תקנות הדיינים (אגרות)(תיקון מס' 2) התשעח-2018 לאישור ועדת אגרות.docx תזכיר תקנות הדיינים (אגרות)(תיקון מס' 2), התשע"ח-2018

 

תקנות הדיינים (אגרות)(תיקון מס' 2), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955,[1] ובאישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985,[2] ובאישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנה 1 לתקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז-1957,[3] (להלן -  התקנות העיקריות), במקום ההגדרה "לשכת סעד משפטי" יבוא: ""לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;

תיקון תקנה 15

2.  

בתקנה 15 לתקנות העיקריות בתקנת משנה (ג), במקום "לשכת סעד משפטי" יבוא "לשכת סיוע משפטי".

הוספת תקנה 22א

3.  

אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות יבוא:

"בעלי דין הפטורים מאגרה

22א. כל המנויים להלן פטורים מחובת תשלום אגרה:

(1)  בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;

(2)  בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי בעניינים ובהיקף שנקבעו בה"

תחולה

4.  

תקנות אלה יחולו לגבי הליך שנפתח ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו.

 

______________ התשע"ח

(_______ 2018)

(חמ 259 -3–ת1)

 

                                                                                              איילת שקד

                                                                                           שרת המשפטים

 

 

דברי הסבר

     

 

הוספת תקנות משנה 22א(1) ו-(2):

מוצע להחיל פטור אוטומטי מתשלום אגרה למקבלי סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבתי דין רבניים, זאת בדומה לפטור הניתן היום בבתי המשפט לפי תקנה 19 (7) ו-(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2008 (להלן – תקנות האגרות) וכן בבתי הדין לעבודה לפי תקנה 3(5) ו-(6) לתקנות בתי הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008.

הסיוע המשפטי מעניק סיוע משפטי למעוטי יכולת בכל הערכאות השיפוטיות. אדם הפונה לקבלת סיוע משפטי נבחן, בין היתר, במבחן של זכאות כלכלית הכולל שני מבחנים מצטברים- מבחן הכנסה ומבחן רכוש, זאת מכוח סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) ותקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973. כמו כן, התוספת לחוק הסיוע המשפטי מונה שורה של עניינים שבהם יוענק סיוע משפטי ללא צורך לעבור מבחן זכאות כלכלית, ואת היקף השירותים שיינתנו באותם עניינים, וזאת מטעמים שונים הקשורים באינטרס הציבורי, בזכות הגישה לערכאות וכן הרצון לאפשר מיצוי זכויות בהקשרים מסוימים שנועדו לתועלת הפרט והכלל.

 

בהתחשב בשיקולי יעילות, בין היתר החיסכון בזמן שיפוטי יקר בניהול הליכי פטור מאגרה והרצון לחסוך מהאזרח את הכפילות בבחינת מצבו הכלכלי, וכן לאור שיקולי צדק, מוצע לפטור מאגרה בבתי המשפט לענייני משפחה, בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי. כמו כן, בהתחשב באותם שיקולים בשלהם נקבע פטור ממבחן כלכלי לשם זכאות לסיוע משפטי, בעניינים המנויים בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, מוצע לפטור אף מאגרה את אותם זכאים.

קביעת הפטור מאגרות בית המשפט לענייני משפחה למקבלי סיוע משפטי תביא בהכרח להפחתה משמעותית בהוצאה הכספית לאוצר המדינה ולחיסכון זמן שיפוטי יקר בניהול הליכי פטור מאגרה, ובפרט לאור העובדה שכבר היום רוב הבקשות לפטור מאגרה, אם לא כולן, שבהן המבקש מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, מתקבלות בבתי המשפט.

 

יובהר, כי התיקון חל רק לגבי אגרות שבעל דין נדרש לשלמן מיום התחילה ואילך ולא יחול על אגרות ששולמו או הליכים שנפתחו לפני מועד כניסת התקנות לתוקפן וטרם שולמה האגרה בגינם.

 

 

תיקון דומה נעשה במקביל בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו- 1995, בתקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), התשכ"ח-1968 ובתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), התשל"ג-1973.



[1] ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשע"ג, עמ' 38..

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשנ"א, עמ' 130.

[3] ק"ת התשי"ז, עמ' 1580.