תזכיר חוק משק החשמל (תיקון מס' __) (רפורמה במשק החשמל), התשע"ח-2018

  א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק משק החשמל (תיקון מס' __) (רפורמה במשק החשמל), התשע"ח-2018.  

  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

 

פעילותה המקבילה של חברת החשמל בכל מקטעי משק החשמל מונעת התפתחותה של תחרות: מעמדה הדומיננטי של חברת החשמל בכל אחד ממקטעי הפעילות מקים חשש אינהרנטי להפעלת כוח שוק על-ידה במקטע שבו היא ספק יחיד או כמעט יחיד (ניהול המערכת, הולכה וחלוקה), תוך דחיקת מתחרים וצמצום התחרות במקטע אחר, שבו היא חשופה לניסיונות של גורמים פרטיים להתחרות בה (יצור ואספקה).

בנוסף לכשלים הקיימים במבנה משק החשמל, מצבה הפיננסי של חברת החשמל מציב אתגר לעמידתה במשימותיה, כגון: פיתוח הרשת לצרכי המשק. העלייה בהיקף החוב הפיננסי של חברת החשמל לוותה בירידת דירוג האשראי שלה, והחברה אף נדרשה בעבר לערבויות מהמדינה על מנת לגייס חוב.

במשך העשורים האחרונים פעלו מספר ועדות וצוותי עבודה בין-משרדיים בניסיון לגבש רפורמה ישימה אשר תבטיח את המשך פיתוחו וייעלו של משק החשמל, בדגש על הבטחת התחרות במקטע הייצור.

בנובמבר 2015 מינו שרי האוצר והאנרגיה צוות בינמשרדי, בראשות מנכ"לי משרדיהם, לקידום רפורמה במשק החשמל. במהלך תקופת עבודה הצוות, קוימו דיונים בין היתר עם חברת החשמל ונציגי פורום היצרנים הפרטיים בגז טבעי. בנוסף ובהמשך לדיון בפני בג"ץ, התקיימה היוועצות עם ועדי עובדי חברת החשמל ונציגיהם מההסתדרות, ומשא ומתן לעניין השלכות הרפורמה על זכויות עובדי החברה. לאחר דיונים אינטנסיביים במהלך החודשים האחרונים, התגבשה רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני בחברת החשמל.

מטרות הרפורמה במשק החשמל והשינוי המבני בחברת החשמל, כפי שאושרה על-ידי הממשלה ביום 3 ביוני 2018 בהחלטה מס' 3859 (להלן- החלטת הממשלה), הן, בין היתר, ייעול משק החשמל, עידוד התחרותיות בו ומיקוד פעילות חברת החשמל במקטע ההולכה ובמקטע החלוקה (יוסבר כי מקטע ההולכה הוא 'מונופול טבעי' ובמקטע החלוקה יש יתרון לגודל) לקידום ההשקעות והפיתוח במקטעים האמורים. במסגרת החלטת הממשלה ולצורך יישום הרפורמה, הוטל על שר האנרגיה ועל שר האוצר לגבש תיקוני חקיקה בחוק משק החשמל. בהתאם לאמור הוכן תזכיר חוק זה. בהתאם להחלטת הממשלה. יוער לאחר תיקון החקיקה ידרשו פעולות רבות ליישום הרפורמה על ידי גורמי המדינה כפי שפורט בהחלטת הממשלה.

  ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לתקן את החוק כך שניתן יהיה לצמצם את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל במקטע ייצור החשמל ומיקודה במקטע ההולכה והחלוקה. בהתאם, תוקפם של רישיונות הייצור של אתרי הייצור אלון תבור, רמת חובב, רידינג, חגית (חלק מהאתר) ואשכול יוגבלו עד ליום שבו מתוכננת העברת החזקה בהם לגורם אחר.

בנוסף, החברה תמשיך להקים, לתחזק ולתפעל את מתקני רשת ההולכה ומתקני החלוקה ותפתח את רשת ההולכה בהתאם לתכנית הפיתוח שתאושר על ידי שר האנרגיה בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם רשות החשמל. במקטע החלוקה ישמר הסטטוס קוו באשר לפעילות המחלקים ההיסטוריים וישויות פרטיות אחרות, אך נתח השוק של בעלי רישיון חלוקה שאינם חברה חשמל יוגבל ל-10% מהשוק.

כן מוצע להפריד ולהעביר את פעילות יחידת ניהול המערכת, יחידת תכנון ופיתוח טכנולוגיות (תפ"ט) והיחידה לסטטיסטיקה ושווקים מחברת החשמל לחברה ממשלתית נפרדת. לשם כך מוצע לבצע תיקוני חקיקה כך שפעילות ניהול המערכת תבוצע בחברה עצמאית, ולא כחלק מחברת החשמל.

בנוסף, מוצע להסדיר את סמכויות שר האנרגיה לקבל החלטות הנוגעות למשק האנרגיה בזמן חירום, לרבות החלטות בעלות עלות לצרכני החשמל. מעבר לכך, מוצע להסמיך את שר האוצר ושר האנרגיה לאשר הסכם בנוגע לזכויות במקרקעין שהיו לחברה במועד פקיעת הזכיון במטרה לאפשר העברת מקרקעין שאינם נדרשים לשם צרכי משק החשמל לידי המדינה.

 

  ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 ותיקון החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998. 

 

  ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, ועל תקנים במשרדי הממשלה

אין. עם זאת, יוער כי לצורך יישום הרפורמה יידרש תקצוב לצורך השקעת הון בעלים בהפעלת החברה הממשלתית שתקבל רישיון לניהול המערכת, שיינתן כנגד הקצאת מניות. יוער כי ביום 17.5.2018 פרסם שר האנרגיה עקרונות מדיניות המצורפים להצעת ההחלטה, שייכנסו לתוקף עם קבלת החלטת הממשלה ותיקוני החקיקה הדרושים ובהם נקבעה הרפורמה במשק החשמל והשינוי המבני בחברת חשמל כחלק מעקרונות המדיניות. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק משק החשמל, עלויות הנובעות מיישום עקרונות המדיניות, המפורטות לעיל, יוכרו בתעריף החשמל. כיון שכך, לא צפויה תוספת עלות לתקציב המדינה למעט כאמור לענין ההשקעה בחברת מנהל המערכת.

 

ו.  להלן נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק משק החשמל (תיקון מס' __) (רפורמה במשק החשמל), התשע"ח-2018

 

 

דברי הסבר

 

כאן הקלד את רושמי החוק

דברי הסבר

כללי

חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן – חברת החשמל) היא מונופול אנכי הפועל בכל מקטעי משק החשמל: ייצור, הולכה, חלוקה, הספקה וניהול המערכת. על אף שבשנים האחרונות החל מהלך של פתיחת מקטעי הייצור וההספקה לתחרות באמצעות הענקת רישיונות ליצרנים פרטיים, חברת החשמל עודנה הגורם הדומיננטי במשק ומהווה מונופול בכל המקטעים. חברת החשמל כמי שפועלת גם במקטע ניהול המערכת, אחראית לתפקוד יומיומי תקין של משק החשמל וכן לתכנון פיתוחו לטווח הארוך, ובכלל זה תכנון הקמת רשת החשמל ועריכת תחזיות ביקוש ארציות ואזוריות לטווח הארוך. פעילותה המקבילה של חברת החשמל בכל מקטעי משק החשמל מונעת התפתחות של תחרות.

במהלך השנים גובשו מספר רפורמות, וחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק או חוק משק החשמל) אף תוקן בהתאם להן. עם זאת, בפועל לא אירע שינוי ממשי. הרפורמות לא יושמו, ופעילותה של חברת החשמל עודנה מתנהלת לפי רישיונות שתוקפם מתבסס על סעיף 60 לחוק, שעניינו הוראות מעבר שמתארכות מעת לעת.

לשם שינוי מצב זה התגבשה רפורמה במשק החשמל וכן שינוי מבני בחברת החשמל. עיקרי הרפורמה הם הפרדת מקטע ניהול המערכת מחברת החשמל, השארת מקטע ההולכה וחלק ממקטע החלוקה בידי חברת החשמל, הגדלת התחרות במקטע הייצור על ידי מכירת חלק מתחנות הכח שבידי חברת החשמל ופתיחת מקטע ההספקה לתחרות. במסגרת המהלך, נחתם הסכם קיבוצי הכולל בין היתר צמצום מצבת כוח האדם. העובדים יפרשו תחת תנאי הפרישה הקיימים לעובדי חברת החשמל מהסכמי הפרישה האחרונים, ומעבר לכך הוסכם על תוספת של 1,250 ₪ לקצבה הפנסיונית של הפורשים. בהשלמת מהלך הפרישה תעמוד מצבת העובדים של החברה על 6400, ומצבת העובדים הארעיים תנוע בין 2600-ל-2900. מעבר לכך, הוסכם על  תוספת לקצבה הפנסיונית של 1,700 ₪ לעובדים הקבועים שיישארו בחברה, בכפוף להתקדמות הרפורמה ובהתאם לעמידה באבני דרך שונות כגון הוצאת מנהל המערכת, ומכירת חמישה אתרי ייצור, המפורטים בסעיף 60 לחוק משק החשמל בנוסחו המוצע בחוק זה.  כניסתו של ההסכם הקיבוצי לתוקף, מותנית בכמה תנאים, ביניהם קבלת תיקוני חקיקה על ידי הכנסת עד ליום 30 בנובמבר 2018. אחד מהתנאים לכניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי כולל הוראה שלפיה תשלום המס שיחול על עובדי חברת החשמל שלהם לפי ההסכם הקיבוצי חברת החשמל תרכוש תוספת לקצבה ממבטח חיצוני, יהיה רק בעת משיכת הקצבה ולפי המס החל עליה. יצוין כי על מנת שניתן יהיה לעמוד בתנאי זה ושההסכם הקיבוצי ייכנס לתוקף ישנן מספר חלופות אפשריות וביניהן: אישור של רשות המסים בדבר הסדר המס החל בהתאם לדין הקיים או בחינה של שינוי פקודת מס הכנסה בנושא זה לגבי רכישת תוספת לקצבה של מעסיקים בנסיבות דומות. בנוסף, ניתן יהיה לבחון שינוי ההסכם הקיבוצי כך שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין המאפשרות הסדר מס כאמור בהתאם לנהוג לגבי הסדרים קודמים.  

 

עלויות הרפורמה מסתכמות בכ- 7.1 מיליארד ש"ח בערכים מהוונים. מתוך סכום זה, כ-6.4 מיליארד ש"ח יוענקו כעלויות פרישה והגדלת הקצבה הפנסיונית לעובדים. מעבר לכך, לעמדת החברה יגרמו לה עלויות בגובה של כ-0.7 מיליארד ש"ח נוספים. במסגרת עלויות אלו נכללות עלויות הנובעות מהשינוי המבני ומהצורך להיערך אליו בחברה. בין היתר צפויות עלויות הקשורות בהכנת אתרי הייצור למכירה (לרבות התכנון הסטטוטורי, הקמת מבנים והעתקה של ציוד ותשתיות קיימים), עלויות התאמת מערכות המחשוב בחברה, עלויות בגין אירועי מס, ככל שיחולו בשל הרפורמה, עלויות מימון, עלויות אשר ייווצרו לחברה מהיותה מספק ברירת מחדל וכיו"ב. עלויות אלה מוערכות על ידי החברה בכ- 0.7 מיליארד ש"ח. לעלות זו תבוצע בקרת עלויות כמקובל, ע"י רשות חשמל.

ביום 17 במאי 2018 פרסם שר האנרגיה עקרונות מדיניות המצורפים להצעת ההחלטה, שייכנסו לתוקף עם קבלת תיקוני החקיקה הדרושים ובהם נקבעה הרפורמה במשק החשמל והשינוי המבני בחברת החשמל כחלק עקרונות המדיניות. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק משק החשמל, עלויות הנובעות מיישום עקרונות המדיניות, המפורטות לעיל, יוכרו בתעריף החשמל. כיון שכך, לא צפויה עלות לתקציב המדינה למעט לענין ההשקעה בחברת מנהל המערכת.

לשם מימוש הרפורמה, נדרש תיקון חוק משק החשמל (ומוצע אף לתקן בתיקון עקיף את חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998).

סעיף 1

מוצע לתקן את סעיף המטרות כך שיכלול גם התייעלות  אנרגטית.

סעיף 2

מוצע לתקן את סעיף ההגדרות כך שתתווסף פעילות חדשה במשק החשמל - אגירה. מדובר בהתפתחות טכנולוגית המאפשרת אגירת אנרגיה לצורך המרתה לאנרגיה חשמלית והזרמתה לרשת החשמל. מאחר שאגירה היא פעילות שעשויה להידרש לייצור, הולכה וחלוקה, ובנוסף היא עשויה להוות פעילות עצמאית בפני עצמה שאינה נלווית לרישיון אחר, ישנו צורך להסדיר את הפעילות בתחום זה, על מנת שלא לפגוע בתחרות במשק החשמל. בנוסף מוצע להוסיף מספר הגדרות הנדרשות להסדרת מתן רישיונות לחלוקה או קביעה כי מדובר בצרכן, ובהן "דרך ציבורית", "חטיבת קרקע" ו- "צרכן". כמו כן, מוצע  להגדיר "מונה" לצורך הכללת פעילות הנוגעת לכך ברישיון החלוקה ורישיון ההולכה.

בנוסף מוצע לתקן את הגדרת תעריפים כך שתכלול גם תעריפים שיהא על חברת החשמל לשלם למי שיהיה בעל רישיון לניהול המערכת. נכון להיום מתייחסת ההגדרה לתעריפים שמשלמים צרכן, בעל רישיון יצור עצמי ויצרן חשמל פרטי. מאחר שחברת החשמל אינה אחד מאלה, אלא בעל רישיון ספק שירות חיוני שקבל את התשלומים, לא היה צורך להסדיר את התשלומים בגין השירותים שנותנת חברת החשמל לעצמה. עם זאת, מכיוון שבעקבות הרפורמה חברת החשמל לא תעסוק בפעילות ניהול מערכת, נוצר צורך לתקן את ההגדרה כך שתכלול את התעריפים שתשלם חברת החשמל לבעל רישיון לניהול המערכת. בנוסף מוצעים תיקונים טכניים בשם משרד האנרגיה ושר האנרגיה, שנקראו בעבר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. 

סעיף 3

כאמור לעיל, בסעיף 2 הוצע לתקן את הגדרת "פעילות" כך שתכלול גם אגירה. בהתאם לסעיף 3(א) לחוק, לא ניתן לבצע פעילות אגירה ללא רישיון. לפיכך מוצע לקבוע כי אדם שמבצע אגירה עד להיקף מסוים אותו תקבע רשות החשמל, לא יהיה מחויב ברישיון. בנוסף מוצע לקבוע כי מי שהיה זכאי לפי סעיף 4(ב2)(ג) לחוק משק החשמל בנוסחו המוצע בסעיף 4 לחוק זה, לקבל רישיון חלוקה לו היה מגיש את בקשתו עד ליום כ בסיוון התשע"ח (3 ביוני 2018), בהיותו מבצע פעולת חלוקה, לא יהא חייב בקבלת רישיון חלוקה, אלא יוגדר כצרכן, ורשות החשמל רשאית, כאמור בהגדרת צרכן, להתיר לו לעסוק בחלוקה על אף היותו צרכן.

סעיף 4

מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק משק החשמל, האוסר על מתן רישיון ליותר מפעילות אחת לאדם אחד, ואשר מונה את החריגים לאיסור זה, כך שבעל רישיון חלוקה יהיה בעל רישיון הספקה לכל צרכן בתחום בו הוא מבצע חלוקה, שאינו מקבל שירותי הספקה מבעל רישיון הספקה אחר. למעשה, בכך יש הפיכה של כל בעל רישיון חלוקה ל"מספק ברירת מחדל" של הצרכנים בתחום החלוקה שלו, וזאת על מנת לאפשר לכלל הצרכנים לקבל שירותי אספקה ולתת מענה לצרכנים שבעלי רשיונות ההספקה לא ירצו -במסגרת התחרות בין בעלי רישיונות ההספקה- להציע להם שירותי הספקה. 

יוער כי נכון להיום בעל רישיון לניהול המערכת רשאי לעסוק בייצור בהיקף שלא יעלה על 5% מהיקף כושר הייצור במשק. מוצע לבטל היתר זה על מנת למנוע ניגוד עניינים בין פעילות ניהול המערכת ובין פעילות הייצור, כפי שקיים כיום.

מאחר שלפי מבנה המשק ברפורמה, חברת החשמל תעסוק בהולכה, חלוקה והספקה, מוצע לאפשר הענקת רישיונות אלו לחברה ממשלתית.

עוד מוצע לאפשר מתן רישיון אגירה לבעל רישיון אחר, וזאת בהתאם לסוג הרישיון שיש בידיו. כאמור, אגירה היא פעילות שיכולה להיות נלווית למספר פעילויות במשק החשמל ובכלל זה ייצור, הולכה וחלוקה. מאפייני אגירה שתבוצע על ידי בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, אינם זהים לאגירה שתבוצע על ידי בעל רישיון ייצור. למען הסר ספק מובהר כי אין כל מניעה להענקת רישיון אגירה למי שאינו בעל רישיון לפעילות אחרת.

במסגרת הרפורמה במשק החשמל, חברת החשמל תישאר מונופול במקטעי ההולכה והחלוקה. ואולם במקטע החלוקה ישמר המצב הקיים באשר לגורמים הזכאים לקבל רישיונות חלוקה (המכונים בחלקם "מחלקים היסטוריים") וזאת בהיקף שלא יעלה על 10% מהיקף הצריכה השנתי במשק בתוספת שיעור בגידול הצריכה השנתית בשטחי החלוקה של אותם זכאים. בהתאם לכך מוצע לתקן את סעיף 4 כך שיפרט את הגופים שניתן לתת להם רישיון חלוקה בהיקף המפורט. יוזכר כי מי שהיה זכאי לקבל רישיון חלוקה אך לא הגיש בקשה שכזו, יחשב לפי סעיף 3(ד) לחוק משק החשמל בנוסחו המוצע, כצרכן, והרשות תהא רשאית להתיר לו לעסוק בחלוקה אף ללא קבלת רישיון כאמור בהגדרת צרכן.

סעיף 5

מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק משק החשמל, שעניינו הוראות שיש לכלול ברישיונות, כך שהוראות הרישיונות יותאמו למבנה החדש של המשק בעקבות הרפורמה ויאפשרו תחרות, כלהלן:

מוצע לכלול ברישיון הולכה וברישיון חלוקה חובה לגלות את המידע שהתקבל ממונה שהתקין בעל הרישיון בהתאם לאמות מידה שתקבע הרשות. בכך יתאפשר למשל לקבוע כי יש לגלות מידע לבעלי רישיונות הספקה על מנת שיהיה בידיהם המידע הדרוש לבנית מודל עסקי והצעתו לצרכנים. כמו כן, יתאפשר לקבוע כי יש לגלות מידע לבעל רישיון לניהול המערכת, על מנת שזה יוכל לבצע את פעילותו, ובכלל זה איזון בין ההיצע של החשמל והביקוש לו.

בנוסף, נכון להיום מעוגנת בסעיף 5(ב) לחוק החובה על בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרכוש חשמל מיצרן חשמל פרטי. חברת החשמל אינה נכללת בהגדרת יצרן חשמל פרטי, ומכיוון שבעקבות העברת פעילות ניהול המערכת לחברה נפרדת, לא חברת החשמל היא שתרכוש את החשמל, יש צורך לחייב בעל רישיון ספק שירות חיוני לרכוש חשמל גם מחברת החשמל. על כן מוצע לתקן את סעיף 5(ב) לחוק כך שחובת הרכישה של ספק שירות חיוני תחול כלפי בעל רישיון ייצור. בנוסף מוצע לחייב לרכוש חשמל מצרכן. מדובר בתיקון טכני, שכן רכישה מצרכנים (בין כאלו הנופלים לגדר סעיף 3(ב) לחוק ובין אחרים), מבוצעת כבר כיום במסגרת הסדרות רשות החשמל בענין התעריפים.

בנוסף, מוצע להוסיף לרישיון לניהול המערכת חובה לרכוש ולאחסן דלק לצורך הקצאתו ומכירתו לבעלי רישיונות ייצור לרבות בשעת מחסור. חובה זו תחל החל ממועד שייקבע לאחר מתן הרישיון לניהול המערכת, על מנת לאפשר לבעל רישיון לניהול המערכת להתבסס לפני שיטול על עצמו מחויבות זו. כאמור בתיקון המוצע לסעיף 60, עד למועד בו בעל רישיון ניהול המערכת יבצע פעולה זו של רכישת והקצאת הדלקים, היא תמשיך ותבוצע על ידי חברת החשמל, אשר מבצעת אותה כיום.

בנוסף, מוצע לכלול בהוראות רישיון חלוקה הוראות הנוגעות למספר נקודות החיבור. כך  תחול חובה להתקין בכל חטיבת קרקע, כהגדרתה לעיל, נקודת חיבור אחת למעט במקרים המפורטים בתיקון, כגון בבית משותף בו כל דירת מגורים, וכן השטח המשותף, יקבלו חיבור נפרד. כמו כן, לבקשת צרכן ניתן יהיה להתקין נקודות חיבור נוספות. בנוסף יכלול הרישיון הוראה מהו האזור בו תבוצע החלוקה, והדבר ייעשה כך שלא יהיו אזורי חפיפה בין שטחי חלוקה של בעלי רישיונות שונים.

 

סעיף 6

סעיף 6 מונה מגבלות על הענקת רישיונות מסוימים למי שמחזיק בבעלי רישיונות אחרים. מוצע לתקן סעיף זה בהתאם למבנה המשק המוצע ברפורמה. כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 4, מכיוון שמוצע לבטל את ההיתר הקים כיום בסעיף 4(ב1) לחוק לבעל רישיון לניהול מערכת לעסוק בייצור, יש לבטל אף את הסיפא לסעיף 6(ד1) המפנה לסעיף 4(ב1) האמור.

בנוסף,  מכיוון שחברת החשמל תמשיך להיות בעלת רישיון הולכה, תהא רשאית להקים חברה בת שתקים ותתפעל שתי יחידות ייצור באתר אורות רבין כמפורט בסעיף 60 לחוק, וכן ישנה כוונה להתיר לחברת החשמל לעסוק בהולכה וחלוקה כמונופול (כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 4),  מוצע לבטל את סעיף 6(ו) האוסר על הענקת רישיון הולכה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור או בבעל רישיון חלוקה. כמו כן מוצע לבטל  את האיסור בסעיף 6(ח)(2) ו-(3) להעניק רישיון חלוקה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון יצור ויחזיק למעלה מ-10% מהיקף חלוקה או למי שיחזיק למעלה מ-25% מהיקף החלוקה.

 

סעיף 7

לשם התאמת הסעיף לנוסח הגדרת רישיון  לניהול המערכת, מוצע להוסיף בסעיף זה את המילה "ההשנאה" בכל מקום בו מופיע מערכת ההולכה. כך שבעל רישיון הולכה יחויב לפעול לפי תכנית הפיתוח של בעל רישיון לניהול המערכת הן לענין הולכה והן לענין השנאה.

 

סעיף 8

מוצע לתקן את סעיף 8 שעניינו שיקולים למתן רישיון כך שעל השיקולים שהרשות צריכה לשקול בעת מתן רישיון, יתווסף שיקול של התאמת מבנה המשק לביצוע הפעילות ברישיון המבוקש.

סעיף 9

מכיוון שעל פי הרפורמה, המדינה תחזיק אמצעי שליטה הן בחברת החשמל, והן בחברה שתקבל רישיון לניהול מערכת, מוצע לתקן את הסעיף כך שיובהר שהוראותיו אינן חלות על המדינה. יוער כי החרגה כאמור קיימת נכון להיום לפי סעיף 13(ג). עם זאת, מוצע לקבוע במפורש כי המדינה מוחרגת מהאיסורים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

סעיף 10

כאמור לעיל, לאחר הרפורמה פעילות ניהול המערכת לא תהא בידי חברת החשמל, אך חברת החשמל תמשיך לייצר חשמל לאחר הרפורמה. משכך, מוצע לתקן את סעיף 17(א)(2) לחוק, שעניינו חובת בעל רישיון ספק שירות חיוני לרכוש חשמל מיצרן חשמל פרטי, כך שעל מנהל המערכת שהוא ספק שירות חיוני תחול חובה כאמור לרכוש חשמל גם מחברת החשמל.

סעיף 11

מוצע לתקן את סעיף 17א לחוק שעניינו ביטול רישיון ספק שירות חיוני בשל אי ביצוע תשלום, כך שניתן יהיה לבטל רישיון ספק שירות חיוני גם בשל אי עמידה בתנאי הרישיון ובשל אי גילוי מידע כקבוע בתיקון המוצע לסעיף 5 לחוק.

סעיף 12

מוצע לתקן את סעיף 19 שעניינו תכנית פיתוח כך שבמקום שחובת הגשה תחול על בעל רישיון ספק שירות חיוני, תחול החובה על בעל רישיון לניהול מערכת ובעל רישיון חלוקה, כלומר בעל רישיון הולכה לא יחויב להגיש תוכנית פיתוח. הדבר נובע מכך שבעל רישיון הולכה יפעל בהתאם לתכנית הפיתוח שהגיש בעל הרישיון לניהול המערכת (כאמור בסעיף 7(א)(5) לחוק והן כאמור מהסיפא לסעיף 19(א) לחוק  הקובעת "לא יפעל בעל רישיון ספק שירות חיוני אלא בהתאם לתכנית שאושרה" וכאמור בהגדרת בעל רישיון ספק שירות חיוני נכלל גם בעל רישיון הולכה). בעל רישיון לניהול המערכת יגיש בין יתר תכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה ואילו בעל רישיון חלוקה יגיש  תכנית הפיתוח לרשת החלוקה.

הסעיף מטיל חובה על בעל רישיון לניהול מערכת להתייעץ עם בעל רישיון ההולכה בנוגע ללוחות הזמנים הקבועים בתוכנית פיתוח ובנוגע לחלופות לפעולות הכלולות בתוכנית הפיתוח. מוצע להסדיר בסעיף את אופן ההתנהלות במקרה של חילוקי דעות בין בעל רישיון לניהול מערכת לבין בעל רישיון הולכה.

בנוסף מוצע לקבוע כי בעל רישיון לניהול מערכת רשאי לכלול בתוכנית הפיתוח מתקני חשמל המשמשים לאגירה. מובן כי כמו בכל פעולה, אף בענין זה יהא עליו לפעול בהתאם להוראות רשות החשמל. הדברים מודגשים לאור המאפיין המיוחד של האגירה שהוזכר בדברי ההסבר לסעיף 2, לפיהם אגירה יכולה להיות פעילות נלווית הן להולכה והן לייצור.

מוצע לקבוע כי בעל רישיון חלוקה שמגיש תכנית פיתוח לרשת החשמל המשמשת לחלוקה יונחה על ידי בעל רישיון לניהול מערכת, בכל ההיבטים הקשורים בממשקים שבין מערכת ההולכה למערכת החלוקה שלהם השפעה מערכתית.

כאמור לעיל, אגירה יכולה להיות פעילות נלווית לחלוקה, ועל כן מוצע לאפשר לבעל רישיון חלוקה לכלול בתוכנית הפיתוח מתקני אגירה. כמובן שעל בעל רישיון החלוקה לפעול, בהתאם להוראות רשות החשמל.

בהתאם לסעיף 19(ב), במקרה שבו בעל רישיון לא הגיש תכנית פיתוח, שר האנרגיה הוא זה שקובע את התוכנית, לאחר התייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר. מאחר שהגשת תכנית פיתוח לרשת החשמל המשמשת לחלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה צריכה להיעשות על פי הנחיות מנהל המערכת, מוצע שבמקרה שבו בעל רישיון חלוקה לא הגיש תוכנית פיתוח לרשת החשמל המשמשת לחלוקה, טרם קביעת תכנית כאמור יתייעץ שר האנרגיה גם עם בעל רישיון לניהול מערכת בנוגע לממשקים שבין מערכת ההולכה לבין מערכת החלוקה.

 

 סעיף 13

מוצע לבטל את סעיף 20(א) שקובע "על פי בקשתו של יצרן חשמל פרטי, תקבע הרשות ברשיונו כי הוא רשאי למכור חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני או למוכרו לאחר.".

סעיף 14

על מנת לאפשר לשר האנרגיה, האמון על המשק בשעת חירום, לקבל החלטות בשעת חירום שעניינן מתן מענה לצרכים הנובעים מזמן חירום, ושנדרש לביצוע בזמן החירום, מוצע לתקן את סעיף 31(ב), שעניינו קביעת תעריפים, כך שעלויות הנובעות מהחלטות אלו יוכרו במסגרת התעריף כעלות של ספק שירות חיוני. בדומה לכל עלות אחרת גם על יישום החלטות אלו תבצע הרשות בקרת עלויות.

 

סעיף 15

כיום קבוע בחוק משק החשמל הסדר המאפשר לבעל רישיון להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע פעולות שונות לצורך מילוי תנאי רישיונו. ההסדר מחייב  קבלת הסכמה של בעל המקרקעין או קבלת הרשאה מהמנהל. מוצע לאפשר לבעל רישיון אשר נדרש לבצע פעולה דחופה שחיונית למניעת נזק לאדם או לרכוש, להיכנס למקרקעין גם בלא הסכמה או הרשאה, ובלבד שיודיע על כך בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מביצוע הפעולה.

 סעיף 16

מוצע להוסיף לשיקולים שעל שר האנרגיה לשקול בבואו לקבוע מדיניות בנושא של תמהיל מקורות האנרגיה, אשר ישמשו לייצור חשמל, גם שיקולים של ביטחון אנרגטי, איכות סביבה ובריאות הציבור.

 

סעיף 17

מוצע להאריך את הרישיונות שבידי חברת החשמל כיום, עד למתן רישיון אחר לחברת החשמל או לחברת מנהל המערכת או עד למועד בו תחל חברת מנהל המערכת לרכוש ולהקצות דלקים והכל לפי המאוחר מביניהם, כך שכל פעילות או חלק ממנה שיינתן לה רישיון תוצא מידי חברת החשמל. כך יתאפשר לחברת החשמל להמשיך לרכוש ולהקצות דלקים אף לאחר שיינתן רישיון לניהול המערכת לחברה אחרת, עד למועד שבו חברת מנהל המערכת תעסוק בפעילות זו. הארכת הרישיונות מותנית בכך שחברת החשמל לא תתחרה במקטע ההספקה אם שיעור לקוחותיה לא ירד מהסך המוצע בסעיף במסגרת זו. עם זאת,  רישיונות הייצור של חברת החשמל ליחידות הייצור שבאתרים שבכוונתה למכור, יוארכו עד למועד הצפוי למסירת החזקה באתרים לרוכשים. במידה ותהא דחיה במועד המסירה לרוכש, מוסמכת רשות החשמל באישור שר האנרגיה, להאריך את תוקף הרישיונות ובלבד שמשך כל הארכה לא יעלה על חצי שנה. רישיונות הייצור ליחידות הייצור שבאתרים שאין לעת זו בכוונת חברת החשמל למכור, יוארכו עד סוף החיים ההנדסי של יחידות הייצור (כל רישיון יוארך עד תום משך חייה ההנדסיים של יחידת הייצור שעבורה ניתן) . ייאסר  על חברת החשמל וחברת בת שלה לעסוק בייצור ובפעולות נוספות (וזאת במטרה להגביר את התחרות במקטע זה, לנצל את יתרונות המגזר הפרטי ולמקד את החברה בפעילות ההולכה) למעט לצורך הקמת שתי יחידות ייצור באתר אורות רבין והכל כמפורט בסעיף המוצע, ולמעט לענין השאלת עובדים לרוכשי אתרי הייצור שיימכרו. יובהר כי בכל מקרה יאסר על החברה וחברה בת שלה לבצע שחלוף.

סעיף 18

מוצע לתקן את סעיף 62 לחוק משק החשמל כך ששר האוצר ושר האנרגיה יהיו רשאים לאשר הסכם המסדיר את חלוקת הנכסים והזכויות בין  חברת החשמל ובין המדינה אם ראו כי יש באישורו תועלות משקיות, ובלבד שחלוקה כאמור לא תחויב במס לפי כל דין ולא יראו זאת כמכירה לענין חוקי המס והכל כמפורט בסעיף המוצע. כך מוצע לקבוע כי העברת הנכסים והזכויות על שם המדינה, לרבות רישומם על שמה, וכן הותרת יתרת הנכסים והזכויות בידי חברת החשמל, לא ייחשבו כמכירה לפי כל דין. כך למשל, לא יראו בעצם העברת הנכסים למדינה או הותרתם בידי החברה כמימוש זכות המחייבת תשלום היטל השבחה. יוסבר כי חברת החשמל לישראל בע"מ פעלה בהתאם לזיכיון שפקע בחודש מרץ 1996. חוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996 (להלן - החוק), מסדיר את פעילות משק החשמל מאז, ובין היתר החליף את משטר הזיכיונות ברישיונות.

 

בעניין הנכסים והזכויות שלגביהם חברת החשמל אינה זכאית לפיצוי מהמדינה, נקבעה בסעיף 62 לחוק האפשרות של המדינה לערוך הסדר עם חברת החשמל, לגבי ערך הנכסים שיירכשו על ידי החברה. עם זאת, עד היום לא נערך הסדר כאמור בסעיף קטן 62(ב) נוכח קשיים ביישומו, וגם לא נקבעו הוראות בידי השרים, כאמור בסעיף קטן (ג). מעבר לכך, סבורים הגורמים המקצועיים במדינה כי גם לו ניתן היה ליישם את ההסדר, הרי שהסדר כאמור אינו מביא לידי ביטוי את טובת המשק, ובכלל זה את טובתה של חברת החשמל אשר הממשלה היא בעלת המניות בה. ביום 3 בינואר 2018 נחתם הסכם בין המדינה ובין חברת החשמל להסדרת נכסיה בכפוף לתיקון הוראות החוק (להלן – ההסכם). עקרונות ההסכם שנחתם בין המדינה ובין חברת החשמל הם כדלקמן:

 

1. זכויות חברת החשמל ב-16 נכסים המפורטים בהסכם ירשמו על שם המדינה והנכסים ימסרו לחזקת המדינה בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם.

2. עם מימוש הסדר הנכסים כמפורט בהסכם, החברה תהא רשאית לפרוע את הקרן של אגרות חוב צמיתות למדינה בערך הנומינאלי של הקרן בסך של כ- 15 מיליוני ש"ח.  ערכן של אגרות החוב בספרי החברה (דוח כספי לשנת 2016) עומד על כ-2.5 מיליארד ₪ כאשר זרם תקבולי הריבית עומד על כ- 130 מיליון ש"ח מדי שנה. חלק מתנאי האיגרת היו כי "החברה תהא רשאית, לפי בחירתה, לפרוע את סכום קרן ההלוואה במקרה של העברת מפעלה למדינה עם תום תקופת זיכיון החשמל או במקרה של רכישת מפעלה על ידי המדינה בהתאם להוראות פקודת זיכיון החשמל כמפורט בפקודות זיכיונות החשמל, 1927 על כל תוספותיה". סעיף 62 לחוק קבע הסדר חלופי להעברת המפעל למדינה כפי שנקבע בזיכיון החברה. בהתקיים הסדר של נכסיה של חברת החשמל, יתאפשר לחברת החשמל לפרוע את הקרן של האג"ח הצמיתה בסך של כ-15 מיליון ש"ח.

3. חוב חברת החשמל לבנק לפיתוח התעשייה אשר הומחה למדינה, יומר לחוב שקלי צמוד מדד, ייפרס מחדש והריבית שלו תותאם לתנאי השוק. שווי הפריסה והתאמת הריבית עומד על כ-300 מיליון ש"ח.

4. חברת החשמל תקבל מרשות מקרקעי ישראל סך כולל של 780 מיליוני ש"ח בגין פינוי ובינוי חלופי בעקבות המעבר לגן שורק, וחלק מעלויות השימור והפינוי במתחם רידינג, בכפוף לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

5. זכויות חברת החשמל ביתרת נכסיה יוותרו בידי החברה בהתאם לזכויות שהיו בידיה לפני חתימת ההסכם (בעלות, חכירה, בר רשות, פיתוח, דיירות מוגנת וכד'), מבלי שתחולנה מגבלות הנובעות מהזיכיון או מפקיעתו.

6. מסירת הנכסים למדינה ורישומם על שמה כאמור בסעיף 1 לעיל או הותרת יתרת הנכסים בידי חברת החשמל כאמור בסעיף 5 לעיל לא יקימו עילה לתשלום חובה כלשהו, בין אם למדינה ובין אם לרשות מקומית או תאגיד.

 

בנוסף לכל האמור, לגבי נכסים מסוימים שחברת החשמל חוכרת מרשות מקרקעי ישראל, ההסכם קובע מנגנוני תימרוץ לפינוי עתידי של נכסים שלא יידרשו לחברת החשמל לצרכי פעילותה והחזרתם לרשות מקרקעי ישראל.

כאמור לשם הסדרת הנושא מוצע לאפשר לשר האוצר ולשר האנרגיה לאשר הסכם עם חברת החשמל לגבי אופן חלוקת הנכסים חלף ההוראות שקבועות בסעיף, וכן לקבוע כי חלוקת הנכסים כאמור בסעיפים 1 ו-5 לא תהווה אירוע מס בהתאם לכל דין. 

 

סעיף 19

מכיוון שבסעיף 12 לחוק זה מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק כך שבעל רישיון הולכה לא יגיש תכנית פיתוח, ומי שיגיש הוא בעל רישיון לניהול המערכת ולפי אותה תכנית יפעל בעל רישיון ההולכה, מוצע להבהיר שהשרים רשאים במסגרת תקופת מעבר לאשר תכנית פיתוח שהוגשה על ידי בעל רישיון ההולכה ואף לדרוש מבעל רישיון ההולכה כי יתקן את התכנית טרם שתאושר. בנוסף מוצע לאפשר כי בעל רישיון ההולכה יגיש תכנית פיתוח שתאפשר תכנון סטטוטורי באתרים בהם מצויות יחידות הייצור המנויות בסעיף 60 לחוק משק החשמל כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה ואשר צפויות להימכר, על מנת שניתן יהיה לקדם תכנון כאמור אף לפני תחילת פעילותו של בעל רישיון לניהול המערכת.

 

סעיף 20

לשם עידוד כניסת רכב חשמלי למשק הישראלי, מוצע לפטור בהוראת שעה בת 6 שנים מחובת רישיון אספקה לעמודי טעינה לרכב חשמלי.

 

סעיף 21

מוצע לתקן את החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998 כך שהחברה שצפויה לקבל רישיון לניהול מערכת תתווסף לתוספת השנייה ולתוספת החמישית לחוק. כיום חברת החשמל מנויה בתוספות אלו, ומאחר שגם חברת מנהל המערכת תהיה בעל רישיון ספק שירות חיוני יש להוסיפה לתוספות הללו.