תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק החברות (תיקון מס' ...)(מחיקה מינהלית), התשע"ח - 2018

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק להוסיף פרק לחוק החברות המסמיך את רשם החברות בסמכות למחיקה מינהלית ממרשם החברות ומסדיר את הדרך והתנאים להפעלת סמכות המחיקה, את נפקויותיה ואת אופן ההחייאה של חברות שנמחקו.

מוצע כי סמכות הרשם למחיקת חברות תהיה ביחס לחברות שהוכרזו כחברות מפרות בידי הרשם בהתאם לסמכותו לפי סעיף 362א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן – החוק) בשל כך שאינן מקיימות את חובותיהן לפי החוק לשלם אגרה שנתית (לפי סעיפים 9 ו- 44 לחוק) או להגיש דוח שנתי (לפי סעיף 141 לחוק). וזאת, אם הוברר לרשם החברות, לפי נתוני רשות המיסים, כי החברה אינה פעילה מול רשות המיסים לפחות בשבע השנים שקדמו להפעלת סמכות המחיקה, וכן אם היה לרשם יסוד סביר להניח על בסיס בדיקות נוספות שערך כי החברה אינה מנהלת עסקים וכי אין לה נכסים או חובות, למעט חובות אגרה שנתית לפי החוק.

יצוין כי נכון לסוף דצמבר 2017, כ- 180,000 חברות מוכרזות כחברות מפרות בהתאם לסמכות רשם החברות לפי סעיף 362א לחוק. להערכת רשות התאגידים ולפי נתונים חלקיים שהתקבלו מרשות המיסים, חלק גדול של חברות אלה אינן פעילות מול רשות המיסים, ותיקן נסגר, מצוי בהליכי סגירה או שמעולם לא נפתח.  זאת, אף שלפי הוראות חוק החברות הן מהוות חברות פעילות במרשם החברות שלא חוסלו.

לרשם החברות סמכויות נוספות בהן הוא יכול לנקוט כלפי חברות מפרות - העברת חובות חברה לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות והטלת עיצומים כספיים. ואולם, ספק רב מה מידת האפקטיביות והישימות של נקיטה בסנקציות אלה כלפי חברות שאין להן פעילות לתקופה העולה על 7 שנים.

ההיקף הגדול של חברות שאינן פעילות ושאינן מעדכנות פרטיהן מול רשם החברות בדרך של הגשת דוח שנתי מביא לכך שמרשם החברות כולל חברות רבות שפרטיהן לא מעודכנים ואשר נחזות להיות פעילות אך בפועל לא אמורות להיכלל במרשם כחברות פעילות. יתירה מכך, הדבר עשוי להוביל לניצול לרעה של אותן "חברות מתות" גם לצרכים פליליים למשל בהיבטי מיסוי. לכן, קיים אינטרס ציבורי בניקוי מרשם החברות מחברות אלה. גם הדרישות הבינלאומיות המופנות לרשות המיסים מעודדות את המדינה לפעול בנושא, וזאת כדי שחברות שאינן מעדכנות את פרטיהן מול רשם החברות יימחקו ממאגר החברות.

דרך המלך למחיקה של החברות האמורות ממאגר החברות הינה חיסול החברה בדרך של פירוק מרצון ביוזמתן של החברות האמורות, ותוך שהן לוקחות על עצמן את האחריות הנדרשת כלפי צדדים שלישיים. כדי להקל על חברות שאינן פעילות לעבור הליך חיסול בדרך של פירוק מרצון נכלל במסגרת התיקונים העקיפים לחוק החברות שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, הסדר לפירוק מרצון מזורז של חברות שאין להן חובות, נכסים או פעילות. כמו כן, בהתאם להוראות תקנות החברות (אגרות), התשס"א – 2001 חברות לא פעילות שינקטו בהליך של פירוק מרצון עד לתום שנת 2023, יהיו זכאיות לפטור מאגרה שנתית בגין השנים לגביהן יוכיחו כי היו לא פעילות, וכן לא יידרשו לשלם עיצום כספי שהוטל עליהן בשל אי תשלום האגרה השנתית האמורה.

 

נוכח ההיקף הגדול של החברות הלא פעילות ונוכח ניסיון העבר של רשות התאגידים, ההערכה הינה כי חלק גדול מהחברות האמורות לא יממש את האפשרות האמורה ויזמו הליך של פירוק מרצון.

לכן, מוצע להקנות לרשם החברות סמכות למחיקה מינהלית של חברות אלה. המשמעות של סמכות המחיקה הינה למעשה חיסול של האישיות המשפטית של החברה. ואולם, נוכח החשיבות שהליך החיסול יבוצע ביוזמת החברות בדרך של פירוק מרצון, מוצע  כי הסנקציות המוטלות על בעל שליטה בחברה מפרה לפי הוראות סעיף 362א לחוק ימשיכו לחול עליו גם לאחר מחיקת החברה, אלא אם כן החברה תחוסל בהליך של פירוק שהוא כאמור ההליך הרצוי והנכון בנסיבות העניין.

למען שלמות הדברים יצוין כי סמכות למחיקה מינהלית הינה סמכות מקובלת אצל רשמי חברות אחרים בעולם והיא הייתה נתונה גם לרשם החברות הישראלי לפי סעיף 368 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983 (להלן – הפקודה).

הסמכות שבפקודה בוטלה במסגרת חקיקת חוק החברות נוכח החשש כי תחוסל בדרך של מחיקה מינהלית האישיות המשפטית של חברה שיש לה פעילות, נושים שיידרשו בהליך להחייאת החברה לצורך תשלום חובותיהם או נכסים שיוותרו כנכסים עזובים.

כדי להתמודד עם חשש זה, מוצע לקבוע סייגים להפעלת סמכות המחיקה המינהלית המוצעת, וביניהם- שהסמכות תוקנה רק לגבי חברות שהוכרזו כחברות מפרות, שתיק החברה מול רשות המיסים נסגר או שהוא כלל לא נפתח; שלחברה אין פעילות מול רשות המיסים לתקופה של לפחות שבע שנים; וכן, לקבוע כי הסמכות תופעל רק אם היה לרשם יסוד סביר להניח כי לחברה אין חובות או נכסים, בהתבסס על בדיקות מקדימות שרשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות.

עוד מוצע לאפשר, בנוסף לסמכות של בית המשפט להחיות חברה שנמחקה לתקופה של 20 שנה מיום המחיקה, גם לרשם החברות, להחיות באופן מינהלי חברה שנמחקה, בתוך שנתיים מיום המחיקה. כפועל יוצא מהאמור, אם במסגרת הפעלת סמכות המחיקה נמחקה חברה שלא הייתה אמורה להימחק כי למשל יש לה חובות או נכסים הרי שהליך המחיקה יהיה הפיך.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 - התנאים והדרך להפעלת סמכות המחיקה (סעיפים 351א(א) ו- (ב) וסעיף 351ב המוצעים  לחוק)

סעיף 351א המוצע לחוק החברות, מקנה לרשם החברות סמכות למחיקת חברות מפרות כמשמעותן בסעיף 362א לחוק.

סעיפים קטנים (א) ו-(ב) מסדירים את ההליך להפעלת סמכות המחיקה -  הרשם יפרסם הודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים על כוונתו למחוק את החברה, בהודעה יצוין כי אם לו יוגשו התנגדויות למחיקה בתוך 90 ימים ממועד הפרסום תהיה החברה מחוסלת. הודעה על כוונת המחיקה תשלח על ידי הרשם גם למענה הרשום של החברה. אם לא הוגשו התנגדויות בחלוף תשעים ימים ממועד פרסום ההודעה על כוונת המחיקה או ממועד משלוח המכתב למענה הרשום של החברה, לפי המאוחר, וחלפו 10 ימי עסקים מהמועד האחרון להגשת התנגדויות – הרשם ימחק את החברה ממרשם החברות והחברה תהיה מחוסלת מאותו מועד.  

הודעה על כוונת מחיקה תשלח רק לחברה מפרה שהיה לרשם יסוד סביר להניח כי אינה מנהלת עסקים, וכי אין לה נכסים וחובות (למעט חובות אגרה שנתית לפי חוק החברות). וזאת, לאחר בדיקה בידי הרשם כי התקיימו התנאים המהותיים המפורטים בסעיף 351ב' המוצע לחוק החברות:

ראשית, כי על פי נתוני מנהל רשות המיסים, במועד משלוח ההודעה על כוונת המחיקה, המנהל שוכנע כי הופסקו כליל העסקים או הפעילות של החברה, קרי, תיקי החברה אצל רשות המיסים נסגרו. שנית, כי על פי נתוני מנהל רשות המיסים גם בשבע שנות המס שקדמו לכך, יש יסוד סביר להניח כי הופסקו כליל העסקים או הפעילות של החברה, למשל אם תיקי החברה אצל רשות המיסים היו בהליכי סגירה. השר רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר משבע שנות מס לעניין התקיימות תנאי זה.  

כמו כן, כדי שלרשם יהיה לו יסוד סביר להניח שהחברה אינה מנהלת עסקים וכי אין לה נכסים וחובות הוא עשוי להידרש לבצע גם בדיקות נוספות למשל מול מרשם המקרקעין בדבר החזקת נכסי מקרקעין בידי החברה. שר המשפטים הוסמך לקבוע מהן הבדיקות המקדימות שיבוצעו על ידי הרשם לצורך כך, וכן את חובת העברת המידע של רשויות אחרות לצורך ביצוע הבדיקות האמורות.

 

עיקר 2 – נפקויות המחיקה (סעיפים 351א(ב) ו- (ג) וסעיף 351ג))

בהתאם להוראות סעיף 351א(ב) המוצע, ממועד המחיקה יראו את החברה כמחוסלת. וזאת, בדומה לנפקות המשפטית של סמכות המחיקה לפי הפקודה. עוד נקבע, בדומה למה שהיה קבוע בסעיף 368 לפקודה כי אין במחיקת החברה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפרק אותה. יצוין כי סמכות הפירוק של חברה מחוקה בידי בית המשפט מופעלת גם כיום על ידי בתי המשפט ומאפשרת חיסול של חברה מחוקה בדרך של פירוק בידי בית המשפט. סמכות זו רלבנטית למשל לגבי חברות שאכן אין להן כל פעילות, ואין הצדקה מהותית להחיותן, למעט פעולה ספציפית כגון קיומו של נכס שיש להעבירו לגורם אחר.

בנוסף, מוצע לאפשר לחברה שנמחקה לפי ההסדר החדש, להתפרק גם בהליך של פירוק מרצון בהליך מזורז ככל שהיא חברה לא פעילה כהגדרתה בפרק ד' לחלק שמיני א' לחוק החברות. הוראה זו הינה חידוש לעומת הוראות הפקודה והיא תחול אך ורק לגבי מחיקה המבוצעת לפי הסדר המחיקה החדש המוצע על תנאיו הייחודיים, ובעיקרם – כי החברה היא מפרה, שאינה פעילה מול רשות המיסים, ולרשם יסוד סביר להניח כי אינה מנהלת עסקים וכי אין לה חובות או נכסים. ההוראה אינה חלה לגבי חברות שנמחקו לפי הוראות הפקודה. כך, אם, ורק אם, החברה המחוקה היא אכן קליפה ריקה ללא חובות, ללא נכסים ושאין לגביה הליכים משפטיים תלויים ועומדים, ובעלי המניות כמו גם הדירקטורים מוכנים לקבל על עצמם את האחריות לחיסול החברה, ולשלם את חובות האגרה השנתית לרשם החברות ככל שישנם ושהחברה אינה פטורה מהם לפי הוראות סעיף 44 לחוק, אזי יתאפשר ביחס לחברה פירוק מרצון בהליך מזורז כפי שנחקק בתיקון העקיף לחוק החברות במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, שייכנס לתוקף בספומבר 2019. אם לחברה המחוקה יש נושים או נכסים אזי היא תידרש לקיים הליך של פירוק בבית המשפט אם תרצה להשלים את חיסולה או לבצע הליך של החייאה, אך היא לא תוכל לקיים הליך של פירוק מרצון. יוער כי כל עוד החברה היא חברה מחוקה, ואם נותרו לה נכסים, הרי שנוכח חיסולה של האישיות המשפטית שהחזיקה בנכסים אלה - מעמדם הינו כשל נכסים עזובים, אלא אם כן בוצע הליך של החייאה או פירוק כאמור.

לפי הוראות סעיף 351ג(ב) המוצע, עד לביצוע חיסול של החברה בדרך של פירוק בידי בית המשפט או בדרך של פירוק מרצון בהליך מזורז כאמור, ימשיכו לחול על בעלי השליטה בחברה המפרה שנמחקה הסנקציות לפי סעיף 362א(ג)(1)(ג)(2) – קרי, שרשם החברות רשאי לסרב לרשום חברה חדשה שבעל שליטה בחברה המפרה הוא מיסד שלה. לעניין זה, "בעל שליטה" – מי שרשום במרשם כבעל מניות של חמישים אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה המפרה במועד רישום התראה לגביה כאמור בסעיף 362א(ב), ומי שרשום במרשם כאמור בעת הגשת הבקשה לרישום החברה החדשה.

לבסוף, כמוצע בהוראות סעיף 352ג(א), מחיקת החברה אינה מונעת את המשך האכיפה של חבויות נושאי משרה ומבעלי המניות כאילו לא חוסלה החברה. 

 

עיקר 3 – ביטול המחיקה (סעיפים 351ד ו- 351ה המוצעים לחוק החברות)

מוצע כמקובל במדינות אחרות, ובדומה להוראות סעיף 369 לפקודה כי הליך המחיקה יהיה הליך הפיך, וכי ניתן יהיה לבטלו ולהשיב את החברה המחוקה לפעילות.  זאת, אלא אם כן החברה המחוקה חוסלה אחרי מחיקתה בדרך של פירוק.

ביטול המחיקה יכול להתבצע על ידי בית המשפט או הרשם, אם הוברר, שהחברה מנהלת עסקים או שביום חיסולה בדרך של מחיקה היו לה חובות או נכסים. בית המשפט רשאי לבטל את המחיקה גם מטעמים נוספים שמצדיקים זאת לדעתו. בית המשפט יכול לבטל את המחיקה ולהחיות את החברה בתוך 20 שנה ממועד המחיקה, לבקשת בעל מניות או נושה, ולתת כל הוראה על מנת להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב שבו היו אלמלא נמחקה החברה. הרשם, רשאי, ביחס לחברות שנמחקו לפי ההסדר החדש, לבטל את המחיקה בתוך שנתיים ממועד המחיקה, מיוזמתו, לבקשת החברה או לבקשת בעל מניה או נושה בחברה. לאחר השבת החברה למרשם יראו אותה כאילו לא נמחקה כלל.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתווסף לחלק התשיעי בחוק החברות, "פרק שלישי א': מחיקה מינהלית ונפקויותיה".

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

נוכח ההיקף המשמעותי של חברות שיהוו פוטנציאל להפעלת סמכות המחיקה, בפרט בשנים הראשונות להפעלתה אך גם לאחר מכן, תידרש תוספת כוח אדם לרשות התאגידים.

 

ו.  הערכת השפעות רגולציה (RIA)

 

ניתן פטור מחובת הליך הערכת השפעות רגולציה לפי החלטת ממשלה מס' 2118.

 

ז.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק החברות (תיקון מס'...)(מחיקה מינהלית), התשע"ח - 2018