תזכיר חוק

 

 

א. שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל (תיקונים שונים) (תיקון מס'...), התשע"ח–2018.

ב.  עיקרי החוק המוצע והצורך בו

תזכיר חוק זה כולל מספר תיקונים שונים לחוק ההוצאה לפועל כפי שיפורט להלן :

סעיף 1- ביטול סעיף קטן 2(ב)

לנוכח הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט לפני כעשור ויציאת לשכות ההוצאה לפועל מבתי המשפט ולנוכח שינויים טכנולוגים המאפשרים הגשת מסמכים ובקשות וקבלת המידע בכל לשכת הוצאה לפועל מוצע לבטל את החובה לאפשר הגשת מסמכים בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל. כיום, ניתן להגיש בקשות ולקבל מידע בכל לשכה של ההוצאה לפועל, באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, ניתן לשלוח מסמכים בדואר וכן לקבל מידע דרך מוקד מידע חדשני של מערכת ההוצאה לפועל. לפיכך, מתייתר הצורך בהגשת בקשות ומסמכים ובקבלת מידע בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל. יובהר, כי ליד מרבית בתי משפט השלום קיימת לשכת הוצאה לפועל.

 

סעיף 2- תיקון סעיף 5 לחוק

סעיף 5(ב) לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו כיום מאפשר למנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה או על מי שאינו פקיד בית משפט וזאת רק אם יש בידיו אישור בר תוקף מוועדת האישורים (להלן: בעל תפקיד). מוצע להבהיר כי הטלת תפקיד על מי שהוא עורך דין או מתמחה, תהיה רק במצבים שבהם מדובר בעורך דין שהוא בא כוח הזוכה או כאשר מדובר במתמחה של אותו עורך הדין.

בעוד בעלי התפקיד, נדרשים לעמוד בבחינות ומחויבים בהפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח (הדרישה של מערכת ההוצאה לפועל הינה כי היא תתווסף כמוטבת בפוליסה), הטלת תפקיד על עורך דין אינה מחייבת עריכת מבחני ידע, או הפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח. לכן במקרה של נזק לא יהיה לניזוק כיצד לפרוע את חובו, אם עורך הדין אינו בא כוח של אחד הצדדים בתיק. במקרה של עורך דין המייצג את אחד הצדדים בתיק, הרי שביצוע הפעולה המבצעית, מכוסה במסגרת פוליסת האחריות המקצועית שכן הפעולה נעשית במסגרת ייצוגו של הלקוח.

 

לסעיף 3 ולסעיף 9- הוספת סעיף 6א

בשנים האחרונות נפתחו תיקי הוצאה לפועל בהיקף נרחב אשר כבר בעת פתיחתם היה חשש כי מדובר בנסיון למרמה לכאורה או לזיוף לכאורה. כך למשל, ניתן לציין אירוע שבמסגרתו הורשע אדם בשל זיוף שטרי חוב של אנשים עריריים שהלכו לעולמם וכן מקרים נוספים של זיופי שטרות לכאורה אשר הובאו גם לידיעת המשטרה על מנת שתפתח בחקירה.

חקירת המשטרה אורכת זמן לא מבוטל אשר במהלכו תיקי ההוצאה לפועל ממשיכים להתנהל כנגד החייבים. עניין זה מצריך תיקון בייחוד נוכח פערי הכוחות בין הצדדים בתיקי ההוצאה לפועל שכן מרבית החייבים אינם מיוצגים כלל. חייבים רבים מתקשים לעמוד על זכויותיהם במערכת ההוצאה לפועל והם מתקשים לפעול לעיכוב ההליכים בתיק.

לאור האמור מוצע כי כאשר קיים יסוד סביר לחשש כי פתיחת תיק מסוים או ניהולו נעשו במרמה או שקיים יסוד סביר לחשש לזיוף מסמכים בפתיחת התיק, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת כדי שיפעיל את סמכותו לעכב הליכים בתיק. כך, אם למשל יוודע למנהל מערכת ההוצאה לפועל על קיומה של חקירה משטרתית, יוכל לפנות לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיקבל החלטה.

מטרת עיכוב ההליכים במקרה זה תהיה להבטיח אכיפה ראויה של החוב. עם מתן הוראה על עיכוב הליכים, לא יוכל הזוכה לנקוט בפעולות לגביית החוב, עד אשר ההוראה תוסר.

דרך המלך להורות על עיכוב הליכים זמני בתיק היא לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים. לפיכך מוצע כי רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל אם שוכנע על בסיס ראיות מספקות כי קיים יסוד לחשש וכי שוכנע בהתקיימותם של התנאים כאמור בסעיף ובנחיצות עיכוב ההליכים וזאת לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים. הכוונה היא כי שימוש בכלי זה יהיה רק כשהדבר נדרש באופן ברור.

יובהר כי אף אם מדובר בחשש המתעורר בהיקף רחב של תיקים, על רשם ההוצאה לפועל לבחון את נסיבותיו של כל תיק ותיק באופן פרטני ולקבל החלטה בכל תיק בנפרד, על בסיס הראיות שהוצגו לפניו והנסיבות המיוחדות של התיק.

בדומה לנעשה במסגרת הדיון האזרחי, מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל סמכות לעכב את ההליכים גם מבלי לקיים דיון בנוכחות הזוכה הצד שעלול להיפגע מההחלטה. זאת, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שההשהיה בקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מטרת העיכוב. כפי שמצופה במסגרת הדיון האזרחי, כך גם במסגרת הדיון בהוצאה לפועל, השימוש בסעד עיכוב ההליכים במעמד צד אחד הוא נדיר ביותר ויתקיים במקרים קיצוניים בלבד.

לשם עיכוב ההליכים, על רשם ההוצאה לפועל לשקול שיקולים הקשורים בנזק שעלול להיגרם לצדדים או לעניין ציבורי, וכן לבחון האם עיכוב ההליכים הוא מידתי מספיק או שמא ניתן להסתפק באמצעי אחר שפגיעתו בזוכה תהיה קלה יותר.

מוצע כי אם עוכבו ההליכים מבלי שהזוכה נכח בדיון, יומצאו לזוכה ולחייב בהמצאה מלאה העתק הצו, העתק בקשת מנהל המערכת והמסמכים המצורפים אליה, ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים מיום מתן ההחלטה. כאשר עיכוב ההליכים מתבצע במעמד שני הצדדים, אזי אין צורך ביידוע שלהם בכתב.  

לזוכה יש אפשרות להגיש בקשה לביטול החלטת רשם לעכב את הליכים בתיק אשר ניתנה שלא בנוכחתו, וזאת בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה על עיכוב ההליכים. הגיש הזוכה בקשה לבטל את החלטת הרשם,  יזמן הרשם את הצדדים לדיון במועד המוקדם ביותר האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן ההחלטה כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

עוד מוצע כי במסגרת החלטה על פי סעיף זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לדרוש מהזוכה או מהחייב, למסור לו מסמכים או פרטים הנוגעים לעניין.

יודגש כי הדיון בהליך יתקיים ביחס לסמכות הרשם לעכב את ההליכים בתיק ולא לעצם קיומו החוקי של חוב בהוצאה לפועל.

מוצע לקבוע כי צו עיכוב ההליכים יבוטל או יפקע לפי העניין אם רשם ההוצאה לפועל הורה על ביטולו, או אם הצו לא הומצא בהמצאה מלאה לזוכה, במקרה שהוא ניתן ללא שהזוכה נכח בדיון. זאת, על מנת להבטיח מינימום פגיעה בצדדים לתיק.

ערעור על החלטות הרשם לפי סעיף זה, תהיינה בזכות.

 

סעיף 4- תיקון סעיף 5ה

במסגרת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, נקבע סעיף 81ב2 הקובע חובת סודיות כללית. מאחר שכותרות סעיף 5ה ו סעיף  81ב2 זהות, מוצע להבהיר כי עניינו של סעיף 5ה הוא חובת סודיות המוטלת על בעל תפקיד.

 

סעיף 5- תיקון סעיף 45א1

סעיף 45א לחוק מסדיר את דרך ההמצאה לתאגיד בנקאי שיש לו סניפים ושצו העיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי. חברות הביטוח התאגדו באמצעות איגוד חברות הביטוח (ע"ר) ולפיכך מוצע לקבוע הסדר דומה אשר יאפשר את הטלת העיקול באופן יעיל יותר.

 

סעיף 6- תיקון סעיף 50(א)(7)-

בסעיף 50(א)(7) לחוק קבועה הוראה כי כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור פטורים מעיקול. מוצע להרחיב את הוראות הפטור מעיקול גם על תשלומים נוספים המשולמים על ידי משרד הרוחה לחייבים ולפטור מעיקול גם דמי אחזקת כלב נחיה, דמי תקשורת ותשלומים המשולמים לשם סיוע במימון טיפול אישי לנכה בקהילה:

דמי תקשורת- זהו תשלום קבוע המשולם על ידי המשרד מידי חודש לאנשים עם לקות שמיעה, לצורך מימון ההוצאות השוטפות הנובעות מהלקות וסיוע . גובה התשלום נע בין 94 ₪ ל 413 ₪ בחודש בהתאם לגיל הזכאי והיותו עובד או לא. תקשורת טובה מושגת, בין היתר, באמצעות שימוש בעזרים שונים ולכן עיקול כספים אלו פוגע ביכולתו של אדם עם לקות שמיעה לתקשר עם הסביבה וכתוצאה מכך עלולה להיפגע יכולתו הבסיסית להתקיים ולנהל את חייו ככל אדם בחברה. מספר הזכאים לדמי תקשורת עומד על כ- 6,130 אנשים.

סיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה- זהו תשלום חודשי קבוע המשולם על ידי המשרד לנכים קשים בקהילה לצורך סיוע במימון הטיפול האישי בהם. גובה התשלום עומד כיום על סך של 1,100 ₪  לחודש.  מימון זה הוא משלים לקצבאות הביטוח הלאומי, והוא נועד לממן את מלוא שעות הטיפול הרבות שמתחייבות בשל המוגבלות הקשה של הזכאי. עיקול תשלום זה יפגע באפשרותו של הזכאי לקבל את הטיפול האישי הדרוש לו ולהשתלב בקהילה. מספר הזכאים לסיוע במימון טיפול אישי לנכה עומד על כ- 400 אנשים.

דמי אזקת כלב- דמי אחזקת כלב הינו תשלום המשולם לאדם עם עיוורון או לקות ראייה הנעזר בכלב נחייה לצורך ניידותו. מטרת התשלום היא לסייע לאדם במימון כלל ההוצאות הכרוכות באחזקת כלב הנחייה. התשלום הוא בגובה של 452 ₪ לחודש. סעיף 50(א)(7) לחוק קובע הגנה על כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור. מטרתם של דמי הליווי היא לסייע לאדם העיוור בצרכיו היומיומיים בניידות וכן להגביר פעילויות נוספות הדורשות ניידות. למען הסר ספק, מוצע להבהיר בחוק שגם דמי אחזקת כלב אשר נחוצים לצורך ניידותו של העיוור הם מוגנים מעיקול. מספר הזכאים לדמי אחזקת כלב עומד על כ- 220 אנשים.

 

 

סעיף 7- תיקון סעיף 75

סעיף 75 בנוסחו הנוכחי קובע, בין היתר, כי שר המשפטים יקבע בצו מהו הסכום המצטבר המזערי שנזקף לזכות הזוכה וכן יקבע בצו את התקופה שבתומה יועברו כספים שנזקפו בתיק לחשבון הזוכה. מכוח סעיף זה, נקבעה תקנה 115א לתקנות ההוצאה לפועל, שבה נקבע כי הסכום המזערי הינו 50 ₪ וכי התקופה המינימאלית הינה שלושה חודשים. המועד בתקנה 115א נקבע לאור תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), תשמ"א-1981 שלפיהן המדינה אינה מחויבת בתשלום ריבית על סכומים המועברים בתוך טווח של שלושה חודשים.

הלכה למעשה, מרבית התשלומים המועברים לידי הזוכה, מועברים בתום שלושה חודשים בסכומים הנמוכים מ-50 שקלים. נוצר מצב שהזוכים מקבלים המחאות בסכומים פעוטים. הטרחה והעלויות הנלוות לכך- בשל הצורך בהפקת קבלות או חשבוניות, משלוח מכתבים, פעולות זיכוי בספרים ועוד- עולות לא אחת על ערך הסכום המתקבל מלשכת ההוצאה לפועל. אשר על כן, מוצע שסכומים יועברו בתום שנה או כאשר ערך הכספים במצטבר מגיע לכדי 100 ₪. הוראה זו תחול גם על העברות בנקאיות.  יובהר, כי הכספים מזוכים בתיק ההוצאה לפועל בעת קבלתם, כך שלחייב עצמו לא נגרם מהתיקון המוצע כל נזק.

 

סעיף 8- הוספת סעיף 77ב לחוק

מאחר שמעת לעת, מגויסים חיילי מילואים בשל נסיבות חרום או מצב מיוחד לפי סעיפים 8 ו- 9 לחוק שירות המילואים, תשס"ח- 2008, ומאחר שהן שירות הביטחון והן רשות האכיפה והגבייה מבקשים להבטיח כי במועד גיוסם של חיילי המילואים לא יינקטו הליכי גבייה כנגד חיילי המילואים, מוצע לקבוע פרוצדורה ביחס לחיילי מילואים. על בסיס נתוני זיהוי שיועברו ממשרד הבטחון תבוצע הצלבה בין פרטי החיילים ובין פרטי החייבים בתיקי ההוצאה לפועל. ביחס לחייבים אלו, יוקפאו הליכים קיימים שכן הם אינם יכולים בעת שירות המילואים להסדיר את חבותיהם או את ההליכים הננקטים כנגדם בגין חובות אלו.

 

סעיף 9- תיקון סעיף 80(ב)

מוצע לקבוע כי ערעור  על החלטות רשם לפי סעיף 6א המוצע תהיינה בזכות.

 

סעיף 10- תיקון סעיף 81א3

סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק), קובע מהם הפרשי ההצמדה והריבית שייווספו לשטר ולתביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל (להלן: "פיצוי").  סעיפים קטנים 81א3(ב) ו- (ג) קובעים, כי הפרשי ההצמדה והריבית שייווספו לשטר ולתביעה על סכום קצוב המוגשים לביצוע בהוצאה לפועל, יהיו כמשמעם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: "פיצוי ברירת המחדל"). להוראות אלו נקבע חריג בסעיף קטן (ג) לפיו אם נקבע בשטר, בחוזה, בהתחייבות או בחיקוק פיצוי אחר, יתווסף לשטר או לתביעה על סכום קצוב הפיצוי הספציפי שנקבע.

מוצע לציין בסעיף גם מקרה שבו מוגשת בקשה לביצוע שטר שנועד לתשלום חיוב שעילתו בחיקוק ואשר נקבעו בו הפרשי הצמדה או ריבית ספציפיים.

בעת פתיחת בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, ובהיעדר הסדרה בשטר של הפיצוי במקרה של אי פירעון, אם קיים דין ספציפי הקובע  את הפיצוי במקרה של אי פירעון החוב, הרי שיש הצדקה להחיל את הדין הספציפי שנקבע בנוגע לתשלום החוב. על-ידי קביעת פיצוי בהתאם לקבוע בחיקוק תוגשם כוונת המחוקק או הצדדים, לפי העניין, לקביעת פיצוי על פיגור בתשלום של סוגי חובות שונים, וזאת ללא תלות בצורת תשלום החוב.

בנוסף, התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם תכלית סעיף 6(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, אשר קובע כי אין לפסוק על פיו ריבית פיגורים אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית כפיצוי על פיגור בתשלום.

 

סעיף 11- תיקון התוספת השניה לחוק

לתיקון פרט (3) - מוצע לתקן את שם הגורם שיעביר את המידע לפי סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2) ו-7ב(א3), כך שבמקום "מרשם האוכלוסין" יופיע "רשות האוכלוסין וההגירה".

 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(...), התשע"ו-2015