________ ב_____ התשע"ח

(______ ב__________ 2018)

(חמ 3-2659-ת1)

                                                 איילת שקד

                                               שרת המשפטים

 

דברי הסבר

     

תיקון תקנה 2(א), ביטול תקנה 3 ומחיקת התוספת השנייה:

תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 (להלן – תקנות אגרות משפחה) מציינת בין היתר את המונח "אגרת פרוטוקול הקבועה בתוספת השניה" ובתקנה 3 נקבע ש"על אגרת פרוטוקול יחולו הוראות תקנות אלה". התוספת השנייה לחוק קובעת את סכומה של אגרת פרוטוקול בסך של 71 שקלים חדשים. אגרה זו נגבית עבור כל בקשה שוטפת המוגשת במסגרת הליך.

בעקבות תביעה ייצוגית החליטה הנהלת בתי המשפט על הפסקת גביית אגרת הפרוטוקול והודיעה על "חדילה" לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשע"ו-2006 לפיה תופסק גביית אגרת הפרוטוקול  החל מיום 27 בספטמבר 2016.

בהתאם לאמור, מוצע לתקן את תקנה 2(א) ולבטל את תקנה 3 וכן את התוספת השנייה לתקנות אגרות משפחה. באופן זה תיווצר הלימה עם תקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות אגרות כלליות), אשר במסגרתן בוטלה אגרת הפרוטוקול  שהיתה קבועה בעבר בתקנות האגרות משנת 1987.

 

הוספת תקנות 6(6) ו-(7):

 

 מוצע להחיל פטור אוטומטי מתשלום אגרה למקבלי סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה, זאת בדומה לפטור הניתן בבתי המשפט לפי תקנה 19 (7) ו-(8) לתקנות האגרות הכלליות וכן בבתי הדין לעבודה לפי תקנה 3(5) ו-(6) לתקנות בתי הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008.

הסיוע המשפטי מעניק סיוע משפטי למעוטי יכולת בכל הערכאות השיפוטיות. אדם הפונה לקבלת סיוע משפטי נבחן, בין היתר, במבחן של זכאות כלכלית הכולל שני מבחנים מצטברים- מבחן הכנסה ומבחן רכוש, זאת מכוח סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) ותקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973. כמו כן, התוספת לחוק הסיוע המשפטי מונה שורה של עניינים שבהם יוענק סיוע משפטי ללא צורך לעבור מבחן זכאות כלכלית, ואת היקף השירותים שיינתנו באותם עניינים, וזאת מטעמים שונים הקשורים באינטרס הציבורי, בזכות הגישה לערכאות וכן הרצון לאפשר מיצוי זכויות בהקשרים מסוימים שנועדו לתועלת הפרט והכלל.

 

בהתחשב בשיקולי יעילות, בין היתר החיסכון בזמן שיפוטי יקר בניהול הליכי פטור מאגרה והרצון לחסוך מהאזרח את הכפילות בבחינת מצבו הכלכלי, וכן לאור שיקולי צדק, מוצע לפטור מאגרה בבתי המשפט לענייני משפחה, בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי. כמו כן, בהתחשב באותם שיקולים בשלהם נקבע פטור ממבחן כלכלי לשם זכאות לסיוע משפטי, בעניינים המנויים בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, מוצע לפטור אף מאגרה את אותם זכאים.

קביעת הפטור מאגרות בית המשפט לענייני משפחה למקבלי סיוע משפטי תביא בהכרח להפחתה משמעותית בהוצאה הכספית לאוצר המדינה ולחיסכון זמן שיפוטי יקר בניהול הליכי פטור מאגרה, ובפרט לאור העובדה שכבר היום רוב הבקשות לפטור מאגרה, אם לא כולן, שבהן המבקש מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, מתקבלות בבתי המשפט.

 

יובהר, כי התיקון חל רק לגבי אגרות שבעל דין נדרש לשלמן מיום התחילה ואילך ולא יחול על אגרות ששולמו או הליכים שנפתחו לפני מועד כניסת התקנות לתוקפן וטרם שולמה האגרה בגינם.

 

תיקון דומה נעשה במקביל בתקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז- 1957, בתקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), התשכ"ח-1968 ובתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), התשל"ג-1973.

 

 

תיקון תקנה 9 לתקנות:

הוספת תקנה 9(ב1) והוספת תקנה 9(ב2)

תיקון תקנות משנה אלו נועדו להשוות בין התקנות הקיימות בתקנות האגרות הכלליות (תקנה 14(ד) ו-14(ה)) לבין תקנות אגרות בתי משפט לענייני משפחה באופן אשר יתווספו לתקנות אגרות בית משפט לענייני משפחה "ראיות לכאורה" המעידות על מצבו הכלכלי של מבקש ויכולות לסייע לו בבקשה לפטור אותו מאגרה בדומה לאמור בתקנות האגרות הכלליות.

לפיכך, מוצע לקבוע כי במקרים בהם בשנתיים שקדמו לבקשה הייתה החלטה או הכרזה על מבקש כמפורט בתקנה (החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך קודם; הכרזה כי המבקש הוא מוגבל באמצעים; הכרזה כי החייב הוא פושט רגל) אזי היא תהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה. כמו כן, קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה.

 

הוספת תקנה 9(ב3) ותקנה 9(ב4)

כיום, לפי תקנות האגרות הכלליות, בית המשפט רשאי לאפשר לבעל דין שהגיש בקשה לפטור והוחלט לדחותה או לקבלה בחלקה בלבד, לשלם אגרה לשיעורין ובתוך הזמן שיקבע בית המשפט (הוראות תקנה 14(ז)). נמצא כי אין הצדקה לאבחנה בהקשר זה בין בית משפט רגיל לבין בית משפט לענייני משפחה.

לפיכך, מוצע להוסיף תקנת משנה בתקנות בית משפט לענייני משפחה (אגרות) אשר תשווה את אפשרות הפריסה לתשלומים הקיימת בערכאות אחרות (הדבר עולה בקנה אחד עם פסק דינו של  בית המשפט העליון, בע"מ 1818/16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 5.7.16)).

כמו כן מוצע להשוות לתקנה 14(ח) לתקנות האגרות הכלליות העוסקת באפשרות של בית המשפט לפטור חלק מתשלום האגרה, ובמקרה זה על המבקש לשלם את יתרת האגרה או לתקן את כתב התביעה בתוך 15 יום.

 

תיקון תקנה 9(ג)

תקנה 9(ב4) קובעת כי במקרה בו ניתן פטור חלקי ניתן לתקן כתב תביעה תוך 15 יום, ואילו תקנה 9(ג) בנוסחה היום קובעת כי אגרה שלגביה לא ניתן פטור תשולם תוך 7 ימים שאם לא כן יימחק ההליך. 

על מנת למנוע בעיות פרשניות מוצע לקבוע אותו מועד בשתי התקנות - 15 ימים, וכן להבהיר בתקנת משנה (ג), שאם לא שילם את יתרת האגרה או שלא הביא כתב תביעה מתוקן תוך 15 יום – יימחק ההליך.

 

הוספת תקנה 9(ד)

בדומה לתקנות האגרות הכלליות (תקנה 14(ט)) מוצע לקבוע גם בתקנות אגרות בתי משפט לענייני משפחה כי במקרה בו בית המשפט העניק פטור מלא מאגרה, הפטור יחול גם בנוגע לתשלום אגרה נוספת באותו הליך בבית משפט לענייני משפחה. יודגש כי פטור זה לא יחול על הליכים חדשים.