בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ב ו- 13 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973[1] (להלן- החוק), בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה- "הודעה על שינויים"- הודעה על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון בהתאם לתקנה 5 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992[2]; "שיעור הריבית המרבי על אשראי חריג" – שיעור הריבית המרבי על אשראי מאושר, בחשבון חוזר דביטורי (חח"ד), במדרגת הריבית האחרונה שבמסגרת, בהתאם להודעה האחרונה על שינויים, שפורסמה ע"י התאגיד הבנקאי טרם חתימת חוזה המכר, טרם חתימת חוזה המכר; "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[3]; |
|
קביעת שיעור מרבי של ריבית פיגורים
|
2.
|
השיעור המרבי של ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5ב לחוק יהיה שיעור הריבית המרבי על אשראי חריג שקבע התאגיד הבנקאי בו מנהל המוכר את חשבון הבנק אשר בו מחויב הקונה להפקיד את התשלומים בגין הדירה, על פי חוזה המכר. |
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה בתוך __________ מיום פרסומן. |
_______התשע"ז
(________ 2018) יואב גלנט,
(חמ 3-5236 ) שר הבינוי והשיכון
דברי הסבר
ריבית הפיגורים שקונה דירה נדרש לשלם למוכר כהגדרתו בחוק (להלן - קבלן), בשל איחור במועד התשלום שנקבע בחוזה המכר, נקבעת במקרים רבים, במסגרת חוזי המכר, על שיעור גבוה, ולעתים בלתי סביר.
על רקע תופעה זו, בתיקון מספר 8 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן- החוק) נקבע כי איחור בתשלום יזכה את המוכר בריבית פיגורים אשר לא תעלה על השיעור שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת, על מנת לקבוע מגבלה שתמנע הטלת נטל בלתי סביר על הקונה, ותבטיח כי ריבית הפיגורים שתקבע בחוזי המכר תהיה מידתית וסבירה ביחס לריביות הנהוגות בשוק.
ריבית הפיגורים המירבית שגובה בנק במסגרת הלוואות למימון פרויקטי בניה מפורסמת לציבור אחת לרבעון, בפרסום בהתאם לתקנה 5 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992 (להלן- כללי הבנקאות) וסעיף 1(א)(5) לתוספת ב' לכללי הבנקאות, לרבות באתר האינטרנט של הבנק.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי השיעור המרבי של ריבית פיגורים כאמור בסעיף 5ב לחוק יהא השיעור המרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג בחשבון הבנק של המוכר, באשר ריבית זו משקפת את ריבית הפיגורים המרבית לה חשוף המוכר בשל עיכוב בתשלום מצד רוכש הדירה.
[1] ס"ח התשל"ג , עמ' 196; התשע"ד, עמ' 334 ועמ' 746.
[2] ק"ת תשנ"ב מס' 5471 מיום 15.9.1992 עמ' 1512.
[3] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.