חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 1

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 ;

"משתתף", במערכת תשלומים - מי שרשאי להשתתף במערכת תשלומים בהתאם לכללי המערכת ;

(1) פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;

(2) קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.

(ב) הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מפעיל של מערכת מבוקרת כאמור יהיה רשאי לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד.

(1) פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;

(2) קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה לפגוע ביציבות כאמור בפסקה (1);

(3) קיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים 14 ו–15 על המערכת, לצורך שמירה על יציבות כאמור בפסקה (1).

(1) הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;

(2) המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;

(3) מספר המשתתפים במערכת;

(4) היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת בורסה;

(5) מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי.

(1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, ובכלל זה בעניינים אלה:

(א) דרישות הוגנות לחיבור למערכת מהמבקשים להשתתף בה שמקיימות, בין השאר, את כל אלה:

(1) מאפשרות חיבור של נותן שירותי תשלום או של בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, למערכת והשתתפותו היעילה בה;

(2) אינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף בה, שהם בעלי מאפיינים דומים; לא יראו דרישה שונה כדרישה מפלה כאמור, אם השונות נובעת מסוג ההשתתפות במערכת או ממאפייני המשתתפים במערכת או המבקשים להשתתף בה.

(ב) המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(ג) אמצעים לאכיפת הכללים האמורים;

(2) הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;

(3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת, למניעתם ולהגבלתם;

(4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חירום.

(1) התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת;

(2) קביעת דרישות שאינן דרישות הוגנות לחיבור למערכת כאמור בסעיף 8(1)(א).

(ב) משתתף במערכת מבוקרת מיועדת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום אחר או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי, כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, להשתתף באמצעותו באותה מערכת מטעמים בלתי סבירים, ולא יתנה תנאים בלתי סבירים להשתתפות כאמור.

(1) אמינות המערכת;

(2) הנגישות למערכת;

(3) שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו;

(4) במערכת מבוקרת מיועדת - קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף 14(א), כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.

(ב) יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:

(1) מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;

(2) העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים שהמערכת מספקת למשתתפים;

(3) סבירות התנאים להשתתפות במערכת של משתתף.

(א1) הפעלת סמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין חברת תשלומים תיעשה בהתאם להוראות אלה:

(1) הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לפי סעיף 8(1)(א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ולעניין חברת תשלומים - בהתייעצות עם רשות ניירות ערך;

(2) הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לחבר נותני שירותי תשלום כאמור למערכת, לפי הכללים שגובשו בהתאם לסעיף 8(1)(א), תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך לעניין חברת תשלומים;

(ב) לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך למפעיל המערכת ויפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור, או הודעה על כך, באתר האינטרנט של בנק ישראל; מפעיל המערכת יודיע על התקנה או שינוי של הכללים למשתתפים במערכת בהתאם לכללי המערכת; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שיקבע הנגיד בפרסום או בהודעה כאמור.

(ב) התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

(ב) סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.

(ג) מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף 14(א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.

(ד) על אף הוראות סעיף 14(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי הנאמן, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:

(1) במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);

(2) מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.

(ה) נחשב חיוב לפי הוראות סעיף 14(ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א).

(ז) אין במתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.

(ח) לעניין סעיפים קטנים (ג) ו–(ז) -

(1) יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר במתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), במועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;

(2) יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.

(ב) לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

(ב) (1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר או לפי הצעת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, הוראות שונות

מההוראות האמורות בסעיף קטן (א), לגבי כלל המחזיקים או לגבי סוג מסוים מהם, ובלבד שלא יקבע שיעור נמוך מהשיעור הקבוע באותו סעיף קטן; בקביעת הוראות כאמור, יובאו בחשבון, בין היתר, יציבותה, יעילותה וניהולה התקין של מערכת הממשק וכן קידום התחרות בשוק מערכות התשלומים.

(2) החזיקו משתתפים במפעיל מעל 75% מאמצעי השליטה בו, ייקבעו הוראות לפי פסקה (1) באופן שיבטיח, ככל שניתן, כי כל עוד מחזיקים המשתתפים אמצעי שליטה בשיעור האמור, לא יחזיק כל סוג משתתפים מעל 50% מאמצעי השליטה במפעיל.

(3) נקבע צו לפי פסקה (1), יחולו לעניין זה הוראות סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, בהתאמות שייקבעו בצו.

(ג) החזיק אדם אמצעי שליטה במפעיל בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הנגיד, משתתף במערכת הממשק או מחזיק במפעיל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שהחזיק בניגוד להוראות כאמור.

(ב) אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום.

(ג) על שעבוד של ניירות ערך או כספים, שעבוד של זכות לניירות ערך או לכספים או שעבוד של חשבון ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, בשינויים המחויבים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת.

(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הנגיד או עובד בנק ישראל מטעמו, רשאי למסור מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה למפקח על הבנקים, למפקח על נותני שירותים פיננסיים, או לרשות ניירות ערך, ובלבד שנוכח לדעת כי המידע מתבקש לשם מילוי תפקידו של מי מהם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מידע לעניין מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת על ידי הנגיד בהתאם להוראות סעיף 2(ב).

(2) לא יגלה אדם מידע שנמסר לו לפי הוראות פסקה (1) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו או על פי צו בית משפט.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה.

(1) לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף 5;

(2) הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף 11;

(3) לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף 12.

(ב) נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף 17, ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך 15,000 שקלים חדשים.

(ג) על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יחולו הוראות סעיפים 14ט עד 14יג ו–14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.

"(ב1) על מימוש שעבוד של ניירות ערך של זכות לניירות ערך או של חשבון ניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 44א לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, בשינויים המחויבים."