תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"ח-2018

 

          

____________ התשע"ח (            2018)   

(חמ3-5431)                                

 

 

                                                -----------------------

                                                       אלי כהן                                                                       

                                                          שר הכלכלה והתעשייה

  

 

דברי הסבר

          

חוק התקנים, התשי"ג- 1953 (להלן – החוק) קובע שני מנגנוני פיקוח מרכזיים לקיום הוראותיו: אכיפה פלילית מכוח סעיף 10(ב1) לחוק ואכיפה מנהלית במסלול של הטלת עיצום כספי לפי סימן א' בפרק ט' לחוק ושל התראה מנהלית לפי סימן ב' לפרק זה.

 

מנגנון העיצום הכספי נקבע על מנת ליתן לרגולטור כלי בדמות אכיפה מנהלית על מנת להבטיח אכיפה יעילה ומהירה של הוראות החוק.

 

סעיף 16א לחוק קובע שורה של הוראות שהפרתן מהווה עילה להטלת עיצום כספי על עוסק. הוראות אלה כוללות, בין היתר, ביצוע פעולות יצור, מכירה, יבוא או יצוא של מצרך שאינו עומד בדרישות תקן רשמי לרבות שימוש בתהליכי עבודה, תחזוקה, התקנה או הפעלה, אי מתן הודעה לממונה על התקינה לגבי פגיעה שנגרמה בשל מצרך. בנוסף, יצור, מכירה , יבוא או יצוא של מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי לרבות שימוש בו בעבודה בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או שסומן שלא בהתאם לתנאי ההיתר או בניגוד לצו של שר הכלכלה, אי פרסום הודעה על כך שמצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו, אי קיום הוראות הממונה על התקינה (להלן – הממונה) בדבר הפסקת ייצורו של מצרך, מכירתו, הצגתו, איסופו או החזרתו לרבות השמדתו, אי מתן הודעה לממונה כי מצרך אינו עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו ואי שמירת תלונות שהתקבלו לגבי הסיכונים שנגרמו או העלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי.

בנוסף, קובע החוק הוראות הנוגעות לחובות החלות על מעבדה מאושרת.  ביחס לחלק מההוראות נקבע כי הפרתן תהווה עילה בגינה יהיה רשאי הממונה להטיל עיצום כספי כדוגמת מתן יעוץ או חוות דעת מקדמית, מסירת ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, אי קביעת נהלים להסדרת פעילותה, אי שמירת מסמכי בדיקה ועוד. 

החוק מבחין בין שני מדרגים של עיצום כספי החלים על עוסק. במדרג הנמוך נקבעו הוראות שהעיצום הכספי על הפרתן הוא בסכום של 5,000 שקלים חדשים ואם העוסק הוא תאגיד אז בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ובמדרג הגבוה, המונה הפרות חמורות יותר, נקבע סכום עיצום כספי בסך של 10,000 שקלים חדשים ואם העוסק הוא תאגיד אז בסכום של 25,000 שקלים חדשים.

ביחס למעבדה מאושרת נקבע כי סכום העיצום יעמוד על 50,000 שקלים חדשים.

בנוסף ולפי סעיף 16ב לחוק, במקרה של הפרה בנסיבות מחמירות הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים רשאי הממונה להטיל על עיצום כספי ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. כמו כן, במקרה של הפרה חוזרת מתווסף לעיצום הכספי הקבוע להפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה ובמקרה של הפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי סכום השווה לעיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה.

 

סעיף 16ז לחוק קובע כי הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק, אלא אם השר קבע בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים שנקבעו בסעיף 16א ו-ב  ובשיעורים שייקבעו.

 

הוראות התקנות המוצעות קובעות שורה של מקרים בהם הממונה רשאי להפחית את סכומי העיצום הכספי בהתקיימותם של המקרים, הנסיבות והשיקולים המוצעים ושנקבעו.

 

לתקנה  1   

תקנה זו מגדירה את המונחים המשמשים בתקנות.

 

לתקנה 2  

תקנה זו מונה את הנסיבות הכלליות  בהן רשאי הממונה להפחית את העיצום הכספי. מטעמים של יעילות, אחידות ושוויון באכיפה, שיקול הדעת שניתן לממונה על פי תקנה זו הוא מצומצם יחסית ונקבעו בו שיעורי הפחתה קבועים.

 

שלושה  מקרים מזכים בהפחתה לפי תקנה זו:

א. הפחתה מהטעם שהמפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו- על מנת לעודד את העוסקים המפוקחים למלא אחר הוראות החוק מוצע לקבוע כי אם המפר הוכיח כי לא הפר הוראה מהוראות החוק או לפיו בשלוש השנים שקדמו להפרה, וכי ההפרה הינה חד פעמית, יופחת העיצום הכספי בסך של 20%. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם במקרה בו המפר הפר את הוראות החוק, אולם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הפר את אותה הוראה בגינה מוטל עיצום כספי, יופחת העיצום הכספי בשיעור נמוך יותר, בגובה של 10% בלבד.

 

ב.  הפחתה בשל הפסקה יזומה של ההפרה ודיווח לממונה – מטרתה של הפחתה זו היא לתמרץ את המפר להפסיק את ההפרה ולדווח עליה לממונה מיוזמתו. ההפחתה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – שהמפר הפסיק את ההפרה ביוזמתו, לפני שקיבל פניה  כלשהי בקשר עם ההפרה מהממונה או ממפקחיו לרבות מי מטעמו (בתקנה זו – גורמי האכיפה). התנאי השני – שהמפר דיווח על דבר ההפרה ביוזמתו לממונה. בהתקיימות מקרים מצטברים אלה ועל מנת לעודד את העסקים לקיים ביקורת על פעולתם במצרכים שחל לגביהם דרישות תקן רשמי, גילוי ודיווח לגורמי האכיפה, מוצע לקבוע כי יהיה רשאי הממונה להפחית את העיצום הכספי בגובה של 30%.   

 

ג.  נקיטה בפעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק – בהתאם לתקנה זו רשאי הממונה להפחית את העיצום כספי בגובה של  20%.  מטרתה של הפחתה זו היא לעודד את העוסקים לנקוט בצעדי מניעה במקום בו בוצעה הפרה וכן בצעדים להקטנת הנזק שנגרם בגין ההפרה במסגרת נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה. ניתן, בין היתר, לכלול פעולות בדבר בדיקת הנסיבות והכשלים שהובילו להפרה ואפשרו את ביצועה, זיהוי גורמים אשר מעורבים בהפרה, תיעוד כל החומר שנבדק בנוגע להפרה, ביצוע פעולות מנע וצעדים משמעתיים כנגד הגורמים הרלוונטיים האחראים וכן גיבוש, עדכון או רענון של נהלים למניעת ההפרה והישנותה וכן דאגה לפרסומה ולהפצתה, יידוע הממונה  ועוד.

 

 

לתקנה 3

      תקנה זו מאפשרת לממונה להפחית את גובה העיצום הכספי ליחיד שהפרתו נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של עיצום כספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, במקרים אלה רשאי יהיה הממונה להפחית את סכום העיצום הכספי בשיעור של 35% וזאת מבלי לגרוע מסמכותו להפחית בעילות הכלליות לפי תקנה 2.

 

לתקנה 4

      תקנה זו מאפשרת לממונה להפחית את סכום העיצומים הכספיים ואת השיעורים המנויים לצד אותן הנסיבות המנויות בתקנות 2 ו-3 וזאת באופן המצטבר ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 90% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה. קביעת תקרת ההפחתה על סך של 90% מטרתה למנוע מצב שהמפר יחויב בתשלום סכום מזערי של עיצום כספי, או אפילו יקבל פטור מלא מתשלום העיצום הכספי, תוך סיכול כוונת המחוקק להטיל עיצום כספי בגין ביצוע ההפרות. עוד נקבע שתקרת ה-90% תהיה כאשר מדובר בהפרה ראשונה, ואם היתה זו הפרה שאיננה הפרה ראשונה אז תקרת ההפחתה תהיה על סך של 85% אחוזים ממנו. 

 

לתקנה 5

      תקנה זו מאפשרת לממונה להפחית את סכום העיצום הכספי בשל עילה של התחשבות במחזור העסקאות וזאת על מנת למנוע מצב בו העיצום הכספי המוטל על מפר הוא בסכום הגבוה ביחס למחזור העסקאות הכולל שלו או ההכנסה שלו. הטלת עיצום כספי בסכום גבוה ביחס למחזור העסקאות יש בה כדי להביא לפגיעה חמורה ולעיתים בלתי הפיכה. לפיכך, מוצע בתקנה זו לאפשר לממונה להפחית את סכום העיצום הכספי למפר.   אפשרויות הפחתה אלו תחולנה בין אם הופחת סכום העיצום הכספי בשל נסיבות המנויות בתקנה 2 ובין אם התקיימו נסיבות אישיות לפי תקנה 3.