תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) (תיקון), התשע"ח-2018
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1] וסעיף 43(ב) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969,[2] ולאחר התייעצות עם שר הכלכלה אני מתקינה תקנות אלה: |
||
|
תיקון תקנה 3 |
1. |
בתקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003, בסופה יבוא: "; לעניין תקנה זו "בעל דין" – לרבות עובד לשכת הסיוע המשפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, שהוסמך על ידי ראש הסיוע המשפטי או על ידי מנהל המחוז לעיין בתיקים בהם ניתן ייצוג על ידי הסיוע המשפטי; ולרבות עובד הסנגוריה הציבורית לפי חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, שהוסמך על ידי סניגור ציבורי ארצי או על ידי סניגור מחוזי בתיקים בהם ניתן ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, לפי העניין, והכל לצורך ייצוג או פיקוח ובקרה מקצועית בקשר לייצוג המשפטי הניתן בתיקים אלו ". |
__ ב________התשע"ח _____________
(__ב________2018) איילת שקד
(3-87 ת1) שרת המשפטים
דברי הסבר
הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים מחויבים ליתן שירות משפטי לזכאים על פי חוק, וזאת בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ולחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 (בהתאמה). שירות משפטי כאמור, ניתן בעיקר באמצעות עורכי דין חיצוניים הנשכרים על-ידי הסיוע המשפטי או הסנגוריה הציבורית. כחלק מתפקידיהם הרגולטוריים, הסיוע המשפטי והסנגוריה המשפטית מחויבים לתעד בתיקיהם את כל המסמכים המשפטיים בתיק ואת ההתפתחויות המשפטיות ככל הניתן בזמן אמת, וזאת כחלק מעבודת הבקרה על איכות הייצוג הניתן ללקוחות ומעקב ופיקוח אחר עורכי הדין המייצגים. כמו כן תיעוד זה נדרש לצורך ליווי והדרכה של עורכי הדין המייצגים מטעם הסיוע המשפטי או הסנגוריה הציבורית.
בחוק הסנגוריה הציבורית אף עוגן במפורש תפקידו של הסניגור הציבורי הארצי לפקח אחר עבודת עורכי הדין המייצגים. בסעיף 7(א) לחוק נקבע כי "הסניגור הציבורי הארצי ינהל את הסניגוריה הציבורית, יתווה את מדיניותה, ידאג להדרכת עובדיה ויפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי הדין הפועלים מטעמה.
לצורך תיעוד המסמכים והבקרה אחר עבודת הייצוג, נעשה עד היום שימוש בתקנה 5 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות), המקנה למנהל בתי המשפט סמכות לתת היתר כללי לעיון, ולא באמצעות תקנה 3 לתקנות המקנה זכות עיון לבעלי הדין או לבאי כוחם. ואולם, מתן זכות עיון לפי תקנה 5 לתקנות אינו מאפשר עיון בתיקים בדלתיים סגורות, כגון אלה המתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה או בבתי משפט לנוער, ועל כן לא מתאפשר מעקב ופיקוח של הסיוע המשפטי ושל הסנגוריה המשפטית אחר תיקים המתנהלים בדלתיים סגורות של לקוחותיהם המקבלים ייצוג משפטי.
זאת ועוד, הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית משמשים, הלכה למעשה, באי כוחם של לקוחותיהם גם במקום בו הייצוג בפועל נעשה באמצעות עורכי דין חיצוניים. בחינת הזכאות לייצוג, לרבות בחינת הסיכוי המשפטי בתיק, מינוי עורך הדין או הסנגור, ליווי הלקוח כמו גם הפיקוח והבקרה על ההליך נעשה על ידי עובדי משרד המשפטים שבסיוע המשפטי ובסנגוריה הציבורית. משכך, אין טעם להבחין בין זכות העיון של עורך הדין המייצג בפועל את האדם לבין עובדי הסיוע המשפטי או הסנגוריה הציבורית, באשר כל הגורמים מהווים באי כוחו של האדם.
על כן מוצע לחדד את הנוסח הקיים בתקנות ולציין במפורש כי זכות העיון לבעלי דין על-פי תקנה 3 לתקנות תכלול גם את עובדי הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית אשר קיבלו הסמכה לעיין בתיקים בהם ניתן ייצוג על ידי הסיוע המשפטי או הסנגוריה הציבורית, וזאת כדי למלא את החובה לייצג, לבקר ולפקח אחר הייצוג הניתן ללקוחותיהם. במקביל להתקנת התקנה, יחודדו נהלי שמירת הפרטיות ביחידות הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית לצורך שמירה מירבית על פרטיות הצדדים בהליכים המתנהלים בבתי המשפט, לעיתים בדלתיים סגורות בשל צנעת הפרט.