חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-2018 1

(ב) לא יינתן צו חסימה מינהלי אלא לאחר שנמסרה למחזיק או למנוי הודעה על הכוונה למתן הצו שבה תצוין העילה לנתינתו (בחוק זה - הודעה) וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 24 שעות ממועד מסירת ההודעה, באופן שיפורט בה; בהודעה יצוין גם מספר טלפון לשם יצירת קשר שיהיה זמין 12 שעות ביממה לפחות; לעניין סעיף קטן זה יראו הודעה שנמסרה באמצעות שיחה, הודעה קולית או מסרון למספר הטלפון, כאילו נמסרה למחזיק או למנוי.

(ג) מנוי או מחזיק רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורה קצין משטרה מוסמך על החסימה כאמור, ואולם אין בכך כדי לעכב את החסימה.

(ד) בצו חסימה מינהלי יפורטו מספר הטלפון שלגביו ניתן הצו ופרטי המנוי ככל שהם רשומים במאגר נתוני זיהוי (תקשורת), וכן תקופת תוקפו של הצו.

(ה) על החלטת קצין משטרה מוסמך בעניין צו חסימה מינהלי ניתן לערער, בתוך תקופת תוקפו של הצו, לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום ובית המשפט ידון בערעור בהקדם האפשרי.

(ו) ניתן צו חסימה מינהלי לפי הוראות סעיף זה, רשאי קצין משטרה מוסמך לתת צו חסימה מינהלי נוסף אחד בלבד לגבי אותו מספר טלפון בתקופה של שנתיים מיום מתן הצו הראשון; ואולם אין באמור כדי למנוע מקצין משטרה מוסמך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו חסימה שיפוטי לפי סעיף 3.

(1) על פי בקשה בכתב של תובע - לתת צו המורה על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים;

(2) על פי בקשה בכתב של תובע, שהוגשה לבקשת קצין משטרה מוסמך - לתת צו המורה על חסימת מספר טלפון שניתנו לגביו שני צווי חסימה מינהליים כאמור בסעיף 2(ו) לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

(ב) הוגש כתב אישום בעבירה, רשאי בית המשפט הדן בכתב האישום, על פי בקשת תובע, לצוות כמפורט להלן, אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך הפרסום ברבים לשם ביצוע העבירה; בית המשפט רשאי לצוות כאמור עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, ולחזור ולצוות על הארכת תוקפו של הצו לתקופה נוספת מזמן לזמן, ואם הסתיים ההליך בהרשעה - עד למועד אחר שיקבע ושלא יעלה על חמש שנים נוספות מתום ההליכים:

(1) לצוות על מפעילים סלולריים כאמור בסעיף 2(א) לחסום את מספר הטלפון המפורסם ברבים לשם ביצוע העבירה כאמור באותו סעיף;

(2) לצוות על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי או צו חסימה שיפוטי.

(ג) הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו חסימה לפי סעיף קטן (א) או (ב) יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה קצין המשטרה המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו חסימה שיפוטי אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.

(ה) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(1) הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין משטרה מוסמך, וככל הניתן גם בעותק מפרסום המספר ברבים;

(2) המשיבים בבקשה יהיו המנוי והמחזיק ככל שזהותם ידועה או ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה;

(3) הדיון בבקשה יתקיים במעמד המשיבים, ואולם בית משפט רשאי לתת צו חסימה שיפוטי במעמד צד אחד, אם הוא סבור שהמשיבים שלא התייצבו לדיון הוזמנו לדיון כדין;

(4) לשם החלטתו בבקשה רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

(ב) בית המשפט רשאי להיענות לבקשה לאי-גילוי חומר חסוי ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיבים עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.

(ג) בית המשפט יודיע למבקש ולמשיבים על החלטתו בבקשה לאי-גילוי חומר חסוי ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או חלקם, יהיו חסויים.

(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי-גילוי חומר חסוי, רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המשיבים והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה) אם במועד הדיון בבקשה לאי-גילוי חומר חסוי היה תלוי ועומד גם הליך לפי סימן ג' בפרק ב' לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ויחולו על הדיון בבקשה הוראות סעיף 15(ג) עד (ה) לחוק המעצרים.

(ו) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי-גילוי חומר חסוי, רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

(ז) הודיע תובע לבית משפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ו) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיבים עד להכרעה בערעור.

(ח) בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ו) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיבים.

(1) מספר צווי החסימה שניתנו לפי סעיפים 2 ו-3, ובכלל זה מספר הצווים שניתנו להארכת צווים כאמור ומספר הצווים שניתנו לפי סעיף 2(ו) ומשך הזמן שחלף בין מתן הצווים לפי סעיף 2(ו);

(2) מספר צווי החסימה שבוטלו לפני סיום התקופה הקבועה בצו או שלא הוארכו, בחלוקה לצווים שבוטלו על ידי קצין מוסמך ולצווים שלא הוארכו או שבוטלו על ידי בית המשפט.