בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו- 6 לחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז - 2017[1] (להלן – החוק), ובהסכמת שר הבריאות, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
||||||
|
|
|
"הלת" - הוראות למתקני תברואה, התש"ל-1970 והתוספות להוראות אלו (2002, 2007, 2012); |
||||||
|
|
|
"טיפול במזון" – כל מגע עם המזון, ביד או באמצעות כלי לרבות חיתוך המזון והעברתו לכלי אוכל, ולמעט אכילה; |
||||||
|
|
|
"כיתת הפעילות" – חדר לפעילות או ללימוד, המשמשים את הילדים ואת צוות הצהרון באופן קבוע; |
||||||
|
|
|
"מזון רגיש" – כל אחד מהמזונות הבאים, אשר לא עברו טיפול נוסף מונע צמיחת חיידקים או היווצרות רעלנים: מזון שמקורו מן החי - לרבות: ביצים מוצריהם, דגים, בשר, מוצרי חלב ומזונות המכילים מוצרים אלה. מזון מבושל מן הצומח, לרבות אורז, קטניות ופסטה. זרעים או נבטים גולמיים וירקות או פירות חתוכים. |
||||||
|
|
|
"מחלה מדבקת" – בהתאם לרשימה שתתפרסם באתר האינטרנט של משרד החינוך/בריאות |
||||||
|
|
|
"מפעיל צהרון" – מעסיק את העובדים ואחראי על הפעילות; |
||||||
|
|
|
"מפקח כולל" – כמשמעותו בתקנות חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח), תשי"ז – 1956; |
||||||
|
|
|
" המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך; |
||||||
|
|
|
פרק א' - הוראות כלליות |
||||||
|
עמידה בתנאים |
2. |
מבני הצהרון, מתקניו, הציוד והצעצועים המצויים בו, יוחזקו במצב תקין ונקי. |
||||||
|
|
3. |
פעילות צהרון בשטח מנהל קהילתי, תופרד מפעילות אחרת המתקיימת בשטח המנהל הקהילתי. |
||||||
|
|
|
פרק ב' – מבנה הצהרון, הציוד ותנאים פיזיים: |
||||||
|
מיקום הצהרון |
4. |
לא יפעל צהרון באזור החשוף למטרדים סביבתיים או מפגעים בריאותיים. |
||||||
|
גדר
|
5. |
שטח חצר המשחקים של הצהרון, יהיה מגודר; הגדר תהיה בנויה באופן המונע כניסה בלתי מבוקרת לשטח הצהרון, וגובהה יהיה שני מטר. המרווח בין סורגי הגדר לא יאפשר חדירת בעלי חיים משוטטים. |
||||||
|
חצר הצהרון
|
6. |
(א)משטח החצר יהיה עשוי חומר שלא ניתן לחפור בו, או להטמין בו צואה ומפגעים אחרים; |
||||||
|
|
|
(ב) החצר או מגרש המשחקים בצהרון יהיו מוארים במהלך שעות פעילות הצהרון; |
||||||
|
|
|
(ג) חצר המשחקים תתוחזק באופן סדיר, ותנוקה לפחות פעם ביום; |
||||||
|
|
|
(ד) בחצר משחקים, בה מוחזקים מתקני משחקים או צעצועים, יותקן ברז או צינור לשטיפת המתקנים או הצעצועים האמורים; |
||||||
|
|
|
(ה) לא יוחזקו בחצר הצהרון צעצועים או מתקנים משחקים הסופגים רטיבות, לרבות צעצועי ספוג, פרווה או הדומה להם; |
||||||
|
|
|
(ו) מחוץ לשעות הפעילות, יוחזקו צעצועי החצר במחסן המיועד לכך; |
||||||
|
|
|
(ז) שיפוע החצר יימנע הצטברות מי גשם במגרש המשחקים או בחצר הצהרון.
|
||||||
|
ארגז החול |
7. |
על ארגז החול, ככל שקיים בחצר הצהרון, יחולו ההוראות הבאות: |
||||||
|
|
|
|
(א) שולי ארגז החול יהיו בגובה של 20 סנטימטרים מעל פני הקרקע לכל היותר, ובעלי פינות מעוגלות. |
|
||||
|
|
|
|
(ב) ארגז החול ימולא כדי שני שלישים מבית קיבולו. |
|
||||
|
|
|
|
(ג) אזור ארגז החול יהיה מוצלל; |
|
||||
|
|
|
|
(ד) ארגז החול יכוסה בתום יום הפעילות באמצעות יריעת ברזנט או יריעה אטומה אחרת, הניתנת לניקוי ושטיפה; |
|
||||
|
|
|
|
(ה) בדפנות ארגז החול יותקנו אמצעים לחיבור הכיסוי לארגז החול; דפנות הארגז יכוסו במלואם למניעת חדירת מזיקים לארגז החול; |
|
||||
|
|
|
|
(ו) אחת ליום ינוקה ארגז החול באמצעות גריפת החול בארגז, וסילוק הלכלוך והחפצים הזרים מתוכו; |
|
||||
|
|
|
|
(ז) החול בארגז החול יוחלף אחת לשנה לכל הפחות, וכן לפי הצורך , במקרה בו מתגלות הפרשות בעלי חיים. במקרה האמור, יופסק השימוש בארגז החול עד להחלפת החול; |
|
||||
|
|
|
|
(ח) החול בארגז החול יהיה נקי מחומרים אורגניים או כימיים; |
|
||||
|
|
|
|
(ט) צוות הצהרון יוודא כי הילדים ישטפו ידיהם לאחר הפעילות בארגז החול; |
|
||||
|
|
|
|
(י) צוות הצהרון ימנע מילדים בעלי פצעים פתוחים או נגעי עור לשחק בחול; |
|
||||
|
|
|
|
(יא) לא יורטב החול בארגז החול. |
|
||||
|
צמחייה |
8. |
לא תימצא בשטח הצהרון צמחייה רעילה או קוצנית, וכן לא תימצא צמחייה בעלת תכונות אלרגניות. רשימת צמחייה אסורה תתפרסם באתר האינטרנט של משרד החינוך. |
||||||
|
הצללה
|
9. |
חצר המשחקים של הצהרון תהיה מוצללת ביחס של 2.5 מ"ר לילד. |
||||||
|
מבנה הצהרון
|
10. |
(א) |
הצהרון יהיו מוגן מפני חדירת מזיקים דרך הדלתות והחלונות, לרבות באמצעות דלתות כניסה בעלות מנגנון סגירה אוטומאטי, והתקנת רשתות על גבי חלונות הצהרון הפונים לאוויר הפתוח, ברשת צפופה; |
|
||||
|
|
|
(ב) |
רצפות מבנה הצהרון יהיו עשויות מחומר קשה וחלק הניתן לשטיפה. לא יותקנו שטיחים מקיר לקיר בשטח הצהרון. שטיחים בצהרון, ככל שיהיו, יהיו עשויים מחומר רחיץ; |
|
||||
|
|
|
(ג) |
החלונות בכיתות הפעילות יהיו ניתנים לפתיחה וסגירה; |
|
||||
|
|
|
(ד) |
לצהרון הפועל בשטח מבנה מגורים או מבנה מסחרי, תהיה כניסה נפרדת; |
|
||||
|
|
|
(ה) |
שטח כיתת הפעילות יחושב לפי 1.5 מ"ר לכל ילד; |
|
||||
|
|
|
(ו) |
שטח החצר יחושב לפי 5 מ"ר לכל ילד; |
|
||||
|
|
|
(ז) |
הממונה רשאי לאשר צהרון הקטן ב – 20% מהשטח האמור; |
|
||||
|
|
|
(ח) |
שטח החלונות לא יפחת מ – 15% משטח הרצפה; |
|
||||
|
|
|
(ט) |
גובה כיתות הפעילות בצהרון לא יפחת מ 2.6 מטרים; |
|
||||
|
|
|
(י) |
כיתות הפעילות יצוידו במערכות שמירת אקלים. הטמפרטורה בכיתות הפעילות תישמר בטווח שבין 24 ל – 27 מעלות צלזיוס; |
|
||||
|
|
|
(י"א) |
במבנה בעל מערכת אוורור מרכזית, תתקיים הפרדה בין מערכות האוורור של כיתות הפעילות, המטבח והשירותים; |
|
||||
|
|
|
(י"ב) |
בשירותים ובאזור קליטת המזון, אשר אינם מצוידים בחלונות, תותקן מערכת אוורור מלאכותית. |
|
||||
|
חדרי שירותים
|
10. |
(א) מספר חדרי השירותים והכיורים יהיו לפי הוראות טבלה 3.6.3.2 בהל"ת. מתחם השירותים יכלול מבואה הכוללת כיורים לרחיצת ידיים. (ב) חדרי השירותים ימצאו במקום המאפשר גישה נוחה מכיתות הפעילות ומחצר המשחקים. (ג)האסלות והכיורים יהיו בגובה מתאים לילדים. (ד) כל אסלה תהיה מכוסה בקרש ותגודר על ידי מחיצות ודלתות, בגובה המאפשר השגחה על הילד. (ה) מתחם השירותים, לרבות המבואה יהיה תחום באמצעות קירות ודלת. לעובדי צוות הצהרון ייועד תא שירותים נפרד. (ו) בצהרון הפועל בשטח מנהל קהילתי, בשעות פעילות הצהרון, ייועדו שירותים לילדי הצהרון בלבד. (ז) קירות מתחם השירותים יהיו מצופים עד לגובה של 1.8 מטרים, בחומר המאפשר שטיפתם. (ח) הרצפה תהיה משופעת לעבר נקזים רצפתיים; יותקן מחסום רצפה במידות 8 על 4 אינץ'. |
||||||
|
ציוד וצעצועים
|
11. |
(א) הציוד, המתקנים והריהוט בצהרון שנקבע לגביהם תקן רשמי, יעמדו בתקנים הרשמיים החלים עליהם, לפי כל דין. (ב) הצעצועים בצהרון יעמדו בתקן רשמי ת"י 562. (ג) הצעצועים והריהוט בצהרון יהיו שלמים, ללא חריצים ויהיו עשויים מחומרים הניתנים לרחיצה וחיטוי בנקל. (ד) לא יוחזקו בצהרון צעצועים העשויים ספוג, פרווה או הדומה להם. (ה) בעת צביעת קירות הצהרון או מתקניו, יעשה שימשו בצבע שאינו מכיל עופרת. (ו) בקבוקים וכוסות רב-פעמיים לשימוש הילדים, יסומנו לפי שמות הילדים ויוחזקו במתקן מתאים, מופרדים זה מזה במקום נקי ויבש. (ז) בצהרון יוקצה שטח מתאים לאחסון מעילים; לא יאוחסנו מעילים בשטח השירותים. |
||||||
|
|
|
פרק ג' – מים ושפכים |
||||||
|
מי שתייה
|
12. |
(א) לצהרון יסופקו מי שתיה באיכות הנדרשת לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומתקני מי שתייה), התש"ג-2013. |
||||||
|
|
|
(ב) מנהל הצהרון ידווח לספק המים בכל מקרה של חשש לפגיעה באיכות המים המסופקים לצהרון ויפעל בהתאם להוראות ספק המים. |
||||||
|
מתקן מי שתייה
|
13. |
(א) מתקנים למים צוננים יוצבו בצהרון בהתאם להוראות ההל"ת; |
||||||
|
|
|
(ב) מתקן למי שתייה לא יוצב בשטח שירותים או מחסן; |
||||||
|
|
|
(ג) מערכת לטיהור מים, תתוחזק בהתאם להוראות היצרן. |
||||||
|
פעילות רחצה
|
14. ( |
(א) לא תותר פעילות רחצה במים עומדים, לרבות בגיגית או בבריכה מתנפחת שאין בה מערכת טיפול במים או מערכת לתחלופת מים. |
||||||
|
|
|
(ב) רחצה בבריכה תותר רק בבריכה הפועלת ברישיון עסק לפי כל דין. |
||||||
|
שפכים וניקוז
|
15. |
(א) שפכי הצהרון יסולקו באמצעות חיבור למערכת הביוב של הרשות המקומית בלבד. (ב) צינורות הביוב לא יותקנו בחצר או במגרש המשחקים של הצהרון, מתחת למבנה הצהרון, ובקירות של כיתות הפעילות (ג) מערכת הניקוז של הצהרון תבטיח סילוק מי הגשמים בשטחי הצהרון למניעת הצפה. (ד) אחת לשנה לפחות, סמוך לתקופת הגשמים, תיבדק תקינות מערכת הניקוז של גג הצהרון, למניעת מים עומדים והתרבות מזיקים. |
||||||
|
|
|
פרק ד' – הזנה וטיפול במזון |
||||||
|
מטבח
|
16. |
(א) |
בשטח הצהרון יוקצה אזור ייעודי לקבלה וטיפול במזון (להלן – "מטבח"); |
|||||
|
|
|
(ב) |
על המטבח יחולו ההוראות הבאות: |
|||||
|
|
|
|
(1) |
מטבח יכלול כיור, מקרר ומשטח עבודה רחיץ; |
||||
|
|
|
|
(2) |
בצהרון בו מתקבל מזון קר או קפוא המיועד לחימום במקום, יימצאו גם מתקני חימום מזון, בהתאם להוראות סעיף 23 |
||||
|
|
|
|
(3) |
בצהרון בו נעשה שימוש בכלי אכילה רב-פעמיים, ימצא גם מדיח כלים ומתקן אחסון לכלים היבשים. |
||||
|
|
|
|
(4) |
כלי האוכל יהיו מסוג המיועד להגשת מזון חם, ויעמדו בתקן ישראלי ת"י 14372 "אביזרי האכלה לילדים". בכפוף לכניסתו לתוקף |
||||
|
|
|
|
(5) |
הטיפול במזון, לרבות שטיפת המזון וחיתוכו, ייעשו במטבח בלבד. |
||||
|
|
|
|
(6) |
משטחי העבודה הבאים במגע עם המזון, יהיו נקיים, שלמים ומתוחזקים, ללא סדקים ובקיעים, ועשויים חומר חלק הניתן לניקוי בנקל, אינו סופג נוזלים ואינו מחליד. |
||||
|
|
|
|
(7) |
בכל מקרה של גילוי פגם בציוד המיועד לטיפול במזון, או בכלי האוכל, יוחלפו הציוד או הכלים האמורים |
||||
|
|
|
|
(8) |
בצהרונים בהם קיים מקרר, טמפרטורת המקרר לא תעלה על 5 מעלות צלזיוס בתא המקרר, ועל מינוס 18 מעלות צלזיוס בתא המקפיא. טמפרטורת המקרר תהיה מנוטרת; |
||||
|
|
|
|
(9) |
לצורך ניקיון המטבח ייעשה שימוש במטליות חד-פעמיות; |
||||
|
|
|
|
(10) |
הטמפרטורה במטבח בשעת אחסון או הטיפול במזון, לא תעלה על 25 מעלות צלזיוס. |
||||
|
תנאי המזון המסופק לצהרון
|
17. |
מבלי לגרוע מהוראות החוק והתקנות, אספקת מזון לצהרון תיעשה באמצעות ספק מזון מורשה בלבד, ועל המזון יחולו ההוראות הבאות: |
||||||
|
|
|
(א) מזון רגיש יסופק באריזה מבודדת, השומרת על טמפרטורת המזון |
||||||
|
|
|
(ב) המזון ייארז באריזות מחומר העונה לדרישות תקן ישראלי ת"י 5113 "פלסטיק למזון"; |
||||||
|
|
|
(ג) המזון המסופק יישמר בטמפרטורה מבוקרת כמפורט להלן; |
||||||
|
|
|
|
(1) טמפרטורת המזון הקר לא תעלה על ארבע מעלות צלזיוס. (2) טמפרטורת המזון החם, לא תפחת מ - 70 מעלות צלזיוס, או מטמפרטורה אחרת שהורה עליה היצרן. (3) טמפרטורת המזון הקפוא, לא תעלה על מינוס 18 מעלות צלזיוס |
|||||
|
|
|
(ד) ספק המזון יצרף למזון שסופק, מסמך הכולל רישום של סוג המזון שסופק, כמותו, טמפרטורת המזון בעת הוצאתו ממקום המשלוח ותאריך האספקה. |
||||||
|
קבלת המזון
|
18. |
(א) מנהל הצהרון ימנה מבין אנשי הצוות בצהרון, איש צוות שתפקידיו כוללים: קבלת המזון, בדיקתו, טיפול במזון עד הגשתו ורישום ביומן, כמפורט להלן (בסעיף זה, "אחראי המזון"); |
||||||
|
|
|
(ב) אחראי המזון יתעד בכל יום את תאריך ושעת קבלת המזון מספק המזון וכן את פרטי ספק המזון, ובכלל זה: כתובת ספק המזון, תאריך ייצור המזון, ותאריך אחרון לשיווק של המזון. |
||||||
|
|
|
(ג) הנתונים האמורים יישמרו על ידי אחראי המזון למשך 90 יום לפחות. |
||||||
|
|
|
(ד) אחראי המזון יבדוק את התאמת המזון שנשלח, לאמור במסמך שצורף למזון על ידי ספק המזון. כן, יבדוק אחראי המזון את טמפרטורת המזון, במדחום המיועד לכך, והתאמתה לטמפרטורה שצוינה על ידי ספק המזון. |
||||||
|
|
|
(ה) אחראי המזון יבדוק את שלמות אריזות המזון וכן האם מתקיימים סימנים בולטים לקלקול מזון. |
||||||
|
|
|
(ו) לא יוגש מזון החשוד כמקולקל, והודעה על כך תימסר לספק המזון. אנשי הצוות העוסקים בטיפול במזון או בהגשתו, ירחצו ידיהם במים וסבון לפני תחילת עבודתם, ושיערם יהיה אסוף. |
||||||
|
מזון המיועד לחימום במקום
|
19. |
לגבי צהרון בו מתקבל מזון קר המיועד לחימום במקום, יחולו ההוראות הבאות: |
|
|||||
|
|
|
|
(א)המזון יישמר, משלב קבלתו ועד לשלב החימום במקרר או במקפיא, בהתאם לצורך. |
|
||||
|
|
|
|
(ב) ל מתקני הקירור, ההקפאה והחימום להיות מצוידים במערכת לבקרה ורישום טמפרטורה, ובעלי מנגנון להתרעה על תקלות. |
|
||||
|
|
|
|
(ג) חימום המזון במתקן החימום יתבצע בהתאם להוראות הבאות: |
|
||||
|
|
|
|
|
(1) חימום המזון יתבצע מיד לאחר הוצאתו מהמקרר. |
|
|||
|
|
|
|
|
(2) המזון יגיע לטמפרטורה של 80 מעלות למשך שתי דקות לפחות, בפרק זמן שלא יעלה על שעתיים; חימום המזון מטמפרטורה של 3 מעלות צלזיוס לטמפרטורה 60 מעלות צלזיוס, לא תארך מעל לשעה אחת, מהכנסת המזון למתקן החימום. |
|
|||
|
|
|
|
|
(3) לאחר סיום פעולת החימום, יוחזק המזון עד להגשתו, בטמפרטורה שלא תפחת מ – 65 מעלות צלזיוס |
|
|||
|
הגשת המזון
|
20. |
(א) צוות הצהרון ידאג לכך שהילדים ירחצו את ידיהם במים וסבון טרם האכילה. |
|
|||||
|
|
|
(ב) המזון יחולק במנות אישיות בלבד. |
|
|||||
|
פעולות ניקוי והדחת כלים
|
21. |
(א) פעולות ניקוי כלי האוכל והטיפול במזון, ייעשו במתחם המטבח; לא יתבצעו פעולות ניקוי כלי אוכל וטיפול במזון באזור השירותים |
|
|||||
|
|
|
(ב) לא ייעשה שימוש חוזר בכלים חד-פעמיים. |
||||||
|
|
|
(ג) בצהרון בו נעשה שימוש בכלי אכילה רב-פעמיים, ניקוי הכלים ייעשה באמצעות מדיח כלים. טמפרטורת המים במדיח הכלים, לא תפחת מ – 65 מעלות צלזיוס; |
||||||
|
|
|
(ד) אחר הדחת הכלים, יאוחסנו הכלים במתקן לאחסון כלים נקיים |
||||||
|
|
|
(ה) מדיח הכלים ינוקה ויתוחזק בהתאם להוראות היצרן. |
||||||
|
|
|
(ו) המדיח יתאים בגודלו ובתכונותיו לגודל הצהרון ולסוג המזון המסופק. |
||||||
|
|
|
(ז) לאחר סיום הארוחה, יסולקו שאריות המזון ואזור האכילה ינוקה. לעניין סעיף זה "שאריות מזון" - כל דברי המזון שהונחו להגשה על שולחן האוכל. |
||||||
|
|
|
פרק ה' – תנאים תברואיים להפעלת הצהרון |
||||||
|
פסולת
|
22. |
(א) כלי הקיבול לפסולת בצהרון יהיו נקיים, במצב תקין, וירוקנו לפחות פעם ביום למתקן האשפה המרכזי, שקבעה הרשות המקומית. |
|
|||||
|
|
|
ב) לא תושאר פסולת במיכל בסוף יום הפעילות. |
|
|||||
|
|
|
(ג) איסוף אשפה, ייעשה בפחי אשפה בעלי דפנות, עם שקית, בעלי מכסה ורגלית לפתיחתם. |
|
|||||
|
|
|
(ד) הפסולת תימצא בפחי האשפה בלבד, ולא בסביבתם. |
|
|||||
|
החתלה |
24. |
(א) |
בצהרון בו משתתפים ילדים בגילאי 3 עד 4, שאינם גמולים מחיתולים, תימצא פינת החתלה. |
|
||||
|
|
|
(ב) |
פינת ההחתלה תמוקם במבוא מתחם השירותים. |
|
||||
|
|
|
(ג) |
סמוך ככל הניתן לפינת ההחתלה יותקן כיור, מתקן לסבון נוזלי ומתקן לנייר לניגוב ידיים. |
|
||||
|
|
|
(ד) |
לאחר רחיצת הילד, ייעשה שימוש במגבת חד-פעמית או במגבת אישית. |
|
||||
|
|
|
(ה) |
משטח ההחתלה יהיה חלק, וניתן לניקוי וחיטוי בנקל. |
|
||||
|
|
|
(ו) |
משטח ההחתלה יעמוד בתקן ישראלי ת"י 1548. |
|
||||
|
|
|
(ז) |
אחרי כל החלפת חיתול, ינוקה ויחוטא משטח ההחתלה. |
|
||||
|
|
|
(ח) |
לכל כיתת ילדים יהיה משטח החתלה אחד לפחות. |
|
||||
|
|
|
(ט) |
חפצים אישיים של הילדים, לצורך שימוש במהלך החלפת החיתול, יאוחסנו בנפרד, סמוך למשטח ההחתלה. |
|
||||
|
|
|
(י) |
החיתולים המלוכלכים יוכנסו לשקית נילון בגמר הטיפול, ויושלכו למתקן האשפה. |
|
||||
|
|
|
(י"א) |
החלפת החיתול תיעשה עם כפפות חד –פעמיות, שיוחלפו בין החלפה להחלפה, או לחילופין איש הצוות ירחץ ידיים עם סבון לאחר כל החלפה. |
|
||||
|
|
|
(י"ב) |
ליד משטח ההחתלה יוצב מיכל אשפה לאיסוף פסולת, בעל מכסה ומדרס רגיל הנסגר אוטומטית. מכלי האשפה ידופנו בשקיות אשפה חזקות. |
|
||||
|
מחלה מדבקת של עובד צוות או ילד
|
23. |
(א) לא יגיע לצהרון עובד אשר חלה במחלה מדבקת. (ב) נתגלו אצל ילד סימני מחלה, הוא יבודד וימצא בהשגחת איש צוות עד להגעת הוריו או אפוטרופסו. (ג) נעדר ילד מהצהרון בעקבות מחלה מדבקת, חמישה ימים רצופים או יותר, תותר חזרתו לצהרון בכפוף להמצאת אישור רפואי. |
|
|||||
|
הדברה |
24. |
(א) פעולות הדברה ייערכו במידה ויתגלו מזיקים בצהרון. הדברה תיעשה באמצעות מדביר מוסמך, ובהתאם להנחיות "יישום עשרה עקרונות בנושא יישום תכשירי הדברה במוסדות חינוך ובסביבתם" המופיע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; תעודת ביצוע ההדברה תישמר 90 יום לפחות; |
|
|||||
|
|
|
(ב) במקרה של ביצוע הדברה, תימסר על כך הודעה להורי הילדים. |
|
|||||
|
בעלי חיים
|
25. |
החזקת בעלי חיים בצהרון הפועל בשטח מוסד חינוך, תיעשה בהתאם להנחיות המנהל הכללי; לא תותר פינת חי או החזקת בעלי חיים בצהרון הפועל בשטח מרכז קהילתי, למעט החזקת חיית שירות כהגדרתה בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
|
|
|||||
דברי הסבר
תקנות לפיקוח על הפעלת צהרונים (תנאים תברואיים ותנאי הזנה), התשע"ח – 2018, אשר מותקנות מכוחו של חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז – 2017, (להלן – החוק), נועדו לקבוע את התנאים המחייבים את מפעילי הצהרונים מבחינת הזנה ותברואה. תקנות אלה נועדו להשלים את תקנות לפיקוח על הפעלת צהרונים, אשר פורסמו בעבר לעיון הציבור ללא פרק ההוראות בעניין התברואה וההזנה, וכעת מושלם גם נושא זה.
לתקנה 1 – הגדרות
לתקנות 2 – מוצע לקבוע כי הצהרון יוחזק במצב נקי ומתקניו יוחזקו במצב תקין.
לתקנה 3 – מוצע לקבוע כי פעילות צהרון בשטח מנהל קהילתי תופרד מפעילות אחרת המתקיימת באותו מתחם.
לתקנה 5 – מוצע לקבוע כי הצהרון יהיה מגודר
לתקנות 6-9 – מוצע לקבוע הוראות בנוגע לחצר הצהרון, לרבות ארגז החול, הצמחייה וההצללה.
לתקנה 10-11- מוצע לקבוע הוראות בנוגע למבנה בו יפעל הצהרון, לרבות חלונות וחדרי שירותים.
לתקנות 12-13– מוצע לקבוע הוראות בנוגע למי השתייה בצהרון.
לתקנות 21-16 – מוצע לקבוע הוראות בנוגע למזון המוגש בצהרון.
לתקנות 22-23 – מוצע לקבוע הוראות בנוגע לפסולת המופקת בצהרון, לרבות הוראות בנושאי החתלה.
לתקנה 23-25 - מוצע לקבוע תנאי בנוגע להזנה בצהרונים.