תוכן עניינים
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס'...) (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
הסיוע משפטי במשרד המשפטים נותן, מכוח סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בעניינים ובהיקף שנקבעו בתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג- 1973, למי שידו אינה משגת. על המבקש שירות משפטי כאמור לעמוד בשני תנאים מצטברים, שהם מבחן כלכלי ומבחן סיכוי משפטי. לצד זאת, התוספת לחוק הסיוע המשפטי מונה שורה של עניינים שבהם יוענק סיוע משפטי ללא מבחן זכאות כלכלית ובחלק מהמקרים גם ללא מבחן סיכוי משפטי, ואת היקף השירותים שיינתנו באותם עניינים. מדובר בעניינים בעלי חשיבות או רגישות מיוחדת בשלהן ניתן הפטור ממבחנים כאמור על מנת לסייע לאנשים הנזקקים לשירות משפטי באותם עניינים לממש את זכותם לגישה לערכאות ואת זכויותיהם המהותיות. כך למשל ניתן סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי בייצוג בפני ועדה פסיכיאטרית בנוגע לאישפוז כפוי, בנוגע לתביעות בנושא סחר בבני אדם ובהליכים שנוקט ניצול שואה לקבלת תגמולים המוענקים לניצולי שואה.
מאז חקיקת חוק הסיוע המשפטי נעשו בו שינויים נקודתיים, בעיקר בהרחבת התוספת לחוק המקנה שירות משפטי ללא מבחני זכאות כלכלית או משפטית. ואולם, לאורך השנים ובמהלך עבודת הסיוע המשפטי הועלה הצורך בתיקונים נוספים כפי שיפורט להלן שנועדו לחזק את תכליתו של החוק באמצעות הענקת סיוע משפטי כדרך למימוש זכויות בדרך של מתן גישה לערכאות, והבטחת עקרון השיווין בין הצדדים המתדיינים וקיום הליך משפטי הוגן.
ג. עיקרי החוק המוצע:
1. מתן סיוע משפטי למי שאינו אזרח או תושב קבע ישראלי (סעיף 2א להצעת החוק) – מוצע להוסיף לחוק הסיוע את סעיף 2א אשר קובע כי יינתנו שירותים משפטיים בעניינים מסוימים המנויים בתוספת לחוק גם למי שאינו תושב קבע או אזרח ישראלי. חוק הסיוע המשפטי אינו קובע במפורש מי האוכלוסיה הזכאית לשירותי הסיוע המשפטי המעוגנים במסגרתו. ואולם, בשנים האחרונות חלה עליה במספר פניות של אנשים שאינם אזרחים או תושבים לסיוע המשפטי ולכן התחדד הצורך להסדיר את הנושא בחקיקה, גם מבקר המדינה נדרש לנושא בשנת 2010[1] ולאחרונה אף הוגשה לבג"צ עתירה בנושא.[2] על כן הוחלט ליזום תיקון לחוק שיגדיר את הזכאות לקבוצות האוכולוסיה השונות. החוק המוצע קובע כי ביחס לעניינים מסוימים הנוגעים באופן מובהק לזכויות אדם בסיסיות, יש מקום להעניק סיוע משפטי גם למי שאינם אזרחים או תושבי קבע של המדינה. מדובר בעניינים אשר הסיוע המשפטי נדרש בהם לשם מתן אפשרות להתמודדות אפקטיבית עם פגיעה פוטנציאלית בליבת זכויות האדם.
על כן, מוצע להסדיר במסגרת החוק את העניינים והתנאים בהם יינתן סיוע המשפטי גם למי שאינו אזרח או תושב קבע ישראלי. מוצע להעניק שירות משפטי כאמור, גם למי שאינו תושב או אזרח בעניינים המופיעים כיום בתוספת לחוק, ולפי התנאים שבתוספת שהם: ייצוג בנוגע לקורבנות של עבירות עבדות וסחר בבני אדם; ייצוג בתחום האשפוז הכפוי; ייצוג בתחום אימוץ ילדים; וכן ייצוג הניתן לזרים מכוח אמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובנוסף לכך בעניינים בהם על פי הדין הקיים ישנה זכאות לסיוע משפטי (ראו, לדוגמה, תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), התשי"ד-1954, תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר דין אזרחי), התשכ"ט-1968 וחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991).
2. סיוע משפטי לפי הסכמים ואמנות שישראל צד להם (סעיף 2ב להצעת החוק)- מוצע לערוך תיקון הבהרה ולהסדיר בחוק את מתן הסיוע המשפטי לפי הסכמים ואמנות שישראל צד להם, וזאת בהתאם לתנאים לקבלת סיוע משפטי הקבועים באמנות או בהסכמים. רשימת האמנות אשר בעניינם יינתן סיוע משפטי כאמור מופיעה בתוספת השניה לחוק וניתן לשנותה בהתאם לצורך לפי צו של שר המשפטים. הרשימה כוללת את ההסכמים והאמנות שישראל צד להם ולפיהם מוטלת חובה להעניק סיוע בתנאים מסוימים לסיוע משפטי, וכן מצוין ברשימה האם הזכאות כפופה למבחני ההכנסה ומבחן הסיכוי המשפטי לפיו יינתן סיוע. כאמור, בחלק מן המקרים החובה להענקת סיוע משפטי כבר מעוגנת בדין הפנימי אך מוצע כי התיקונים יסדירו במרוכז את הדברים.
הוספת תוספת שניה לחוק – בהמשך לאמור מוצע להוסיף תוספת שניה לחוק בה יפורטו האמנות וההסכמים שישראל צד להם ובמסגרתם חלה חובה להעניק שירות משפטי. ניתן יהיה לתקן רשימה זו באמצעות צו מאת שר המשפטים.
רשימת האמנות וההסכמים שתיכלל כבר עתה בתוספת כוללת את אלה: מזכר הבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת מדינת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים משנת 2009 והאמנה בדבר גביית מזונות בחו"ל שנחתמה בניו יורק בשנת 1956 – במסגרת מזכר ואמנה אלה לא נדרש מהפונה לעמוד במבחנים כלליים ומשפטיים שבסעיפים 3 ו-4 לחוק.
ביחס לאמנות שיפורטו להלן, יינתן סיוע משפטי בכפוף למבחנים הקיימים היום בחוק והם: האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 - והסיוע יינתן רק למי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים); האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980;האמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית משנת 1905 והאמנה בדבר הסדר דין האזרחי משנת 1954.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:
יוספו סעיפים 2א, 2ב, פריט (10) לתוספת ותוספת שניה.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:
תוספת תקציבית במתן הסיוע לפונים נוספים תעשה מתקציב משרד המשפטים הקיים.
ו. להלן נוסח החוק המוצע ודברי הסבר:
|
1. |
אחרי סעיף 2 יבוא –
|
|||
|
|
|
"שירות משפטי למי שאינו תושב או אזרח
|
2א. |
שירות משפטי כאמור בסעיף 2 יינתן למי שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב קבע בישראל בעניינים המפורטים בסעיף 2ב לחוק וכן לפי פריטים (1), (2), (5) לתוספת;
|
|
2. |
שירות משפטי לפי אמנות בינלאומיות |
2ב. |
התחייבה ישראל באמנה המנויה בתוספת השניה לתת סיוע משפטי, יינתן הסיוע המשפטי בהתאם להתחייבותה באמנה, וסעיפים 3 ו – 4 יחולו, לפי העניין בכפוף להוראות שנקבעו בתוספת השניה לעניין זה; השר רשאי לשנות בצו את התוספת השניה. לעניין סעיף זה – "אמנה" –לרבות הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ או ישות מדינית זרה;
|
|
|
3. |
במקום "תוספת" יבוא – "תוספת ראשונה" ולאחריה יבוא – "תוספת שניה (1) מזכר הבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת מדינת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים, משנת 2009 וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו; (2) אמנה בדבר גביית מזונות בחו"ל משנת 1956, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו; (3) האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (לעניין מי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים); (4) האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980; (5) האמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית משנת 1905; (6) האמנה בדבר סדר הדין האזרחי משנת 1954."
|
|||
מוצעים מספר תיקוני חקיקה כמפורט להלן:
סעיף 1 – מוצע להוסיף לחוק הסיוע את סעיף 2א אשר קובע כי יינתנו שירותים משפטיים בעניינים מסוימים המנויים בתוספת לחוק גם למי שאינו תושב או אזרח ישראלי.
מוצע להעניק שירות משפטי כאמור, גם למי שאינו תושב קבע או אזרח בעניינים המצויים בליבת זכויות האדם ושמימושם הוא באמצעות הסיוע המשפטי, המופיעים במסגרת התוספת לחוק, לפי התנאים המופיעים בתוספת לחוק, שהם:
א. ייצוג לפי סעיף 2ב לחוק – ייצוג הניתן לזרים מכוח אמנות בינלאומיות שישראל צד להן.
ב. ייצוג לפי פריט (1) לתוספת, המקנה שירות משפטי לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי סעיף 375א או 377א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [עבירות של החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני אדם, בהתאמה], או עבירות נלוות, בכל הנוגע –(א)להליכים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (ב)להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור.
ג. ייצוג לפי פריט (2) לתוספת המקנה שירות משפטי לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, בכל הנוגע – (א)לייצוג לפי סעיף 29א בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית;(ב)לייצוג לפי סעיף 29א בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות סעיף 29 לחוק האמור.
ד. ייצוג לפי פרט (5) לתוספת המקנה סיוע משפטי להורה לפי הוראות סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, בכל הנוגע - (א)לייצוג בהליכים לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו-13א לחוק האמור;(ב)לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו-13א לחוק האמור.
סעיף 2 והתוספת השניה לחוק – מוצע להוסיף לחוק הסיוע את סעיף 2ב אשר קובע כי יינתן סיוע משפטי לפי הסכמים ואמנות שישראל צד להם, וזאת בהתאם לתנאים לקבלת סיוע משפטי הקבועים באמנות או בהסכמים. רשימת האמנות מופיעה בתוספת השניה לחוק וניתן לשנותה בהתאם לצורך לפי צו של שר המשפטים ללא אישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. הרשימה כוללת את ההסכמים והאמנות שישראל צד להם ולפיהם מוטלת חובה להעניק סיוע משפטי, וכן מצוין ברשימה, בהתאם להתחייבות בכל אחת מהאמנות האם הזכאות כוללת את מבחני ההכנסה והמבחן המשפטי לפיו יינתן סיוע, כלהלן:
מזכר הבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת מדינת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים ואמנה בדבר גביית מזונות בחו"ל שנחתמה בניו יורק ביום 20.6.56 – במסגרת מזכר ואמנה אלה לא יידרשו מהפונה לעמוד במבחנים כלליים ומשפטיים שבסעיפים 3 ו-4 לחוק.
ביתר האמנות שיפורטו להלן, יינתן סיוע משפטי בכפוף למבחנים שבחוק והם: האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 - ויחול רק על מי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים); האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980;האמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית משנת 1905, והאמנה בדבר סדר הדין האזרחי משנת 1954.