תזכיר חוק - חילוט בשווי בחוק עזרה משפטית - סופי.docx תזכיר חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס'_) (חילוט בשווי והסרת דרישת התחייבות), התשע"ח-2018.

תיק הצעת חוק מס':803-10-2017-000004

סימוכין: 803-99-2017-031166

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס'....) (חילוט בשווי והסרת דרישת התחייבות), התשע"ח-2018.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

הרחבת היקף הרכוש שלגביו יכולה להינתן עזרה משפטית למדינה אחרת בבקשה לסעד זמני ובאכיפת צו חילוט זר והסרת הדרישה להתחייבות.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 – הרחבת היקף הרכוש שלגביו יכולה להינתן עזרה משפטית למדינה אחרת בבקשה לסעד זמני ובאכיפת צו חילוט זר:

סעיף 33(א) לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק" או "חוק עזרה משפטית") קובע כי הרשות המוסמכת, כהגדרתה בסעיף 3 לחוק, רשאית לתת עזרה משפטית למדינה זרה בפנייה לבית המשפט לצורך אכיפתו של צו חילוט זר לגבי רכוש הנמצא בישראל אם נתקיימו שני אלה:

(1)  הצו ניתן בשל עבירה, שאילו נדונה בישראל היתה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השניה;

(2)  הרשות מצאה כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר שימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה, כתוצאה מביצוע העבירה או שנעברה בו עבירה על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

פסקה (2) בסעיף 33(א) בנוסחה הנוכחי מאפשרת מתן עזרה משפטית לחילוט רכוש בעין בלבד. זאת על אף שחלק מהסדרי החילוט הקיימים לפי הדין בישראל, מאפשרים חילוט רכוש בשווי של רכוש כאמור.

מאחר שמעוגן בדין הישראלי אפשרות לחילוט בשווי ומאחר שהמגמה הבינלאומית היא לאפשר חילוט בשווי על מנת להרחיב את אפשרויות העזרה המשפטית, מוצע להחליף את סעיף 33(א)(2) ולקבוע כי ניתן יהיה לתת עזרה משפטית למדינה אחרת לצורך אכיפתו של צו חילוט זר, ככל שמדובר ברכוש שהיה ניתן לחלטו לפי הדין בישראל, לו העבירה הייתה מבוצעת בישראל. זאת, בין אם הרכוש הנמצא בישראל הוא הרכוש עצמו ובין אם מדובר ברכוש בשווי הרכוש האמור.

סעיף 39(א) לחוק עזרה משפטית עוסק בבקשה של מדינה אחרת לסעד זמני לצורך הבטחתו של רכוש הנמצא בישראל. הסעיף קובע כי ניתן יהיה לתת עזרה משפטית לסעד זמני אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 33(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים. לכן, תיקונו של סעיף 33(א)(2) כמוצע יאפשר לא רק חילוט רכוש בשווי אלא גם את תפיסתו הזמנית לצורך הבטחת הרכוש.        

עוד מוצע לקבוע כי כלל הסדרי החילוט, לרבות הסייגים לחילוט, ייקבעו לפי הדין בישראל שמכוחו מחולט הרכוש האמור. לכן, מוצע שבית המשפט יקבע מכוח אילו הוראות דין בישראל ניתן לחלט רכוש כאמור בסעיף 33(א)(2). הוראות הדין שקבע בית המשפט בהחלטתו יחולו על הרכוש שחולט. כך למשל, אם בית המשפט הורה על חילוט רכוש לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחול על החילוט ההסדר הקבוע בחוק זה. נוכח זאת, אין עוד צורך בהסדרי החילוט הייחודים הקבועים בסעיפים 34 עד 37 לחוק עזרה משפטית ומוצע למחוק סעיפים אלו.

 

עיקר 2 – הסרת הדרישה להתחייבות:

סעיפים 39(ג) ו-43 לחוק עזרה משפטית דורשים מתן התחייבות של המדינה המבקשת לצורך פיצוי הניזוק, ככל שהרכוש אינו מחולט בסופו של יום. התחייבויות אלו הן תנאים מקדמיים לפניית הרשות המוסמכת לפרקליט המחוז בבקשה לסעד זמני ולאכיפת צו חילוט עבור הרכוש הנמצא בישראל. עם זאת, הסעיפים קובעים כי הרשות המוסמכת או שר המשפטים רשאים שלא לדרוש התחייבות כאמור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

מאז חוקק חוק עזרה משפטית, לא קיבלה הרשות המוסמכת התחייבות כנדרש בסעיפים אלו. זאת, מאחר שמרבית מדינות העולם מסרבות לספק התחייבויות כאלו או שאין להן אפשרות חוקית לספקן. כמו כן מדינת ישראל מעולם לא נדרשה לספק התחייבות דומה במסגרת בקשותיה לעזרה משפטית ממדינות זרות. נוכח זאת, מוצע למחוק סעיפים אלו שהם בבחינת "אות מתה".

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 33 ו39 לחוק עזרה משפטית; סעיפים 34-37, 43 לחוק עזרה משפטית יימחקו.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

תיתכן עלייה בהיקפי החילוט.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס'...)(...), התשע"ז-2017

 

תיקון סעיף 33

1.  

בסעיף 33 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק העיקרי) – 

 

 

(א)  במקום פסקה (א)(2) יבוא:

 

 

 

"(2)     הרכוש, לו בוצעה העבירה בישראל, היה ניתן לחילוט לפי הוראות הדין בישראל."

 

 

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד)     נוכח בית המשפט שנתקיימו בצו החילוט הזר התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הוא לצוות על אכיפתו של צו החילוט הזר (להלן – צו אכיפה); בית המשפט יקבע בהחלטתו את הוראות הדין לפיו ניתן לחלט את הרכוש לפי פסקה (2) בסעיף קטן (א).   

 

 

 

(ה)  הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ד) יראו את צו האכיפה כאילו ניתן בישראל, ויחולו לגביו הוראות הדין שקבע בית המשפט בהחלטתו לעניין הסייגים לצו האכיפה, ביטולו וביצועו;

 

 

 

(ו)       החליט בית המשפט שאין מקום לאכוף את צו החילוט הזר, תובא החלטתו המנומקת לידיעת הרשות המוסמכת."

ביטול סעיפים 34 עד 37

2.  

סעיפים 34 עד 37 לחוק העיקרי – בטלים.

תיקון סעיף 39

3. ס

סעיף קטן (ג) – יימחק.

ביטול סעיף 43

4.  

סעיף 43 לחוק העיקרי – בטל.

דברי הסבר

סעיפים 2-1

סעיף 33(א) לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק עזרה משפטית") קובע כי הרשות המוסמכת רשאית לתת עזרה משפטית למדינה זרה בפנייה לבית המשפט לצורך אכיפתו של צו חילוט זר לגבי רכוש הנמצא בישראל אם נתקיימו שני אלה:

(1)  הצו ניתן בשל עבירה, שאילו נדונה בישראל היתה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השניה;

(2)  מצאה הרשות כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר שימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה, כתוצאה מביצוע העבירה או שנעברה בו עבירה על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

פסקה (2) בסעיף 33(א) בנוסחה הנוכחי מאפשרת מתן עזרה לחילוט רכוש בעין בלבד. זאת על אף שחלק מהסדרי החילוט הקיימים לפי הדין בישראל, מאפשרים חילוט רכוש בשווי של רכוש כאמור.

לכן, מוצע להחליף את סעיף 33(א)(2) ולקבוע כי ניתן יהיה לתת עזרה משפטית למדינה אחרת לצורך אכיפתו של צו חילוט זר, ככל שמדובר ברכוש שהיה ניתן לחלטו לפי הדין בישראל, לו העבירה הייתה מבוצעת בישראל. זאת, בין אם הרכוש הנמצא בישראל הוא הרכוש עצמו ובין אם מדובר ברכוש בשווי הרכוש האמור.

סעיף 39(א) לחוק עזרה משפטית עוסק בבקשה של מדינה אחרת לסעד זמני לצורך הבטחתו של רכוש הנמצא בישראל. הסעיף קובע כי ניתן יהיה לתת עזרה משפטית לסעד זמני אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 33(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים. לכן, תיקונו של סעיף 33(א)(2) כמוצע יאפשר לא רק חילוט רכוש בשווי אלא גם את תפיסתו הזמנית לצורך הבטחת הרכוש.  

עוד מוצע לקבוע כי כלל הסדרי החילוט, לרבות הסייגים לחילוט, ייקבעו לפי הדין בישראל שמכוחו מחולט הרכוש האמור. לכן, מוצע שבית המשפט יציין מכוח אילו הוראות דין בישראל ניתן לחלט רכוש כאמור בסעיף 33(א)(2). הוראות הדין שציין בית המשפט בהחלטתו יחולו על הרכוש שחולט. כך למשל, אם בית המשפט הורה על חילוט רכוש לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחול על החילוט ההסדר הקבוע בחוק זה. נוכח זאת, אין עוד צורך בהסדרי החילוט הייחודים הקבועים בסעיפים 34 עד 37 לחוק עזרה משפטית ומוצע למחוק סעיפים אלו.

להלן נוסחם של הסעיפים שמוצע למחוק:

צו לאכיפת צו חילוט זר

34.   (א)  נוכח בית המשפט שנתקיימו בצו החילוט הזר התנאים המפורטים בסעיף 33(א) ו-(ב), רשאי הוא לצוות על אכיפתו של צו חילוט זר (להלן - צו אכיפה) ומשציווה כן רואים את צו החילוט הזר, לכל דבר וענין, כאילו ניתן בישראל.

           (ב)  בית המשפט הדן בבקשה לאכיפתו של צו חילוט זר שניתן לאחר הרשעתו של אדם, רשאי להסתמך, בשינויים המחויבים, על חזקת הבעלות הקבועה בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים), לגבי רכושו של הנידון.

           (ג)   החליט בית המשפט שאין מקום לאכוף את צו החילוט הזר, תובא החלטתו המנומקת לידיעת הרשות המוסמכת.

סייגים לחילוט רכוש

35.   (א)  בית המשפט לא ייתן צו אכיפה אלא לאחר שנתן למי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו.

           (ב)  בית המשפט לא ייתן צו אכיפה אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ומבלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה.

           (ג)   בית המשפט לא ייתן צו אכיפה, אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו, יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.

           (ד)  בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מיטלטלין, שאינם ניתנים לעיקול לפי פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

ביטול חילוט

36.   (א)  מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (להלן - המבקש), ולא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו אכיפה, רשאי לבקש מאת בית המשפט שנתן את הצו - לבטל את הצו.

           (ב)  בקשה לביטול צו אכיפה תוגש בתוך שנתיים מיום מתן הצו, או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.

           (ג)   ביטל בית המשפט את צו האכיפה, יצווה על החזרת הרכוש למבקש או על תשלום תמורתו מאוצר המדינה, אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש, יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו האכיפה או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום יינתן לא יאוחר משישה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו האכיפה.

           (ד)  ביטל בית המשפט את צו האכיפה, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהמבקש, וכן על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.

           (ה)  צו להחזרת הרכוש או צו התשלום, יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים ימים מיום נתינתם.

חילוט רכוש אחר

37.   נתן בית המשפט צו אכיפה, והרכוש הועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של מי שנגדו ניתן הצו, או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של אותו אדם, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה בצו האכיפה; בית המשפט רשאי לתת צו, כאמור, לפי בקשת האדם שנגדו ניתן הצו.

 

סעיפים 4-3

סעיפים 39(ג) ו-43 לחוק עזרה משפטית דורשים מתן התחייבות של המדינה המבקשת לצורך פיצוי הניזוק, ככל שהרכוש אינו מחולט בסופו של יום. התחייבויות אלו הן תנאים מקדמיים לפניית הרשות המוסמכת לפרקליט המחוז בבקשה לסעד זמני ולאכיפת צו חילוט עבור הרכוש הנמצא בישראל. עם זאת, הסעיף קובע כי הרשות המוסמכת או שר המשפטים רשאים שלא לדרוש התחייבות כאמור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

       מאז חוקק חוק עזרה משפטית, לא קיבלה הרשות המוסמכת התחייבות כנדרש בסעיפים אלו. זאת, מאחר שמרבית מדינות העולם מסרבות לספק התחייבויות כאלו או שאין להן אפשרות חוקית לספקן. כמו כן מדינת ישראל מעולם לא נדרשה לספק התחייבות דומה במסגרת בקשותיה לעזרה משפטית שביקשה ממדינות זרות. נוכח זאת, מוצע למחוק סעיפים אלו שהם בבחינת "אות מתה".

להלן נוסחם של הסעיפים שמוצע למחוק:

39(ג).    הרשות המוסמכת לא תעביר בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן המדינה המבקשת נתנה התחייבויות מספיקות לתשלום פיצויים כאמור בסעיף 40(ז), ואולם רשאית הרשות המוסמכת שלא לדרוש התחייבויות כאמור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

התחייבות המדינה המבקשת

43.   על אף האמור בסעיף 42, לא יועבר הרכוש למדינה המבקשת, אלא אם כן נתנה אותה מדינה התחייבות שאם יבוטל צו החילוט בישראל לגבי הרכוש שהועבר אליה, תישא המדינה המבקשת בכל ההוצאות המפורטות בסעיף 36, ואולם רשאי שר המשפטים שלא לדרוש התחייבות כאמור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.