תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח), התשס"ח-2007 1

(ב) חבר הוועדה הארצית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר על ידי הגשת התפטרות בכתב למנהל הכללי.

(ג) כהונת חבר ועדה מוסדית או ועדה ארצית תופסק לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת כתב התפטרותו.

(ד) המנהל הכללי רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה מוסדית וחבר ועדה ארצית אם התקיים אחד אלה:

(1) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל עבירה שמפאת נסיבותיה המנהל סבור כי לא ראוי שימשיך לכהן בוועדה;

(2) הוא נמצא תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין עיסוק אחר שלו או קשר אישי או סיבה אחרת;

(3) הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות או ממחצית הישיבות במהלך שנה אחת לכהונתו, ולאחר שנשלחה לו התראה בכתב על כך נעדר פעם נוספת;

(4) המנהל הכללי קבע, על יסוד חוות דעת רפואית ולאחר ששמע את החבר או נציגו החוקי, שמחמת מצב בריאותו נבצר מחבר הוועדה להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) חבר ועדה מוסדית שמונה במקום חבר שחדל לכהן בוועדה כאמור בתקנת משנה (א), יכהן עד תום תקופת הכהונה של הוועדה.

(1) שם המוסד הרפואי ושם הרופא המטפל;

(2) שם הרופא האחראי על הטיפול במטופל;

(3) שם המטופל;

(4) פרטי הפונה -

(א) אם הוא המטפל - תפקידו;

(ב) אם אינו המטפל או המטופל - שמו, מספר הזהות שלו, מקום מגוריו ומען להמצאת תשובה;

(5) העובדות העיקריות הנוגעות לפניה;

(6) עניינו של הפונה בקביעת הוועדה המוסדית;

(7) קרבת הפונה למטופל;

(8) דתו של המטופל.

(ב) ועדה ארצית תיתן החלטתה בהקדם האפשרי, בהתאם לנסיבות העניין.

(ג) החלטת ועדה מוסדית או ועדה ארצית (להלן - ועדה) תימסר לפונה בכתב, סמוך ככל האפשר למועד קבלתה; ההחלטה תהיה מנומקת אלא אם כן החליטה הוועדה שלא לנמק את ההחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) נתברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון מסוים בשל ניגוד עניינים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה ויימנע מלהשתתף בדיון, ובמקומו ישתתף ממלא מקומו הקבוע כאמור בתקנה 6.

(ב) פרוטוקול יכול שייערך גם בדרך של הקלטה ברשמקול או באופן אחר שיורה יושב ראש הוועדה, ובלבד שתוכנו יועלה על הכתב ויצורף לתיק הדיון.

(ג) הפרוטוקול ייחתם ביד יושב ראש הוועדה.

(ד) פרוטוקול ועדה יהיה חסוי ולא יימסר לכל אדם, למעט לוועדה הארצית או לבית המשפט המוסמך לצורך דיון בערעור או לצורכי בקרה ומחקר לפי נהלים שיקבע השר בכתב.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), המטופל או בא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול ועדה שדנה בעניינו של המטופל, ואולם לא יימסר למטופל או לבא כוחו עותק של הפרוטוקול; הוועדה רשאית שלא לאפשר למטופל או לבא כוחו לעיין בפרוטוקול, אם האמור בפרוטוקול עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יתעד הרופא האחראי ברשומה הרפואית גם התייעצויות שקיים עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים הנוגעים לעניין או מומחים, ובמידת האפשר עם רופאו האישי של החולה הנוטה למות, או בירור שערך עם רשויות מוסמכות, לרבות האפוטרופוס הכללי והרישום המרכזי של פסולי דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי העניין ולפי הצורה כדי לקבוע אם כשיר המטופל כאמור בסעיף 6 לחוק, לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.

(ג) ברשומה הרפואית של מטופל שרופא אחראי קבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יתועדו מהלך הדיון בקביעה כאמור, והנימוקים שהביאו לה, דרך בירור רצונו של החולה לפי סעיף 9 לחוק וכאמור בסעיפים 5 ו–14 לחוק; הטיפול הרפואי שהוחלט לתת לו, הנחיות מקדימות שנתן, הוראות מיופה כוח, וכל מידע רלוונטי אחר.

(1) בעל קרבה משפחתית לחולה הנוטה למות, אם הוא אחד מאלה: בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, נכד או נכדה, ולרבות קרבה משפחתית חורגת או קרבה משפחתית עקב אימוץ;

(2) בעל קרבה רגשית לחולה הנוטה למות, אם היה בקשר ממושך, קרוב ובעל אופי רגשי, עם החולה הנוטה למות;

ונוסף על היותו בעל קרבה משפחתית או רגשית לחולה הנוטה למות כאמור בפסקאות (1) או (2) לעיל, שוכנע הרופא האחראי, על סמך תצהיר כאמור בתקנה 16 שנתן האדם, ומסמכים נוספים, אם ישנם, שהאדם מכיר היטב את החולה הנוטה למות ומסור לו, על יסוד קשר רצוף איתו, משום שמתקיימים בו שני אלה:

(1) הוא מצוי במערכת יחסים קרובה עם החולה הנוטה למות, הכוללת מפגשים תכופים, או שיחות מרובות ופעילויות משותפות נוספות, הנמשכת במהלך שנתיים רצופות לפחות, קודם למועד קביעתו של הרופא האחראי לפי החוק;

(2) האדם יודע פרטים על אודות מצבו המשפחתי והחברתי של החולה הנוטה למות, מצבו הרפואי העדכני, נסיבות מחלתו, טיפולים רפואיים שקיבל או שסירב לקבל בעבר, מוסדות רפואיים שטופל בהם, וכן רצונותיו והעדפותיו האישיות של החולה הנוטה למות.

(ב) נמנע מחולה הנוטה למות לחתום על הצהרה כאמור בתקנת משנה (א), תינתן ההצהרה בעל–פה בפני שני עדים, ובלבד שתוכן ההצהרה ואישור העדים על מתן ההצהרה והנסיבות שבהן ניתנה יתועדו בכתב על ידי רופא, בסמוך ככל האפשר, לאחר מכן.

(ב) חולה הנוטה למות הרוצה לקבל רק סוג מסוים של טיפול ולהימנע מטיפולים אחרים, יביע רצונו לקבל טיפול באופן כאמור בתקנת משנה (א), וייתן הצהרה בכתב כאמור בתקנה 14(א) לגבי הטיפולים שהוא מבקש להימנע מהם.

(ב) התצהיר יכלול פרטים, הידועים למצהיר מידיעה אישית, שיש בהם כדי להעיד על רצונו של החולה, ויכלול מידע בעניינים אלה לפחות:

(1) אופי הקרבה בין המצהיר לחולה ומידתה;

(2) נסיבות ההיכרות ביניהם ומשכה;

(3) רציפות הקשר וטיב היחסים;

(4) תיאור אורח חייו של החולה, השקפותיו בענייני דת וביחס לחיים ומוות, והנסיבות שהביאוהו לדבר על רצונו בהארכת חייו או בסיומם;

(5) ביטויים של התנהגות שהחולה הפגין לאופן שבו ירצה לחיות או למות;

(6) תיאור הנסיבות שהביאו את החולה למצבו הנוכחי;

(7) כל מידע נוסף שיש בו כדי לחשוף ולגלות את רצונו האמיתי של החולה באשר לטיפול בו בסוף חייו;

(8) הצהרה מפורשת ומפורטת על רצונו של החולה הנוטה למות לקבל טיפול רפואי או להימנע מקבלתו, לפי מיטב ידיעתו של המצהיר.

(ג) הרופא האחראי או מי שהוא הסמיכו לעניין זה רשאי לבקש מן האדם הקרוב הבהרות לתצהיר או תצהירים נוספים, או מסמכים או מידע נוספים, ככל שיראה לנכון, אם מצא כי המידע שלפניו אינו משכנע ומוכיח ברמה גבוהה של ודאות את רצונו של החולה.

(ב) אין בטביעת אצבע המשמשת תחליף חתימה, כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק למתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

(ב) אדם שנבצר ממנו, בשל מחלה או מום, להניע את ידיו לביצוע הפעולות הנדרשות לצורך מתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות או ייפוי כוח שניתנו בדרך האמורה בסעיפים 33(ג), 38(ג) או 43(א) לחוק, יצהיר בעל–פה, בפני שני עדים, כי נבצר ממנו לחתום על המסמך בשל מוגבלות פיזית, וכי כל הכתוב בו נכתב על דעתו ובהסכמתו, לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.

(ג) הצהיר אדם כאמור, תתועד הצהרתו בכתב והעדים יאשרו בחתימת ידם כי האדם הצהיר בפניהם כאמור.

(ד) אין בהוראות תקנה זו כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק לשינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

(ב) המינוי יהיה לתקופה של 5 שנים, ורשאי השר להאריך את המינוי לתקופה נוספת של 5 שנים.

(1) קליטה, צבירה אימות ותיעוד של הנחיות וייפוי כוח, שינוים וביטולם;

(2) משלוח הודעות למבקשים להירשם על פגם שנמצא בהנחיות או בייפוי כוח או על תום תוקפם או כל הודעה אחרת הדרושה לצורך ניהולו התקין של המאגר;

(3) מסירת מידע מהמאגר למטפלים ולמוסדות הרפואיים, לפי החוק;

(4) קביעת נוהל עבודה לניהול המאגר ותפעולו וכללים לעניין אימות הנתונים שבהנחיות ובייפויי הכוח.

(ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח למען שרשם המבקש בהנחיה או בייפוי הכוח, או למען הנוסף על כתובת מגוריו שציין למטרת משלוח דואר בלבד.

(ג) מבקש שהאחראי סירב לרשום במאגר הנחיות או ייפוי כוח ששלח, רשאי להגיש השגה למנהל הכללי או למי שהסמיך לעניין זה, ואם קיבל את ההשגה יורה לאחראי לרשום את ההנחיות או ייפוי הכוח ולהודיע על כך למבקש; דחה את ההשגה - יודיע על כך למבקש כאמור בתקנה משנה (ב).

(ב) הנחיות, ייפויי כוח ותיעוד פעולות בהם יישמרו במאגר עשר שנים לפחות לאחר פטירת עורך ההנחיה או ייפוי הכוח.

(1) שם החולה שעליו מבוקש המידע, פרטי זיהויו ומענו, אם ידוע;

(2) שמו ותפקידו של הפונה;

(3) המועד שבו נקבע על ידי רופא אחראי כי האדם שעליו מבוקש המידע הוא חולה הנוטה למות, ופרטי הרופא האחראי שקבע זאת;

(4) מידת הדחיפות בהעברת המידע;

(5) תיאור הנסיבות והנימוקים המצדיקים, לדעת המבקש, קבלת מידע מהמאגר לצורך ביצוע החוק, לרבות היות החולה הנוטה למות בטיפולו, והיות המידע דרוש לשם קביעת דרך הטיפול בו.

(ב) במידע רפואי על אודות המטופל שכלל מבקש בבקשה כאמור ככל שהוא נחוץ להנמקת הבקשה, לא יראו פגיעה בפרטיות או הפרת הסודיות הרפואית.

(ג) האחראי רשאי לקבוע בנוהל כאמור בתקנה 24(4) דרכים נוספות לבקשת מידע, במקרים דחופים, ובלבד שידאג כי דרך שיקבע תבטיח שמירה על פרטיות הרשומים במאגר, ותיעוד הבקשה והמענה לה בסמוך ככל שניתן לאחר מכן.

(ב) החלטת האחראי לדחות את הבקשה למסירת המידע, תימסר למבקש מיד, בעל–פה ובכתב, ותהיה מנומקת.

(ב) החזיר הדואר מכתב ששלח האחראי לאדם הרשום במאגר, יפנה האחראי אל האדם בטלפון ויוודא את מענו למשלוח ההודעה.

(ג) לא עלה בידי האחראי לאתר את האדם בטלפון או לאתר את מענו במאמץ סביר, יתעד את הפעולות שנקט לאיתורו, וישמור את התיעוד יחד עם ההנחיה או ייפוי הכוח.

(1) פרטים אישיים של החולה: מין, שנת לידה, מספר זהות מקודד בדרך שיורה הרופא הממשלתי, ומידע לצורכי מחקר דמוגרפי כפי שיורה הרופא הממשלתי;

(2) אבחנת מחלתו העיקרית ואבחנות נוספות;

(3) מועד הקביעה כי הוא חולה הנוטה למות, ובידי מי נעשתה;

(4) אם היה החולה מאושפז - משך האשפוז והמחלקה שאושפז בה;

(5) אמצעים שננקטו לבירור רצונו של החולה הנוטה למות לפי סעיפים 5, 9 ו–14לחוק;

(6) אם נתן החולה הנחיות מקדימות ותמצית האמור בהן; אם התקבלו החלטות בניגוד לאמור בהנחיות מקדימות;

(7) אם נתן החולה ייפוי כוח ומה היו הוראותיו של מיופה הכוח;

(8) פניות לוועדה המוסדית והארצית בעניינו של חולה הנוטה למות, סיבת כל פניה והחלטות שהתקבלו;

(9) אם היה אדם קרוב מעורב בקבלת החלטות לגבי הטיפול בחולה הנוטה למות, אם כן - מידע לצורכי מחקר דמוגרפי על אודותיו, ומידע על אודות קרבתו לחולה הנוטה למות, כפי שיורה הרופא הממשלתי;

(10) החולה הנוטה למות או אחר מטעמו ביקש להפסיק טיפול שניתן לו;

(11) פעולות רפואיות שבוצעו לבקשת החולה הנוטה למות ופעולות רפואיות נחוצות שלא בוצעו בשל רצונו של החולה הנוטה למות;

(12) עובדת היות החולה לא בעל כשרות, סיבת אי–הכשרות ואם מונה לחולה אפוטרופוס;

(13) מידע על אודות בעיות, קשיים ודילמות שהתעוררו במהלך טיפול בחולה הנוטה למות.