת הצד שההחלטה ניתנה ללא תשובתו, לתקנה, לשנותה או לבטלה בתנאים שייראו לו, כל עוד לא ניתן פסק דין.

תיקון תקנה 12

6.

 

בתקנה 12 לתקנות העיקריות במקום "7" יבוא "15".

תיקון תקנה 13

7.

בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות, אחרי המילים "בדרך שנראית לו" יבוא "ויברר את המחלוקת באופן פעיל".

תיקון תקנה 15

8.

בתקנה 15 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג) בפסק הדין יצוין האופן שבו אפשר להשיג על פסק הדין לרבות המועד לכך".

תיקון הטפסים שבתוספת

9.

בטופס 1 לתוספת לתקנות העיקריות:

(1) בסעיף 1 אחרי המילים "מען מגוריו" יבוא "טלפון נייד".

(2) בסעיף 2 במקום "שם הנתבע, מען מגוריו או מען עסקו" יבוא "שם הנתבע ומספר זהותו (אם ידוע) ואם הנתבע הוא תאגיד- מספר הרישום, מען מגוריו או מען עסקו, טלפון נייד (אם ידוע)".

(3) בסעיף קטן 3(ה) אחרי המילים "סכום הכסף הנתבע" יבוא "המוצר שיש לתקנו או להחליפו, או העסקה שיש להורות על ביטולה".

(4) בסעיף קטן 3(ו) במקום "בתמצית" יבוא "אפשר להוסיף עמודים נוספים".

(5) סעיף 4 יימחק ובמקומו יבוא "חובה לצרף מסמכים: אלה המסמכים שבכוונתי להסתמך עליהם בדיון והם מצורפים בזאת (לדוגמא: הסכמים, מכתבים, התכתבויות אחרות, לרבות בדואר אלקטרוני ובמסרונים, קבלות וחשבוניות על תשלומים, תצלומים של נזק שנתבע פיצוי בגינו וכיוצא באלה):_________"

(6) הוספת סעיף 5: "5. אלה העדים שבכוונתי להעיד בדיון לתמיכה בגרסתי: 1. ________    2. ____________

*ראו מידע חשוב בהמשך בנושא זימון עדים"

(7) הוספת סעיף 6: "6. הצהרת אמת:

 אני מצהיר/ה בזה כי האמור בכתב בתביעה אמת.

        ____________________

                חתימת התובע/ת "

(8) הוספת סעיף 7: "7. להלן מידע חשוב והוראות בעניין התביעה. יש לקרוא בעיון ולחתום לאישור:

א. הזמנה לדיון: לאחר שיוגש כתב התביעה תקבע מזכירות בית המשפט תאריך לדיון בתביעה. המזכירות תשלח לתובע הזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה, וכן תשלח עותק מכתב התביעה והזמנה לדיון לכתובת של הנתבע שהתובע מסר כשהגיש את כתב התביעה (אם יש כמה נתבעים, אז לכולם).

התובע נדרש לוודא שקיבל תאריך לדיון, שהכתובת של הנתבע שמסר נכונה ולזכור את תאריך הדיון כשיתקבל (יש לרשום ביומן או ליצור אמצעי תזכורת אחר).

ב. עדכון פרטים: יש לעדכן את בית המשפט מיד על כל שינוי בכתובת או בטלפון של תובע או נתבע.

ג. התובע נדרש לוודא שהנתבע קיבל את כתב התביעה והזמנה לדיון: בית המשפט ייתן פסק דין נגד נתבע רק לאחר ששוכנע שהנתבע קיבל את כתב התביעה ואת ההזמנה לדיון, והנתבע לא הגיש כתב הגנה או לא התייצב לדיון על פי ההזמנה. לכן התובע נדרש לברר במזכירות 60 יום לפני הדיון אם הנתבע קיבל את כתב התביעה ואת ההזמנה לדיון. אם הנתבע לא קיבל את כתב התביעה והזמנה לדיון, על התובע, או מי מטעמו, להמציא לו את כתב התביעה וזימון לדיון במסירה אישית. הנחיות לביצוע מסירה אישית אפשר לקבל במזכירות.

ד. פסק דין בהיעדר הגנה: על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 ימים מהיום שקיבל את כתב התביעה, אלא אם כן בית המשפט האריך, לבקשתו, את המועד להגשת כתב הגנה. אם לא הגיש הנתבע כתב הגנה במועד, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לתת פסק דין לפי כתב התביעה בלבד, עוד לפני מועד הדיון. לבית המשפט יש שיקול דעת אם לתת פסק דין בהיעדר הגנה.

ה. הדיון בתביעה: בתביעה יתקיים דיון אחד שבו נשמעות העדויות של בעלי הדין והעדים.

ו. זימון עדים: על התובע להזמין את העדים בעצמו לדיון. אם התובע חושש שעד לא יתייצב ומעוניין שבית המשפט יחייב אותו בכך, על התובע להגיש מיד בקשה לזימון העד בצירוף כתובתו המלאה, טלפון נייד (אם ידוע), ופירוט מדוע עדותו נחוצה. על התובע לעקוב במזכירות אחר החלטה שתינתן. התובע מחויב לוודא, 60 יום לפני הדיון, שהעד קיבל את הזימון, ואם הוא לא קיבל אותו – יש לבקש הוראות בכתב מבית המשפט.

אני מאשר/ת שקראתי את המידע וההוראות ואפעל בהתאם להן.

                                                             ___________________

                                                                     חתימת התובע/ת   

(9) הוספת סעיף 8: "8. הצהרה בדבר מספר התביעות שהוגשו השנה: אני מצהיר/ה כי בשנה האחרונה (מיום 1 בינואר עד 31 בדצמבר) הגשתי בכל בתי המשפט לתביעות קטנות ___ תביעות.

                                                            _________________

                                                                חתימת התובע/ת"

בטופס 3 לתוספת לתקנות העיקריות:

(1) בסעיף 1 אחרי המילים "מען מגוריו או מען עסקו" יבוא "מספר טלפון נייד".

(2) בסעיף קטן 2(ה) אחרי המילים "סכום הכסף הנתבע" יבוא "המוצר שיש לתקנו או להחליפו, או העסקה שיש להורות על ביטולה".

(3) בסעיף קטן 2(ו) במקום "התביעה" יבוא "ההגנה (אפשר לצרף עמודים נוספים): ____________________"

(4) באזור החתימה, במקום "התובע" יבוא "הנתבע/ת"

(5) הוספת סעיף 3: "3. חובה לצרף מסמכים: אלה המסמכים שבכוונתי להסתמך עליהם בדיון והם מצורפים בזאת (לדוגמא: הסכמים, מכתבים, התכתבויות אחרות, לרבות בדואר אלקטרוני ובמסרונים, קבלות וחשבוניות על תשלומים, תצלומים של נזק שנתבע פיצוי בגינו וכיוצא באלה):_________"

(6) הוספת סעיף 4: "4. אלה העדים שבכוונתי להעיד בדיון לתמיכה בגרסתי: 1. ________    2. ____________

*ראו מידע חשוב בהמשך בנושא זימון עדים"

(7) הוספת סעיף 5: "5. הצהרת אמת:

 אני מצהיר/ה בזה כי האמור בכתב ההגנה אמת.

        ____________________

                חתימת הנתבע/ת"

(8) הוספת סעיף 6: "6. להלן מידע חשוב והוראות בעניין ההליך. יש לקרוא בעיון ולחתום לאישור:

א. הזמנה לדיון: לאחר שיוגש כתב התביעה תקבע מזכירות בית המשפט תאריך לדיון בתביעה. המזכירות תשלח לתובע הזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה, וכן תשלח עותק מכתב התביעה והזמנה לדיון לכתובת של הנתבע שהתובע מסר כשהגיש את כתב התביעה (אם יש כמה נתבעים, אז לכולם).

הנתבע אמור לקבל הזמנה לדיון, יש לזכור את תאריך הדיון כשיתקבל (יש לרשום ביומן או ליצור אמצעי תזכורת אחר).

ב. עדכון פרטים: יש לעדכן את בית המשפט מיד על כל שינוי בכתובת או בטלפון.

ה. הדיון בתביעה: בתביעה יתקיים דיון אחד שבו נשמעות העדויות של בעלי הדין והעדים.

ו. זימון עדים: על הנתבע להזמין את העדים בעצמו לדיון. אם הנתבע חושש שעד לא יתייצב ומעוניין שבית המשפט יחייב אותו בכך, עליו להגיש מיד בקשה לזימון העד בצירוף כתובתו המלאה, טלפון נייד (אם ידוע), ופירוט מדוע עדותו נחוצה. על הנתבע לעקוב במזכירות אחר החלטה שתינתן. הנתבע מחויב לוודא, 60 יום לפני הדיון, שהעד קיבל את הזימון, ואם הוא לא קיבל אותו – יש לבקש הוראות בכתב מבית המשפט.

אני מאשר/ת שקראתי את המידע וההוראות ואפעל בהתאם להן.

                                                             ___________________

                                                                     חתימת הנתבע/ת   

 

 

                                                                                                                                                        

תחילה

8.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

 

____________ התשע"ח

( ­­­­___________ 2017

(חמ 3-1778 – ת1)          

 

                                                                                                            ____________

                                                                                                                  איילת שקד  

                                                                                                                שרת המשפטים

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

תקנה 3 (כתב תביעה): תיקון זה מבקש לשפר את חוסר הוודאות המובנה בהליך כיום, שעה שאין הוראה שמחייבת את בעלי הדין להציג את ראיותיהם מראש לצד שכנגד ולבית המשפט. בעל דין שמציג לראשונה את ראיותיו בדיון, או לחלופין טוען שלא ידע שהיה צריך להביאן משום שסבר שיהיה דיון נוסף, לא מפר ברמה הפורמלית את תקנות הדיון, ויש קושי לזקוף התנהלות כזו לחובתו מבלי שהחובה לצרף ראיות עובר לדיון מעוגנת בהן. התיקון המוצע יפתור קושי זה. יחד עם זאת, מוצע להותיר פתח לבית המשפט שיסמיכו להתיר לתובע להגיש מסמך שלא צורף לכתב התביעה אם מצא שהמסמך דרוש לצורך מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת. התוצאה של הפרת החובה לא נקבעת בתקנה בכוונה תחילה, והיא נותרת לשיקול דעת בית המשפט בהתאם למכלול נסיבות העניין ולתוצאה מידתית.

 

תקנה 4 (הזמנה לדין): מוצע לתקן בהתאם לטופס 2 בו נאמר כי הנתבע נדרש ולא מוזמן להגיש כתב הגנה.

 

תקנה 5 (כתב הגנה): ההסבר לתקנה זו דומה בשינויים המחויבים לזה שניתן ביחס לתקנה 3.

 

תקנה 5(ב) (תביעה שכנגד): מוצע לתקן את תקנה 5(ב) כך שהמועד להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד יהיה 15 יום במקום 7 ימים. המועד הנוכחי קצר מדי ויש קושי לעמוד בו שלא לצורך. כך נוצרת אחידות עם יתר המועדים.

 

תקנה 5(ג) (הודעת צד ג'): מוצע לתקן את תקנה 5(ג) כך שכתב הגנה להודעה לצד שלישי יוגש תוך 15 יום (במקום המועד שקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי שחל כיום והוא ארוך יותר), וכתב הגנה לצד שלישי יהיה זהה בשינויים המחויבים לכתב הגנה שמוגש בתביעה קטנה.

 

הוספת תקנה 7(ב1) (המצאה): לפי ההסדר הקיים, מוטל על פקיד בית המשפט להמציא את כתבי בית הדין לצדדים, לרבות המצאה לנתבע של כתב התביעה והזמנה לדיון. הסדר זה מעורר קושי במקרים שבהם הכתובת שמסר התובע אינה נכונה או שניסיון ההמצאה כשל. ההסדר אינו כולל התייחסות לשאלה אם במצב כזה, כדי להימנע מלדחות דיון או מכל סיבה אחרת, רשאי בית המשפט להורות לתובע להמציא את כתב התביעה והזמנה לדיון בעצמו לנתבע. בפועל כך נוהגים רבים מבתי המשפט. מוצע לתקן את התקנה כך שיובהר כי אם המאמץ לא עלה יפה – הנטל עובר לתובע לבצע המצאה אישית לנתבע.

 

הוספת תקנה 8(ב) (הכרעה בבקשה בכתב): ההסדר הקיים הוא דל בנושא של הדרך להחליט בבקשות בכתב. נזכיר שהמצאה של כתבי בי-דין, לרבות של בקשות בכתב, נעשית כיום בדואר רשום עם אישור מסירה. אמצעי זה הוא יקר ולא תמיד מתאים לאופיו של הליך מהיר. מקום שמוגשת בקשה בכתב ובית המשפט מבקש את תשובת הצד שכנגד, הבקשה וההחלטה המורה להשיב מועברת לצד שכנגד בדואר רשום. הלה נדרש לגשת לסניף הדואר לאיסוף הבקשה, לנסח תשובה ולהגיש אותה לבית המשפט. פרק הזמן למשלוח בדואר הוא ארוך (לעתים שבוע-שבועיים), ופרק הזמן עד שאישור המסירה נסרק לתיק ובית המשפט יכול לדעת שהבקשה וההחלטה נמסרו הוא ארוך עוד יותר (לעתים חודש-חודשיים). דרך המצאה זו אינה מתאימה להליך מהיר ופשוט, הן משום פרק הזמן הארוך של ההמצאה, הן משום שבבקשות רבות העלות של המצאה ותשובה גדולה באופן בלתי מידתי ביחס לתועלת. למשל, בקשה לדחיית מועד דיון מסיבה מוצדקת כגון מחלה או נסיעה לחו"ל שהוזמנה קודם לדיון, או בקשה להארכת מועד להגיש כתב הגנה די זמן לפני הדיון (עד שתתקבל תשובה יעבור המועד להגיש כתב הגנה). בבקשות מסוג זה יעיל לקבל החלטה מיד, והתועלת הטמונה בתשובה היא מעטה ביחס לעלותה. בקשת תשובה עשויה להיות בלתי מידתית בהיותה יקרה (משלוח בדואר) ומטריחה את הצד שכנגד שלא לצורך. על כן מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לדון בבקשות בכתב במעמד צד אחד אם סבר שאין בהחלטה כדי להשפיע באופן מהותי על ההליך או שלא עלול להיגרם לצד שכנגד נזק של ממש. כמו כן, יובהר במפורש שלבית המשפט יש סמכות לבטל ההחלטה בנסיבות אלה, שבהן לא נשמעה עמדת הצד שכנגד, כאמור בתקנה 12.

 

תקנה 12 (ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד): מוצע לתקן את המועד להגשת בקשה לתיקון החלטה שניתנה במעמד צד אחד כך שיהיה 15 יום במקום 7. התיקון משרת תכלית כפולה: האחדה במועדים שמגדילה את הוודאות; הארכת המועד הקיים שהוא קצר מדי שלא לצורך.

 

תקנה 13(א) (ניהול הדיון באופן אקטיבי): הליך התביעה הקטנה שונה במהותו ובאופיו מהליך אזרחי רגיל בכך שמתכונת הבירור בו היא אקטיבית, מעין-אינקוויזיטורית. נקודת המוצא, נזכיר, שבעלי הדין לא מיוצגים, אינם ערים לזכויותיהם הדיוניות, לדין המהותי, ולדרך הנכונה להציג את עניינם. גישה פסיבית עלולה להוביל לכך שבעלי הדין לא יציגו את התשתית העובדתית הדרושה להכרעה; לא יטענו את הטענות המשפטיות הנכונות; היא מקנה יתרון לשחקנים חוזרים שאוחזים במיומנות דיונית ופוגעת בשוויון המהותי; חקירה נגדית, שמצריכה זמן ויכולת, אינה מתאימה לדיון קצר ולמי שאינו מיומן  בחקירה. השיטה האדוורסרית הנוהגת בהליכים אחרים, ונשענת על ההנחה שבעלי הדין מיודעים ומייצגים נאמנה את האינטרס שלהם-עצמם, אינה מתאימה להליך זה. מסיבות אלו דין מיוסד הוא במשפט המקובל שהליך של תביעה קטנה מתנהל במתכונת בירור פעילה. המותב אוחז במושכות הדיון ומנהל אותו כפי שנראה לו צודק ונכון, כפוף לכללי הצדק הטבעי. על כן מוצע להוסיף לתקנה אמירה שמטרתה בעיקר הצהרתית: להבהיר שמסגרת הדין בהליך זה שונה היא: "ויברר את המחלוקת באופן פעיל". היא נועדה לצמצם את המקרים בהם שיפוט אדוורסרי הוביל לניצחון של צד חזק אך משום שהוא אוחז במיומנות מתאימה, או לכך שהאמת לא תצא לאור עקב חוסר מיומנות של שני הצדדים.

 

הוספת תקנת-משנה 15(ג) (הוספת פרטים שימנעו טרחה בהוצאת פסק הדין ולפועל וטעות בהשגה עליו):  מוצע, לקבוע חובה לציין את דרך ההשגה על פסק הדין (בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד או בקשת רשות ערעור, לפי העניין), ואת המועד להגשתה, . זאת כפי שהמליצה הפסיקה ונציבות תלונות הציבור על שופטים לא אחת[2].  ציון פרטים אלה יחסוך טעויות כגון נקיטת הליך לא מתאים (למשל, הגשת בקשת רשות ערעור במקום בקשה לביטול; או נקיטת ההליך באיחור).

 

תיקון הטפסים שבתוספת (הזמנה לדיון, כתב תביעה וכתב הגנה): מוצע לתקן את הטפסים – טופס כתב התביעה, טופס כתב ההגנה וטופס ההזמנה לדיון – כך שיכללו מידע חשוב על אודות ההליך שכיום אין דרך להבטיח שיובא לידיעת המתדיינים לפני הדיון. בפיילוט שמתקיים כעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, ואף כשנה וחצי לפני תחילתו, מחולק למתדיינים דף מידע שכולל פרטים על ההליך: החובה לזמן עדים לדיון ולצרף מסמכים לכתבי הטענות, כמו גם הנטל שמוטל על התובע לוודא שכתב התביעה והזמנה לדיון הומצאו כדין לנתבע לפני הדיון. דף המידע נועד לצמצם טעויות דיוניות ולחסוך במשאבים. יש להניח שהוא אכן משיג מטרה זו ומשפר את המצב שקדם לו. עם זאת לעתים בעלי הדין לא מעיינים בו וקורות טעויות. על כן מוצע לכלול את המידע החיוני שמתבטא בתיקון לתקנות כחלק מכתבי הטענות, כמקובל מעבר לים, ולחייב את בעלי הדין לאשר בחתימתם שעיינו בו. סביר להניח שרבים מהם אכן יפנימו את המידע ויפעלו בהתאם, ואלה שלא – יוכל בית המשפט, אם ימצא זאת למידתי ולנכון, שלא לאפשר לתקן מחדל דיוני, או להשית סנקציה מתאימה אחרת בגינו, לפי נסיבות העניין ושיקול דעתו. עוד מוצע לחייב את בעלי דין להצהיר שהכתוב בכתבי הטענות אמת; לחייב תובע לציין את מספר התביעות הקטנות שהגיש בכל מערכת בתי המשפט באותה שנה גרגוריאנית, כדי לאפשר לבית המשפט לשקול אם לעשות שימוש בסמכות להעביר את התיק לבית משפט השלום למי שהגיש יותר מחמש תביעות באותה שנה, לפי סעיף 60(ב) סיפה לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לבסוף, מוצע לכלול בטפסים כשדה חובה מספר טלפון נייד.

 

מוצעים גם תיקונים פורמליים נוספים: שינוי שמות החיקוקים שנזכרים בתקנות כך שיתאימו לחיקוקים שבתוקף כיום (תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות האגרות); תיקון הטפסים בהיבט הסעד המבוקש.

 



[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.

[2] ראו למשל עמדת הנציב 2/10 של נציבות תלונות הציבור על שופטים (27.6.2010).