|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(ג) ו-17 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה[3], אני מתקינה תקנות אלה: |
|||||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנת משנה 1 לתקנות רואי חשבון, התשט"ז-1955[4] (להלן – התקנות העיקריות) יבוא: |
|||
|
|
|
|
(א) בפרט (1) במקום המילים "שמלאו לו 23 שנה" יבוא "שהוא בגיר". |
||
|
|
|
|
(ב) בפרט (3) לאחר המילים "במשרד רואה חשבון בישראל או מחוצה לה" יבוא "או במקום התמחות אחר שהוכר בידי המועצה". |
||
|
תיקון תקנה 21 |
2. |
בתקנה 21 לתקנות העיקריות יבוא: |
|||
|
|
|
|
(א) בסופה של תקנת משנה (א) יבוא: "(4) רואה חשבון העוסק ברציפות בראיית חשבון שנתיים לפחות, שהיה מוסמך בעבר לאמן מתמחים לפי פרטים (1) עד (3) בתקנת משנה זו, ושהמועצה הרשתה אותו לשמש מאמן.". (ב) בתקנת משנה (ב), במקום המילים "כאמור בתקנת משנה (א)(2) או (3)" יבוא "כאמור בתקנת משנה (א)(2) עד (4)". |
||
|
תיקון תקנה 25א |
3. |
בתקנה 25א לתקנות העיקריות יבוא: |
|||
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "פחותה מששה חדשי התמחות" יבוא "פחותה מארבעה חדשי התמחות". |
||
|
|
|
|
(ב) בסופה, בפרט (9), המילים ", ובלבד שלא תוכר תקופת התמחות שאורכה קצר מארבעה חודשים" - יימחקו. |
||
|
תיקון תקנה 25א1 |
4. |
בתקנה 25א1 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום המילים "ארבעה עשר שבועות מתוך חופשת הלידה" יבוא: "התקופה הקבועה בסעיף 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954". |
|||
|
ביטול תקנה 32 |
5. |
תקנה 32 תימחק. |
|||
|
תיקון תקנה 47(א) |
6. ב |
בתקנה 47(א) לתקנות העיקריות יבוא: |
|||
|
|
|
|
(א) תקנת משנה (1)(ג) תימחק, ובמקומה יבוא: "(ג) בקשה לפטור מבחינות 300"; (ב) בתקנת משנה (4)(א) במקום הסכום האמור בה יבוא "316"; (ג) בתקנת משנה (4)(ב) במקום הסכום האמור בה יבוא "443"; (ד) בתקנת משנה (4)(ג) במקום הסכום האמור בה יבוא "110". |
||
|
תחילה
|
7. |
תחילתן של הוראות תקנה 6 לתיקון זה ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019). |
|||
______ התשע"ח
(______ 2018)
איילת שקד שרת המשפטים
דברי הסבר
התיקון המוצע נוגע למספר נושאים – חלקו נועד להבהרת החקיקה הקיימת ולאחידות חקיקתית, חלקו נועד ליתן מענה למצבים ייחודיים שהתעוררו בפני מועצת רואי חשבון והצריכו פתרון חקיקתי, וחלקו מהווה הסדר משלים להצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ז-2017. בנוסף מוצעים תיקונים לעניין אגרות, בהתאם לבחינה תקציבית שנערכה במשרד המשפטים.
סעיף 1
מוצע להתאים את נוסח תקנה 1 לתקנות להוראות חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 (להלן – חוק רואי חשבון). בתיקון מס' 7 לחוק רואי חשבון משנת 2002 – חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה), תשס"ב-2002 – תוקן חוק רואי חשבון כך שדרישת הגיל שהייתה קבועה בסעיף 4(א) לעניין תנאים למתן רישיון בידי המועצה, בוטלה, ובמקומה נקבע כי די בהיותו בגיר. ההוראה המקבילה שבתקנות רואי חשבון לא תוקנה בהתאם. מוצע אפוא להתאימה, למען הבהירות.
בנוסף, מוצע לתקן את נוסח תקנת משנה (3) – "שהתמחה בראיית חשבון שנתיים לפחות, במשרד רואה חשבון בישראל או מחוצה לה" – ולהוסיף "או במקום התמחות אחר שאושר בידי המועצה", על מנת להתאים את נוסח הדרישה להוראת תקנה 21(א) לתקנות, המאפשרת אימון מתמחים אצל רואה חשבון שכיר העובד במוסד ציבורי או במפעל עסקי שאישרה המועצה לאחר שהשתכנעה כי ההכשרה הנרכשת בהם שוות ערך להתמחות לפי התקנות.
סעיף 2
מוצע לקבוע בתקנה 21, המגדירה את המוסמכים לאמן מתמחים בראיית חשבון, כי גם רואה חשבון העוסק ברציפות בראיית חשבון שנתיים לפחות, שהיה מוסמך בעבר לאמן מתמחים לפי תקנות משנה (1) עד (3), ושהמועצה הרשתה אותו לשמש מאמן, יוכל לאמן מתמחים בראיית חשבון. הוראה זו נועדה לתת מענה למצבים בהם רואי חשבון היו מוסמכים בעבר לאמן מתמחים, בהתאם לוותק עבודתם, אך בשלב מסוים נקטעה תקופת העיסוק הרצוף על ידם בראיית חשבון, כנדרש בתקנות, עקב הקפאת רישיון או עיסוק בתחום אחר. בהתחשב בכך כי רואי חשבון אלו הם בעלי ניסיון מתאים לאימון מתמחים בהסתכלות ארוכת טווח, מוצע לקצר לעניין רואי חשבון אלו את תקופת העיסוק הרצוף לשנתיים, ולקבוע כי הדבר מותנה באישור המועצה, בדומה להסדר הקבוע לגבי רואי חשבון שכירים.
סעיף 3
מוצע לקבוע כי תקופת ההתמחות שלגביה תתקיים חזקת אי הכרה לצורך מניין ההתמחות תפחת משישה חודשים לארבעה חודשים. זאת, בהשוואה לכלל 15(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), התשכ"ב-1962, שם נקבעה תקופת של 60 יום, ובשים לב להתמחות הקצרה יותר (שנה וחצי) במקצוע עריכת הדין. כמו כן, מוצע להרחיב את שיקול הדעת של המועצה להכיר בתקופות קצרות יותר למניין ההתמחות במקרים של נסיבות מיוחדות ומוצדקות, ולבטל את ההגבלה על הכרה בתקופת התמחות שאורכה קצר מארבעה חודשים. זאת, על מנת לאפשר למועצה ליתן מענה למצבי קיצון שאינם מנויים בתקנה 25א, אשר עשויים להצדיק הכרה גם בתקופות קצרות יותר לצורך מניין תקופת ההתמחות.
סעיף 4
מוצע לתקן את תקנה 25א1 הנוקבת בארבעה שבועות מתוך חופשת הלידה לתיקון האחרון בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 לחוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017, המאריך את חופשת הלידה הבסיסית לחמישה עשר שבועות. מוצע להפנות לסעיף 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, על מנת לייתר התאמות נוספות בעתיד.
סעיף 5
מוצע למחוק את תקנה 32, הקבוע כי "המועצה רשאית למנות מתוך חבריה ועדות ולהעניק להן סמכויות לפי תקנות 2, 9, 20(ב) ו- 22". זאת, לאור סעיף 6 לתיקון מס' 9 לחוק רואי חשבון, המסמיך את המועצה להקים ועדות משנה ממליצות בנושאים שתראה לנכון ולמנות אליהן גם מי שאינם חברי מועצה: "המועצה רשאית למנות ועדות משנה לעניינים שונים, ולאצול להן מסמכויותיה, ואולם החלטותיהן של ועדות משנה יובאו לאישור המועצה; בוועדת משנה יכול שיכהנו חברים שאינם מקרב חברי המועצה".
סעיף 6
בהתאם לבחינה תקציבית שנערכה במשרד המשפטים, מוצע להפחית את האגרה השנתית שנדרשים לשלם רואי חשבון. באשר לרואי חשבון בוותק של עד 5 שנים, מוצע להפחית את האגרה מ- 406 ₪ ל- 316 ₪ (הפחתה של כ-22%), באשר לרואי חשבון בוותק של 5 שנים ומעלה מוצע להפחית את האגרה מ-569 ₪ ל- 443 ₪ (הפחתה של כ-22%), ובאשר לרואי חשבון בני 70 ומעלה מוצע להפחית את האגרה מ- 216 ₪ ל- 110 ₪ (הפחתה של 52%). התיקון האחרון נועד להעמיד את גובה האגרה השנתית לבני 70 ומעלה על רבע מסכום האגרה השנתית הרגילה.
מכיוון שהחיוב באגרה שנתית מתגבש בתחילת כל שנה, מוצע לקבוע כי הוראות אלה ייכנסו לתוקף ביום 1.1.19.
באשר לאגרת הפטור מבחינה, סכומה קבוע כיום על 137 ₪ לפטור יחיד, עד סכום גג של פי שבעה מהסכום האמור, דהיינו 959 ₪. מכיוון שבהתאם לתקנות ולהחלטות המועצה, כל המסיים תואר בחשבונאות ושנת השלמה זכאי לקבלת פטור מכל בחינות המועצה למעט שתיים (חשבונאות פיננסית מתקדמת וביקורת ובעיות ביקורת מיוחדות), המשמעות היא שלמעלה מ- 95% מציבור מבקשי הרישיון משלמים אגרת פטור מבחינות בסכום הגג. בהתאם לבחינה התקציבית כאמור, מוצע להפחית אגרה זו לסכום של 300 ₪ לבקשה, בהתעלם ממספר הפטורים המבוקש במסגרתה. זאת, בהתחשב בעלויות הקיימות ליחידה בבדיקת הפטורים, בייחוד באותם מקרים פרטניים בהם נדרשת בדיקה של תכניות שאינן בחשבונאות או של הכשרה מחו"ל.
סעיף 7
באשר לתיקון האגרות, מוצע לקבוע כי ייכנס לתוקף ב- 1 בינואר 2019 – מועד העדכון השנתי של האגרות בחקיקה ומועד דרישת התשלום, ועל מנת שיינתן די זמן למשרד המשפטים להיערך לשינוי התפעולי הכרוך בתיקון אגרות בקשת הפטור מבחינה.