|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1] וסעיף 43(ב) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969,[2] ולאחר התייעצות עם שר הכלכלה אני מתקינה תקנות אלה: |
|||||||
|
החלפת תקנה 7 |
1. |
במקום תקנה 7 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 יבוא: |
|||||
|
|
|
"תחולה ושמירת דינים |
7. |
(א) תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בתי הדין לעבודה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על עיון במידע המצוי בתיק בית משפט יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) עיון במידע שנוצר בידי רשות ציבורית, כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998, או בשבילה, יתאפשר לפי תקנות אלה ולפי חוק חופש המידע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עיון במידע שנוצר שלא בידי רשות ציבורית, כאמור בפסקה (1) או בשבילה, יתאפשר לפי תקנות אלה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תקנות אלה אינן באות לגרוע מסמכות שהוקנתה בדין לבעל תפקיד לדרוש מידע המצוי בתיק בית משפט ." |
|
דברי הסבר
בעקבות פסק הדין בעת"מ 17719-10-15 גלידר נ' מח"ש (פורסם בנבו, להלן – עניין גלידר), נבחנו במשרד המשפטים תיקוני חקיקה אפשריים על מנת להסדיר את היחס בין הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע) לבין תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). על המצב המשפטי כיום, ישנה אי בהירות לגבי היחס בין חיקוקים אלה. סעיף 20 לחוק חופש המידע קובע כי "אין בהוראות חוק חופש המידע לגרוע מתוקפו של חיקוק המסדיר באופן אחר גילוי או מסירה של מידע שבידי הרשות הציבורית." ואולם תקנה 7(ב) לתקנות בנוסחם כיום, קובע כי "הוראות תקנות אלו באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן".
על פי ההסדר המוצע מוצע להבחין בין מידע המצוי בתיק בית משפט שנוצר על ידי רשות ציבורית, לבין מידע שנוצר על ידי צד אחר. מוצע לקבוע כי עיון במידע המצוי בתיק בית המשפט שנוצר על ידי רשות ציבורית או עבורה יתאפשר הן לפי חוק חופש המידע והן לפי תקנות העיון – מבקש המידע יכול לבקש לעיין במידע שכזה, בהתאם לשיקול דעתו. לעומת זאת, עיון במידע המצוי בתיק בית המשפט שלא נוצר על ידי רשות ציבורית יתאפשר לפי תקנות העיון בלבד. כך, בשל התפיסה לפיה הגורם המתאים להכריע בבקשות עיון מעין אלה הינו גורם שלישי ניטרלי, ולא הרשות הציבורית אשר במקרה זה הינה גם צד בהליך משפטי.