תוכן עניינים
תקנות הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשע"ח-2018
פרק ב': החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק
סוג וסכום הוצאות שלא יכללו בהגדרת תוספת
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי הגדרת "הלוואה" ולפי הגדרת "תוספת" שבסעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993,[1] ובהתאם לסעיפים 1 ו- 23(ב) ו-(ג) לחוק הלוואות הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017,[2] בהסכמת שר האוצר, נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין תקנות אלה, אני מתקינה תקנות אלה: |
||||
|
|
|
|||||
|
1. |
"צד קשור" – קרוב משפחה כמשמעותו בסעיף 15(א) לחוק, של נותן האשראי; ואם היה נותן האשראי תאגיד - מי ששולט בנותן האשראי, מי שנשלט על ידי נותן האשראי או על ידי השולט בו, וכן גורם אחר שקבע המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, או המפקח על נותני שירותי פיננסיים לפי סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 16(ג1) לחוק קופות גמל, לפי העניין. |
|||||
|
|
|
"שליטה"- כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968;[3] |
||||
|
|
|
|||||
|
2. |
הוראות החוק לא יחולו על אלה: |
|||||
|
|
|
|
(1) עסקאות בניירות ערך ככל שיש בהן רכיב אשראי; |
|||
|
|
|
|
(2) חוזה להעמדת ערבות, למעט על רכיב העמדת אשראי לצורך כיסוי חוב שנוצר עקב מימוש הערבות האמורה; לעניין זה "ערבות"- התחייבות בלתי חוזרת בכתב של נותן אשראי לבקשת לקוח, לשלם למוטב, עד לסכום הערבות, בהתאם ובכפוף לתנאי הערבות, לרבות ערבות בנקאית ואשראי דוקומנטרי; |
|||
|
|
|
|||||
|
3. |
הוצאות כמפורט בסעיף זה להלן, שנדרשות לצורך העמדת ההלוואה, במועד העמדתה, לא יכללו בהגדרה "תוספת" לפי סעיף 1 לחוק, ובלבד שההלוואה לא פוצלה מהלוואה אחרת לשם גביית ההוצאות האמורות; ואלה ההוצאות: |
|||||
|
|
|
|
(1) הוצאות שמשלם מלווה לצד שלישי בהתקיים כל התנאים הבאים: |
|||
|
|
|
|
|
(א) התשלום הוא בגין אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) אגרות לצורך רישום ובדיקת שעבודים ובטחונות במרשמים ציבוריים; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) הערכת שמאי אגב שעבוד; |
|
|
|
|
|
|
|
(3) שכר טרחת עורך דין עבור ייפוי כוח נוטריוני, תצהיר ומתן שירותי נאמנות; |
|
|
|
|
|
|
|
(4) ביטוח חיים; |
|
|
|
|
|
|
|
(5) ביטוח נכס; |
|
|
|
|
|
|
|
(6) הקצאת בטוחה שמעמידה המדינה, או מעמיד מוסד ללא כוונת רווח או גורם אחר שקבע המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, או המפקח על נותני שירותי פיננסיים לפי סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 16(ג1) לחוק קופות גמל, לפי העניין; |
|
|
|
|
|
|
|
(7) ייעוץ מיוחד הנדרש לצורך העמדת ההלוואה בשל מטרתה המיוחדת, הניתנת שלא במהלך העסקים הרגיל של אותו מלווה, וההוצאות משולמות למי שאינו צד קשור; בסעיף זה ייעוץ מיוחד, לרבות שכר טרחה המשולם לעורך דין, ובלבד שמתקיימים לגביו יתר הוראות פסקה זו; |
|
|
|
|
|
|
(ב) הוצאות סבירות שהוצאו בפועל; |
||
|
|
|
|
|
(ג) הוצאות שהמלווה העביר במלואן לאותו צד שלישי; לעניין זה - סכום כסף שנותר בידי המלווה יכלל בהגדרת התוספת; |
||
|
|
|
|
|
(ד) הוצאות בגין שירות שהמלווה מאפשר ללווה לקבל בעצמו מגורם אחר, למעט בגין הקצאת בטוחה כאמור בתקנה 3(1)(א)(6). |
||
|
|
|
|
(2) הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה, במועד העמדתה, לפי הגבוה מבין אלה: |
|||
|
|
|
|
|
(א) 30 שקלים חדשים; |
||
|
|
|
|
|
(ב) בהתאם לסכום ההלוואה כמפורט להלן- |
||
|
|
|
|
|
|
(1) הלוואה שסכומה עד 10,000 שקלים חדשים- לפי הנמוך מבין אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) 100 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 1.5% מסכום ההלוואה; |
|
|
|
|
|
|
(2) הלוואה שסכומה עולה על 10,000 שקלים חדשים שניתנה לפרק זמן העולה על 10 ימים - לפי הנמוך מבין אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) 200 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 1% מסכום ההלוואה; |
|
|
|
|
|
|
(3) הלוואה שסכומה עולה על 10,000 שקלים חדשים שניתנה לפרק זמן שאינו עולה על 10 ימים – 1% מסכום ההלוואה. |
|
|
4. |
סכומים לפי תקנה 3(2) יתעדכנו ב- 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון, לעומת מדד ינואר 2018, ויעוגל לסכום הקרוב השלם שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן. |
|||||
|
5. |
תחילתן של תקנות אלה מיום תחילת החוק בהתאם לתחילתו לגבי כל סוג מלווה, לפי סעיף 23 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017. |
|||||
דברי הסבר
הגדרות:
מוצע להגדיר בסעיף ההגדרות מונחים שונים המשמשים בתקנות המוצעות.
פרק ב':
סעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנוסחו החדש, מגדיר "הלוואה" ככל עסקת אשראי לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, קבע לגביהן כי הוראות החוק, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק.
תקנה 2 לתקנות המוצעות קובעת כי יש להחריג מתחולת החוק עסקאות בניירות ערך, ככל שיש בהן רכיב של אשראי, שכן החוק לא נועד להסדיר אשראי במסגרת מסחר בניירות ערך, אלא אשראי קמעונאי. כמו כן, לעניין ערבות, מוצע להבהיר כי הוראות החוק יחולו רק ביחס לרכיב האשראי הקיים בערבות, ואילו העמדת הערבות עצמה, מוחרגת מהוראות החוק, שכן היא כשלעצמה אינה כוללת רכיב אשראי.
פרק ג':
סעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנוסחו החדש מגדיר "תוספת" ככל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט הוצאות מסוימות המוגדרות בתוספת וכן למעט הוצאות שנדרשות לצורך העמדת ההלוואה במועד העמדתה מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים לפי הצעת אחד המפקחים, המפקחים על פעילות המלווים, בהסכמת שר האוצר ובנגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט. ההגדרה חשובה שכן על בסיסה מחושב שיעור העלות הממשית של האשראי, והיחס בינו לבין שיעור העלות המרבית של האשראי, המותר לגבייה. בהתאם, ההוצאות המוחרגות מהגדרת התוספת, לא יכללו בחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי, ולמעשה לא יחסו תחת תקרת הריבית הקבועה בחוק.
תקנה 3 המוצעת קובעת את הסוגים והסכומים של ההוצאות שנדרשות לצורך העמדת ההלוואה, במועד העמדתה, שמוחרגות מהגדרת תוספת, ובלבד שההלוואה לא פוצלה מהלוואה אחרת לשם גביית ההוצאות המוחרגות. כלומר, ההוצאות המפורטות בתקנות מוחרגות ביחס לעסקת הלוואה אחת, וככל שההלוואה פוצלה באופן מלאכותי למספר הלוואות- יראו את כל ההלוואות המפוצלות כהלוואה אחת וההוצאות המוכפלות לא יוחרגו מהתוספת.
פסקה (1) מחריגה הוצאות שהמלווה משלם לצד שלישי בהתקיים כל התנאים המצטברים המפורטים בה- התשלום הוא בגין אחד מהרכיבים המפורטים בתקנה, ההוצאות הן הוצאות סבירות שהוצאו בפועל, ההוצאות הועברו במלואן לאותו צד שלישי, והמלווה אפשר ללווה לקבל בעצמו מגורם אחר את אותו שירות שבגינו הוצאו ההוצאות (למעט לעניין הקצאת בטוחות לפי תקנת משנה 3(1)(א)(6).
פסקה (2) מחריגה הוצאות בסכום כולל, ולא לפי סוג ההוצאה, אך זאת בהתאם לסכום ההלוואה ותקופת ההלוואה. הסכומים המוחרגים מוצעים על בסיס הצעת המפקח על נותני שירותים פיננסיים ובחינה מקצועית שערך של הוצאות המשקפות עלות ממוצעת של הוצאות שהוצאו לצורך העמדת ההלוואה וניהולה. עם זאת יצוין כי ההוראה עדיין נבחנת לגופה ונבקש את הערות הציבור לעניין זה.
ההצעה מניחה כי מוצדק להכיר בהוצאות אלה בכדי לאפשר לעסקאות לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים להתקיים. זאת לאור מנגנוני החישוב של שיעור העלות הממשית של האשראי ושיעור העלות המרבית של האשראי, שמחושבים באופן יחסי (אחוז) ובחישוב שנתי.
לעניין פסקה משנה (2)(ב)(3)-
ריבית בהלוואות מטרתה לפצות את הצד המלווה על כמה רכיבים:
א) סיכון צד נגדי - הסיכון שהלווה לא יפרע את ההלוואה.
ב) ערך הזמן בו שהה הכסף אצל הלווה, בו היה יכול המלווה לעשות שימוש אלטרנטיבי בכסף.
ג) שמירה על ערך הכסף (כאשר מדובר בהלוואה בריבית שאינה צמודה).
כמו כן, בכל העמדת הלוואה קמות למלווה שהוא נותן שירותים פיננסיים הוצאות, שניתן לחלקן להוצאות קבועות ולהוצאות משתנות.
הלוואות קצרות מועד (עד 10 ימים, כפי שמוצע לקבוע בטיוטת התקנות) שונות במאפייניהן מהלוואות לזמן ארוך יותר. מחד, הסיכון שהלוואה לא יפרע את ההלוואה בהלוואות אלו דומה יחסית לסיכון בהלוואות ארוכות יותר. מאידך, זמן ההלוואה הקצר גורם לכך שמרכיב ערך הזמן של הכסף הוא זניח. מכיוון שבהגדרת החוק נקבע כי יש להתייחס לריבית כמקשה אחת (ללא חלוקה לרכיבים שכנגדם היא באה לתת מענה, כמתואר לעיל), כאשר מדובר בהלוואות קצרות מועד בסכומים העולים על 10 אלש"ח, מגבלת שיעור העלות המרבית של האשראי, כהגדרתו בחוק, אינה נותנת מענה אמיתי למלווים, באופן שיאפשר קיומו של שוק לגיטימי להלוואות כאמור.